צילומי אסטרונומיה חושפים את הצופים לנפלאות היקום, בשנים האחרונות הצלמים הישראלים הגיעו להישגים בינלאומיים בתחום צילומי האסטרונומיה. קיום תחרות ותערוכה של צילומים ישראלים הינם כהוקרת הערכה לצלמים המביאים את נפלאות היקום אל הצופים.
האגודה הישראלית לאסטרונומיה הכריזה על תחרות צילומים אסטרונומיים לשנת 2022 והתמונות הזוכות יוצגו בתערוכה שתעלה במרכז החלל החדש V-PLANET בנוף הגליל, וזאת תהיה פתוחה לקהל ללא תשלום במהלך שעות הפעילות של המרכז.
תקנון התחרות
-
הצילומים הזוכים לשנת 2020
ערפילית הצעיף
החלק המערבי של ערפילית הצעיף, המרוחקת מכדור הארץ 2,400 שנות אור. ערפילית זו היא שריד של סופרנובה אשר התפוצצה לפני כ-21,000 שנים.
צולם מנמיביה באמצעות טלסקופ ״16 דרך מסנני מימן, חמצן וגופרית במשך 7 שעות במצטבר.
ערפילית זו היא ערפילית כהה של אבק בין-כוכבי המסתירה את אור הכוכבים הנמצאים מאחוריה. בסמוך אליה ניתן לראות את הצביר הכדורי NGC 4372. ערפילית זאת נראית בשמיים הדרומים ואינה ניתנת לצפיה מישראל.
על מנת לצלם איזור רחב כל כך בשמים השתמש הצלם בטכניקת מוזיאיקה וחיבר מספר תמונות יחדיו.
צולם מנמיביה באמצעות טלסקופ ״16 עם מסנני L R G B שונים בחשיפה כוללת של 12 שעות.
גלקסיית אנדרומדה היא הגלקסיה המוכרת ביותר בעולם, השוכנת במרחק של רק כ-2.5 מיליון שנות אור מאתנו, מרחק ההופך אותה לגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר לשביל החלב. אנדרומדה היא גלקסיה ספירלית בדומה לגלקסיית שביל החלב שבה אנחנו נמצאים. שתי הגלקסיות, שביל החלב ואנדרומדה, שייכות לקבוצה המונה יותר מ-50 גלקסיות ומכונה ״קבוצה המקומית״.
הרחק מאורות העיר ותחת שמיים חשוכים ניתן להבחין בגלקסיה בעין. בשנות ה-70 ניתן היה לראות אותה בעין גם ממצפה הכוכבים גבעתיים.
צולם באמצעות טלסקופ שובר אור William Optics GTF81 81mm Apo ומצלמת Asi 1600 עם מסנני L R G B. זמן צילום כולל של 4 שעות.
ערפילית זו, המרוחקת כ-5000 שנות אור מכדור הארץ, היא שריד של סופרנובה שהתרחשה לפני 3,000-30,000 שנים. סופרנובה הוא תהליך המתרחש בסוף חייו של כוכב שמסתו גדולה. ההערכות הן שמסת הכוכב שגרם לסופרנובה זאת היה במסה הגדולה פי 8-12 ממסת השמש שלנו.
צולם באמצעות טלסקופ שובר אור William Optics GTF81 81mm Apo ומצלמת Asi 1600 עם מסנני L R G B. זמן צילום כולל של 10 שעות.
קומפוזיציה של שלוש תמונות המורכבות יחדיו בחשיפות שונות: הירח בחלקו המואר, הירח בחלקו החשוך ורקע הכוכבים. שילובן של שלושת התמונות מאפשר נקודת מבט ייחודית על הירח ועל סביבתו הנצפית שכן בתמונה רגילה הילת הירח לא הייתה מאפשרת צפיה וצילום של הכוכבים ברקע.
הירח הוא העצם השמימי הגדול הקרוב ביותר לכדור בארץ במרחק ממוצע של 384,000 ק״מ ותושבי כדור הארץ זוכים לצפות בו מידי יום. הירח שלנו גדול ביחס לירחים האחרים במערכת השמש וניתן לצפות במכתשים, בימות ובשאר צורות הנוף על פני הקרקע. זהו העצם היחיד במערכת השמש מחוץ לכדור הארץ שעליו דרכה רגלו של אדם.
מאה מיליארד זריחות מעל עמק יוסמיטי בקליפורניה, ארה״ב. בקדמת התמונה ניתן לראות את צוק Half Dome ומפלי נוואדה, אתרים מוכרים בשטח הפארק. מעליהם נראה שביל החלב, גלקסיית הבית שלנו, המכילה כ-100 מיליארד כוכבים, זורח במזרח. כוכב הלכת צדק (הכוכב הבהיר בצד הימני של התמונה) גם הוא הגיח. ניתן להבחין גם בקבוצת הכוכבים דולפין שנדמית כמזנקת מעל המפל, ובקבוצת ברבור הנוסקת מעליה. התמונה היא תמונה פנוראמית שצולמה מ-Glacier Point בשעת לילה קרה ומאוחרת.
ציוד: מצלמת קאנון 5D מארק IV. עדשת קאנון 16-35 מ״מ מכוונת על 16 מ״מ, צמצם 2.8, זמן חשיפה (לכל חשיפה שמרכיבה את התמונה הפאנורמית) 20 שניות.
הירח נראה לנו כעולם בגוונים "משעממים" של אפור ולבן, אך, למעשה, הוא מעט יותר צבעוני ממה שאנו חושבים, ואם נצלם אותו במצלמה צבעונית ונבצע הדגשה משמעותית של הצבעים במחשב, נוכל להבחין בגוונים מרהיבים של חום, כתום וכחול. הצבעים השונים מעידים על הרכב כימי שונה של הסלעים והקרקע: האזורים הצבעוניים ביותר הם ה"ימות" – מישורים נרחבים שכוסו לבה שהתקררה והפכה לסלעי בזלת. באזורים בעלי הגוון הכחלחל מצויים מינרלים עשירים בטיטאניום, והאזורים בגוון חום-כתום מכילים ריכוז נמוך יחסית של טיטאניום וברזל.
התמונה שלפניכם היא תמונת פאזל שהורכבה מ-51 צילומים. כל אחת מהתמונות עובדה מסרטון וידאו קצר, ותהליך הצילום כולו נמשך יותר משעה.
ערפילית זו היא בית יולדות לכוכבים והצביר הנראה במרכזה הוא תוצאה של היווצרות כוכבים בערפילית זאת. הערפילית במרחק של כ-5000 שנות אור מכדור הארץ וקוטרה כ-130 שנות אור. מסת הערפילית מוערכת בכ-10,000 מסות שמש.
צולם באמצעות טלסקופ טאקהשי 130 מ״מ, מצלמת canon 6D
בצילום זה שבוצע בשדה הבולבוסים שלמרגלות הר צין, בטכניקה שונה מהמקובל בצילום מסלולי כוכבים. הצילום כאן נעשה בחשיפת חסר (יחסית לצילומי כוכבים) וזאת כדי לא "לשרוף" את גרמי השמיים ולאפשר למצלמה לקלוט את הגוונים השונים שלהם. הקומפוזיציה המיוחדת מדגישה את הבולבוסים בקידמת התמונה, הר צין במרכז והכוכבים ברקע.
סה"כ כ-4 שעות של צילום ע“י חיבור חשיפות בנות 30 שניות כל אחת.
בתמונה ניתן לחזות בתופעה אטמוספרית המכונה שמי הפנינה. תופעה אופניית לחורף הארקטי (בקטבים). שילוב של מפגש גושי אוויר חמים וקרים בשכבת האטמוספירה העליונה בשילוב אורות הזוהר הצפוני. התופעה נדירה ביותר בחוזק והעצמה בעת שצולמה התמונה. התמונה צולמה באחד הבקרים בזמן מסע טבע שהובלתי בפיורדים של נורבגיה לצילום הלוויתן הקטלן, האורקה, מתחת למים. הנופים מרהיבים והמפגש עם בעל החיים היה מרגש ביותר. הבוקר שבו צולמה התמונה התחיל בזריחה חלומית ומרגשת ופתאום השמיים התפוצצו בצבעים. מעולם לא חזיתי בדבר כזה - ווווואו! איזה רגע.
צולם באמצעות מצלמת סוני A7m3 ועדשת 100-400 סוני GM
המדבר הישראלי מספק לילות קסומים תחת כיפת השמים. התמונה ממחישה את סיבוב כדור הארץ ועקב כך את התחושה שהכוכבים מסתובבים סביב נקודה אחת בשמיים. ניתן להבחין שהכוכבים סביב הצפון אינם זורחים או שוקעים וניתנים לצפיה בכל לילה ובכל זמן.
עצי השיטה המאפיינים את הנגב מספקים מחסה וצל לחיות הבר וכך גם לאסטרונומים הפורסים את אוהליהם בצילם לאחר לילה ארוך של תצפית, רגע לפני זריחת השמש המדברית.
צילום זה מורכב מ-400 תמונות המחוברות יחדיו.
ליקוי הירח כפי שנראה מישראל בשנת 2015. בעת ליקוי ירח נכנס הירח לחרוט הצל של כדור הארץ והצבע האדמדם מתקבל מקרני השמש העוברות דרך אטמוספירת כדור הארץ בדומה לאפקט הנראה בעת זריחת ושקיעת השמש.
הצילום מורכב ממספר חשיפות והרכבת תמונות שונות על רקע קו המים של יפו.
אם גם אתכן ואתכם מטרידות שאלות כמו איך נחיה במאדים או איך בכלל נגיע לשם- אז הגעתם למקום הנכון.
InnovaSpace , אוניברסיטת בן– גוריון בנגב וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מזמינים את ציבור הילדים בישראל להשתתף בפרויקט חוצה יבשות וכוכבים.
Kids2Mars הוא פרויקט בינלאומי אשר במסגרתו אתם מוזמנים לשלוח אלינו סרטון עם שאלה אשר מעניינת אתכם אודות כוכב הלכת מאדים. אתם יכולים לשאול הכל: החל משאלות על מבנה האטמוספירה ועד שאלות כמו איך נבנה בתים על פני מאדים. ועדה ישראלית של מומחי ומומחיות חלל בראשות ד"ר שמרית ממן תבחר את השאלה המנצחת, אשר תזכה לתשובה מפורטת מאחד מחוקרי החלל הבכירים בעולם. הסרטון עם השאלה והתשובה של הזוכה בתחרות יתפרסם באתר של פרויקט Kids2Mars, יחד עם סרטונים נבחרים של ילדים ממדינות נוספות בעולם.
אופן ההגשה: כל מועמד ומועמדת רשאים לשלוח סרטון אחד בלבד בו שאלה אחת. שימו לב שאורך הסרטון מוגבל לדקה אחת ולגודל של 100 MB.
הוראות לצילום: בסרטון הציגו את שאלתכם למצלמה בשפת העברית. יש לצלם את הסרטון במצב אופקי ובסביבה שקטה. בסרטון עליכם לפרט תחילה את שמכם, גילכם, אזור מגוריכם בארץ ולציין שאתם מישראל! ולאחר מכן השאלה אותה תרצו לשאול אודות כוכב הלכת מאדים. תחילת וסיום הסרטון ,תלווה ב-3 - 4 שניות של שקט, כאשר אתם מביטים ומחייכים למצלמה. טיפ: מומלץ לצפות תחילה בסרטונים של משתתפים ממדינות אחרות, שהתפרסמו כאן.
שימו לב: חובה לצרף את טופס ההצהרה (באנגלית) חתום על ידיכם ועל ידי הוריכם.
שאלות ובירורים: לשאלות ובירורים ניתן לפנות למר אהרון אדם, חוקר במעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית
באוניברסיטת בן גוריון בנגב באמצעות דוא"ל: kids2marsil@gmail.com
לקראת אירועי ליל יורי 2021, אנחנו יוצאים לדרך עם תחרות נושאת פרסים, לתלמידי כיתות ז' עד יב' שישלחו לנו סרטונים בנושאי יוזמות, המצאות, גילויים וטכנולוגיות שהיו הראשונות לפרוץ דרך בחלל.
התחרות מנוהלת על ידי פלנתניה, המרכז ללימודי מדע, חלל ותרבות ע"ש מדראמה בנתניה ("פלנתניה") בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה, עיריית נתניה וקהילת הוריזון מחנכי החלל.
פרטים נוספים:
למי: ההשתתפות בתחרות מיועדת לתלמידים/ות וקבוצות מכיתות מחטיבות הביניים וחטיבות עליונות. השתתפותה של כיתה תתאפשר רק באישור וחתימה של הורה / מורה אחראי/ת.
רוצים לשגר לצדק ציור שלכם ולהיות נוכחים בשיגור ההיסטורי? אם גילכם 12 ומטה, זאת ההזדמנות שלכם!
פרויקט JUICE של סוכנות החלל האירופאית ESA, הינו פרוייקט יוקרתי לחקר החלל העמוק. במסגרת הפרויקט תשוגר חללית לכוכב צדק, מרחק של כ- 600 מיליון קילומטר מכדור הארץ בחודש ספטמבר 2022. הטיסה לכוכב צדק וירחיה תמשך כ- 8 שנים והמשימה תמשך כ- 3 שנים, במהלכה ייחקרו התנאים לקיום חיים בשלושה מתוך ירחי צדק. מדינת ישראל שותפה לפרוייקט יוקרתי זה, הן בהיבט המדעי באמצעות חוקרים במכון וייצמן, והן בהיבט פיתוח מכשיר מדידה החיוני למחקר, על ידי חברת אקיוביט ובמימון סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.
לרגל הפרויקט המרתק הזה, סוכנות החלל האירופאית (ESA) הכריזה על תחרות ציור לילדים עד גיל 12 ברחבי העולם ובכלל זה גם בישראל. הציור הזוכה יצויר על חרטום טיל משגר החללית והילד הזוכה, יחד עם אחד מהוריו, יזכו להיות נוכחים בשיגור החללית על חשבון ESA, שיתקיים בדרום אמריקה. בנוסף, יפורסם לוח שנה לשנת 2022 עם ציוריהם של 12 המקומות הראשוניים.
כוכב לכת חוץ שמשי שצויר על ידי Rome Itay (11) עבור תחרות של סוכנות החלל האירופית. קרדיט: Hubble ESA
האגודה הישראלית לאסטרונומיה בשיתוף סוכנות החלל הישראלית מזמינות ילדים בגילאים 5 - 13 (לפי שלוש קבוצות גיל) וילדות להשתתף בתחרות ציורי חלל נושאת פרסים.
איך משתתפים?
ציירו ציור: בחרו נושא, ציירו ציור בגודל מינימלי של דף A4
סרקו או צלמו: היעזרו בהורים על מנת לסרוק או לצלם את הציור.
שלחו באימייל: שלחו את הציור במייל לכתובת michal@astronomy.org.il בצירוף הפרטים שם הילד/ה, תאריך לידה, עיר מגורים, שם הורה, טל' הורה
ההשתתפות מוגבלת לציור אחד למשתתף.
סיום התחרות - 31/05/2020. עד תאריך זה יש לשלוח את כל הציורים.
הציור הזוכה ייבחר על ידי וועדת שיפוט המורכבת מנציגי האגודה הישראלית לאסטרונומיה וסוכנות החלל הישראלית. לוועדת השיפוט נתון שיקול דעת מלא ובלעדי בבחירת החיבורים הזוכים ואין היא חייבת לנמק בחירתה.
מצפה הכוכבים כינרת, הפועל בחסות סכנות החלל הישראלית, מכריז על תחרות בבניית שעוני שמש. מטרת התחרות היא קידום העניין, הסקרנות והרצון ללמוד מדע בכלל ואסטרונומיה בפרט.
במסגרת התחרות המשתתפים יתחרו בהכנת שעוני שמש מדויקים ונאים, כאשר כל מתמודד יידרש להגיש תיעוד של שעון השמש שבנה בליווי הסבר קצר המפרט את תהליך התכנון והבנייה של שעון השמש.
התחרות פתוחה בפני תלמידים הלומדים במערכת החינוך הישראלית. בתחרות יוכל כל תלמיד להגיש את תיעוד של שעון השמש שבנה באמצעות מצגת. המשתתפים מתבקשים לצלם בוידאו את תהליך בניית שעון השמש.
קריטריונים לניקוד:
מקוריות
דיוק בהוראת השעה
עיצוב ומראה
אותנטיות - ביצוע מרבית העבודה או כולה ע"י המגיש
הסבר מפורט ובהיר על תהליך התכנון והבניה של שעון השמש
פרסים:
לכל קטגוריה יחולקו 3 פרסים:
מקום ראשון - טלסקופ אסטרונומי מתקדם
מקום שני - טלסקופים אסטרונומים ברמה בסיסית
מקום שלישי - טלסקופ למתחילים
ניתן לראות את סרטון הוידיאו של השעונים שהגיעו לגמר התחרות של שנת תש"פ בקישור הזה.
לוח זמנים:
הודעה על פתיחת התחרות – יום שישי י"ז טבת תשפ"א – 1.1.21
מועד אחרון להרשמה לתחרות - יום ראשון ט"ז אדר תשפ"א – 28.2.2021 – בקישור זה
מועד אחרון להגשת המצגות של שעוני השמש – יום חמישי ג' באייר תשפ"א, יום העצמאות – 15.4.2021
הודעה על הזוכים בתחרות – בכנס ארצי שנקיים בסוף שנת הלימודים תשפ"א.
אופן ההגשה:
כל מגיש רשאי להציע הצעה אחת בלבד. כל משתתף בתחרות מתבקש לצלם את השלבים השונים בהכנת שעון השמש שיצר.
כל מציע ישלח מצגת (PowerPoint) שתכלול תיעוד של שעון השמש, ובכלל זה תמונות ו/או סרטונים, וכן תיאור קצר (עד 250 מילים) המסביר על תהליך התכנון והבניה של השעון, ועל אופן פעולתו. גודל המצגת לא יעלה על 10MB. מצגת שתעלה על גודל זה עשויה שלא לעבור שיפוט כלל.
את המצגת המוכנה יש לשלוח למייל dpundak@gmail.com עד לתאריך האחרון להגשה.
ניתן לראות את סרטון הוידיאו של השעונים שהגיעו לגמר התחרות של שנת תש"פ בקישור הזה.
לקראת מועד הגשת שעוני השמש, מארגני התחרות מציעים להם שלוש פעילויות הכנה והשראה. הרימו מבט אל הכוכבים ותהנו:
שעון שמש ומעקב אחר תנועתה
תנועת השמש בשמים מכתיבה לנו את סדר היום, את מניית השעות, את מה שאנחנו מגדירים לעצמנו כ'זמן'. בפעילות זו ננסה לעקוב אחרי תנועת השמש באמצעות שעון שמש ותצפית עם מצפן.
אזהרה: אסור להביט בשמש. תצפית ישירה בשמש עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך.
תצפית בירח יכולה לגלות לנו מהו היום בחודש העברי ומה השעה בלילה. כדי להבין זאת נבחן את מופעי הירח ונעקוב אחרי הרגליו של הירח כ"מאחר כרוני". לשם כך צריך להתבונן בירח ולראות כיצד משתנה שעת הזריחה שלו בכל יום.
בערבים אלה מיד לאחר השקיעה ניתן לראות את פלנטת נוגה בולטת מאד בכיוון מערב. פלנטה היא איננה כוכב, שכן היא מחזירה את אור השמש ואינה פולטת אור. פלנטת הנוגה דומה מאד בממדיה לכדור הארץ, אך שונה ממנו לחלוטין באקלים שלה, שהוא קשה ומסוכן וחיים לא יכולים להתפתח בו. בפעילות זו נעקוב אחרי פלנטת נוגה וננסה להבין את המופעים שלה.
במטרה להגדיל את התשתית האנושית העוסקת בתחומי חקר החלל בישראל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (להלן – המשרד) מפרסם בזאת קול קורא לקבלת בקשות למלגות מחקר בתחום החלל ע"ש אילן רמון לתלמידי תואר שלישי ולמשתלמים לפוסט-דוקטורט במוסדות להשכלה גבוהה ובמכוני מחקר ציבוריים בישראל.
המלגה מיועדת לתלמידי תואר שלישי ופוסט-דוקטורנטים שעבודת המחקר שלהם בתחום החלל היא בעלת היתכנות יישומית ומתמקדת באחד מהנושאים הבאים:
תצפיות מהחלל לעבר כדור הארץ;
פיתוח מכשור, רכיבים, תתי מערכות ומכלולים לפלטפורמות חלליות ולמקטעי קרקע תומכי חלל;
מדעים פלנטריים ותצפיות מהחלל למעמקי היקום;
השפעת תנאי חלל על פיתוח מערכות ומוצרים ליישומיים חלליים וגם ארציים.
מועד אחרון להגשת הבקשות:
המועד האחרון להגשת הבקשות על ידי המשתלמים באמצעות המערכת המקוונת אל מרכז הפעילות במוסד הוא עד יום רביעי , ה- 6.9.2023, עד השעה 15:00. לאחר מועד זה תיסגר המערכת בפני המשתלמים ולא תהיה אפשרות עוד להגיש בקשות. לאחר הגשת הבקשה על ידי המשתלם היא תעבור לאישור המוסד, אשר יוכל לערוך בה שינויים ותיקונים.
המועד האחרון להגשת הבקשות על ידי המוסדות הוא עד יום רביעי , ה- 13.9.2023, עד השעה 15:00. (להלן – המועדים הקובעים). זהו המועד בו נדרשים המוסדות לאשר את הבקשות באמצעות המערכת המקוונת באופן סופי.
בקשה אשר לא תאושר ותוגש במערכת המקוונת על ידי המוסד עד למועד זה – לא תידון.
במסגרת תכנית התשתיות למימון מחקרים לשנת 2023 מעוניין המשרד לקדם פעילות מחקר ופיתוח בישראל בתחום החלל באמצעות מימון מחקרים אסטרטגיים-תשתיתיים בשאלות מדעיות העומדות בחזית הידע העולמי.
לצורך כך מפרסם המשרד בזאת קול קורא לקבלת הצעות למימון מחקרים בעלי פוטנציאל יישומי הצפויים להוביל בהמשך לפיתוח מוצרים בתחום החלל, בנושאים הבאים:
• תצפיות מהחלל לעבר כדור הארץ;
• פיתוח מכשור, רכיבים, תתי מערכות ומכלולים לפלטפורמות חלליות ולמקטעי קרקע תומכי חלל;
• מדעים פלנטריים ותצפיות מהחלל למעמקי היקום;
תינתן העדפה למימון מחקרים שבהם יתקיים שיתוף פעולה בין-תחומי ובין-מוסדי ברמה גבוהה, בעלי פוטנציאל יישומי וכלכלי היכול לשפר את יכולתה התחרותית של מדינת ישראל ולמצבה בחזית המדע והטכנולוגיה בעולם בתחום החלל.
מועד אחרון להגשת הצעות המחקר
המועד האחרון להגשת הצעות על ידי החוקרים באמצעות מערכת קדמת המדע הוא יום רביעי, ה-6.9.2023, עד השעה 15:00. לאחר מועד זה תיסגר המערכת ותחסם האפשרות להגיש הצעות. שימו לב: לאחר הגשת ההצעה על ידי החוקר היא תעבור לאישור המוסד, אשר יוכל לערוך בה שינויים ותיקונים.
המועד האחרון להגשת הצעות על ידי המוסד הוא יום רביעי, ה-13.9.2023, עד השעה 15:00. (להלן – המועדים הקובעים). זהו המועד בו נדרשים המוסדות לאשר את ההצעות באמצעות מערכת קדמת מדע באופן סופי.
Some of the Ramon Space systems hovering in space. Credit: Ramon Space
Last week (June 20), Ramon Space, which is supported by the Israel Space Agency, signed a strategic collaboration agreement with the electronics giant Foxconn. Foxconn is the world's largest manufacturer of electronic systems, and it manufactures, among other things, all the iPhones for Apple. Foxconn recognized the tremendous economic potential inherent in the New Space revolution and decided for the first time to manufacture electronic systems for use in outer space – and for this purpose they chose the Israeli startup Ramon Space.
"Foxconn is a huge international organization for the manufacture of electronic systems," explains Prof. Ran Ginosar, founder of Ramon Space. "The Chinese arm manufactures the iPhones for Apple, their Taiwanese arm is responsible for most of the world's cloud computing and much more; the company also has factories in the United States and Europe. It is one of the largest companies in the world in general, not only in the electronics market. And now they have decided to enter the space market, because they have recognized that it was a growing market with enormous potential. The initiative was theirs, and out of the whole world they have chosen only Ramon Space. This is a badge of honor – and a significant leap forward – for us and for the entire Israeli space industry."
From Jupiter's Ice Moons to Production Lines in Taiwan
Ramon Space (formerly Ramon Chips, named after the late Ilan Ramon) is an Israeli start-up company based in the Yokneam Industrial Zone and employs about seventy people. The company began as a chip manufacturer, and later moved on to sell complete computer systems (which contained both Ramon Space's chips and chips from other companies) that can cope with the cosmic and solar radiation of space.
In addition to the hundreds of commercial satellites that use Ramon Space's Israeli systems, the company has supplied the chips for missions such as the European Space Agency's Solar Orbiter, Israel's Beresheet spacecraft, the European orbiter, Exo Mars, and the Japanese Space Agency's Hayabusa2. In fact, the Israeli product that has reached the furthest in history is the processor made by Ramon Space, which is currently making its way to Jupiter's icy moons as part of the JUICE (Jupiter Ice) mission.
"There are three aspects to production," says Prof. Ginosar. "First there is the supply chain – the ability to get all the right components in the right places and at the right times. This is especially important in light of the problems that have occurred in supply chains in recent years. The second aspect is the manufacturing itself. In order to produce aviation systems in general, you need an AS9100 standard. This is the basis for boarding a Boeing or Airbus plane, for example, and in order to get on, you have to build meticulous and precise production lines, including clean rooms. And the third aspect is the testing capability, the stringent standards for every system that flies into space. Foxconn is currently building all of these capabilities in order to penetrate the space market – with the help of our knowledge and products."
“The challenge facing Ramon Space, as we need to prepare for serial and significant production, requires strategic cooperation”, adds Prof. Ginosar. “When I come as an Israeli start-up, and offer a product for a series of satellites, I am asked, ‘OK, that’s all well and good, but who manufactures all this? Who can guarantee me that I will meet a schedule with high-quality mass production?” But, when a giant like Foxconn stands behind me, bringing to the table all the financial capabilities and technical means to ensure fast, high-quality production, it puts us on the same level as the ‘big boys’. The new agreement will change the attitude of the global space industry towards us and will give us a huge advantage over our competitors. This is a strategic collaboration and is unlimited in time, with the aim of seeing the computerized systems of Israel’s Ramon Space with a considerable share of the New Space market”.
بعض أنظمة رامون سبيس تطير في الفضاء. مأخوذ عن: رامون سبيس
في الأسبوع الماضي (20 حزيران/يونيو)، وقعت شركة رامون سبيس، المدعومة من قبل وكالة الفضاء الإسرائيلية، اتفاقية تعاون استراتيجي مع شركة الإلكترونيات العملاقة فوكسكون(Foxconn). فوكسكون هو أكبر مصنع في العالم لإنتاج الأنظمة الإلكترونية وينتج من بين أمور أخرى، جميع أجهزة الآيفون لشركة آبل. في فوكسكون، أدركوا الإمكانات الاقتصادية الهائلة لثورة الفضاء الجديدة وقرروا لأول مرة إنتاج أنظمة إلكترونية لاستخدامها في الفضاء الخارجي – ولهذا اختاروا شركة رامون سبيس الإسرائيلية الناشئة.
يوضح البروفيسور ران غينوسار، مؤسس شركة رامون سبيس، أن "فوكسكون هي منظمة دولية ضخمة لإنتاج الأنظمة الإلكترونية". "تنتج الذراع الصينية أجهزة آيفون لشركة آبل، وذراعها التايوانية مسؤولة عن معظم الحوسبة السحابية في العالم وأكثر من ذلك بكثير- بما في ذلك المصانع في الولايات المتحدة وأوروبا. إنها واحدة من أكبر الشركات في العالم بشكل عام، وليس فقط في سوق الإلكترونيات. وهنا قرروا دخول سوق الفضاء ، لأنهم أدركوا أنها سوق متنامية ذات إمكانات هائلة. كانت المبادرة لهم، ومن كل العالم الكبير اختاروا فقط رامون سبيس. هذه شهادة شرف- وخطوة مهمة- لنا ولصناعة الفضاء الإسرائيلية بأكملها."
أقمار المشتري الجليدية تضرب خطوط الإنتاج في تايوان
رامون سبايس (رامون تشيبس سابقا، سميت على اسم الراحل إيلان رامون) هي شركة إسرائيلية ناشئة مقرها في منطقة يوكنعام الصناعية وتوظف حوالي 70 شخصا. بدأت الشركة كشركة مصنعة للرقائق، ثم انتقلت لبيع أنظمة الحوسبة بأكملها (والتي تشمل كلا من رقائق رامون سبيس ورقائق من شركات أخرى) التي يمكنها التعامل مع الإشعاع الكوني والشمسي للفضاء.
بالإضافة إلى مئات الأقمار الصناعية التجارية التي تستخدم أنظمة رامون سبيس الإسرائيلية، قدمت الشركة الرقائق لمهمات مثل هسولارأوربيتر التابعة لوكالة الفضاء الأوروبية، المركبة الفضائية الإسرائيلية براشيت، والمركبة الأوروبية أكسو مارس وهيابوسا2 التابعة لوكالة الفضاء اليابانية. في الواقع، فإن المنتج الأكثر انتشارا صناعة أزرق أبيض في التاريخ هو معالج رامون سبيس الذي يشق طريقه حاليا إلى أقمار المشتري الجليدية كجزء من مهمة JUICE.
كجزء من التعاون الاستراتيجي، يخضع أحد مصانع فوكسكون في تايوان حاليا للتعديلات اللازمة لإنتاج الأنظمة المحوسبة الخاصة برامون سبيس.
يقول البروفيسور جينوسار: "للإنتاج ثلاثة جوانب". "أولا، هناك سلسلة التوريد- القدرة على الحصول على جميع المكونات الصحيحة في الأماكن الصحيحة وفي الأوقات المناسبة. هذا مهم بشكل خاص في ضوء المشاكل التي كانت في سلاسل التوريد في السنوات الأخيرة. الجانب الثاني هو الإنتاج نفسه. من أجل إنتاج أنظمة للطيران بشكل عام تحتاج إلى شارة معيار AS9100. هذا هو الأساس للحصول على طائرة بوينج أو إيربوس، مثلا، وللحصول عليها، يجب بناء خطوط تجميع دقيقة ودقيقة للغاية، بما في ذلك الغرف النظيفة. والجانب الثالث هو القدرة على الاختبار، والمعايير الصارمة التي يتمتع بها كل نظام يطير إلى الفضاء. تقوم فوكسكون حاليًا ببناء كل هذه القدرات لاختراق سوق الفضاء – بمساعدة معرفتنا ومنتجاتنا".
ويضيف البروفيسور جينوسار:" التحدي الذي يواجه رامون سبيس عندما نحتاج إلى الاستعداد للإنتاج المتسلسل والهادف يتطلب تعاونا استراتيجيا". "عندما آتي كشركة ناشئة إسرائيلية تعرض منتجًا لسلسلة من الأقمار الصناعية، يسألونني - 'حسنًا، جيد، ولكن من أنتج كل هذا؟ من يستطيع أن يضمن لي الامتثال لجدول زمني والإنتاج الكثير عالي الجودة؟''. ولكن مع وجود عملاق مثل فوكسكون خلفي- الذي جلب جميع القدرات المالية والوسائل التقنية إلى الطاولة لضمان إنتاج سريع وعالي الجودة- فإنه يضعنا على نفس المستوى مع اللاعبين الكبار. ستغير الاتفاقية الجديدة موقف صناعة الفضاء العالمية تجاهنا، وستمنحنا ميزة كبيرة على منافسينا. هذا تعاون استراتيجي، بدون حد زمني، من أجل رؤية أنظمة رامون سبيس المحوسبة في حصة كبيرة من سوق الفضاء الجديد."
Larry James, Deputy Director of JPL, this month showed the Mars rover to Ophir Akunis, Minister of Innovation, Science and Technology, at JPL. Photo: Courtesy: NASA/JPL
The Ministry of Innovation, Science and Technology and NASA's Jet Propulsion Laboratory (JPL) have agreed on a scientific collaboration, in which Israeli scientists will be able to suggest research proposals and projects that will be integrated into the JPL work program. The Israel Space Agency will soon publish an invitation for scholars to submit their proposals. The selected proposals will be discussed at a special meeting in October at JPL.
The initiative was agreed upon this month following a visit by the Minister of Innovation, Science and Technology, Ofir Akunis, to JPL, in a meeting with representatives of the Institute, including Larry James, Deputy Director of the Institute, who also visited Israel for the 15th Ilan Ramon International Space Conference.
JPL is a federally funded NASA research and development institute with an annual budget of about $2.4 billion and is managed by the California Institute of Technology. The institute's main functions are to build and operate unmanned missions in planetary exploration, although it also conducts astronomy missions and missions in orbit around the Earth. Among other things, JPL is responsible for the construction and operation of NASA's lunar navigation system, the Deep Space Network, which enables the navigation, dispatch and return of data from all spacecraft moving around the Moon. As part of an agreement expected to be signed by the end of 2023, the Beresheet 2 mission, Israel's second spacecraft to the moon, is supposed to receive access to this navigation system from NASA.
يُقدم لاري جيمس، نائب مدير JPL، هذا الشهر مركبة ماديمي الجوالة إلى أوفير أكونيس، وزير الابتكار والعلوم والتكنولوجيا في- JPL. تصوير: مأخوذ عن: NASA/JPL
اتفقت وزارة الابتكار والعلوم والتكنولوجيا ومختبر الدفع النفاث (JPL) التابع لوكالة ناسا على تعاون علمي، حيث سيتمكن العلماء الإسرائيليون من اقتراح مقترحات بحثية ومشاريع سيتم دمجها في برنامج عمل JPL. ستصدر وكالة الفضاء الإسرائيلية قريبا دعوة للباحثين والباحثان لتقديم مقترحاتهم. سيتم مناقشة المقترحات المختارة في اجتماع خاص في أكتوبر في JPL.
اختتمت المبادرة هذا الشهر بعد زيارة قام بها وزير الابتكار والعلوم والتكنولوجيا، أوفير أكونيس، إلى JPL، في اجتماع مع ممثلي المعهد، بمن فيهم لاري جيمس، نائب مدير المعهد، الذي زار إسرائيل أيضا في مؤتمر إيلان رامون الدولي للفضاء الـ15.
JPL هو معهد بحث وتطوير ممول فدراليًا تابع لناسا بميزانية سنوية تبلغ حوالي 2.4 مليار دولار، ويديره معهد كاليفورنيا للتكنولوجيا (California Institute of Technology). تتمثل المهام الرئيسية للمعهد في بناء وتشغيل مهام غير مأهولة في استكشاف الكواكب، على الرغم من أنه يقوم أيضا بمهام علم الفلك ومدار الأرض. من بين أمور أخرى، يتولى JPL مسؤولية بناء وتشغيل نظام الملاحة القمرية التابع لناسا - Deep Space Network، التي تمكن من الملاحة وإرسال وإرجاع البيانات من جميع المركبات الفضائية التي تتحرك حول القمر. بموجب اتفاقية من المتوقع توقيعها بحلول نهاية عام 2023 ، فإن مهمة براشيت 2، ثاني مركبة فضائية إسرائيلية إلى القمر، هي الحصول على نظام الملاحة هذا من وكالة ناسا.