התמונה של ארובות תחנות כוח הפולטות עשן שחור, היא תמונה שהפכה זה מכבר לסמל לזיהום האוויר ברחבי העולם. ואולם, במקומות רבים (כולל ישראל) דווקא פליטות עשן אלה עוברות דרך פילטרים ואף מנוטרות כיום לפי מדדים נוקשים. המקור לדאגה בתחנות כוח מבוססות פחם הוא פחות מזדקר לעין: ערימות פחם חשופות הן פחות בולטות בהשוואה לארובות, אך האבק שלהן נישא באוויר הפתוח ומתפזר למרחק של קילומטרים רבים סביב.
אבק הפחם הוא חומר מסוכן מבחינה בריאותית וייתכן אף שהוא אחראי לשיעורי תחלואה גבוהים מהרגיל בשכונות שבקרבת תחנות הכוח, ובפרט שיעורי מחלת הסרטן. אלא שעד לאחרונה לא פותחו שיטות לניטור כמויות של חומר זה וכתוצאה מכך, לא ניתן היה לקשור באופן מובהק בינו לבין שיעורי תחלואה חריגים. מחקר ישראלי חדש יאפשר ניתוח מידע המתקבל מלוויינים כדי לספק לראשונה תמונה רחבה של פיזור אבק הפחם באזור תחנות כוח בישראל – בחדרה ובאשקלון באופן ספציפי – כמו גם ברחבי העולם. מידע זה יאפשר לקדם תהליכי חקיקה ואכיפה נגד החומר המזהם.
״אבק הפחם הוא מטרד עולמי, אבל עדיין לא קיים תקן בינלאומי שמגדיר מהי כמות חריגה שהופכת את החומר הזה למסוכן״, מסבירה מי שעמדה בראש המחקר, ד"ר אנה ברוק, מנהלת מעבדה לספקטרוסקופיה וחישה מרחוק בחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה. כלומר, ידוע שהחומר הזה מסרטן אבל לא ידוע השיעור. נקודת העיוורון הזו לא מאפשרת למשרד לאיכות הסביבה ולמשרד הבריאות לטפל בבעיה במקומות כמו שכונת חפציבה בחדרה ושכונות אחרות באזור״.
לדברי ד"ר ברוק, מדינות במערב אמנם עוברות כיום מפחם לגז, לאנרגיה גרעינית ולאנרגיית שמש, אך תחנות הכוח מבוססות הפחם לא ייעלמו בקרוב. זו הסיבה שלניטור אבק הפחם יש השלכות מרחיקות לכת על בריאותם של אזרחים.
המטרה: שינוי הרגולציה
למימוש השיטה אין צורך לשגר לוויין יעודי, אלא רק לעשות שימוש במכשיר הספקטרומטר הקיים כיום בלווייני חישה מרחוק רבים. זהו מכשיר שקולט את הקרינה החוזרת מגופים, ומספק מידע על עוצמת ההחזרים של הקרינה באורכי הגל השונים. ד"ר ברוק גילתה שכאשר היא מכוונת את הספקטרומטר לצמחיית החוף באזור תחנת הכוח בחדרה, המדידה של הקרינה האינפרה-אדומה שחוזרת מהצמחייה משתנה לאורך תקופת התצפית. ״אין שום סיבה שיתרחש שינוי כלשהו במדידה של הקרינה שחוזרת מצמחייה טבעית״, אומרת ד"ר ברוק. ״הבנו שמה שמשפיע על המדידה הזו, הוא אבק ששוקע על העלים. ניתוח הדגימות הראה כי הרוב מורכב מחול בתוספת של חלקיקי הפחם מתחנת הכוח שנופלים על הצמחייה״.
לדברי ד"ר ברוק, התגלית המקרית שנחשפה במהלך עבודת השדה, יכולה להפוך לשיטה שניתן ליישם ברחבי העולם. ״צמחייה שלוכדת את אבק הפחם היא אובייקט שקל מאוד למדוד את הקרינה שלו וכן את השינויים בקרינה זו. זה הופך את הצמחיה לכר נוח למחקר מהסוג הזה גם סביב תחנות כוח אחרות בעולם״.
עבודת השדה של ד"ר ברוק נערכה בשיתוף עם ניר סהר, מנכ"ל איגוד הערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל. נראה כי עתה, המטרה העיקרית והדחופה היא לעשות שימוש בעבודה זו כדי להשפיע על הרגולציה המתעכבת בתחום. למעשה, זהו תהליך שכבר החל לקרות.
"העבודה שד"ר ברוק עשתה סביב תחנת הכוח הגדולה בישראל, אורות רבין, אפשרה לנו לאשש מה שחשדנו לגבי אבק הפחם", אומר סהר. "עד היום, אפשר היה לטעון שלתחלואה הנובעת מזיהום אוויר באיזור יש מגוון סיבות: תעשיות שונות בסביבה ואפילו זיהום המכוניות. העבודה המחקרית של אנה שבה גם אנחנו השתתפנו, אפשרה להבחין בטביעת האצבע של הזיהום. כלומר, להבין את הזיהום לא רק מבחינה כמותית, אלא גם מבחינה איכותית ולהצביע על המקור שלה: אבק הפחם של תחנת הכוח".
סהר מוסיף כי לממצאי המחקר היה תזמון מצוין. איגוד הערים לאיכות הסביבה שרון כרמל, שנועד לאפשר פיקוח על זיהום ומפגעי סביבה ב- 18 רשויות באזור חדרה, פנה עם הממצאים למערך לניטור אוויר (מנ"א) במשרד להגנת הסביבה, אשר עמד בדיוק לחדש את היתר הפליטה לחברת החשמל. בעקבות הפניה, הוכנס בהיתר סעיף שיחייב את חברת החשמל להשתמש בשיטה המחקרית כאמצעי לגילוי ההשפעה הסביבתית של אבק הפחם וגם לפעול להפחתתו.
בחודשים האחרונים החלה ד"ר ברוק לערוך מדידות קרקעיות של אבק הפחם באופן שיטתי סביב אזור תחנת הכוח בחדרה, ובקרוב היא תפרסם מאמר ראשון עם הממצאים שלה. בהמשך, היא מעוניינת להשתמש בשיטה שפיתחה לצורך ניטור מתמשך באמצעות מידע מתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה של האזורים סביב תחנות כוח. עבודתה עשויה לתרום בעתיד ליצירת תקנים לא רק בישראל, אלא גם במקומות נוספים בעולם המתמודדים עם זיהום אבק הפחם.
