עמותת SpaceIL מכוונת לירח וזה לא רק ביטוי לשאיפותיה הגבוהות. העמותה שהוקמה בשנת 2011 שמה לה למטרה להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח במסגרת התחרות העולמית של גוגל, מרוץ בינלאומי מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח (Google Lunar XPRIZE). 

 

וזו רק ההתחלה. 

 

אם תזכה בפרס הראשון של התחרות, 20 מיליון דולר, העמותה מחויבת לתרום את כספי הזכיה לטובת קידום המדע והחינוך המדעי- טכנולוגי בישראל. מטרתה של SpaceIL, הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, היא לא פחות מאשר "אפקט אפולו" חדש: לעורר ההשראה בקרב הדור הבא בישראל ובעולם לבחור במקצועות מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה.

 

באוקטובר 2015 ציינה SpaceIL אבן דרך דרמטית בפרויקט, כשהפכה לקבוצה הראשונה להכריז על חוזה שיגור. ההרצאה תביא את הסיפור מאחורי היוזמה של שלושה מהנדסים צעירים, יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, וחלומם להגיע להירח. 

 

 

לעיתים אנו זקוקים למבט אחר, חיצוני, על מנת לראות את התמונה הגדולה. לוויינים אשר חגים סביב כדור הארץ מאפשרים מבט-על ומספקים מידע על תופעות בקנה מידה גדול ובזמן אמת. 

 

הרצאה זו תסקור סוגיות פופולריות במדעי כדור הארץ הנחקרות מהחלל, החל מהחור באוזון ועד אסונות טבע. הטכנולוגיה המאפשרת זאת נקראת "חישה מרחוק".

 

 

"אנחנו לא לבד". את ההודעה הנרגשת הזו לגבי גילוי חיים מחוץ לכדור הארץ אפשר לשמוע, בינתיים, רק בסרטי מדע בדיוני. אך מה הסיכוי שנגלה חיים אי שם בחלל? האם אנחנו יודעים מהם התנאים שאותם עלינו לחפש בכוכבי לכת במערכת השמש שלנו או במערכות שמש אחרות? מה הסיכוי שנגלה בחלל כמה מהתופעות המשונות בכדור הארץ? אולי לפחות איזה דובון מים, יצורון שמסוגל לשרוד בתנאים הקיצוניים של החלל ללא כל הגנה? כדי לענות על שאלות אלה ואחרות, האסטרוביולוגיה מפגישה בין תחומים מרתקים כמו גיאולוגיה, אבולוציה, מיקרוביולוגיה, ביג דאטה, רובוטיקה ועוד. בואו לקבל הצצה לתחום המרתק הזה. 

 

 

מהפכת המזעור הגיעה זה מכבר לחלל עם לוויינים קלים וזולים לשיגור, אך הפוטנציאל האמיתי והעצום עוד לפנינו. דמיינו מספר לוויינים קטנים המתקשרים זה עם זה ומתפקדים כגוף אחד, כלהק; דמיינו "אבק חכם" של ננו-לוויינים, רשת נרחבת שכל פרטיה מתקשרים ועובדים זה עם זה בשיתוף פעולה בזמן אמת. לא בכדי ישנם חוקרים כיום המקבילים את הפוטנציאל הטמון במערכת מבוזרת של לוויינים אי שם בחלל, למהפיכת האינטרנט ומחשוב הענן כאן בכדור הארץ. 

 

אנחנו עדיין לא שם, אך על רקע מגמת מזעור הלוויינים וההתפתחות הטכנולוגית בתחום מערכות החלל, צמח אחד החלוצים המרתקים בתחום: פרויקט אדליס/סמסון. מדובר במשימה החללית הראשונה בעולם שתדגים פעולה מתואמת ואוטונומית של שלושה ננו-לוויינים בחלל. בהרצאה זו נסקור את ההתפתחויות האחרונות בתחום הלוויינים הזעירים ומערכות החלל, ונתאר את האתגרים של בניית לווייני "אדליס/סמסון" בטכניון.

 

 

לאורך ההיסטוריה האנושית נעשו ניסיונות לחקור את החלל הרחוק ואת מערכת השמש שלנו והחל מהמחצית השניה של המאה העשרים הניסיונות הללו כללו גם משימות שבאמצעותן הגענו רחוק, אפילו לקצה מערכת השמש והלאה. אחת מהניסיונות השאפתניים והנועזים ביותר היא ללא ספק משימת רוזטה, שהגיעה לאחרונה לסיומה. 

 

בהרצאה מרתקת, תשתף החוקרת עדי ניניו גרינברג בסיפורה של רוזטה, ממצאיה וחשיבותה לחיינו ולחיפוש אחר אבני הבניין ליצירת חיים על כדור הארץ. 

 

 

אחד מענפי האסטרופיזיקה והתחומים המדעיים הוותיקים ביותר, קוסמולוגיה, הוא פקעת של שאלות שיכולות לעשות לכל אחד סחרחורת: האם ליקום יש צורה? האם יש לו התחלה וסוף? איך היקום נולד? האם הוא רק זמני או נצחי לעד? מהם ה"חומר השחור וה"אנרגיה האפלה" המהווים כ-95% מן היקום? 

הצטרפו למסע קצר למרחבי היקום. נתחיל בכוכב הלכת שלנו ובשכונתו הקרובה, נמשיך משם בטיול דרך שביל החלב, ונרחיק עד לגלקסיות רחוקות והקצוות הנידחים של היקום הנצפה. נספר על התפתחותה של חקירת היקום בהיסטוריה: מהיוונים הקדמונים דרך הרמב"ם ועד לאיינשטיין והקוסמולוגיה המודרנית. כמו כן, נציג גם את האמצעים למחקר היקום ואת הדילמות המרתקות שמחקר זה מעמיד בפנינו.

 

 

הרצאה שתיקח אתכם אל מאחורי הקלעים של משימתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל. בהרצאה, שתלווה בתמונות וסרטים שטרם הוצגו, נכיר את משימותיו המדעיות של רמון כמו גם את משימתה של המעבורת קולומביה במסעם לחלל.

 

 

בכדור-הארץ מתרחשות כאלפיים סופות ברקים בכל רגע נתון ובזמן שאתם קוראים שורות אלה, כל שניה פורצים כחמישים ברקים בממוצע. סערות אלה הן סימן למזג-אוויר קיצוני, שכן בדרך כלל הם מלוות גם בברד כבד ובגשמים עזים העלולים לגרום לשטפונות, ולעתים גם בסופות טורדנו. מערכות לאיתור ברקים מנטרות את התקדמות הסופות ומספקות התראות וחיזוי, וזאת הן מפני השטח והן מהחלל, באמצעות לוויינים. 

 

אך כדור הארץ לא לבד. חישה מרחוק של ברקים מבוצעת גם על ידי חלליות, שכן בכוכבי-הלכת צדק ושבתאי התגלו זה מכבר סופות ברקים עזות. מדוע סופות ברקים בכוכבי לכת אחרים מעוררות כל כך הרבה סקרנות? נגלה בינתיים שלהתפרקויות חשמליות יש חשיבות לתהליכים פרה-ביולוגיים ולהיווצרות החיים.

 

רוצים לשמוע עוד? ההרצאה של פרופ' יואב יאיר תעסוק באופן בו חוקרים ברקים בכדור-הארץ ובכוכבי-לכת במערכת השמש ומחוצה לה.

 

 

במסגרת שבוע החלל העולמי, מרכז החלל הדרוזי על שם אילן רמון מכין לכם הרצאות מרתקות ופעילויות במגוון נושאים:

 

19:00 - 19:45   הרצאה על האתגרים הטכנולוגיים הכרוכים בנחיתה מאוישת על מאדים.

20:00 - 21:00   הרצאה על שימוש בטכנולוגיית הדפסת תלת ממד בחלל.

20:00                פעילות בפלנטריות בנושא קבוצות כוכבים

21:00 - 22:00   תצפית מודרכת לכוכבי לכת ולירח

 

 

 

האירועים שסללו את הדרך לחלל עשויים מהחומרים שמהם עושים סרטים. בהרצאה זו נעקוב אחר התפתחות חקר החלל המודרני, מרעיונות של אנשי חזון ואגודות חובבים, ועד להכרה של הקהילה המדעית; מפעילות של בודדים ועד מפעלי ענק בתמיכת ממשלות. נדון גם במניעים לחקר החלל אז והיום, בתרומתו לדרך החיים המודרנית, וכן לעתידנו על כוכב הלכת הזה שהוא ביתנו, בינתיים.

 

 

אמנם עוד טרם מצאנו חיים מחוץ לכדור הארץ אבל בעשרים השנים האחרונות מצאנו שלל כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, כולל אחד הסמוך לשמש הקרובה אלינו ביותר. חלק מכוכבי הלכת הללו, כך משערים מדענים, אפילו מתאימים לתמיכה בחיים. 

 

בהרצאה נדבר על אחת מהתגליות האסטרונומיות החשובות של העשורים האחרונים, נבין איך מגלים כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש ומה אפשר ללמוד עליהם.

 

מדינת ישראל נכנסה לתחום החלל משקולי ביטחון, בתחילת הדרך, אבל גם ידעה להתמקד בתחומים שהם כיום המובילים בעידן החדש בחלל. תחומים כמו למשל לוויינים קטנים וחכמים במשימות שונות (מיקרו, ננו ופיקו), מזעור רכיבים ותת-מערכות לחלל (כמו FOG  או GPS), יכולת עיבוד אינפורמציה בחלל, בדרגה גבוהה ביותר, ובניית מודולים סטנדרטיים, שמהם ניתן לבנות סוגי לווינים שונים.

 

אחד האתגרים העומד בפנינו כיום, הוא למנף את התשתיות שהוקמו בשלושים השנה האחרונות בישראל, לטובת בניית נחילים של לווינים זעירים שיפעלו בצורה אוטונומית באמצעות אינטליגנציה מלאכותית.

בהרצאה זו נדבר, בין השאר, על הכוונה ליצור איסטרטגיית חלל אזרחית-לאומית, שתתחרה בעולם החלל בנישות מיוחדות שבהן יש לישראל יתרון יחסי, כמו ננו טכנולוגיה ורכיבי חלל זעירים.