Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3714 תוצאות
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

Ramon.Space and Lulav Space Partner to Navigate SpaceIL’s Next Lunar Landings

Lulav Space’s landing sensor suite, powered by Ramon.Space’s high-performance space computing platform, selected for Space IL’s Beresheet 2 lunar missions

7.09.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
Illustration of Beresheet 2 lunar missions (SpaceIL)
Illustration of Beresheet 2 lunar missions (SpaceIL)

Ramon.Space and Lulav Space announced today that the two companies are partnering to provide an advanced navigation solution for the Beresheet 2 lunar missions scheduled for 2025. The Beresheet 2 lunar missions are developed by SpaceIL, an Israeli organization for space development, with an aim to conduct a double landing on the Moon and continue in orbit for five years as a platform for education science activities.

 

According to the agreement, Lulav Space will implement its vision-based landing sensor algorithms on Ramon.Space’s radiation-hardened computing platform and unique in-house RC64, a machine learning, DSP processor. Ramon.Space’s technology effectively supports advanced computer vision algorithms such as those that are being developed by Lulav Space.

 

“SpaceIL is proud to select Lulav Space as a landing sensor supplier for Beresheet 2 landers and to work together with Lulav Space and Ramon.Space to perform successful lunar landings on both sides of the Moon in our next challenging mission,” said Shimon Sarid, CEO of SpaceIL.

 

“An accurate, robust navigation sensor is critical to support lunar landings,” said Noam Leiter, CEO at Lulav Space. “We are thrilled to have been chosen by SpaceIL for the Beresheet 2 mission. By using Ramon.Space’s computing platform, we can develop our advanced algorithms easily, rapidly, and reliably to ensure the most accurate and detailed information and support this historic mission.”

 

The capabilities that Ramon.Space enables include simultaneous localization and mapping (SLAM) algorithms to provide position and velocity to the lander navigation system during the lunar descent as well as hazard detection methods to allow for a safe landing. 

 

Historically, lunar landers utilize radar and laser-based sensors to provide their navigation computer with the required altitude and velocity measurements relative to the lunar surface. However, such systems are significant in size, mass, and power. Lulav Space has developed a more efficient, alternative landing sensor that cuts down on size, mass, and power use without decreasing performance.

 

“The timely and consistent processing of complex algorithms in space make the difference between mission success and failure,” said Avi Shabtai, CEO at Ramon.Space. “We are confident that our radiation-hardened computing technology, coupled with Lulav Space’s ingenuity, will see the Beresheet 2 spacecraft safely to the Moon.  After being involved in over 50 space missions to date, an additional Israeli space mission to the Moon is very exciting and we expect our computing platform to be the engine that will power many more missions to come.”

 

Lunar landings require modular navigation systems equipped with cameras, complex computer vision algorithms, and high-fidelity graphical simulators. To meet these rigorous moon landing requirements, rad-hard computing power is needed. The combined Ramon.Space and Lulav Space navigation solution will deliver superior performance, durability, and cost-efficiency, when compared to legacy radar, or laser-based systems.

 

“Reaching the Moon and other celestial bodies is a tremendous technological challenge that excites the imagination and develops the human race’s capabilities,” said Uri Oron, Director General of the Israel Space Agency. “The Beresheet 2 lunar missions, in which the Israel Space Agency and the Ministry of Innovation, Science, and Technology are partners, are clear evidence of this. It is a great pride to see two Israeli companies cooperating in this challenge, thus promoting the entire industry”.

Ramon.Space and Lulav Space announced today that the two companies are partnering to provide an advanced navigation solution for the Beresheet 2 lunar missions scheduled for 2025. The Beresheet 2 lunar missions are developed by SpaceIL, an Israeli organization for space development, with an aim to conduct a double landing on the Moon and continue in orbit for five years as a platform for education science activities.

 

According to the agreement, Lulav Space will implement its vision-based landing sensor algorithms on Ramon.Space’s radiation-hardened computing platform and unique in-house RC64, a machine learning, DSP processor. Ramon.Space’s technology effectively supports advanced computer vision algorithms such as those that are being developed by Lulav Space.

 

“SpaceIL is proud to select Lulav Space as a landing sensor supplier for Beresheet 2 landers and to work together with Lulav Space and Ramon.Space to perform successful lunar landings on both sides of the Moon in our next challenging mission,” said Shimon Sarid, CEO of SpaceIL.

 

“An accurate, robust navigation sensor is critical to support lunar landings,” said Noam Leiter, CEO at Lulav Space. “We are thrilled to have been chosen by SpaceIL for the Beresheet 2 mission. By using Ramon.Space’s computing platform, we can develop our advanced algorithms easily, rapidly, and reliably to ensure the most accurate and detailed information and support this historic mission.”

 

The capabilities that Ramon.Space enables include simultaneous localization and mapping (SLAM) algorithms to provide position and velocity to the lander navigation system during the lunar descent as well as hazard detection methods to allow for a safe landing. 

 

Historically, lunar landers utilize radar and laser-based sensors to provide their navigation computer with the required altitude and velocity measurements relative to the lunar surface. However, such systems are significant in size, mass, and power. Lulav Space has developed a more efficient, alternative landing sensor that cuts down on size, mass, and power use without decreasing performance.

 

“The timely and consistent processing of complex algorithms in space make the difference between mission success and failure,” said Avi Shabtai, CEO at Ramon.Space. “We are confident that our radiation-hardened computing technology, coupled with Lulav Space’s ingenuity, will see the Beresheet 2 spacecraft safely to the Moon.  After being involved in over 50 space missions to date, an additional Israeli space mission to the Moon is very exciting and we expect our computing platform to be the engine that will power many more missions to come.”

 

Lunar landings require modular navigation systems equipped with cameras, complex computer vision algorithms, and high-fidelity graphical simulators. To meet these rigorous moon landing requirements, rad-hard computing power is needed. The combined Ramon.Space and Lulav Space navigation solution will deliver superior performance, durability, and cost-efficiency, when compared to legacy radar, or laser-based systems.

 

“Reaching the Moon and other celestial bodies is a tremendous technological challenge that excites the imagination and develops the human race’s capabilities,” said Uri Oron, Director General of the Israel Space Agency. “The Beresheet 2 lunar missions, in which the Israel Space Agency and the Ministry of Innovation, Science, and Technology are partners, are clear evidence of this. It is a great pride to see two Israeli companies cooperating in this challenge, thus promoting the entire industry”.

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

החללית בראשית 2 תשתמש במערכת נחיתה שיפתחו החברות הישראליות: לולב ורמון ספייס

עמותת SpaceIL בחרה בלולב ספייס שתטמיע אלגוריתם לחיישני הנחיתה, שפיתחה על פלטפורמת המחשוב המתקדמת של רמון ספייס

7.09.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
משימת בראשית 2 עם שתי הנחיתות על הירח. הדמייה: SpaceIL
משימת בראשית 2 עם שתי הנחיתות על הירח. הדמייה: SpaceIL

עמותת SpaceIL בחרה בלולב ספייס (Lulav Space) ורמון ספייס (Ramon.Space) שישלבו פתרונות ניווט טכנולוגיים מתקדמים למשימת בראשית 2, אשר תשוגר ב-2025 ולפי התכנון תבצע נחיתה כפולה על הירח. לאחר מכן תמשיך במסלולה סביב הירח במשך 5 שנים, ובמהלכן תקדם מחקר מדעי וחינוכי. 

 

במסגרת הפרויקט לולב ספייס תטמיע ותפעיל את האלגוריתם של חיישני הנחיתה שפיתחה בפלטפורמת המחשוב של רמון ספייס העמידה ברמות קרינה גבוהות וטמפרטורות קיצוניות, מצוידת במעבד החלל אשר פותח על ידי החברה ומיועד למשימות שונות, ביניהן ראייה ממוחשבת. הטכנולוגיה של רמון ספייס משמשת כמנוע הטכנולגי לאלגוריתם הניווט מבוסס ראייה ממוחשבת שפיתחה חברת לולב ספייס. 

 

שמעון שריד, מנכ"ל SpaceIL: " "על מנת לעמוד במשימה האתגרית, להנחית שתי נחתות בשני צידי הירח במשימת חלל אחת, דבר שלא נעשה מעולם, יש צורך בטכנולוגיות מתקדמות ואני שמח על בחירת השותפים החדשים שלנו לדרך.

 

"חיישני ניווט מדוייקים ואמינים הינם מרכיב קריטי עבור נחיתה על הירח " אומר נועם לייטר, מנכ"ל :לולב ספייס "אנחנו מאוד שמחים ונרגשים שנבחרנו על ידי עמותת SpaceIL לקחת חלק במיזם יוצא הדופן הזה ולסייע לחללית הישראלית במשימותיה המורכבות בחלל. על ידי שימוש במערכות המחשוב של  רמון ספייס, אנו יכולים לפתח את האלגוריתמים המתקדמים שלנו בקלות, במהירות ובאמינות, ולהבטיח שבכל עת החללית תקבל את המידע המדויק והאמין ביותר מהסנסורים שלנו, אשר יאפשר לה לעמוד במשימה ההיסטורית והחשובה הזו".

 

הטכנולגיה של  רמון ספייס הינה מנוע לאלגוריתמים מגוונים, במשימה זו היא משמשת כפלטפורמה המאפשרת שימוש באלגוריתם SLAM או Simultaneous Localization and Mapping, אשר יספק את המהירות והמיקום למערכת הניווט של הנחתת לצד זיהוי מפגעים לטובת נחיתה בטוחה על הירח.

 

Image
דגמי החללית בראשית 2, כולל הנחתות. צילום: שחר כהן, דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
דגמי החללית בראשית 2, כולל הנחתות. צילום: שחר כהן, דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

 

"עיבוד יעיל בזמן אמת של אלגוריתמים מורכבים יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון של משימת חלל" אומר אבי שבתאי, מנכ"ל  רמון ספייס: "אנו בטוחים שטכנולוגיית המחשוב המתקדמת שפיתחנו לא רק תעמוד בתנאים קיצוניים וקרינה, אלא גם תציג ביצועים טובים. יחד עם האלגוריתם הייחודי של לולב ספייס, נביא יחד את בראשית 2 בבטחה לירח. עד היום רמון ספייס לקחה חלק בלמעלה מ-50 משימות חלל שונות עבור מדינות וחברות בינלאומיות רבות. משימת חלל ישראלית המיועדת להגיע לירח הינה מרגשת אותנו מאוד, ואנו מצפים ומקווים שפלטפורמת המחשוב שלנו תהיה המנוע עבור משימות רבות נוספות בחלל ובכל רחבי מערכת השמש ".

 

היסטורית, נחתות ירח עושות שימוש בטכנולגיית RADAR וחיישני לייזר, כדי לספק למערכות הניווט הממוחשבות שלהן את מדדי הגובה והמהירות הנדרשים, ביחס לשטח הירח. עם זאת, החיסרון המרכזי של אותן מערכות הוא הגודל, המסה וצריכת האנרגיה הגבוהה שלהן. לולב ספייס פיתחה חיישן נחיתה אלטרנטיבי, יעיל הרבה יותר, בעל משקל נמוך וחסכוני בצריכת אנרגיה, מבלי לפגוע בביצועים הגבוהים שהוא מספק.

 

נחיתה על הירח מצריכה מערכות ניווט מודולריות המצוידות במצלמות, אלגוריתמים מורכבים של ראייה ממוחשבת, לצד סימולטורים גרפיים בעלי אמינות ויכולות דיוק גבוהות. כדי לעמוד בדרישות הגבוהות הללו, יש צורך במערכות בעלות כח חישוב עם ביצועים גבוהים מאוד. פתרון הניווט המשולב, שפיתחו  רמון ספייס ו-לולב ספייס יאפשר ביצועים מעולים, עמידות טובה יותר וחסכון משמעותי בעלויות, בהשוואה למערכות מבוססות RADAR מהדור הקודם או מערכות מבוססות לייזר.

תגיות:
  • החללית בראשית: חללית ישראלית לירח
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

The Civilian Space Industry is becoming a National Priority Sector for the State of Israel

The meaning of this decision is recognition of the strategic importance of the space industry and prioritizing research grant funds for the next five years

4.09.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
National recognition in space industry as a strategic need. Illustration: pikist
National recognition in space industry as a strategic need. Illustration: pikist

Today (Sunday), the Civil Research and Development Council (CRDC) declared the civilian space industry as a national priority sector for the State of Israel for the next five years. The other four areas chosen by the Committee as scientific-technological national priority sectors are bio-convergence, foodtech, renewable energies and blue-tech. The national priority sectors were submitted to the Minister of Innovation, Science and Technology, Orit Farkash Hacohen.

 

The meaning of this decision is recognition of the strategic importance of the civilian space industry: the research grant fund of the Ministry of Innovation, Science and Technology, in a value of approximately NIS 180 million per year, will place a significant emphasis on the national priority sectors and, accordingly, national plans will be formulated in these sectors. The decision is also in keeping with the strategic plan for space, which was submitted this year by the Israel Space Agency to the Minister of Innovation and was approved by her.

 

In recent years, the space industry has been recognized in the State of Israel, just like in the rest of the world, as a force multiplier for significant economic growth as well as a lever that strengthens Israel’s international position. The decision to choose the local space industry as a ​​national priority sector comes in addition to a long list of decisions, investments and plans made recently, to emphasize the civilian space industry as a national interest. Among other things, we can mention Israel’s decision to sign the Artemis agreements this year, the international program led by NASA for human spaceflight missions to the moon and to Mars; the Innovation Authority’s investment in the tender for greenhouses in space, among other things, as part of an overall plan to develop an ecosystem of innovation with a budget of NIS 500 million; and the above-mentioned strategic space plan that the Israel Space Agency submitted this year to the Minister of Innovation.

 

The strategic plan, in particular, includes an investment of approximately NIS 650 million over a period of five years, with the aim of doubling the number of local space companies and quadrupling the volume of annual sales in the sector. The goals of the program are also, among other things, to establish international partnerships in the space sector as well as to increase the number of high school graduates who had a practical involvement in the sector as well as the number of space researchers in the academic world.

 

Relative Advantage and Strategic Need

The strategic plan for the promotion of the civilian space sector in Israel was presented in May by the Director of the Israel Space Agency, Brigadier General (Ret.) Uri Oron, at the request of Farkash HaCohen to map in detail the scope of opportunities as well as the vision, the goals and the actions required in order to take advantage of these opportunities. Against the background of the plan lies the dramatic change taking place in the space industry in the world in recent years, with the opening of space to entrepreneurs and private investors and its transformation into a growing and developing market.

 

At the present time, turning the civilian space industry into one of the five national priority sectors is an important step in the implementation of the strategic plan. Orit Farkash HaCohen welcomed the recommendations of the National Council for Research and Development and said that “In the absence of a strategic position, when I took office, I assigned to the Civil Research and Development Council the important task of recommending to me technological areas that we should be promoting at the national level. The criteria I defined for the Civil Research and Development Council in the work process were the following: fields that will be at the forefront of global innovation in the next decade, subjects in which Israel has a relative advantage and/or a strategic need, and subjects that will make a significant contribution to maintaining the scientific and research leadership of the State of Israel.

 

I would like to take this opportunity to congratulate Professor Lavi and all the members of the forum who have devoted the year to this important and clear task, and it is surprising that this has not been done up until now. The technological priority sectors will guarantee Israel’s scientific and technological leadership for decades to come.”

סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

כדור הארץ הוא עגול

activity Image
כדור הארץ

למרות שהארץ נראית שטוחה, כבר בין המאות ה-6 ל-3 לפני הספירה העריכו פילוסופים יווניים כמו פיתגורס ואפלטון, כי הם למעשה עומדים על כדור כל כך עצום, שאין הם יכולים לראות את כדוריותו. איש אינו יודע איך הם הגיעו למסקנה הנחרצת כי הארץ היא כדורית אך אריסטו, בן המאה ה-4 לפנה"ס, שם לב לכוכבים שנראים בדרום אך לא בצפון ואף העריך שכל חלקי הארץ נמשכים בשווה לעבר המרכז, נדחסים ומתקבצים אליו, ולכן הם יוצרים צורת כדור.

סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

ונרה 13 נוחתת על נוגה ומנתחת דגימות קרקע

activity Image
ונרה 13 | NASA

החללית ונרה 13 ששיגרה ברית המועצות נוחתת על נוגה, אוספת דגימות קרקע ומנתחת אותן במקום. שני חוקרים טענו כי תצלומים ששיגרה ונרה 13 מעידים על חיים על פני כוכב הלכת. הם זיהו בין היתר עצמים דמויי דסקה ועקרב שהופיעו ונעלמו בתצלומים. מהנדסים שהכירו את ונרה 13 ומרכיביה הבהירו שהדסקה שזוהתה היא למעשה כיסוי העדשות של החללית. שאר המופעים הבלתי מוסברים התגלו כתוצרים של תהליך עיבוד התמונות, שאינם מופיעים בגרסאותיהן המקוריות.

סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
מסע בזמן
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

נוגעים בעולמות אחרים

האנושות לא רק צופה בעולמות אחרים, היא גם מגיעה אליהם. הנה כמה מהמשימות הבולטות שצלחו את המרחקים והגיעו.

activity Image
שנת 1959

לונה 3

בכל פעם שאנו מביטים לירח אנו זוכים לראות את אותם פנים, הולכות ומתמלאות או מתחסרות במשך החודש. על גב הירח אפשר היה רק לחלום או לשיר שירים, כמו להקת פינק פלויד עם "הצד האפל של הירח", שאינו כזה אפל כמו שחושבים. אך כשברית המועצות שלחה לשם חללית, קיבלנו הצצה לחלק הרחוק והנסתר הזה. לונה 3 היתה חלק מתוכנית בת 15 משימות, שפעלה בין 1959 ל- 1976 ופרצה דרך בתחום חקר הירח. תוכנית לונה היתה למעשה הפעם הראשונה שהאנושות הגיעה כל כך קרוב לעולם אחר, זר, במערכת השמש.

activity Image
28 בנובמבר 1964

תמונות ראשונות מכוכב לכת אחר

אחרי מאות שנים שבני אדם ידעו על קיומם של כוכבי הלכת הגיע הזמן לשלוח סופסוף חללית לביקור. לאחר מסע בן שבעה חודשים וחצי בחלל הריק, מארינר 4 ביצעה את היעף הראשון בהיסטוריה על פני כוכב לכת וצילמה אותו. מאדים. פני השטח המדבריים שאנו מכירים מכדור הארץ הציתו פליאה בכל מי שצפה בתמונות ההן. עולם כה קרוב ועם זאת כה קרוב. אין פלא שאחת השאלות שהתעוררו היתה: האם במאדים התקיימו פעם (או קיימים כיום) חיים?

activity Image
30 בינואר 1966

נחיתה רכה ראשונה על הירח

להנחית חללית על קרקע של עולם אחר בחלל, נחיתה רכה שתאפשר גם שידור מידע ותצלומים מפני השטח. את החלום הזה הגשימו לראשונה הסובייטים ב- 30 בינואר עם הגשושית לונה 9. לונה היתה רק אחת מבין 15 משימות שהושלמו בהצלחה ופרצו דרך בתחום חקר החלל בכלל וחקר הירח בפרט.

activity Image
שנת 1969

האנושות מזנקת לירח

החללית האמריקנית אפולו 11 עושה היסטוריה לאחר שהיא נוחתת בהצלחה על הירח, וניל ארמסטרונג מניח לראשונה את כף רגלו על אדמת הלוויין האפור של כדור-הארץ: "זהו צעד קטן לאדם, זינוק אדיר לאנושות״, היו מילותיו הראשונות. אלא שזמן קצר קודם לכן האירוע ההיסטורי היה יכול להיגמר באסון, כשבאז אלדרין וניל ארמסטרונג התקשו למצוא אתר נוח על הירח עבור רכב הנחיתה, והדלק החל לאזול. ארמסטרונג היה בעברו טייס ניסוי מנוסה ומוכשר, והוא השלים את משימת הנחיתה בהצלחה. גם פה מילותיו בלתי נשכחות: ״יוסטון, כאן בסיס השלווה, הנשר נחת״. ההישג האדיר נחשב על ידי רבים עד היום למהלך שהכריע את המרוץ לחלל מול הסובייטים.

activity Image
שנת 1970

גשושית נוחתת לראשונה על פני כוכב לכת אחר - נוגה

לפני שהגשושית הסובייטית ונרה 7 יוצאת מכלל פעולה, בשל התנאים הקשים שעל פני נוגה, ובין השאר היא מספיקה להקליט לראשונה קולות מעולם אחר: רוח. לאחר מסע בן כארבעה חודשים, ונרה 7 נכנסה לאטמוספרת כוכב הלכת השכן בעודה מחוברת לרכב האם, ואז התנתקה ממנו בגובה 60 קילומטר. הגשושית תרמה נתונים על ההרכב האטמוספרי של נוגה – 97% פחמן דו-חמצני – ומדדה טמפרטורה גיהנומית של 475 מעלות על פני השטח.

activity Image
שנת 1970

סיור ראשון של רובוט על גוף שמימי אחר - הירח

הרובוט הסובייטי לונחוד 1 נוחת ומסייר לראשונה על גוף שמימי אחר - הירח. לונחוד 1 נחת באתר הידוע כים הגשמים וטייל על פני הירח כשהוא עוצר מעת לעת על מנן להיטען באמצעות הפאנלים הסולריים. תוכנית לונחוד כללה כמה שיגורים שמטרתם הנחתת רוברים רובוטיים על הירח, ואחריהן לא נחת רובר על גוף שמימי אחר עד למשימת מארס פת׳פיינדר ב-1997, על מאדים. ב-2010 התגלה הלונחוד 1 על הירח ותועד על ידי גשושית של נאס״א שהקיפה את הירח.

activity Image
שנת 1972/3

שיגור גשושיות פיוניר, הראשונות לחצות את מערכת השמש

ארצות הברית משגרת את גשושית המחקר פיוניר 10, ומיד אחריה את פיוניר 11; צמד הגשושיות היו לעצמים הראשונים מעשה ידי אדם שהגיעו אל קצוות מערכת השמש. פיוניר 10 חקרה את כוכב הלכת צדק והייתה הגשושית הראשונה שצילמה אותו מקרוב. ב-2003 אבד עמה הקשר. פיוניר 11 שוגרה לחקר מערכת השמש החיצונית, והיא חקרה לראשונה את שבתאי, הקרינה הקוסמית ורוח השמש. לשתי הגשושיות צורפה דיסקית האמורה לספק לתרבויות של חוצנים תבוניים מסר מהמין האנושי. על הלוח מופיעים בין היתר גבר ואישה עירומים וסמלים המציינים את מיקום כדור-הארץ בין כוכבי הלכת.

activity Image
דצמבר 1972

תוכנית אפולו לחקר הירח מגיעה לסיומה

עם חזרתה של החללית אפולו 17 ממשימתה על פני הירח, מגיעה לסיומה תכנית אפולו של נאס״א. אפולו 17 – השיגור ה-11 של בני אדם לירח – הייתה המשימה המאוישת האחרונה מעבר למסלול כדור הארץ. תוכנית אפולו הסתיימה על רקע עלויותיה האדירות: בתחילת שנות השישים, ההערכה הייתה כי התוכנית תעלה 7 מיליארד דולר, אך העלות הסופית של כל התוכנית האמירה ל-23 מיליארד דולר. שלוש משימות נוספות תוכננו – אפולו 18, 19 ו-20 – אך צמצום בתקציב הוביל לביטולן ולמעבר לעידן מעבורות החלל.

activity Image
שנת 1975

ונרה 9 - הגשושית הראשון המקיפה את נוגה

החללית הסובייטית ונרה 9 נכנסת למסלול הקפה סביב נוגה, ונהיית החללית הראשונה שעושה זאת. החללית כללה מקפת ונחתת; הנחתת של ונרה 9 היתה הראשונה לספק תצלומים מפני השטח של כוכב לכת אחר. ונרה 9 מדדה עננים שעוביים היה 30-40 קילומטרים בגובה 30 עד 35 קילומטרים. כמו כן, היא מדדה את טמפרטורת פני השטח – לא פחות מ-485 מעלות!

activity Image
שנת 1976

וייקינג 1 ו-2: נחיתות ראשונות על מאדים

הגשושיות וייקינג 1 ו-2 ששיגרה ארצות הברית נוחתות בהצלחה על קרקע מאדים. היו אלה הפעמים הראשונות שבהן הונחתו חלליות על פני מאדים וששודרו ממנו תצלומים לכדור-הארץ. לכל אחת מהגשושיות היתה מקפת ונחתת. הנחתות של שתי המשימות ערכו ניסויים ביולוגיים לחיפוש אחר סימנים לחיים, וחשפו פעילות כימית בלתי צפויה בקרקע. עם זאת, לא נמצאו עדויות להימצאות חיים. וייקינג 1 ו-2 שידרו לכדור-הארץ נתונים עד תחילת שנות השמונים. ממצאיהם שימשו בסיס למשימות נאס״א למאדים בשנות התשעים.

activity Image
שנת 1977

גשושיות וויאג׳ר יוצאות לדרך, למעמקי מערכת השמש

הגשושיות וויאג'ר 1 ו-2 משוגרות למשימות מחקר בכוכבי הלכת הגדולים. וויאג׳ר 1 נשלחה לחקור ולצלם את טבעות שבתאי, צדק – ובפרט את הכתם האדום, את ענניו של כוכב הלכת ואת ירחיו. לאחר השלמת משימותיה נהייתה העצם המרוחק ביותר מכדור-הארץ והגשושית הראשונה שיצאה אל מחוץ למערכת השמש. וויאג׳ר 2 היתה הגשושית הראשונה שביקרה בארבעה כוכבי הלכת הענקיים של מערכת השמש: צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. שתי הגשושיות נשאו תקליט זהב המיועד – באופן סמלי לפחות - לחייזרים תבוניים. בתקליט כלולים בין היתר צלילים המתארים את המין האנושי ואת כדור-הארץ.

activity Image
שנת 1982

ונרה 13 נוחתת על נוגה ומנתחת דגימות קרקע

החללית ונרה 13 ששיגרה ברית המועצות נוחתת על נוגה, אוספת דגימות קרקע ומנתחת אותן במקום. שני חוקרים טענו כי תצלומים ששיגרה ונרה 13 מעידים על חיים על פני כוכב הלכת. הם זיהו בין היתר עצמים דמויי דסקה ועקרב שהופיעו ונעלמו בתצלומים. מהנדסים שהכירו את ונרה 13 ומרכיביה הבהירו שהדסקה שזוהתה היא למעשה כיסוי העדשות של החללית. שאר המופעים הבלתי מוסברים התגלו כתוצרים של תהליך עיבוד התמונות, שאינם מופיעים בגרסאותיהן המקוריות.

activity Image
שנת 1991

לראשונה חללית חולפת ליד אסטרואיד ומתעדת אותו

חללית חולפת לראשונה ליד אסטרואיד ומצלמת אותו. היתה זאת הגשושית גלילאו ששוגרה על ידי נאס״א שנתיים קודם לכן, כשהיא בדרכה לצדק. במפגש חסר התקדים הזה תיעדה הגשושית את האסטרואיד גאספרה כשהיא חולפת על פניו במהירות של שמונה קילומטרים לשנייה - עד למרחק מינימלי של 1,600 קילומטרים. 57 התמונות שהגשושית שידרה בחזרה לכדור-הארץ, עד מרחק של 5,300 מגאספרה, חשפו אסטרואיד מצולק ממכתשים ובעל מבנה לא רגיל.

activity Image
7 בדצמבר 1995

הגשושית גלילאו מגיעה לצדק לאחר שש שנות מסע

הגשושית גלילאו מגיעה אל כוכב הלכת צדק בתום שש שנות מסע במערכת השמש. עם הגעתה, נכנסה גלילאו למסלול סביב צדק והחלה לחקור אותו ואת ירחיו. הגשושית סיפקה בין היתר נתונים חדשים ששפכו אור חדש על המבנה הכימי וההרכב האטמוספרה של צדק. גלילאו סיפקה גם תמונות חסרות תקדים, ובהם תצלום של הירח איו שהוביל מדענים למסקנה כי מתחת לקרח המכסה אותו נמצאים מים – המעלים את האפשרות לקיום חיים על פני הירח. הגשושית גם מימשה ניסוי שהציע האסטרונום קארל סייגן – לבדוק האם ניתן לגלות מהחלל חיים על פני כדור-הארץ – ועמדה במשימה בהצלחה!

activity Image
4 ביולי 1997

רכב המחקר סוג׳רנר נוחת על מאדים

הגשושית האמריקאית מארס פאת׳פיינדר מנחיתה על מאדים תחנת מחקר ורכב מחקר קטן בשם סוג'רנר. היתה זו הנחיתה המוצלחת הראשונה על מאדים מאז משימות וייקינג, כשלושים שנה קודם לכן. משימת המחקר, שהתמקדה במדידות של האטמוספרה, האקלים, הגיאולוגיה והרכב אדמת מאדים, הייתה חלק ממאמצי נאס״א לבצע שיגורים זולים בתדירות גבוהה יחסית, תחת המוטו ״זול יותר ,מהיר יותר ,יעיל יותר״; הקמת הפרויקט ארכה 3 שנים ועלתה פחות מ-150 מיליון דולר - עלות זולה יחסית בהשוואה לפרויקטים אחרים של נאס״א.

activity Image
12 בפברואר 2001

לראשונה נוחתת גשושית על אסטרואיד

לראשונה נוחתת גשושית על אסטרואיד. הגשושית האמריקנית NEAR Shoemaker נחתה על האסטרואיד ארוס על מנת לחקור את מאפייניו; מטרת משימת המחקר היתה לשפוך אור על המבנה של ארוס והשדה המגנטי שלו, כמו גם מדידת קצב הסיבוב שלו והאינטראקציה שלו עם רוח השמש. תחילה התקרבה הגשושית לאסטרואיד והקיפה אותו מספר פעמים במרחקים של 200 עד 35 קילומטר ולבסוף נחתה עליו. המידע שהושג תרם רבות לחקר אסטרואידים בכלל וגם להבנת התפתחות מערכת השמש.
activity Image
8 באוגוסט 2001

הגשושית ג׳נסיס משוגרת במטרה לאסוף דגימות מרוח השמש

הגשושית ג'נסיס מחזירה לכדור הארץ דגימות ראשונות שנאספו מעבר למסלול הירח. הדגימות כללו חלקיקים מרוח השמש, במטרה לחקור את היחס בין היסודות השונים המרכיבים את השמש ולשפוך אור על היווצרות מערכת השמש. מכיוון שהטמפרטורות הגבוהות של השמש אינן מאפשרות איסוף ישיר של החומר ממנו הוא עשוי, רוח השמש הפכה למוקד המשימה. עם חזרת ג׳נסיס לכדור-הארץ כשלוש שנים לאחר שיגורה, היא התרסקה בעת הנחיתה בשל כשל בפריסה של מצנח העוגן שלה. כתוצאה, הדגימות של רוח השמש הזדהמו באופן חלקי, אך מדענים בכל זאת הצליחו לזהות דגימות שרדו את הנחיתה הקשה.

activity Image
ינואר 2004

הגשושית סטארדאסט אוספת לראשונה דגימה משביט

הגשושית האמריקנית סטארדאסט אוספת לראשונה דגימות אבק מהילה של שביט, ווילד 2. היה זה הניסיון המוצלח הראשון לאסוף דגימת חומר מעבר לירח. האבק, שחלקיקיו היו קטנים מגרגר חול, נאסף באמצעות יחידות אירוג׳ל – ג׳ל עם צפיפות נמוכה. מהירות פגיעת החלקיקים באירוג׳ל היתה 6.1 ק״מ בשנייה, פי 9 ממהירות יריית כדור מרובה. הגשושית שבה לכדור הארץ שנתיים לאחר, והקפסולה ובה הדגימות נחתה בשלום ביוטה. במהלך משימתה הגשושית אף חלפה ליד האסטרואיד 5535 אנה פרנק, במרחק 3,300 קילומטר, וצילמה אותו.

activity Image
ינואר 2004

שני רכבי מחקר של נאס״א נוחתים על מאדים

שני רכבי מחקר של נאס"א, ספיריט ואופורטוניטי, נוחתים בהצלחה על מאדים בהפרש של שלושה שבועות. רכבי המחקר נשלחו בין היתר למצוא עדויות לזרימת מים במאדים בעברו של כוכב הלכת או בהווה ולזהות סימנים למצבים סביבתיים קדומים שאולי היו יכולים לקיים חיים על פני כוכב הלכת. רכב המחקר ספיריט היה אמור לפעול במשך 90 יום אך פעל כמעט 2269 ימים, במהלכם נתקע בחולות כוכב הלכת אך המשיך לספק נתונים מחקריים. רכב המחקר אופורטוניטי, לעומת זאת, ממשיך לפעול העד היום.

activity Image
1 ביולי 2004

הגשושית קאסיני מגיעה לכוכב הלכת שבתאי

הגשושית קאסיני מגיעה לכוכב הלכת שבתאי בתום מסע של 7 שנים במערכת השמש. עם הגעתה החלה גלילאו לתמרן דרך טבעותיו של שבתאי ןלחקור ולצלם אותו ואת ירחיו. הגשושית שלחה תמונה מרהיבות וחסרות תקדים של שבתאי וירחיו. בין תגליותיה הרבות: פעילות כמו-געשית על פני הירח אנקלדוס הגורמת ל״גייזרים״ של אדי מים וקרח. כמו כן שחררה נחתת בירחו הגדול של שבתאי, טיטאן. היתה זו הנחיתה ראשונה על פני ירח של כוכב לכת במערכת השמש החיצונית, והיא חשפה בטיטאן גשמים, נהרות, אגמים וימות.

activity Image
שנת 2005

לראשונה נוחתת גשושית על טיטאן, ירחו של צדק

הגשושית האירופית הויגנס מבצעת נחיתה רכה ראשונה על טיטאן, גדול ירחיו של שבתאי. בכך הפך טיטאן לגוף המרוחק ביותר מכדור-הארץ שעליו נחתה גשושית. הויגנס היתה חלק ממשימת הגשושית קאסיני לכוכב הלכת צדק. לאחר שהתנתקה מגשושית-האם ונחתה על טיטאן, החלה לשדר תמונות מפני השטח. מדענים העריכו שהויגנס תשרוד דקות ספורות אך היא שידרה במשך יותר שעתיים. התצלומים מצביעים על זרימת נחלים ואגמים, שלהערכת חוקרים מורכבים ממתאן, חומר שבטמפרטורה שעל פני כדור-הארץ מופיע כגז.

activity Image
4 ביולי 2005

הגשושית דיפ אימפקט יוצרת התנגשות מכוונת בשביט

הגשושית האמריקנית דיפ אימפקט משחררת עצם במסלול התנגשות אל תוך השביט המחזורי טמפל 9, במטרה לגורם לחומר להשתחרר ממנו. ההתנגשות אכן הובילה להתפזרות אבק ורסיסי סלע מ גרעין השביט לחלל ואפשר לצפות בהם ולחקור אותם. הייתה זו משימה ראשונה מסוגה שבה נעשה ניסיון ליצור פליטה של חומרים מפני גוף שביט. התצלומים של דיפ אימפקט הצביעו על כך שהשרביט פחות קרחוני ויותר מאובק מכפי ששוער עד אז.
activity Image
מרץ 2011

לראשונה נכנסת גשושית למסלול הקפה סביב חמה

לראשונה נכנסת גשושית מחקר למסלול סביב כוכב הלכת חמה (Mercury) – החללית האמריקנית מסנג'ר. על אף שהגשושית הייתה יכולה להגיע לחמה תוך שלושה חודשים בלבד, היא שוגרה במסלול שארך מספר שנים כדי שתוכל להיכנס למסלול הקפה נמוך יותר, במהירות נמוכה יותר. בין היתר צילמה הגשושית שטחים רחבים על פני כוכב הלכת שנראה שנוצרו על ידי התפרצויות געשיות, ושהעידו על שדה מגנטי פעיל הנוצר על ידי גרעין ברזל מותך. עם היכנסה למסלול הקפה סביב חמה, צילמה הגשושית כ-100,000 תמונות של פני כוכב הלכת.

activity Image
יולי 2011

הגשושית דון נכנסת להקפה חסרת תקדים של אסטרואיד

הגשושית האמריקנית דון (Dawn) נכנסת למסלול הקפה סביב האסטראויד וסטה המצוי בחגורת האסטרואידים, בדרכה לכוכב הלכת הננסי קרס. זו המשימה הראשונה לחקר שני הגופים. באופן חסר תקדים בחקר גרמי שמיים, הגשושית הקיפה את האסטרואיד במשך תקופה ארוכה – החל מיולי 2011 ועד ספטמבר 2012. בדצמבר 2011 דון היתה במסלול הנמוך ביותר סביב וסטה – גובה של 210 קילומטר מעל פני השטח של האסטרואיד. שנתיים וחצי לאחר מכן נכנסה הגשושית למסלול הקפה סביב קרס.

activity Image
דצמבר 2013

סין מנחיתה לראשונה גשושית על הירח

סין מנחיתה לראשונה על הירח נחתת ורכב רובוטי. משימת צ׳אנג-אה 3 - הקרויה על שם פיה מאגדה סינית הגרה על הירח - הייתה שלב חשוב בתוכנית החלל הסינית: הייתה זו הפעם הראשונה שסין מנחיתה גשושית על גוף מחוץ לכדור-הארץ, ובכך היא הצטרפה למועדון המצומצם של המדינות שהצליחו לעשות זאת, שכלל עד אז רק את ברית המועצות וארה"ב. הייתה זו גם הפעם הראשונה שגשושית נוחתת על הירח מאז משימת לונה 24 הסובייטית ב-1976.

תגיות:
  • לוויין
  • חללית
סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
מסע בזמן
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מועדון החלל הבינלאומי

מאז המרוץ לחלל בין ארה"ב לרוסיה התווספו עוד כמה חברות למועדון היוקרתי של מדינות בעלות יכולת שיגור לחלל

activity Image
שנת 1970

יפן וסין מצטרפות למועדון החלל הבינלאומי

יפן וסין מצטרפות ל"מועדון החלל" - המדינות שהצליחו להכניס לווין משלהן למסלול סביב כדור-הארץ באופן עצמאי. הלווין היפני אוסומי הקדים את הלווין הסיני דונגפאנגהונג בחודשיים וחצי. בכך יפן היתה הראשונה מבין שתי המדינות להצטרף לברית המועצות, ארצות הברית וצרפת - מדינות שכבר שיגרו לוויין מפיתוח עצמי תוך שימוש בטיל שיגור מתוצרת עצמית. סין שגרה לוויין שהיה כבד יותר מהלוויינים של המדינות האחרות: הוא כלל משדר רדיו ששידר את השיר שעל שמו הוא קרוי, שמשמעותו: ״המזרח הוא האדום״. השידור נמשך 20 ימים.

activity Image
שנת 1980

הודו- המדינה השביעית בעולם עם יכולת שיגור לוויינים

הודו משגרת לראשונה לוויין באמצעות משגר מפיתוח עצמי. בכך היא הופכת למדינה השביעית בעולם עם הישג זה, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית, צרפת, יפן, סין ובריטניה. הלווין, ששקל פחות מ-40 ק״ג, היה חלק מסדרת הלוויינים רוהיני, שכללה ארבעה לוויינים ניסיוניים בעיקרם. הלווין היה פעיל מבחינה מבצעית במשך קצת יותר משנה, והקיף את כדור-הארץ במשך שנה ושמונה חודשים.

activity Image
15 באוקטובר 2003

סין משגרת לראשונה חללית מאוישת לחלל - שנג׳ואו 5

סין משגרת לראשונה חללית מאוישת לחלל - שנג'ואו 5 - ובה הטייקונאוט הסיני הראשון יאנג ליוואי. שיגור זה סימן את הצטרפות סין למועדון המדינות שהצליחו להטיס אדם לחלל באופן עצמאי, 42 שנה אחרי רוסיה (ברית המועצות) וארצות הברית. התוכנית הסינית הראשונה לשיגור אדם לחלל החלה כבר ב-1968 אבל היא בוטלה בשל העדר תקציבים. תוכנית החלל שנג׳ואו (בסינית: ספינת אלוהית) החלה ב-1992, כשארבע הטיסות הראשונות היו לא מאוישות. המטרה המרכזית של התוכנית היתה יצירת תחנת חלל סינית מאוישת.

activity Image
ספטמבר 2008

הליכת חלל ראשונה לטייקונאוט

הליכת חלל ראשונה לטייקונאוט סיני, במסגרת משימת שנג'ואו 7. הייתה זו המשימה השלישית המאוישת של סין לחלל, שלראשונה כללה שלושה אנשי צוות. מי שביצע את הליכת החלל היה הטייקונאוט ג׳אי ג׳יגאנג, שבילה בחלל 21 דקות בסך הכל. בין היתר הוא החזיר אל תוך החללית דגימות שנחשפו לתנאי החלל כחלק מניסוי מדעי, ביצע מספר תמרונים וכמובן נופף בדגל סין.

activity Image
13 ביוני 2010

גשושית מביאה לכדור-הארץ דגימות מאסטרואיד

יפן מנחיתה לראשונה על כדור הארץ דגימות שנאספו מאסטרואיד. סוכנות החלל היפנית שיגרה את הגשושית היאבוסה שבע שנים קודם לכן במטרה להנחית אותה על האסטרואיד איטוקאווה. ב-2005 הגשושית נחתה על האסטרואיד, אבל מטען הנפץ שהיה אמור לאפשר לה לשחרר דגימות מהקרקע כשל. המדענים לא איבדו תקווה, והעריכו שבעקבות התנגשותה של הגשושית באסטרואיד בזמן הנחיתה נאספו בתוכה דגימות אבק. אלא שלאחר מכן החללית גם אבדה בחלל! כל זה עיכב את חזרתה של הגשושית לכדור-הארץ בכשנה. עם חזרתה התברר שהמשימה הצליחה והמדענים צדקו: אכן נאספו דגימות, ולהן דמיון רב למטאוריטים.

activity Image
ספטמבר 2011

תחנת החלל הסינית הראשונה מוצבת בחלל

סין מציבה את תחנת החלל הראשונה שלה, בעלת השם השאפתני, טיאנגונג 1 – ״הארמון השמיימי״ – במסלול סביב כדור הארץ. התחנה שימשה בראש ובראשונה לבחינת טכנולוגיות שייושמו בתחנות החלל העתידיות של סין, כמו למשל מנגנוני עגינה, ונערכו בה ניסויים מדעיים. במהלך פעילות התחנה עגנו בה שלוש חלליות סיניות, שתיים מהן מאוישות. לאחר שתוחלף על ידי טיאנגונג 2, תשמש טיאנגונג 1 חללית משא.

activity Image
דצמ' 2012

צפון קוריאה משגרת לראשונה לוויין לחלל

צפון קוריאה משגרת לראשונה לוויין לחלל, באמצעות משגר מפיתוח עצמי. בכך הצטרפה המדינה לקבוצת המדינות בעלות יכולת עצמאית לשיגור לוויינים. השיגור, שבא בעקבות שורה של נסיונות כושלים שהחלו ב-1998, הפר החלטות של מועצת הביטחון של האו״ם שאוסרות על המדינה לבצע ניסויים רקטיים העושים שימוש בטילים בליסטיים. צפון קוריאה השתמשה בשורה של פעולות הסוואה כדי לאפשר את השיגור ללא פגע. כך למשל פרסמה המדינה יומיים לפני השיגור הודעה לפיה חלון הזמן לשיגור יתרחב. דיווח זה ואחרים גרם למשקיפים מערביים להעריך שהשיגור לא ייצא לפועל.

activity Image
ינו' 2013

דרום קוריאה משגרת לראשונה לוויין לחלל

דרום קוריאה משגרת לראשונה לוויין לחלל באמצעות משגר מפיתוח עצמי – שבועות ספורים לאחר צפון קוריאה. בכך הצטרפה המדינה לקבוצת המדינות בעלות יכולת עצמאית לשיגור לוויינים. הלוויין, שנועד בין היצר למדוד קרינה, לנתח מידע על מזג אוויר ולמדוד מרחקים על הקרקע, הציב את דרום קוריאה כמדינה ה-13 ששיגרה לוויין משטחה. היה זה הניסיון השלישי של דרום קוריאה לשגר לוויין; ב-2009 הלווין התנתק מטיל השיגור ולא נכנס למסלול וב-2010 טיל השיגור התפוצץ מיד אחרי שיגורו.

activity Image
דצמבר 2013

סין מנחיתה לראשונה גשושית על הירח

סין מנחיתה לראשונה על הירח נחתת ורכב רובוטי. משימת צ׳אנג-אה 3 - הקרויה על שם פיה מאגדה סינית הגרה על הירח - הייתה שלב חשוב בתוכנית החלל הסינית: הייתה זו הפעם הראשונה שסין מנחיתה גשושית על גוף מחוץ לכדור-הארץ, ובכך היא הצטרפה למועדון המצומצם של המדינות שהצליחו לעשות זאת, שכלל עד אז רק את ברית המועצות וארה"ב. הייתה זו גם הפעם הראשונה שגשושית נוחתת על הירח מאז משימת לונה 24 הסובייטית ב-1976.

תגיות:
  • לוויין
  • חללית
סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
מסע בזמן
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

חלל כחול לבן: מתי הצטרפה ישראל למועדון החלל

"במקום די רחוק קרוב לכאן" שרו חברי להקת כוורת בשיר "מדינה קטנה".

activity Image
שנת 1983

מוקמת סוכנות החלל הישראלית

שר המדע ואחד מגדולי הפיזיקאים בישראל, יובל נאמן, מוביל את הקמתה של סוכנות החלל הישראלית, האמונה על תיאום פעולות תכנית החלל האזרחית ועל בקרתן. קראו עוד: תכנית החלל האזרחית

activity Image
שנת 1988

אופק 1: ישראל מצטרפת ל"מועדון החלל"

הלוויין הראשון של ישראל, אופק, לא רק הכניס את ישראל ל"מועדון החלל"- קבוצת המדינות הבונות לוויינים ומשגרות אותם לחלל עצמאית - אלא הוא היה גם פריצת דרך עולמית בתחום הלוויינות בעולם. קראו עוד

activity Image
שנת 1967

מצפה הכוכבים הראשון בישראל מוקם בגבעתיים

מצפה הכוכבים הראשון בישראל הוקם בנקודה הגבוהה ביותר בגוש דן: גבעת קוזלובסקי בגבעתיים, שבניגוד להיום, באותה העת היה אזור חשוך ללא זיהום אור. מנהלו הראשון היה יו״ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה אינג׳ יוסף פוקס ובשנות התשעים קבע מצפה הכוכבים שיא עולמי בתצפיות בכוכבים משתנים - 22,000 תצפיות! מאז היווסדו מושך מצפה הכוכבים חובבי אסטרונומיה לתצפיות, מפגשים והרצאות.

activity Image
26 ביוני 1981

מנחם בגין מורה על התנעת תכנית חלל ישראלית

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין מורה על התנעת תוכנית החלל הישראלית הביטחונית – שבועות ספורים לאחר שישראל משמידה את הכור הגרעיני בעיראק. קידום תוכנית החלל הישראלית נתפס כנחוץ לאחר החתימה על הסכמי השלום עם מצרים ב-1979, הן בשל היוקרה המדינית הכרוכה בה והן בשל אובדן יכולות של איסוף מודיעין בעקבות הנסיגה מסיני, בין היתר בשל חוסר היכולת לטוס מעל שטח מצרים. שבע שנים לאחר החלטתו של בגין, ישראל שיגרה את הלוויין אופק 1 והפכה למדינה השמינית בעולם שהצליחה לעשות זאת באופן עצמאי.

activity Image
16 במאי 1996

ישראל משגרת לראשונה לוויין תקשורת - עמוס 1

ישראל משגרת לראשונה לוויין תקשורת לחלל - עמוס 1. הלוויין, שנבנה על ידי התעשייה האווירית לישראל, שוגר מגיאנה הצרפתית ותופעל על ידי חברה פרטית. הוא שימש לשירותי טלוויזיה על ידי חברת YES, HBO וחברות אחרות. שיגור הלווין נחשב יוזמה נועזת בהקשר הישראלי, שכן לתעשייה האווירית לא היה ניסיון קודם בתחום, ולקוחות פוטנציאליים הביעו חוסר אמון כלפי יכולותיה. השיגור הרחק מישראל הציב קשיים רבים, וכך גם התפעול: היה צורך ללמוד מהיסוד כיצד לבנות ולנהל תחנת קרקע העוקבת אחר הלוויין. בשנים האחרונות עמוס 1 אינו פעיל, לאחר שנמכר לחברת Intelsat.

activity Image
5 בדצמבר 2000

שיגור לוויין הצילום המסחרי הישראלי הראשון, ארוס A1

לוויין הצילום המסחרי הראשון של ישראל, ארוס A1, משוגר לחלל. הלוויין, ששוגר מסיביר על גבי משגר רוסי, נועד לצילום תמונות מפורטות של מקומות שונים בעולם – בין אם לצרכי ביון, תכנון ערים ועוד. שיטת הפעולה היא שהלקוח מקבל את השליטה על הלוויין מבלי שמפעילי הלוויין ידעו מה החליט לצלם. הלוויין היה הראשון בסדרת לווייני צילום מסחריים שתוכננו על ידי התעשייה האווירית עבור חברה פרטית שבבעלותה ובבעלות אלביט ומשקיעים אחרים. בסופו של דבר אמורים להיות משוגרים 6 לוויינים לכיסוי מלא של כדור-הארץ; עד כה שוגרו רק שניים.

activity Image
שנת 2003

אסון המעבורת קולומביה

16 ימים נשאנו עינינו לחלל, כאשר האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, עופף לו חסר משקל יחד עם ששת אנשי צוות מעבורת הקולומביה, מספר כמה הוא מתרגש להגשים חלום. בתום המסע התפרקה המעבורת עם כניסתה לאטמוספרה וכל הצוות נספה. האסון הכבד הדהד ברחבי העולם. משימתו הראשונה של רמון בחלל היתה אמורה להיות האחרונה של המעבורת ואיש לא שיער שכך זה יסתיים. בעקבות האסון, צי המעבורות קורקע. ועדת חקירה שהוקמה לאחר מכן מצאה ליקויים מנהלתיים וטכניים שהובילו להתפרקות. 

activity Image
יולי 2008

שיגור לוויין ישראלי שפיתחו סטודנטים בטכניון

ישראל משגרת לחלל את הלווין גורווין טכסאט 2. הלוויין, שהחל את דרכו כפרויקט של סטודנטים בטכניון בליווי של אנשי הסגל, היה קטן: הוא שקל 50 ק״ג, גודלו 50X50 סנטימטרים והוא צרך 17 ואט. את החומרה שלו תרמו חברות ישראלית שביקשו לבחון פיתוחים חדשים בתנאי חלל. הלויין שימש לניסויים מדעיים, וכלל בין היתר מד אוזון, גלאי חלקיקים כבדים, גלאי קרינת X. גם אגודת חובבי הרדיו בישראל נהנתה משירותיו של הלווין, לאחר שהחלה להפעיל תחנת קרקע שאפשרה האזנה ושידור ללוויין על ידי חובבי רדיו מכל העולם.

סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
מסע בזמן
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

המירוץ לחלל: תחנות במסע מופלא של אומץ ותעוזה

ארצות הברית מול ברית המועצות – מה היתה יריית הזינוק של המרוץ לחלל וכיצד הוא הסתיים?

activity Image
שנות ה-50'

מתחיל המירוץ לחלל בין ארה״ב ללברית המועצות

מתחיל "המירוץ לחלל", שהונע על ידי תחרות על העליונות בטכנולוגיה ובחקר החלל בין ארצות-הברית לברית המועצות, במסגרת המלחמה הקרה שהתנהלה ביניהם לאחר מלחמת העולם השנייה. במחצית השנייה של שנות החמישים הובילה ברית המועצות בתחרות זו, ככשיגרה למסלול הקפה סביב כדור-הארץ את הלווין הראשון – ספוטניק – את היונק הראשון – הכלבה לייקה – ואת האדם הראשון – יורי גגארין. אלא שבשנות השישים הצליחה ארצות הברית להנחית לראשונה בני אדם על הירח, ומאז שמרה על העליונות עד התפרקות ברית המועצות.

activity Image
4 באוקטובר 1957

ספוטניק: יריית הפתיחה למירוץ לחלל

ספוטניק 1, הלוויין הראשון בחלל ששיגרה ברית המועצות, מסמן את יריית הפתיחה של המירוץ לחלל בינה לבין ארצות הברית. אמנם כל יכולותיו של ספוטניק – כדור מתכת בקוטר חצי מטר - הסתכמו בשידור אותות מורס אודות האטמוספירה העליונה, אך בריה"מ עשתה היסטוריה והלוויין שלה היה הישג חסר תקדים. ארצות הברית ספגה מהלומה קשה ליוקרתה כמעצמה מובילה, שעליה היא פיצתה רק בסוף שנות השישים כשהנחיתה אדם על הירח. מעבר למאבקי המלחמה הקרה, שיגור ספוטניק היווה נקודת תפנית סמלית בתולדות המין האנושי, שלראשונה הצליח להשתחרר מגבולות כדור-הארץ ולהגיע לאטמוספרה באמצעות שליח מלאכותי.

activity Image
3 בנובמבר 1957

לייקה: הכלבה הקוסמונאוטית

ברית המועצות משגרת לחלל את הלווין ספוטניק 2 ובו הכלבה לייקה, היונק הראשון בחלל. לייקה שוגרה לחלל כחודש בלבד אחרי ספוטניק 1 – העצם האנושי הראשון ששוגר לחלל. היא התחילה את חייה ככלבת רחוב וסיימה אותם כיצור החי הראשון ששוגר לחלל בלי כל סיכוי שישוב בחיים. במשך שנים הגרסה הסובייטית הרשמית היתה שלייקה הומתה המתת חסד לפני התפרקות החללית באטמוספרה, אך למעשה היא מתה שעות ספורות לאחר השיגור בשל מהתחממות יתר. עם זאת, הניסוי הראה שיצור חי יכול לשרוד שיגור שכזה.

activity Image
שנת 1959

לונה 3

בכל פעם שאנו מביטים לירח אנו זוכים לראות את אותם פנים, הולכות ומתמלאות או מתחסרות במשך החודש. על גב הירח אפשר היה רק לחלום או לשיר שירים, כמו להקת פינק פלויד עם "הצד האפל של הירח", שאינו כזה אפל כמו שחושבים. אך כשברית המועצות שלחה לשם חללית, קיבלנו הצצה לחלק הרחוק והנסתר הזה. לונה 3 היתה חלק מתוכנית בת 15 משימות, שפעלה בין 1959 ל- 1976 ופרצה דרך בתחום חקר הירח. תוכנית לונה היתה למעשה הפעם הראשונה שהאנושות הגיעה כל כך קרוב לעולם אחר, זר, במערכת השמש.

activity Image
12 באפריל 1961

יורי גגארין האדם הראשון בחלל

יורי גגארין עושה את מה שמעטים העזו לחלום: חוצה את גבול השמיים, שעד אז היה הגבול האחרון של האנושות, מגיע לחלל עם החללית ווסטוק, ומשלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ לפני שהוא חוזר בשלום לארצו, ברית המועצות. קבלו עשר עובדות מפתיעות

activity Image
28 בנובמבר 1964

תמונות ראשונות מכוכב לכת אחר

אחרי מאות שנים שבני אדם ידעו על קיומם של כוכבי הלכת הגיע הזמן לשלוח סופסוף חללית לביקור. לאחר מסע בן שבעה חודשים וחצי בחלל הריק, מארינר 4 ביצעה את היעף הראשון בהיסטוריה על פני כוכב לכת וצילמה אותו. מאדים. פני השטח המדבריים שאנו מכירים מכדור הארץ הציתו פליאה בכל מי שצפה בתמונות ההן. עולם כה קרוב ועם זאת כה קרוב. אין פלא שאחת השאלות שהתעוררו היתה: האם במאדים התקיימו פעם (או קיימים כיום) חיים?

activity Image
18 במרץ 1965

הליכת החלל הראשונה

הקוסמונאוט אלכסיי ליאונוב יוצא מהחללית ווסחוד 2 ומבצע לראשונה בהיסטוריה הליכת חלל. לאחר שליאונוב סיים את לבצע הליכת החלל התקדימית, הוא התקשה לחזור לחללית מכיוון שחליפת החלל שלו התנפחה כתוצאה מלחץ האוויר, והוא לא הצליח לעבור דרך פתח החללית. לבסוף, לאחר מאמצים רבים, הצליח להידחק חזרה פנימה. פעילות חוץ-רכבית היא עניין מסוכן למדי בשל אפשרות של קריעת חליפת החלל בעקבות מגע עם רכב החלל או פגיעה של חפץ כלשהו, כמו גם התנגשות עם ״זבל״ חלל – שיירים של לוויינים ועצמים קטנים אחרים המקיפים את כדור-הארץ.

activity Image
30 בינואר 1966

נחיתה רכה ראשונה על הירח

להנחית חללית על קרקע של עולם אחר בחלל, נחיתה רכה שתאפשר גם שידור מידע ותצלומים מפני השטח. את החלום הזה הגשימו לראשונה הסובייטים ב- 30 בינואר עם הגשושית לונה 9. לונה היתה רק אחת מבין 15 משימות שהושלמו בהצלחה ופרצו דרך בתחום חקר החלל בכלל וחקר הירח בפרט.

activity Image
שנת 1969

האנושות מזנקת לירח

החללית האמריקנית אפולו 11 עושה היסטוריה לאחר שהיא נוחתת בהצלחה על הירח, וניל ארמסטרונג מניח לראשונה את כף רגלו על אדמת הלוויין האפור של כדור-הארץ: "זהו צעד קטן לאדם, זינוק אדיר לאנושות״, היו מילותיו הראשונות. אלא שזמן קצר קודם לכן האירוע ההיסטורי היה יכול להיגמר באסון, כשבאז אלדרין וניל ארמסטרונג התקשו למצוא אתר נוח על הירח עבור רכב הנחיתה, והדלק החל לאזול. ארמסטרונג היה בעברו טייס ניסוי מנוסה ומוכשר, והוא השלים את משימת הנחיתה בהצלחה. גם פה מילותיו בלתי נשכחות: ״יוסטון, כאן בסיס השלווה, הנשר נחת״. ההישג האדיר נחשב על ידי רבים עד היום למהלך שהכריע את המרוץ לחלל מול הסובייטים.

activity Image
שנת 1975

שיתוף פעולה ראשון בחלל בין ארה״ב לברית המועצות

שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין ברית המועצות וארצות-הברית במסגרת פרויקט אפולו-סויוז, שבמהלכו חברו חלליות מטעם שתי המדינות בחלל לפעילות מחקר משותפת. החלליות אפולו וסויוז שוגרו לחלל באותו היום – האחת מפלורידה והשנייה מקזחסטן – ואז נפגשו בחלל והתחברו זו לזו. אפולו 11 והנחיתה על הירח זכורות אמנם בתור אבן הדרך שהכריעה את המערכה בין ארה"ב לברית המוצעות, אך לחיצת יד ההיסטורית בין האסטרונאוטים והקוסמונאוטים סימלה סופית את תום המירוץ לחלל בין המדינות ובדרכי שלום. האירוע זכה לתגובות נלהבות ברחבי העולם. מבחינת ארצות הברית היה זה שיגור אחרון לתוכנית אפולו שאחריו נאס״א חיכתה שש שנים נוספות עד ששבה לשלוח משימות מאוישות לחלל – עם תחילת שיגור מעבורת החלל קולומוביה.
 

 

תגיות:
  • לוויין
  • חללית
  • אסטרונאוט
סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
מסע בזמן
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

האדם בחלל: ממבט לשמיים לנוכחות אנושית בעולמות רחוקים

מהאדם הראשון שחצה את האטמוספירה, לאלה שדרכו על עולם אחר ועד המושבה האנושית הראשונה בחלל.

activity Image
12 באפריל 1961

יורי גגארין האדם הראשון בחלל

יורי גגארין עושה את מה שמעטים העזו לחלום: חוצה את גבול השמיים, שעד אז היה הגבול האחרון של האנושות, מגיע לחלל עם החללית ווסטוק, ומשלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ לפני שהוא חוזר בשלום לארצו, ברית המועצות. קבלו עשר עובדות מפתיעות

activity Image
18 במרץ 1965

הליכת החלל הראשונה

הקוסמונאוט אלכסיי ליאונוב יוצא מהחללית ווסחוד 2 ומבצע לראשונה בהיסטוריה הליכת חלל. לאחר שליאונוב סיים את לבצע הליכת החלל התקדימית, הוא התקשה לחזור לחללית מכיוון שחליפת החלל שלו התנפחה כתוצאה מלחץ האוויר, והוא לא הצליח לעבור דרך פתח החללית. לבסוף, לאחר מאמצים רבים, הצליח להידחק חזרה פנימה. פעילות חוץ-רכבית היא עניין מסוכן למדי בשל אפשרות של קריעת חליפת החלל בעקבות מגע עם רכב החלל או פגיעה של חפץ כלשהו, כמו גם התנגשות עם ״זבל״ חלל – שיירים של לוויינים ועצמים קטנים אחרים המקיפים את כדור-הארץ.

activity Image
שנת 1969

האנושות מזנקת לירח

החללית האמריקנית אפולו 11 עושה היסטוריה לאחר שהיא נוחתת בהצלחה על הירח, וניל ארמסטרונג מניח לראשונה את כף רגלו על אדמת הלוויין האפור של כדור-הארץ: "זהו צעד קטן לאדם, זינוק אדיר לאנושות״, היו מילותיו הראשונות. אלא שזמן קצר קודם לכן האירוע ההיסטורי היה יכול להיגמר באסון, כשבאז אלדרין וניל ארמסטרונג התקשו למצוא אתר נוח על הירח עבור רכב הנחיתה, והדלק החל לאזול. ארמסטרונג היה בעברו טייס ניסוי מנוסה ומוכשר, והוא השלים את משימת הנחיתה בהצלחה. גם פה מילותיו בלתי נשכחות: ״יוסטון, כאן בסיס השלווה, הנשר נחת״. ההישג האדיר נחשב על ידי רבים עד היום למהלך שהכריע את המרוץ לחלל מול הסובייטים.

activity Image
שנת 1971

תחנה החלל הראשונה - סאליוט 1 הסובייטית

תחנת החלל הראשונה, סאליוט 1, שוגרה על ידי בריה"מ בעודה לא מאוישת והצוות הראשון שהגיע אליה לא הצליח להיכנס לתוכה מכיוון שכשל לעגון. הצוות השני, ששוגר בחללית סויוז 11, שהה על סיפון התחנה 23 ימים אך המשימה נגמרה באסון לאחר ששסתום האחדת הלחץ בקפסולה שהחזירה את שלושת הקוסמונואטים נפתח לפני הזמן המיועד. האוויר בחללית שוחרר, ועם חזרת הקפסולה התברר שכל הצוות מת בדרך חזרה. בעקבות זאת כל המשימות לתחנה הושעו, ומספר חודשים לאחר מכן התפרקה תחנת החלל בכניסתה לאטמוספרה.

activity Image
דצמבר 1972

תוכנית אפולו לחקר הירח מגיעה לסיומה

עם חזרתה של החללית אפולו 17 ממשימתה על פני הירח, מגיעה לסיומה תכנית אפולו של נאס״א. אפולו 17 – השיגור ה-11 של בני אדם לירח – הייתה המשימה המאוישת האחרונה מעבר למסלול כדור הארץ. תוכנית אפולו הסתיימה על רקע עלויותיה האדירות: בתחילת שנות השישים, ההערכה הייתה כי התוכנית תעלה 7 מיליארד דולר, אך העלות הסופית של כל התוכנית האמירה ל-23 מיליארד דולר. שלוש משימות נוספות תוכננו – אפולו 18, 19 ו-20 – אך צמצום בתקציב הוביל לביטולן ולמעבר לעידן מעבורות החלל.

activity Image
שנת 1973

תחנת החלל סקיילאב משוגרת לחלל

תחנת החלל האמריקנית הראשונה סקיילאב משוגרת למסלול הקפה סביב כדור-ארץ. בזמן שיגורה ניתק מהתחנה מגן המיקרו-מטאוריטים שלה, וכתוצאה התחנה לא יכלה לייצר אנרגיה ולסוות את הטמפרטורות הנמוכות של החלל. הצוות הראשון שהגיע לסקיילאב טיפל בבעיה והתקין מגן חדש. בשנות פעילותה, שלושה צוותים של אסטרונאוטים שוגרה אליה למשימות מחקר ממושכות. תחנת החלל כללה בין היתר מעבדה ומצפה כוכבים, ונבחנה בה לראשונה שהייה ממשוכת של בני אדם בחלל. ב-1979 חדרה התחנה לאמטוספרה ושרידיה התרסקו באוסטרליה.

activity Image
שנת 1975

שיתוף פעולה ראשון בחלל בין ארה״ב לברית המועצות

שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין ברית המועצות וארצות-הברית במסגרת פרויקט אפולו-סויוז, שבמהלכו חברו חלליות מטעם שתי המדינות בחלל לפעילות מחקר משותפת. החלליות אפולו וסויוז שוגרו לחלל באותו היום – האחת מפלורידה והשנייה מקזחסטן – ואז נפגשו בחלל והתחברו זו לזו. אפולו 11 והנחיתה על הירח זכורות אמנם בתור אבן הדרך שהכריעה את המערכה בין ארה"ב לברית המוצעות, אך לחיצת יד ההיסטורית בין האסטרונאוטים והקוסמונאוטים סימלה סופית את תום המירוץ לחלל בין המדינות ובדרכי שלום. האירוע זכה לתגובות נלהבות ברחבי העולם. מבחינת ארצות הברית היה זה שיגור אחרון לתוכנית אפולו שאחריו נאס״א חיכתה שש שנים נוספות עד ששבה לשלוח משימות מאוישות לחלל – עם תחילת שיגור מעבורת החלל קולומוביה.
 

 

activity Image
שנת 1981

שיגורה הראשון של מעבורת חלל רב-שימושית - קולומביה

ארצות הברית משגרת לחלל את מעבורת החלל הראשונה, קולומביה. היתה זו המעבורת הרב-שימושית הראשונה בהיסטוריה של חקר החלל, והיא היתה החללית הראשונה ששוגרה לחלל כשהיא מאוישת, מבלי שתקדים אותה טיסת ניסוי בלתי מאוישת. למעבורת זו צורפו לאחר מכן גם המעבורות צ׳לנג׳ר, דיסקברי, אטלנטס ואנדבר. המעבורת קולומביה ביצעה בסך הכל 28 משימות עד אסון התפרקותה באטמוספרה ב-2003. באסון זה נהרגו שבעה אסטרונאוטים, וביניהם גם אל״מ אילן רימון – האסטרונאוט הישראלי הראשון.

activity Image
שנת 1986

אסון המעבורת צ׳לנג׳ר

אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר מזעזע את ארצות הברית והעולם. 73 שניות לאחר המראתה ממרכז החלל קנדי בפלורידה, התפוצצה המעבורת באוויר. שבעת אנשי צוותה נספו מייד. החקירה שלאחר האסון זיהתה אטם שנפגם בשל הטמפרטורה הנמוכה ביום השיגור, כך שגזים נפלטו ממנו וחיממו את מכל הדלק הנוזלי הגדול עד התפוצצותו. היה זה האסון הראשון של נאס״א שלא התרחש על פני הקרקע, והוא הביא לקרקוע טיסות המעבורות לתקופה של שנה וחצי.המסקנות מחקירת האסון הכבד הובילו לשינויים מרחיקי לכת בתכנית החלל של ארצות הברית. בין היתר השיגורים של המעבורות צומצמו מפעם בשבועיים לפעם בחודשיים.

activity Image
שנת 1988

שיגור ראשון למעבורת החלל הסובייטית בוראן - ללא צוות

ברית המועצות משגרת את מעבורת החלל בוראן (סופת שלג) לטיסת מבחן יחידה, ללא צוות. המעבורת פותחה כמענה סובייטי לתוכנית מעבורות החלל של ארה״ב. כשבוראן נחשפה לראשונה התגלה הדמיון הרב שלה למעבורת החלל קולומביה, ורבים העריכו שפיתוחה היה תוצר של ריגול. אלא שכיום ידוע שכל המערכות הפנימיים היו פיתוחים עצמאיים של תוכנית החלל הסובייטית, ושהדמיון החיצוני בצורה ובצבעי המעבורות כנראה נבע מצרכים ממשיים, אווירודינאמיים אחרים. ב-2002 נהרסה המעבורת בהתמוטטות האנגר שגרמה למותם של 8 בני אדם. ניתן לקנות כיום חלקים מדגם האב של בוראן באינטרנט.

activity Image
שנת 1995

תחילת שיתוף הפעולה האמריקאי-רוסי בחלל

תחילת שיתוף הפעולה בין תוכנית מעבורות החלל של ארה״ב ופרויקט תחנת החלל מיר הרוסית. שיתוף הפעולה הרוסי-אמריקאי כלל שיגור 11 מעבורות לתחנת החלל מיר, כחלק מניסיונה של ארה״ב ללמוד מניסיון רוסיה בשהייה ממושכת בחלל וכחלק מחיזוק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. התוכנית, שצמחה מתוך הסכם בין נשיא ארה״ב ג׳ורג׳ וו. בוש ונשיא רוסיה בוריס ילצין ב-1992, אפשרה לארה״ב לתמוך במימון תוכנית החלל הרוסית הבלתי יציבה שלא באופן ישיר, ותרמה לשיתופי פעולה נוספים בין המדינות, ובראש ובראשונה בניית תחנת החלל הבינלאומית.

activity Image
20 בנובמבר 1998

הרכיב הראשון של תחנת החלל הבינלאומית משוגר למסלולו

הרכיב הראשון של תחנת החלל הבינלאומית משוגר למסלולו. רכיב זה, הקרוי ״זאריה״, סיפק כוח חשמלי, מקום איחסון והנעה בתהליך הראשון של איסוף חלקי התחנה ובנייתה. תחנת החלל הבינלאומית – העצם המלאכותי הגדול ביותר המקיף את כדור-הארץ – היא למעשה שילוב של תחנות חלל שתוכננו בנפרד על ידי ארצות הברית, רוסיה, אירופה ויפן. עם תום בנייתה, התחנה מורכבת כיום מ-15 יחידות מדוחסות אוויר, 16 לוחות סולריים גדולים ו-4 לוחות קטנים יותר. אסטרונאוטים הקדישו כ-155 הליכות חלל, שהצטברו ליותר מ-973 שעות של פעילות חוץ-רכבית, לבניי התחנה.

activity Image
שנת 2003

אסון המעבורת קולומביה

16 ימים נשאנו עינינו לחלל, כאשר האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, עופף לו חסר משקל יחד עם ששת אנשי צוות מעבורת הקולומביה, מספר כמה הוא מתרגש להגשים חלום. בתום המסע התפרקה המעבורת עם כניסתה לאטמוספרה וכל הצוות נספה. האסון הכבד הדהד ברחבי העולם. משימתו הראשונה של רמון בחלל היתה אמורה להיות האחרונה של המעבורת ואיש לא שיער שכך זה יסתיים. בעקבות האסון, צי המעבורות קורקע. ועדת חקירה שהוקמה לאחר מכן מצאה ליקויים מנהלתיים וטכניים שהובילו להתפרקות. 

activity Image
15 באוקטובר 2003

סין משגרת לראשונה חללית מאוישת לחלל - שנג׳ואו 5

סין משגרת לראשונה חללית מאוישת לחלל - שנג'ואו 5 - ובה הטייקונאוט הסיני הראשון יאנג ליוואי. שיגור זה סימן את הצטרפות סין למועדון המדינות שהצליחו להטיס אדם לחלל באופן עצמאי, 42 שנה אחרי רוסיה (ברית המועצות) וארצות הברית. התוכנית הסינית הראשונה לשיגור אדם לחלל החלה כבר ב-1968 אבל היא בוטלה בשל העדר תקציבים. תוכנית החלל שנג׳ואו (בסינית: ספינת אלוהית) החלה ב-1992, כשארבע הטיסות הראשונות היו לא מאוישות. המטרה המרכזית של התוכנית היתה יצירת תחנת חלל סינית מאוישת.

activity Image
ספטמבר 2008

הליכת חלל ראשונה לטייקונאוט

הליכת חלל ראשונה לטייקונאוט סיני, במסגרת משימת שנג'ואו 7. הייתה זו המשימה השלישית המאוישת של סין לחלל, שלראשונה כללה שלושה אנשי צוות. מי שביצע את הליכת החלל היה הטייקונאוט ג׳אי ג׳יגאנג, שבילה בחלל 21 דקות בסך הכל. בין היתר הוא החזיר אל תוך החללית דגימות שנחשפו לתנאי החלל כחלק מניסוי מדעי, ביצע מספר תמרונים וכמובן נופף בדגל סין.

activity Image
יולי 2011

תום עידן המעבורות האמריקאיות

נחיתתה של המעבורת אטלנטיס לאחר משימה בתחנת החלל הבינלאומית מסמנת את תום עידן מעבורות החלל של ארצות-הברית. תוכנית המעבורות כללה 135 משימות לאורך שלושים שנה, והיא היוותה המשך לתוכנית אפולו: במקום משימות חד-פעמיות, המעבורות אפשרו לראשונה שימוש חוזר בכלי הטיס. השיגור הראשון של מעבורת לחלל היה ב-1981. קולומביה היתה הראשונה, ואליה הצטרפו צ׳לנג׳ר, דיסקברי, אטלנטיס ואנדוור. הן שימשו לניסויים מדעיים כמו למשל בחינת ההשפעה של שהות ממושכת בחלל, ואפשרו את הקמת תחנת החלל הבינלאומי כמו גם שלושה טלסקופי חלל – בהם הטלסקופ האבל.

סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
מסע בזמן
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

שלוש, שתיים אחת: משגרים לחלל!

מי היה הראשון שהגה את רעיון השיגור לחלל באופן מדעי, 77 שנים לפני שזה קרה, וכיצד זה התאפשר בסופו של דבר

activity Image
שנת 1865

ז׳ול ורן חוזה מסע של בני אדם לירח

הסופר ז'ול ורן כותב את ספרו "מהארץ לירח", המתאר טיסה לחלל. ורן לא הסתפק בבדיון וערך חישובים - לא תמיד מופרכים - כדי לבסס את סיפורו. מעבר לכך שחזה את הקשר בין תעשיית המלחמה לתעופת חלל - מועדון העוסק בתותחים ובכלי נשק הוא המקדם את המסע לירח, באמצעות תותח - יש הרואים דמיון בין המסע לחלל של ורן לבין פרויקט אפולו שהטיס את האדם הראשון לירח בחלוף יותר ממאה שנים. כך למשל, התותח המטיס את ספינת החלל נקרא ״הקולומביאד״ בעוד תא הפיקוד של אפולו 11 נקרא קולומביה, ובדומה למשימת אפולו לירח, גם המסע לירח של ורן יוצא מפלורידה.

activity Image
שנת 1926

ניסוי ראשון המסמן את תחילת מדע הטילים המודרני

רוברט גודארד, אבי מדע הטילים המודרני, משגר את הרקטה הראשונה המונעת בדלק נוזלי. גודארד מימן מכיסו את ניסוי הרקטה, שהגביהה ל-12.5 מטרים מעל פני הקרקע. הוא היה המדען הראשון שהבין את הפוטנציאל של רקטות לתעופת חלל; כשמדענים אמריקאים החלו לחקור את התחום הם גילו שעליהם להסתמך על עבודתו. שורשי כל מחקריו מצויים ביום גורלי אחד בילדותו, אז טיפס אז על עץ דובדבנים ופנטז על רקטה שתגיע למאדים. לימים הוא סיפר שכאשר ירד מהעץ, כבר היה ילד אחר: ״הקיום סוף סוף קיבל תכלית״.

activity Image
שנת 1942

שיגור ראשון של טיל V2 פורץ דרך לתעופת חלל

ניסוי מוצלח ראשון לשיגור הטיל הגרמני V2, המסמן פריצת דרך לתעופת החלל. ה-V2, הטיל הבליסטי הראשון בעולם, שימש את הנאצים במלחמת העולם השנייה נגד מטרות בריטיות ובלגיות; בשל חוסר הדיוק שלו הוא כוון בעיקר לערים. הטיל גרם למותם של כ-7,250 אזרחים וחיילים כמו גם 20,000 עובדי כפיה, בהם יהודים רבים ושבויים סובייטים, שמתו בתהליך ייצורו. על אף הזוועות האלה, השפעתו המרכזית לא היתה על תוצאות המלחמה אלא לאחריה, כששימש לפיתוח מסע לחלל וטילים בליסטיים בין יבשתיים.

תגיות:
  • לוויין
  • חללית
סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
מסע בזמן
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

פיזיקה במהירות האור: אבני דרך בחקר היקום

כיצד התחלנו לפענח את סודותיו הרבים של היקום הגדול ומתי הבנו שהיתה לו התחלה?

activity Image
1543

המהפכה הקופרניקאית

שישה כרכי ספר בשם יבשושי - "על מסלולם של גרמי השמים" - הולידו מהפיכה מחשבתית שזיעזעה את העולם המערבי. ליבה של המהפיכה היא התורה ההליוצנטרית: האסטרונום הפולני ניקולאוס קוֹפֶּרְנִיקוּס טוען שלא רק שהאדם וכדו"א אינם מרכז היקום, אלא שגם כוכבי הלכת סובבים סביב השמש. מדענים לא העזו לאמץ אותה בפרהסייה, כיוון שפחדו מהכנסיה. האגדה מספרת כי העותק הראשון של ספרו המכונן של קופרניקוס הגיע לידיו ממש ביום מותו וכי התעורר לרגע קט, הביט בספר ומת בשלווה.

activity Image
שנת 1583

עולה לראשונה הטענה שהיקום אינסופי וחסר מרכז

מהמהפיכה הקופרניקאית שהחלה ב- 1543, נבטו רעיונות קשים לעיכול. איך אפשר היה לדמיין אז את טענתו של האסטרונום האיטלקי ג'יורדנו ברונו ב- 1584, שהיקום אינסופי ושאין בו מרכז כלל? ברונו אף טען כי כוכבי השמיים הם שמשות עם כוכבי לכת משל עצמן, מה שאומר שעשויים להיות קיימים עולמות נוספים רבים מספור. ב- 1600 הוא הוצא להורג בשריפה על ידי האינקוויזיציה, כשלשונו ממוסמרת ללסתו ושקית אבק שריפה לראשו.

activity Image
שנת 1676

מהירות האור מחושבת לראשונה

האסטרונום הדֵני אולף רומר מספק את הנתונים לחישוב מהירות האור - בהסתמך על תזמון מדויק של ליקויים של איו, אחד מירחי צדק. כריסטיאן הויגנס השתמש בנתונים של רומר כדי להעריך שמהירות האור היא 220,000 קילומטרים בשנייה – תוצאה לא רעה בכלל בהתחשב בתקופה ובתנאים (מהירות האור היא כ-300,000 קילומטרים בשנייה). התיאוריה של רומר נחשבה שנויה במחלוקת, והוא מעולם לא הצליח לשכנע את קאסיני, מנהל מצפה הכוכבים המלכותי בפריז, שם עבד. רק שני עשורים לאחר מותו זכו ממצאיו לאישוש ולתמיכה נרחבת.

activity Image
שנת 1783

עולה לראשונה אפשרות קיומו של גוף דמוי חור שחור

הכומר הגיאולוג האנגלי ג׳ון מישל מעלה לראשונה את הרעיון כי ייתכן גוף שמסתו כה גדולה שאפילו אור אינו יכול להימלט ממנו – רעיון המבשר את החור השחור. הרעיון התאפשר על בסיס התיאוריה הניוטונית של כבידה. מהירות האור היתה ידועה בקירוב בתקופה זו, וכך גם המושג מהירות מילוט. אך מישל לא דמיין חור שחור כפי שאנו מבינים אותו כיום אלא גוף שהרדיוס שלו גדול פי 500 מהשמש, עם צפיפות דומה. 13 שנה לאחר מכן הציע המתמטיקאי הצרפתי פייר סימון הונורה דה-לפלס רעיון דומה, כנראה מבלי שהכיר את הצעתו של מישל.

activity Image
שנת 1923

האבל מוכיח שגלקסיות אינן ערפיליות בשביל החלב

האסטרונום האמריקני אדווין האבל מכריע מחלוקת מדעית בת יותר ממאה שנה ומראה שגלקסיית אנדרומדה – ובתוך כך גם שאר הגלקסיות – אינה ערפילית בשביל החלב אלא גוף מרוחק של צבירי כוכבים. הוא גם מחשב לראשונה את המרחק אליה. האבל התבסס על עבודת החוקרת האמריקנית הנרייטה לוויט באשר למשתנים קפאידים – כוכבים שלהם בהירות המשתנה במחזוריות. לוויט הראתה שזמן מחזור הבהירות של הקפאידים מאפשר לזהות את הבהירות המוחלטת שלהם – כלומר מאפשר לדעת באיזה מרחק הם נמצאים מכדור-הארץ. תגלית זו אפשרה להשתמש בקפאידים ככלים למדידת מרחקים ביקום. הדבר אפשר לראשונה מדידת מרחקים מעבר לשביל החלב.

activity Image
שנת 1927

לראשונה מועלה רעיון המפץ הגדול

האסטרונום הבלגי ג'ורג' למטר מציע מודל תיאורטי שלפיו היקום מתפשט מאז היווצרותו; בכך הוא הראשון המעלה את רעיון המפץ הגדול. במאמר שפרסם בכתב עת בלגי לא מוכר, הוא העלה לראשונה את הרעיון שהיקום התפשט מנקודה ראשונית - ״האטום הקדמוני”. כשאיינשטיין נפגש עם למטר, אמר לו: ״החישובים שלך נכונים, אבל הפיזיקה שלך איומה״. רק שלוש שנים לאחר פרסום המאמר החל רעיונו של למטר לקבל תשומת לב. גם איינשיין שינה את דעתו, ואחרי הרצאה של למטר ב-1933 הוא אמר: ״זה ההסבר היפה והמספק ביותר לבריאה ששמעתי מעודי״.

activity Image
שנת 1929

האבל מגלה שהיקום מתפשט

 

האסטרונום האמריקני אדווין האבל מראה כי יש יחס ישר בין מרחקן של גלקסיות מאתנו ובין מהירות התרחקותן מאתנו - ככל שגלקסיה רחוקה מאתנו יותר, היא ממשיכה להתרחק מאתנו במהירות גבוהה יותר. ההבנה הזאת הרבה יותר דרמטית ממה שהיא נשמעת: משמעותה שהיקום מתפשט. מסיבה זו היווה הגילוי ראיה תומכת לתיאוריית המפץ הגדול. כמו כן, התובנה הזאת משמשת עד היום לחישוב גיל היקום. היחס בין מרחק למהירות ההתרחקות ידוע כיום כקבוע האבל; בעוד הערך של הקבוע השתנה לאורך השנים, העיקרון נותר על כנו.

activity Image
שנת 1949

המונח ״מפץ גדול״ נטבע על ידי מתנגד חריף של התיאוריה

האסטרונום האמריקני פרד הויל טובע את המונח "מפץ גדול״ (Big Bang) ככינוי גנאי לתיאוריה שהוא מתנגד חריף לה. לאחר מלחמת העולם השנייה פיתח הויל עם עמיתים תיאוריה מתחרה: מודל המצב היציב. לפי מודל זה, היקום היה קיים תמיד. במענה לתופעת ההתרחקות של גלקסיות זו מזו, שאותה זיהה האסטרונום האבל, הויל טען שגלקסיות חדשות נוצרות כל הזמן, יש מאין, וממלאות את התווך שנוצר על ידי ההתרחקות. המודל הזה נדחה לבסוף, אך כינוי הגנאי של הויל לתיאוריה המתחרה דווקא תפס – כמו התיאוריה עצמה.

activity Image
20 במאי 1964

גילוי קרינת הרקע הקוסמית - אישוש לתיאוריית המפץ הגדול

רוברט וילסון וארנו פנזיאס, מדענים בחברת בל, מגלים את קרינת הרקע הקוסמית, הד למפץ הגדול. בכך הם מכריעים בין שני המודלים שהתחרו אז על הסברת התפתחות היקום – המפץ הגדול והמודל היציב. קרינת הרקע הקוסמית היא הקרינה האלקטרומגנטית הקדומה ביותר שנוצרה בשלבים הראשונים של התפתחות היקום ולכן מגיעה כיום מכל כיוון ביקום. וילסון ופנזיאס גילו את הקרינה במקרה בזמן שעבדו על דגם חדש של אנטנה וזיהו רעש רקע של קרינה שמגיעה מכל כיוון בעוצמה שווה. אחת מהאפשרויות שהן בחנו הייתה שמקור הרעש מלשלשת יונים! הם זכו על תגליתם בפרס נובל לפיזיקה.

activity Image
שנת 1990

שיגור טלסקופ החלל הראשון: האבל

המעבורת דיסקברי של נאס"א משגרת את טלסקופ החלל האבל - על שם האסטרונום אדווין האבל - למסלול הקפה סביב כדור-הארץ. להאבל מראה בקוטר 2.4 מטר, והוא סיפק את התצלומים האיכותיים הראשונים בהפרדה גבוהה של גרמי שמים רחוקים. הוא נחשב אחד הכלים החשובים ביותר בהיסטוריה של חקר החלל ותצלומיו המרהיבים הפכו לשם דבר ברחבי העולם. הטלסקופ תרם להערכת מידת האצת התפשטות היקום; סיפק תמונות חדשות של גלקסיות מהיקום הקדום, ושפך אור על תופעות הקוואזרים, תהליכי התנגשות בין גלקסיות, היווצרות כוכבים ומערכות פלנטריות, סופרנובות ועוד. תרומותיו למחקר בלתי נדלות.

activity Image
שנת 1992

מתגלה התבנית הקוסמית המוקדמת שממנה התפתחו צבירי הגלקסיות

הלווין האמריקני COBE מגלה חוסר אחידות בקרינת הרקע הקוסמית, וחושף את הזרעים הקדומים ביותר שמהם התפתחו בהמשך הגלקסיות. קרינת הרקע הקוסמית היא הקרינה האלקטרומגנטית הקדומה ביותר שנוצרה בשלבים הראשונים של התפתחות היקום ולכן מגיעה כיום מכל כיוון ביקום. המצלמות הרגישות של COBE הצליחו לזהות לראשונה הבדלים קטנים בקרינת הרקע, שנראתה עד אז כהומוגנית לחלוטין. מתוך הבדלים ראשוניים אלה התהווה מבנהו של היקום – הגלקסיות, צבירי הגלקסיות וצבירי-העל. מכאן חשיבות הממצאים, שאותם כינה סטיבן הוקינג ״התגלית הגדולה ביותר של המאה העשרים״. פרס הנובל לפיזיקה לשנת 2006 ניתן על תגלית זאת.

activity Image
15 באוגוסט 2003

טלסקופ החלל שפיצר, הפועל באינפרה-אדום, משוגר לחלל

נאס"א משגרת לחלל את טלסקופ חלל שפיצר הפועל בתחום הקרינה באורכי גל אינפרה-אדום. הוא קרוי על שם ד״ר ליימן שפיצר, שכבר באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20 הציע להציב טלסקופ בחלל. באופן יוצא דופן הוצב הטלסקופ במסלול המקיף את השמש ולא את כדור-הארץ. הטלסקופ תרם רבות לחקר היקום; בין היתר הוא צפה באור שהגיע מכוכבים קדומים מראשית היקום, היה הטלסקופ הראשון שצפה ישירות בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, ואף גילה טבעת נוספת לשבתאי, שנחשפת באינפרה-אדום.

activity Image
מרץ 2013

הלוויין פלאנק מספק חישוב מדויק לגיל היקום

הלוויין פלאנק של סוכנות החלל האירופית מספק את המידה המדויקת ביותר עד כה של גיל היקום: 13.799 מיליארדי שנים, עם טווח טעות של 21 מיליון שנה (יש עוד זמן ליומולדת 14). הערכת גיל היקום מחושבת כיום על בסיס התגלית החשובה של האבל לפיה מהירות התרחקות גלקסיות מנקודת מבטנו בכדור-הארץ עומדת ביחס ישר למרחקן מאיתנו: ככל שגלקסיה רחוקה יותר, כך היא מתרחקת במהירות גבוהה יותר. "קבוע האבל" מגדיר את היחס הזה בין מהירות למרחק. טלסקופ החלל פלאנק חישב את הערך המדויק ביותר עד כה לקבוע האבל ולפיו מחושב גיל היקום.

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 90
  • 91
  • 92
  • 93
  • 94
  • 95
  • 96
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית