"هذا انقلاب. لم تكن مثل هذه الأشياء موجودة في النظام البيئي المحلي. ويقول روي ناعور، الرئيس التنفيذي لشركة Creation-Space من متسبيه رامون: "نحن بصدد توسيع النظام البيئي الفضائي في إسرائيل، سواء من حيث عدد الشركات العاملة فيه أو من حيث مجالات النشاط، مع مشاركة المزيد من الشركات في أنشطة في الفضاء السحيق، وليس فقط في الأقمار الصناعية حول الأرض". قررت شركته، وصندوق الاستثمار الأمريكي الذي يقف وراءها، CreationsVC، استثمار 2.5 مليون دولار في شركات الفضاء الإسرائيلية. يهدف المبلغ إلى دعم عشر شركات كجزء من الدورة الثانية لبرنامج التسريع الذي تعمل عليه الشركة الإسرائيلية. يمكن لأي شركة يتم اختيارها للمسرع أن تتلقى ما يصل إلى ربع مليون دولار لتطوير تقنيات لاستخدامها في الفضاء السحيق خارج مدار الأرض. هذه زيادة ملحوظة عن الفترة الأولى التي شاركت فيها خمس شركات، بتمويل أكثر تواضعا.

"القصد من ذلك هو تعزيز الشركات التي لها قيمة مزدوجة. يشرح ناؤور في حوار مع موقع معهد دافيدسون: "هذا منتج له تطبيقات على الأرض وفي الفضاء السحيق أيضا". "على سبيل المثال - مزارع خوادم الكمبيوتر أوData Centers. هناك العديد من الأسباب الهندسية والفيزيائية لوجود مثل هذا النشاط في الفضاء، أو على القمر. ويتمثل التحدي في تطوير التقنيات والبنية التحتية للقيام بذلك، بحيث يمكن أن تكون مفيدة على الأرض، وتوليد عائد سريع للمستثمرين، وأيضا أن يكون التطبيق في الفضاء السحيق".

Image

الإنكشاف للجنوب

يمكن للشركات الراغبة في التسجيل في البرنامج القيام بذلك على موقع Creation-Space حتى 15 مارس/آذار. "نحن نبحث عن الشركات الإسرائيلية التي لديها بالفعل التكنولوجيا الأساسية القائمة، أو على الأقل دليل على جدوى لتقنيتها، وهي في المراحل الأولى من جمع التمويل"،قال ليؤون دافيد ، مدير الابتكار في Creation-Space، قال موقع معهد دافيدسون. "ينصب التركيز على المنتجات ذات القيمة المزدوجة، الأرض والفضاء، على سبيل المثال في مجالات مثل الروبوتات أو تقنيات البناء أو المواد".

ستتم دعوة الشركات المختارة للمشاركة في دورة تركز على صناعة الفضاء – معسكر تدريبي ، كما تسميه الشركة- والتي ستعقد في أبريل في ميتسبي رامون، بمشاركة خبراء وممثلين عن Space Foundation من الولايات المتحدة. "بعد المعسكر التدريبي، سنعمل مع الشركات لتأمين التمويل لمشاريعها، برفقة خبراء من صناعة الفضاء. تم تصميم دعمنا المالي في هذه المرحلة لإرساء الأساس لتمكين الشركات من جمع المزيد من التمويل- حتى تتمكن من المضي قدما في تطوير منتج مناسب للبعثات الفضائية"، أضاف دافيد.

ومن المفترض أن تستمر هذه المرحلة عدة أشهر، حيث ستحصل كل شركة على مبلغ أولي في بداية البرنامج، وتتلقى تدريجيا أجزاء إضافية من التمويل، بناء على تحقيق أهداف معينة. على الرغم من ذلك، الدعم لا ينتهي بعد هذه الفترة، بل سيستمر طيلة تطور الشركة، طالما استمرت في التقدم وتحقيق الأهداف المحددة لها. يواصل البرنامج دعم الشركات التي شاركت في الجولة الأولى من برنامج التسريع العام الماضي. وتأمل شركة Creation-Space أن تصل إلى معدل دورتين من هذا القبيل سنويًا. يقول دافيد  أن "لهذا توجد أموال مضمونة ". قال إن المشروع سيشجع أيضا الشركات المشاركة على العمل في جنوب البلاد في المستقبل. وشدد على "نريد أن يساعد البرنامج في تطوير النقب وميتسبي رامون على وجه الخصوص". "تم تقديم الكثير من التشجيع والحوافز للشركات للتحرك نحو الجنوب".

Image

العودة إلى أمة الشركات الناشئة

تأسست شركة Creation-Space قبل أقل من عامين، وفي مرحلة مبكرة جمعت مليون دولار أمريكي للأنشطة الفضائية، وكان المصدر الرئيسي، كما ذكرنا، هو صندوق الاستثمار الأمريكي CreationsVC. تقدم الشركة المشورة التقنية والعلمية للشركات التي تعمل في الفضاء، أو ترغب في دخولها، حتى بشكل منفصل عن برنامج التسريع.

النموذج الاقتصادي للمسرع هو أن المستثمرين يمتلكون حصة من الملكية في كل شركة مشاركة في المشروع، وبالتالي يحققون ربحا في حال نجحت الشركة في اقتحام السوق. يضم هذا المشروع أيضًا شركاء من JNF USA، صندوق ميراج اسرائيل، ومركز الابتكار لتكنولوجيا الصحراء والمناخ في النقب، و أور حوف محاماة، ميتار محامين، و 8200AC, AWS  والمجلس المحلي في متسبيه رامون. واختتم دافيد حديثه قائلاً: "خطتنا الحالية تمتد حتى عام 2040". "خلال بضع سنوات، يمكننا إنشاء 30-40 شركة إسرائيلية بمشاريع مرتبطة بأنشطة الفضاء السحيق. نعتقد أن هذا سيعيد إسرائيل إلى مكانة الدولة الناشئة، لأنه في الوضع الحالي يلحق بنا العالم في العديد من المجالات".

Image

وجه إلى العالم

"لقد وصلنا إلى لحظة في التاريخ حيث أصبح النشاط الاقتصادي في الفضاء السحيق أمامنا. يقول ناؤور "نحن نحاول مساعدة إسرائيل على الاستحواذ على هذا السوق الآن، حيث بدأ في الارتفاع". "نحن نحاول القيام بذلك على المستوى الوطني أيضًا، وإقناع الدولة باستثمار الميزانيات وتركيز الجهود في متسبيه رامون، مدينة الفضاء الإسرائيلية. الهدف هو زيادة الناتج الوطني للبلاد، بفضل النشاط في مجال الفضاء السحيق، على نطاق لا يستطيع مجال الأقمار الصناعية وحده".

 كدليل على ذلك، يستشهد ناؤور بالحدث الذي وقع في إطار أسبوع الفضاء الإسرائيلي قبل نحو شهر. للمرة الأولى، تمت دعوة شركات الفضاء الإسرائيلية لعرض أنشطتها على المستثمرين في حدث نظمته شركة راكياع ومنتدى الفضاء الإسرائيلي. من بين عشرات الشركات، تم اختيار خمس شركات لتقديم عروضها في الحدث، وحصلت شركة  OASIX Energy على المركز الأول، والتي طورت مضخة حرارية فعالة مع تخزين الطاقة الحرارية، وهي تقنية لها استخدامات على الأرض وفي بعثات الفضاء. تعتبر OASIX خريجة الدفعة الأولى من مسرع Creation-Space، "إن اختيار شركة من مسرعنا، والتي تعمل على تطوير منتج للفضاء العميق، يوضح الثورة التي تحدث هنا، وأن هذا هو المجال الذي يمكن لإسرائيل أن تتفوق فيه ويمكن أن تكون رافعة اقتصادية، وليس فقط الأقمار الصناعية".

 بالنسبة لناؤور، فإن التحول الذي يقوده المسرع Creation-Spaceهو مجرد الخطوة الأولى في خطط تطوير أكثر شمولاً. تخطط الشركة، من بين أمور أخرى، لإنشاء موقع للتجارب والمحاكاة الفضائية في النقب، وهو استمرار للمهام المماثلة التي تم تنفيذها بالفعل في وادي رامون في عام 2018 وفي إطار دولي في عام 2021، وحرم جامعي للدراسات الفضائية مع معهد أبحاث، وكذلك نشاط دولي. "نريد أن نعمل في الخارج ونجلب الشركات والمستثمرين الأجانب من مختلف أنحاء العالم إلى هنا". "هدفنا هو أن نكون شركة عالمية، وشريكًا رئيسيًا في حل مشاكل الفضاء السحيق في البرامج العالمية".

إيتاي نيفو هو رئيس تحرير موقع معهد دافيدسون لتعليم العلوم، وهو الذراع التعليمي لمعهد وايزمان للعلوم.

מייד אחרי השקיעה ביום שישי, 28 בפברואר, יתרחש מאורע קוסמי נדיר: כל כוכבי הלכת במערכת השמש יופיעו בשמי הלילה. במבט אחד יהיה ניתן לצפות בכוכב חמה, בנוגה, במאדים, בצדק ובשבתאי, ולמי שיש טלסקופ או משקפת אסטרונומית – גם באורנוס ("אורון" לפי החלטת האקדמיה ללשון עברית) ובנפטון ("רהב"). הפעם הבאה שבה יהיה ניתן לצפות בכל כוכבי הלכת בבת אחת תהיה בשנת 2040.

למעשה, "מצעד כוכבי הלכת" החל כבר בראשית פברואר, ובעת כתיבת שורות אלו אפשר לצפות אחרי השקיעה ברוב כוכבי לכת – עניין יחסית נדיר כשלעצמו. ב-28 בפברואר יצטרף אליהם כוכב חמה, וישלים את הסדרה.

מצעד כוכבי הלכת

את מערכת השמש אפשר לדמות למסלול מרוצים, כאשר כוכבי הלכת מקיפים את השמש במהירויות שונות. חמה הקרוב והמהיר משלים הקפה מדי 88 יום, ונפטון – מדי 165 שנה. כאשר כוכב לכת נמצא בצד השני של המסלול ביחס לכדור הארץ, הוא זורח בשעות היום ואנחנו לא רואים אותו. במילים אחרות, ב-28 בפברואר כל שמונת כוכבי הלכת במערכת יהיו באותו "צד" של השמש, ולכן כולם יתגלו בערב אחד.

צריך להדגיש שבניגוד לפרסומים שונים בכלי תקשורת וברשתות החברתיות, כוכבי הלכת לא "יעמדו בשורה" בשמיים. אמנם, מאחר שכוכבי הלכת התכדררו מאותה דיסקה של גז ואבק שיצרה את השמש, כל כוכבי הלכת מקיפים את השמש פחות או יותר על אותו מישור דמיוני שנקרא מישור המילקֶה שנפרס על פני כיפת השמיים ממזרח למערב – אבל לכל כוכב לכת יש מישור הקפה משל עצמו, והם לעולם לא יתיישרו בשורה מושלמת.

עוד חשוב להדגיש כי "מצעד כוכבי הלכת" של פברואר 2025 הוא אומנם מאורע נדיר, אבל אין פירושו של דבר שכל כוכבי הלכת ייראו במיטבם בערב זה. ספציפית, חמה, נוגה, צדק ומאדים קרובים ובהירים מאוד בעת הזאת, ואילו שבתאי הולך ושוקע בימים אלה בזוהר השמש - וקשה מהרגיל לצפות בו.  

Image

איך לצפות בכוכבי הלכת

ראשית, סימן ההיכר הכי חשוב של כוכבי לכת הוא, שבניגוד לכוכבי השבת של שמי הלילה, הם אינם מנצנצים. אורם של כוכבי הלכת אומנם אינו נובע מהם, כמו מכוכבי השבת שהן שמשות אדירות ברחבי גלקסיית שביל החלב, אך הם קרובים מאוד יחסית ולכן אור השמש שהם מחזירים יציב יותר (למדריך המלא לזיהוי כוכבי לכת של סוכנות החלל הישראלית).

שנית, ביום שישי ה-28.2, בשעה 17:30, צאו לחוף הים או עלו גבוה למקום שבו הבניינים אינם מסתירים. מייד אחרי השקיעה, בדמדומי השמש האחרונים, הביטו לכיוון מערב ונסו לאתר את שבתאי סמוך מאוד לאופק. מעט מזרחה וגבוה ממנו נמצא חמה, ומזרחה וגבוה מחמה – אורו המסנוור של נוגה, שאי אפשר לפספס אותו כי הוא גרם השמיים הלילי  הבהיר ביותר אחרי הירח. כעת הפנו את המבט לאופק המזרחי. בכיוון בדרום-מזרח, גבוה בשמיים, תמצאו את צדק, ומזרחה ממנו את מאדים האדום.

שימו לב: שבתאי ישקע מיד לאחר שקיעת השמש. את כוכב הלכת חמה אפשר לנסות לתפוס עד שעה אחרי השקיעה ונוגה יישאר שעה נוספת עד שהוא יעלם מעבר לאופק המערבי. וצדק ומאדים יאירו עד לשעות הלילה המאוחרות. ואם אתם מצוידים בטלסקופ או במשקפת אסטרונומית, חפשו את נפטון נמוך באופק המערבי, בין חמה לנוגה, ואת אורנוס גבוה בכיוון דרום – כדאי להיעזר באפליקציה לאיתור כוכבים (SkyView למשל).

ואם לא תהיה לכם אפשרות לצפות בדיוק ב-28.2, אל דאגה: כוכבי הלכת (מינוס חמה) זורחים כבר בערבים האלה כעת, וימשיכו להאיר גם בימים שאחרי ה-28.2 (מינוס שבתאי).

"זה מהפך. לא היו דברים כאלה באקוסיסטם המקומי. אנחנו הולכים להגדיל את אקוטסיסטם החלל בישראל, גם מבחינת מספר החברות שפעילות בו וגם מבחינת תחומי העיסוק, עם יותר חברות שעוסקות בפעילות בעומק החלל, ולא רק בלוויינות סביב כדור הארץ", אומר רואי נאור, מנכ"ל חברת Creation-Space ממצפה רמון. החברה שלו, וקרן ההשקעות האמריקאית שמאחוריה, CreationsVC, החליטו להשקיע 2.5 מיליון דולר בחברות חלל ישראליות. הסכום מיועד לתמיכה בעשר חברות במסגרת המחזור השני של תוכנית המאיץ שהחברה הישראלית מפעילה. כל חברה שתיבחר למאיץ תוכל לקבל עד רבע מיליון דולר לפיתוח טכנולוגיות לשימוש בחלל העמוק, שמעבר למסלול סביב כדור הארץ. זה גידול ניכר מהמחזור הראשון שבו השתתפו חמש חברות, במימון צנוע בהרבה.

"הכוונה היא לקדם חברות שיש להן ערך כפול. כלומר מוצר שיש לו גם יישום בכדור הארץ וגם בעומק החלל", מסביר נאור בשיחה עם אתר מכון דוידסון. "לדוגמה – חוות של שרתי מחשבים או Data Centers. יש הרבה סיבות הנדסיות ופיזיקליות למקם פעילות כזו בחלל, או על הירח. האתגר הוא לפתח את הטכנולוגיות ואת התשתיות לעשות זאת, כך שיהיו שימושיות גם בכדור הארץ, ויניבו החזר מהיר למשקיעים, וגם יהיה להן יישום בחלל העמוק".

Image

חשיפה לדרום

חברות שרוצות להירשם לתוכנית יכולות לעשות זאת באתר של Creation-Space עד 15 במרץ. "אנו מחפשים חברות ישראליות שכבר יש להן טכנולוגיה בסיסית קיימת, או לפחות הוכחת היתכנות לטכנולוגיה שלהן, ונמצאות בשלבים מוקדמים של גיוס מימון", אמר ליאון דוד, מנהל החדשנות ב-Creation-Space לאתר מכון דוידסון. "הדגש הוא על מוצרים בעלי ערך כפול, ארצי וחללי, למשל בתחומים כמו רובוטיקה, טכנולוגיות בנייה או חומרים".

החברות שייבחרו יוזמנו להשתתף בקורס מרוכז על תעשיית החלל – בוטקמפ, כפי שמכנים אותו בחברה – שיתקיים באפריל במצפה רמון, בהשתתפות מומחים ונציגים של ה-Space Foundation מארצות הברית. "אחרי הבוטקמפ נעבוד עם החברות על השגת מימון לפרויקטים שלהן, בליווי מומחים מתעשיית החלל. התמיכה הכספית שלנו בשלב הזה מיועדת להניח את התשתית כדי לאפשר לחברות לגייס עוד מימון – כדי שיוכלו להתקדם לפיתוח מוצר עם התאמה למשימות חלל", הוסיף דוד.

השלב הזה אמור להימשך כמה חודשים, כשבמסגרתו תקבל כל חברה סכום ראשוני בתחילת התוכנית, ובהדרגה עוד חלקים מהמימון, על פי העמידה ביעדים מסוימים. עם זאת, הליווי לא מסתיים אחרי התקופה הזו, ויימשך לאורך התפתחותה של החברה, כל עוד היא ממשיכה להתקדם ולעמוד ביעדים שנקבעו לה. התוכנית עדיין מלווה את החברות שהשתתפו במחזור הראשון של המאיץ אשתקד. ב-Creation-Space מקווים להגיע לקצב של שני מחזורים כאלה בשנה. "יש לזה כסף מובטח", מציין דוד. לדבריו הפרויקט גם יעודד בעתיד את החברות המשתתפות לפעול בדרום הארץ. "אנו רוצים שהתוכנית תסייע לפתח את הנגב ואת מצפה רמון בפרט", הוא הדגיש. "ניתן הרבה עידוד ותמריצים לחברות שיעברו דרומה".

Image

לחזור לאומת הסטרט-אפ

חברת Creation-Space קמה לפני פחות משנתיים, ובשלב מוקדם גייסה מיליון דולר לפעילות בתחום החלל, כשהמקור העיקרי הוא כאמור קרן ההשקעות האמריקאית CreationsVC. החברה מספקת ייעוץ טכנולוגי ומדעי לחברות שפועלות בתחום החלל, או מעוניינות להיכנס אליו, גם בנפרד מתוכנית המאיץ.

המודל הכלכלי של המאיץ הוא שהמשקיעים מחזיקים בחלק מהבעלות בכל חברה שמשתתפת בפרויקט, ולכן מרוויחים אם כאשר החברה מצליחה לפרוץ לשוק. לפרויקט הזה שותפים גם JNF USA, קרן מיראז' ישראל, מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב, אור חוף עריכת דין, מיתר עורכי דין, 8200AC, AWS  והמועצה המקומית מצפה רמון. "התוכנית שלנו מתפרסת כרגע עד שנת 2040", סיכם דוד. "תוך כמה שנים אנו יכולים לייצר 40-30 חברות ישראליות עם פרויקטים שקשורים לפעילות בעומק החלל. אנחנו חושבים שזה יחזיר את ישראל למעמד של אומת הסטרט-אפ, משום שבמצב הנוכחי העולם משיג אותנו בהרבה תחומים".

Image

עם הפנים לעולם

"הגענו לרגע בהיסטוריה שהפעילות הכלכלית בחלל העמוק ניצבת ממש לפתחנו. אנו מנסים לעזור לישראל לתפוס את השוק הזה עכשיו, כשהוא מתחיל להתרומם", אומר נאור. "אנו מנסים לעשות זאת גם ברמה הלאומית, ולשכנע את המדינה להשקיע תקציבים ולרכז מאמצים במצפה רמון, עיר החלל של ישראל. המטרה היא להגדיל את התוצר הלאומי של המדינה, בזכות פעילות בתחום החלל העמוק, בהיקף שתחום הלוויינות לבדו לא מסוגל".

כראיה מביא נאור את האירוע שהתקיים במסגרת שבוע החלל הישראלי לפני כחודש. בפעם הראשונה הוזמנו חברות חלל ישראליות להציג את פעילותן למשקיעים באירוע שהובילו חברת רקיע ופורום החלל הישראלי. מבין עשרות חברות נבחרו חמש להציג באירוע, ובמקום הראשון זכתה חברת OASIX Energy, שפיתחה משאבת חום יעילה עם אגירת אנרגיה תרמית, טכנולוגיה שיש לה שימוש הן בכדור הארץ, הן במשימות חלל. OASIX היא בוגרת המחזור הראשון של המאיץ של Creation-Space, "והבחירה בחברה מהמאיץ שלנו, שמפתחת מוצר לחלל עמוק, ממחישה את המהפכה שמתחוללת כאן, ושזה התחום שישראל יכולה להצטיין בו ויכול להיות מנוף כלכלי, לא רק הלוויינות".

מבחינת נאור, המהפך שמוביל המאיץ של Creation-Space הוא רק צעד ראשון בתוכניות פיתוח מרחיקות לכת עוד יותר. בין השאר החברה מתכננת להקים אתר לניסויים והדמיות חלל בנגב, המשך למשימות האנלוגיות שכבר נעשו במכתש רמון ב-2018 ובמסגרת בינלאומית ב-2021, קמפוס ללימודי חלל עם מכון מחקר, וגם פעילות בינלאומית. "אנו רוצים לפעול בחו"ל ולהביא לכאן חברות זרות ומשקיעים מהעולם. אנו מכוונים להיות חברה גלובלית, ושותפים בכירים בפתרון בעיות בחלל העמוק בתוכניות עולמיות".

איתי נבו הוא העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. לכתבה שהתפרסמה במקור>>

The Space Olympics expands its flagship educational initiative in collaboration with Azercosmos’ SPACE Academy.

This expansion of the educational program, the Space Olympics, stems from an agreement formalized during the International Astronautical Congress (IAC) in Baku, 2023. For the first time, the competition has become an international educational initiative, with Azerbaijan joining as the participant in this unique program that offers students hands-on experience in the field of space.

For the first time in its history, the Space Olympics is opening its doors to students from other countries: over 10,700 students from 550 schools across Israel, along with approximately 700 students from Azerbaijan, will tackle exciting scientific and technological challenges related to space exploration. Participants will discover just how fascinating, feasible, and accessible space research can be.

1. Preparation Phase
2. At schools, students learn about various space-related topics, participate in hands-on activities, and build foundational knowledge.
3. Online Challenges Phase
4. Students engage with quizzes and puzzles that test their understanding of the learned material.
5. Project Phase
6. The core of the competition, where students collaborate in teams to develop research or engineering projects related to space. This year’s focus is designing space stations and space suits.
7. Final Phase
8. The top teams advancing to the finals in Israel will present their projects to a panel of judges comprising space experts.

In February, a joint training program for teachers from both countries will launch, fostering an international community of educators committed to advancing space-related education.

Through this initiative, students will develop essential skills in scientific inquiry, advanced learning strategies, project management, teamwork, and navigating cross-cultural and linguistic challenges, all while gaining an in-depth understanding of the space industry.

This collaboration highlights the value of international partnerships in STEM education and aims to inspire the next generation of leaders in the global space industry.

במוצאי שבת, 22:43 לשעון ישראל, שיגרה רוקט לאב (Rocket Lab) האמריקאית-ניו זילנדית חמישה לווייני "האינטרנט של הדברים" (IoT) של החברה הצרפתית קניס (Kinéis). השיגור, הראשון של רוקט לאב לשנת 2025, מחזק את ההובלה של החברה בשוק השיגורים הקטנים ומקרב את הגשמת חזון האינטרנט של הדברים.

רוקט לאב מוכיחה: גם לקטנים יש מקום בחלל החדש

חמשת הלוויינים של קניס המריאו שלשום על גבי המרקיע הקל אלקטרון מנמל החלל של רוקט לאב בניו זילנד. למעשה, השיגור תוכנן לשבוע שעבר, 3.2, אבל החברה החליטה לדחותו בשל החשש להתנגש בלוויינים שכבר נמצאים במסלול – עדות נוספת לצפיפות ההולכת וגוברת בחלל הקרוב אלינו. ברוקט לאב כתבו ברשת X, לשעבר טוויטר, כי הם מחכים עד ש"יהיה בטוח להשתלב בכביש המהיר החללי".

כאמור, ההזדמנות הזאת הגיעה במוצאי שבת, כשהאלקטרון המריא ואחרי כשעה וחצי שחרר בהצלחה את הלוויינים בגובה של 646 ק"מ מעל פני הים. זהו השיגור הראשון של רוקט לאב ל-2025, ששיגרה את האלקטרון שלה 16 פעמים בשנה שעברה – יותר מכל חברה פרטית אחרת בעולם, למעט ספייס אקס. פיטר בק, מייסד ומנכ"ל רוקט לאב, הסביר בנאום שנשא בשבוע שעבר בפני סימפוזיון הלוויינים הקטנים כי הטיסות המשותפות (rideshares) של מרקיעים גדולים כמו הפאלקון 9 של ספייס אקס, שיכולים לשאת עשרות לוויינים קטנים, לא חיסלו את שוק השיגורים הקטנים – וגם הסטארשיפ לא צפויה להשפיע לרעה על הנישה, שכן טיסות ייעודיות יכולות להביא לוויין למסלול מדויק ובזמן מסוים, וכך למקסם את ביצועיו. בק השווה את הפאלקון 9 והסטארשיפ למטוסי נוסעים כמו הבואינג 747, שלא חיסלו את שוק מטוסי המנהלים.

לחבר טרקטור ללוויין

השיגור היה הרביעי מבין חמישה שקנתה קניס מרוקט לאב ב-2021 – אחרי שלושה שיגורים מוצלחים ביוני, בספטמבר ובנובמבר 2024 – במטרה לפרוס מערך של 25 ננו-לוויינים. לדברי החברה הצרפתית, המערך צפוי להפוך למבצעי עוד השנה ולאפשר לחבר כל דבר, מכל מקום בעולם, ללוויינים, ולקבל ממנו מידע שימושי כמעט זמן אמת.

ספציפית, מערך הלוויינים של קניס עתיד להתמקד בניהול ובניטור של סיכונים טבעיים (כגון זיהוי שריפות יער, שיטפונות וזיהום אוויר), של תשתיות אנרגיה (גילוי תקלות ומעשי חבלה, התראות תחזוקה), של לוגיסטיקה ותחבורה, של חקלאות ובעלי חיים ושל כלי שייט. במילים אחרות, על ידי הצמדת שבב קטן לחוט מתח גבוה, לעץ ביער או לעדר פילים באפריקה, ואפשר יהיה לקבל נתונים כמעט בזמן אמת על מצבם – והמערכת תתריע במקרה הצורך על סכנות.

זאת ועוד, מערך הלוויינים של קניס משלב את מערכת הזיהוי האוטומטי (AIS) שמאפשרת לספינות לזהות זו את זהותה, מקיומה, כיוונה ומצבה של זו בלב ים באמצעות תדרי רדיו גבוהים. קניס תחליף למעשה את הצורך בתשתית על הקרקע – כלומר באנטנות רדיו – והלוויינים שלה יאפשרו ניטור אחר ספינות בכל רחבי העולם, לרבות במים בינלאומיים, כלומר בלב ים כשאין כיסוי רדיו מהיבשה.

יצוין כי מערך הלוויינים הגדול בעולם, סטארלינק של חברת ספייס אקס, אינו מיועד ל-IoT. אלפי לווייני הסטארלינק משמשים בעיקר לאינטרנט בפס רחב לבתים, לעסקים ולכלי תחבורה גדולים, כמו מטוסי נוסעים וספינות תענוגות. מאחר שהוא נועד לשדר המון נתונים במהירות גבוהה, טרמינל הקצה הנדרש גדול, יקר וזולל חשמל, לא משתלם להשתמש בו לניטור דברים קטנים וזולים יחסית. לכן ב-2021 רכשה ספייס אקס את הסטרטאפ הקליפורני סוורם (SWARM), המשמש כזרוע ה-IoT של החברה. סוורם כבר שיגרה למעלה מ-100 ננו-לוויינים למסלול, המציעים העברת נתונים איטית וזולה בהרבה מסטארלינק, עם מודמים פשוטים ובתשלום של 5 דולר בחודש.

כמובן, קניס וסוורם אינן השחקניות היחידות בשוק הצומח הזה, שעתיד לשנות את הכלכלה העולמית – ואפילו את חיי היומיום שלנו – מן היסוד. בנובמבר 2023 שיגרה החברה הישראלית הייסקיי (hiSky) מראש העין ננו-לוויין בשם אלה1, שנועד להדגים מעבר מהיר וחלק של נתונים מלוויינים קטנים במסלול נמוך ללוויינים "מסורתיים" במסלול גאוסצטיונרי. החברה מתמחה בתשתית הלוויינית ל-IoT, כך שטרמינל הקצה שיושב על טרקטור או על ספינה יהיה מסוגל לתקשר גם עם ננו-לוויין בגובה 600 ק"מ וגם עם לוויין גאוסטציונרי במרחק 35,786 ק"מ.

Image

חברת הסטרטאפ הגרמנית אטמוס ספייס קרגו (Atmos Space Cargo) הודיעה אתמול (רביעי) כי קיבלה את האישורים הרגולטוריים הנדרשים להדגמה טכנולוגית ראשונה של חללית הפניקס (Phoenix) – שנועדה להוזיל משמעותית עלויות של החזרת מטען מהחלל לכדור הארץ, ולאפשר השבת טונות מטען רגיש בבת אחת.

הזדמנויות מדעיות ומסחריות במיקרו-כבידה

אטמוס היא אחת מכמה חלוצות בשוק חדש – בעל פוטנציאל אדיר – של החזרה בטוחה של מטען רגיש לכדור הארץ. מהפכת החלל מאפשרת לשגר יותר ויותר מטען במחיר הולך ופוחת, וצוואר הבקבוק החדש שנוצר הוא בהחזרת מטען מהחלל לכדור הארץ. להבדיל מפסולת שמיוצרת בתחנת החלל הבינלאומית, או מלוויינים שיצאו מכלל שימוש, יש מטען שצריך להחזירו בעדינות מרבית ובתנאים מסוימים מאוד.

כך לדוגמה, תנאי המיקרו-כבידה השוררים בחלל יוצרים הזדמנויות מדעיות ומסחריות בביו-רפואה שפשוט אינן קיימות בכדור הארץ, למשל בייצור תרופות כמו נוגדנים חד-שבטיים, בניסויים בתאי גזע ואורגנואידים ובקיפול חלבונים. ניסויים רגישים כאלה זקוקים לתנאים מבוקרים ומנוטרים, ואי אפשר פשוט לתת להם ליפול באוקיינוס. בנוסף, היכולת לייצר בחלל תלויה גם כן בצוואר הבקבוק של הנחתה בטוחה בכדור הארץ, וכריית מתכות מאסטרואידים או הליום-3 מהירח מצריכה את החזרתם לקרקע של טונות רבות של מטען. ולבסוף, חלליות כמו הפניקס יכולות להנחית שלבים במרקיעים, ואפילו לוויינים צבאיים שלמים. צבא ארה"ב כבר הביע עניין ביכולת המהירה להשבת לוויין ממסלול, למשל במקרה של איום על הלוויין הזה מנשק אנטי-לווייני. 

Image

בגרסה הנוכחית, הפניקס יכול להחזיר מטען של עד 100 ק"ג, אבל לטענת החברה אין בעיה להגדיל את החללית כך שתישא אפילו טונות. החללית מאפשרת שהייה של עד שלושה חודשים במסלול, בוואקום או בלחץ, כאשר אטמוס מבטיחה ניטור ובקרה בזמן אמת של הניסויים ותהליכי הייצור מכדור הארץ. 

היתרון הטכנולוגי של אטמוס נמצא ב-Inflatable Atmospheric Decelerator, או IAD. מדובר בגוף קל-משקל (אפשר לשאת אותו ביד), שגם המרקיעים הקלים ביותר יכולים לשגר אותו למסלול. אחרי שהוא מתנפח, ה-IAD מסוגל להאט מטען במסלול סביב כדור הארץ מ-7,800 מטר לשנייה לאפס או קרוב מאוד לאפס, על ידי ניפוח בד אלומינוסיליקט בעל שטח פנים גדול מאוד, כדי לייצר מקסימום חיכוך עם האטמוספרה. כמובן, עם החיכוך בא החום, והבד צריך לעמוד בטמפרטורות של עד 1,000 מעלות צלזיוס, כלומר לשמש כמגן חום.

אך הקושי העיקרי הוא בקיפול הבד בזמן השיגור לחלל, כדי שיהיה אפשר לשגר את החללית, בפרישתו ללא קרעים וכן במילויו ברגע האמת של החזרה לאטמוספרה. כאן טמון היתרון של אטמוס, שגם הוציאה פטנט על המנגנון: ה-IAD מתנפח מהאטמוספרה שמסביבו, כלומר בזמן הצניחה.

ניסוי ראשון – באפריל הקרוב

ב-2022, אטמוס גייסה ארבעה מיליון יורו, ועתה הודיעה החברה כי קיבלה אישור מרשות התעופה הפדרלית (ה-FAA) וכי חללית הפניקס הראשונה צפויה להשתגר בחודש אפריל על גבי מרקיע פלקון 9 של חברת ספייס אקס. יצוין כי אטמוס אינה זקוקה לרישיון נפרד לנחיתה מה-FAA, שכן הנחיתה צפויה במים בינלאומיים באוקיינוס ההודי והחברה עצמה רשומה בגרמניה – שאינה דורשת ואינה מנפיקה רישיונות כאלה.

לפי התוכנית, חללית הפניקס תישאר מחוברת למרקיע הפלקון 9, גם אחרי ששאר הלוויינים בטיסה המשותפת (rideshare) ייכנסו למסלולים שלהם. אחר כך, השלב האחרון במרקיע יחזור לכדור הארץ, שם תינתק החללית מהמרקיע ותנסה לנחות בעצמה. המשימה כולה צפויה לארוך כשלוש שעות.

למרות שמדובר בהדגמה טכנולוגית, בעיקר של טכנולוגיית ניפוח הבד, הפניקס הראשונה תאסוף מידע על הקרינה בסביבה הקרובה לכדור הארץ בניסוי של סוכנות החלל הגרמנית (DLR), וכן תערוך שני ניסויים בביו-רפואה – אחד של החברה היפנית IDDK ואחד של החברה הבריטית פרונטיר ספייס (Frontier Space). החללית אינה צפויה להימשות מהמים, אפילו אם הניסוי יצליח. באטמוס כבר בונים חללית נוספת לניסוי שני, שצפוי להיערך בשנה הבאה.

אטמוס הגרמנית אינה לבד כמובן. כך למשל, ורדה ספייס (Varda Space) הקליפורנית כבר ערכה בהצלחה ניסוי דומה בפברואר אשתקד, כשהנחיתה במדבר יוטה קריסטלים אנטי-ויראליים שגודלו בחלל של התרופה ריטונביר (Ritonavir), המשמשת לטיפול באיידס. ואילו הסטרטאפ הישראלי ספייס פארמה (SpacePharma) שיגרה כמה וכמה מעבדות זעירות וחכמות לחלל, שערכו ניסויים ביו-רפואיים במיקרו-כבידה. 

Image