Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3713 תוצאות

מה היה קורה אילו כדור הארץ היה מסתובב בכיוון ההפוך?

189
זרימת רוחות כדור הארץ: מה היה קורה למטוסים שטסים מעל כדור הארץ אם הוא היה מסתובב לכיוון השני? | צילום: NASA
זרימת רוחות כדור הארץ: מה היה קורה למטוסים שטסים מעל כדור הארץ אם הוא היה מסתובב לכיוון השני? | צילום: NASA
 
 
עצירת כדור הארץ היא לא רעיון טוב, אבל מה לגבי סיבובו בכיוון הנגדי? אחרי מיליארדי שנים של סיבוב מזרחה, או נגד כיוון השעון מהקוטב הצפוני, לא מתחשק לכם איזה סיבוב מרענן עם כיוון השעון?
 
כדי שזה יקרה במציאות, גוף גדול מאוד צריך להתנגש בנו. אבל נגיד שהיה לכם הגה קוסמי והייתם יכולים לנווט את כדור הארץ לכיוון ההפוך, בלי לעבור בשלב הביניים המעיק של האטה ועצירה מוחלטת. אותה מהירות – רק לצד השני. מה היה קורה לכדור הארץ?
 
לכאורה לא הרבה. השמש הייתה שוקעת במזרח וזורחת במערב, ויפן הייתה צריכה להחליף את סיסמתה מ"ארץ השמש העולה" ל"ארץ השמש השוקעת". כאב ראש למשרדי תיירות יפניים, לא סיפור עבור שאר העולם. 
 
אבל למעשה, בני האדם התיישבו במקומות שונים ברחבי עולם בין היתר בשל כיווני הרוחות. מדינות מערב אירופה, למשל, משגשגות הודות לזרמי אוויר חם מהאוקיינוס האטלנטי. שנו את כיוון סיבוב כדור הארץ, ואוויר קר מסיביר יצליף בלונדון ללא רחם. גשמים יהפכו מדבריות לג'ונגלים, וג'ונגלים יהיו למדבריות.
 
ומה לגבי טיסות? סיבוב כדור הארץ אינו משפיע על זמן הטיסה, כי המטוס – והאוויר סביבו – מסתובבים יחד. מובן שזרמי אוויר יכולים להאיץ או להאט את קצב המטוס, אבל כדי להגיע מישראל להודו לא מספיק לנסוק לאוויר, שכן האוויר מסתובב יחד עם ישראל והודו. הרי אם האוויר והאדמה לא היו מסתובבים יחד, לא היה צורך במטוסים והיינו יכולים פשוט לקפוץ באוויר ולחכות שכדור הארץ יסתובב מתחת רגלינו.
 
עם זאת, כאמור, כיווני הרוחות מושפעים מסיבוב כדור הארץ, ואנו מנצלים את הכיוונים הללו בקביעת מסלולי תעופה ושיט. אם נהפוך את כיוון סיבוב כדור הארץ, טיסות אחדות יתארכו ואחרות יתקצרו, אבל עיקר ההשפעה תורגש במסלולי סחר ימי, שעוצבו במידה רבה על ידי כיווני הרוחות. ספרד ופורטוגל, למשל, לא יוכלו לסמוך עוד על רוחות מזרחיות שיישאו את סחורותיהן לעולם החדש.
 
5
חסרי מנוח: מהירות כדור הארץ ביקום
כדור הארץ

האם הירח מאט את סיבוב כדור הארץ ומאריך את משך היממה?

190
 
לייזר לירח | צילום: NASA/GSFC
לייזר לירח | צילום: NASA/GSFC
 
האסטרונאוטים של אפולו 11, לא רק דגל הם נטעו על הירח – הם גם נטעו מראות. וליתר דיוק: רטרו-רפלקטורים, כלומר מראות מיוחדות שבמקום לפזר את האור שפוגע בהן, משקפות אותו חזרה בדיוק לנקודת המקור. בניסוי המתמשך, שנקרא "ניסוי מרחק הלייזר הירחי", מדענים בכדור הארץ מכוונים לייזרים למראות, מודדים את הזמן שלוקח ללייזרים לחזור אליהם ועל ידי כך מחשבים את המרחק המדויק בינינו לבין הירח. ובכן, המרחק הזה גדֵל. מדי שנה הירח מתרחק מאיתנו ב-3.8 סנטימטרים.
 
ואיך זה קשור למהירות סיבוב כדור הארץ? ובכן, התרחקות הירח מאיטה את סיבוב כדור הארץ סביב עצמו. כמו כל שני גופים בעלי מסה הסמוכים זה לזה יחסית, בין בין הירח לכדור הארץ יש משיכה הדדית, משמע הירח מושך אליו את הארץ. ומאחר שככל שהמרחק קצר כך כוח המשיכה חזק, הצד שפונה אל הירח נמשך אליו חזק יותר מהצד שפונה באותו זמן לעבר השני. כך נוצרת על פני כדור הארץ בליטה הפונה תמיד אל הירח הסובב סביבנו, כלומר מקומה משתנה כל הזמן.
 
אבל גם כדור הארץ לא פראייר. מכיוון שהוא סובב סביב עצמו מהר מכפי שהירח סובב סביבו, אותה בליטה מתקדמת מהר יותר מהירח ובכך מאיצה מעט את התקדמות הירח במסלולו. הירח, בתמורה, כמו משקולת הנגררת מאחור, מאט את מהירות סיבוב כדור הארץ. 
 
ההאטה הזו אולי לא מורגשת עכשיו, אבל בעוד 140 מיליון שנה יממה בכדור הארץ תארך 25 שעות – שעה נוספת שצאצאינו הרובוטים ינצלו לשנ"צ. תודה ירח, תמיד ידענו שאתה חבר! 
 
כוח הכבידה של הירח מושך את כדור הארץ ולהפך
כוח הכבידה של הירח מושך את כדור הארץ ולהפך
 
 
ההאטה הזו תיפסק, תאורטית, בעוד כ-50 מיליארד שנה, כשהירח יפסיק להתרחק וימצא לעצמו מסלול יציב. אז ייקח לירח 47 יום להקיף את הארץ (לעומת 27 יום עכשיו), והוא יהיה במצב של נעילת גאות (tidal locking) הדדית עם הארץ. פירושו של דבר שכדור הארץ עדיין יסתובב, אבל יהיה בסנכרון מושלם עם סיבוב הירח. וכך הירח תמיד יימצא באותה נקודה בשמיים. מי שיגור בצד השני של כדור הארץ לא יזכה לראות את הירח לעולם. 
 
אז מה דעתכם שנשנה כיוון? הרי כל סוף הוא התחלה חדשה. מה היה קורה אילו כדור הארץ היה מסתובב בכיוון ההפוך?
 
4
חסרי מנוח: מהירות כדור הארץ ביקום
כדור הארץ

מה היה קורה אילו כדור הארץ היה מפסיק להסתובב סביב עצמו?

191
סיבוב כדור הארץ הוא אחד התנאים לשדה המגנטי שמגן על חיינו, במסע שלנו סביב השמש | קרדיט: NASA Goddard Space Flight Center
סיבוב כדור הארץ הוא אחד התנאים לשדה המגנטי שמגן על חיינו, במסע שלנו סביב השמש | קרדיט: NASA Goddard Space Flight Center
 
החדשות הטובות: הדדליין של מחר היה נדחה בשנה. החדשות הרעות: כבר לא היה למי להגיש, כי כולנו היינו מתים.
 
חללית כדור הארץ מסתובבת במהירות 1,675 קמ"ש לאורך קו המשווה. אם באורח פלא כדור הארץ יעצור, כל נוסעי הרכב – אנשים, עצי סקויה, קיפודי חולות – יעופו עם כיוון הנסיעה, כלומר מזרחה, במהירות 1,675 קמ"ש.
 
מאחר שכדור הארץ הוא כדור, ככל שמתרחקים מקו המשווה מהירות הסיבוב פוחתת. פה בישראל, שנמצאת בקו רוחב 31 צפון, הכדור מסתובב במהירות 1,435 קמ"ש – עדיין מספיק כדי להעיף לכם את הבלורית במקרה של בלימת חירום קוסמית.
 
רק מי שיעמוד בקטבים ממש, ששם מהירות הסיבוב היא 0 קמ"ש, ימשיך לעמוד. אבל לא לאורך זמן, שכן האטמוספרה שלנו גם היא נעה עם סיבוב כדור הארץ. משבי רוחות מהירים יותר מאלו שנוצרים בפיצוץ אטומי ישטחו את כל מה שנשאר עומד. סופות בקנה מידה תנ"כי ישתוללו ברחבי בית הקברות כדור הארץ, והחיכוך עם הרוחות הללו יגרום לשריפות ענק. מודאגים מהשריפות? אל דאגה: גלי צונאמי אדירים צפויים לכבות אותן.
 
 
מימין תמונת לפני: קיפוד חולות חושד שכדור הארץ נעצר. משמאל תמונת אחרי: איפה הקיפוד? |  קרדיט: Hannes Grobe/AWI
מימין תמונת לפני: קיפוד חולות חושד שכדור הארץ נעצר. משמאל תמונת אחרי: איפה הקיפוד? | קרדיט: Hannes Grobe/AWI
 
מי שבכל זאת ישרוד את הבלימה ויֵצא מבין עיי החורבות צפוי לראות את השמש עומדת בשמיים. יום אחד יימשך חצי שנה, כי זה הזמן שייקח לכדור הארץ להגיע לצד השני, אבל גם בני המזל ששרדו את האסון לא צפויים לחיות זמן רב, שכן כדור הארץ פועל כמו דינמו: בגלעין הכדור יש ברזל נוזלי, וסיבוב הברזל הזה מייצר שדה מגנטי. אם הברזל בגלעין יפסיק להסתובב, השדה המגנטי שמגן על כדור הארץ ייעלם – והעולם שלנו יישטף בחלקיקים טעונים מהשמש, שיהרגו כל נפש חיה.
 
נשמע נורא? ובכן, כדאי שתשבו, ואז נספר לכם שכדור הארץ באמת מאט את מהירות הסיבוב שלו.
3
חסרי מנוח: מהירות כדור הארץ ביקום
כדור הארץ

למה כדור הארץ מסתובב?

192
 
Image
עמודי הבריאה
עמודי הבריאה
 
האם אי פעם עצרתם לשאול את עצמכם למה כדור הארץ מסתובב? נראה שלא, כי אתם לא יכולים לעצור: כולנו כל הזמן בתנועה.
 
אבל אילו יכולתם לצפות בכדור הארץ גבוה מעל הקוטב הצפוני, הייתם רואים שהוא מסתובב נגד כיוון השעון, במהירות 1,600 קמ"ש. למעשה, אם אתם כבר למעלה, תעיפו מבט בשאר כוכבי הלכת. כולם מסתובבים! ולמעט נוגה החריגה, כולם סובבים על צירם נגד כיוון השעון. אומנם לכל אחד מהירות וזווית סיבוב משלו, אבל כולם מסתובבים באותו כיוון ובערך באותו מישור עם השמש. למה זה קורה? במילה אחת: אינרציה. בשתי מילים: תנע זוויתי.
 
לפני 4.5 מיליארד שנה, מערכת השמש שלנו נוצרה מענן גז ואבק – בדומה לערפיליות היפות שאנו רואים בתמונות של טלסקופ החלל האבל. אבל אז משהו – אולי גל הדף מפיצוץ של סופרנובה קרובה – גרם לענן האדיר הזה לזוז ובאזורים מסוימים אף לקרוס לתוך עצמו. וכן, כל זה קרה תוך כדי סיבוב.
 
חשבו על האטומים השונים בתוך ענן הגז. לכל אטום יש תנע זוויתי מסוים, כלומר מהירות וזווית מסוימת. כשגל ההדף דחף את האטומים זה לזרועות זה, הם החלו למשוך זה את זה באמצעות כוח הכבידה. כיוון הסיבוב הוא ממוצע כל התנע הזוויתי של כל האטומים הללו. למה הדבר דומה? להחלקה אומנותית. כששני מחליקים הנעים במהירות שונה ולכיוון שונה אוחזים ידיים לפתע, התנועה החדשה שלהם יחד היא ממוצע כל הכיוונים השונים וסך כל המהירויות הקודמות.
 
כשעוד ועוד אטומים החלו "לאחוז ידיים", החל ענן הגז להסתובב מהר יותר ויותר. כיוון הסיבוב הוא ממוצע התנע הזוויתי של כל האטומים בריקוד הזה. מהירות הסיבוב גם שיטחה את ענן הגז לכדי דיסקה (חשבו על השלב הראשון בהכנת פיצה, כשמסובבים בצק באוויר והקצוות שלו מתעופפים כלפי חוץ עד שהוא משתטח לגמרי). רוב החומר התנקז למרכז והפך להיות השמש שלנו, ובאזורים אחרים של הדיסקה נולדו כוכבי הלכת השונים. וכך, בלי כל כוח חיצוני שיפריע להם, כוכבי הלכת – והשמש עצמה – ממשיכים בסיבובם הנצחי, באותו כיוון ועל אותו מישור.
 
החלקה אומנותית. הספורט האולימפי הקרוב ביותר לאסטרונומיה. קרדיט: Caroline Paré
החלקה אומנותית. הספורט האולימפי הקרוב ביותר לאסטרונומיה. קרדיט: Caroline Paré
 
היוצאת מן הכלל הזה, נוגה, מסתובבת לאט מאוד (כל כך לאט עד שיממה בנוגה נמשכת 243 ימי ארץ), עם כיוון השעון, ואיננו יודעים למה. אולי עצם גדול מאוד התנגש בה בעבר ושינה את כיוון הסיבוב שלה.
 
להיות חריג זה נשמע מגניב, אבל באמת אין סיבה לקנא בנוגה. הסיבוב המהיר יחסית של כדור הארץ מאפשר לנו ליהנות מתחלופה מהירה של יום ולילה, ומטמפרטורות מאוזנות של חום וקור. הסיבוב גם מחולל את השדה המגנטי של הארץ, שמגן עלינו מפני קרינת השמש.
 
אז מה היה קורה אילו כדור הארץ היה מפסיק להסתובב על צירו? 
 
2
חסרי מנוח: מהירות כדור הארץ ביקום
כדור הארץ

מהי מהירות כדור הארץ סביב השמש?

645
 
 
Image
המכונית של אילון מאסק משייטת על רקע החללית שלנו בחלל: כדור הארץ | צילום: SpaceX
המכונית של אילון מאסק משייטת על רקע החללית שלנו בחלל: כדור הארץ | צילום: SpaceX
 
"הכול זורם", טען הפילוסוף היווני הרקליטוס, ולא ידע עד כמה הוא צודק: העולם שלנו והיקום עצמו נמצאים בתנועה מתמדת.
 

מהירות כדור הארץ סביב צירו

 
נניח לרגע שהרגע חגגתם את יום הולדתכם השלושים (מזל טוב!). כדור הארץ מסתובב סביב עצמו במהירות של 1,675 קמ"ש לאורך קו המשווה, ומשלים הקפה מדי יממה. אילו היה לכם מד קילומטרז' על המצח, הוא היה מראה שצברתם כבר 440,190,000 קילומטרים, גם אם לא הייתם זזים ממקומכם כל חייכם. אבל זו רק ההתחלה. 
 

מהירות כדור הארץ סביב השמש

 
נוסף על התנועה הזאת, כדור הארץ מסתובב סביב השמש במהירות של 108,000 קמ"ש, ומשלים הקפה כזאת מדי שנה. אז אם אתם בני שלושים, תוסיפו ל-440 מיליון הקילומטרים שצברתם עוד 28,240,000,000 קילומטרים. 
 
 

מהירות כדור הארץ סביב הגלקסיה

 
בשלב הזה אתם ודאי חושבים לעצמכם שלמרות כל המהירות והמרחק האלה, למעשה לא זזתם כלל, כי אומנם הארץ מסתובבת סביב השמש, אבל השמש עצמה נייחת – לכן מדי שנה בשנה אתם חוזרים לנקודת המוצא. אם כך, תתפלאו לשמוע שגם השמש מסתובבת, לא רק סביב עצמה, אלא גם סביב מרכז גלקסיית שביל החלב. כל זה קורה במהירות של 828,000 קמ"ש. 
 
 
כולם להחזיקו חזק- אנחנו טסים בחלל במהירות מסחררת | איור: fritsAhlefeldt.com via flickr
כולם להחזיקו חזק- אנחנו טסים בחלל במהירות מסחררת | איור: fritsAhlefeldt.com via flickr
 
 

מהירות כדור הארץ ביקום

יתרה מזאת, הגלקסיה שלנו, שביל החלב, טסה לכיוון גלקסיית אנדרומדה במהירות 402,000 קמ"ש (וליתר דיוק: שתי הגלקסיות טסות זו לעבר זו). צביר הגלקסיות הקרוב אלינו ביותר הוא "צביר הבתולה", והוא מושך אליו את הקבוצה המקומית, שאנחנו ואנדרומדה חלק ממנה, במהירות של בין 1,296,000,000 ל-5,184,000,000 קמ"ש, ושניהם – הצביר והקבוצה המקומית, הנקראים יחד "צביר-על הבתולה" – נמשכים במהירות שוברת-מפרקים של 22 מיליון (!) קמ"ש לכיוון משהו בשם "המושך הגדול" (שאיש אינו יודע מהו, ואולי הוא פשוט מרכז המסה של אותו צביר-על הבתולה).
 
מרגישים את הרוח בשיער? לא? זה מפני שהרוח עפה איתכם – עם סיבוב כדור הארץ על צירו, סביב השמש, סביב מרכז הגלקסיה, לכיוון מרכז הקבוצה המקומית, לכיוון מרכז צביר הבתולה ולכיוון מרכז צביר-על הבתולה. בהתחשב בכל המהירויות המסחררות שבהן כל אלה נעים, גם מי שלא זז הרבה בחייו הספיק עד גיל שלושים לעבור מרחק שהוא כמעט שווה ערך לשנת אור אחת. הספק לא רע בכלל.
 
אבל נחזור רגע לחללית כדור הארץ. למה היא מסתובבת בעצם?
 
 
1
חסרי מנוח: מהירות כדור הארץ ביקום
כדור הארץ

חסרי מנוח: מהירות כדור הארץ ביקום

כדור הארץ: החללית שעל סיפונה אנחנו חוצים מיליוני ק"מ בחלל. לעצור זה רעיון גרוע, אבל מה אם היינו משנים כיוון?

פריטי רוג'ום

מהי מהירות כדור הארץ סביב השמש?

645
 
 
Image
המכונית של אילון מאסק משייטת על רקע החללית שלנו בחלל: כדור הארץ | צילום: SpaceX
המכונית של אילון מאסק משייטת על רקע החללית שלנו בחלל: כדור הארץ | צילום: SpaceX
 
"הכול זורם", טען הפילוסוף היווני הרקליטוס, ולא ידע עד כמה הוא צודק: העולם שלנו והיקום עצמו נמצאים בתנועה מתמדת.
 

מהירות כדור הארץ סביב צירו

 
נניח לרגע שהרגע חגגתם את יום הולדתכם השלושים (מזל טוב!). כדור הארץ מסתובב סביב עצמו במהירות של 1,675 קמ"ש לאורך קו המשווה, ומשלים הקפה מדי יממה. אילו היה לכם מד קילומטרז' על המצח, הוא היה מראה שצברתם כבר 440,190,000 קילומטרים, גם אם לא הייתם זזים ממקומכם כל חייכם. אבל זו רק ההתחלה. 
 

מהירות כדור הארץ סביב השמש

 
נוסף על התנועה הזאת, כדור הארץ מסתובב סביב השמש במהירות של 108,000 קמ"ש, ומשלים הקפה כזאת מדי שנה. אז אם אתם בני שלושים, תוסיפו ל-440 מיליון הקילומטרים שצברתם עוד 28,240,000,000 קילומטרים. 
 
 

מהירות כדור הארץ סביב הגלקסיה

 
בשלב הזה אתם ודאי חושבים לעצמכם שלמרות כל המהירות והמרחק האלה, למעשה לא זזתם כלל, כי אומנם הארץ מסתובבת סביב השמש, אבל השמש עצמה נייחת – לכן מדי שנה בשנה אתם חוזרים לנקודת המוצא. אם כך, תתפלאו לשמוע שגם השמש מסתובבת, לא רק סביב עצמה, אלא גם סביב מרכז גלקסיית שביל החלב. כל זה קורה במהירות של 828,000 קמ"ש. 
 
 
כולם להחזיקו חזק- אנחנו טסים בחלל במהירות מסחררת | איור: fritsAhlefeldt.com via flickr
כולם להחזיקו חזק- אנחנו טסים בחלל במהירות מסחררת | איור: fritsAhlefeldt.com via flickr
 
 

מהירות כדור הארץ ביקום

יתרה מזאת, הגלקסיה שלנו, שביל החלב, טסה לכיוון גלקסיית אנדרומדה במהירות 402,000 קמ"ש (וליתר דיוק: שתי הגלקסיות טסות זו לעבר זו). צביר הגלקסיות הקרוב אלינו ביותר הוא "צביר הבתולה", והוא מושך אליו את הקבוצה המקומית, שאנחנו ואנדרומדה חלק ממנה, במהירות של בין 1,296,000,000 ל-5,184,000,000 קמ"ש, ושניהם – הצביר והקבוצה המקומית, הנקראים יחד "צביר-על הבתולה" – נמשכים במהירות שוברת-מפרקים של 22 מיליון (!) קמ"ש לכיוון משהו בשם "המושך הגדול" (שאיש אינו יודע מהו, ואולי הוא פשוט מרכז המסה של אותו צביר-על הבתולה).
 
מרגישים את הרוח בשיער? לא? זה מפני שהרוח עפה איתכם – עם סיבוב כדור הארץ על צירו, סביב השמש, סביב מרכז הגלקסיה, לכיוון מרכז הקבוצה המקומית, לכיוון מרכז צביר הבתולה ולכיוון מרכז צביר-על הבתולה. בהתחשב בכל המהירויות המסחררות שבהן כל אלה נעים, גם מי שלא זז הרבה בחייו הספיק עד גיל שלושים לעבור מרחק שהוא כמעט שווה ערך לשנת אור אחת. הספק לא רע בכלל.
 
אבל נחזור רגע לחללית כדור הארץ. למה היא מסתובבת בעצם?
 
 
1
חסרי מנוח: מהירות כדור הארץ ביקום
כדור הארץ

למה כדור הארץ מסתובב?

192
 
Image
עמודי הבריאה
עמודי הבריאה
 
האם אי פעם עצרתם לשאול את עצמכם למה כדור הארץ מסתובב? נראה שלא, כי אתם לא יכולים לעצור: כולנו כל הזמן בתנועה.
 
אבל אילו יכולתם לצפות בכדור הארץ גבוה מעל הקוטב הצפוני, הייתם רואים שהוא מסתובב נגד כיוון השעון, במהירות 1,600 קמ"ש. למעשה, אם אתם כבר למעלה, תעיפו מבט בשאר כוכבי הלכת. כולם מסתובבים! ולמעט נוגה החריגה, כולם סובבים על צירם נגד כיוון השעון. אומנם לכל אחד מהירות וזווית סיבוב משלו, אבל כולם מסתובבים באותו כיוון ובערך באותו מישור עם השמש. למה זה קורה? במילה אחת: אינרציה. בשתי מילים: תנע זוויתי.
 
לפני 4.5 מיליארד שנה, מערכת השמש שלנו נוצרה מענן גז ואבק – בדומה לערפיליות היפות שאנו רואים בתמונות של טלסקופ החלל האבל. אבל אז משהו – אולי גל הדף מפיצוץ של סופרנובה קרובה – גרם לענן האדיר הזה לזוז ובאזורים מסוימים אף לקרוס לתוך עצמו. וכן, כל זה קרה תוך כדי סיבוב.
 
חשבו על האטומים השונים בתוך ענן הגז. לכל אטום יש תנע זוויתי מסוים, כלומר מהירות וזווית מסוימת. כשגל ההדף דחף את האטומים זה לזרועות זה, הם החלו למשוך זה את זה באמצעות כוח הכבידה. כיוון הסיבוב הוא ממוצע כל התנע הזוויתי של כל האטומים הללו. למה הדבר דומה? להחלקה אומנותית. כששני מחליקים הנעים במהירות שונה ולכיוון שונה אוחזים ידיים לפתע, התנועה החדשה שלהם יחד היא ממוצע כל הכיוונים השונים וסך כל המהירויות הקודמות.
 
כשעוד ועוד אטומים החלו "לאחוז ידיים", החל ענן הגז להסתובב מהר יותר ויותר. כיוון הסיבוב הוא ממוצע התנע הזוויתי של כל האטומים בריקוד הזה. מהירות הסיבוב גם שיטחה את ענן הגז לכדי דיסקה (חשבו על השלב הראשון בהכנת פיצה, כשמסובבים בצק באוויר והקצוות שלו מתעופפים כלפי חוץ עד שהוא משתטח לגמרי). רוב החומר התנקז למרכז והפך להיות השמש שלנו, ובאזורים אחרים של הדיסקה נולדו כוכבי הלכת השונים. וכך, בלי כל כוח חיצוני שיפריע להם, כוכבי הלכת – והשמש עצמה – ממשיכים בסיבובם הנצחי, באותו כיוון ועל אותו מישור.
 
החלקה אומנותית. הספורט האולימפי הקרוב ביותר לאסטרונומיה. קרדיט: Caroline Paré
החלקה אומנותית. הספורט האולימפי הקרוב ביותר לאסטרונומיה. קרדיט: Caroline Paré
 
היוצאת מן הכלל הזה, נוגה, מסתובבת לאט מאוד (כל כך לאט עד שיממה בנוגה נמשכת 243 ימי ארץ), עם כיוון השעון, ואיננו יודעים למה. אולי עצם גדול מאוד התנגש בה בעבר ושינה את כיוון הסיבוב שלה.
 
להיות חריג זה נשמע מגניב, אבל באמת אין סיבה לקנא בנוגה. הסיבוב המהיר יחסית של כדור הארץ מאפשר לנו ליהנות מתחלופה מהירה של יום ולילה, ומטמפרטורות מאוזנות של חום וקור. הסיבוב גם מחולל את השדה המגנטי של הארץ, שמגן עלינו מפני קרינת השמש.
 
אז מה היה קורה אילו כדור הארץ היה מפסיק להסתובב על צירו? 
 
2
חסרי מנוח: מהירות כדור הארץ ביקום
כדור הארץ

מה היה קורה אילו כדור הארץ היה מפסיק להסתובב סביב עצמו?

191
סיבוב כדור הארץ הוא אחד התנאים לשדה המגנטי שמגן על חיינו, במסע שלנו סביב השמש | קרדיט: NASA Goddard Space Flight Center
סיבוב כדור הארץ הוא אחד התנאים לשדה המגנטי שמגן על חיינו, במסע שלנו סביב השמש | קרדיט: NASA Goddard Space Flight Center
 
החדשות הטובות: הדדליין של מחר היה נדחה בשנה. החדשות הרעות: כבר לא היה למי להגיש, כי כולנו היינו מתים.
 
חללית כדור הארץ מסתובבת במהירות 1,675 קמ"ש לאורך קו המשווה. אם באורח פלא כדור הארץ יעצור, כל נוסעי הרכב – אנשים, עצי סקויה, קיפודי חולות – יעופו עם כיוון הנסיעה, כלומר מזרחה, במהירות 1,675 קמ"ש.
 
מאחר שכדור הארץ הוא כדור, ככל שמתרחקים מקו המשווה מהירות הסיבוב פוחתת. פה בישראל, שנמצאת בקו רוחב 31 צפון, הכדור מסתובב במהירות 1,435 קמ"ש – עדיין מספיק כדי להעיף לכם את הבלורית במקרה של בלימת חירום קוסמית.
 
רק מי שיעמוד בקטבים ממש, ששם מהירות הסיבוב היא 0 קמ"ש, ימשיך לעמוד. אבל לא לאורך זמן, שכן האטמוספרה שלנו גם היא נעה עם סיבוב כדור הארץ. משבי רוחות מהירים יותר מאלו שנוצרים בפיצוץ אטומי ישטחו את כל מה שנשאר עומד. סופות בקנה מידה תנ"כי ישתוללו ברחבי בית הקברות כדור הארץ, והחיכוך עם הרוחות הללו יגרום לשריפות ענק. מודאגים מהשריפות? אל דאגה: גלי צונאמי אדירים צפויים לכבות אותן.
 
 
מימין תמונת לפני: קיפוד חולות חושד שכדור הארץ נעצר. משמאל תמונת אחרי: איפה הקיפוד? |  קרדיט: Hannes Grobe/AWI
מימין תמונת לפני: קיפוד חולות חושד שכדור הארץ נעצר. משמאל תמונת אחרי: איפה הקיפוד? | קרדיט: Hannes Grobe/AWI
 
מי שבכל זאת ישרוד את הבלימה ויֵצא מבין עיי החורבות צפוי לראות את השמש עומדת בשמיים. יום אחד יימשך חצי שנה, כי זה הזמן שייקח לכדור הארץ להגיע לצד השני, אבל גם בני המזל ששרדו את האסון לא צפויים לחיות זמן רב, שכן כדור הארץ פועל כמו דינמו: בגלעין הכדור יש ברזל נוזלי, וסיבוב הברזל הזה מייצר שדה מגנטי. אם הברזל בגלעין יפסיק להסתובב, השדה המגנטי שמגן על כדור הארץ ייעלם – והעולם שלנו יישטף בחלקיקים טעונים מהשמש, שיהרגו כל נפש חיה.
 
נשמע נורא? ובכן, כדאי שתשבו, ואז נספר לכם שכדור הארץ באמת מאט את מהירות הסיבוב שלו.
3
חסרי מנוח: מהירות כדור הארץ ביקום
כדור הארץ

האם הירח מאט את סיבוב כדור הארץ ומאריך את משך היממה?

190
 
לייזר לירח | צילום: NASA/GSFC
לייזר לירח | צילום: NASA/GSFC
 
האסטרונאוטים של אפולו 11, לא רק דגל הם נטעו על הירח – הם גם נטעו מראות. וליתר דיוק: רטרו-רפלקטורים, כלומר מראות מיוחדות שבמקום לפזר את האור שפוגע בהן, משקפות אותו חזרה בדיוק לנקודת המקור. בניסוי המתמשך, שנקרא "ניסוי מרחק הלייזר הירחי", מדענים בכדור הארץ מכוונים לייזרים למראות, מודדים את הזמן שלוקח ללייזרים לחזור אליהם ועל ידי כך מחשבים את המרחק המדויק בינינו לבין הירח. ובכן, המרחק הזה גדֵל. מדי שנה הירח מתרחק מאיתנו ב-3.8 סנטימטרים.
 
ואיך זה קשור למהירות סיבוב כדור הארץ? ובכן, התרחקות הירח מאיטה את סיבוב כדור הארץ סביב עצמו. כמו כל שני גופים בעלי מסה הסמוכים זה לזה יחסית, בין בין הירח לכדור הארץ יש משיכה הדדית, משמע הירח מושך אליו את הארץ. ומאחר שככל שהמרחק קצר כך כוח המשיכה חזק, הצד שפונה אל הירח נמשך אליו חזק יותר מהצד שפונה באותו זמן לעבר השני. כך נוצרת על פני כדור הארץ בליטה הפונה תמיד אל הירח הסובב סביבנו, כלומר מקומה משתנה כל הזמן.
 
אבל גם כדור הארץ לא פראייר. מכיוון שהוא סובב סביב עצמו מהר מכפי שהירח סובב סביבו, אותה בליטה מתקדמת מהר יותר מהירח ובכך מאיצה מעט את התקדמות הירח במסלולו. הירח, בתמורה, כמו משקולת הנגררת מאחור, מאט את מהירות סיבוב כדור הארץ. 
 
ההאטה הזו אולי לא מורגשת עכשיו, אבל בעוד 140 מיליון שנה יממה בכדור הארץ תארך 25 שעות – שעה נוספת שצאצאינו הרובוטים ינצלו לשנ"צ. תודה ירח, תמיד ידענו שאתה חבר! 
 
כוח הכבידה של הירח מושך את כדור הארץ ולהפך
כוח הכבידה של הירח מושך את כדור הארץ ולהפך
 
 
ההאטה הזו תיפסק, תאורטית, בעוד כ-50 מיליארד שנה, כשהירח יפסיק להתרחק וימצא לעצמו מסלול יציב. אז ייקח לירח 47 יום להקיף את הארץ (לעומת 27 יום עכשיו), והוא יהיה במצב של נעילת גאות (tidal locking) הדדית עם הארץ. פירושו של דבר שכדור הארץ עדיין יסתובב, אבל יהיה בסנכרון מושלם עם סיבוב הירח. וכך הירח תמיד יימצא באותה נקודה בשמיים. מי שיגור בצד השני של כדור הארץ לא יזכה לראות את הירח לעולם. 
 
אז מה דעתכם שנשנה כיוון? הרי כל סוף הוא התחלה חדשה. מה היה קורה אילו כדור הארץ היה מסתובב בכיוון ההפוך?
 
4
חסרי מנוח: מהירות כדור הארץ ביקום
כדור הארץ

מה היה קורה אילו כדור הארץ היה מסתובב בכיוון ההפוך?

189
זרימת רוחות כדור הארץ: מה היה קורה למטוסים שטסים מעל כדור הארץ אם הוא היה מסתובב לכיוון השני? | צילום: NASA
זרימת רוחות כדור הארץ: מה היה קורה למטוסים שטסים מעל כדור הארץ אם הוא היה מסתובב לכיוון השני? | צילום: NASA
 
 
עצירת כדור הארץ היא לא רעיון טוב, אבל מה לגבי סיבובו בכיוון הנגדי? אחרי מיליארדי שנים של סיבוב מזרחה, או נגד כיוון השעון מהקוטב הצפוני, לא מתחשק לכם איזה סיבוב מרענן עם כיוון השעון?
 
כדי שזה יקרה במציאות, גוף גדול מאוד צריך להתנגש בנו. אבל נגיד שהיה לכם הגה קוסמי והייתם יכולים לנווט את כדור הארץ לכיוון ההפוך, בלי לעבור בשלב הביניים המעיק של האטה ועצירה מוחלטת. אותה מהירות – רק לצד השני. מה היה קורה לכדור הארץ?
 
לכאורה לא הרבה. השמש הייתה שוקעת במזרח וזורחת במערב, ויפן הייתה צריכה להחליף את סיסמתה מ"ארץ השמש העולה" ל"ארץ השמש השוקעת". כאב ראש למשרדי תיירות יפניים, לא סיפור עבור שאר העולם. 
 
אבל למעשה, בני האדם התיישבו במקומות שונים ברחבי עולם בין היתר בשל כיווני הרוחות. מדינות מערב אירופה, למשל, משגשגות הודות לזרמי אוויר חם מהאוקיינוס האטלנטי. שנו את כיוון סיבוב כדור הארץ, ואוויר קר מסיביר יצליף בלונדון ללא רחם. גשמים יהפכו מדבריות לג'ונגלים, וג'ונגלים יהיו למדבריות.
 
ומה לגבי טיסות? סיבוב כדור הארץ אינו משפיע על זמן הטיסה, כי המטוס – והאוויר סביבו – מסתובבים יחד. מובן שזרמי אוויר יכולים להאיץ או להאט את קצב המטוס, אבל כדי להגיע מישראל להודו לא מספיק לנסוק לאוויר, שכן האוויר מסתובב יחד עם ישראל והודו. הרי אם האוויר והאדמה לא היו מסתובבים יחד, לא היה צורך במטוסים והיינו יכולים פשוט לקפוץ באוויר ולחכות שכדור הארץ יסתובב מתחת רגלינו.
 
עם זאת, כאמור, כיווני הרוחות מושפעים מסיבוב כדור הארץ, ואנו מנצלים את הכיוונים הללו בקביעת מסלולי תעופה ושיט. אם נהפוך את כיוון סיבוב כדור הארץ, טיסות אחדות יתארכו ואחרות יתקצרו, אבל עיקר ההשפעה תורגש במסלולי סחר ימי, שעוצבו במידה רבה על ידי כיווני הרוחות. ספרד ופורטוגל, למשל, לא יוכלו לסמוך עוד על רוחות מזרחיות שיישאו את סחורותיהן לעולם החדש.
 
5
חסרי מנוח: מהירות כדור הארץ ביקום
כדור הארץ
מקבץ הבא
משיב הרוח ומוריד הגשם
חינוך לחלל
arrow-left
סרטוני שיעורים והדגמות
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

אקדמיה ברשת: מסע האדם אל החלל עם איה זריקי - הרצאה מקוונת בערבית

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
 
 
הרצאה מקוונת לכיתות ד-ו בערבית
 
56 שנים לאחר שיורי גגארין הפך לקוסמונאוט הראשון בחלל ו-49 שנים לאחר שניל ארמסטרונג צעד על הירח לראשונה – האנושות נערכת לאתגרים הבאים מחוץ לכדור הארץ. לאן יגיע תחום החל בשנים הבאות? האם התיישבות בחלל והגעה למאדים קרובות מתמיד? האם נמצא חיים נוספים מחוץ לכדור הארץ?
ומה עוד צופן לנו תחום החלל בעתיד?
 
מענה לשאלות אלו ואחרות מצפות לכם בהרצאה המקוונת: "מסע האדם אל החלל" עם גב' איה זריקי 
 
ההרצאה התקיימה ביום רביעי, ט' בסיוון תשע"ח, 23 במאי 2018 בשעה 11:45-11:00
 
תגיות:
  • אסטרונאוט
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

סין שיגרה חללית לקראת נחיתה בצד הרחוק של הירח

צעד קטן לסין, צעד ענק לאנושות: סין שיגרה בהצלחה לוויין שישמש כתחנת ממסר לקראת הנחיתה הלא-מאוישת הראשונה בהיסטוריה על צדו הרחוק של הירח

עודד כרמלי
23.05.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
המשגר הסיני Long March 4C נושא את הלוויין Queqiao לירח | קרדיט: Cai Yang/Xinhua/Eyevine
המשגר הסיני Long March 4C נושא את הלוויין Queqiao לירח | קרדיט: Cai Yang/Xinhua/Eyevine
 
סוכנות החלל הסינית שיגרה בהצלחה ביום שני את הלוויין Queqiao על גבי משגר סיני מסוג Long March 4C. הלוויין, ששוגר ביום ראשון ממרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג, ישמש את הסינים לתקשורת עם Chang’e 4 – שצפויה להיות החללית הראשונה בהיסטוריה שתנחת בצד הרחוק של הירח.
 

דממת אלחוט

 
20 חלליות כבר נחתו על הירח, כולל 6 משימות אפולו המאוישות – ואולי בקרוב SpaceIL תהפוך את ישראל למדינה הרביעית בעולם שעושה זאת, אחרי ברה"מ, ארה"ב וסין, שב-2013 הנחיתה בהצלחה את משימת Chang’e 3. עם זאת, אף מדינה עוד לא הנחיתה חללית בצד הרחוק של הירח – וזאת מסיבה טובה.
 
מאחר שהירח נמצא במצב של נעילת גאות (Tidal Locking) עם כדור הארץ, הוא מפנה אלינו רק צד אחד שלו. הצד הרחוק של הירח אינו אפל כלל, כפי שנהוג לחשוב, אבל חללית שנמצאת בצד הרחוק של הירח אינה יכולה לתקשר במישרין עם כדור הארץ.
 
בדיוק לשם כך שוגר הלוויין Queqiao. הלוויין עושה את דרכו לנקודת לגראנז' 2, שבין הירח לארץ – נקודה יציבה יחסית מבחינת השפעות הכבידה של שני הגופים השמימיים – במרחק של 64,000 ק"מ מעבר לצד הרחוק. בנובמבר או בדצמבר השנה ישגרו הסינים את Chang’e 4, שתנסה לנחות בצד הרחוק, כשהלוויין ישמש לה כתחנת ממסר שיתקשר בינה לבין מרכז השליטה והבקרה של סוכנות החלל הסינית בכדור הארץ.
 
 
הארץ והירח, כפי שצולמו ב-2014 על ידי משימת הניסוי Chang’e 5-T1
 
 
אבל הלוויין לא יחכה שם בחוסר מעש עד סוף השנה. בינתיים, בשותפות עם המכון ההולנדי לרדיו-אסטרונומי, Queqiao יבצע שורה של מדידות רדיו, שינצלו את השקט מכדור הארץ ההומה אותות, על מנת לנסות ולקלוט פליטות רדיו מראשית היקום. משימה זו נועדה לאפיין את סביבת הרדיו של מערכת הארץ-ירח ולחקור את הסביבה החללית בכלל – במטרה לבחון את האפשרות להציב בעתיד רדיו-טלסקופ על הצד האפל של הירח.
 
בנוסף, שני מיקרו-לוויינים בשם Longjiang-1 ו- Longjiang-2 תפסו גם הם טרמפ על השיגור, והם צפויים להיכנס למסלול סביב הירח במטרה לבצע מדידות רדיו נוספות.
 
תרשים כל הנחיתות על הירח עד כה
 

מערכת אקולוגית בירח

 
כל זה, כאמור, נועד להכין את הקרקע למשימת Chang’e 4, תורכב משלושה כלי חלל: גשושית שתיכנס למסלול סביב הירח, נחתת שתהווה מעבדה נייחת על פני הירח וכלי רכב רובוטי שיסייר בשטח. בין היתר, הנחתת תערוך את הניסוי הביולוגי הראשון על הירח (והראשון על גוף שמימי כלשהו), כשתנסה לגדל תפוחי אדמה וזחלים של טוואי המשי. מביצי התולעים יבקעו זחלים שיפלטו פחמן דו-חמצני, ולאחר מכן תפוחי האדמה יספגו את הפחמן הדו-חמצני ויפלטו חמצן – אותו ינשמו התולעים.
 
כמובן, שום דבר לא יכול לשרוד על הירח – לא תולעים ולא תפוחי אדמה – והמערכת הביולוגית הפשוטה תהיה מבודדת לגמרי מהסביבה הקשוחה. מטרת הניסוי היא לבדוק את השפעת הכבידה החלשה של הירח על התפתחותם של חיים ביולוגיים.
 
 
הצד הרחוק של הירח
הארץ והירח, כפי שצולמו ב-2014 על ידי משימת הניסוי Chang’e 5-T1. קרדיט: CNSA
 
 
וכמו תמיד, השמות הסיניים מעוררים עניין לא פחות מהמשימות עצמן. מילולית, פירוש השם Longjiang הוא "דרקון נהר", והוא נובע מהעובדה שהמיקרו-לוויינים נבנו במכון הטכנולוגי של חרבין, בירת מחוז חיילונגג'יאנג – ובעברית: מחוז "דרקון הנהר השחור". 
 
ואילו פירוש השם Queqiao הוא "גשר העקעקים" (סוג של עורב). לפי סוכנות הידיעות הממשלתית בסין, סיפור מהפולקלור הסיני מספר "על שני עקעקים שיצרו גשר עם כנפיהם בלילה השביעי של החודש השביעי ללוח הירח, וכך אפשרו לזי נו, הבת השביעית של אלת השמים, לחצות ולפגוש את בעלה, אשר שביל החלב חצץ ביניהם". ו-Chang’e, גולת הכותרת של תוכנית חקר הירח הסינית, היא פשוט אלת הירח הסינית.
 
 
שיגור הלוויין הסיני לצד הרחוק של הירח: דרך צלחה, עקעקים!
 
תגיות:
  • הירח
חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

מערך שיעור: תעשיית החלל הישראלית

נושא
ישראל בחלל
תחום הלימוד
היסטוריה
משך פעילות
90 דקות
קהל יעד
ה'-ח'
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
תעשיות החלל: מבט לכוכבים
העיסוק בחקר החלל הוא רחוק מלהיות מותרות של מדינות מבוססות. חקר החלל, ובפרט האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים המפותחים במסגרתו, משמשים אותנו מדי יום ביומו ויש להם השפעה ניכרת יותר ויותר על חיינו. שירותי תקשורת, למשל, משתמשים יותר ויותר בתשתיות לוויין (רדיו, וידאו, טלוויזיה, טלפוניה ותקשורת נתונים). תחום החישה מרחוק, שהתפתח במקור כתחום צבאי לשם איסוף מודיעין, משמש כיום גם בתחום האזרחי ומאפשר שיפורים בחיזוי מזג אוויר, מעקב אחר תופעות אקלים, חקלאות מדויקת, ניטור אסונות טבע, שירותי הצלה ומערכות תחבורה חכמות.
 
ישראל השקיעה משאבים לא מבוטלים בפיתוח תעשיית החלל, ובזכות כך נעשתה לשם דבר בתחומה ברחבי העולם. כפי שנראה היום, יש עוד דרך ארוכה להשגת פריצות דרך משמעותיות בתעשיית החלל הישראלית, שאותן יולכו התלמידים להניב בעתיד.
 
מטרת העל של מערך הפעילות שלפניכם: 
התלמידים יכירו את תעשיית החלל בכלל ואת זו הישראלית בפרט, כמו גם את שיתוף הפעולה בין התעשיות השונות.
 
קבצים מצורפים:
מערך שיעור להורדה: תעשיית החלל
לוח משחק להורדה: תעשיית החלל
כרטיסיות משחק להורדה: תעשיית החלל
פורסם בתאריך:
30.05.2018
חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

מערך שיעור: כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

תחום הלימוד
מדע וטכנולוגיה
משך פעילות
90 דקות
קהל יעד
ח'-י'
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
כוכבי לכת במערכות שמש זרות- עד כמה הם נפוצים וכיצד מאתרים אותם? | קרדיט: NASA/JPL-Caltech
אחת המטרות החשובות ביותר של החיפוש אחר כוכבי לכת היא למצוא עולם נוסף שבו יכולים להתקיים חיים. אנחנו רוצים לדעת כמה כוכבי לכת כמו כדור הארץ, שניתן לקיים בהם חיים, באמת נמצאים ביקום, ועד כמה הם נפוצים. התנאים לקיום חיים, לפחות כמו שאנחנו מכירים אותם כיום, דורשים איזון עדין של משתנים המאפשרים חיים, כמו טמפרטורה יציבה, אטמוספרה, גישה למים במצב צבירה נוזלי ותערובת גזים (אוויר). 
 
מטרה נוספת של חיפוש אחר כוכבי לכת היא למצוא מקורות נוספים למשאבי טבע (למשל מתכות, חומרי גלם, מינרלים וכו'). על פני כדור הארץ משאבים אלו מוגבלים, וגילוי משאבי טבע מחוץ לכדור הארץ יוכל להוביל להתקדמות ולפיתוח האנושות.
 
יעדים:
  • התלמידים יסבירו מדוע האנושות מחפשת כוכבי לכת חדשים מחוץ למערכת השמש שלנו.
  • התלמידים יגדירו את המושג אקסופלנטה ומושגי יסוד נוספים באסטרונומיה.
  • התלמידים יציינו את המאפיינים הנדרשים לקיום חיים על פני כוכב לכת מחוץ למערכת השמש, ויבנו דגם המחשה.
  • התלמידים יתארו את השיטות לגילוי כוכב לכת מחוץ למערכת השמש.
 
קבצים מצורפים:
מערך שיעור להורדה: כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש
דפי מידע להורדה
מצגת למורה להורדה
פורסם בתאריך:
1.05.2018
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

בגלל נוגה וצדק: הכחדה המונית בכדוה"א כל 405,000 שנה

ראיות חדשות לכך שנוגה וצדק משנים באופן מחזורי את מסלול כדוה"א כבר 215 מיליון שנה – מה שגורם לשינויי אקלים והכחדות המוניות

עודד כרמלי
17.05.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
כדור הארץ הקדום: צדק אמנם רחוק אבל כוח המשיכה האדיר שלו משפיע על המסלול שלנו סביב השמש, בשילוב כוחות עם נוגה
כדור הארץ הקדום: צדק אמנם רחוק אבל כוח המשיכה האדיר שלו משפיע על המסלול שלנו סביב השמש, בשילוב כוחות עם נוגה
 
מדי 405,000 שנה ב-215 מיליון השנים האחרונות, כוחות המשיכה של צדק ונוגה האריכו מעט את מסלול כדור הארץ סביב השמש – כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences. המחזור המדויק תואם להפליא לעידנים הגיאולוגיים של העולם שלנו, ויכול לשפוך אור חדש על ההכחדות ההמוניות בפרהיסטוריה.
 
 

שינוי מסלול כמו שעון

 
כולנו יודעים שהטמפרטורות בכדור הארץ משתנות לפי שני מחזורים: תנועת כוכב הלכת סביב צירו (יממה) ותנועתו סביב השמש (שנה). אולם ב-1924 הראה האסטרופיזיקאי הסרבי מילוטין מילנקוביץ' שישנם מחזורים נוספים, איטיים בהרבה, כמו שינוי נטיית ציר הסיבוב של הארץ ביחס למישור מערכת השמש, והארכתמסלול הארץ סביב השמש עד כדי 5% ממסלולו הרגיל. מילנקוביץ' סבר כבר אז, כי שינוי מסלול זה של כדור הארץ מושפע ממסלוליהם של נוגה וצדק. 
 
הדמיה (מוגזמת מאוד) של התארכות מסלול הארץ סביב השמש | קרדיט: WillowW
 
 
ככלל, המחזורים השונים של כדור הארץ משנים את כמות הקרינה שהוא מקבל מהשמש. מדי 405,000 שנה, כשמסלול כדור הארץ מוארך לשיאו האליפטי, מועצמת השפעת המחזורים הקצרים יותר, כמו נטיית ציר כדור הארץ. באופן ספציפי, עונות הקיץ הופכות חמות יותר והחורפים קרים יותר, תקופות בצורת נעשות יבשות יותר ותקופות גשומות הופכות גשומות יותר. 202,500 שנה אחר כך, האקלים שוב מתייצב. זוהי עובדה ידועה בקרב מדעני כדור הארץ ששינויי אקלים דרמטיים, כמו עידני הקרח ונסיגתם, אחראים להתפתחות מינים חדשים ולהכחדת מינים קודמים.
 
אולם עד כה, אסטרונומים הצליחו לחשב את מחזוריות מסלול כדור הארץ לאורך 50 מיליון השנים האחרונות לכל היותר. מודלים עתיקים יותר של תנועת גרמי השמים היו לא אמינים בגלל כמות המשתנים הרבה במערכת השמש שלנו. כעת, צוות של חוקרים אמריקאים הצליח לחשוף ראיות מוצקות ראשונות שמוכיחות שהמחזור הארוך, בן 405,000 השנים, מתקתק כמו שעון – כבר 215 מיליון שנה ברציפות.
 
 
שלדו של טירנוזאורוס רקס, קורבן פוטנציאלי, מיני רבים, למעלליהם של נוגה וצדק | צילום: ScottRobertAnselmo
 
 

ביי ביי דינוזאורים

 
החוקרים השתמשו במשקעים סלעיים בעומק 500 מטרים, המתוארכים לעידן הטריאס, שבין 250 ל-200 מיליון שנה לפני זמננו. המשקעים הוצאו מהאגם הפרהיסטורי ניוארק שבמדינת ניו ג'רזי, ארה"ב. החוקרים השוו את תיארוך השכבות הגאולוגיות השונות למועדי היפוך הקטבים, הנגרם מהיחלשותו המחזורית של השדה המגנטי של כדור הארץ – היחלשות שגם היא תוצאה משינוי מסלולו ואופן סיבובו בחלל.
 
כדי למדוד את השדה המגנטי הקדום, החוקרים השתמשו בחומרים גאולוגיים ש"הקליטו" את השדה המגנטי בזמן היווצרותם. חומרים אלה, כמו בזלות למשל, מכילים חלקיקים מגנטיים שהסתדרו בהתאם לשדה המגנטי בזמן שהחומר התקרר. כך הוכיחו החוקרים שמחזור האקלים בן 405,000 השנים נותר קבוע לפחות במשך 215 מיליון השנים האחרונות.
 
 
פרופ' דניס קנט מאוניברסיטת ראטגרס
הדמיה (מוגזמת מאוד) של התארכות מסלול הארץ סביב השמש | קרדיט: WillowW
 
הודות למחזוריות האסטרונומית המושלמת, חוקרים מתחומים שונים יכולים כעת לתארך בדיוק רב אירועים ביולוגיים וגיאולוגיים פרהיסטוריים, כמו הופעת הדינוזאורים, הופעת היונקים ושבירתה של יבשת-העל פנגיאה ליבשות השונות שאנו רואים היום. גם הכחדת הדינוזאורים, הושפעה ככל הנראה לא רק מהאסונות שנגרמו בעקבות פגיעת אסטרואיד בחצי האי יוקטן שבמקסיקו לפני 65 מיליון שנה, אלא  גם משינויי אקלים קיצוניים ופעילות געשית מוגברת בסוף עידן הקרטיקון. במילים אחרות, גם לולא פגיעת האסטרואיד, ייתכן שהדינוזאורים היו נכחדים בין כה וכה.
 
למחקר החדש, אם כן, צפויות השלכות מרחיקות לכת על שורה ארוכה של מחקרים מדעיים במגוון תחומים, כגון אסטרונומיה, גיאולוגיה, פלאונטולוגיה (חקר מאובנים) ופלאואנתרופולוגיה (חקר האבולוציה של האדם). אולם אם אתם חוששים מהבאות, אל דאגה. כדור הארץ נמצא כרגע במסלול אליפטי מתון (כמעט מעגלי) סביב השמש, ואנחנו לא צפויים להיכנס לעידן גיאולוגי חדש, כלומר לא צפויים לשינויי אקלים קיצוניים, לעוד 200,000 שנה.
 
תגיות:
  • כדור הארץ

ניסיון הטעמה

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 220
  • 221
  • 222
  • 223
  • 224
  • 225
  • 226
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית