נמצאו 3713 תוצאות
שבוע החלל הישראלי
share

כנס החלל הבינלאומי ה-11 ע"ש אילן רמון 2016

-

נפתחה ההרשמה לכנס החלל ע"ש אילן רמון.
כנס החלל ע"ש אילן רמון הוא האירוע השנתי המרכזי לזכר חללי מעבורת החלל קולומביה ומתקיים בסמוך למועד האזכרה של אילן רמון. האירוע מהווה נקודת מפגש מרכזית לבכירים מתחום המדע והחלל מרחבי העולם. זו השנה העשירית בה יישתתפו בכנס ראשי סוכנויות, אסטרונאוטים ובכירים מתעשיית החלל הישראלית והבין-לאומית. הכנס, המאורגן על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ומכון פישר, מיועד לקהילה המקצועית בלבד וכרוך בתשלום. השנה, במסגרת הכנס, תיערך לראשונה גם הסדנה הישראלית למקצועני חלל צעירים.

הבטיחו את מקומכם בהרשמה מראש!

תכנית ראשונית (צפויים שינוים)

2.2.2016 יום הכנס הראשון

קטע נגינה

ברכות ודברי פתיחה:

תא"ל (מיל') אברהם עשהאל, מנכ"ל מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל
משה פדלון, ראש עיריית הרצליה
ח"כ אופיר אקוניס, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל

מעמד זיכרון לצוות משימת מעבורת החלל קולומביה STS-107

הענקת מלגות על שם אילן רמון, מטעם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
במעמד הגברת רונה רמון, עידו שריר, מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, מנחם קדרון, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית

דברי פרופ' סימונטה די פיפו, מנהלת ארגון האו"ם לנושאי החלל

דברי האסטרונאוט ג'וזף אקאבה, נאס"א

הפסקה

סקירת אירועי השנה החולפת בתחום מדיניות חלל וביטחון

ד"ר דגנית פייקובסקי, סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת ת"א והמועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

עתיד החלל מנקודת מבטן של סוכנויות חלל

בהשתתפות:
דונלד ג'יימס, המשנה לראש נאס"א לנושאי חינוך
ז'אן איב לה-גאלראש סוכנות החלל הצרפתית והנשיא הנבחר של הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה
פרופ' רוברטו בטיסטון, נשיא סוכנות החלל האיטלקית
מנחם קדרון, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית

סקירת אירועי השנה החולפת בתחום טכנולוגיות חלל

טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

עתיד החלל מנקודת מבטן של תעשיות החלל

דוברים:
עופר דורון, מנכ"ל מבת-חלל
אילן פורת, אלאופ/אלביט
נציג רפאל

הפסקת צהריים

עתיד הפעילות האנושית בחלל רב שיח בהשתתפות האסטרונאוטיות

דוברים:
שאנון ווקר, נאס"א
סמנתה כריסטופרטי, סוכנות החלל האיטלקית והאירופית
יי סון יון, קוריאה

תוכניות עתידיות לחקר החלל באמצעות חלליות מאוישות

ג'ון קאראס, סגן נשיאת לוקהיד מרטין ומנכ"ל פעילות החלל המאוישת של לוקהיד מרטין-חלל

אתגרי העתיד לביטחון החלל

מייג'ור ג'נרל דייויד תומפסון, סגן מפקד פיקוד החלל של חיל האויר האמריקאי

דבר מפקד חיל האויר, האלוף אמיר אשל

דברי סיום

אלוף (מיל') הרצל בודינגר, יו"ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל

3.2.2016 יום הכנס השני

סדנה (למוזמנים בלבד) בנושא אתגרים למגזר החלל הישראלי

SGX 2016 – הסדנה הישראלית הראשונה לסטודנטים ומקצועני חלל צעירים, בשיתוף Space Generation Advisory Council

בית חיל האויר, רחוב ז'בוטינסקי 15, הרצליה

לאירועי שבוע החלל הישראלי
Event Image
מליאה בכנס החלל ע"ש אילן רמון
שבוע החלל הישראלי
share

כנס רמון לחינוך וחלל 2014

-

כנס רמון לחינוך וחלל, הנערך במסגרת שבוע החלל לציון 11 שנים לאסון מעבורת החלל קולומביה, הוא כנס שמעלה על נס את ההישגים והמשיכה של האדם אל החלל. גם השנה, במסגרת שבוע החלל, קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית מזמינות מנהלי מחוזות, מנהלי בתי-ספר, מפקחים ומורים, ליהנות מתערוכת פרוייקטים מרשימה של תלמידים מרחבי הארץ, ולהאזין למגוון הרצאות בפורמט TED של פרויקטים חינוכיים בתחום החלל.

בתוכנית הכנס:

14:30 - 15:00: התכנסות, סיור בתערוכת הישגי התלמידים וכיבוד קל.

15:00 - 15:15: ברכות: בינה בר-און, המנהלת הכללית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ושושי כהן, מנהלת תחום מדעים ומפמ"ר מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך.

15:15 - 15:45: רונה רמון, נשיאה ומייסדת קרן רמון - "חינוך בדמותם".

15:45 - 16:15: ברק בן אליעזר, מנכ״ל Winnovation - "השמים הם הגבול והדרך - דרך ארץ".

16:15 - 16:45: אנה ל. פישר Anna L. Fisher - אסטרונאוטית נאס"א.

17:15 - 19:15: הצגה בפורמט TED של פרוייקטים חינוכיים בתחום החלל:
ישראל בחלל - ד״ר דגנית פייקובסקי
קאהן ועכשיו -ירדן אסא
רמון ספייסלב - יובל הולצמן
אסטרו נט -עידו ברקת
SpaceIL תחלום, תעז, תצליח: השמים הם רק ההתחלה - נועה קטנוב
אתר היל"א: המרכז למידע אסטרונומי וספר השנה לשנת 2014 - ד"ר יגאל פת-אל

19:00 - 19:15: סיכום הכנס- אריאל בריקמן.

כתובת: בית פרס לשלום, קדם 132, תל אביב יפו

לאירועי שבוע החלל הישראלי
Event Image
,
אירועי חלל
share

מטר הפרסאידים 2015

-

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והאגודה הישראלית לאסטרונומיה מזמינות אתכם לשני אירועים מרכזיים ללא תשלום:
באירוע אחד, שיתקיים ברחבי הארץ, יתקיימו הרצאות מרתקות אודות מטר המטאורים הצפוי ותצפית בכוכב הלכת שבתאי.
ובאירוע נוסף, שיתקיים במצפה רמון עם ראות מעולה וציוד אופטימאלי, אתם מוזמנים לשכב על הגב, לצפות בשמי הלילה שבהדרגה יהפכו סואנים מהבזקי אור של "כוכבים נופלים" (כלומר מטר מטאורים) הטסים במהירות של עד 72 ק"מ בשנייה.

אירוע ראשון, ללא תשלום, במצפים ברחבי הארץ: הרצאות על מטר המטאורים ותצפית בשבתאי

"הכוכבים הנופלים" הם למעשה 'פרסאידים'- שובל אבק שהותיר אחריו השביט סוויפט-טאטל. כאשר כדור הארץ עובר דרך שובל זה מדי שנה, החלקיקים "מתנגשים" בכדור הארץ, מתלהטים בעת החיכוך באוויר בכניסה לאטמוספירה.

ב- 9 באוגוסט, יתקיימו הרצאות אודות התופעה המרתקת הזו בשישה מצפים ברחבי הארץ (פרטים בתחתית העמוד). כמו כן, בכל המצפים תתקיים גם תצפית בשבתאי ובטבעותיו המרשימות. הקהל הרחב מוזמן והכניסה היא ללא עלות.

איפה: במצפה הכוכבים גבעתיים, מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מצפה הכוכבים ע"ש הארי קיי בגבעת אולגה, מצפה הכוכבים מעלה אדומים, ומצפה הכוכבים במרכז החלל טייבה. כתובות ופרטי התקשרות בתחתית העמוד.
מתי: ב- 9 באוגוסט בין 20:00 ל- 22:30.
כניסה: הכניסה חופשית וללא תשלום.

אירוע שני, ללא תשלום, במצפה רמון: תצפית במטר המטאורים

את היופי הסואן של מטר המטאורים קשה לראות מהחלונות והגגות בצפון הארץ ובמרכזה, בשל עננים שמגיעים מהים ובגלל האור הרב שמגיע מהכבישים, מהבתים והערים. בזכות הגובה הרב של מצפה רמון ושמי המדבר הבהירים, אפשר ליהנות ממופע שמימי גם בלי ציוד מיוחד. רק לשכב על הגב ולבקש משאלה.

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה ועמותת תיירות הר הנגב, מזמינות אתכם ב- 12 באוגוסט, ללילה אחד שבו מצפה רמון יוחשך לחלוטין. הטלסקופ הנייד הגדול בארץ ועוד עשרות טלסקופים משוכללים יגיעו אל 'רובע דרכי הבשמים' במצפה רמון. זוגות, יחידים ומשפחות מוזמנים לפרוש מחצלת, להתעטף בשמיכה קיצית ולהביט מעלה, בזמן ששמי המדבר הנקיים יזהרו בנצנוצים ושובלי מטאורים ובקצב של עד 100 מטאורים בשעה.

שפע פעילויות יתקיימו במספר מתחמים במקום:
מתחם תצפיות עם טלסקופים משוכללים.
מתחם הרצאות על צבירי הכוכבים, מערכת השמים והיכרות עם שביל החלב, בליווי סיפורי אסטרונומיה פיקנטיים.
מתחם יצירה והפעלה לילדים.
מתחם סרטי חלל ומדע בדיוני לכל המשפחה.

חושבים שאתם מסוגלים לתפוס "כוכב נופל"? רוצים לשתף את העולם?
צלמו תמונה או וידאו קצר מ- 18 שניות והעלו לאינסטגרם. אל תשכחו להוסיף האשאג meteor_showers# ולתייג אותנו: Israel_Space_Agency@

פרטים נוספים:
איפה- מצפה רמון, רובע דרכי הבשמים. הכניסה הראשונה ימינה למצפה רמון מכביש 40. מומלץ להגיע עם תוכנת ניווט כמו waze (הזינו "רובע דרכי הבשמים") כיוון שהצמתים יהיו מוחשכים וכן גם השילוט.
מתי- יום רביעי 12.8 החל מ- 19:00 ועד השעות הקטנות של הלילה.
כניסה וציוד- הכניסה לאירוע היא ללא תשלום, ללא צורך בהרשמה מראש ופתוחה לקהל הרחב (חניה מסודרת וחופשית). מומלץ להביא מחצלות ובגדים חמים ללילה.
לינה- בסביבת רובע דרכי הבשמים יש אפשרויות רבות ללינה בתשלום, כמו חניונים ברשות הטבע והגנים, מלונות, אכסניות וחוות בודדים.
פרטים נוספים- בטלפון 08-8681635
פעילויות נוספות בסביבה- פעילויות נוספות בתשלום יתקיימו באתרים נוספים כמו חאן מרחבעם, חאן השיירות, חאן בארותיים, חוות כרמי הר הנגב ותמנע. לפרטים נוספים היכנסו לאתר תיירות הר הנגב.

Event Image
מטר פרסאידים | צילום: Sean Molin
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share

מטר הפרסאידים הלילה צפוי להיות חזק במיוחד השנה

בשל מעבר כדור הארץ בנחיל אבק צפוף יותר השנה, מטר המטאורים של אוגוסט צפוי להיות חזק במיוחד. ייתכן שגם כוכב הלכת צדק אחראי לכך במידה מסוימת, מעריכים בנאס"א

11.08.2016
מטר הפרסאידים בשנה שעברה, 2015 | צילום mLu.fotos
מטר הפרסאידים בשנה שעברה, 2015 | צילום mLu.fotos
ביום חמישי הקרוב צפוי להתרחש אירוע אסטרונומי מרהיב שבו גם אתם יכולים לקחת חלק. מי שייצאו מביתם וימצאו פינה חשוכה הרחק מאורות העיר, צפויים ליהנות ממטר מטאורים הידוע גם כמטר הפרסאידים. זהו מטר המטאורים השנתי הגדול ביותר ואנו מזמינים אתכם לתצפית מאורגנת ופעילויות, שתתקיימנה מחר (חמישי) במצפה רמון, בחסות סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והאגודה הישראלית לאסטרונומיה.
 
השנה, כדאי לדעת, מטר הפרסאידים צפוי להיות חזק מהרגיל. אם בשנה רגילה ניתן לצפות בשיא המטר בשמונים עד מאה מטאורים לשעה - בהנחה שהתרחקתם מהעיר מוצפת האור, כמובן - הרי שהשנה צפוי המטר להגיע בשיאו ל-120 עד 150 מטאורים בשעה. לדברי אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים במכון ויצמן למדע, שיאו של המטר צפוי בין ליל חמישי לשישי, בין 1:30 ל-4:30 לפנות בוקר. הוא מוסיף ששיא נוסף של המטר יתרחש באמצע היום בשעון ישראל, כך שהוא לא רלוונטי למי שגרים באזור זה של העולם.
 
מטר מטאורים נוצר כאשר במסלולו סביב השמש, כדור הארץ חוצה שובל חלקיקי אבק שהותיר אחריו כוכב שביט. כתוצאה מכך, חלקיקים הנכנסים לאטמוספירה במהירות אדירה מתלהטים בחיכוך עם האוויר ו"נדלקים" בשמים. שובלי שביטים משתרכים לאורך מיליוני קילומטרים והשובל שהותיר אחריו השביט סוויפט-טאטל הוא זה שאחראי למטר המטאורים ביום חמישי בלילה. לדברי מנוליס, המטר יהיה חזק יותר השנה מכיוון שכדור-הארץ חוצה נחיל חדש יחסית בשובל השביט, שריכוז החלקיקים בו גדול יותר מנחילים אחרים.
 
לפי הסבר נוסף שפורסם בהודעה של נאס״א, חוזקו הצפוי של מטר המטאורים השנה קשור לכוכב הלכת צדק. מסלולו של צדק אינו חוצה את נחיל חלקיקי האבק של סוויפט-טאטל באופן ישיר, כפי שקורה לכדור-הארץ מדי אוגוסט, אך לעתים צדק מתקרב אליו. כאשר צדק מתקרב קצת לשובל החלקיקים, כוח הכבידה האדיר של כוכב הלכת משפיע על מיקומו של השובל ומקרב אותו למיקום שבו חוצה אותו כדור-הארץ; לרוב כדור-הארץ אינו חוצה את שובל החלקיקים של ספיווט-טאטל במרכזו, אלא רק מגרד את קצוותיו. ייתכן שהשנה היא אחת מהשנים שבהן נהנה ממטר חזק במיוחד בשל ״עזרתו״ של צדק. לפי מומחים בנאס״א, לפחות שלושה נחילים בתוך שובל השביט נמצאים במסלול התנגשות עם כדור-הארץ. 
 
 
 
 
תגיות:
יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים
share

ירח מלא במבט שונה

יום רביעי 14.12.16

אנחנו מכירים אותו זה מכבר ולכאורה אין מה להתרגש מעוד ירח מלא, כמו זה שיזרח הערב. למעשה, אפשר אפילו להתאכזב מכך שדווקא הלילה אורו יפריע לצפייה באחד ממטרי המטאורים החזקים השנה, מטר הג'מינידים המגיע לשיאו עם קצב של כ- 120 מטאורים לשעה. אבל בכל זאת החלטנו להקדיש תשומת לב לירח המלא האחרון לשנת 2016, שהוא במקרה גם סופר-ירח, כלומר כזה המגיע במסלולו לקרבה מקסימלית לכדור הארץ. 
 
-
אנחנו מכירים אותו זה מכבר ולכאורה אין מה להתרגש מעוד ירח מלא, כמו זה שיזרח הערב. למעשה, אפשר אפילו להתאכזב מכך שדווקא הלילה אורו יפריע לצפייה באחד ממטרי המטאורים החזקים השנה, מטר הג'מינידים המגיע לשיאו עם קצב של כ- 120 מטאורים לשעה. אבל בכל זאת החלטנו להקדיש תשומת לב לירח המלא האחרון לשנת 2016, שהוא במקרה גם סופר-ירח, כלומר כזה המגיע במסלולו לקרבה מקסימלית לכדור הארץ. 
 
אינספור שירים, ציורים וסיפורי-עם הוקדשו לירח בתולדות האנושות. הנה אחד מהם, מאת מורה הזן הדגול, דוגן, שחי ביפן במאה ה- 13:
 
העולם
למה נדמה אותו?
 
באגל טל
הנושר ממקור אנפה
שוכנת בבואת הירח
 
(מיפנית: יעקב רז)
 
כדי לראות את העולם שלנו, כדור הארץ, לא צריך הרבה כמובן; התבוננו סביבכם באור יום או חפשו באינטרנט את אחת מתוך אינספור התמונות המרהיבות של כדור הארץ שצולמו מהחלל. אבל בשיר של דוגן העולם שלנו אינו אלא השתקפות זעירה של משהו אחר לגמרי: הירח. מדוע? 
 
כאשר דוגן מתבונן בהשתקפות הרגעית הזו של הירח, הוא למעשה רואה שני עולמות בעת ובעונה אחת: גם את העולם שלנו (ליתר דיוק, טיפה בעולם שלנו) וגם את הירח. בכך הוא כאילו מזמין אותנו להתבלבל לרגע בין שני העולמות. העולם היציב והמוכר שלנו נעשה אחד עם העולם שהוא הירח והכל מרגיש לפתע כל כך זר וארעי, כמעט אשליה חולפת. אבל גם מי שקרא את שירו של דוגן לפני כ- 800 שנה והצליח בתרגיל המחשבתי שהוא הציע, וודאי לא שיער לעצמו שהירח וכדור הארץ באמת היו פעם אחד. 
 
 

bookofstarsforyo_mittrich.jpg

כדור הארץ והירח, שני עולמות שהיו פעם אחד | איור (1917): Mitton, G.E מתוך The Book of Stars
כדור הארץ והירח, שני עולמות שהיו פעם אחד | איור (1917): Mitton, G.E מתוך The Book of Stars
 
לפי התיאוריה המדעית המובילה, עד לפני 4.5 מיליארד שנה, מה שאנחנו מכנים כיום "ירח" היה חלק מכדור הארץ. כלומר, עד שגרם שמים בגודל מאדים פגע בכדור הארץ הקדום (יש הטוענים שהיתה זו סדרה של פגיעות מגופים שונים) והעיף לחלל חומר מהפלנטה שלנו, חומר שהלך והתגבש תוך כדי מסלול סביב כדור הארץ, עד שהוא נהיה לירח שלנו. 
 
אבל גם מבלי לדעת כל זאת, כשמתבוננים בירח אפשר הרי לראות, אפילו בלי משקפת, את פני השטח ולדמיין ממש עולם, כזה שאפשר לדרוך וללכת על פניו. אנו יודעים כיום להרחיב את המבט הזה ולומר שאלה הם פני שטח אפורים וצחיחים, אך בעלי מכתשים עמוקים ואפלים שבתוכם מיליוני טונות של מים במצב קרח, והרים שעל פסגתם אפשר לשבת ולצפות בזריחת השמש. זהו עולם אחר ורחוק, אבל יש בו משהו מוכר ונגיש. אז בירח כדאי אולי להתבונן כמעין גרסה אחרת של העולם שלנו. את שירו של דוגן אפשר גם להפוך על ראשו, אילו אסטרונאוט על הירח היה כותב אותו:
 
העולם, 
למה נדמה אותו?
 
במגן השמש, 
המחליק על קסדת חברי, 
שוכנת בבואת כדור-הארץ
 
 
 

apollo-earthrise-Gray-lensman-qx-nasa.jpg

משימת אפולו (תמונה מעובדת) | NASA, Gray Lensman QX's Flickr
משימת אפולו (תמונה מעובדת) | NASA, Gray Lensman QX's Flickr
 
 
 
התמונה למעלה במלואה:

389081main_PIA12237_full.jpg

מצבורי המים מסומנים בכחול במיפוי מינרולוגי של הירח | ISRO/NASA/JPL-Caltech/Brown Univ./USGS
מצבורי המים מסומנים בכחול במיפוי מינרולוגי של הירח | ISRO/NASA/JPL-Caltech/Brown Univ./USGS
 
תגיות:
sky calendar Image
מיפוי מינרולוגי של הירח | ISRO/NASA/JPL-Caltech/Brown Univ./USGS
יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים
share

הירח וצדק יוצאים לטיול

יום שישי 25.11.16

הירח חולף ותוך כדי תנועתו עובר במרחק של 1.6 מעלות קשת צפונית לכוכב הלכת צדק.  
-
הירח חולף ותוך כדי תנועתו עובר במרחק של 1.6 מעלות קשת צפונית לכוכב הלכת צדק.  
 
 

מדוע זה קורה וכיצד צופים בזה?

 
 
 

למה כדאי להביט למעלה?

 
כאשר כוכבי לכת מתקבצים יחד בשמיים, ובמיוחד כאשר הם מתקבצים עם הירח, "שכונת" מערכת השמש שלנו נעשית מוחשית יותר בין כל הכוכבים מסביב. 
 
נסו להיזכר בתקופת הילדות, בפעם הראשונה שיצאתם לטיול ארוך בסופשבוע, ופתאום חלחלה ההבנה שאתם לא רק תושבי ביתכם ועירכם, אלא גם של מדינה שלמה שנופיה שונים כל כך ממה שהכרתם, ומרחביה נפרשים הרבה מעבר לקפיצה קטנה לסופר או בית הספר. זה קרה שוב, במסע הראשון לארץ רחוקה עם תרבות אחרת לגמרי- הגבולות מתרחבים ואתם, תושבי העיר, אזרחי המדינה, נעשים לפתע אורחים בבית רחב הרבה יותר, "בית" בגודלו של כוכב לכת שלם. וזה עומד לקרות שוב הלילה. 
 
קל להיות אדיש לשמי הלילה; קל כל כך לפספס את הפלא שבהשתייכותנו למשהו גדול יותר מהעולם הזה שבו אנחנו חיים. אבל מערכת השמש היא באמת "שכונה" די בודדה ולמעשה, הכוכב הכי קרוב מרוחק מאיתנו 4.24 שנות אור- למעלה מ- 40 טריליון קילומטר.
 
אז בעת ההתקבצות עם הירח הלילה, נסו ליצור בדמיונכם את המרחב האינטימי הזה: צרו משולש דמיוני מעינכם אל הירח, משם אל צדק וחזרה אליכם. שאר הכוכבים שברקע עד כדי כך רחוקים, עד שגבולות המשולש האלה מצליחים פתאום לתחוֹם "חדר בבית". ברוכים הבאים.
תגיות:
sky calendar Image
כוכב הלכת צדק, מתוך הספר השמיים וסיפורם משנת 1908 | איור באדיבות ספריית אוניברסיטת קליפורניה
יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים
share

הירח ואלדברן ניתקים זה מזה

יום שלישי 15.11.16
- 17:55

עם זריחת הירח, בשעה 17:55, ייראה בצמוד אליו, במרחק 5
-
עם זריחת הירח, בשעה 17:55, ייראה בצמוד אליו, במרחק 5 מעלות קשת, אלדברן, הכוכב הבוהק בקצה משולש הכוכבים היוצר את ראשה של קבוצת שור. אלדברן הוא כוכב ענק כתום שצבעו נראה בעין ומודגש במשקפת שדה קטנה או טלסקופ. 
 

למה כדאי להביט למעלה?

 
בעיקר בזכות היופי שיוצרת הסמיכות בין שני הגופים הזוהרים האלה והאופן בו הם ניתקים זה מזה. הביטו בירח עם זריחתו במזרח. הוא עדיין מכסה את אלדברן אך המשיכו להתבונן בו. תוך כמה דקות (סבלנות, זה ישתלם), תוכלו להבחין בגוף שמימי זוהר מציץ פתאום ואז ניתק מפני השטח של הירח, כמו פתית שלג זוהר בחלל הניתק מגוש סלע אפור.
 
מהי, בעצם, ההתכסות הזו? לא פחות מליקוי מאורות, כשחושבים על זה. לא מדובר כמובן בליקוי חמה, כי זו אינה השמש שלנו שהירח מסתיר. הליקוי הוא של שמש אדירה הרבה יותר, ענק אדום הגדול פי 44 מהשמש שלנו (שרק בתוכה, נזכיר, נכנס גודלו של כדור הארץ פי 1.3 מיליון). הירח מסתיר את הענק האדום, ממש כפי שהוא מסתיר לעיתים נדירות את השמש שלנו במלואה, אלא שהמרחקים הם קצת אחרים: כ- 150 מיליון ק"מ (השמש שלנו) לעומת 615 טריליון ק"מ, אלדברן. הכל עניין של פרספקטיבה, קצת כמו עם עלי הכותרת של עץ השזיף בציור של אוהרה קוֹסוֹן היפני, שנדמים כאילו הם נושרים מהירח:
 
 
תגיות:
sky calendar Image
עץ השזיף על רקע שמי הלילה והירח | אוהרה קוסון, יפן (1945)
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share

שרידי הניסוי שערך אילן רמון בחלל יוצגו לקהל הרחב

שרידי המיידקס, הניסוי שהאסטרונאוט הישראלי אילן רמון ערך בחלל, יוצגו לראשונה לציבור הרחב במוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה

27.07.2016
שרידי המיידקס, מוצגים בכינוס החלל הבינלאומי ע"ש אילן רמון, פברואר 2016
שרידי המיידקס, מוצגים בכינוס החלל הבינלאומי ע"ש אילן רמון, פברואר 2016
סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע העבירה בהשאלה למדעטק, המוזיאון הלאומי למדע טכנולוגיה וחלל בחיפה, את שרידי ניסוי ה"מיידקס" במטרה להציגו לציבור הרחב. מיידקס הוא ניסוי שערך האסטרונאוט אילן רמון בחלל על גבי מעבורת החלל קולומביה. הניסוי נועד לחקור סופות אבק מדברי והשלכותיהן על האקלים. 
 
במהלך איסוף וזיהוי של שרידים שערכה נאס"א בסיוע הציבור נמצאו שרידים מהניסוי ובהם: המצלמה שעמה צילם רמון את הניסוי בחלל, מערכת בקרה, הבית של עדשות המצלמה, תמוכות, כונן הקלטה ורכיבים אלקטרוניים נוספים. שרידי המיידקס התקבלו מנאס"א בתחילת 2016, בעקבות בקשת רונה רמון, ראש 'קרן רמון לחינוך למצוינות וחלל' ואלמנתו של אילן, מסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, לאפשר לבני נוער בישראל להיחשף לעולם המחקר והמחקר דרך ניסוי זה. כעת שרידי הניסוי מוצגים במסגרת פסטיבל החלל "המדריך לגלקסיה", בתערוכת "האדם והחלל" אשר נפתחת השבוע במדעטק חיפה. התערוכה תינעל אחרי החגים ובתום התערוכה יושבו הפריטים לסוכנות החלל. 
 
שר המדע אופיר אקוניס אמר כי  "מורשתו המרשימה של אילן רמון ניכרת והיא מעוררת השראה לצעירים רבים, למדענים ולציבור הישראלי כולו.  הניסוי שערך תרם רבות למדע ותוצאותיו משמשות עד היום מחקרים וחוקרים בתחום. אני שמח לאפשר לציבור הרחב להתרשם מקרוב מהשרידים המרגשים והחשובים האלה שיוצגו בחודשים הקרובים במדעטק". 
 
במסגרת ההסכם של סוכנות החלל הישראלית עם נאס"א בשנת 1996 סוכם כי רמון יבצע את ניסוי "מיידקס" של מדענים מאוניברסיטת תל-אביב. הניסוי על מעבורת החלל "קולומביה" בדק את התכונות הפיזיקליות, האופטיות והכימיות של חלקיקי אבק, בפרט מעל מזרח הים התיכון. זה היה ניסוי חלוצי שמדד תכונות חלקיקי אבק בגבהים שונים. ניסויים דומים נעשו עד אז רק על הקרקע.
תגיות:
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share

הראש במאדים, שתי הרגליים על הקרקע

למרות החשש שהעלויות האסטרונומיות יהפכו למדע בדיוני את תוכניותיו של אילון מאסק להנחית חלליות על מאדים, לפי מידע חדש שפרסמו בימים האחרונים גורמים בנאס״א, עלות המשימה הראשונה תהיה נמוכה יחסית.

4.08.2016
אילוסטרציה של החללית דרגון על מאדים | באדיבות SpaceX
אילוסטרציה של החללית דרגון על מאדים | באדיבות SpaceX
 
״הייתי רוצה למות על מאדים – אבל לא בהתנגשות״. כך אפשר לתמצת את חזונו של יזם ההיי טק והחלל אילון מאסק בתחום החלל, כפי שהוא עצמו התבטא בעבר. אם ניקח ברצינות את יומרותיו של מאסק, הרי שחברת החלל הפרטית ספייס-אקס (SpaceX), שאותה הקים בתחילת שנות האלפיים, צפויה להנחית אדם ראשון על מאדים כבר באמצע העשור הבא, וליישב את כוכב הלכת האדום בשנים שלאחר מכן. בינתיים ספייס-אקס הכריזה על כוונותיה לשגר משימת ניסיון לא מאוישת למאדים כבר במאי 2018. החברה תעשה זאת באמצעות המשגר Falcon Heavy והחללית Dragon שהיא מפתחת, במטרה לבחון את יכולותיהן. 
 
מעבר לאתגרים הטכנולוגיים, אחד הדברים שמאיימים להפוך את חלומו של מאסק למדע בדיוני הוא העלויות האסטרונומיות. לפיכך, אחת הטענות המרכזיות של ספייס-אקס היא שניתן להוזיל באופן דרמטי את הטיסות לחלל, ובראש ובראשונה את זו שאמורה לצאת לדרך בעוד שנתיים; השאלה היא עד כמה. דיווחים טריים המגיעים מפגישה של המועצה המייעצת של נאס״א עשויים לספק תשובה ראשונית לכך. לפי המידע החדש, ההשקעה של ספייס-אקס במשימה הלא מאוישת למאדים ב- 2018 היא כ-300 מיליון דולר. ״זאת עלות נמוכה באופן יחסי״, אומר ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר, טל ענבר; ״אז אלה בהחלט חדשות טובות״. נאס״א, מצדה, תשקיע 32 מיליון דולר נוספים במשימה. השקעה זו היא הזדמנות לסוכנות החלל האמריקאית לצבור ידע נסיוני במסגרת הטיסה למאדים והנחיתה על פני השטח, באופן שישרת את משימותיה המאוישות למאדים בשנים לאחר מכן.
 

falcon_9_launch_and_landing_streak.jpg

שיגור והנחתה של רקטת פאלקון 9, דצמבר 2015 | צילום: SpaceX
שיגור והנחתה של רקטת פאלקון 9, דצמבר 2015 | צילום: SpaceX
 
מאז הקמתה ב- 2002, שברה ספייס-אקס מספר שיאים בתחום החלל: ב-2008 נהייתה החברה הפרטית הראשונה שהצליחה לשגר רקטה למסלול הקפה סביב כדור הארץ; שנתיים לאחר מכן, ב-2010, הפכה לחברה הפרטית הראשונה שהצליחה להחזיר לכדור-הארץ חללית שאותה שיגרה למסלול הקפה; וב-2012 זכתה להיות החברה הפרטית הראשונה ששולחת חללית לא מאוישת לתחנת החלל הבינלאומית, במסגרת חוזה עם נאס״א.
 
ל- ספייס-אקס הצלחות הנוגעות גם לתוכניתו של מאסק להוריד באופן דרמטי את עלות השיגורים לחלל. בסוף 2015 הצליחה לראשונה החברה להנחית בחזרה בכדור-הארץ שלב ראשון של רקטה, כדי שניתן יהיה לעשות בה שימוש חוזר. מומחים רואים במהלך זה לא פחות ממהפיכה שכן עד לאחרונה השימוש במשגרים היה חד-פעמי; מיחזור מוצלח שלהם יאפשר הוזלה דרמטית של שיגורים לחלל.
 
לפני מספר ימים רשמה ספייס-אקס הצלחה נוספת בתחום זה, כאשר מהנדסי החברה הפעילו את מנועיו של שלב ראשון של משגר פאלקון 9 שנעשה בו שימוש בעבר. כל תשעת המנועים של המשגר פעלו במשך שתיים וחצי דקות – הזמן הנדרש לשיגור. 
 
תגיות:
יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים
share

הירח ואלדברן נפגשים בבוקר

יום רביעי 19.10.16
- 10:58

הבוקר הירח וכוכב אלדברן ישקעו יחד במערב. את אלדברן הקלוש יחסית (בגלל שזה אור יום) יהיה ניתן לזהות בשעה 10:58 בצמוד לירח, ממש 5
-
הבוקר הירח וכוכב אלדברן ישקעו יחד במערב. את אלדברן הקלוש יחסית (בגלל שזה אור יום) יהיה ניתן לזהות בשעה 10:58 בצמוד לירח, ממש 5 דקות קשת מעליו. 
 

למה כדאי להביט למעלה?

 
אילו כוכבים אנחנו יכולים לראות באור יום, אם בכלל? בדרך כלל מדובר בכוכב אחד: כוכב הלכת נוגה, שכן קרוב במערכת השמש שלנו. היום השמיים המוארים יארחו שלושה גרמי שמיים: ירח ושתי שמשות, זו שלנו וזו שבמרחק 65 שנות אור מאיתנו. זה אולי נשמע מתחכם, לומר שיהיו שתי שמשות בשמיים, שכן אין מה להשוות בין עצמת אור השמש שלנו לבין שני גרמי השמיים האחרים. אך דרוש קצת דמיון כדי להעריך זאת. הסיבה שאלדברן כה קלוש בשמי היום היא כמובן המרחק האדיר שלו מאיתנו ועדיין, כשתזהו אותו שם, תלוי מעל הירח במערב, זכרו שמדובר בשמש, וליתר דיוק, בענק כתום המאיר בעצמה חזקה פי 350 מזו של השמש שלנו.
 
זו תמונת השמיים שמזמן לנו הרקיע לאור יום: שמש אחת מטפסת במזרח, שמש שניה שוקעת במערב יחד עם ירח. 
 
תגיות:
sky calendar Image
ירח וכוכב | פרט מתוך הציור Starry Night מאת וינסנט ואן גוך
יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים
share

אסטרואיד מתקרב לכדור הארץ

יום רביעי 28.9.16

אסטרואיד UG2 2009 יגיע הלילה, בשתיים לפנות בוקר, לקרבה המקסימלית שלו לכדור הארץ. כמה זה קרבה מקסימלית? פחות משני מיליון קילומטרים. 
 

למה כדאי להביט למעלה?

ובכן, אין באמת סיבה להביט למעלה ולתור אחר האסטרואיד, אלא אם כן אתם מצוידים בטלסקופ מתקדם. מדוע, אם כן, אנחנו בכל זאת מציינים את המאורע? מכמה סיבות:
 
-
אסטרואיד UG2 2009 יגיע הלילה, בשתיים לפנות בוקר, לקרבה המקסימלית שלו לכדור הארץ. כמה זה קרבה מקסימלית? פחות משני מיליון קילומטרים. 
 

למה כדאי להביט למעלה?

ובכן, אין באמת סיבה להביט למעלה ולתור אחר האסטרואיד, אלא אם כן אתם מצוידים בטלסקופ מתקדם. מדוע, אם כן, אנחנו בכל זאת מציינים את המאורע? מכמה סיבות:
 
ראשית, במונחים קוסמיים בהחלט מדובר ב"סיבה למסיבה". מבין מאות אלפי האסטרואידים שבמערכת השמש כמה עשרות בלבד עוברים במרחק של עד 30 מיליון ק"מ. אפשר לספור על כף יד אחת את מספר האסטרואידים שמתקרבים למרחק של 2 - 3 מיליון ק"מ. אם כן, מרחק האסטרואיד UG2 2009 הלילה, כמיליון ו- 834 ק"מ, הוא ממש "מעבר לפינה". 
 
שנית, בגלל הרעש. לא, איננו מתכוונים לרעש מהאסטרואיד, אלא לרעש התקשורתי שלעיתים מגיע מעיתונות סביבכם. ודאי יצא לכם להיתקל בעבר בכותרות בסגנון הזה: 
 
כותרת: אסטרואיד בגודל לווייתן מתקרב לכדור הארץ!
מה לא בכותרת: …ויחלוף הלאה ממרחק של מיליוני קילומטרים. 
 
כותרת: מומחים מזהירים מאסטרואיד ענק במסלול לעבר כדור הארץ!
מה לא מגלים: מיהם בדיוק המומחים האלה? האם הם כתבי צהובון אחר שמדי שנה מקבלים מייל שרשרת המבשר את סוף העולם?
 
כותרת: האם אסטרואיד ענק יפגע מחרתיים בכדור הארץ?
רמז: לא!
 
אז בפעם הבאה שאתם מתפתים ללחוץ על קישור שכזה, קחו נשימה עמוקה, ספרו עד עשר והירגעו- ככל הנראה מדובר (שוב) באסטרואיד במרחק מיליוני ק"מ מאיתנו, שאת מסלולו מדענים כבר חישבו לפני שנים. 
 

האם צריך להתכונן לפגיעת אסטרואיד?

העובדה שאין צפי לפגיעת אסטרואיד לא אומרת שאנחנו לא צריכים להתכונן. בשנת 2013 אסטרואיד קטן בקוטר של כ- 17 מטר נכנס לאטמוספירה במהירות אדירה של למעלה מ- 54 אלף קמ"ש (פי 45 ממהירות הקול) והתפוצץ באוויר, בסמוך לעיר צ'ליאבינסק שברוסיה. כיוון שהוא בכל זאת נשרף באטמוספירה גם הוא נחשב למטאור אולם הפיצוץ גרם להרס ופציעות רבות. כמאה שנה קודם לכן, בשנת 1908, אסטרואיד בקוטר של מגרש טניס ובמשקל של מאות אלפי טונות הגיע לביקור בסיביר במהירות של 100 אלף קמ"ש. הוא התפוצץ בגובה של קילומטרים ספורים מעל פני השטח בעוצמה השקולה לאלף פצצות אטום מהסוג שהוטלה על הירושימה.
 
 
תגיות:
sky calendar Image
הציור גוף שמימי בשמי הלילה מאת אלברכט דירר. אין מה לדאוג
יומן שמיים
arrow-left
יומן שמיים
share

הירח נפגש עם אלדברן

יום רביעי 21.9.16

הערב הירח יחלוף סמוך מאוד לאלדברן, הכוכב הבוהק בקצה משולש הכוכבים היוצר את ראשה של קבוצת שור. כמה סמוך? בשיא ההתקרבות ביניהם, קצת אחרי חצות, הירח יהיה ממש 22
-
הערב הירח יחלוף סמוך מאוד לאלדברן, הכוכב הבוהק בקצה משולש הכוכבים היוצר את ראשה של קבוצת שור. כמה סמוך? בשיא ההתקרבות ביניהם, קצת אחרי חצות, הירח יהיה ממש 22 דקות קשת דרומית לאלדברן. אך לא חייבים לחכות לחצות; ניתן לצפות בהתקבצות גם בשעות הערב המוקדמות. 
 

למה כדאי להביט למעלה?

 
ראשית, בגלל היופי שבסמיכות שבין שני הגופים הזוהרים הללו. למי שאינו מתמצא במפת השמיים הסמיכות לירח היא גם הזדמנות לזהות בקלות את כוכב אלדברן, שהוא כוכב ענק כתום שצבעו מודגש במשקפת שדה קטנה או טלסקופ אך גם נראה בעין. 
 
שנית, חשבו על כך שכאשר אתם מתבוננים באלדברן, המרוחק מאיתנו 65 שנות אור, אתם מתבוננים למעשה בכוכב כפול: האחד הוא ענק כתום המאיר בעצמה חזקה פי 350 מזו של השמש שלנו, והשני הוא ננס אדום (אלדברן B), בו ניתן להבחין רק באמצעות טלסקופים גדולים. חוקרים מעריכים כי ייתכן שלאלדברן יש כוכב לכת המקיף אותו במרחק שהוא קצת יותר מהמרחק של כדור הארץ מהשמש. 
צופה תיאורטי מכוכב לכת שכזה, עשוי לצפות בשתי שקיעות שמש: האחת של אלדברן A (הענק הכתום) והשניה של אלדברן B (הננס האדום). 
 
לא סביר שזה יקרה, כמובן, כי גם אם אכן קיים שם כוכב לכת כפי שחוקרים מעריכים, הוא ככל הנראה לא כוכב לכת סלעי שאפשר לשבת על איזו דיונה ולצפות בשקיעה, אלא ענק גזים עם מסה פי 11.4 מזו של כוכב הלכת צדק.
 
 
תגיות:
sky calendar Image
שקיעה כפולה | אילוסטרציה: NASA_JPL-Caltech