פרויקט סמסון (SAMSON)

תאריך פרסום: 
05.12.2014
בפיתוח ראשון מסוגו ישוגרו שלושה ננו-לוויינים אשר יחוגו סביב כדור הארץ בטיסת מבנה.
שתף: 
מבַצעים: 
הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ומכון אשר לחקר החלל בטכניון
במסגרת פרויקט ראשון מסוגו ופורץ דרך מבחינה מדעית וטכנולוגית שמקדמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, מתכננים חוקרי הטכניון לשגר לחלל טיסת מבנה של שלושה ננו-לוויינים. הפרויקט בשם סמסון (SAMSON), במימון קרן אדליס ובראשות פרופ' פיני גורפיל מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ומכון אשר לחקר החלל בטכניון, מתוכנן להיות משוגר באוגוסט 2020. מדובר בשלושה ננו-לוויינים, במשקל עד שמונה קילו כל אחד, שיטוסו יחד במבנה מבוקר, יתקשרו ביניהם וישהו בחלל יותר משנה.על גבי הננו-לוויינים יורכבו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה ומכשירי ניווט. התוכנה והאלגוריתמים שינהלו את הטיסה פותחו אף הם במעבדה למערכות חלל מבוזרות במכון אשר לחקר החלל בטכניון.
 
הלוויינים ישמשו לקליטת אותות מכדור הארץ וחישוב מיקום מקור השידור למטרות של איתור וזיהוי אנשים במצוקה. אך מטרתו העיקרית של הפרויקט היא להוכיח שניתן להחזיק מבנה מבוקר של לוויינים במשך שנה במסלול של 600 ק"מ מעל פני הקרקע, דבר שלא נוסה עד כה. מבחינה טכנולוגית, הפרויקט ידגים כיצד ניתן לנהל להק לוויינים בחלל גם ללא שימוש בדלק כלל. הלוויינים עצמם יוכלו לשמש כמרכב ללוויינים עתידיים אחרים ובכך לחסוך עלויות פיתוח. בנוסף, הלוויינים ידגימו לראשונה פעולה אוטונומית של מערכות זעירות בחלל, ויהיו בעלי יכולות כמו של לוויינים גדולים ויקרים בהרבה.
 
למטרה זו מתכננים החוקרים לראשונה להתקין על כל אחד מהלוויינים מערכת הנעה חדשנית שפותחה ברפאל בהתאמה במיוחד לאילוצי הגודל והמבנה הזעיר של הלוויינים תוך שימור כח הנעה רב.
 
נוסף למערכת ההנעה, הלוויינים יעשו שימוש בגרר האטמוספרי על מנת להאט את הלוויינים לפי מידת הצורך, כדי לשלוט במרחק היחסי ביניהם. "גרר" הוא למעשה כוח האוויר המתנגד ללוויין ומאט את טיסתו. אמנם בחלל, בגובה 600 ק"מ מעל האדמה, אין ממש אוויר כפי שאנו מכירים כאן, על פני כדור הארץ; ריכוז מולקולות האוויר בגובה כזה הוא נמוך במיוחד. יחד עם זאת, הוא עדיין קיים במידה המאפשרת לייצר התנגדות לגוף שטס בתוכו. כך מתכוונים החוקרים להשתמש בפאנלים הסולריים בתור "כנפיים" שיאטו את הלוויין במקרה הצורך, כאשר הם רוצים לקרב או להרחיק את הלוויינים זה מזה. יש לציין כי עצם השימוש בפאנלים סולריים אינו מובן מאליו: למעשה זוהי אחת הפעמים הראשונות שעל מבנה בגודל קטן כזה ייפרשו פאנלים סולריים, דבר המהווה אתגר תכנוני לחוקרים. 
 
צפו בסרטון המדגים כיצד סיבוב הלוויינים מנצל את האטמוספרה הדלילה כדי לייצר התנגדות אל מול הלוחות הסולריים, וכך לשלוט במרחק הלוויינים זה מזה:
 
 
היישומים העתידיים שיצמחו מפרויקט סמסון, בו לוקחות חלק חברות נוספות כגון התעשיה האווירית לישראל, אלתא ורפאל, הם יישומים טכנולוגיים ומסחריים. מדובר בפרויקט הישראלי הראשון שיטיס מערכת הנעה המבוססת גז קר ובהמשך יהיה ניתן לפתח מערכות מסחריות כאלה למגוון הננו-לוויינים בעתיד. המטען הייעודי שמפותח בפרויקט, יתרום לפיתוח טכנולוגיות של איתור אנשים, מטוסים ומערכות קורנות מהחלל  - לראשונה אי פעם באמצעות מערך ננו-לוויינים.
 
 

אולי תאהבו גם

{{research.img.alt}}
{{research.start}}
{{research.body}}