נמצאו 3713 תוצאות
יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים
share

זו ההזדמנות שלכם לצפות בכוכב שביט בשמי ישראל

יום שלישי 31.1.23
ד"ר יגאל פת-אל ועודד כרמלי

ב-31 בינואר צפויה חגיגה של ממש בשמיים: השביט המחזורי מכהולץ 96P יחלוף בנקודה הקרובה ביותר שלו לשמש – ובאותו היום יחלוף גם בנקודה הקרובה ביותר שלו לכדור הארץ. זאת הזדמנות פז לצפות בכוכב שביט בשמי ישראל.

 

השביט מכהולץ הוא השביט ה-96 בשביטים המחזוריים שהתגלו. הוא התגלה בשנת 1986, כמה שבועות לאחר הופעתו הבלתי נשכחת של השביט המחזורי מספר 1 – שביט האלי. שביט מכהולץ נקרא כך על שם מגלהו, חובב האסטרונומיה האמריקני דונלד מכהולץ, שגילה לא פחות מ-12 שביטים הנושאים את שמו!

 

שביט מכהולץ 96P מיוחד מכמה בחינות. ראשית, מסלולו אליפטי כל כך, שהוא מתקרב לשמש אף יותר ממסלול כוכב חמה – ממש איקרוס של השביטים. ושנית, מחקר ספקטרומטרי העלה שאין בו לא פחמן ולא ציאנוגן – מה שמרמז על היווצרותו במערכת כוכבים אחרת.

 

ב-31 בינואר יגיע השביט למרחק מדהים של 16 מיליון ק"מ בלבד מהשמש (לשם השוואה, המרחק הממוצע של כוכב חמה מן השמש הוא 50 מיליון ק"מ), ובאותו היום הוא יגיע למרחק של כ-130 מיליון ק"מ מכדור הארץ – הנקודה הקרובה ביותר של השביט אלינו, במסלול שאורך 5.3 שנים.

 

השביט מכהולץ 96P כפי שצולם ב-2007 על ידי לוויין נאס"א STEREO-A. קרדיט: נאס"א
 

השביט עצמו לא מרשים בגודלו, שמוערך בכ-4.5 ק"מ בלבד, אולם הוא עשוי רובו ככולו מקרח מים "מלוכלך" באבק, שמתנדף בחום השמש ויוצר הילה עצומה של גז סביב גרעין השביט. ההילה מגיעה לכדי אלפי קילומטרים מגרעין השביט, ואילו רוח השמש הפועלת על ההילה מעיפה לאחור את חלקיקי הגז והאבק – וכך נוצר זנב השביט המפורסם, שאורכו יכול להגיע גם למיליוני קילומטרים. מסיבה זו אנו יכולים לראות את השביט הזעיר גם בעין בלתי מצוידת. 

 

בשל קרבתו הגדולה של מכהולץ לשמש הוא צפוי להיראות בעין מתאריך 20 בינואר לאחר שקיעת החמה כאשר הוא צמוד לאופק המערבי, ואילו לאחר 1 בפברואר השביט ייראה ממש לפנות הזריחה, צמוד לאופק המזרחי – ושם ייראה מדי בוקר לפחות שבוע. כאמור, השביט אמור להיראות בעין רגילה ממקום חשוך, אולם משקפת כמובן תשפר את איכות הצפייה. אם השביט לא יאכזב, אפשר יהיה לראות את זנבו הנמתח מהשמש והלאה (זהירות! אין להביט בשמש ישירות – בטח ובטח שלא מבעד למשקפת).

תגיות:
sky calendar Image
שביט בשמיים בשנת 1401 שחלף מעל גרמניה וצויר על ידי אנונימי/ת בשנת 1552.
יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים
share

הירח תטיס יטיל את צילו על שבתאי, ובהמשך אפילו הטבעות ייעלמו

יום שישי 24.2.23
ד"ר יגאל פת-אל ועודד כרמלי

כל חובב אסטרונומיה יודע שירחי צדק הגדולים מטילים את צילם על הענק הגזי כמעט מדי יום. למעשה, האסטרונום הדני אולה רמר הצליח למדוד כך את מהירות האור במאה ה-17: הוא מדד את זמני הטלת הצל של הירח איו על צדק בעונות שונות, והגיע למסקנה שהמרחק המשתנה בין הארץ לצדק משפיע על זמני הגעת האור לעינינו. לעומת זאת, את ירחי שבתאי (ובעיקר את טיטאן הענק) אפשר לראות מתחת או מעל שבתאי. כעת, הגיע הזמן שגם ירחי שבתאי יחלפו על פניו.

 

ממש בעלות השחר של 24.2, בשעה 05:13, תטיס, ירח של שבתאי, יטיל את צילו על כוכב הלכת. בניגוד לירחי צדק הגדולים – איו, אירופה, גנימד וקליסטו – אשר שלושה מהם תמיד מקיפים את צדק סמוך מאוד למישור הראייה שלנו, נטיית המסלול של ירחי שבתאי היא כזו שברוב הזמן הירחים חולפים מעל או מתחת לשבתאי. אלא שאחת ל-15 שנה לערך, מישור הקפת חלק מהירחים כמעט מתלכד עם מישור הקפת שבתאי את השמש – וצילם פוגע בו.

 

תטיס, הירח השלישי של שבתאי, הוא רק הסנונית הראשונה המבשרת את תחילת מעברי הירחים על פני שבתאי, שיימשכו מפברואר 2023 ועד אפריל 2026. בזה אחר זה יחלפו על פניו תטיס, דיון, ריאה, טיטאן ויאפטוס. במחצית התקופה הזאת, וליתר דיוק ב-6 במאי 2025, שבתאי יגיע לנקודת השוויון במסלולו הארוך סביב השמש: היא תזרח בדיוק מעל קו המשווה שלו ותחלק את היממה ליום ולילה  שווים באורכם. פירושו של דבר שביום זה טבעות שבתאי יהיו בקו אופקי ביחס אלינו – ותיווצר כך אשליה שהן נעלמו כליל. 

 

סרטון שמסביר את הצפוי לנו בנקודת השוויון של שבתאי בעזרת תמונות שצילם קאסיני ב-2009. קרדיט NASA/JPL

תגיות:
sky calendar Image
הירח ריאה חולף על פני שבתאי ב-2007. את הצל הקטן למטה מטיל הירח מימס, ואת הגדול למטה – יאפטוס. קרדיט: NASA/JPL/Space Science Institute
יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים
share

בבוקר חמישי אסטרואיד גדול יחלוף קרוב לכדור הארץ – אבל אין סיבה לדאגה

יום חמישי 15.12.22

ביום 15.12, בשעה 10:12 לשעון ישראל, האסטרואיד 2015 RN35 יחלוף בקרבה גדולה יחסית לכדור הארץ. המעבר הזה הוא אחד המעברים הקרובים ביותר של אסטרואיד לכוכב הלכת שלנו בשנת 2022 ובכלל. רוב האסטרואידים שחולפים על פני כדור הארץ עושים זאת ממרחק של מעל 5 מיליון ק"מ. 2015 RN35, לעומת זאת, יגיע בשיא הקרבה שלו למרחק של 690,000 ק"מ בלבד מאיתנו. יחסית לאסטרואידים מדובר במרחק זעום, אך חשוב לציין כי זה עדיין מרחק אדיר בקנה מידה שאנו מורגלים לו בכדור הארץ – זהו כ-1.8 פעמים המרחק הממוצע מהארץ לירח.

 

כפי שנלמד משמו, האסטרואיד התגלה בשנת 2015, והוא גדול יחסית לאסטרואידים קרובים: גודלו המוערך הוא בין 60 ל-140 מטרים. לשם השוואה, המטאור שהתפוצץ מעל צ'ליאבינסק שברוסיה ב-2013, קוטרו המוערך היה 17 מטרים – והוא שחרר אנרגיה בעוצמה של 33 פצצות האטום שהוטלו על הירושימה, פצע כ-1,500 בני אדם וגרם נזק נרחב לרכוש.

 

למרבה המזל, אין כל סכנה ש-2015 RN35 יפגע בנו. למעשה, לאסטרונומים קל יותר להבחין באסטרואידים גדולים כמו 2015 RN35 – ולחשב את מסלוליהם ברמה גבוהה של ודאות – שעה שלאנושות עדיין אין פתרון משביע רצון לאיתור מוקדם של אסטרואידים קטנים כמו זה שחדר לאטמוספירה מעל צ'ליאבינסק. אסטרואידים כמו 2015 RN35 נמצאים במעקב שנים רבות לפני שהם מתקרבים אלינו – ולראיה: האסטרואיד שיגיע לקרבה מרבית אלינו בסוף 2022 התגלה כבר ב-2015.

 

כאמור, 2015 RN35 יחלוף סמוך לכדור הארץ כשכאן בישראל תזרח השמש, כך שיהיה קשה מאוד לצפות בו – אפילו בעזרת טלסקופים משוכללים יחסית. אבל האסטרואיד הקרוב והאיטי, שמהירותו ביחס למהירות כדור הארץ תהיה כ-6 ק"מ לשנייה בלבד, יהיה מטרה נוחה לתצפיות ולמדידות בחלקים אחרים של העולם. 

sky calendar Image
שובל המטאור שהתפוצץ מעל דרום רוסיה ב-2013. קרדיט: M. Ahmetvaleev
תעשיה ומחקר
share

הליוס (Helios): הפקת חמצן מאדמת הירח

הפתרון של הליוס, הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית, עשוי להוזיל את השיגורים ולאפשר נוכחות אנושית ארוכת טווח בחלל העמוק
lesson Image
אילוסטרציה של הרכיב שיבצע את הניסוי על הירח. קרדיט: Helios

הליוס (HELIOS) הוא סטארטאפ ישראלי שפיתח טכנולוגיה להפקת חמצן מאדמת הירח. המיזם זכה למימון מצד סוכנות החלל הישראלית ומשרד האנרגיה.

 

הטכנולוגיה של הליוס תפיק חמצן על פני הירח, באמצעות כור המוזן בחול הירח ומבצע תהליך המפיק מהאדמה חמצן וסוגי מתכות שונות. התהליך אינו דורש חומרים מתכלים שהובאו מכדור הארץ ולכן מאפשר למושבות "לחיות מהאדמה" בבסיסי קבע מרוחקים מכדור הארץ.

 

החמצן נחוץ לצריכת חמצן אנושית לנשימה, אך מרביתו ישמש לשיגור ותנועה של כלי רכב בחלל, מאחר וחמצן דרוש לתהליך הבעירה. למשל שיגור של ארבעה אנשי צוות חזרה מפני הירח ידרוש בערך 10 טון חמצן, תדלוק המשגר הרב־שימושי Starship של חברת החלל SpaceX של אילון מאסק, צפוי לדרוש כ-850 טון חמצן לתדלוק. כ-45% ממסת הקרקע במאדים ובירח עשויה מחמצן שאפשר להפיק במקום ללא צורך בהטסתו מכדור הארץ וייתן מענה לדרישות החמצן הגוברות.

 

האנושות צפויה לשנע המון חמצן מכדור הארץ בחמש שנים הקרובות, מעל 50 משימות לירח מתוכננות בתקופה זו. בעיקר במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס"א, שבשיתוף עם SpaceX פועלת להחזיר את האדם לירח מאז ביקרנו בו לאחרונה בשנת 1972, אך הפעם האנושות חוזרת לירח כדי להישאר.

 

תחנת החלל שתסוב סביב הירח צפויה לשקול אלפי טונות, כאשר החומר הנדרש ביותר לפרויקט הוא חמצן, לצורך תדלוק רקטות וחלליות. אחרי הכל, כ-70% ממשקל רקטות הענק שאנחנו רואים בשיגורים הוא רק חמצן. לכן בפרויקט נדרשים לפיתוח ואימוץ טכנולוגיות המאפשרות כרייה וניצול של חומרי גלם במיקומם הטבעי.

 

להליוס משרדים בישראל ובפלורידה. בוועדה המייעצת שמלווה את החברה פועלים ויליאם לארסון, לשעבר מנהל פרויקט ניצול משאבים מקומיים של נאס"א. ברטיל אנדרסון, המדען הראשי לשעבר של אירופה. ויואב לנדסמן, מהנדס מערכת בכיר וסגן משימת "בראשית".

 

קראו עוד:

עודכן ב:
12.07.2023
תעשיה ומחקר
share

Israeli Startup to Produce Oxygen from Lunar Soil

The Israeli Space Agency and the Israeli Ministry of Energy are both backing the initiative that will send two missions to the moon
lesson Image
אילוסטרציה של הרכיב שיבצע את הניסוי על הירח. קרדיט: Helios

An Israeli startup has developed technology to produce oxygen from the lunar soil. The project, Helios, has been awarded funding from the Israeli Space Agency and the Israeli Ministry of Energy to develop a system that will be launched in two space missions over the next three years.

 

Helios' technology will produce oxygen from the lunar surface by means of a soil-fed reactor in addition to other various metals. The process does not require consumable materials from earth, thus enabling colonies to "live off the land" in permanent bases far from earth.

 

While oxygen is needed for human life, most of it is used for the spacecraft's launch and travel, as it is a vital component for fuel combustion. For example, the launch of four astronauts back from the moon will require approximately 10 tons of oxygen, and the fueling of Starship, SpaceX's reusable launch vehicle, is expected to require 850 tons of oxygen for every refueling. Almost 45% of lunar and Martian soil is made of oxygen, enabling local production to meet increasing oxygen demands.

 

Humanity is expected to transport large amounts of oxygen from earth in the next five years - over 50 missions to the moon are expected during this period. Most of these missions are related to NASA's Artemis program, which is collaborating with SpaceX to put man back on the moon for the first time since our last visit in 1972. This time to stay.

 

In the next three years, the first modules of the Lunar Gateway, the space station orbiting the moon, will be launched and they will serve as the cornerstone of the future space station. The forthcoming base is expected to weigh thousands of tons and the material in highest demand is oxygen – the key for rocket and spacecraft fuel. Almost 70% of the weight of the vehicles we see launched today is oxygen, which means projects need to develop and adopt technologies that will enable the mining and utilization of raw materials in their natural environment, in situ. This is exactly what the Israeli Helios project is developing.

 

According to Jonathan Geifman, Helios's founder and CEO, "The technology we are developing is part of the value chain that enables the establishment of permanent bases away from earth. In order not to have to endlessly transport equipment to the space station in the moon's atmosphere, and causing life outside of earth to operate under restrictive constraints, we need to look at things through the prism of infrastructure that can produce raw materials from natural resources."

 

Avi Blasberger, Director General of the Israeli Space Agency, adds, "Helios' revolutionary technology, which is supported by the Israeli Space Agency, can produce oxygen from the lunar soil without consumable raw materials from earth. This will lower launch costs, expand payloads and will enable long-term human presence in deep space. We expect a trend of returning to the Moon following NASA's Artemis program, which will create significant business opportunities in the space industry in general, and in the Israeli space industry specifically. Helios, which was established in an innovation workshop held by the Israeli Space Agency during Israel's Space Week, is an excellent example of a groundbreaking Israeli startup that will lead and serve as a key player in the development of this trend around the world."

 

Helios has offices in Israel and in Florida, USA. Prominent members of the company's Advisory Board include William Larson, NASA’s former In-Situ Resource Utilization project manager; Prof. Bertil Andersson, the Former Chief Executive of the European Science Foundation; and Yoav Landsman, senior system engineer and deputy director of the Israeli Beresheet lunar-lander mission.

עודכן ב:
12.07.2023
סקרני חלל
arrow-left
תחרויות
share

החופש הגדול והחלל הגדול: פעילויות, משחקים, הדמיות ופודקאסטים מומלצים

זוג ביקום
טסים ברחבי החלל על כנפי הדמיון. קרדיט:

החופש הגדול החל וסוכנות החלל הישראלית מזמינה אתכם לטוס איתנו לחלל החיצון  עם שלל המלצות, הפעלות, משחקים ועוד.

פודקאסטים מומלצים
סוכן חלל מול היקום
סוכן חלל מול היקום

1. סוכן חלל (עברית)

מה קרה לאסטרונאוט שכמעט טבע בחלל, איך יראה הנוף מחללית שתתקרב למהירות האור או איך האנושות מקימה מערך הגנה על כדור הארץ?

החלל החיצון מגיע לכאן, תאגיד השידור, עם פודקאסט חדש וסוכן חלל חיון משדר מהחללית סיפורים על בני אדם שחיים בחלל, ועל מקום החלל בחיי האדם. 

לפרק הראשון של סוכן חלל בספוטיפיי>>

 

יוצר ומגיש: בר חיון | עריכה :דניאל מאורר וניר גורלי | סאונד ומיקס :רחל רפאלי | קול מחשבת :הדר סיטרוק

 

2. על-חלל (עברית)

תכנון מבנים מחוץ לכדור הארץ, איומי סייבר על לוויינים, תעשיית החלל הישראלית ועוד תחומי חלל בפודקאסט ראיונות עומק עם מומחים. 

 

ראיונות: איל בן-זאב | עריכת סאונד: אביעד מן | עריכה גרפית: איתי ליאון

 

3. חלל על הזמן (עברית)

איל בן-זאב מארח בפודקאסט הזה ילדים ומשוחח איתם על חלל חדש, לוויינים, מערכת השמש ועוד. מבית סימפלסטפס ועל חלל. 
 

2. כבר הגענו? (אנגלית)

הפודקאסט שמסקר כל מה שחדש ומעניין בטיסות לחלל כיום

 

3. במסלול מעגל (אנגלית)

החיים, היקום וכל השאר. פודקאסט שהולך על השאלות הגדולות
 

4. מאדים (אנגלית)

כל מה שרציתם לדעת על הכוכב האדום בפודקאסט של הבי.בי.סי

 

5. הספירה לאחור (אנגלית)

החלל הוא מקום קשוח. כמה קשוח? ובכן, קבלו את הסיפורים על עשר משימות החלל הדרמטיות ביותר בהיסטוריה

 

6. עושים חלל (עברית)

מתוכנית החלל האירנית ועד חורים שחורים: רשת עושים היסטוריה הקדישה ערוץ מיוחד לתחום החלל וכולו בעברית. 

חידוני חלל לבית
הר שארפ במאדים ומדבר הנגב
הר שארפ במאדים ומדבר הנגב

לכל חידוני הטריוויה שלנו>>

 

מאדים או כדור הארץ?

איזו מהתמונות למעלה צולמה בנגב ואיזו במאדים? אם נראה לכם שאתם יודעים, נראה אתכם מבחינים בין כדור הארץ למאדים בחידון המיוחד שלנו כאן>>

 

האם אנחנו לבד ביקום?

באיזה חודש מתקבלים מידי שנה מספר הדיווחים הרב ביותר על עב"מים ברחבי העולם? ומתוך כלל הדיווחים על צפייה בעב"מים שהתקבלו עד היום, לכמה מהדיווחים עדיין לא נמצא הסבר מדעי? מהו המסר שמופיע בתמונה הבאה והיכן הופיע?

10_Pioneer10-plaque_0
 

בואו נראה מה אתם יודעים על חיפוש חייזרים>>

 

משחקי מחשב: כמה קשה לנחות על הירח ואיך נראה העולם במהירות האור
משחק פולשי החלל
משחק פולשי החלל

משחק נחיתה על הירח

 
קשה לנחות על הירח: צריך למצוא משטח נחיתה וגם לבלום את תאוצת החללית בלי לרסק אותה! המשחק הזה מזכיר אמנם את משחקי הקומודור או האטרי משנות השמונים, אבל הוא ממכר מאוד. 
 
צילום מסך מתוך המשחק Moon Lander
צילום מסך מתוך המשחק Moon Lander. קרדיט: SEB.LY
 
 

איך זה נראה כשנעים במהירות האור?

תנועה במהירות האור בסרטי מדע בדיוני נראית כמו נסיעה לילית רגילה-אך-מהירה, הכוללת אפקט מריחה של הכוכבים מסביב. ממש לא סיפור גדול. אבל מה באמת היה קורה לתפיסת הזמן והמרחב לו היינו נעים במהירות האור? 

 

מעבדת המשחקים של MIT מציעה לכם משחק חינם להורדה המדמה תנועה בסביבה מוכרת רק במהירות האור. המשחק "מהירות האור האיטית יותר" הניתן להורדה כאן, ממחיש את אפקט דופלר באמצעות השתנות צבעי החפצים סביב, עיוות תפישת המרחב, מתיחת ממד הזמן, ועוד עקרונות הנובעים מתורת היחסות הפרטית של איינשטיין. התוצאה פסיכדלית למדי. צפו בטריילר למשחק:
 
 

זנבות השביטים החוצים את כדור הארץ

 
מטר מטאורים נוצר כאשר כדור הארץ נקלע לתוך שובל השאריות שמותיר אחריו כוכב שביט הנע במסלול סביב השמש. השאריות הללו, חלקיקי אבק וסלעים, נלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ הם נופלים באטמוספירה במהירויות של עשרות ק"מ לשניה, מתלהטים ונראים מרחוק ככוכבים נופלים. 
 
ההדמיה האינטראקטיבית שלפניכם מראה את מסלוליהם של כוכבי הלכת במערכת השמש ביחס לשובל החלקיקים שמותיר אחר סוויפט-טאטל. ניתן לגלול כדי להתקרב ולהתרחק ובגרירת התמונה עם העכבר ניתן לשחק עם זווית הראיה. בגרסה המלאה, שעון התאריך מימין למעלה רץ קדימה ומראה שמדי אוגוסט, מסלולו של כדור הארץ מתלכד עם זה של כוכב השביט. 
 
משחקי קופסה: מצוללות חלל ועד סוף העולם
משחק קופסה חלל
משחק קופסה חלל

ספקטרום: משחק אסטרטגיה בנושא טלסקופים וגרמי שמיים

מערך הטלסקופים ExTrA בלה-סילה

 

זוכרים את המשחק צוללות? אז תחשבו על משחק אסטרטגיה שבו במקום לזהות את הצוללות של היריב, אתם משתמשים בטלסקופים כדי לזהות גרמי שמיים. 

 

מדוע נטשנו את כדור הארץ: מסע שורשים אקולוגי מהעתיד

אפוקליפסה אסטרואידים

 

צאו ל"מסע שורשים" ממאדים לכדור הארץ. מטרתכם: לברר מדוע עזבו אבות-אבותינו את כדור הארץ. לרשותכם עומדים נתונים שאספו לוויינים הנעים סביב כדור הארץ. המשחק תוכנן למשחק בין קבוצות תלמידים אך ניתן לשחקו גם בין שחקנים בודדים בבית. 

 

אקו-לוויין: משחק חשיבה בנושא חישה מרחוק של לוויינים

לויין מעל כדור הארץ

ניתוח מידע מלוויינים יכול לסייע לנו לשמור על כדור הארץ: למנוע דברים רבים שיכולים לסכן את האנושות, ואף להתריע על בעיות שלא היינו מודעים לקיומן.

 

הבריחה ממאדים: משחק חשיבה קבוצתי להיחלץ ממאדים

עבודת צוות במאדים
הדמיה: NASA

"הבריחה ממאדים" הוא משחק לוח שיתופי להכרת תנאי החיים במאדים ומורכבות שהייתו של האדם על פני כוכב הלכת הזה. 

 

כל המשחקים מבוססים על ההצעות הזוכות בהאקתון חלל ביוזמת סוכנות החלל הישראלית וקרן רמון. ייעוץ ופיתוח פדגוגי: תעשיידע (ע"ר), מחלקת פיתוח הדרכה. ייעוץ מקצועי: מר יורם אורעד.

פעילות חלל בבית לילדי הגן
ילדים בחללית
ילדים בחללית

מסע בין כוכבים: משחקי יצירה

בסדר הקבצים להורדה להלן תמצאו פעילויות שבאמצעותן נלמד את הילדים על מערכת השמש, נכין אצבעונים שמתארים את סדר כוכבי הלכת, נשמע סיפור ונלמד לזהות מה מייחד כל כוכב לכת! בסופו של דבר נשחק במשחק זיכרון: כוכבי לכת על הקיר.

 

חייו של אסטרונאוט: דפי צביעה ויצירה

במערך המצורף נלמד על חייו של אסטרונאוט. נבין את השוני בין התנהלות החיים בכדור הארץ לבין ההתנהלות בחלל, נכיר את תחנת החלל, נדמיין איך אפשר לתפקד עם חליפת חלל מגושמת, נצטלם, ואפילו נביא מזכרת להורים!

 

סיורים אינטראקטיביים בחלל
איור כוכב הלכת HD 40307g
איור כוכב הלכת HD 40307g

סיור וירטואלי במערכות שמש אחרות

תחגרו חגורות כי ההדמיה שלפניכם לוקחת אתכם לביקור אינטראקטיבי בתלת ממד וב- 360 מעלות של שישה מכוכבי הלכת המוזרים והמרתקים ביותר שהתגלו. בחלק מהביקורים תרחפו ממרחק בטוח מכוכבי הלכת ובחלק תרחפו קרוב לפני השטח.

 

מסע בתלת ממד אל ליבו הקפוא של פלוטו

 

שוטטו בתחנת החלל הבינלאומית

שיטוט במסדרונות תחנת החלל הבינלאומית שמור בדרך כלל לאסטרונאוטים המרחפים בה ב- 16 השנים האחרונות. אבל עכשיו זה משהו שגם אתם יכולים לעשות באמצעות התוספת של גוגל מהימים האחרונים לגוגל סטריט וויו (Google Street View) וגם לקרוא קצת על הפינות השונות, האוכל, הניסויים המדעיים וכו'.

לסיור המלא>>

 

התנסו בהדמיה של הליכת חלל

אוריגמי: קיפולי נייר
כמו אסטרונאוט אבוד בחלל | אוריגמי וצילום: astronomy_blog via flickr
כמו אסטרונאוט אבוד בחלל | אוריגמי וצילום: astronomy_blog via flickr

הלוויין הישראלי ונוס

באוגוסט 2017 סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית שיגרו לוויין אזרחי לצורכי מחקר סביבה בשם VENμS. 

רוצים דגם של לוויין ונוס בכף ידכם? כל מה שאתם צריכים זה דף מדפסת ועשר דקות של קיפולי נייר (אוריגמי):

 

 

אסטרונאוט בחליפת חלל

משחק נאס"א למיפוי האוקיינוסים
האפליקציה NeMo-NET
האפליקציה NeMo-NET

רוצים לעזור לנאס"א למפות את קרקעית האוקיינוסים? כל מה שאתם צריכים זה לשחק את המשחק שהיא פיתחה. באפליקציה NeMo-NET אתם צוללים למעמקי האוקיינוס ובכל התקדמות אתם למעשה עוזרים למדענים בנאס"א ליצור מפה טובה יותר של שוניות האלמוגים בעולם. בכך תוכלו לסייע במאמצי השימור וההגנה שלהם מפני ההתחממות הגלובלית, דייג מוגזם וזיהום. 

 

פרטים נוספים:

 
רוצים לסייע במחקרים אמיתי בחלל? יש עוד משחקים רבים שמחכים לכם
גלו עולמות רחוקים ותרמו למדע
עזרו למדענים לפענח תצלומי מאדים אמיתיים.
עזרו למדענים לפענח תצלומי מאדים אמיתיים.

רוצים לתרום לחקר החלל מהבית? זו ההזדמנות שלכם לבחור מבין למעלה מעשרים פרויקטי חקר אמיתיים, הזקוקים לעזרתכם מרחוק גם אם אין לכם שום רקע מדעי בתחומי החלל או בכלל. ארגון "זוניברס" (zooniverse), מרכז פרויקטים מדעיים למיקור המונים, במטרה לרתום את היכולות של הציבור הרחב במחקרים מתחומים שונים, ביניהם חלל.

 

בפרויקט "כוכב הלכת 4", למשל, תוכלו לסייע לחקור את תנאי השטח ומזג האוויר בקוטב הדרומי של מאדים. האתר יחשוף אתכם לצילומי קרקע מאדימיים - ורבים מהתצלומים לא נראו על ידי איש מעולם - ויהיה עליכם לזהות ולסמן סממנים שבהמשך יעזרו למדענים לקבוע מהירות וכיווני רוחות, למשל, במסגרת חקר מזג האוויר במאדים.

להלן עוד שישה פרויקטים מעניינים:

  1. מרגלי הכבידה: עזרו למדעני במצפה LIGO לאתר גלי כבידה, אותם אדוות חמקמקות בזמן-מרחב של היקום.
  2. עולמות בחצר האחורית: חפשו גופים שמימיים מעבר למסלול נפטון סביב השמש. 
  3. חוקרי כוכבי לכת חוץ שמשיים: גלו כוכבי לכת חדשים בגלקסיה שלנו.
  4. ציידי האסטרואידים: עזרו לחוקרים לאתר אסטרואידים בתמונות שצילם טלסקופ החלל האבל. 
  5. פרויקט LOFAR: חיפוש וזיהוי חורים שחורים סופר מסיביים וגלקסיות משתנות.
  6. משמר הסערות הסולריות: מעקב אחר התפרצויות רוח השמש, על מנת לשפר את חיזוי מזג האוויר הסולארי. 
פעילויות שבוע החלל הישראלי 2021
שבוע החלל הישראלי 2021
שבוע החלל הישראלי 2021

כל עוד סוער בחוץ ואתם בבית, אנחנו מזמינים אתכם לבקר באוצר הפעילויות והמשדרים של שבוע החלל הישראלי 2021. ממתינים לכם שם עם פעילויות "עשה זאת בעצמך", ניסויים והדגמות חלל שתוכלו לעשות מהבית, אימוני כושר לאסטרונאוטים, שאלוני טריוויה ועוד.

 

כמו כן, אפשר להינות גם מסדרת משדרי שבוע החלל עם אליאנה תדהר וטום באום.

אתר הפעילויות של קהילת מחנכי החלל הוריזון
קהילת הוריזון
קהילת הוריזון

אתר קהילת HORIZON מיועד למורים והורים אשר מעוניינים להנגיש את תחום החלל בדרך המרתקת ביותר.

 

באתר תוכלו למצוא מגוון פעילויות מקוונות, ניסויים, חידונים, יצירה, חדרי בריחה וכדומה, הכל פרי יצירתם והתנדבותם של חברי הקהילה.

 

הוריזון היא קהילת מובילי ומחנכי החלל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. הקהילה מהווה מסגרת משותפת למחנכים, מהנדסים מתעשיית החלל, אקדמאים ואנשים שתחום החינוך לחלל בוער בקרבם, שרוצים להוביל שינוי בתחום החינוך לחלל בישראל, במטרה לייצר שינוי משמעותי בדרך שבה עולם החלל מונגש לילדים ולקהל הרחב. 

סקרני חלל
arrow-left
תחרויות
share

הוכרזה הזוכה בתחרות עיצוב תג משימה ללוויין VENµS

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הזמינה מעצבים ומעצבות, אמנים ואמניות, להגיש הצעה לתג משימת לוויין VENµS. התג הזוכה של נעמה גלאובר

פרט מתג המשימה הזוכה של נעמה גלאובר
פרט מתג המשימה הזוכה של נעמה גלאובר

ביולי עומד להתקיים אירוע מיוחד במינו: שיגור הלוויין VENμS- שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל הצרפתית, בבניית לוויין חישה מרחוק חדשני שטרם נוצר כמותו. היכולות הטכנולוגיות של VENµS יאפשרו ניטור בתחום החקלאות והסביבה באיכות ותדירות חסרות תקדים. ועתה כל מה שדרוש הוא תג שישקף את רוח המשימה! 

 

סוכנות החלל הישראלית הזמינה מעצבים - סטודנטים לאמנות ולעיצוב, אמנים, מעצבים וחובבים - לשלוח הצעות לעיצוב התג. למעלה מחמישים תגי משימת הלוויין VENμS הגיעו אלינו ממעצבים מקצועיים וחובבים. אפילו תלמידי כיתה י' בבית הספר הרב תחומי עמל ב' בפתח תקווה ניסו את כוחם, ואף כי לא עלו לשלב הגמר, נציג כאן את התוצר שלהם.  

 

כל התגים הגיעו לחבר השופטים בסוכנות החלל הישראלית, סוכנות החלל הצרפתית וכן לדירוג הגולשים בעמוד סוכנות החלל הישראלית פייסבוק. אמנם מדובר במשימה אחת, לוויין ישראלי-צרפתי שנועד לנטר צמחיה בעיקר, התרשמנו מאוד מהטווח הרחב של הגישות והתפיסות העיצוביות. 

 

מתוך כל העיצובים עלו לגמר 11 עיצובים שבעזרת לייקים מהציבור נבחר תג אחד, מעשה ידיה של נעמה גלאובר, סטודנטית למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים. ביום חמישי, 25/05/17 התקיים ביהוד כנס מסירת הלוויין לסוכנות החלל הצרפתית במעמד שר המדע אופיר אקוניס ושם הוכרזה באופן רשמי ע"י מנהל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר הזוכה. התג שגלאובר עיצבה זיכה אותה בלוח גרפי של Wacom. נציין כי למקום השני, בהפרש של נקודה בודדת אחרי התג הזוכה, הגיע התג היפה של איתי גרובר.

 

במסורת סוכנויות החלל בעולם, תג משימה (mission patch) הוא סמל שעונדים אותו אסטרונאוטים ואנשי צוות הקשורים למשימת חלל. תג משימה נוהג מאז שנות השישים והוא חלק בלתי נפרד מתכנית החלל. בתג המשימה נוהגים להשתמש לעיצוב מוצרים ומזכרות.

 

לתקנון התחרות

תגיות:
התג הזוכה של נעמה גלאובר

 בתג המשימה הזוכה של נעמה גלאובר, השדה הצבעוני בחזית מחולק ל- 12 חלקים, כמספר ערוצי הצבע בלוויין המולטי-ספקטראלי, VENμS. הצבעים מייצגים מצבים שונים בחקלאות שהלוויין יזהה.

 

ברקע שטחי האדמה, האלפים הצרפתיים. ישראל מיוצגת דרך הקשר חקלאי-ציוני באמצעות עץ התפוזים והטרקטור. 

השנה, 2017, מופיעה כחלק מאלומת הסריקה של הלוויין מלמעלה. 

 

תג VENµS | נעמה גלאובר

 

 

נעמה גלאובר, 23, היא סטודנטית למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים. עיצוב התג הוא לא הקשר הראשון שלה עם תחום החלל. עוד בתקופת השירות הלאומי עסקה בעולם הלוויינות. לתחרות היא הגיעה כאשר תויגה לפוסט של משרד המדע, חיבתה לעיצוב בשעות הפנאי שלה הובילה אותה לעצב את תג המשימה "וכך" היא מספרת "כל העולמות שלי התחברו".

 

 

נעמה גלאובר עם מנהל סוכנות החלל הצרפתית ז'אן איב לגאל (מימין) ומנהל סוכנות החלל הישראלי אבי בלסברגר | צילום: תע"א

 

 

 

 

מקום 2: איתי גרובר

תג VENµS | איתי גרובר

מקום 3: אלכסיי משקביץ'

תל ונוס | אלכסיי משקביץ'

מקום 4: שני לוי, דניאל ויינבוש, יהודה מזרחי

תג ונוס | שני לוי

תג ונוס | דניאל ויינבוש

תג ונוס | יהודה מזרחי

מקום 5: איתי ליבוביץ', תמיר מזרחי

 

 

תג ונוס | איתי ליבוביץ'

תג ונוס | תמיר מזרחי

תלמידי כיתה י' בבית הספר הרב תחומי עמל ב' בפתח תקווה

תג ונוס | בית ספר עמל ב

תג ונוס | בית ספר עמל ב

 

סקרני חלל
arrow-left
תחרויות
share

לוויין נולד: תחרות לבניית דגמי לוויינים

זה ציפור? זה מטוס? לא, הרבה יותר גבוה… זה לוויין! ברוכים הבאים לתחרות לוויין נולד

תחרות לוויין נולד
תחרות לוויין נולד

במסגרת תחרות "לוויין נולד", תחרות ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, שתתקיים בין התאריכים 23/07/2015 עד 16/09/2015 מוזמנים בני נוער בגילאי 12 עד 15 לחשוב על משימה מקורית ללוויין, לבנות דגם ביתי ולהציגו בסרטון קצר בו סיפרו על משימת החלל שמייעדים ללוויין.

נושא התחרות נבחר על רקע ההתבססות ההולכת וגוברת של ישראל בתחום הלוויינים וננו הלוויינים. כבר כיום משייטים בחלל 14 לוויינים ישראליים והתעשיות הישראליות הולכות ותופסות מקום בעולם כמובילות בייצור לוויינים קלי משקל.

נפתחה תחרות לוויין נולד- שאלות ותשובות
ארגו הארולד עם ג'יימס קון ומודל לוויין | צילום: Los Alamos National Laboratory
ארגו הארולד עם ג'יימס קון ומודל לוויין | צילום: Los Alamos National Laboratory

אי שם מעל האטמוספירה ובקדמת הטכנולוגיה העולמית, הלוויינים טסים במהירות אדירה של עשרות אלפי קילומטר לשעה ומביטים בנו, מאפשרים לנו לתקשר זה עם זה, לנווט בדרכים ו... מה עוד? את התשובה אנחנו משאירים לכם! 

 

אם אתם בגילאי 12 עד 15, ו/או עולים לכיתות ו'-ט' משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וסוכנות החלל הישראלית מזמינים אתכם:

  1. לחשוב על משימה מקורית ללוויין.
  2. לבנות לו דגם ביתי.
  3. לצלם סרטון וידאו בו אתם מככבים, כשאתם מציגים את הדגם והמשימה.
  4. להעלות את הסרטון שלכם באמצעות אפליקציה בדף הפייסבוק של סוכנות החלל הישראלית.

 

להלן כל המידע הנחוץ כדי להשתתף בתחרות:

 

רגע, למה דווקא לוויין?

ההתעניינות וההתמחות של מדינת ישראל בתחום הלוויינים הן במגמת צמיחה. כבר כיום משייטים בחלל 14 לוויינים ישראליים והתעשיות הישראליות הולכות ותופסות מקום בעולם כמובילות בייצור לוויינים קלי משקל. גם בגילאים הצעירים יותר ישראל נחשבת למובילה בתחום שיגור הלוויינים, לאחר שלפני כשנה תלמידי תיכון ממרכז המדעים הרצליה היו בין התלמידים הראשונים בעולם לשגר לחלל לוויין שבנו - "דוכיפת 1", לוויין זעיר שנועד לסייע לאתר מטיילים אובדים ברחבי העולם. 

אז אפשר לומר שאנו נעריך אם תשלבו "זווית ישראלית" כלשהי, כמו למשל חיבור לטכנולוגיית לוויינים ישראלית קיימת, משימה העונה על צורך ישראלי, ואפילו דגל ישראל על הדגם לא יזיק. 

 

 

כל אחד יכול להשתתף?

ההשתתפות בתחרות והזכיה בה הן בכפוף לתנאי התקנון. באופן כללי, אם אתם בני 12 עד 15 ו/או עולים לכיתות ו'-ט' וההורים נותנים את הסכמתם, אז התשובה היא כן, בהחלט. 

 

 

באיזה פרס אוכל לזכות?

אם תנצחו בתחרות, תזכו להשתתף במחנה חלל יוקרתי אותו מקיימת מדי קיץ נאס"א ואליו מגיעים בני נוער מצטיינים מכל העולם. שני הזוכים שיבחרו יהיו נציגים צעירים מטעם סוכנות החלל הישראלית שייצגו לאחר מכן את תחום החלל והלוויינים בקרב צעירים בישראל. לכן, בנוסף, המנצחים בתחרות יזכו גם לעבור הכשרות בתחום החלל בארץ, להיפגש עם אסטרונאוטים במסגרת כינוס החלל העולמי באוקטובר (IAC) ולבקר במרכז לבניית לוויינים. 

 

 

זה נשמע מגניב, אבל מה הכוונה ב"משימה מקורית ללוויין"?

כדי לחשוב על משימה מקורית ומעניינת, כדאי קודם כל שתדעו דבר אחד או שניים על לוויינים- איפה הם פועלים, לאילו מטרות משתמשים בהם ועוד. בתחתית העמוד נמצאים קישורים שיעזרו לכם במשימה.

 

 

על איזו משימה אוכל לחשוב, שמהנדסים מקצועיים לא חשבו כבר לפני?

היזם אילן ארבל הגה רעיון שלוויינים יכולים לסייע לחוואים לעקוב אחרי פרות בשטח; תלמידי חטיבת הביניים רבין באזוּר ותיכון מקיף יהוד חשבו על לוויין שיאתר מוקשים אבודים הטמונים בקרקע, ולוויין שיזהה מטאוריטים במסלול התנגשות עם כדור הארץ; ותלמידי תיכון ממרכז המדעים הרצליה שיגרו בפועל לוויין זעיר שנועד לסייע למטיילים שהולכים לאיבוד. 

על השאלה מה יעשה הלוויין שלכם אפשר לענות לאור מה שתדעו על לוויינים ומה הם מסוגלים לעשות באופן כללי. לשם כך, שוב, עיינו בלינקים בתחתית העמוד. 

 

 

אוקיי, החלטתי על משימה, אבל איך בכלל בונים דגם לוויין?

את דגם הלוויין תוכלו לעצב במחשב ולהדפיס ככרזה או לבנות דגם פיזי תלת-ממדי מכל חומר שברשותכם. מגוון חומרי הבניה בהם תוכלו להיעזר כדי לבנות את הדגם הוא עצום: נייר, קלקר, קרטון ביצוע, מתכת, ספוג, חומרי מחזור (פחית, קרטון חלב, גליל נייר טואלט, בקבוק פלסטיק) ואפילו לגו!

רשת האינטרנט מלאה בשרטוטים והנחיות לבניית דגמי חלל. מקורות להורדת שרטוטים ודגמי נייר של  לוויינים ניתן למצוא, למשל באתר נאס"א או באתר סוכנות החלל האירופית. יחד עם זאת, אנחנו מעריכים מאוד מקוריות אז השתדלו שהדגם שלכם יהיה ייחודי ויצירתי. 

 

 

האם צריך להיות קשר בין המשימה של הלוויין לבין הדגם?

כן. ככל שיהיה קשר בין המשימה לבין הדגם, כך השופטים יעריכו יותר את התוצאה. אם, לדוגמה, משימת הלוויין שלכם תדרוש תקשורת עם תחנת קרקע על כדור הארץ – דגם הלוויין צריך לכלול אנטנה. אם הלוויין שלכם צריך לצלם, עליכם לכלול חלק שייצג מצלמה. 

 

 

אנחנו זוג/קבוצה- האם אנחנו יכולים להגיש יחד?

לא. אנחנו מעודדים עבודה בקבוצות, אך כל סרטון יכול לייצג רק משתתף/ת אחד/ת המציג/ה דגם אחד של לוויין. במידה ואתם רוצים לעבוד בזוג, שלשה או יותר, סייעו זה לזה להפיק דגם וסרטון לכל משתתף.

 

 

איך עלי להציג את הסרטון?

צלמו את עצמכם בווידאו מציגים את דגם הלוויין שלכם ואת המשימה שעליו לבצע. אורך הסרטון כולו לא יעלה על 120 שניות. ספרו לנו מדוע המשימה חשובה לטעמכם, כיצד הלוויין הולך לבצע אותה, באיזה גובה הוא יטוס וכל מידע נוסף שלדעתכם הוא חשוב ומעניין. השתדלו להקפיד על הגשה רהוטה וברורה, בדקו שאתם נשמעים טוב ושאפשר לראות את הדגם שלכם בסרטון בבירור. 

 

יש לי משימת לוויין, דגם, ואפילו רעיון לסרטון, אבל אין לי מושג איך לצלם ולערוך וידאו.

מי שהגיע לשלב הזה ונתקל בקושי להכין את הסרטון, מוזמן להגיע לאחד ממרכזי להב"ה ולקבל הדרכה להפקת סרטון בווינדוז מובי-מייקר. רצוי לקבוע מראש עם מדריכ/ה זמן הדרכה. 

 

 

איך ישפטו את העבודה שלי?

השופטים ינקדו את העבודות לפי מגוון קריטריונים: מקוריות משימת הלוויין, ההשקעה בדגם הלוויין ואם הוא כולל את החלקים החיוניים לתפקודו בחלל ולביצוע המשימה, איכות הסרטון ובהירות ויצירתיות אופן הצגת הדגם והמשימה. גם הצבעת הגולשים בפייסבוק (באמצעות לייקים) תהווה קריטריון בדירוג. לאחר שתגישו את הסרטון באפליקציה, תוכלו לשתף אותו ולקרוא לחבריכם להצביע לכם. לפירוט נוסף לגבי קריטריוני השיפוט, עיינו בתקנון המלא>>

 

 

איפה ועד מתי אפשר להגיש?

את הסרטונים ניתן יהיה להעלות באמצעות אפליקציה בדף הפייסבוק של סוכנות החלל הישראלית החל מיום חמישי הבא (30.7.15) ועד יום רביעי ה- 16.9.2015

 

 

 

צילום: ארגו הארולד עם ג'יימס קון ומודל לוויין | קרדיט: Los Alamos National Laboratory

כל מה שאתם צריכים לדעת על לוויינים לקראת התחרות
איור של לוויין GPS | קרדיט: NASA
איור של לוויין GPS | קרדיט: NASA

רוצים להתכונן למשימת לוויין נולד? רוצים לבחור לוויין יעודי וליצור משימה שתעניין את השופטים? למדו קצת על סוגי הלוויין ותפקודיהם

 

להלן רשימת קריאה עם הפניות:

 

 

מחפשים השראה ודוגמאות מלוויינים ישראלים? להלן מספר פרויקטים ששוגרו או ישוגרו בעתיד:

 

סקרני חלל
arrow-left
תחרויות
share

תחרות מצלמים חלל- שבוע החלל הישראלי 2017

לקראת שבוע החלל הישראלי 2017: מצלמים חלל ויכולים לזכות במצלמת GoPro

הצילום הזוכה של ינאי בונה. פארק תמנע
הצילום הזוכה של ינאי בונה. פארק תמנע

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מזמינה אתכם להשתתף בתחרות צילום באינסטגרם בנושא החלל החיצון.

 

הנושא השכיח ביותר העולה על הדעת שאתם יכולים לצלם במסגרת התחרות הוא אסטרונומיה: שמי הלילה, הכוכבים, השמש והירח, וכו'. גם אם אינכם צלמים מקצועיים, אל דאגה. עם מצלמה סבירה וקצת נכונות ללמוד, תוכלו להפיק צילומים יפים- ראו מדריך פשוט (באנגלית). אבל לא רק תצלומים של שמי הלילה יתקבלו לתחרות אלא גם נושאים אחרים כמו כדור הארץ, צפייה בכוכבים, מצפה כוכבים, מודלים של רכבי חלל, לוויינים, תערוכת חלל, תחפושות חלל, חוצנים וכד'.

 

אתם מוזמנים להעלות תמונות טובות ויצירתיות עד 22 בינואר 2017 בצירוף ההאשטאג של התחרות #ISW2017 ולתייג את סוכנות החלל הישראלית israel_space_agency#.

 

10 הצילומים המתמודדים בתחרות שייבחרו על ידי ציבור הגולשים באינסטגרם יוצגו במסגרת תערוכה בנושא זה בשבוע החלל הישראלי ויעלו לעמוד זה, באתר סוכנות החלל הישראלית. 

 

חבר השופטים יבחר צילום אחד למקום הראשון על פי איכות הצילום, התאמתו לנושא חלל ומדע ומידע היותו יצירתי. הפרס לזוכה: מצלמת GoPro. ההכרזה על הזכייה תהיה בשבוע החלל הישראלי 2017. 

 

השתתפות בתחרות היא לפי התקנון שאותו ניתן לקרוא/להוריד כאן>>

ינאי בונה, זוכה תחרות מצלמים חלל

יותר ממאתיים תמונות הועלו לתחרות INSTAGRAM 'מצלמים חלל'. היממתם אותנו בתצלומים מרהיבים ומלאי השראה ועשר התמונות שזכו למספר הלייקים הגדול ביותר עלו לגמר. חבר השופטים שלנו ניקד כל תמונה והזוכה הוא ינאי בונה, עם הפטרייה בפארק תמנע, דרום ישראל. צילום: ינאי בונה. מצלמת GoPro ושלל אבזרים נלווים הוענקו לזוכה אמש. את הפרס העניק לו השר אקוניס במהלך ערב גאלה לפתיחת שבוע החלל הישראלי.

 

דבר השופטים על התמונה של ינאי בונה:

התמונה מושכת את תשומת העין והלב הן מבחינת עושרהּ הוויזואלי יוצא הדופן הן מהבחינה המחשבתית. האלמנט הסטטי והכבד לוכד את המבט אל הקדום והמסתורין הנגלים בתחתית הפריים ובד בבד מסיט את הדמיון להיבט העתידני, התוסס והאין-סופי המגיח מלמעלה ואילך. המפגש הבלתי אמצעי יוצר חלל עמוק הלוכד קווי מחשבה רבים הלקוחים מן העבר, מתוך ההווה, ואוספים את הצופה אל העתיד הצופן בחובו עולמות רבים ומסקרנים. ניכרים ביצירה זו הן יכולות טכניות הן ממד מחשבתי המשלבים יחד יצירה אחת עמוקה וגבוהה כאחד.

 

הצילום הזוכה של ינאי בונה
עוביידה ג'מאל
עוביידה ג'מאל
איתי מוניקנדם- משאלות
מטאורים בשיבטה | צילום איתי מוניקדם
איתי מוניקנדם- מאורי לילה
איתי מוניקדם- טג'יקיסטן
אלעד דרור
אלעד דרור- הקניון האדום
אלעד דרור- חייזר תחת השמים
אלעד דרור- חייזר תחת השמים
אלעד דרור- ירח מלא
אלעד דרור- ירח מלא
דייב שוורץ
דייב שוורץ
ינאי בונה- מחנה שטח תחת זוהר צפוני
ינאי בונה- מחנה שטח תחת זוהר צפוני
ינאי בונה- כביש אבוד תחת זוהר צפוני
ינאי בונה- כביש אבוד תחת זוהר צפוני
סקרני חלל
arrow-left
תחרויות
share

תחרות צילום "ונוס בטבע שלך"

מצלמים טבע ישראלי ויכולים לזכות ברחפן סלפי ספארק ובתמונה של המקום מהחלל!

לוויין ונוס מרחף מעל כדור הארץ ביחד עם הכותרת ונוס בטבע שלך
תחרות ונוס בטבע שלך

הלוויין הישראלי הראשון לחקר הסביבה "ונוס" כבר מרחף בחלל ומצלם אזורי טבע וחקלאות. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מזמינה אתכם להשתתף בתחרות צילום באינסטגרם בנושא צילומי טבע וחקלאות בישראל. 

 

צלמו תמונות טובות ויצירתיות של אזורים חקלאיים בישראל, נקודות עניין בטבע, פארקים, יערות ושמורות טבע בישראל. העלו לאינסטגרם את התמונה בצירוף ההאשטאג של התחרות #ונוסבטבעשלך ותייגו את סוכנות החלל הישראלית israel_space_agency#

 

ניתן להעלות תמונות רק מהאזורים שבהם ונוס מצלם: הגליל, מישור החוף כולל רצועת הים והנגב. 

 

ציינו בתיאור התמונה מה צילמתם, היכן היא צולמה ואת שמכם המלא. 

 

ניתן להעלות תמונות מה-1.11.17  עד ה -1.12.17 בלבד.

 

10 הצילומים הייחודיים ביותר שייבחרו על ידי ציבור הגולשים באינסטגרם, יקבלו את הצילומים של אותו אזור חקלאי מלוויין ונוס ויוצגו בתערוכה של שבוע החלל הישראלי 2018. 

 

חבר השופטים יבחר צילום אחד למקום הראשון על פי איכות הצילום, התאמתו לנושא חלל ומדע ומידת היותו יצירתי. הפרס לזוכה: רחפן סלפי ספארק. ההכרזה על הזכייה תהיה בשבוע החלל הישראלי 2018. 

 

השתתפות בתחרות היא בכפוף לתקנון התחרות המלא

תגיות:
התמונה הזוכה בתחרות, של הצלם מיכאל נווה

 יותר מ-250 צילומים הוגשו לתחרות "ונוס בטבע שלך" שקיימנו באינסטגרם לרגל שיגור לוויין הסביבה ונוס. 

 

אז קבלו את הזוכה במקום הראשון: מיכאל נווה, שהגיש צילום עוצר נשימה של עמק יזרעאל והושעיה. 

 

הפרס - רחפן סלפי ספארק - יוענק לו במסגרת אירועי שבוע החלל ב-28 בינואר.

 

עמק יזרעאל והושעיה | צילום: מיכאל נווה

הצילומים שהגיעו לגמר התחרות "ונוס בטבע שלך"

 במקום השני: אלכס סבנוק- קיבוץ גזר

 

 

במקום השלישי: דן סיידה- מצפה בית רימון

 

 

במקום הרביעי: אלעד דרור- מושב רם און

 

 

במקום החמישי: רם פרץ- קיבוץ גלעד

 

 

מקום שישי: רונן רוזנבלט- בית אלפא

 

 

מקום שביעי: אורי לובין- מכתש רמון

 

 

מקום שמיני: ארז אשכנזי- קיבוץ שמרת

 

 

מקום תשיעי: דימה קובץ- עין עבדת

 

 

מקום עשירי: טלי בריל- קיבוץ אליפז בערבה

סקרני חלל
arrow-left
תחרויות
share

הזוכים בתחרות הצילום: "אני בסביבה קיצונית"

הצילומים הזוכים צולמו בכדור הארץ אך לעיתים, מזכירים את הסביבה הקיצונית המחכה לנו בעולמות אחרים

דפנה שטרן- מצולות
הזוכה במקום השני בתחרות הצילום: דפנה שטרן- מצולות

ליל יורי הוא אירוע המתקיים בכל שנה ברחבי העולם סביב תאריך שיגורו של הקוסמונאוט הראשון לחלל, הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין, ב-12 באפריל. יורי גגארין היה האדם הראשון ששהה בסביבה הקיצונית ביותר – החלל! סוכנות החלל הישראלית מציינת את האירועים בישראל מה-2 עד ה-10 במאי 2018.

 

לרגל האירועים, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מקיימת את תחרות הצילום "אני בסביבה קיצונית". 

 

צלמו תמונות טובות ויצירתיות של סביבות קיצוניות בטבע ו\או בעיר. העלו לאינסטגרם שלכם את התמונה בצירוף ההשטאג של התחרות #אני_בסביבה_קיצונית

 

לצילום יצורף שם הצילום, מקום הצילום, תאריך הצילום והסבר קצר של עד 140 תווים - מדוע לדעת המשתתף מדובר בצילום אשר מציג סביבה קיצונית.  צילומים שיוגשו ללא הסבר לא יישפטו בתחרות.

 

הצילום צריך להיות צילום מקורי שצולם על ידי המשתתף וללא אנשים.

 

ניתן להעלות תמונות מה- 15.4.18 עד ה- 22.4.18 בשעה 24:00 | התחרות כפופה לתקנון. 

 

12 הצילומים הייחודיים ביותר שיבחרו על ידי צוות השופטים של התחרות, יוצגו בתערוכת צילומים של המשרד במוקדי הפעילויות בליל יורי במאי 2018 – באר שבע, תל אביב וחיפה.

 

חבר השופטים יבחר צילום אחד למקום הראשון על פי איכות הצילום, התאמתו לנושא סביבה קיצונית ומידת היותו יצירתי ומקורי. הזוכים יזכרו בפרסים:

  • לזוכה במקום הראשון יינתן לילה זוגי במלון דניאל ים המלח – רשת מלונות טמרס, הכולל יום ספא ועיסוי זוגי מפנק. 
  • לזוכה במקום השני יינתן כרטיס זוגי להופעה של ציפורלה וקופסת אור עם התמונה מודפסת על חצי גיליון.
  • לזוכה במקום השלישי תינתן קופסת אור עם התמונה מודפסת על חצי גיליון. 
התמונות הזוכות

למעלה מ-100 תמונות הועלו לאינסטגרם ומתוכן עלו לגמר 11 תמונות שנבחרו על ידי צוות השופטים של התחרות:

מנחה נופה – נציגת הדוברות וצלמת מקצועית

אורטל יהב – נציגת חברת ההפקה מטעם המשרד

שלי רון – נציגת סוכנות החלל הישראלית

 

קבלו את הזוכים:

 

במקום הראשון: אירית אברמוביץ- ימת בייקל

 

אירית אברמוביץ- ימת בייקל

 

איים בקרח. ימת בייקל, בחורף הסיבירי, סיביר. הטמפרטורות צונחות הרבה מתחת לנקודת הקיפאון והשכבה העליונה של המים הצלולים של ימת בייקל הענקית הופכים לקרח שקוף. הסדקים בקרח נמשכים עד לאופק. שלג ורוח מאפרים את פני הקרח. מתחת לשכבה העליונה תהום של מים שחורים בעומק של עד 1600מטר.

 

נימוקי השופטות:

  • מנחה נופה: תמונתה של אירית אברמוביץ מצליחה לקחת אותנו הרחק לסיביר הקרה, ולהעביר לנו את תחושות הקור (והפחד) בלהיות במקום קיצוני כל כך.
  • בנוסף, אהבתי את הקומפוזיציה אותה בחרה הצלמת בתמונה. כאשר בחרה לצלם את התמונה ממיקום תחתון, דבר הנותן נפח, ודרך מקורית להעביר סיפור.
  • אורטל יהב: התמונה צולמה על אגם קפוא  - הסביבה קיצונית גם מבחינת מזג האוויר וגם מבחינת המיקום בו עמדה הצלמת. התמונה איכותית הצבעים חזקים וכל שבר בקרח ניכר. צילום מעניין ומיוחד מאוד. מקוריות התמונה נובעת מהזווית בה היא צולמה. 
  • שלי רון: התמונה מצליחה לייצר תחושה של שבר גדול, כאילו כל רגע הכל הולך להתנפץ ולהישבר ואתה לא יודע מה מחכה לך למטה ועם מה תצטרך להתמודד, דבר שמבטא סביבה קיצונית. מבחינת איכות אין ספק שהצבעים של התמונה מצוינים וכך גם חדות התמונה.

 

 

במקום השני: דפנה שטרן- מצולות

 

 דפנה שטרן- מצולות

 

 

השמש נמצאת בכל מקום אליו נגיע. לצלול זה הסביבה הכי קיצונית שאנחנו כבני אדם יכולים לחוות בכדור הארץ. הדבר שהכי מתקרב לתחושה של החלל - חוסר כבידה, ריחוף, השגת הבלתי אפשרי - לחוות עולם חדש לגמרי שלא היינו אמורים להיות חלק ממנו.

 

נימוקי השופטות:

  • מנחה נופה: הרצון לחוות משהו אחר וקיצוני, לפעמים לוקח אותנו למקומות שנמצאים מתחת לאפנו, אחד מהם הם הוא עולם המים. בתמונתה של דפנה שטרן, יש ניגודיות מפתיעה, מצד אחד הבועות הנמצאות בשליש התחתון של התמונה, המרמזות לנו שהתמונה צולמה במים, ומצד שני, האור הלבן והבוהק, הנמצא בשליש העליון של התמונה, גורם לנו לתחושת מבלבלת בכך שאיננו יודעים פתאום היכן צולמה התמונה, והאם עינינו צודקות במה שהן רואות. מבחינה צבעונית, הצלמת הפליאה לתפוס את הצבעוניות המרשימה של עולם המים.
  • אורטל יהב: צלילה נעשית בסביבה קיצונית מבחינת לחצים, טמפרטורה וסוגי החי הרואים במהלכה. בתמונה זו הצלילה עצמה היא אינה העניין אלא קומפוזיציות הצילום המראה בצורה נהדרת את הניגודיות והקיצוניות. המבט מתוך המים אל כיוון השמש. מצולות הים אל עבר החלל. כאשר בועות האוויר מחזקות את תחושת העומק והקיצוניות. 
  • שלי רון: תמונה שמצליחה להעביר תחושה של מקום שאינך בטוח מהו ואינך יודע מה החוקים בו. אופן הצילום מצליח לבלבל את המסתכל לגבי מה הדבר אותו הוא רואה. הים והחלל מהווים סביבה שבה חוקי הטבע כפי שאנחנו מכירים אותם לא מתקיימים. עבור האדם סביבה כזו מהווה סביבה קיצונית שבה הכל יכול לקרות.

 

 

במקום השלישי: ליר שטרן- חוף הכרמל

 

 ליר שטרן- חוף הכרמל

 

 

״מצולות האנושות״ הסערה החד פעמית אשר פקדה את חוף הכרמל בחיפה הותירה אחריה מראה אפוקליפטי, אשר לרגע אחד הזכיר את קיצוניותו של הטבע מול מעשי ידי האדם. לפתע חוף ים תמים היה נראה כמו חזיון מקראי מסיפור ״המבול״ של נח.

 

נימוקי השופטות:

  • מנחה נופה: במבט ראשון בתמונה ניראה חוף ים מוכר, אך במבט שני, יש בו משהו מעט מפחיד ומתעתע, ואולי אפילו מלחיץ, כי כמו שהצלמת כתבה יש תחושה מאיימת בתמונה של אפוקליפסה, שאולי קרתה ואולי בדרך לקרות. הים אליו אנחנו מגיעים לחפש שלווה, פתאום נהפך למשהו מאיים וקיצוני העלול לסכן את כולנו. מבחינת הקומפוזיציה של התמונה הצלם מצליח להעביר לנו את המסר בצורה מעניינת על ידי הובלת העין שלנו מהבלגן של האבנים שהסערה פיזרה, ועד לשקט והשלווה של קו הים.
  • אורטל יהב: בתמונה זו ניכרות מספר סביבות קיצוניות מסוגים שונים. תחת פריים אחד.  חוף הים בזמן סערה קיצונית - מקום המסמל חופש ושמש נצבע בצבעים אפוקליפטיים ומלחיצים. בנוסף מזג האוויר הקיצוני הביא ומשה איתו מהמים לכלוך, סוג של זיהום שמבטא גם כאן את הקיצוניות בין יצירת הטבע לבין מעשי ידי האדם.
  • שלי רון: כמילות השיר של עופרה חזה:" לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים .."הים המקום אליו אנחנו הולכים תדיר עם ילדים ומהווה בילוי עבורנו יכול להפוך פניו בבת אחת ואיננו יודעים מהו אותו עולם המסתתר מתחת לפני השטח. אופן הצילום ממחיש את שני הצדדים האפשריים השלווה לעומת הכאוס
הצילומים שעלו לגמר התחרות

 מקום 4: קוון- אבנים רותחות

קוון: "אבנים רותחות באזור גיאותרמי למרגלות הר געש פעיל באיסלנד. האזור מלא בבריכות גופרית מבעבעות ובגזים רעילים שנפלטים כקיטור. אסור לשהות שם זמן רב."

 

 

מקום 5: ג'ניה וולינסקי- כפות רגליים

וולינסקי: "התמונה מדמה את הסביבה הקיצונית של החלל והמשפט האלמותי. טביעות הרגליים נראות כאילו החול בולט החוצה וזה מוסיף לתחושה שזוהי סביבה שאינה כפופה לחוקים של כדור הארץ."

 

 

מקום 6: דניאל ריינר- אדמה שרופה

ריינר: "גם בסביבה קיצונית, החיים חזקים מכל קיצון."

 

 

מקום 7: קרן יניב- מיתרים משמיים. הזוהר הצפוני בלפלנד

 

 

מקום 8: לימור בכר- זמן אפוקליפטי

בכר: "עיכוב בגשמים היה מקור לסופות אבק וחול מטורפות וכן יובש קיצוני בטנזניה."

 

 

מקום 8: גיא פריבס- דובים

פריבס: "בין סיביר לאלסקה, שנים ללא מגע אדם וטבע פראי במלוא הדרו."

 

 

 

מקום 11: שלומי מזרחי- ברבור באגם קפוא

מזרחי: "לדעתי, הסביבה הקיצונית של הטבע שגם עליו היא משפיעה. הברבור המסכן לא יכול לשחות באגם, ואילו לשחפים המעופפים הם כן יכולים  להמשיך בהרגלם.

התמונה צולמה בפארק lazienkikrolewskie שבוורשה - פולין."

 

 

מקום 11: זיו דינמן- Conclusion

זינמן: "הצילום מציג סביבה קיצונית בשקפו תוצאות מאבק הישרדות נקודתי, אך גם יומיומי, בו רק החזק יותר - שורד"

סקרני חלל
arrow-left
תחרויות
share

תחרות מתן שם לכוכב הלכת הישראלי הראשון

סוכנות החלל הישראלית מזמינה אתכם לראות בעצמכם "אזרחי היקום", לקחת חלק בתחרות נושאת פרס ולהציע שם לכוכב הלכת הישראלי הראשון!

איור של מערכת שמש כפולה.
איור של מערכת שמש כפולה. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

בשנים האחרונות, אסטרונומים גילו אלפי כוכבי-לכת ומערכות כוכבי-לכת הסובבים סביב כוכבים קרובים. חלק מהם קטנים וסלעיים, כמו כדור הארץ ואחרים הם ענקים גזיים, כמו צדק. היום סבורים כי לרוב הכוכבים ביקום יש כוכבי-לכת הסובבים אותם וכי לחלק מהם יש מאפיינים פיזיים הדומים לאלו של כדור הארץ. מספר הכוכבים הכולל ביקום, יחד עם כוכבי-הלכת הסובבים אותם, ויחד עם הנוכחות בכל מקום של צורות כימיות המהוות את אבני הבניין של חיים, רומזים על כך שייתכנו חיים מחוץ לכדור הארץ.

 

עם קיום החגיגות ל-100 השנים הראשונות לטיפוח שיתוף פעולה בינלאומי, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU), המהווה את הסמכות האחראית למתן שמות רשמיים לגופים שמימיים, מעוניין לתרום לאחוות העמים מחווה משמעותית של זהות גלובלית. במסגרת הפרויקט IAU100 NameExoWorlds, האיגוד מציע לכל מדינה של תושבי כדור הארץ את האפשרות להעניק שֶם לכוכב מערכת השמש החיצונית שנבחר לכל מדינה בנפרד. 


הכוכב של ישראל הוא HAT-P-9, אשר בקבוצת הכוכבים עגלון, שאותה אפשר לאתר בעזרת אפליקציות לזיהוי כוכבים.  

הצביעו והשפיעו: השמות שהגיעו לגמר

לאחר שקיבלנו בסוכנות החלל הישראלית למעלה -1600 הצעות לשם הכוכב הישראלי הראשון, ועדה מיוחדת בחרה בחמישה שמות שעלו לגמר

 
אָלֵף, עדן, הרצל, התקווה או מגן דוד?

 

התחרות הסתיימה והתוצאות יתפרסמו בקרוב!

שאלות ותשובות

כיצד אני יכול להשתתף?

יש למלא את הפרטים בטופס ההרשמה.

 

מתי יתפרסמו התוצאות?

IAU מתכוונת לפרסם את השמות שנבחרו בחודש דצמבר, 2019. סוכנות החלל הישראלית תסגור את התחרות ב-24.11.19. 

 

האם אפשר לבחור כל שם שבא לי?

לא. יש לעיין בתקנון המלא להנחיות. אלה עיקרי הדברים:

  1. התחרות מיועדת לבחירת שם לכוכב "ישראלי", וככזה השמות צריכים לשקף מאפיינים הקשורים במדינת ישראל. שמות חפצים, אנשים, או מקומות בעלי משמעות תרבותית, היסטורית או גיאוגרפית בעלת מסורת, הראויה להיות שם של גוף שמימי.   
  2. תנו הסבר קצר מדוע שם הכוכב שלכם צריך להיבחר. 
  3. השמות צריכים להיות באותיות באנגלית, בין 4 ל-16 תווים (כלומר אותיות, רווחים ופיסוק) – שכן השם ישמש גם בזירה הבין לאומית.
  4. ודאו שהשמות המוצעים אינם 
    • בעלי אופי מסחרי. 
    • שמות אנשים פרטיים, מקומות או אירועים הידועים בעיקר בשל פעילות פוליטית, צבאית או דתית.
    • שמות פרטיים של אנשים חיים או כאלה שנפטרו לפני פחות ממאה שנה.
    • שמות חיות מחמד, שמות מומצאים או כאלה שכוללים מספרים וסימני פיסוק.
    • ראשי תיבות.

 

האם השמות הנבחרים בתחרות יחליפו את הכינויים המדעיים לכוכבים?

לא. השמות יינתנו בנוסף לכינויים המדעיים הקיימים והם אינם מחליפים אותם. IAU מבחינה בין "כינויים" ו"שמות". האסטרונומים משתמשים באופן סדיר בכינויים מדעיים. כינויים אלו כוללים לעתים קרובות מספרים ואותיות כמו: "HR 6585”, ”HD 160691", "Mu Arae".

 

האם אפשר לראות את הכוכב שנבחר לישראל?

כן. הכוכב שניתן לכל מדינה נראה מתוך אותה מדינה בזמנים מסוימים של השנה באמצעות טלסקופ קטן ואפילו משקפת (עדיף מאזור עם כמה שפחות תאורת יישובים, כמו מדבר). הקואורדינטות והבהירות של כל מערכת רשומים באמצעות ברשימה זו.