כיצד תעסקו בחקר או לימוד תחום החלל בישראל

מהן האפשרויות העומדות בפני מי שמעוניין בקריירה אקדמית בתחום החלל? ומה לגבי מי שרוצה ללמד את התחום? פרויקט מיוחד
שתף: 
 
אם הנגיעה בחלל בעבורכם היא הרבה מעבר לריחוף בחללית אי שם מחוץ לאטמוספרה, הגעתם למקום הנכון. מהן האפשרויות העומדות בפני צעירים המעוניינים לעבוד בתחום החלל בישראל ומה עליהם לעשות כדי להשתלב בתחום זה בארץ? התחלנו לענות על שאלות אלו ואחרות בכתבה שבה נגענו בעיקר בתעשיית החלל, הלִבה היצרנית של תחום החלל העוסקת באווירונאוטיקה, בלוויינים וביישומיהם. אך השתלבות בתפקיד מהנדסים בתעשיית החלל אינה הדרך היחידה להיכנס לתחום החלל בארץ. בפני צעירים המתעניינים בתחום יש עוד כמה אפשרויות תעסוקתיות מעניינות הן בתחום האקדמי והן בתחום החינוך. 
 
 

המסלול האקדמי

 
לצד התעשייה יש גם את האקדמיה והמחקר הנערך בה. ישנם אסטרופיזיקאים המתעסקים בחלל בפקולטות לפיזיקה וגאולוגים וגאופיזיקאים החוקרים את כוכבי הלכת ואת כדור-הארץ. כפי שסקרנו בחלק הראשון של הכתבה, ישנם גם כל תחומי החישה מרחוק העושים שימוש בלוויינים, ורלוונטיים לחקר גאולוגיה, מדעי הסביבה, מדעי האטמוספרה ועוד. פרופ׳ דני רוזנפלד, מהמכון למדעי כדור-הארץ באוניברסיטה העברית, אומר שיש משרות אקדמיות בתחום החישה מרחוק, אף שמדובר בתחום צעיר.
 
 
 
תחום האסטרופיזיקה עשוי לעניין במיוחד צעירים המחפשים אפיקים מקצועיים בתחום החלל. לדברי האסטרופיזקאי פרופ׳ אבישי דקל מהאוניברסיטה העברית, 'השוק האקדמי' בישראל במצב לא רע. ״יש פריחה יחסית בתחום. עדיין מדובר במספרים קטנים יחסית של חוקרים, אבל יש פריחה בגודל קבוצות המחקר. אם לפני עשרים שנה הייתה בכל אוניברסיטה קבוצה של שניים-שלושה פרופסורים בכירים, היום יש לנו בכל אחת מחמש האוניברסיטאות הגדולות יותר מעשרה אנשים. לפני עשרים שנה לא הייתה לנו מעורבות רבה בחלל, והיום רבים מאתנו עובדים בפרויקטים משותפים עם נאס״א, סוכנות החלל האירופית ועוד״. לדברי פרופ' דקל, רוב האנשים המסיימים דוקטורט עם התמחות באסטרופיזיקה מוצאים את מקומם בהייטק, אך הוא מוסיף שבין הדוקטורנטים שאותם הנחה, יותר משליש הם כיום אנשי סגל באוניברסיטאות - כמחציתם בארץ. בשורה התחתונה, הוא ממליץ למצטיינים המתעניינים בתחום ללכת למסלול האקדמי הזה. 
 
 
לא מדובר במסלול אקדמי קצר אלא כזה המיועד לאנשים הרוצים להשקיע את חייהם במחקר״. האסטרופיזיקאי פרופ׳ אהוד בכר מהטכניון מסביר כי במדעי הטבע ובתחומי ההנדסה אחרי דוקטורט של כחמש שנים מצופה מחוקרים שיעבדו במחקר בחו"ל עוד כמה שנים. רק לאחר שהוכיחו שהם חוקרים פעילים ויחסית עצמאיים בחו"ל, הם יכולים להיות מועמדים למשרה אקדמית בישראל. באוניברסיטאות בארץ הם צריכים למצוא מחלקה אקדמית שתרצה אותם, והתחרות על מספר משרות מצומצם היא מן הסתם עצומה.
 
 
 
תחום החלל אינו מסתכם בתעשייה ובאקדמיה. ד״ר דגנית פייקובסקי, מומחית לאסטרטגיה ומדיניות חלל, מציינת בין השאר את תחומי המדיניות, הדיפלומטיה והמשפט: ״במדיניות חלל אפשר לעסוק בכמה רמות. ישנה הרמה הלאומית - האסטרטגיה של המדינה ביחס לפעילותה בחלל; הרמה העסקית-מסחרית בתעשיות הפרטיות והרמה הבין-לאומית הדיפלומטית, דוגמת ועדת האו"ם לניצול החלל לצורכי שלום, COPUOS, שישראל חברה בה". 
 
עם זאת, "ישראל היא עדיין שוק קטן יחסית", מוסיפה פייקובסקי; "התחומים האלה ספציפיים מאוד והעבודות מועטות אבל זה אפשרי. תחום המדיניות מפותח פחות בארץ בהשוואה לחו״ל, שם יש גם לא מעט פעילות במכוני מחקר". 
 
 

חינוך חלל: להשקיע בדור המחר

 
המפגש בין תחום החינוך והחלל מספק פוטנציאל בפני עצמו לתעסוקה. ״התחום הזה בתחילת פריחתו, והמדינה מעודדת אותו״, אומרת אביטל מויאל, יועצת לקשרי חינוך וקהילה בסוכנות החלל הישראלית. עם זאת, היא מבהירה כי כיום עדיין קשה למצוא עבודה במשרה מלאה בתחום החינוך הנוגע לחלל ולאסטרונומיה. להערכתה, בתחום זה לרוב צריך לעבוד בכמה עבודות בעת ובעונה אחת.
 
ומה בכל זאת בנמצא? במערכת החינוך הפורמלית, תלמידי בתי הספר היסודיים נחשפים ללימודי אסטרונומיה בסיסיים – בעיקר לימודי כדור הארץ, מערכת השמש והיקום – דרך שיעורי גאוגרפיה ולימודי מדעים. בשנים האחרונות החלו גם להיפתח בבתי הספר התיכוניים מגמות לימוד הנוגעות לתחום החלל. ״המגמות נפתחות תחת שמות שונים אבל כולן עוסקות בהנדסת אווירונאוטיקה, תעופה וחלל״, אומרת מויאל. ברחבי הארץ יש כיום כעשר מגמות הקשורות לתחום החלל והמגמה גוברת בקרב בתי ספר הרוצים לקדם מצוינות בתחומי המדע והטכנולוגיה דרך החלל.
 
רוב הפעילות החינוכית בתחום החלל, עם זאת, מנוהלת בידי גופים חיצוניים למערכת החינוך, קצתם בתמיכת סוכנות החלל הישראלית. תלמידים עשויים להיחשף לתחום החלל והאסטרונומיה דרך מוזיאוני המדע, מרכז אילן רמון, מרכזי מדע למיניהם, חוגי חלל ואסטרונומיה והמצפים הציבוריים; כיום ישנם כעשרה מצפי כוכבים ברחבי הארץ המקיימים באופן שוטף פעילות חינוכית ופעילות לקהל הרחב. ״מרכז המדעים בהרצליה מוביל זה כמה  שנים, בשיתוף בתי ספר נוספים, מיזמים מעשיים לפיתוח ולבנייה של לוויינים – וכעת הלוויין השני, דוכיפת 2, לקראת שיגור בהמשך החודש״, מספרת מויאל. נוסף על כך ישנם מוסדות להוראת מדעים כמו נוער שוחר מדע, שבהם מועברים שיעורים לתלמידים גם בנושאים הקשורים לחלל.
 
באופן כללי אפשר לומר שגוברות הפעילויות הבלתי פורמליות ופעילויות ההעשרה בתחום האסטרונומיה וניכרת מגמה של גידול בחינוך העוסק בהיבטים הנדסיים וטכנולוגיים. כיום סוכנות החלל מקדמת חלק גדול מהפעילות בתחום, בשיתוף פעולה עם גופים כמו מוזיאוני המדע, המִצפים, מרכזי מדעים ומשרד החינוך.
 
 
 
 
סוכנות החלל מקדמת כיום גם חיבור בין אנשים המגיעים מתחום התעשייה והאקדמיה לתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. ״המדינה מעודדת ומקדמת מגמה שמטרתה לחשוף את הציבור הרחב לפעילות הנעשית בתחום החלל וגם לחשיבות הגוברת שלו בחיי היום-יום ובד בבד מקדמת מפתחת ומעודדת פעילות חינוכית בתחומי החלל״, אומרת מויאל.
 
אם כן, מה עליכם ללמוד כדי להשתלב במרכזים המדעיים, במצפים, במרכזי המדע ובגופים האחרים שהוזכרו כאן? הראל בן עמי, מנהל חטיבת מדעי החלל בנוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית, מבהיר כי ״אין ממש מקצוע כזה כמו ׳חינוך וחלל׳. אנחנו עדיין לא שם״. הוא מצביע על שני מסלולים עיקריים אפשריים להשתלבות בתחום החינוך בחלל – דרך הוראה, או דרך לימודי מדע. להערכתו, דווקא המסלול הראשון ראלי יותר מבחינה מקצועית. מורי יסודי וחטיבה, שבלימודי ההוראה התמחו במדעים ובעדיפות לפיזיקה, יכולים לעבור השתלמות בתחום החלל ולהביא את הידע שצברו לכיתה. מנגד, מי שלמד למשל תואר ראשון בפיזיקה בהתמקדות באסטרונומיה, יכול לנסות להשתלב במצפי הכוכבים, מרכז אילן רמון, חוגי חלל ואסטרונומיה ועוד – אלא שכאן האפשרויות התעסוקתיות מועטות יותר. 
 
בחלק השלישי והאחרון של סדרת כתבות זו, ניגע בשניים מהארגונים המרתקים ביותר בתחום החלל, אלו המספקים פלטפורמה לצעירים להרחיב אופקים במובן הכי רחב שאפשר וגם, לא פחות חשוב, איך להתחבר עם אנשים בתחום ולבסס רשת של קשרים. עקבו אחרינו בפייסבוק והירשמו לניוזלטר שלנו (בצד שמאל כאן) כדי לקבל מידע נוסף.
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}