לעבוד בתעשיית החלל: המדריך למעוניינים להשתלב בתחום

מעוניינים להשתלב בחקר או תעשיית החלל אבל אינכם יודעים מאין להתחיל? שאלנו בעבורכם את בכירי התעשייה והאקדמיה בארץ כיצד עושים זאת. כתבה ראשונה בסדרה
שתף: 
אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנו מקבלים כאן, בסוכנות החלל הישראלית, היא: "איך אוכל להיות אסטרונאוט". ובכן, אמנם בינתיים אין באופק תכנית חלל ישראלית לשיגור בני-אדם, אך מן הסתם, זו אינה הדרך היחידה "לגעת בחלל". שאלה נפוצה לא פחות המגיעה אלינו היא, כיצד אפשר להשתלב בתעשיית החלל ובחקר החלל. כיום, אם אתם צעיר או צעירה בתחילת דרככם המקצועית ומתעניינים בחקר היקום וצפונותיו, במערכות לוויינים, במסעות לכיבוש הירח ומאדים ובכל מה שקורה מעבר לאטמוספרה של כדור-הארץ – הדרך לממש את העניין שלכם בתחום התעסוקתי אינה מסלול מוכר וידוע ממש. זה נשמע גבוה ורחוק מדי, תחום שרואים בעיקר בסרטים הוליוודיים ויודעים שהוא קיים בנאס"א (ואכן, בעת האחרונה הודיעה  סוכנות החלל הישראלית על אפשרות להתמחות בנאס"א במסגרת שיתוף פעולה ייחודי). אבל מהן האפשרויות העומדות בפניכם כאן, בישראל? על שאלה זו ננסה לענות בכתבה זו בשלושה חלקים. החלק הראשון המובא כאן יעסוק בתעשיית החלל בדגש על תחומי העבודה ההנדסיים. בחלק השני והשלישי נעסוק בתחומי תעסוקה נוספים הנוגעים לחלל, כמו אקדמיה וחינוך, משפטים ודיפלומטיה.
 
"חלל הוא כמובן עוד מרחב בחיינו בסך הכול אבל קצת יותר גבוה מאתנו", אומר מאיר חן, שהיה עד לפני חודשים מספר מנהל מו"פ במפעל מבת-חלל של התעשייה האווירית. ״מגוון האפשרויות בתחום הוא גדול״. 
 
הליבה של תחום החלל המקצועי היא תעשיית החלל, העוסקת בבניית לוויינים, במרכיביהם וביישומיהם, כמו גם בטכנולוגיות טילים ואווירונאוטיקה. לדברי חן, ״מגוון הטכנולוגיות או ההתמחויות הנדרשות בתעשיית החלל אינו שונה מכל תעשייה אחרת – החל מראיית חשבון, ניהול תקציב ולוגיסטיקה, דרך ניהול מעבדות, פיזיקאים, אלקטרונאים ואנשי מכניקה, ועד אנשי תכנות, אנשי ביצועים, מתמטיקה וכו׳״.
 
 
 
ובכל זאת, יש דרך הנחשבת מרכזית להשתלב בלִבה של תעשיית החלל והיא לימודי הנדסה והמדעים. ״עובדים אצלנו אנשים מכל הדיסציפלינות המדעיות״, מספר אילן פורת, מנהל תחום חלל בחברת אלביט; ״יש לנו מהנדסי מערכת, פיזיקאים, אופטיקאים, מהנדסי מכונות, אלקטרוניקה, תכנה וחומרים. כל תחומי ההנדסה רלוונטיים, חוץ מהנדסת תעשייה וניהול, שלמרות השם שלה היא לא בדיוק הנדסה״.
מי שיחפש מסלול מקיף ללימודי חלל בישראל צפוי להתאכזב. מלבד כמה קורסים בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, פורת אומר שאין בארץ לימודי חלל מהסוג שאפשר למצוא בכמה אוניברסיטאות בחו״ל. רוב ההכשרה הספציפית נעשית בחברות עצמן. ״אנחנו פשוט מחפשים את הטובים ביותר בכל אחד מהתחומים והם משתלבים בצוות ולומדים תוך כדי העבודה. אלקטרונאי ילמד אצלנו איך רכיבים אלקטרוניים אמורים לעמוד בקרינה בחלל; מהנדסי חומרים ילמדו על חומרים בוואקום – דברים שהם לא ילמדו בשום אוניברסיטה״. אחרי שנה של הכשרה ייעודית לתחום החלל, הוא אומר ש״אפשר להתחיל לקטוף את הפֵרות״.
 
 
 
 

יתרון יחסי

 
רבים מאנשי תעשיית החלל מסכימים עם הערכתו של פורת שכל תחומי ההנדסה מאפשרים השתלבות בתעשייה – ולכן עדיף שכל אדם יבחר את התחום המדעי-הנדסי המעניין אותו ושהוא טוב בו. ״העצה הכי טובה שאני יכול לתת לאנשים היא שילכו למקצוע שהם אוהבים״, אומר יו״ר סוכנות החלל הישראלית פרופ׳ יצחק בן-ישראל; ״בתחומי הטכנולוגיה זה די גמיש אבל הכול מתחיל ממספר גבוה של יחידות מתמטיקה ומדעים בתיכון״.
 
שלא כעמדה הגמישה ביחס לתחום הלימוד, שנפוצה בקרב אנשים בתחום, ראש המכון לחקר החלל בטכניון פרופ׳ פיני גורפיל אומר שללימודים בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, שבה הוא גם חבר סגל, יש יתרון גדול על פני לימודי הנדסה במוסדות האחרים בארץ: ״הפקולטה בטכניון דוגלת בהשכלה מערכתית. מהנדס אווירונאוטיקה וחלל מקבל בפקולטה חינוך בכמה דיסציפלינות שהן רלוונטיות להנדסת מערכות אווירונאוטיות באופן כללי ולחלל בפרט. יש כמה קורסים שכל מהנדס חלל באשר הוא יצטרך לקחת כדי להשתלב בתעשייה, ואין דוגמתם בשום אוניברסיטה אחרת״. לדבריו, הנדסת חלל היא דיסציפלינה ייחודית מהתחומים הצומחים ביותר בעולם ההנדסה. ״זה נכון שמי שלומד מדעי המחשב יכול להיות מהנדס מחשבים בתעשיית החלל, וכך גם לגבי תחומי ההנדסה האחרים, אבל היתרון היחסי בפקולטה הוא ההכרה של מערכת לוויין. רק מהנדסים שעוברים בפקולטה שלנו יודעים מה זה ומקבלים השכלה המוכוונת למוצר הזה״.
 
כך או אחרת, פרופ׳ גורפיל ממליץ לצעירים המעוניינים להשתלב בתפקיד מהנדסים בתעשייה להמשיך לתואר שני. ״בגלל המורכבות ההנדסית של המערכות והמגוון העצום שלהן בתעשיית החלל, אי אפשר להסתפק במה שלומדים בתואר ראשון. כדאי להתמחות בתואר שני ואז להגיע לתעשייה עם הרבה יותר כלים״. גם לרוצים להמשיך ולהתעסק במחקר באקדמיה, הוא ממליץ לבלות זמן מה בתעשייה – ״כדי למקצע את המחקר ההנדסי באמצעות ניסיון תעשייתי. השילוב של תאוריה ומעשה, אקדמיה ותעשייה, הוא השילוב המנצח למחקר ולפיתוח הנדסי״.
 
 
 
 

מהתעשיות המסורתיות ועד החלל החדש

 
אז מהן האפשרויות התעסוקתיות העומדות בפני המעוניינים להשתלב בתעשיית החלל? החברה הגדולה בישראל בתחום התעופה והחלל היא התעשייה האווירית. לצדה אפשר למנות חברות גדולות כמו רפאל, שבדומה לתעשייה האווירית היא חברה ממשלתית, כמו גם אלביט. לדברי פרופ׳ בן-ישראל, ״ללוויין ישראלי טיפוסי יש גוף שנבנה בתעשייה האווירית, מערכת הנעה שבדרך כלל נבנית על ידי רפאל ומערכות שנבנות בחברות אחרות: טלסקופ ללוויין ייבנה באלביט ומטע"ד (מטען ייעודי) אלקטרוני ייבנה באלתא, חברת בת של התעשייה האווירית״.
 
לצד התעשיות הגדולות, פרופ' בן-ישראל מציין כי ישנן עשרות חברות בגדלים שונים המספקות שירותים ורכיבים ללוויינים, כמו גילת, המייצרת ומשווקת מוצרים ושירותים לרשתות תקשורת לוויינית במאות מיליוני דולרים בשנה; חברת חלל תקשורת המספקת שירותי לוויינים מסדרת עמוס; חברת אקיוביט המתמחה בפיתוח שעונים אטומיים ועוד. כמו כן, ישנן חברות המפתחות יישומים ואפליקציות ועושות שימוש בתוצרים המגיעים מהחלל, למשל חברות המשתמשות במידע תצפיתי מהחלל ומנתחות אותו כדי לספק מוצרים שונים.
 
 
 
בשנתיים האחרונות החל להתפתח גם תחום הסטארטאפים המספקים שירותים ללוויינים ואף בונים אותם או רכיבים שלהם, או לחלופין בונים מוצרים רלוונטיים כמו אנטנות. חברות הזנק אלו הן חלק ממה שנקרא תחום ה-New Space, ״החלל החדש״, תחום שנוצר בעקבות הפחתת גודלם ועלות ייצורם של לוויינים. 
 
לסטארטאפים הללו עשויה להיות תרומה חיובית לתחלופת עובדים, שבתורה עשויה להקל על השתלבותם של צעירים בתעשייה. מי שמשתלב במקומות כמו התעשייה האווירית אינו ממהר לעזוב. גם למעסיקים אין אינטרס ליצור תחלופה גבוהה בהתחשב בהשקעה הרבה הנדרשת בהכשרת העובדים, שכאמור לרוב מגיעים למקום העבודה בלא הכשרה ייעודית בתחום החלל. אבל לדברי פורת, הניסיון שלו באלביט מראה שיש בכירים שעוזבים כיום לטובת הקמת חברות הזנק חדשות, ובתוך כך מאפשרים את העסקתם של עובדים חדשים וצעירים יותר. בחברת אלביט, שבה כ-40-30 עובדים עוסקים בתחום החלל, משתלבים מדי שנה בשנה ארבעה מהנדסים צעירים. ״זה לא מעט״, אומר פורת; ״מי שמצטיין יכול להשתלב״. 
 
באשר לחברות הסטארטאפ עצמן, פורת אומר שהן נוהגות להעסיק עובדים מנוסים יותר. אך לדברי מייסד חברת ההזנק אפקטיב-ספייס, אריה הלזבנד, זה לא תמיד נכון: ״יש לי פה אנשים מהתעשייה האווירית, אבל יש גם מי שהגיעו ישר מהלימודים, כמו בחור שסיים תואר ראשון בטכניון ותואר שני במדעי חלל בגרמניה. אין מספיק כוח אדם זמין לנושאי חלל שמסתובב בשוק. אני מעדיף אנשים עם ניסיון אבל היות שאין כאלה, אני מכשיר אותם״.
 
 
 
 

לזהות את התחומים החמים

 
לפי הערכתו של יו״ר סוכנות החלל פרופ׳ בן-ישראל, מועסקים כיום בתעשיית החלל – כולל זו של תעשיית הביטחון – אלפי עובדים. ״המספר מתקרב לעשרת אלפים״. הוא מעריך את גודל השוק בכמיליארד דולר בשנה, כשהשאיפה היא להגדילו פי שניים או שלושה בחמש השנים הבאות. לדבריו, אף ששוק החלל הישראלי מורכב במידה ניכרת מתקציבי משרד הביטחון, חלק הארי של הכסף מגיע דווקא מהמגזר העסקי. 
 
מאיר חן מזהה שני תחומים ״חמים״ בתעשיית החלל כיום: תחום התקשורת ״שתמיד יהיה נושא חם״, ותחום החישה מרחוק והדמאות הלוויין. חישה מרחוק עוסקת באיסוף מידע על תופעות ממרחק. הדמאות לוויין – תמונות או ייצוגים שונים של מידע שנאסף מלוויינים – הן שיטה מרכזית לחישה מרחוק. הפוטנציאל הכללי של התחום עצמו אדיר וכולל יישומים באין-ספור תחומים ומקצועות כמו מדעי הסביבה, חקלאות, גאולוגיה, גאוגרפיה, מטאורולוגיה ועוד. ד״ר שמרית ממן מהמעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מוסיפה כי בוגרים של האוניברסיטה המתעסקים בחישה מרחוק משתלבים בתעשיית החלל בארץ ובעולם. לדבריה, האפשרויות בתחום הזה בישראל הן בעיקר בתעשייה הביטחונית, ״אבל יש גם עניין של רשויות מקומיות המתעסקות במיפוי, תכנון ופיתוח עירוני״. 
 
פרופ׳ דני רוזנפלד מהמכון למדעי כדור-הארץ באוניברסיטה העברית, שזכה בעת האחרונה למענק של סוכנות החלל הישראלית לפרויקט מחקר בתחום החישה מרחוק, מוסיף כי ״השוק פתוח ליזמות בתחומים האלה מאחר שהאמצעים הולכים ומתרבים והשוק מפגר אחרי האפשרויות הטכנולוגיות. קיימות כיום טכנולוגיות שטרם יושמו בלוויינים. זה נושא שמתפתח ולדעתי המגבלה של ההתפתחות בעניין זה בארץ היא בעיקר זמינות של אנשים עם כישורים מתאימים״.
 
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}