פורסם דו"ח הפנטגון על העב"מים: יותר סימני שאלה מחייזרים

אם מחברי הדו"ח צודקים, ייתכן שיריבותיה של ארה"ב פיתחו כלי טיס מתקדמים במיוחד
שתף: 
  • 1500.jpg

    תופעה אווירית בלתי מוסברת שצילם טייס קרב ב-2015. קרדיט: DoD/AFP

בתום חודשים של ציפייה דרוכה, הפנטגון פרסם בשישי, 25 ביוני, דו"ח קצרצר שמסכם את פעילות כוח המשימה המיוחד לחקר תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) שהוקם ב-2020. כוח המשימה של הצבא האמריקאי ממשיך פרויקט קודם של הפנטגון, שנמשך בין השנים 2007 ל-2012, בשם התוכנית לזיהוי איומים אוויריים מתקדמים.

 

ב-2017 פורסמו כתבות בניו יורק טיימס ובפוליטיקו שחשפו תוכנית סודית של צבא ארה"ב לחקר דיווחים של טייסי קרב על תופעות בלתי מוסברות בשמיים. כשלוש שנים לאחר מכן, בדצמבר 2020, הסנאטור מרקו רוביו, אז יו"ר ועדת המודיעין בסנאט, ביקש מהפנטגון ומראש המודיעין הלאומי לפרסם את מסקנותיהם מהתוכנית.

 

כעת, דו"ח בן תשעה עמודים הותר לפרסום – וכלי תקשורת ברחבי העולם מיהרו לפרסם כי דו"ח הפנטגון אינו שולל את האפשרות שחייזרים עומדים מאחורי התופעות האוויריות המוזרות בשמי ארה"ב. זה נכון, אלא שהדו"ח כלל אינו מציין את האפשרות הזאת, ולא מתייחס בשום מקום לקיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ או לתיאוריה הפופולרית לפיה החיים התבוניים האלה ביקרו ומבקרים אותנו. במילים אחרות, הפנטגון אינו שולל את האפשרות של ביקור חייזרים כפי שהוא אינו שולל את קיומם של זומבים או פיות.

 

"טכנולוגיה אווירית פורצת דרך של מדינה יריבה"

אז על מה כן מדבר הדו"ח? לפי הממצאים, בין השנים 2004 ל-2021, ובתדירות הולכת וגוברת בשנתיים האחרונות מאז שחיל הים קבע פרוטוקול דיווח מסודר לתופעות אוויריות בלתי מוסברות, טייסי קרב דיווחו על 143 תופעות שלא נמצא להן הסבר, מתוכן 80 כללו מדידות אמינות של חיישנים שונים בכלי הטיס. ב-18 מקרים, התופעות נגרמו בוודאות גבוהה מטכנולוגיה מתקדמת, והן נראו טסות במהירויות מפתיעות ללא כל שימוש בהנעה נראית לעין, עומדות נייחות ברוחות חזקות או מתמרנות במפתיע. בחלק קטן מהמקרים, מטוסי חיל האוויר האמריקאי קלטו תדרי רדיו מהתופעות. התופעות האוויריות שיבשו את תוכניות הטיסה המבצעיות, ובמקרים מסוימים אף סיכנו את חיי הטייסים.

 

לפי הפנטגון, לכל תופעות הללו אין כנראה הסבר אחד, והדו"ח מחלק את הדיווחים לחמש קבוצות שונות: פסולת אווירית (כמו ציפורים, בלונים, רחפנים ואפילו שקיות פלסטיק), תופעות אטמוספריות טבעיות (כמו גבישי קרח, לחות והפרעות תרמיות למכשירים), ניסויים של צבא ארה"ב עצמו (למרות שהדו"ח מציין כי לא הצליח לקשור אף תוכנית ניסויים סודית של הצבא לדיווחי הטייסים), מערכות מתקדמות של מדינות יריבות כמו סין ורוסיה וקבוצה חמישית של תופעות שלא חולקות מאפיינים כמו גודל, צורה ותנועה עם שאר הקבוצות.

 

 

שעה שרוב הציבור מחפש בו התייחסויות לצלחות מעופפות, הדו"ח מעלה אפשרות מדאיגה לפיה לסין או לרוסיה יש טכנולוגיות מתקדמות בהרבה מאלו של ארה"ב, המאפשרות להן לטוס במרחב האווירי האמריקאי באין מפריע. "תופעות אוויריות בלתי מוסברות מהוות סכנה לתעופה", נכתב בדו"ח, "ועלולות להוות סכנה רחבה יותר אם חלק מהדיווחים מקורם באיסוף מודיעיני מתוחכם נגד פעילויות צבא ארה"ב שנעשה על ידי ממשלה זרה או בהדגמה של טכנולוגיה אווירית פורצת דרך על ידי מדינה יריבה".

 

אף שדו"ח הפנטגון אינו מציין זאת מפורשות, הכוונה כנראה לכלים שגא קוליים, כלומר לטילים הנעים במהירות גדולה בהרבה ממהירות הקול, שסין, רוסיה וארה"ב עצמה מפתחות בשנים האחרונות. במהירויות של 5, 10 ויותר מאך, אף מערכת רדאר לא יכולה לזהות את הטיל, והוא יוצר תופעות אווירודינמיות ייחודיות שבהחלט יכולות להסביר את בלבול הטייסים, כמו שכבת גל הלם והפיכת האוויר סביב העצם לפלזמה. אם סין או רוסיה אכן הצליחו לפתח כלי טיס מבצעיים על בסיס הטכנולוגיה החדשה מבלי שארה"ב תדע על כך – מדובר במחדל חמור של המודיעין האמריקאי.

 

מדוע אסטרונומים לא מדווחים על עב"מים

כמובן, זאת לא הפעם הראשונה שדיווחים של טייסי קרב על תופעות בלתי מוסברות עולים לכותרות כדיווחים על חלליות, וכנראה גם לא האחרונה – ולכן חשוב להבין את המערכות השונות שנועדו לזהות עצמים בלתי מזוהים בחלל.

 

 

בשנים האחרונות מפעילה נאס"א סקרים אוטומטיים שסורקים מדי לילה כמעט את כל השמיים כדי לגלות ולאפיין את כל הגופים המתקרבים עד כדי רדיוס של 50 מיליון קילומטר מכדור הארץ – בניסיון לספק התראה מוקדמת על אסטרואיד או שביט שעושה את דרכו אלינו. עד כה הצליחה סוכנות החלל לגלות כ-40% מכלל העצמים קרובי-ארץ (NEO) שקוטרם גדול מ-140 מטרים, מתוך אוכלוסייה מוערכת של כ-25,000 עצמים כאלה, באמצעות תוכניות קרקע כמו סקר השמיים קטלינה באריזונה, פרויקט LINEAR בניו מקסיקו והטלסקופ PAN-STARRS בהוואי. אם צי של חלליות היה מתקרב מספיק לכדור הארץ, הסקרים האוטומטיים היו מגלים אותו – בטח אם החלליות היו מתכתיות, ולכן משקפות חזרה את אור השמש יותר מהאסטרואידים כהים.

 

יתרה מכך, אפילו אם חללית קטנה וכהה מאוד הייתה מתקרבת לכדור הארץ, טלסקופים שסורקים את השמיים בתחום התת-אדום היו מזהים את חתימת החום ממנועי החללית. צריך להבין שחללית מכוכב אחר צריכה לנוע מהר מאוד כדי להגיע למערכת השמש, ואז לבלום את מהירותה כדי להיכנס למערכת השמש. לפי חוקי הפיזיקה המוכרים לנו, בלימה זו מחייבת הנעה בכיוון ההפוך – אנרגיה שהייתה יוצרת חתימת חום ברורה וניכרת, שהייתה נקלטת בטלסקופים שפועלים בתחום התת-אדום.

 

כמובן, לפני שחללית יכולה להופיע בחלון של טייס בשמי ארה"ב היא צריכה להיכנס למסלול סביב כדור הארץ. סוכנויות חלל וחברות פרטיות עוקבות אחר עצמים במסלול לווייני נמוך במטרה לספק התראה מוקדמת ללוויינים על פסולת חלל שעלולה להתנגש בהם – עם יכולת לגלות עצמים זעירים עד כדי ס"מ אחד.

 

ולבסוף, עשרות אלפי אסטרונומים מקצועיים וחובבים מכל רחבי העולם מצלמים את השמיים מדי לילה בשיטות שונות של חשיפה – ונלהבים לחלוק עם העולם כל תגלית שמצאו. עד היום לא הוצגה תמונה של עצם בלתי מזוהה בחלל שצולמה באמצעות טלסקופ, אלא רק תמונות אוויריות של עצמים בגבהים נמוכים בהרבה כמו של מטוסי קרב – עובדה המחזקת את ההשערה כי המקור לכל אותן טכנולוגיות מתקדמות בדיווחי הטייסים הוא ארצי למדי. 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}