Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3713 תוצאות
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

מטר הפרסאידים 2016

-
לאחר ההצלחה הבלתי רגילה של אירועי מטר המטאורים בשנה שעברה, בהם ביקרו במצפה רמון יותר מ- 6,000 איש, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והאגודה הישראלית לאסטרונומיה  מזמינות אתכם ללילה של כוכבים נופלים במצפה רמון ביום חמישי 11 באוגוסט, 2016. סדרת הרצאות לקהל הרחב, הכרת מפת השמים באמצעות ציין לייזר, צפייה באמצעות 25 טלסקופים במתחם, פינת יצירה, מתחם סרטים, המחשות לקהל הרחב ועוד ועוד. אבל האירוע המרכזי לא מצריך הרבה, רק לתפוס מקום, לשכב על הגב ולתת לשמים להתחיל במופע הכוכבים הנופלים, שלכבודם כל מצפה רמון תוחשך כדי לאפשר תנאי צפייה אופטימאליים. 
 
"הכוכבים הנופלים" הם למעשה 'פרסאידים'- שובל אבק שהותיר אחריו השביט סוויפט-טאטל. כאשר כדור הארץ עובר דרך שובל זה בכל שנה, החלקיקים "מתנגשים" בכדור הארץ, מתלהטים בעת החיכוך באוויר בכניסה לאטמוספירה.
 
רוצים לדעת עוד על התופעה? קראו את מדריך הצפיה שלנו- מהו בכלל כוכב נופל ומדוע דווקא הלילה
 
חושבים שאתם מסוגלים לתפוס "כוכב נופל"? רוצים לשתף את העולם? צלמו תמונה או וידאו קצר מ- 18 שניות והעלו לאינסטגרם. אל תשכחו להוסיף האשאג meteor_showers# ולתייג אותנו: Israel_Space_Agency@
 
 
  • איפה: האירוע יתקיים "ברובע דרכי הבשמים" במצפה רמון. 
  • למי זה מתאים: לכל המשפחה, חובבי טבע ואסטרונומיה, זוגות רומנטים, ילדים ומבוגרים סקרנים כאחד.
  • מה ומתי: כל האירועים יתקיימו בליל חמישי, 11.8.16:
    • הצפיה במתחם החל מ- 19:00 ועד 5:00 בבוקר למחרת
    • מתחם ההרצאות יהיה פעיל בשעות 20:00 - 24:00 ואת ההרצאות יעבירו מדריכים מנוסים באסטרונומיה ואסטרופיזיקה חלקם יהיו סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב.
    • מתחם הסרטים בשעות 20:00 - 24:00; 
    • מתחם היצירה וההפעלות לגילאי 2 - 12 בשעות: 19:00 - 22:00. 
    • כניסה: הכניסה חופשית וללא תשלום.
  • זיכרו להביא ביגוד חם. הלילות במצפה רמון קרירים.
Event Image
מטר מטאורים | צילום: צילום: קייט גירייס
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

איך מזהים את כוכבי הלכת ומדוע הכוכבים מנצנצים - מדריך

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
מיפוי שמי הלילה וכוכבי הלכת ב- 18 במרץ, שנת 816 | באדיבות ספריית אוניברסיטת ליידן
כל מי שהביט זמן ממושך בשמים שם לב שמפת השמיים לא נחה לרגע: הירח המשתנה מלילה ללילה נצמד לעיתים לכוכב זה או אחר וכל גרמי השמים יחד לא נשארים במקום. זה קורה בשל מספר גורמים:
 
  1. סיבוב כדור הארץ סביב עצמו- מסיבה זו נראים כל גרמי השמים זורחים במזרח ושוקעים במערב.
  2. הירח חג סביב כדור הארץ ולכן הוא נראה נע ביחס לכוכבי השבת ממרב למזרח.
  3. תנועתם של כוכבי הלכת ביחס לכוכבי השבת היא מורכבת יותר ונובעת גם כתוצאה ממסלולם סביב השמש, וגם כתוצאה מתנועתו היחסית של כדור הארץ ביחס אליהם.
 
כל התנועה הזו בשמיים גורמת לכך שלעתים נוצרות התקבצויות בין כוכבי הלכת, הירח וכוכבי השבת.  
 
שימו לב שהתקבצויות הכוכבים עם הירח הן הכי שכיחות. מדוע? ככל שכוכב הלכת או הירח קרוב יותר לכדור הארץ, כך תנועתו על פני כיפת השמים תהיה מהירה יותר (היזכרו כמה לאט נדמה שחולף מטוס רחוק מאוד ברקיע, לעומת מטוס קרוב). לכן טבעי שהירח, שמשלים הקפה סביב כל כיפת השמים בחודש אחד, יתקבץ מדי חודש עם כוכבי לכת וכוכבי שבת.
 
 

איך לזהות את כוכבי הלכת ולצפות בהתקבצויות?

 
יש מספר דרכים פשוטות לזהות כוכבי לכת בשמיים: רמת בהירות, יציבות האור, מיקום:
 
  1. בהירות: אחרי הירח, כוכבי הלכת הם בדרך כלל גרמי השמיים הבוהקים ביותר בלילה, זאת בהנחה שהם נראים בשמי הלילה ולא נמצאים בצד השני של כדור הארץ. הבהיר ביותר הוא נגה, הנקרא גם "כוכב השחר" או "כוכב הערב", משום שהוא מופיע סמוך לזריחת ושקיעת השמש. אחריו, בדרגת הבהירות, הוא צדק ואחריו שבתאי. 
  2. יציבות האור: הנה טריק שיאפשר לכם לקבוע איזה מהם הוא כוכב לכת ואיזה שמש במרחק שנות אור: כוכבי לכת, בניגוד לכוכבים, אינם מנצנצים. האור שמגיע אלינו ממרחק שנות אור הוא זרם פוטונים דקיק הנשבר באטמוספירה ומזגזג בה. כל תנודה באוויר האטמוספירה היא הפרעה ביציבות האור הזה שמגיע ממרחק, הפרעה שנראית לנו כמו נצנצוץ. כוכבי הלכת, לעומת זאת, למרות שהם קטנים יותר מכוכבי השבת, הם קרובים. יחסית לקרן האור הדקיקה המגיעה מהכוכבים הרחוקים, אור השמש שכוכבי הלכת מחזירים אלינו הוא אלומה עבה ויציבה, שפחות רגישה לתנודות האוויר באטמוספירה.
  3. מיקום: גרמי השמיים של מערכת השמש מתפרסים פחות או יותר על פני דיסק אחד מישורי הידוע בשם "מישור המילקה". זה אומר שברגע שזיהיתם כוכב לכת אחד, מתחו קו דמיוני בינו לבין הירח והמשיכו קו זה לאורך כל כיפת השמיים. גרמי השמיים הלא מנצנצים הסמוכים לקו זה, סביר שאלה כוכבי לכת.
 

Smith's_Illustrated astronomy_1855.jpg

משחר האנושות בני אדם נשאו מבט לשמיים המכוכבים | איור (1855): Smith's Illustrated astronomy
משחר האנושות בני אדם נשאו מבט לשמיים המכוכבים | איור (1855): Smith's Illustrated astronomy
 

טיפים נוספים לזיהוי כוכבי שבת וכוכבי לכת

 
ראשית, עקבו אחר יומן השמיים שלנו, ובעת התקבצות ירח עם כוכב לכת או כוכב שבת, זו הזדמנות פז לזהות, באמצעות הירח הסמוך, את כוכב הלכת או כוכב השבת. 
 
כאשר אין התקבצות, הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לזיהוי גרמי השמיים היא שימוש באחת מהאפליקציות הקיימות עבור טלפונים סלולריים. להלן מדריך בוידאו עם הדגמות.
 

 

 
 

איך צופים בהתקבצויות גרמי השמיים?

 
ישנן התקבצויות בין כוכבי הלכת שאפשר לראות בלי קושי בעין, אך מומלץ גם לצפות בהן באמצעות משקפת שדה או טלסקופ. התקבצויות קרובות מאוד, שבהן שני כוכבי הלכת מתמזגים וקשה להפרידם בעין הן נדירות ביותר. זה נדיר גם משום לבעקבות סיבוב כדור הארץ, לעיתים הקרבה המירבית בעת התקבצות תהיה דווקא כאשר שני הגופים טרם זרחו במזרח, כשהם כבר שקעו במערב, או שהם בכלל זורחים בשעות היום כאשר לא ניתן לראותם. 
 
 

כיצד נמדדת ההתקבצות?

 
במקום להשתמש במטרים וסנטימטרים, כשאנו מביטים בשמי הלילה, יחידות המידה המקובלות הן "מעלות קשת" ו"דקות קשת" כשבמעלת קשת אחת יש 60 דקות קשת. איך תדעו מה זה אומר בפועל? גודלו הזוויתי של הירח הוא כחצי מעלת קשת (כלומר 30 דקות קשת). כך, לדוגמה, תדעו שאם הירח חולף 3 מעלות קשת מכוכב לכת מסוים, פירוש הדבר שכוכב הלכת מרוחק ממרכז הירח כשישה קוטרי ירח שלמים.
 
התקבצויות קרובות יותר נמדדות בדקות קשת. במרחק קטן יותר משלוש דקות קשת העין כבר אינה יכולה להבחין. 
 
 

מהי התכסות כוכבים בירח?

 
כאמור, הירח נע על פני כיפת השמים וחולף לידי גרמי שמים אחרים. לעתים המעבר קרוב מאוד והוא מכסה את אותם גופים. מדי יום הירח מכסה כוכבי שבת רבים, רובם חיוורים מאוד. אולם, לעתים הירח גם מכסה כוכבי שבת בהירים מאוד או כוכבי לכת. אלה אירועים נדירים יותר ואנו נציין את רובם במדור יומן שמיים.
תגיות:
  • כוכב
  • הירח
  • טלסקופ
  • מערכת השמש
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מטר מטאורים: מדריך צפיה

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
מטר הדרקונידים מאוקטובר 1933 | איור: Larousse Encyclopedia of Astronomy
האם יש סיכוי ש"כוכב נופל" ייפול למישהו על הראש? לא סביר אבל ייתכן. האם באמת מדובר בחלקיקי אבק שנשרפים עם הכניסה לאטמוספירה ובוערים בשמיים? ובכן, לא ממש. מדוע ישנם לילות עם יותר כוכבים נופלים מלילות אחרים, למה מטר מטאורים תמיד זוכה לשמות מוזרים כמו פרסאידים או ליאונידים, ומה הדרך הכי טובה לצפות בהם? אם אתם אוהבים לצפות במופע הזיקוקים של הטבע הידוע בשם "כוכבים נופלים", הגעתם למקום הנכון.  
 

מהו כוכב נופל ומדוע הוא מאיר בשמיים?

"הכוכבים הנופלים" הם מטאורים, כלומר גושי אבק קטנים שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ ומתפרקים באטמוספירה. רוב האנשים חושבים שהמטאורים נשרפים באש כתוצאה מהחיכוך עם האוויר ואת המדורה הקטנה הזו אנחנו רואים מהקרקע. ובכן, זה לא מדויק. מהירות המטאורים עצומה ועשויה להגיע לעשרות ק"מ לשניה. במהירות זו נוצר חום אדיר וכך, לרוב, קורים שני דברים: האחד הוא, שחלקיק האבק מתלהט ופולט אנרגיה בעצמו. זו אנרגיה אפשר לראות בעין ממש כפי שרואים ברזל מלובן מאדים מחום (הוא אינו בוער!). הדבר השני שקורה הוא, שחלקיקי האוויר עצמם מתחממים כל כך, עד שהמטאור מיינן אותם. זה אומר שאלקטרונים ניתקים מהאטומים של האוויר, וכאשר הם חוזרים לאטומים נפלטת אנרגיה שאותה אנו רואים מהקרקע. וזה כבר יותר דומה לאופן בו פועל ברק שמיינן את האוויר. במילים אחרות, אין אש בשמיים, אלא רק אבק ואוויר שמתלהטים מאוד.
 

האם יש סיכוי שכוכב נופל ייפול לכם על הראש?

לא סביר אבל גם לא בלתי אפשרי. כאשר הם משייטים אי שם בחלל גושי האבק הללו נקראים מטאורואידים. אם הם מתפרקים באטמוספירה כתוצאה מחיכוך עם החום, הם זוכים לשם חדש: "מטאור", שמקורו במילה היוונית מטאורוֹס: "גבוה באוויר". לעיתים (נדירות, למזלנו) מטאורואיד עשוי להיות גדול דיו על מנת לשרוד את החיכוך עם האוויר ולהגיע לקרקע, ואז הוא נקרא מטאוריט. 
הסיכוי שדבר כזה יפגע בכם, נמוך מהסיכוי לזכות בלוטו. או במילים אחרות- אין מה לדאוג. 
 
מטאורואיד הופך למטאור, אלא אם כן הוא גדול דיו כדי להגיע לקרקע ולהיות מטאוריט | אילוסטרציה: Perhelion
מטאורואיד הופך למטאור, אלא אם כן הוא גדול דיו כדי להגיע לקרקע ולהיות מטאוריט | אילוסטרציה: Perhelion
 
עוד על מטאורואידים, מטאורים, מטאוריטים>>
 
 

מאיפה מגיע מטר המטאורים באים?

מקורם של המטאורים עשוי להיות חלקיקים שמקורם בימי היווצרות מערכת השמש לפני 4.6 מיליארד שנה, וגם רסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים,  בשביטים או באסטרואידים. חלקיקים אלה ממלאים את חלל מערכת השמש ונלכדים כל הזמן באקראי בכוחות הכבידה של כוכבי הלכת. לכן, באיזורים החשוכים בכדור הארץ, ניתן לראות מטאורים מדי לילה והם צצים מכל כיוון אפשרי. 
 
אבל ישנם לילות יוצאי דופן בהם ניתן לראות ריכוז גבוה יחסית של מטאורים שנדמה שהם יוצאים מאזור ספציפי בשמיים, איזור אותו אנו מכנים "רדיאנט". קבוצת הכוכבים שברקע הרדיאנט, היא זו שמעניקה את שמה למטר המטאורים. לדוגמה, מטר הפרסאידים באוגוסט, מגיע מהכיוון של קבוצת הכוכבים פרסאוס; הליאונידים מגיעים מכיוון קבוצת ליאו- אריה (כן, ההוא מגלגל המזלות); והדְרקוֹנידים (תודוּ שזה שם מגניב) מקבוצת דרקון- Draco.
 

Astronomy_1875_J_ Rambosson.jpg

מקורות שונים של מטר מטאורים
מקורות שונים של מטר מטאורים | איור (1875): J. Rambosson
 
אך קבוצות הכוכבים הללו אינם באמת המקור הממשי של המטאורים. 
 
 
כוכבי שביט. אותם גופי קרח ואבק הסובבים סביב השמש ושקוטרם מגיע לכמה עשרות ק"מ. הם מגיעים משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש וככל שהם מתקרבים לשמש, מתנדף הקרח ותוך כך משתחרר האבק הכלוא בו. זנב האבק הזה ממשיך להקיף את השמש במסלול כמעט זהה למסלולו של השביט האב ופעם בשנה, כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט, ניתך עלינו מטר של מטאורים. קצת כמו משאית כותנה שנוסעת בכביש מעגלי ומותירה אחריה כל הזמן שובל של כותנה; כאשר אנחנו נחצה את הכביש הזה פעם בכמה זמן, נפגוש את הכותנה שעפה. 
 

comet_1881_June_25_the _Trouvelot_Astronomical_Drawings.jpg

comet_1881_June_25_the _Trouvelot_Astronomical_Drawings.jpg
שביט בשמי הלילה של 25 ביוני, 1881 | איור: Trouvelot Astronomical Drawings
 

כמה "כוכבים נופלים" אפשר לספור בלילה של מטר מטאורים?

קצב המטאורים משתנה ממטר למטר ונמדד באמצעות קז"ש: קצב זניתי לשעה. קז"ש אומר לנו כמה מטאורים היינו יכולים לראות במשך שעה אחת במצב אופטימלי, כלומר בלילה חשוך ביותר, ללא עננים, וכאשר הרדיאנט (מקור המטר, כאמור) נמצא בזֵנית, כלומר בדיוק מעלינו בניצב לקרקע. מובן שבדרך כלל התנאים אינם אופטימליים אבל זו דרך טובה לדבר באותה שפה ולהשוות בין מטרי המטאורים. במטר הפרסאידים שבאוגוסט, למשל, צפוי קז"ש של 100. זה אומר מטאור כל חצי דקה בערך, בממוצע. בפועל אנו רואים פחות אך זה עדיין מרשים ביותר. 
 

איך צופים במטר מטאורים?

הדבר הכי חשוב הוא החושך. במקומות בהם יש זיהום אור גבוה, כמו בערים הגדולות, הסיכוי לתפוס הרבה כוכבים נופלים הוא קטן מאוד. במדבר, לעומת זאת, בלילה בלי ירח, כל מה שצריך לעשות זה לתפוס פינה שקטה, לשים את הראש ולהינות ממופע הזיקוקים הקוסמי הזה. אין צורך במשקפת או בטלסקופ. 
 
על מטרי מטאורים שונים במהלך השנה, אנו מעדכנים במדור יומן שמיים>>
איך לתכנן לעצמכם תצפית עצמאית במטר מטאורים או בפרסאידים>>
תגיות:
  • כדור הארץ
  • אסטרואיד
  • מטאור
  • כוכב שביט
  • מטר מטאורים
  • מטר הפרסאידים

פרוייקטים בתעשיית החלל

סוכנות החלל פועלת לקדם מיזמים בתעשיית החלל לפיתוח טכנולוגיות ומוצרים ושילובם במערכת הלווייניות בארץ ובעולם.  
 
קידום תעשיות החלל הינו אחד היעדים החשובים של הסוכנות אשר מתבצע באמצעות תמיכה בפיתוח טכנולוגיות, רכיבים, מערכות ותת-מערכות. כל זאת, כאשר הדגש המרכזי בתמיכה זו מושם על מינוף יכולות המזעור הישראליות, ההתמחות בלווייני תקשורת ורעיונות ייחודיים נוספים המקנים לישראל יתרון יחסי.
 
החל מפיתוח שבבים ורכיבים מתקדמים עבור טכנולוגיות חלל, פיתוח מערכות המשתלבות בלוויינים, ועד חללית בלתי מאוישת לירח- כל אלה הנם פרוייקטים שבהם הסוכנות תומכת ומקדמת בתעשיית החלל המקומית.
 
עוד על סוכנות החלל הישראלית
על מחקרים אקדמים בתמיכת הסוכנות
על שיתופי פעולה בינלאומיים
 

מחקרים אקדמיים

סוכנות החלל תומכת במחקר התיאורטי והיישומי בתחומי חקר החלל. מדי שנה מפרסם משרד המדע, ביוזמת סוכנות החלל, קולות קוראים להצעות מחקר שעניינן תצפיות מהחלל אל עבר הארץ, תצפיות אל עבר החלל החיצון, הצעות לפיתוח מכשור המתאים לפעולה בחלל ועוד. 
 
החוקרים הזוכים במענקים מפרסמים את תוצאות מחקריהם בכתבי עת אקדמיים ומציגים את הישגיהם ותוצאותיהם של חלק מהמחקרים סדנאות בין-לאומיות. בתחומים בהם רואה סוכנות החלל טעם בפיתוח תשתית מדעית וטכנולוגית, אנו מסייעים גם בהקמת מרכזי ידע הפועלים במסגרת מוסדות מחקר מוכרים כדי שיוכלו לספק שירותים לחוקרים נוספים בתחום. 
 
החל ממחקרים החוקרים התפרצויות קרינת גמא, שביטים, ואקזופלנטות, ועד מחקרים ישומיים העוסקים בטכנולוגיות אופטיות לווייניות, שעונים אטומים וננו-לוויינים שיחוגו סביב כדור הארץ בטיסת מבנה- כל אלה מקבלים תמיכה מסוכנות החלל הישראלית כחלק מקידום המחקר האקדמי המקומי בתחום החלל.
 
עוד על סוכנות החלל הישראלית
על פרוייקטים בתעשיית החלל, בתמיכת הסוכנות
על שיתופי פעולה בינלאומיים
 
 
סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
חידונים ומשחקים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

לווייני כדור הארץ

quiz Image

התחל

{{myQuestion.image.alt}}
{{myQuestion.image.title}}

{{myQuestion.question}}

  • {{$index + 1}} {{answer.text.value}}

quiz Image

הזמן נגמר

קיבלת {{ mark}} בבוחן לווייני כדור הארץ

I got {{ mark}} בבוחן לווייני כדור הארץ

מה אתם יודעים על אותם גופים בחלל שסובבים את כדור הארץ? מה לוויינים עושים שם למעלה וכיצד הם מנווטים בחלל? יש סוגים שונים של לוויינים, כמו לווייני תקשורת, לווייני מחקר ואפילו טלסקופ חלל. 
התחל שוב
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

תצפית רחוב בראשון לציון

-
האגודה הישראלית לאסטרונומיה מזמינה אתכם, הבאים מרחוק ועוברים ושבים, לעצור רגע מהליכתכם ברחוב ולהביט למעלה. תצפית הרחוב לקהל הרחב, אשר תתקיים בטיילת החוף בראשון לציון, במדשאה סמוך לאנדרטת לוחמי השייטת, אינה מצריכה ידע מוקדם. דרך הטלסקופים של מתנדבי האגודה, נתקרב לירח, לכוכבי לכת ואובייקטים נוספים. 
 
שימו לב - יש להתעדכן באתר האגודה ובפייסבוק, עקב שינויים העלולים להיות במזג האוויר.
 
פרטים נוספים:
  • איפה: בטיילת החוף בראשון לציון, במדשאה סמוך לאנדרטת לוחמי השייטת
  • למי: התצפית מתאימה למשפחות ולילדים.
  • השתתפות: חופשית וללא עלות
  • לבירורים ומתנדבים נא לפנות לאחראי תצפיות רחוב של האגודה אורי דניאל - טל' 058-7261962.
 
 
Event Image
תצפית רחוב | צילום: אילן צנק, האגודה הישראלית לאסטרונומיה
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

האם מאדים דומה לכדור-הארץ אפילו יותר משחשבנו?

ממצאים חדשים המגיעים מרכב החלל קיוריוסטי במאדים מצביעים על כך שכוכב הלכת האדום היה בעברו דומה לכדור-הארץ יותר משמדענים העריכו עד כה

10.07.2016
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
קיוריוסיטי על פני הקרקע במאדים |  NASA/JPL-Caltech/MSSS
קיוריוסיטי על פני הקרקע במאדים | NASA/JPL-Caltech/MSSS
מדענים המחפשים אחר חיים מחוץ לכדור-הארץ ניצבים בפני בעיה יסודית: היכן עליהם למקד את מאמציהם? לפי הגישה הרווחת, החיים כפי שאנו מכירים אותם הם החיים על פני כדור-הארץ ולכן עלינו לחפש חיים באותם ירחים וכוכבי לכת שבהם שוררים תנאים הדומים לכדור-הארץ. תנאים אלה עשויים לכלול בין היתר קרקע סלעית, מים נוזליים, אטמוספירה עם הרכב גזים מסוים ושדה מגנטי. אבל האם הגישה הזאת אינה משקפת הטיה של מי שמכירים רק את עצמם ואת סביבתם הקרובה? אולי. בינתיים נראה שאין חלופה טובה יותר, אבל מי יודע – אולי ביום מן הימים יימצאו חיים מבוססי מתאן בירחו של שבתאי, טיטאן.
 
לעת עתה, כוכב הלכת מאדים נחשב מזה שנים רבות מועמד מבטיח למקום שבו התפתחו חיים, בשל הערכות הרווחות בקרב חוקרים לפיהם כוכב הלכת היה בעברו דומה יותר לכדור-הארץ שלנו: הוא כנראה היה חם יותר, בעל שדה מגנטי שהגן על כוכב הלכת, בעל אטמוספירה צפופה יותר, עם מים נוזליים שכיסו פני שטח נרחבים. 
ממצאים חדשים המגיעים מרכב החלל קיוריוסטי במאדים מצביעים על כך שכוכב הלכת האדום היה בעברו דומה לכדור-הארץ יותר משמדענים העריכו עד כה. לפי ממצאים אלה, ריכוז החמצן באטמוספירה של כוכב הלכת היה ככל הנראה גבוה יותר מריכוזו כיום. 
 

mars-rover-curiosity-oxygen-windjana-PIA20752-br2.jpg

קיוריוסיטי לצד הרמזים על ריכוזי חמצן גבוה |  NASA/JPL-Caltech/MSSS
קיוריוסיטי לצד הרמזים על ריכוזי חמצן גבוה | NASA/JPL-Caltech/MSSS
 

חמצן באטמוספירה

 
קיוריוסיטי נחת על פני כוכב הלכת האדום באוגוסט 2012. מאז הוא חוקר את אזור המכתש גייל וההר שארפ שבמרכזו, כשהוא ממלא את הציפיות הרבות שנתלו בו: רכב החלל גילה עדויות לזרימת מים נוזליים באורח עונתי כיום, כמו גם סימנים לקיומם של אגמים עתיקים במכתש, מלפני יותר משלושה מיליארד שנה.
 
הממצאים החדשים של קיוריוסיטי התגלו באמצעות מכשיר הלייזר שעל פני רכב החלל, שחשף כמות גבוהה של החומר מנגן אוקסיד (manganese oxides). ״הדרכים היחידות שאנו מכירים ליצירת חומרי המנגן על פני כדור-הארץ הן חמצן אטמוספרי או מיקרובים״, אומרת החוקרת נינה לנזה מהמעבדה הלאומית לוס אלמוס בניו מקסיקו. האפשרות שמיקרובים יצרו את ריכוזי החמצן הגבוהים לא נראית סבירה בשלב זה, זאת לעומת ההערכה שריכוזי החמצן באטמוספירה היו גבוהים יותר. לדברי לנזה, החומרים שהתגלו במינרלים לא היו יכולים להיווצר בלי מים נוזליים ותנאים מחמצנים. מדענים יודעים זאת לפי מחקרים שנעשו כאן על פני כדור-הארץ: חומרי המנגן התחילו להופיע בריכוזים גבוהים בכוכב הלכת שלנו בתקופה שבה ריכוז החמצן באטמוספירה עלה באופן משמעותי. 
 
בזמן שקיוריוסטי חושף עדויות מרתקות מעברו של כוכב הלכת האדום, בנאס״א בוחנים את האפשרות שבהמשך מסלולו במעלה ההר שארפ, הוא יתקרב לאתרים שבהם נמצאו סימנים של זרימת מים. זהו עניין לא פשוט כלל, שכן המדענים מחויבים למנוע מצב שבו מיקרואורגניזמים שאולי נישאו על פני רכב החלל כל הדרך מכדור-הארץ "יזהמו" את המים הנוזליים במאדים. בנאס״א אומרים שמרחק של קילומטרים בודדים מהמים אינו מהווה בעיה. אבל מה באשר למרחקים קטנים יותר? זאת עדיין שאלה פתוחה.
 
תגיות:
  • מאדים
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

צדק (יופיטר)

news Image
כוכב הלכת צדק | NASA
 
קבלו את המלך הבלתי מעורער של מערכת השמש, כוכב הלכת הגדול מבין שמונת כוכבי הלכת הקלאסיים, החמישי במרחקו מהשמש אחרי חמה, נגה, ארץ ומאדים. בעוד ארבעת כוכבי הלכת הקרובים לשמש עשויים בעיקר סלע, צדק מורכב בעיקר מגז והוא עצום בגודלו. לו היה כדור הארץ בגודלו של דובדבן, צדק היה נראה לעומתו בגודל אבטיח! צדק גם מאסיבי הרבה יותר מכדור הארץ, ולמעשה מסתו היא פי 2.5 מזו של כל כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש גם יחד. כדור הארץ לבדו היה נכנס למעלה מ-1,300 פעמים בצדק. דמיינו את זה:
 
 
 
אבל... מה זה אומר בעצם, שצדק עשוי ברובו גז? אחת המשמעויות לכך הינה שלצדק אין קרקע מוצקה כי אם שכבות של גז דחוס עד מאוד. הליבה שלו מוצקה ועשויה להכיל מימן מטאלי (צורה דחוסה מאוד ומוצקה של מימן), אולם רובו המוחלט של כוכב לכת גזי זה מורכב משכבות של מימן המצוי במצב דחוס מאוד בעומק כוכב הלכת, ופחות דחוס ככל שמתרחקים מליבתו ועד לאטמוספירה שלו. אם כן, מובן שאין אפשרות לנחות על פני צדק, שכן אין לו למעשה פני שטח במובן המקובל.
 

מהו הכתם האדום על יופיטר?

מבט על האטמוספירה של צדק מגלה לנו לא מעט על אופייה הסוער. אחד מהמאפיינים הבולטים המופיעים מעל אטמוספרה זו זכה לכינוי "הכתם האדום הגדול". השם שלו די מאפשר לנחש איך הוא נראה אבל הוא לא ממש ממחיש עד כמה הוא מפלצת. הכתם הזה, אשר גודלו יותר מכפול מגודל כדור הארץ כולו, הוא למעשה סערה אדירה המתרחשת על צדק כבר מאות שנים. הסערה נראית ככתם עגול ממבט על, ממש כשם שסערות על פני כדור הארץ נראות במבט מהחלל.

הכתם האדום הגדול מוכר לאסטרונומים מזה שנים שכן ניתן לראותו בטלסקופ פשוט יחסית מכדור הארץ. אולם תצפיות מתקדמות, שנערכו בין היתר על ידי חלליות מחקר שנשלחו אל עבר צדק, חשפו כי האטמוספרה שלו זרועה בעוד סערות רבות אך קטנות יותר, וכן שמשתוללות עליו סערות המגיעות למהירות של מאות קמ"ש!

 

jupiter_eye.jpg

הכתם האדום הגדול של צדק | NASA/JPL
הכתם האדום הגדול של צדק | NASA/JPL
 
99% מצדק עשוי משני גזים בלבד – מימן והליום - אותם חומרים שמהם עשויים השמש שלנו. האחוז הבודד הנותר הוא מה שתורם לצדק מגוון של יסודות אחרים. אחד מן היסודות הללו, הקיים בשיעור מזערי בלבד, הינו גז הניאון. כן, אותו ניאון שבמנורות של שלטי החוצות. כמות מזערית זו של ניאון על פניו של צדק אחראית אולי לאחת התופעות המרהיבות במערכת השמש: גשם של ניאון. כך עולה ממחקרים שבחנו את הרכב ואופי השכבות בעומק כוכב הלכת. ולא רק גשם של ניאון, אלא גם הליום - אותו חומר שאנחנו ממלאים בלונים הצפים באוויר. בתנאים מסוימים יכולים גזים אלה לזרוח באור כתום אדמדם. ועכשיו דמיינו גשם הזורח באורן של מיליוני טיפות הניאון-הליום שבו.
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

פלזמה

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
כדור פלזמה המדגים תופעות מורכבות כגון פילמנטציה | קרדיט: Luc Viatour
פלזמה היא מצב צבירה שאינו מוצק (כמו המסך שאתם מתבוננים בו), נוזל (כמו מים) וגז (כמו הליום או חמצן). פלזמה עשויה להיראות כמו נוזל או גז אבל היא גם נראית תזזיתית יותר ובדרך כלל גם בוהקת יותר. חומר במצב פלזמה מכיל חלקיקים חופשיים, טעונים חשמלית, כמו אלקטרונים, שהם חלקיקים בעלי מטען שלילי הסובבים את גרעין האטום. כאשר אלקטרונים ניתקים מהאטום בשל מטען חשמלי רב או חום גבוה מאוד, נוצרת פלזמה.
 
מי שראה אי פעם ברק בשמים, ראה פלזמה בפעולה. ברק המפלח את השמים הוא למעשה מטען חשמלי כה גדול, עד שבדרכו מטה לאדמה הוא גורם לאלקטרונים רבים להינתק מהאטומים המרכיבים את האוויר (תהליך הנקרא "יינון"), ולשבריר שניה הופך את האוויר לפלזמה שאותה ניתן לראות מרחוק. גם בשמש האלקטרונים מנותקים מהאטומים שלהם רוב הזמן, בשל החום הרב. 
 
בכוכבי לכת, כמו כדור הארץ שלנו, אי אפשר למצוא כמעט פלזמה טבעית. כשאנחנו מסתכלים סביב, אנחנו רואים מתכות, עצים, אדמה, נוזלים ועננים. אך מתברר כי כל אלה הם נדירים למדי ביקום. 99% מהחומר הנראה ביקום, הוא פלזמה. 
 

השתמשו בגלגל השיניים בתחתית חלון היוטיוב, כדי לשנות את שפת התרגום לעברית
 
תגיות:
  • שמש
  • כוכב
  • לוויין
  • חללית
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

מאדים

news Image
אילוסטרציה של מעבדה רובוטית מתקרבת למאדים | NASA/JPL-Caltech

מאדים הוא אחד משמונה כוכבי הלכת הקלאסיים במערכת השמש, הרביעי במרחקו מהשמש אחרי חמה, נגה וכדור הארץ. בדומה לכדור הארץ, מאדים הוא כוכב לכת העשוי בעיקר סלע, אולם הוא קטן מכדור הארץ בצורה משמעותית, והכבידה על פניו נמוכה אף היא. שמו העברי של מאדים נובע כמובן מצבעו האדום. פני השטח של כוכב הלכת אכן אדמדמים, כתוצאה מהרמות הגבוהות של תחמוצת ברזל – המוכר לכם כחלודה - הנמצא בקרקע שלו. פני השטח על מאדים דומים במובן זה לסלעים הנמצאים בהרי אילת, או לאזור הסלע האדום בפטרה.

 

האם ייתכנו חיים על מאדים?

התנאים בכוכב הלכת האדום קשוחים מאוד עבור בני אדם: האטמוספירה דלילה פי מאה מזו שבכדור הארץ ואי אפשר להסתובב שם בלי חליפת לחץ ואספקת חמצן לנשימה. ואמנם פני השטח נראים כמו מדבר חם ובעונת הקיץ בסביבות קו המשווה הטמפרטורות מגיעות ל-20 מעלות צלזיוס, אך ממוצע הטמפרטורות במאדים הוא מינוס 60 מעלות ובקטבים הטמפרטורות צונחות למינוס 125 מעלות.

 

ועדיין, תנאי האקלים והעונות על מאדים מזכירים במקצת את אלה השוררים בעולמנו, ודאי אם משווים אותם לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש. הדבר נובע מהמרחק של מאדים מן השמש, וכן מן העובדה כי בדומה לכדור הארץ, הוא מסתובב על ציר נטוי, שמאפשר מחזוריות עונתית באקלים. תיאורטית, אפילו מים נוזליים עשויים להתקיים על פני השטח, אם רמת המליחות שלהם גבוהה מספיק. תנאים אלה הביאו מדענים רבים לתהות לגבי השאלה – האם ייתכנו חיים על מאדים? האם התקיימו שם אי פעם חיים? על פי העדויות הנמצאות בידינו כיום, אין כל ראיה לקיומם של חיים כלשהם במאדים, אולם קיים סיכוי כי בעתיד יתגלו ראיות לקיומם של צורות חיים מיקרוסקופיות על פני כוכב הלכת.

 

כיוון שמאדים נמצא בטווח טיסה עבור חללית מאוישת (כתשעה חודשי טיסה, במרחק הקצר ביותר) הוא נחשב גם יעד אפשרי להתיישבות אנושית בעתיד. התיישבות שכזו תיאלץ כמובן להתמודד עם אתגרים לא פשוטים כמו מחסור בחמצן, לחץ אוויר נמוך במיוחד, היעדרו של שדה מגנטי מגונן מפני רוח השמש וכן כבידה חלשה יותר מזו שבכדור הארץ (מי ששוקל כאן 100 ק"ג ישקול במאדים 38 ק"ג). אף על פי כן, כבר כיום נערכים ניסויים רבים ותכניות מפורטות למשימות מחקר מאוישות אל שכננו האדום, ואף תכניות להקמת התיישבות קבע על פניו.

סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

כתמי שמש

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
תקריב על כתם שמש | צילום: NASA
השמש שלנו בנויה שכבות, ממש כמו בצל, והשכבה החיצונית שאנו רואים נקראת הפוטוספרה. איננו יכולים להביט ישירות אל השמש שכן אורה בוהק מדי, אך אם נביט על הפוטוספרה בעזרת אמצעי התצפית המתאימים נוכל לראות שפני השמש נראים כמו סיר תבשיל רותח ומבעבע. כתמי שמש הם מעין כתמים כהים המופיעים ונעלמים על  פני התבשיל המבעבע הזה כאשר ישנה פעילות רבה יותר על פני השמש. כתמים אלו הם אזורים בהם פועלים שדות מגנטיים חזקים, והטמפרטורה בהם נמוכה משמעותית מסביבתם, על כן הם נראים כהים. מסביבתם של כתמי השמש מתפרצים לעיתים קרובות זרמים של רוח השמש, וכן ניתן לזהות בקרבתם תופעות נוספות כמו התפרצויות שמש. גודלם של כתמי השמש נע בין עשרות קילומטרים, ועד עשרות אלפי קילומטרים – חלקם גדולים יותר מכדור הארץ עצמו!
 
כאשר השמש פעילה יותר יופיעו כתמי שמש רבים, ובהתאם כאשר ישנה פעילות שמש נמוכה יותר יופיעו פחות כתמי שמש. לכאורה נראה שהדבר מתרחש באופן אקראי, אולם מעקב אחרי הופעתם של כתמי השמש לאורך זמן הראה שכמותם משתנה לרוב במחזורים קבועים כל 11 שנה לערך. אולם אין זה כך תמיד, ודוגמא טובה לכך היא תקופה אשר זכתה לשם "המינימום של מאונדר".
 

bigspot20140107_sdo_earth_0.jpg

ה: הדמייה הממחישה את גודל כדור הארץ לצד כתמי שמש | צילום: NASA
ה: הדמייה הממחישה את גודל כדור הארץ לצד כתמי שמש | צילום: NASA
ה: הדמייה הממחישה את גודל כדור הארץ לצד כתמי שמש | צילום: NASA
 
 
כתמי השמש היו תופעה מוכרת עבור אסטרונומים מזה מאות בשנים, ולכן יש בידינו כיום מידע מתצפיות על פעילות השמש לאורך ההיסטוריה. נראה כי במהלך תקופה של עשרות שנים בסוף המאה ה-17 חלה ירידה חדה במספר כתמי השמש שנצפו. במקביל באותה התקופה הורגשו בצפון כדור הארץ חורפים קרים במיוחד עד כי התקופה זכתה לשם "עידן הקרח הקטן". כיום אנו יודעים לומר כי לא היה זה מקרי כלל, וכי לפעילות השמש המתבטאת בין השאר בכתמי שמש ישנה השפעה רבה על האקלים בכדור הארץ. תקופה זו בה נמצאה השמש במינימום ארוך של כתמי שמש נקראת כאמור "המינימום של מאונדר" וזאת על שם האסטרונום הבריטי אדוארד מאונדר שתרם רבות לידיעותינו על הנושא. 
 
 
 

 

 

 

תגיות:
  • שמש
  • מערכת השמש
  • כוכב

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 260
  • 261
  • 262
  • 263
  • 264
  • 265
  • 266
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית