سيتم افتتاح أول مرصد شمسي فريد من نوعه خلال هذا الأسبوع في القرية الدرزية عسفيا الموجودة في الكرمل. يهدف المرصد الذي تم إنشاءه بقيمة 1.75 مليون شيكل، الى تطوير مجال الفضاء والفلك في المجتمع الدرزي، كجزء من قرارات الحكومة لتقليص الفجوات في المجتمع العربي حتى سنة 2026. 

ستسمح هذه المنشأة الفريدة، المزودة بمعدات بحثية متقدمة، لأول مرة في اسرائيل بإجراء أبحاث شمسية بمستوى عال، سواء للطلاب في النظام التعليمي والباحثين من الأوساط الأكاديمية والصناعية. لقد قال اللواء أوري أورون، مدير وكالة الفضاء الاسرائيلية في وزارة الابتكار، العلوم والتكنولوجيا  "هذه خطوة هامة في تطوير التعليم العلمي والبحث الفلكي في اسرائيل"، "لقد بادرنا الى هذا المشروع من بين عدة أمور من أجل زيادة عدد المهنيين الذين يختارون العمل في مجال الفضاء، وأيضا الباحثين والمهندسين والمبادرين وما الى ذلك". 

Image

مركز علمي ومجتمعي هام 

تقوم  شركة "سبيس فالي" التي تتمتع بخبرة واسعة في مجال التعليم الفضائي بقيادة عملية إنشاء المرصد. لقد واجهت الشركة الكثير من التحديات أثناء البناء، بما في ذلك تأخيرات في وصول المعدات الحساسة بسبب الوضع الأمني ​​في شمال البلاد. لكن بالرغم من  الصعوبات فقد تم إنشاء المرصد وسيبدأ عمله الكامل فورًا بعد أسبوع الفضاء الإسرائيلي.

يسمح موقع المرصد الموجود على ارتفاع 550 متراً فوق مستوى سطح البحر، بتحسين ظروف الرؤية الجوية وتوفير ظروف رؤية مستقرة وعالية الجودة. من الجانب العلمي، سوف يستكشف المرصد أيضًا الأجرام السماوية خارج النظام الشمسي، بالتركيز بشكل أساسي على دراسة النظام الشمسي مع التركيز بشكل خاص على الشمس نفسها، التلسكوبات المجهزة بفلاتر متقدمة بأطوال موجية مختلفة وكاميرات لمشاهدة مناطق مختلفة على سطح الشمس بنفس الوقت، الأمر الذي سيسمح بدراسة خطوط طيفية مختلفة. 

بالإضافة الى النشاط العلمي، يحتوي المرصد على مركز للزوار ويتم استخدامه كمركز للفعاليات التعليمية والمجتمعية، وبهذه الطريقة سيُقدم العديد من النشاطات، بما في ذلك مراقبة الشمس والكواكب، الدورات والبرامج للبحث الطلابي، بالإضافة، ستجري تدريبات مهنية للطواقم التعليمية والبرامج الخاصة للشبيبة. ستقوم وكالة الفضاء الاسرائيلية بتمويل تشغيل المرصد خلال أول ثلاث سنوات، بهدف تحويله كمركز علمي هام في المنطقة. 

لقد تم اتخاذ القرار بإقامة المرصد في عسفيا بعد مناقصة علنية، وهو جزء من خطة الحكومة لتمكين وتنمية المجتمعين الدرزي والشركسي في الجليل والكرمل اجتماعيا واقتصاديا. من المتوقع أن يكون المرصد مركز جذب للزوار من جميع أنحاء البلاد، ويساهم بشكل كبير في تقدم العلوم والتكنولوجيا في المجتمع الدرزي. 

The first solar observatory of its kind in Israel will be inaugurated this week in the Druze town of Usfiya on the Carmel. The observatory, which was built at a cost of NIS 1.75 million, is intended to promote space and astronomy among the Druze population, as part of the government's decisions to reduce gaps in Arab society by 2026.

The unique facility, which is equipped with advanced research equipment, will enable high-level solar studies to be carried out for the first time in Israel, both for students in the education system and for researchers from academia and industry. "This is a significant step in the advancement of scientific education and astronomical research in Israel," said Brig. Gen. Uri Oron, Director of the Israel Space Agency at the Ministry of Innovation, Science and Technology, "We have initiated this project for a number of reasons and one of them is to increase the number of professionals who choose to work in the field of space, but also as researchers, engineers, entrepreneurs, etc." 

Image

A significant scientific and community center

The construction of the observatory is led by the "Space Valley" company, which has a wealth of experience in the field of space education. The company faced significant challenges during the construction stage, including delays in the arrival of sensitive equipment owing to the security situation in the north of the country. Despite the difficulties, the observatory has been built and will begin full operation immediately after Israel Space Week.

The observatory's location, at an altitude of 550 meters above sea level, allows for improved atmospheric viewing conditions and stable, high-quality observations. From a scientific point of view, it will study celestial bodies outside the solar system, but will focus, for the most part, on the study of the solar system, with a special emphasis on the sun itself. The telescopes, which are equipped with advanced filters of different wavelengths and cameras for the simultaneous viewing of different regions of the sun's surface, will allow exploration in different spectrum lines. 

In addition to its scientific activity, the observatory has a visitor center that serves as the focal point of educational and community activity. In this way, the observatory will offer a variety of activities, including solar and stellar observations, after-school activities, and research programs for students. In addition, there will be professional training for educational staff and special programs for teens. The Israel Space Agency will fund the operation of the observatory for the first three years, with the aim of establishing it as a significant scientific center in the region.

The decision to locate the observatory in Usfiya was made after a public tender, and it fits into the government's program for empowerment and socio-economic development in the Druze and Circassian communities in the Galilee and on Mount Carmel. The observatory is expected to be a center of attraction for visitors from all over the country and will also make a significant contribution to the advancement of science and technology in Druze society.

סולאריס, מצפה שמש ראשון מסוגו בישראל, נחנך ביום חמישי ביישוב הדרוזי עספיא שבכרמל. המצפה, שהוקם בעלות של 1.75 מיליון שקלים, נועד לקדם את תחום החלל והאסטרונומיה בקרב האוכלוסייה הדרוזית, כחלק מהחלטות הממשלה לצמצום פערים בחברה הערבית עד שנת 2026.

המתקן הייחודי, המצויד בציוד מחקר מתקדם, יאפשר לראשונה בישראל ביצוע מחקרי שמש ברמה גבוהה, הן עבור תלמידי מערכת החינוך והן עבור חוקרים מהאקדמיה והתעשייה. "סולאריס הוא הרבה יותר ממצפה שמש", אמרה גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, "זהו חלון אל העתיד, הזדמנות לכל ילד וילדה, מכל רקע, להביט אל מעבר לאופק ולחלום בגדול. דווקא כאן, בפריפריה החברתית והגאוגרפית, בלב יישוב דרוזי, אנו מוכיחים כי חדשנות פורצת דרך אינה יודעת גבולות. זהו נדבך נוסף במאמץ הלאומי לצמצם פערים ולחבר את כל חלקי החברה הישראלית לעולם המדע והטכנולוגיה".

Image

מרכז מדעי וקהילתי משמעותי

את הקמת המצפה מובילה חברת "ספייס וואלי", בעלת ניסיון עשיר בתחום החינוך לחלל. החברה התמודדה עם אתגרים משמעותיים במהלך ההקמה, כולל עיכובים בהגעת ציוד רגיש בשל המצב הביטחוני בצפון הארץ. למרות הקשיים, המצפה הוקם ויחל לפעול בפעילות מלאה מיד לאחר שבוע החלל הישראלי.

מיקומו של המצפה, בגובה 550 מטר מעל פני הים, מאפשר תנאי צפייה אטמוספריים משופרים ותצפיות יציבות ואיכותיות. בהיבט המדעי הוא עתיד לחקור גם גרמי שמיים מחוץ למערכת השמש, אך להתמקד בעיקר בחקר מערכת השמש עם דגש מיוחד על השמש עצמה. הטלסקופים המצוידים במסננים מתקדמים באורכי גל שונים ובמצלמות לצפייה סימולטנית באזורים שונים של פני השמש, יאפשרו חקר בקווי ספקטרום שונים. 

מעבר לפעילות המדעית, במצפה מרכז מבקרים אשר משמש כמרכז הפעילות החינוכית והקהילתית. בכך המצפה יציע מגוון פעילויות, כולל תצפיות שמש וכוכבים, חוגים ותוכניות חקר לתלמידים. בנוסף, יתקיימו בו הכשרות מקצועיות לצוותי חינוך ותוכניות מיוחדות לבני נוער. סוכנות החלל הישראלית תממן את הפעלת המצפה בשלוש השנים הראשונות, במטרה לבסס אותו כמרכז מדעי משמעותי באזור.

ההחלטה למקם את המצפה בעספיא התקבלה לאחר מכרז פומבי, והיא משתלבת בתוכנית הממשלתית להעצמה ולפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל. המצפה צפוי להוות מוקד משיכה למבקרים מכל רחבי הארץ וכן לתרום משמעותית גם לקידום המדע והטכנולוגיה בחברה הדרוזית.

אם הכל ילך כשורה, ב-27 בפברואר ישוגר טלסקופ חלל חדש של נאס"א, שימפה לראשונה את כל השמיים באור תת-אדום. הטלסקופ בעל השם הארוך במיוחד Spectro-Photometer for the History of the Universe, Epoch of Reionization and Ices Explorer, או SPHEREx, ישוגר מבסיס חיל החלל ונדנברג שבקליפורניה על גבי מרקיע מסוג פלקון 9 של ספייס אקס. 

450 מיליון גלקסיות, 100 מיליון כוכבים

כאמור, המטען העיקרי בשיגור המדעי הזה יהיה טלסקופ חלל חדש – לא דבר של מה בכך אפילו בקצב השיגורים המהיר של השנים האחרונות, המוקדש ברובו ללוויינים מסחריים. במשך שנתיים של פעילות מתוכננת, SPHEREx ימדוד 450 מיליון גלקסיות, קרובות כרחוקות – חלקן רחוקות כל כך שאורן יצא אלינו לפני 10 מיליארד שנה. אחת ממטרות המיפוי היא לבחון את תיאוריית האינפלציה של היקום, לפיה בשבריר השנייה הראשון אחרי המפץ הגדול, בזמן שארך בסך הכול מאה נוניליונית השניה (כלומר 0.00000000000000000000000000000001 שניות), היקום גדל פי נוניליון  (המספר 1 ואחריו 30 אפסים!): מגודל של פרוטון בערך לגודל של גלקסיה. SPHEREx ימדוד את פיזור הגלקסיות כדי לנסות לשפוך אור חדש על המאורע הקוסמי המשונה הזה.

Image

ואילו כאן בשביל החלב, SPHEREx יאסוף נתונים על 100 מיליון כוכבים. ספציפית, טלסקופ החלל יסרוק "פעוטוני כוכבים", עננים מולקולריים של גז ואבק שכוכבים מתהווים בהם, וכן את דיסקות הגז והאבק מסביב לקדם-כוכבים, שכוכבי לכת נוצרים בהם. מטרת סריקה זו היא חיפוש אחר המרכיבים ההכרחיים לחיים כפי שאנו מכירים אותם: מים ותרכובות אורגניות. לשם כך, הטלסקופ יסרוק בטווח הארוך הסמוך לתת-אדום – טווח שמאפשר להתבונן דרך האבק האופף כוכבי שבת ולכת בשלבי היווצרותם. 

כמה אור יש ביקום?

לכאורה גם טלסקופ החלל ג'יימס ווב מצלם בתת-אדום הקרוב, ואין ספק שהוא עוצמתי בהרבה מ-SPHEREx. אולם שעה שג'יימס ווב מצלם פורטרטים של כוכבי לכת, כוכבי שבת וגלקסיות, SPHEREx מתמחה בתמונות פנורמיות. הוא יערוך את הסקר הראשון של כל שמי הלילה, ויעשה זאת בעושר חסר תקדים של 102 צבעים בטווח התת-אדום, כדי להבין טוב יותר את המרחק לגופים השונים ואת הרכבם הכימי. זאת ועוד, SPHEREx יצלם את כל השמיים מדי חצי שנה, כלומר לפחות ארבע פעמים במהלך משימתו, מה שיאפשר למדענים להבחין בשינויים בקנה מידה קוסמי.

Image

למעשה, הסקר שיערוך SPHEREx יהיה מקיף עד כדי כך, שהוא ינסה לענות אחת השאלות הגדולות ביותר – פשוטו כמשמעו: כמה אור יש ביקום? עד כה, טלסקופים כמו ווב או האבל מדדו ברזולוציות גבוהות מאוד את תפוקת האור מגלקסיות מסוימות, או מאזורים מסוימים של היקום, ומדענים ניסו אחר כך להעריך בקירוב (אקסטרפולציה) באמצעות האור שנמדד כמה אור נפלט מכל טריליוני הגלקסיות ביקום. הגישה של SPHEREx שונה: הוא הולך למדוד את כל הזוהר מכל הגלקסיות ביקום, לרבות מגלקסיות קטנות, רחוקות או עמומות מדי כל כך שאי אפשר לצלם אותן במישרין בטכנולוגיה הקיימת. זה כמו ההבדל בין לנסות להעריך סטטיסטית כמה עצים יש בעולם על ידי מספר תמונות מקומיות וחדות בחלק מהיערות, לבין להעריך את מספר העצים על בסיס צילום רחב של כל היערות בכדור הארץ, למשל מלוויין בחלל. ההערכות הקודמות הן לא יותר מניחוש מושכל לעומת אלה שיתבססו על SPHEREx.

כאמור, SPHEREx וטלסקופ החלל המשוכלל והעוצמתי בעולם ג'יימס ווב מצלמים פחות או יותר באותם התדרים, ואין זה מקרה. תופעות מעניינות שיאתר SPHEREx בתמונות הרחבות שלו – ישמשו כמטרות לתצפיות עומק של ווב. המפות של SPHEREx גם ישלימו את תצלומי הרוחב שיצלם מעל-סגול קרוב לתת-אדום קרוב מצפה הכוכבים החדש ורה רובין, שצפוי לראות אור ראשון בהמשך השנה.

גם להק לווייני זעיר לחקר רוח השמש

טלסקופ החלל החדש, שעלה חצי מיליארד דולר "בלבד" (בהשוואה לעלותו של ג'יימס ווב בסך 10 מיליארד דולר), לא ישוגר לבדו. יתפסו איתו טרמפ בטיסה של ספייס אקס להק של ארבעה מיקרו-לוויינים בשם PUNCH, שימפו בתלת-ממד את רוח השמש מאמצע הקורונה (העטרה) ועד ליחידה אסטרונומית אחת (המרחק בין השמש לארץ). זאת, במטרה להבין טוב יותר את המנגנונים שמאחורי סערות והתפרצויות שמש, המסכנות את שלומם של אסטרונאוטים ושל לוויינים, ולייצר מנגנון התרעה יעיל. 

Image

עדכון [1.3.25]: בעקבות תצפיות ובדיקות מחודשות ועצמאיות, גם נאס"א וגם סוכנות החלל האירופית מעריכות שהסיכוי להתנגשות האסטרואיד בכדור הארץ צנח לכמעט אפסי. 

**

הרשת הבינלאומית להתרעה מפני אסטרואידים (IAWN) פרסמה אתמול (29 בינואר) התרעה על אסטרואיד שעלול להתנגש בכדור הארץ בעוד כשמונה שנים. על פי ההערכות, קיים סיכוי של 1.3% להתנגשות ב-22 בדצמבר, 2032.

האסטרואיד, שסומן כ-2024YR4, התגלה לראשונה ב-27 בדצמבר 2024 על ידי מערכת התרעה קרקעית בשם ATLAS של אוניברסיטת הוואי בצ'ילה, במסגרת פעילות חיפוש אסטרואידים הממומנת על ידי נאס"א. בבדיקה מאוחרת יותר נמצאו תצפיות נוספות של האסטרואיד בתמונות ארכיון מה-25 וה-26 בדצמבר 2024.

על פי הערכות המדענים, גודלו של האסטרואיד נע בין 40 ל-90 מטרים. לצורך השוואה, המטאור שהתפוצץ מעל העיר הרוסית צ'ליאבינסק ב-2013 ופצע מאות בני אדם, היה בגודל של כמעט עשרים מטרים. המטאור שהתפוצץ מעל בסיביר ב-1908, היה בגודל של בין 50 ל-100 מטרים, והוא כבר שיטח יער בגודל 2000 קמ"ר, עם פיצוץ בעצמה השקולה לכאלף פצצות גרעיניות מהסוג שהוטל על הירושימה. את גודלו האמיתי של 2024YR4 קשה להעריך כעת. הדו"ח הרשמי מציין כי לפי שעה, "אנחנו לא יכולים לצמצם את טווח הגדלים ללא תצפיות רדאר מהחלל העמוק, תצפיות אינפרא-אדום תרמיות, או תמונות מחללית שתתקרב לאסטרואיד". האסטרואיד נמצא כעת רחוק מדי מכדור הארץ לביצוע תצפיות רדאר, ולמעשה לא יהיה בטווח רדאר עד 2032.

Image

יחד עם זאת, נאס"א וסוכנות החלל האירופית (ESA) ממשיכות לעקוב אחר האסטרואיד בשיתוף פעולה עם רשת מצפי הכוכבים העולמית. האסטרואיד יהיה בטווח התצפית עד תחילת אפריל 2025, ולאחר מכן ייעלם עד יוני 2028, כאשר מסלולו בן כארבע השנים יחזיר אותו לקרבת כדור הארץ. 

גם ישראל היא חלק מהמאמץ הבינלאומי בהיבט של המעקב והניתוח לצורכי אפיון האסטרואיד. ד"ר דוד פולישוק וצוות אסטרופיזיקאים ממכון ויצמן למדע מצאו את האסטרואיד בסקר שמיים שהם עורכים באמצעות מערך הטלסקופים LAST- Large Array Survey Telescope, שבנאות סמדר. "גילינו שהמערך צילם את האסטרואיד ממש לפני כמה שבועות, ב-5 בינואר, ושלחנו ל-IAWN בנאס"א את הנתונים", אמר פולישוק לאתר סוכנות החלל הישראלית. "הוא נצפה ממרחק של כ-14 מיליון ק"מ מאיתנו והתצפית הזאת תסייע לדייק את מסלול האסטרואיד ייתכן שתעזור להבין אם הסיכון לפגיעה גדל או קטן". 

הראל בן עמי נציג סוכנות החלל הישראלית בוועדות האו"ם להגנה פלנטרית הסביר כי "IAWN היא שיתוף פעולה עולמי של צופי אסטרואידים ומדענים שהוקם בהמלצת האו"ם. במקרה של איום פגיעה, המידע יסופק על ידי IAWN ויופץ לכל המדינות החברות באו"ם באמצעות המשרד לענייני החלל החיצון". בן עמי הוסיף כי "מדובר במצב מיוחד שכן זו הפעם הראשונה ש IAWN, רשת ההתרעה העולמית מפני אסטרואידים, מוציאה הודעה שאינה תרגיל. אנו לומדים את הנושא ונעדכן על פי ההתפתחויות".

מסדרון פגיעה אפשרי ותוכנית פעולה

במקרה של פגיעה בכדור הארץ, הנזק עלול להיות משמעותי. על פי ההערכות, נזקי הפיצוץ עלולים להגיע למרחק של עד 50 ק"מ מנקודת הפגיעה, בהתבסס על הקצה העליון של טווח הגדלים האפשרי. אזור הסיכון לפגיעה משתרע על פני מסדרון רחב הכולל את מזרח האוקיינוס השקט, צפון אמריקה הדרומית, האוקיינוס האטלנטי, אפריקה, הים הערבי ודרום אסיה. יש לציין כי גם פגיעה באוקיינוס אין להקל בה ראש, כיוון שהיא עלולה לגרום לצונאמי שעלול להשפיע על יותר מקומות מאשר פגיעה ישירה בקרקע. 

Image

מה תוכנית הפעולה בינתיים? "בקרוב אמורה להתכנס SMPAG, הקבוצה המייעצת לאו"ם בענייני איומי אסטרואידים", מסביר בן-עמי, "היא תעביר את המלצותיה ל-UNOOSA, משרד האו"ם לענייני החלל החיצון. אם יתגלה שקיים סיכוי סביר יותר לפגיעה, ייתכן שיתחילו לדון בתכנון משימת הסטה". כזכור, ב-22 בספטמבר 2022, הגשושית דארט של נאס"א התרסקה על פני האסטרואיד דימורפוס בניסוי ראשון בהגנה פלנטרית. הגשושית היתה חלק מניסוי שנועד ללמוד איך להסיט אסטרואיד במידה שהאנושות תאלץ להתמודד עם איום התנגשות ממשי. החללית האירופית הרה צפויה להגיע לאסטרואיד ב-2027 ולמדוד את השינוי במסלול, במהירות ובציר הסיבוב של האסטרואיד שבו דארט פגעה. 

הדוח מקפיד לציין כי יש כמעט 99% סיכוי שהאסטרואיד יחלוף בבטחה על פני כדור הארץ. תצפיות עתידיות צפויות לצמצם את אי-הוודאות במסלולו של האסטרואיד ובהסתברות הפגיעה. עד סוף חלון התצפית באפריל 2025, ההסתברות לפגיעה עשויה לעלות לכמה עשרות אחוזים או, כפי שסביר יותר, לרדת מתחת לסף ההתרעה של 1%.

ההתרעה הנוכחית פורסמה בהתאם לקריטריונים ולספי התגובה שנקבעו על ידי האו"ם לפעולות תגובה במקרה של פגיעת אסטרואיד. הסף להוצאת אזהרות על השפעות פגיעה אפשרית הוא הסתברות פגיעה גבוהה מ-1% וגודל משוער של יותר מ-10 מטרים.