סין חשפה מפת דרכים נועזת לחקר החלל העמוק, בדגש על מציאת חיים מחוץ לכדור הארץ במערכת השמש – ומחוצה לה. את התוכניות השאפתניות פרסמה המעבדה לחקר החלל העמוק (DSEL), מכון מחקר שפועל תחת מינהל החלל הסיני הלאומי (CNES).

חופן מאדמת מאדים – פה בכדור הארץ

היעד הראשון במפת הדרכים, ששמה "ישיבות וחיפוש אחר חיים חוצניים – מדריך להתפתחות המחקר הפלנטרי של סין", הוא משימת טיאנוון 3 (Tianwen). משימה זו כבר פורסמה ואושרה, ומיועדת להשתגר כבר בסוף 2028. טיאנוון 3 תאסוף לפחות 500 גרם דוגמיות קרקע ממאדים, ולהביאן למעבדות בכדור הארץ כבר ב-2031, במטרה סוף סוף לענות על שאלת החיים – בעבר ובהווה – בכוכב הלכת האדום.

Image

נכון לכתיבת שורות אלו, טיאנוון 3 תהיה משימת החזרת הדוגמיות הראשונה בהיסטוריה ממאדים, ובכלל משימת החזרת הדוגמיות הראשונה מכוכב לכת אחר. סוכנויות החלל האמריקאית והאירופית עובדות על משימה משלהן להחזרת דוגמיות ממאדים, ששמה הזמני Mars Sample Return, או MSR. לפי התוכניות הנוכחיות של האמריקאים והאירופים, MSR עתידה להביא דוגמיות קרקע ממאדים בין שנת 2035 ל-2039 – כלומר שנים אחרי הסינים. עם זאת, יצוין כי MSR צפויה להיות משימה מורכבת בהרבה מיטאנוון 3: הרובר הסיני יאסוף "איסוף עיוור" – שעה שהרובר האירופי יאסוף את 24 הדוגמיות שהרובר האמריקאי פרסווירנס (Perseverance), שנחת במאדים ב-2021, זיהה במסעותיו כמעניינים ביותר.

Image

סין מסמנת את קליסטו

אחרי טיאנוון 3 יגיע תורה של משימת טיאנוון 4, שמינהל החלל הסיני חשף כעת שהיא תשגור בסביבות 2029 לצדק, ולבסוף תיכנס למסלול מסביב לירח קליסטו. זאת בחירה מפתיעה למדי, מאחר שלירחים הסמוכים אירופה וגנימד יש אוקיינוס תת-קרקעי שעשוי לקיים חיים, אך לא ידוע אם לקליסטו יש אוקיינוס דומה. זאת ועוד, אם יש אוקיינוס בקליסטו, הוא קבור לפחות 100 ק"מ מתחת לפני השטח, ובגלל שקליסטו הוא הרביעי והרחוק ביותר מבין הירחים הגליליאניים – כוח הגאות מהענק צדק כנראה שאינו מחמם את האוקיינוס הפוטנציאלי הזה כפי שהוא מחמם את אירופה וגנימד.

ב-2030, טיאנוון 4 עתידה אף להציב סימולטור כלשהו על פני השטח של קליסטו, "לבדיקת התאמת חיים לסביבות פלנטריות" – לשון מפת הדרכים שפורסמה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא, ככל הנראה, שלקליסטו אטמוספירה דקיקה המורכבת ממימן, פחמן דו-חמצני וחמצן. יחסית לירחים אחרים במערכת השמש, תרכובת זו דומה לזו שבכדור הארץ. התוכנית הסינית מקמצת בפרטים, אך הכוונה כפי הנראה היא להשתמש בעובדה שקליסטו, שהוא כאמור האחרון בירחי צדק הגדולים, חוטף פחות קרינה מצדק – כך שתיאורטית הוא יכול לשמש למגורים אנושיים בעתיד הרחוק (גם זה תחת מחסה כמובן).

יצוין כי גם המערב מתעניין במערכת צדק. משימת Jupiter Icy Moons Explorer, או Juice, של סוכנות החלל האירופית שוגרה ב-2023 והיא עתידה להגיע למערכת צדק ב-2031. Juice תבצע טיסות יעף בקליסטו ובאירופה, לפני שתיכנס למסלול מסביב לגנימד. ואילו בשנה שעברה שוגרה האירופה קליפר (Europa Clipper) של נאס"א, שתגיע לחקור את הירח אירופה ב-2030.

האם בענני נוגה מסתתרים חיים

בהמשך, ב-2033, סין תשגר משימה שתדגום את האטמוספרה של נוגה ותחפש מיקרואורגניזמים שאולי חיים בעננים.

לכאורה, נוגה הוא המקום האחרון לחפש בו חיים. בגלל אפקט חממה בלתי נשלט, הטמפרטורה על פני השטח של נוגה עומדת על 462 מעלות צלזיוס, חם מספיק כדי להתיך עופרת. עם זאת, בשנים האחרונות מצטברות ראיות לכך שנוגה היה עד לא מזמן (במונחים קוסמיים, כמובן) כוכב לכת דומה לכדור הארץ, עם טמפרטורות נוחות ואוקיינוסים רחבים. למעשה, המקום הדומה ביותר לכדור הארץ היום הוא ענני נוגה: בגובה של בין 48 ל-60 ק"מ מפני השטח, הטמפרטורה הממוצעת עומדת על 30 מעלות והלחץ האטמוספרי כמעט זהה לזה של עולמנו.

Image

סיבה נוספת לעניין המחודש בכוכב הלכת היא מאמר שפורסם ב-2020 בכתב העת נייצ'ר והציג ראויות לקיומו גז פוספין באטמוספרה של נוגה. כאן בכדור הארץ, גז פוספין נוצר על ידי חיים מיקרוביולוגיים או מיוצר באופן תעשייתי – ולדברי החוקרים אין לקיומו הסבר אחר גם בנוגה. מאז הפרסום, חוקרים רבים ערערו על ממצאי המאמר.

גם כאן הגשושית הסינית לא תהיה לבד. נאס"א עובדת על שתי משימות משלימות לנוגה, DAVINCHI ו-VERITAS, סוכנות החלל האירופית מפתחת גשושית לנוגה בשם EnVision, וחברת החלל הפרטית רוקט לב (Rocket Lab) מפתחת משימת איסוף דוגמיות בשם ונוס לייף פיינדר (Venus Life Finder).

ב-2038 תחזור סין למאדים, והפעם כדי להישאר – עם תחנת מחקר, כפי הנראה רובוטית, שתערוך ניסויים ביולוגיים וסביבתיים ארוכי טווח על הקרקע. סין הודיעה בעבר כי תנחית טייקונאוטים (אסטרונאוטים סינים) על אדמת מאדים ב-2033.

האוקיינוס הקפוא של טריטון

ולבסוף, ב-2039, מפת הדרכים מציינת תוכנית נועזת למדי לחקר הטבעת והאטמוספרה של כוכב הלכת האחרון במערכת השמש – נפטון, וכן את ירחו הגדול והמסקרן טריטון. ייתן שגם לטריטון יש אוקיינוס תת-קרקעי, וייתכן שכוחות הגאות מנפטון מחממות אותו כך שהוא נשאר במצב צבירה נוזלי. המקפת הסינית תחקור את התנאים לחיים במערכת נפטון, ובכלל בעולמות אוקיינוס קפואים בגלקסיה שלנו. כדי להגיע לשם, התוכנית הסינית מפרטת שהגשושית תשתמש בהנעה גרעינית.

עם הבשלת מהפכת החלל החדש, ועם מרוץ החלל החדש בין המעצמות, בעשור הבא אנו צפויים לראות הסתערות של האנושות על הכוכבים, לרבות נחיתות מאוישות על הירח ועל מאדים, תחנות מחקר מאוישות ורובוטיות על הירח ועל מאדים, תחנות חלל מאוישות מסביב לירח, ומשימות רובוטיות משוכללות יותר ויותר לסביבות הקיצוניות והמשונות של החלל העמוק. יש למה לצפות.

Scientists at the Weizmann Institute of Science have developed an advanced spectrograph for astronomical observations. This week, the spectrograph was installed on the NTT telescope at the La Silla Observatory in Chile, which is operated by the European Organization for Astronomical Research in the Southern Hemisphere (ESO). This is the largest and most advanced astrophysical instrument ever developed in Israel – and one of the most advanced astrophysical spectrographs in the world.

Supernovae and Star Clash

The light that comes to us from distant celestial bodies contains a large quantity     of information. By analyzing the spectrum of radiation coming from distant suns, and even the light passing through the atmospheres of the planets around those suns, men and women scientists can learn a lot about the properties of stars. The main instrument used in this regard is the spectrograph. Light focused by a large telescope and transmitted through a spectrograph can reveal to astrophysicists many physical properties of celestial bodies: composition, temperature, pressure, velocity, and more. Such a spectral measurement could indicate the very existence of planets orbiting distant suns; it could testify to the speed at which galaxies are moving away (and thus the rate at which the universe is expanding) and even teach us about the elements that form in stars and are thrown into space when supernovae occur. 
 

Image

In order to reach these research goals and reveal the secrets of space, scientists at the Weizmann Institute of Science have developed the spectrograph, which was installed this week on the NTT telescope which has a diameter of 3.6 meters. The spectrograph, known as SOXS, is designed to be used to observe and characterize transient events in space, such as supernovae, active galaxies, and star collisions. The innovative SOXS will actually consist of two spectrographs working together and differing from each other in the range of the wavelength they measure. The first instrument, developed at the Institute, measures radiation in the visible and ultraviolet ranges (wavelengths of 350 to 850 nanometers), while the second, developed and built by the Italian National Institute of Astrophysics, measures radiation in the near-infrared range, and will be installed on the telescope in May.

Added to an extensive set of tools

The design and construction of the instrument was led by Dr. Sagi Ben-Ami of the Institute's Department of Particle Physics and Astrophysics. Dr. Ben-Ami heads the Laboratory for the Development of Astrophysical Instrumentation – the only one of its kind in Israel – together with Ofir Hershko, Dr. Adam Rubin and Dr. Michael Rappaport. The first measurements using the new spectrograph, which were conducted in mid-March, after a long process of development, construction and testing, showed that the instrument meets the design goals and even exceeds them by about 20%. 
 
"SOXS is one component in the array of astrophysical instruments built at the Weizmann Institute of Science in recent years – from wide-field telescopes for conducting surveys of the sky to instruments mounted on large telescopes in different regions, both on Earth and in space, with the aim of providing Israeli scientists with first-rate astronomical capability at any given moment," says Prof. Avishai Gal-Yam, Dean of the Faculty of Physics at the Weizmann Institute of Science. "SOXS is another testament to the high engineering and scientific capability of the staff at the Weizmann Institute of Science and another step in our uncompromising vision – to be at the forefront of global research."

Image

طور علماء معهد فايتسمان للعلوم مطيافا متقدما للرصد الفلكي. تم هذا الأسبوع تركيب جهاز قياس الطيف على تلسكوب NTT في مرصد لا سيلا في تشيلي، والذي يديره المرصد الأوروبي الجنوبي (ESO). إنها أكبر أداة فيزيائية فلكية تم تطويرها على الإطلاق في إسرائيل- وواحدة من أكثر أجهزة الطيف الفيزيائية الفلكية تقدما في العالم.

المستعرات العظمى والتصادمات النجمية

يحتوي الضوء الذي يصل إلينا من الأجرام السماوية البعيدة على قدر كبير من المعلومات. من خلال تحليل طيف الإشعاع القادم من الشموس البعيدة، وحتى الضوء الذي يمر عبر الغلاف الجوي للكواكب المحيطة بتلك الشموس، يمكن للعلماء أن يتعلموا الكثير عن خصائص النجوم. الأداة الرئيسية المستخدمة في هذه المسألة هي جهاز قياس الطيف. يمكن للضوء الذي يتم تركيزه بواسطة تلسكوب كبير وتمريره عبر جهاز قياس الطيف أن يكشف لعلماء الفيزياء الفلكية العديد من الخصائص الفيزيائية للأجرام السماوية: التركيب، درجة الحرارة، الضغط، السرعة، والمزيد. قد يشير هذا القياس الطيفي إلى وجود كواكب تدور حول شموس بعيدة؛ للشهادة على السرعة التي تتراجع بها المجرات (وبالتالي معدل توسع الكون) وحتى تعليمنا عن العناصر التي تتكون في النجوم ويتم إلقاؤها في الفضاء عندما تحدث المستعرات العظمى. 

Image

من أجل الوصول الى الأهداف البحثية والكشف عن كثافة الفضاء، طوّر علماء معهد فايتسمان للعلوم جهاز قياس الطيف، الذي كما ذُكر،  تم تركيبه هذا الأسبوع على تلسكوب NTT بقُطر 3.6 متر. تم تصميم جهاز التحليل الطيفي المعروف بإسم SOXS لاستخدامه في مراقبة ووصف الأحداث العابرة في الفضاء مثل المستعرات العظمى والمجرات النشطة والاصطدامات النجمية. في الواقع، سيتكون نظام SOXS المبتكر من جهازين طيفيين يعملان معًا، ويختلفان عن بعضهما البعض في نطاق الطول الموجي للإشعاع الذي يقيسانه. يقوم الجهاز الأول الذي تم تطويره في المعهد بقياس الإشعاع في نطاقات الأشعة المرئية والأشعة فوق البنفسجية (أطوال موجية تتراوح من 350 إلى 850 نانومتر)، في حين يقوم الجهاز الثاني، الذي تم تطويره وبنائه من قبل المعهد الوطني الإيطالي للفيزياء الفلكية، بقياس الإشعاع في نطاق الأشعة تحت الحمراء القريبة، وسيتم تثبيته على التلسكوب في شهر مايو/أيار.

بالإضافة الى مجموعة أدوات شاملة 

قاد تصميم وبناء الجهاز الدكتور ساغي بن عامي من قسم فيزياء الجسيمات والفيزياء الفلكية في المعهد، الذي يرأس مختبر تطوير الأجهزة الفيزيائية الفلكية – وهو الوحيد من نوعه في إسرائيل – مع أوفير هيرشكو والدكتور آدم روبين والدكتور مايكل رابابورت. أظهرت القياسات الأولى باستخدام جهاز الطيف الجديد، والتي أجريت في منتصف شهر مارس/آذار بعد عملية طويلة من التطوير والبناء والاختبار، أن الجهاز يلبي أهداف التصميم بل ويتجاوزها بنحو 20%. 
 
"يُعد نظام SOXS أحد مكونات مجموعة الأدوات الفيزيائية الفلكية التي تم بناؤها في معهد فايتسمان في السنوات الأخيرة - بدءًا من مجموعات التلسكوبات واسعة المجال لإجراء مسوحات السماء إلى الأجهزة المثبتة على تلسكوبات كبيرة في مناطق مختلفة، سواء على الأرض أو في الفضاء، بهدف تزويد العلماء الإسرائيليين بقدرات فلكية من الدرجة الأولى في أي لحظة"، كما يقول عميد كلية الفيزياء في معهد فايتسمان، البروفيسور أفيشاي جال- يام. "يعتبر SOXS دليلاً آخر على القدرات الهندسية والعلمية العالية التي يتمتع بها العاملون في معهد فايتسمان وخطوة أخرى في رؤيتنا التي لا هوادة فيها- وهي أن نكون في طليعة الأبحاث العالمية."

Image

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו ספקטרוגרף מתקדם לתצפיות אסטרונומיות. השבוע הותקן הספקטרוגרף על הטלסקופ NTT במצפה הכוכבים לה-סייה שבצ'ילה אשר מופעל על ידי ארגון המצפה האירופי הדרומי (ESO). מדובר במכשיר האסטרופיזיקלי הגדול והמתקדם ביותר שפותח אי-פעם בישראל – ואחד הספקטרוגרפים האסטרופיזיקליים המתקדמים ביותר בעולם.

סופרנובות והתנגשויות כוכבים

באור שמגיע אלינו מגרמי השמיים הרחוקים טמון מידע רב. בניתוח הספקטרום של הקרינה שמגיעה מהשמשות הרחוקות, ואף האור העובר דרך האטמוספרה של כוכבי הלכת סביב אותן שמשות, מדענים ומדעניות יכולים ללמוד הרבה על תכונות הכוכבים. המכשיר העיקרי המשמש לעניין זה הוא הספקטוגרף. אור הממוקד על-ידי טלסקופ גדול ומועבר דרך ספקטרוגרף יכול לחשוף בפני אסטרופיזיקאים תכונות פיזיקליות רבות של גרמי השמים: הרכב, טמפרטורה, לחץ, מהירות ועוד. מדידה ספקטרלית שכזאת יכולה להעיד על עצם קיומם של כוכבי-לכת הסובבים שמשות רחוקות; להעיד על מהירות התרחקותן של גלקסיות (ובכך על קצב התפשטות היקום) ואף ללמד אותנו על היסודות הנוצרים בכוכבים ומושלכים אל החלל בעת התרחשות סופרנובות. 

Image

כדי להגיע ליעדים מחקריים אלה ולחשוף את צפונות החלל, פיתחו מדעני מכון ויצמן למדע את הספקטרוגרף שכאמור הותקן השבוע על גבי הטלסקופ NTT בקוטר 3.6 מטרים. הספקטרוגרף המכונה SOXS נועד לשמש לצפייה ולאפיון של אירועים חולפים בחלל כמו סופרנובות, גלקסיות פעילות והתנגשויות כוכבים. SOXS החדשני עתיד להיות מורכב למעשה משני ספקטרוגרפים העובדים יחדיו, ונבדלים זה מזה בתחום אורך גל הקרינה שהם מודדים. המכשיר הראשון שפותח במכון מודד קרינה בתחום הנראה ובתחום העל-סגול (אורך גל של 350 עד 850 ננומטר), בעוד המכשיר השני, אשר פותח ונבנה על-ידי המכון הלאומי לאסטרופיזיקה של איטליה, מודד קרינה בתחום התת-אדום הקרוב, והוא יותקן על הטלסקופ בחודש מאי.

נוסף למערך כלים נרחב

את תכנון המכשיר ובנייתו הוביל ד"ר שגיא בן-עמי מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון, העומד בראש המעבדה לפיתוח מכשור אסטרופיזיקלי – היחידה מסוגה בישראל – עם אופיר הרשקו, ד"ר אדם רובין וד"ר מיכאל רפפורט. המדידות הראשונות באמצעות הספקטרוגרף החדש שנערכו באמצע חודש מארס לאחר תהליך ארוך של פיתוח, בנייה ובדיקה, הראו כי המכשיר עומד ביעדי התכנון ואף עולה עליהם בכ-20%. 

"SOXS הוא רכיב אחד בתוך מערך הכלים האסטרופיזיקלי שנבנה במכון ויצמן בשנים האחרונות –  ממערכי טלסקופים רחבי־שדה לביצוע סקרי שמים ועד מכשור המורכב על גבי טלסקופים גדולים באזורים שונים, הן בכדור-הארץ והן בחלל, במטרה לספק למדענים ישראלים בכל רגע נתון יכולת אסטרונומית מהמעלה הראשונה", אומר דיקן הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן, פרופ' אבישי גל-ים. "SOXS הוא עדות נוספת ליכולת ההנדסית והמדעית הגבוהה של אנשי מכון ויצמן ושלב נוסף בחזון הבלתי מתפשר שלנו – לעמוד בחזית המחקר העולמי".

Image

לפנות בוקר (שלישי), בשעה 04:47 לשעון ישראל, חברת ספייס אקס תשגר את משימת פראם2 (Fram2) – החללית המאוישת הראשונה בהיסטוריה שתקיף את כדור הארץ ממסלול קוטבי, כלומר כזו שתעבור מעל הקוטב והדרומי והצפוני של הארץ מדי הקפה. זאת ועוד, את ההיסטוריה הזאת יעשו ארבעה אזרחים פרטיים.

את משימת פראם2, שנקראת כך על שם האונייה הנורווגית המפורסמת שחקרה את החוג הארקטי ואת אנטרקטיקה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. קנה צ'ון וונג (Wang), מיליארדר סיני שעשה את הונו מכריית ביטקוין וכיום מתגורר במלטה. אל וונג בן ה-43, שיפקד על המשימה, תצטרף הקולנוענית יאניקֶה מיקלסן (Mikkelsen) בת ה-38 מנורבגיה, שתשמש כמפקדת חללית הדרגון. מיקלסן מתמחה בצילום תלת-ממדי וטכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה. רביאה רוגה (Rogge) בת ה-30, דוקטורנטית להנדסת חשמל המפתחת רובוטים לסביבות קיצוניות, תהיה טייסת המשימה. יצוין כי רוגה תהיה הגרמנייה הראשונה בהיסטוריה שטסה לחלל. ואריק פיליפס (Philips), הרפתקן קטבים אוסטרלי בן 63, יהיה קצין הרפואה. זאת תהיה טיסת החלל הראשונה של כל הארבעה – עדות נוספת לאוטומיזציה של חללית הדרגון, ולכך שנדרשת מעט מאוד התערבות אנושית כדי להפעילה. 

Image

בני האדם הראשונים שרואים את הקטבים מהחלל

ארבעה האסטרונאוטים הפרטיים ימריאו על גבי מרקיע מסוג פלקון 9 של חברת ספייס אקס ממרכז החלל קנדי שבפלורידה. אך במקום לשגר מזרחה, כמו רוב משימות החלל, ובכך ליהנות מתנופת סיבוב כדור הארץ על צירו – הארבעה יטוסו דרומה בזווית של 90 מעלות. מסלול קוטבי משמש בעיקר לווייני תצפית, מיפוי ומזג אוויר של אזורי הקוטב, ואיש מעולם לא טס במסלול זה. ולנטינה טרשקובה, האישה הראשונה בחלל, טסה בזווית של 65 מעלות במשימת ווסטוק 6 ב-1963. למעט האסטרונאוטים שטסו לירח במשימות אפולו, וממרחק רב כמובן, אף אסטרונאוט עוד לא ראה את הקטבים במהלך טיסתו – גם לא האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית.

מגובה של בין 425 ל-450 ק"מ מעל פני הים, פראם2 תקיף את הארץ מדי 90 דקות למשך שלושה עד חמישה ימים, ותטוס מקוטב אחד לאחר ב-44 דקות – פי 30 מהר יותר מהשיא שקבעה חברת הצוות מיקלסן כשהקיפה את העולם במטוס ב-2019, ותיעדה את המסע בסרט דוקומנטרי בעונה זו, הקוטב הצפוני של הארץ מואר 24 שעות והקוטב הצפוני חשוך 24 שעות, ובחללית הותקנה במיוחד כיפת תצפית רחבה במיוחד כדי לספק לאסטרונאוטים זווית ראייה רחבה.

צילום הרנטגן והפטרייה הראשונים בחלל

מהפכת החלל החדש וההוזלה הדרמטית של עלויות השיגור מטשטשות את הגבול שבין תיירות חלל למחקר. כזכור גם משימת אקסיום 1 הפרטית, שבה השתתף איתן סטיבה, היתה משימה בה השתתפו תיירי חלל שהיו, הלכה למעשה, אסטרונאוטים שביצעו משימות מחקר.  גם צוות הפראם2 ינצל את הזמן היקר שלו בחלל על מנת לקדם את טובת האנושות. ארבעת האסטרונאוטים הפרטיים יערכו 22 ניסויים מדעיים, בשירות סוכנויות חלל, אוניברסיטאות ומכוני מחקר מרחבי העולם – לרבות צילום הרנטגן הראשון של אדם בחלל והניסיון הראשון לגדל פטרייה בחלל,  מתוך מחשבה שפטריות עשויות לשמש כמזון אידאלי למשימות ארוכות טווח, כמו טיסה מאוישת למאדים. זאת ועוד, מתוך כיפת התצפית שלהם ינסו האסטרונאוטים לחקור פליטות אור משונות בשם STEVE ) Strong Thermal Emission Velocity Enhancement) שהתגלו ב-2016, ואת הקשר שלהן לתופעת זוהר הקוטב.

זאת המשימה הפרטית השישית של ספייס אקס. קדמו לה שלוש משימות שקנתה חברת אקסיום לתחנת החלל הבינלאומית, שבראשונה, כאמור, טס גם האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה, ושני משימות שקנה המיליארדר ג'ארד אייזקמן אינספריישן4 (Insparation4) ופולאריס דון (Polaris Dawn). הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחרונה שימנה את אייזקמן לראש נאס"א הבא.

Image

تحديث [16.3.25] تم إطلاق كوكبة الأقمار الصناعية تيفيل 2 الى الفضاء الخارجي من القاعدة العسكرية الفضائية فاندبرغ في كاليفورنيا. تم إطلاق الأقمار الصناعية كسرب مُتجمع، لكن يُتوقع مع مرور الوقت أن تنتشر بشكل عشوائي بمدارات حول الكرة الأرضية وتقوم بنفس الوقت بقياس الإشعاع الكوني على ارتفاع 500 كيلومتر.    

***

اسرائيل على وشك تسجيل انجاز غير مسبوق في مجال الفضاء والتربية العلمية: في يوم السبت 15.3.25 عند الساعة 08:39 (بتوقيت اسرائيل) سيتم إطلاق تسعة أقمار بحثية صناعية الى الفضاء والتي تم تصميمها وبناءها من قبل طلاب ثانوية من جميع أنحاء الدولة، من قاعدة الفضاء فاندبرغ في كاليفورنيا. الحديث عن سرب الأقمار الصناعية الاسرائيلية الأكبر التي تم إطلاقها الى الفضاء على الإطلاق - إنجاز لم يتم تسجيله حتى الآن من قبل أي مؤسسة أكاديمية أو شركة تجارية في اسرائيل. 

شاهدوا البث الحي من الإطلاق:

سرب الأقمار الصناعية، الذي حصل على اسم "تيفيل 2"(اختصار بالعبرية لـ "طلاب ينبون أقمار صناعية" )، سيتم إطلاقه على متن صاروخ فالكون 9 التابع لشركة سبيس اكس.  سيتم إطلاق الأقمار الصناعية الى المسار على ارتفاع 500 كيلومتر وستبقى هناك لمدة ثلاث سنوات تقريبا.  خلال هذه الفترة، سيقومون بتوفير بيانات علمية هامة والتي سيتم استخدامها كمصدر الهام للجيل القادم من علماء ومهندسي الفضاء الاسرائيليين. 

Image

دمج فريد للمجموعات

يدمج المشروع الثوري "تيفيل2" بمبادرة وتمويل وكالة الفضاء الاسرائيلية في وزارة الابتكار، العلوم والتكنولوجيا، وبإدارة المركز لهندسة الفضاء في جامعة تل أبيب، بين الإبتكار العلمي والرؤيا التربوية- الإجتماعية الرائدة.  بتكلفة مقدارها 10.5 مليون شيكل، يدمج المشروع بين مختلف المجموعات في المجتمع الاسرائيلي ويعزز مساواة الفرص في التربية العلمية- التكنولوجية. 

تم بناء الأقمار الصناعية التسعة، التي يبلغ قياسها 11.3X10X10 سم، في مراكز البحث والتطوير التي أنشأتها جامعة تل أبيب في تسع سلطات في جميع أنحاء البلاد، مع مزيج فريد من المجموعات: خمس سلطات من المجتمع اليهودي (يروحام، شاعر هنيغف، معاليه أدوميم، جفعات شموئيل وهرتسليا)، وثلاثة من المجتمع العربي (عين ماهل، الطيبة وكفر قرع)، وواحدة من المجتمع الدرزي (يركا). من الجدير بالذكر أن المشروع يتضمن أيضا أول قمر فضائي درزي في التاريخ. 

عمل الطلاب، الذين انضموا الى البرنامج في الصف العاشر وهذه السنة أنهوا الصف الثاني عشر،في غرف نظيفة مخصصة تم إنشاءها في واحدة من السلطات.  بالإضافة، تمت إقامة أربع محطات اتصال عبر الأقمار الصناعية متصلة بالمحطة في جامعة تل أبيب- في هرتسليا، في يروحام، في جفعات شموئيل وفي شاعر هنيغف التي ستسمح للطلاب في الحصول على معطيات من الأقمار الصناعية والتحكم بها. 

Image

Image

المهمة البحثية والمهمة التذكارية

سرب الأقمار الصناعية يحمل مهمة بحثية هامة: قياس الإشعاع الكوني في المدار. "يتكون الإشعاع الكوني من جزيئات عالية الطاقة (بروتونات بشكل أساسي) تأتي من شمسنا ولكنها تأتي أيضًا نتيجة لأحداث تحدث في أعماق الكون مثل انفجارات المستعرات العظمى"، يوضح البروفيسور مئير أريئيل، رئيس مركز هندسة الفضاء في كلية الهندسة بجامعة تل أبيب. "تتمتع النباتات والحيوانات على الأرض بحماية نسبية من الإشعاع بفضل المجال المغناطيسي للأرض والغلاف الجوي، ولكن في الفضاء فإن هذا الإشعاع له تأثير خطير على صحة رواد الفضاء في المركبات الفضائية وكذلك على عمل الأنظمة الإلكترونية على الأقمار الصناعية."

الى جانب المهمة البحثية، مشروع "تيفل 2" يحمل أيضا مهمة تذكارية.  سُمي القمر الصناعي لطلاب ثانوية شاعر هنيغف، "أوفير"، على اسم رئيس المجلس الإقليمي المرحوم أوفير ليبشطيين الذي قُتل في تبادل إطلاق نار مع مخربين في يوم السبت ال 7 من شهر تشرين الأول 2023، عندما خرج لحماية البلدة.   في إشارة القياس التي سيبثها القمر الصناعي أوفير، تم ختم أسماء الضحايا الذين قُتلوا وسقطوا منذ السابع من أوكتوبر / تشرين الأول 2023 حتى ديسمبر/ كانون الأول 2024.  سيتم بثها بشكل عشوائي وسيتم التقاطها في جميع محطات الاتصال. 

Image

استمرارا لتقليد الابتكار

مشروع "تيفيل 2" هو الاستمرار الناجح لسلسلة مشاريع اسرائيلية في المجال، منها مبادرات دوخيفات1، دوخيفات 2، ودوخيفات 3، بالإضافة الى "تيفيل 1" الذي تم إطلاقه بنجاح في 13.1.2022 بمشاركة 8 مدارس من ثماني سلطات. 

قالت وزيرة الابتكار، العلوم والتكنولوجيا، جيلا جمليئيل، بأن "مشروع تيفيل 2 يشير الى ذروة الابتكار الاسرائيلي بالدمج بين التعليم العلمي والتكنولوجيا.  هذا فخر قومي أن نرى طلاب الثانوية من جميع أنحاء البلاد، من جميع المجتمعات، يقودون مشروع فضاء ثوري على نطاق عالمي.  إن استثمار 10.5 مليون شيكل في هذا المشروع هو استثمار في مستقبل إسرائيل العلمي والتكنولوجي، وفي الجيل القادم من قادة الابتكار الإسرائيلي".

وأضاف العميد (احتياط) أوري أورون، مدير وكالة الفضاء الإسرائيلية، أن "مشروع تيفيل 2 هو شهادة على قوة الابتكار الإسرائيلي. نحن نرى هنا دمجا ناجحا بين الامتياز العلمي، التربوي التكنولوجي والتواصل بين المجتمعات. "لن تعمل هذه الأقمار الصناعية على توفير معلومات علمية حيوية فحسب، بل ستلهم أيضًا الجيل القادم من علماء الفضاء الإسرائيليين". 

Update (March 16th, 2025) A cluster of Tevel 2 satellites was successfully launched into space from the Vandenberg Space Force Base in California. The satellites were launched as a clustered swarm, but over the course of time they are expected to spread out randomly, in orbits around the Earth, and to measure, simultaneously, the cosmic radiation at a height of 500 km.

Israel is about to record an unprecedented achievement in the field of space and science education; on Saturday, March 15th, 2025, at 08:39 (Israel time), nine tiny research satellites will be launched into space from the Vandenberg Space Force Base in California, designed and built by high school students from all over Israel. This is the largest Israeli satellite fleet ever launched into space – an achievement that has not been recorded, so far, by any academic institution or commercial company in Israel.

Watch the live broadcast of the launch:

The swarm of satellites, known as "Tevel 2" (a Hebrew acronym for "Students Building Satellites"), will be launched on a SpaceX Falcon 9 launcher. The satellites will be launched into orbit at an altitude of 500 kilometers and will remain there for about three years. During that time, they will provide vital scientific data and will serve as a source of inspiration for the next generation of Israeli space scientists and engineers.

Image

A Unique Combination of Population Groups

The revolutionary "Tevel 2"project, initiated and funded by the Israel Space Agency at the Ministry of Innovation, Science and Technology, and administered by the Center for Space Engineering at Tel Aviv University, combines scientific innovation with a groundbreaking educational-social vision. At a cost of NIS 10.5 million, the project connects different communities in Israeli society and promotes equal opportunities in scientific-technological education.

The nine satellites, measuring 10 x 10 x 11.3 cm, were built in research and development centers established by Tel Aviv University in nine local authorities throughout the country, with a unique combination of population groups: five from the Jewish sector (Yeruham, Sha'ar Hanegev, Ma'ale Adumim, Givat Shmuel and Herzliya), three from the Arab sector (Ein Mahal, Taybeh and Kafr Qara) and one from the Druze sector (Yarka). It is worth noting that the project also involves the first Druze satellite in history.

The students, who joined the program in the 10th grade and are completing the 12th grade this year, worked in designated clean rooms that were set up in each of the local authorities. In addition, four satellite communication stations were established and were connected to the station at Tel Aviv University – in Herzliya, Yeruham, Givat Shmuel and Sha'ar Hanegev – which will allow students to receive data from the satellites and to command them.

Image

Image

The Scientific Mission and the Mission of Commemoration

The cluster of satellites carries an important scientific mission: measuring cosmic radiation in orbit. "Cosmic radiation is made up of highly energetic particles (mainly protons) that come from our sun, but also as a result of events that occur in the depths of the universe, such as supernovae explosions," explains Prof. Meir Ariel, head of the Center for Space Engineering at Tel Aviv University's Faculty of Engineering. "The flora and fauna on Earth are relatively protected from radiation thanks to the Earth's magnetic field and the atmosphere, but in space this radiation has a dangerous effect on the health of astronauts in spacecraft and on the functioning of satellites’ electronic systems."

Alongside the scientific mission, the Tevel 2 project also carries a commemorative mission. The satellite of the students of Sha'ar Hanegev High School, is called "Ophir", and is named after the late head of the Sha'ar Hanegev Regional High School, Ofir Libstein, who was killed in an exchange of fire with terrorists on Saturday, October 7th, 2023, when he went out to defend the community. The telemetry signal that will be transmitted by the Ophir satellite also contains the names of those murdered and those killed in action from October 7th, 2023, to December 2024. These names will be broadcast randomly and will be picked up by all the media stations.

Image

Continuing the tradition of innovation

The "Tevel 2" project is the successful continuation of a series of Israeli projects in the field, including the Duchifat 1, Duchifat 2, and Duchifat 3 projects, as well as the "Tevel 1" project, which was successfully launched on January 13th, 2022, with the participation of eight schools from eight municipalities.

Minister of Innovation, Science and Technology, Gila Gamliel, said, "The Tevel 2 project symbolizes the pinnacle of Israeli innovation, combined with scientific and technological education. It is a matter of national pride to see high school students from all over the country, from all sectors, leading a global scale groundbreaking space project. The NIS 10.5 million investment in this project is an investment in Israel's scientific and technological future, and in the next generation of Israeli innovation leaders."

Brig. Gen. (res.) Uri Oron, Director of the Israel Space Agency, added, "The Tevel 2 project is a testament to the power of Israeli innovation. We see here a winning combination of scientific excellence, technological education and connection between population groups. These satellites will not only provide vital scientific information but will also be an inspiration to the next generation of Israeli space scientists."

עדכון [30.3.25]

היום (ראשון) בשעה 13:00 שעון ישראל נערך ניסיון לשיגור הבכורה של המרקיע הגרמני "ספקטרום" – השיגור הראשון מאדמת אירופה – ונכשל. שניות אחרי ההמראה המרקיע איבד את יציבותו והתרסק. יש לזכור, כמובן, ששיגור הבכורה אמור היה להיות שיגור מבחן. עתה חברת איזר תלמד את כשלים לקראת הטסט הבא.

צפו כבר בניסיון שכשל, החל מדקה 33:40

***

ככל ששוק הלוויינים הולך ומתרחב, כך הגישה לחלל נעשית קריטית יותר.  הסטרטאפ הגרמני איזָר (על שם הנהר הזורם במינכן) ינסה עד סוף מרץ לשגר לראשונה את המרקיע "ספקטרום" מתוצרתו מנמל החלל אנדויה שבנורווגיה. אם השיגור יצליח, הוא יעשה היסטוריה: השיגור המסלולי הראשון של מרקיע מסחרי אירופי, השיגור המסלולי הראשון מנמל החלל אנדויה ובכלל השיגור המסלולי הראשון מאדמת אירופה (להוציא את רוסיה כמובן). 

השיגור התבטל היום (שני) בשל רוחות חזקות, אך רישיון השיגור שקיבלה איזר מרשות התעופה האזרחית הנורוובית (CAA) יישאר בתוקף עד סוף החודש. אם יצליח, תהיה זו דריסת רגל שתסלול לאירופה גישה עצמאית לחלל, בתחרות מול חברות מסחריות אמריקאיות וסיניות. 

"גישה אירופית עצמאית ותחרותית לחלל"

מאחר שמדובר בשיגור בכורה, איזר הגרמנית החליטה שלא לשגר מטען כלל אלא רק לאסוף כמה שיותר נתונים על מהלך השיגור כדי לנתח ולשפר את ביצועי ספקטרום. המרקיע, שמתנשא לגובה 28 מטרים, נבנה כדי לשרת תחום ביניים שבין מרקיעים קלים לבינוניים – בערך בין האלקטרון של רוקט לב לפלקון 9 של ספייס אקס. אם וכאשר יהפוך למבצעי, ספקטרום יישא מטענים של עד 1,000 ק"ג למסלול לווייני נמוך (LEO) או עד 700 ק"ג למסלול מסונכרן-שמש (SSO).

Image

איזר נוסדה ב-2018 במטרה להציע פתרונות שיגור לשוק המתפוצץ של לוויינים קטנים ובינוניים, אבל גם כדי להבטיח את עצמאותה של אירופה – שבמשך שנים הסתמכה על מרקיעים מתוצרת רוסיה וארה"ב. "באקלים הגיאופוליטי הנוכחי, טיסת הבכורה שלנו היא הרבה יותר מטיסה לחלל", מסר בהצהרה מנכ"ל ומייסד-שותף איזר דניאל מצלר. "החלל הוא מהזירות החשובות ביותר לביטחון, לשגשוג ולקדמה הטכנולוגית שלנו. בימים הקרובים, איזר תניח את היסודות לגישה אירופית עצמאית ותחרותית לחלל".

יצוין כי איזר היא אפילו לא הסטרטאפ הגרמני היחיד במהפכה ששוטפת את תעשיית החלל האירופית. באוגוסט אשתקד התכוונה רוקט פקטורי אוגסבורג (Rocket Factory Augsburg, או RFA) לשגר מרקיע מתוצרתה לטיסה מסלולית – אבל השלב הראשון במרקיע הרב-שלבי נהרס על הקרקע במהלך ניסוי.

Image

איזר צפויה להיות החברה האירופית הראשונה שמשגרת מרקיע לטיסה מסלולית מסביב לכדור הארץ – והחברה העשירית בעולם שמחזיקה ביכולת שיגור עצמאית למסלול, לצד ספייס אקס, רוקט לב, פיירפליי ואסטרה האמריקאיות ואיי-ספייס, גלקטיק אנרג'י, ספייס פיוניר, לנד ספייס ואוריאן ספייס (Orienspace) הסיניות. זאת ועוד, גם לסוכנות החלל הגרמנית (DLR) אין כרגע יכולת שיגור עצמאית, כך שחברת ההזנק איזר תצרף למעשה את גרמניה ל"מועדון החלל" היוקרתי.

איזר, RFA והילימפוס (HyImpulse), זכו שלושתן במענקים של סוכנות החלל הגרמנית לפיתוח מיקרו-מרקיעים ובמענקי פיתוח של סוכנות החלל האירופית (ESA) לפיתוח מרקיעים מסחריים.

הלקוח הראשון: סוכנות החלל הנורווגית

כמובן, שוק חלל חדש מצריך נמלי חלל חדשים – וכדי להבטיח את עצמאותה הביטחונית והכלכלית, אירופה נמצאת בקדחת בנייה של נמלי חלל. ככלל, נמלי חלל נבנים סמוך לקו המשווה כדי לנצל את המומנטום של סיבוב כדור הארץ על צירו. כוכב הלכת שלנו מסתובב במהירות של 1,650 קמ"ש, מהירות שפוחתת ופוחתת ככל שמתקרבים לקטבים. כך שלוויין המשוגר סמוך לקו המשווה עם סיבוב כדור הארץ נהנה מתוספת של כ-1,650 קמ"ש למהירותו – וחוסך בדלק. מסיבה זו נמל החלל של ארה"ב נמצא בפלורידה, נמל החלל של רוסיה נמצא בקזחסטן ונמל החלל של האיחוד האירופי – בקורו שבגינאה הצרפתית, כלומר בדרום אמריקה.

Image

אולם יש שיקול חשוב נוסף בבחירת מיקום של נמל חלל: צפיפות אוכלוסין. משגרים נוטים להתפוצץ, ולכן משגרים אותם לרוב ממערב למזרח, כלומר עם סיבוב כדור הארץ, אבל מעל הים. לאירופה אין אוקיינוס שנמצא ממזרח לה – ולכן צריך למצוא מקום מבודד במיוחד. כך, בשנים האחרונות הוקמו נמל החלל אנדויה (Andøya) שבאי אנדויה בצפון נורווגיה, נמל החלל אסריינג' (Esrange) בלפלנד, שוודיה, ונמל החלל סקסהוורד (SaxaVord) שבאיי שטלנד, סקוטלנד.

השיגור עתיד להיות שיגור הבכורה מנמל החלל אנדויה, שנבנה במיוחד כדי לתמוך בשיגורי ספקטרום. עוד לפני שהוצתו המנועים, ב-12 במרץ, הודיעה איזר כי זכתה בחוזה מסוכנות החלל הנורווגית לשיגור לווייני ניטור האוקיינוס הארקטי (AOS) עד 2028 – הלקוח הראשון של המרקיע החדש.

Image