סוכנות החלל האירופית הכריזה על משימה חדשה, מהירה ונועזת, שתארוב בחלל לכוכב שביט, אסטרואיד או כל עצם אחר שיחדור למערכת השמש הפנימית. למרות שמה, משימת "מיירט השביטים" (Comet Interceptor) לא תיירט את העצם הבינכוכבי – אלא תמפה אותו באמצעות שלוש חלליות נפרדות. אם תצליח, המשימה תהיה הראשונה בהיסטוריה למפות עצם שמוצאו מחוץ למערכת השמש.
הפקת לקחים מאומואמואה
המשימה היא הפקת לקחים ממקרה אומואמואה, העצם הראשון בהיסטוריה שזוהה בוודאות כמי שבא מחוץ למערכת השמש. שעה שכל כוכבי הלכת, האסטרואידים והשביטים שמוצאם במערכת השמש שלנו מקיפים פחות או יותר את מישור המילקה, שכן הם נוצרו מאותה דיסקת גז ואבק שהסתובבה סביב עצמה, אומואמואה נכנס למערכת השמש מצפון למישור, במסלול היפרבולי קיצוני ובמהירות של 26.3 ק"מ לשנייה מעבר למהירות המילוט ממערכת השמש.
אומואמואה התגלה ב-19 באוקטובר 2017, על ידי מצפה הכוכבים Pan-STARSS שבהוואי, כמה ימים אחרי שהגיע לנקודה הקרובה ביותר שלו לכדור הארץ. המסלול, הצורה והמהירות של אומואמואה עוררו סימני שאלה רבים, ועד עכשיו לא ברור אם מדובר בכוכב שביט, באסטרואיד או, כפי שהציע פרופ' אבי לייב מאוניברסיטת הרווארד, במפרשית שמש שיוצרה על ידי ציוויליזציה אחרת.
640px-Eso1737a-shorter.jpg
למרבה הצער, ככל הנראה לא נדע לעולם את התשובות לשאלות הללו – שכן אומואמואה התגלה מאוחר מדי: העצם עושה בימים אלה את דרכו החוצה ממערכת השמש, לכיוון קבוצת הכוכבים פגסוס, ואין לאנושות אף חללית שיכולה להדביק את מהירותו בשלב הזה.
עם זאת, אין סיבה להאמין שאומאמואה היה המבקר הבינכוכבי הראשון או האחרון. אסטרונומים מעריכים שעצמים בינכוכביים כמו אומואמואה חוצים את מסלול הארץ סביב השמש מדי שנה – ואלפים נוספים חוצים את מסלולו של נפטון מדי יום. למעשה, אומואמואה התגלה מלכתחילה בזכות השתכללות מצפי הכוכבים, שמסוגלים לקלוט עצמים רחוקים וחיוורים יותר ויותר. מיירט השביטים של סוכנות החלל האירופית יארוב לעצם בחלל, ויהיה מוכן ליירט אותו ברגע שטלסקופים על הארץ או בחלל יזהו את האורח מתקרב. לאחר שיוזנקו לעצם, שלוש החלליות המרכיבות את משימת מיירט השביטים ימפו אותו בתלת-ממד, ויעניקו למדענים הצצה קרובה ראשונה לעצם שנוצר במערכת שמש אחרת.
עד חמש שנות מארב
המשימה מוגדרת כ"משימה מהירה" (F-Class), והכוונה לכך שיחלפו עשר שנים בלבד מפרסום הקול הקורא להגשת הצעות למשימה ועד לשיגורה בפועל. למשימות מהירות יש משקל של פחות מ-1,000 ק"ג, והן תופסות למעשה טרמפ על משימות כבדות יותר. מיירט השביטים יתפוס טרמפ עם טלסקופ החלל החדש אריאל, שיצלם כוכבי לכת חוץ-שמשיים, והשניים ישוגרו ב-2028 לנקודת לגרנז' 2 – נקודה יציבה הנמצאת במרחק 1.5 מיליון ק"מ "מאחורי" כדור הארץ, ביחס לשמש.
בנקודה זו יארבו שלוש החלליות למבקר הבינכוכבי הבא. אם לא יימצא מועמד מתאים, המשימה תתמקד בכוכב שביט משולי מערכת השמש – למשל מעננת אורט הרחוקה – שעושה את דרכו למערכת השמש הפנימית בפעם הראשונה בתולדותיו. כך או כך, בתוך חמש שנים מהשיגור, החלליות ינועו יחד לפני שייפרדו כמה שבועות לפני המפגש. כל חללית תצויד במכשור מדעי שיחקור היבטים שונים של העצם, במטרה לייצר מפה דינמית של הרכבו ותנועתו.
בכך, סוכנות החלל האירופית כבר עשתה היסטוריה: זוהי המשימה הראשונה בתולדות חקר החלל שנבחרה, תיבנה ותשוגר מבלי לדעת מבעוד מועד מהו יעדה המדויק.