שֶׁנג'וֹאוּ (בסינית: 神舟 – ספינה אלוהית) היא סדרת חלליות שפותחה בסין לטובת תכנית החלל המאוישת של המדינה. אב טיפוס של החללית שוגר לראשונה ב-1999 למשימת שנג'ואו וב-2003 שוגרה החללית למשימת שנג'ואו 5 ובתוכה הטייקונאוט (הכינוי הסיני לאסטרונאוט) הסיני הראשון, יאנג ליוויי, למסלול סביב כדור הארץ. כך הפכה סין לאומה השלישית בעולם ששיגרה אדם לחלל בכוחות עצמה (קדמו לה ברית המועצות וארצות הברית). החללית מזכירה בצורתה את החללית הרוסית סויוז, אך היא גדולה ומשוכללת יותר. השֶׁנג'וֹאוּ מורכבת מ-3 חלקים: תא שירות ובו מערכות ההנעה והכוח המרכזיות; תא חדירה, שבו משוגר הצוות לחלל ובו הוא נמצא בעת החדירה חזרה לאטמוספירה ועד הנחיתה על פני הקרקע; ותא מסלולי אשר משמש את הצוות כאזור עבודה ומגורים לאחר הכניסה למסלול. שתי חלליות שנג'ואו מאוישות כבר עגנו בהצלחה לתחנת החלל הסינית הראשונה, טיאן-גונג 1.
להבדיל מחללית הסויוז, התא המסלולי של השֶׁנג'וֹאוּ מצויד במנועים ובלוחות סולאריים משל עצמו. המבנה הזה מאפשר לתא המסלולי לפעול עצמאית, במנותק משני החלקים האחרים. כך יכולים הטייקונאוטים לשייט בתא המסלולי בלבד, ואז להתחבר לחללית – גם לזו המקורית.
לקריאה נוספת:
כתבה על השֶׁנג'וֹאוּ, ברדיו הבינלאומי של סין.