נאס"א: ב-2018 נשגר חללית שתיגע בשמש

ה-Parker Solar Probe תהיה החללית הראשונה שתגיע לאטמוספרה החיצונית של השמש, שם תעמוד בעומסי חום של למעלה מ-1,400 מעלות, והכול בניסיון להבין את המנגנונים שמאחורי הרוחות והסופות הסולאריות – ולהזהיר את האנושות מפניהן
שתף: 
  • החללית Parker Solar Probe, שגודלה כמכונית קטנה, תצויד במגני חום מיוחדים ובמערכת קירור פנימית |הדמיה:NASA/Johns Hopkins Uni
 
במסיבת עיתונאים שכינסה אמש (רביעי), סוכנות החלל האמריקנית הודיעה רשמית על כוונתה לשגר את ה-Parker Solar Probe.
 
לפי התכנית, ה-Parker Solar Probe תשוגר באמצעות משגר דלתא-4 כבד, בין ה-31 ביולי ל-19 באוגוסט 2018. במשך שבע שנים, ממרחק של למעלה מ-108 מיליון קילומטרים מהשמש, החללית תקיף את כוכב הלכת נוגה לא פחות משבע פעמים כדי להאט את מהירותה, בתמרון שנקרא "מקלעת כבידתית".
 
אבל ההמתנה הארוכה צפויה להשתלם, שכן בתום שבע השנים ה-Parker Solar Probe תצמצם את מסלולה סביב השמש עד שתגיע למרחק שיא של 5.9 מיליון קילומטר מהכוכב. כלומר, היא תגיע פי שבעה קרוב יותר לשמש מכל חללית שנשלחה לפניה ופי עשרה קרוב יותר מכוכב חמה הלוהט, שהוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
 
המסלול של ה-Parker Solar Probe בדרכה לעשות היסטוריה ולגעת בשמש. קרדיט: NASA/Johns Hopkins University Applied Physics Laboratory
 
 
בנקודה הקרובה ביותר שלה, ה-Parker Solar Probe תעוף במהירות 724,204 קמ"ש – ותצטרך לעמוד בעומס חום של למעלה מ-1,400 מעלות צלזיוס בעודה בתוך האטמוספרה החיצונית של השמש (שנקראת גם עטרה או קורונה). מגני חום מיוחדים במילוי קצף פחמן, וכן מערכת קירור פנימית, אמורים לשמור על הציוד המדעי היקר והרגיש בטמפרטורת חדר.
 
מטרתה המדעית של המשימה היא לנסות ולהבין את המנגנונים שמאיצים את הרוח הסולארית למהירות של 1.6 מיליון קמ"ש – ולאפשר לאנושות לחזות מראש סופות סולאריות בעתיד.
 
 

סופות סולאריות: מונעים את האסון הבא

 
הרוח הסולארית, או רוח השמש, היא זרם מתמיד של חלקיקים טעונים חשמלית. השדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ הודף את רוב החלקיקים האלה, אבל הרוח הסולארית יכולה לקצר לוויינים, לפגוע באסטרונאוטים הנמצאים מחוץ למסלול סביב כדור הארץ, ובמקרים קיצוניים של סופה או התפרצות סולארית – להגיע עד לפני השטח של העולם שלנו ולהרוס רשתות חשמל ותקשורת על הקרקע.
 
התפרצות סולארית. כדה"א (בקנה מידה) אמנם רחוק יותר אך ההתפרצות משחררת מיליארד טונות של חלקיקים טעונים, לעיתים לכיווננו |NASA/SDO
 
 
 
אין להקל ראש בסופות סולאריות. הסופה הסולארית הגדולה האחרונה, שנקראת גם "אירוע קרינגטון", ארעה ב-1859 – כלומר בראשית המהפכה הטכנולוגית – ושיתקה את קווי הטלגרף ברחבי אירופה וצפון אמריקה. לפי האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים, התפרצות סולארית באותו קנה מידה של אירוע קרינגטון, וללא אזהרה מוקדמת, תעלה היום למשק האמריקני 2 טריליון דולר ועלולה להשאיר את כל החוף המזרחי של ארצות הברית ללא חשמל למשך שנה שלמה.
 
במסיבת העיתונאים החגיגית, נאס"א הודיעה שהמשימה, שקודם לכן נקראה Solar Probe Plus, תיקרא מעתה Parker Solar Probe על שמו של האסטרופיזיקאי האמריקני יוג'ין פארקר, שהיה הראשון להציע שהשמש פולטת חלקיקים טעונים לחלל במאמרו המכונן מ-1958. פארקר בן ה-89 השתתף במסיבת העיתונאים והודה לסוכנות החלל על הכבוד שחלקה לו – ועל האומץ שהפגינה בהכרזה על המשימה הראשונה בהיסטוריה לגעת בשמש.

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}