בשבועות האחרונים קשה שלא לשים לב לשקיעות המוקדמות ולחשכה שהחלה לנגוס לאיטה בשעות אחר-הצהריים. מאז המעבר לשעון חורף התופעה הזו רק הולכת ומחריפה, והיום היא מגיעה לשיאה: ב-21 בדצמבר מציינים תושבי חצי הכדור הצפוני את היום הקצר ביותר בשנה – יום היפוך החורף. כדאי לשים לב: זהו היום הראשון של העונה הקרה, תחילתו של החורף האסטרונומי. ובכן, לפחות על הנייר: שינויי מזג האוויר בפועל, לפחות בדרך כלל, מגיעים באיחור, בשל קיבול החום העצום של כדור הארץ. השנה באופן ספציפי "זכינו" למערכת הגשם כרמל ונדמה, בצירוף מקרים, כאילו היא הסתנכרנה עם תחילת החורף האסטרונומי.
כשהחורף מכה בעוצמה בחצי הכדור הצפוני, השפעתו ניכרת על כל החי והצומח. עצים ערומים מעליהם מאיטים את מעגל האנרגיה, ציפורים נודדות דרומה, בעלי חיים נכנסים לתרדמת-חורף, ובני האדם נוטים להיות דיכאוניים יותר. התופעה הקלינית של דיכאון חורף אומנם אינה שכיחה בארצנו החמה, ופוגעת רק בכאחוז אחד מהאוכלוסייה, אולם באזורים שבהם שעות החשכה ארוכות יותר, לדוגמה בארצות סקנדינביה, כ-10% מהאוכלוסייה לוקה במהלך החורף בדכדוך עמוק, חוסר מוטיבציה ונטייה לצריכת מאכלים מתוקים.
בעוד אנו מטביעים את יגוננו בקרמבו, חוגגים להם תושבי החצי הדרומי של הפלנטה באותו היום בדיוק את היפוך הקיץ, ומאחסנים את המעילים עמוק בארון. אל דאגה, הכדור ממשיך להסתובב ולמי ששואל מתי נגמר החורף - בעוד חצי שנה בדיוק, ב-21 ביוני, יתהפך הגלגל, תרתי משמע, והקיץ ידלג לו צפונה.
היום הראשון של החורף
כדי להבין את ההסבר לתופעת חילופי העונות, די להביט לרגע בגלובוס השולחני: ציר הסיבוב של הכדור נטוי בזווית קבועה ביחס לאנך לשולחן. במציאות, הזווית הזו שווה ל- 23.5 מעלות בערך, כאשר השולחן מייצג את "מישור המִלקה" – מישור ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, ובקירוב גם את מישורי ההקפה של שאר כוכבי הלכת וגרמי השמיים במערכת השמש. מכיוון שכיוונו של ציר הסיבוב של כדור הארץ בחלל הוא קבוע – במהלך ההקפה משתנה בכל רגע כיוון הציר יחסית לשמש, ועימו משתנה גם כמות הקרינה שסופג חציו הצפוני של כדור הארץ, על חשבון חציו הדרומי, ולהפך. היפוך חורף מתרחש אצלנו ביום שבו כיוונו הדרומי של הציר פונה באופן המרבי אל השמש, בעוד כיוונו הצפוני פונה הלאה ממנה.
באיור למעלה ניתן לראות בבירור כיצד "גוזלת" חשכת הלילה שעות של אור ככל שמצפינים בקווי הרוחב: הרי כל נקודה על פני קו רוחב מסוים משלימה את המעגל בתוך יממה, 24 שעות. בעקבות מיעוט שעות האור סופג אזורנו כמות קטנה יותר של קרינה במשך היום, וכך הולך מזג האוויר ומתקרר בהדרגה. אולם מלבד זאת, גם בשעות האור המתמעטות השמש מצויה נמוך וקרוב יותר לאופק, כך שזווית הפגיעה של קרני השמש בקרקע מתרחקת מהאנך לקרקע. עקב כך, עוצמת קרינה מסוימת מתפרסת על פני שטח גדול יותר, ולכן צפיפות הקרינה קטנה יותר.
באזור קו המשווה, הקרוי האזור הטרופי, חילופי העונות כמעט אינם מורגשים. לעומת זאת, בקווי רוחב צפוניים ודרומיים יותר ההבחנה בין העונות הולכת ומקצינה. הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי שרויים במשך רוב חודשי החורף בחשכה, ואינם רואים אור יום כלל. כדאי שתזכרו את זה ותשמחו בחלקכם בפעם הבאה שתקטרו על הלילה שנחת לו לפתע בשעה חמש אחה"צ.
