Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3713 תוצאות
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

ליל יורי: עשר עובדות שלא ידעתם על האדם הראשון בחלל, יורי גגארין

היום לפני 61 שנה יורי גגארין היה האדם הראשון שחצה את גבול השמיים וטס לחלל

בר חיון
12.04.2022
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
יורי גגארין על רקע חלל עמוק | עיבוד: Robert Couse-Baker | צילומים: TASS ;NASA
יורי גגארין על רקע חלל עמוק | עיבוד: Robert Couse-Baker | צילומים: TASS ;NASA
היום לפני 61 שנה, ב-12 באפריל 1961, אדם אחד עשה מה שרבים עדיין לא העזו לחלום: יורי גגארין חוצה את גבול השמיים, שעד אז היה הגבול האחרון של האנושות, מגיע לחלל עם החללית ווסטוק, ומשלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ לפני שהוא חוזר בשלום לארצו, ברית המועצות.
 
יורי הפך לגיבור לאומי בעקבות אותה פריצת דרך מופלאה, אך כיום ברחבי העולם חוגגים את ההישג שלו ורואים בו לא נציג של ברית המועצות דאז, אלא נציג האנושות. התקופה סביב יום השיגור, 12 באפריל, הרי הוא "ליל יורי", הפכה בשנים האחרונות סיבה למסיבה ברחבי העולם, הזדמנות להיזכר באדם הראשון בחלל ולחגוג את הישגי האנושות כולה בחלל מאז ועד היום. גם אנחנו, בסוכנות החלל הישראלית במשרד חדשנות, המדע והטכנולוגיה, מזמינים אתכם לפסטיבל על חלל: שבוע של הרצאות ופעילויות מרתקות ברחבי הארץ בתאריכים 12-19 במאי, 2022. 
 
ולכבוד ליל יורי, אספנו עבורכם גם עשרה דברים שלא ידעתם על יורי גגארין:
  1. גגארין היה רק בן 27 כשהוא שוגר לחלל. 
  2. בדרך לשיגור, גגארין ביקש מנהג האוטובוס לעצור רגע כדי שהוא יוכל לצאת להשתין. זה הפך למסורת של שאר הקוסמונאוטים אחריו: בדרך לשיגור, האוטובוס עוצר תמיד (כבר לא צריך לבקש), הקוסמונאוטים יוצאים לעשות את צרכיהם ואפילו מקפידים לעשות זאת על אותו הגלגל - אחורי ימני - בדיוק כמו יורי. 
  3. לקפסולה שבאמצעותה המריא גגארין לחלל יכול היה להכנס רק מי שגובהו פחות ממטר שישים, גובהו של יורי תאם לדרישות.
  4. במהלך טיסתו לחלל גגארין לא עשה דבר ואף הקפיד לא לגעת במערכות החללית.
  5. משך הזמן בו הקיפה החללית "ווסטוק" את כדור הארץ: 108 דקות.
  6. עם שובו לאטמוספירה, יורי נחת בשדה תפוחי אדמה שם צפו בו סבתא ונכדתה.
  7. לאחר ששב לכדור הארץ, נאסר עליו להשתתף באימוני טיסה וכן במשימות חלל נוספות בשל חשש לחייו. לאחר מספר שנים הוחלט שישמש כטייס גיבוי לוולדימיר קומארוב במשימת סויוז 1 לחלל. אך לאחר שזו התרסקה וקומארוב נהרג, הוחלט סופית שמלאך המוות לא יחכה יותר לגגארין בפינה ונמנע ממנו להשתתף באימונים לקראת משימות חלל נוספות. 
  8. ב- 27 במרץ 1968, גגארין ערך טיסת אימונים שיגרתית יחד עם מדריך טיסה מנוסה, המטוס התרסק ושניהם נהרגו. 
  9. על שמו של גגארין נקרא האסטרואיד מספר 1772 שהתגלה על-ידי הקוסמונאוטית לודמילה צ'רניק בשנת 1968.
  10. ברחבי העולם ואצלנו, ה- 12 באפריל הוא ליל יורי, אך בברית המועצות, מאז 1967, זהו "יום הקוסמונאוטים". 

לכל אירועי ליל יורי ברחבי הארץ, לחצו כאן >>

תגיות:
  • אסטרונאוט
סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
חידונים ומשחקים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

חלל כחולבן - ישראל בחלל

quiz Image

התחל

{{myQuestion.image.alt}}
{{myQuestion.image.title}}

{{myQuestion.question}}

  • {{$index + 1}} {{answer.text.value}}

quiz Image

הזמן נגמר

קיבלת {{ mark}} בבוחן חלל כחולבן - ישראל בחלל

I got {{ mark}} בבוחן חלל כחולבן - ישראל בחלל

בהיסטוריה הקצרה של תעשיית החלל הישראלית אפשר למצוא כוכבים כמו משגר הלוויינים שביט, לווייני אופק לחישה מרחוק, לווייני התקשורת עמוס, לוויין התלמידים דוכיפת ועוד, וכיום תחום החלל בישראל מפותח מתמיד וכולל מחקרים אקדמיים, הפרוייקטים ושיתופי הפעולה בינלאומיים. 
 
התחל שוב
סקרני חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
חידונים ומשחקים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

חליפת חלל

quiz Image

התחל

{{myQuestion.image.alt}}
{{myQuestion.image.title}}

{{myQuestion.question}}

  • {{$index + 1}} {{answer.text.value}}

quiz Image

הזמן נגמר

קיבלת {{ mark}} בבוחן חליפת חלל

I got {{ mark}} בבוחן חליפת חלל

עובדות מגניבות נוספות אפשר למצוא במושגי חלל. רוצים לדעת איך זה מרגיש להיות שם מחוץ לחללית בתוך חליפת החלל ומה היה קורה לו אסטרונאוט היה יוצא ללא חליפת חלל? אתם מוזמנים לסקרנות אינסופית. 
 
התחל שוב

מסע בזמן

כיצד היה נראה הנוף מספינת חלל שטסה קרוב למהירות האור?

231
בסרטי מדע בדיוני טיסה במהירות האור תמיד גורמת לנקודות הכוכבים סביב להימתח אחורנית. כך זה נראה בדרך כלל:
 

lightspeed_brad_wilson.jpg

lightspeed_brad_wilson.jpg
האם כך נראה הנוף מהשמשה הקדמית של חללית המתקרבת למהירות האור? | via Flickr Brad Wilson
 
נשמע הגיוני, במיוחד כשנזכרים בנוף הנמרח לאחור בנסיעת רכבת מהירה. אך האם זה באמת היה נראה כך? ככל הנראה, לא. טיסה תאורטית שכזו, שמהירותה קרובה למהירות האור, היתה נחווית אחרת לגמרי.  
 
אנו רואים את הכוכבים כיוון שהעין קולטת את האור הנראה הנפלט מהם. "אור נראה" הוא אור באורך גל מסוים, לא ארוך מדי (כמו אור אינפרא-אדום) ולא קצר מדי (כמו אולטרה-סגול), אלא איפשהו באמצע. ככל שהיינו מתקרבים למהירות האור, אורכי הגל הנפלטים מהכוכבים היו מתקצרים עד שהיו הופכים לקרני רנטגן, שאותם איננו יכולים לראות. למה הם היו מתקצרים? חשבו על אבן שנזרקת באגם צלול. פגיעת האבן משחררת אדוות: גלי מים דקים הנעים כלפי חוץ במעגלים. הגלים האלה פוגעים בסירה שעומדת במרחק במרווחי זמן דומים: 
 
פונג--------פונג--------פונג--------פונג--------פונג
 
אבל אם הסירה תתחיל לנוע לכיוון מרכז המעגלים, היכן שהאבן נחתה, אז הגלים יגיעו אליה במרווחים קצרים יותר:
 
פונג---פונג---פונג---פונג
 
לתופעה הזו קוראים אפקט דופלר. 
 
אבל מהר מאוד, תוך שאנחנו מאיצים למהירות האור, משהו מוזר היה קורה.
 
 

 
ככל שהיינו מאיצים, היה מתפשט ומתגבר מולנו אור אחיד ועצום, שהיה מאפיל על אורם של שאר הכוכבים, עד שרק אותו היינו רואים. זהו האור של קרינת הרקע הקוסמית. מקורה של קרינה זו הוא למעשה האנרגיה שנוצרה בתקופה הראשונה של היקום לאחר המפץ הגדול. כשמודדים אותה כיום אנחנו רואים שהיא מגיעה מכל מקום באופן זהה, אך גם שהיא מאוד חלשה ואף הולכת ונחלשת. אורך הגל של קרינת הרקע הקוסמית הוא ארוך מאוד ואי אפשר לראותו. אך בגלל אפקט דופלר, ככל שהיינו מאיצים למהירות האור אורך הגל היה מתקצר עד שהכל לפנינו היה מוצף באור קרינת הרקע הקוסמית.
הנה, כך היתה נראית טיסה על גבי חללית שמאיצה למהירות האור מכדור הארץ ומגיעה לירח. אז תחזיקו חזק את הכיסא, אנחנו ממריאים: 
 
3…
 
2…
 
1...
 
 

 

קראו עוד על שנת אור

ומה אפשר ללמוד על היקום ממהירות האור

5
מהירות האור: המסע המהיר ביותר ביקום

לאן היינו מגיעים אילו היינו יכולים לטוס במהירות האור?

40
טיסה לירח במהירות האור היא קפיצה קטנה: שניה ורבע ואתם שם. כיוון שמדובר במהירות כל כך אדירה, נדמה לנו שגם הטיסה ברחבי מערכת השמש תימשך מספר שניות, ממש כמו בסרטים. אבל אפילו מערכת השמש המוכרת שלנו היא שכונה די גדולה. רק כדי להגיע לכוכב הלכת צדק, שנמצא במסלול מעבר למאדים הסמוך אלינו יחסית, היה לוקח להגיע לפחות 35 דקות, במקרה הטוב. אם הוא היה ממוקם מעבר לשמש, היה לוקח לנו כשעה וחצי. 
 
כמה זמן היה לוקח להגיע ממרכז מערכת השמש לשוליה במהירות האור? הסרטון הבא מדמה טיסה שכזו. הפעילו אותו וכשתסיימו לקרוא (ואולי תכינו גם קפה בדרך), תבדקו לאן הגעתם במערכת השמש. 
 
4
מהירות האור: המסע המהיר ביותר ביקום

מדוע אי אפשר לנוע מהר יותר ממהירות האור?

232
 
תנועת אורות
מהירות האור קשורה לתכונה יסודית ביקום, לא לאור בהכרח. קרדיט: NASA/via Graeme Pow flickr

 

המהירות הגבוהה ביותר של תנועה בחלל היא 300 אלף קילומטר בשניה בשניה. זוהי מהירות האור אבל למעשה, השם הזה קצת מטעה כי למהירות זו אין קשר לאור עצמו שאנחנו רואים. זו המהירות של כל מה שחסר מסה: אור נראה יחד עם כל סוג אחר של קרינה אלקטרומגנטית (גלי מיקרו, למשל, או רנטגן) ואפילו גלי כבידה.
 
אבל למה דווקא 300 אלף ק"מ בשניה ולא 299 או 301? מדוע לא מיליון ק"מ בשניה? היקום אינו שוטר תנועה אז מאין באה ההגבלה השרירותית הזו? ובאמת, לפני כמה מאות שנים מדענים באמת חשבו שהאור נע במהירות אינסופית וברגע שהוא נוצר, הוא נמצא בכל מקום בו זמנית. ובכן, מתברר שחייבת להיות מגבלה כלשהי ואין לזה קשר לאור, אלא לתכונות של המרחב והזמן עצמם.
 
אחת המסקנות המדהימות ביותר שעולות מתורת היחסות של אלברט איינשטיין, היא שהמרחב והזמן אינם שני מושגים נפרדים, אלא קשורים זה בזה במרקם אחיד. מסקנה נוספת היא שככל שאנחנו נעים מהר יותר במרחב, הזמן שאנו חווים נע לאט יותר יחסית למי שנשאר במקום. זה קורה עד שבמהירות 300 אלף קילומטר בשניה, הזמן עוצר לחלוטין. ויקום ללא זמן הוא יקום ללא שינוי: שום דבר לא יכול לקרות ולהשפיע על שום דבר אחר. לכן, ללא מהירות מוגבלת כלשהי, לא יכול היה להתקיים שום חומר ביקום וגם הזמן לא היה קיים (הסבר למתקדמים). מדוע מגבלת המהירות הזו היא דווקא 300 אלף קילומטר בשניה? זו תעלומה. זוהי ככל הנראה תכונה בסיסית בטבע היקום אך איש אינו יודע מדוע דווקא זוהי המהירות.
 
אז טוב שיש מגבלה למהירות אבל איך יודעים מהי?
2
מהירות האור: המסע המהיר ביותר ביקום

האם "גדול עלינו" להגיע אי פעם למערכת שמש אחרת בגלקסיה?

233
 
עם כל כך הרבה כוכבים בשמיים, מתי כבר נקפוץ לביקור בקרבת אחד מהם? הרי הגלקסיה שלנו עמוסה בכמאה מיליארד כוכבים ובלילה חשוך, אפילו בלי טלסקופ או משקפת, אפשר לספור מאות. ביחס לגודלה של הגלקסיה כולה, אפשר לומר שהכוכב הסמוך אלינו ביותר, פרוקסימה קנטאורי, הוא ממש כאן, מעבר לפינה. 
 
מה הכוונה ב"מעבר לפינה"? אם המרחק מכדור הארץ לשמש הוא כ- 150 מיליון קילומטר, פרוקסימה קנטאורי שמעבר לפינה, מרוחק פי 272 אלף מהמרחק הזה. השאלה מתי נגיע תלויה בכמה מהר נצליח לטוס.
 
במהירות של מטוס קרב F16, למשל, נוכל להגיע למהירות מרבית של כ- 0.7 ק"מ בשניה (2,414 קמ"ש), שזה קרוב למהירותם של קליעי אקדחים רבים. 
 
Image
מטוס קרב שובר את מהירות הקול- 1234.8 קמ
מטוס קרב שובר את מהירות הקול- 1234.8 קמ
 
 
 
אבל זה לא מספיק מהיר. מה גם, שמטוסים כלל לא יכולים לטוס בחלל. אם אנחנו באמת רוצים להגיע לאזור של פרוקסימה קנטאורי ולבדוק את התנאים בכוכב הלכת שהתגלה סביבו, כדאי לקחת דוגמה מכלי מהיר יותר, כמו החללית וויאג'ר1, הנעה בחלל במהירות מסחררת של כ- 61 ק"מ בשניה, או אולי אפילו הגשושית Helios2 שהיא האובייקט המהיר ביותר מעשה ידי אדם, הטסה במהירות של למעלה משבעים ק"מ בשניה. במהירות כזו היינו יכולים לחצות את כל מדינת ישראל ממטולה על אילת בשבע שניות בלבד! וכמה זמן מאילת הלאה, עד פרוקסימה קנטאורי? 
ובכן… 19 אלף שנה. 
 
במונחים אנושיים, זה המון זמן. לפני 19 אלף שנה האדם הקדמון ישן במערות בעידן הקרח. מגוחך לצפות שזה יהיה משך הזמן של טיסה ליעד כלשהו, אלא אם כן… נמצא דרך להקפיא עובּרים אנושיים ולהטיס אותם לעולמות אחרים. נזדקק כמובן לספינות חלל המנוהלות על ידי אינטליגנציה מלאכותית, שתדע גם לטפל בהתפתחות העוברים והילדים אבל אולי זה לא רעיון כה מופרך.  
 
עד אז, ישנם רעיונות ישימים יותר להגיע למערכת שמש זרה, אם כי לא מדובר במשימות מאוישות. באפריל 2016 הכריזו המיליארדר והיזם יורי מילנר והאסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג על תכנית שאפתנית בשם Breakthrough Starshot, במסגרתה יואצו כאלף ננו-לוויינים ל-20% ממהירות האור באמצעות מפרשי שמש (משטחים הדוחים קרינה המכוונת אליהם וכך מונעים על ידה). אם התוכנית תצא לפועל, המסע לשכנינו יארך כעשרים שנה בלבד – וחלקנו עוד יזכה לשזוף את העיניים בתמונות ממערכת שמש אחרת.
 
ואולי... כדאי שנמתין קצת, עד שתיווצר טכנולוגיה מהירה יותר. כמה מהירה? בואו נדמיין שנוכל מתישהו בעתיד לנוע קרוב למהירות הכי גבוהה שאפשר לנוע בה ביקום. 
 
1
מהירות האור: המסע המהיר ביותר ביקום

מהירות האור: המסע המהיר ביותר ביקום

מתברר שמהירות האור לא בהכרח קשורה לאור וגם הנוף מחללית שמתקרבת למהירות זו, לא ממש יזכיר את מה שרואים בסרטים. נא להדק חגורות למסע המהיר ביותר ביקום!

פריטי רוג'ום

האם "גדול עלינו" להגיע אי פעם למערכת שמש אחרת בגלקסיה?

233
 
עם כל כך הרבה כוכבים בשמיים, מתי כבר נקפוץ לביקור בקרבת אחד מהם? הרי הגלקסיה שלנו עמוסה בכמאה מיליארד כוכבים ובלילה חשוך, אפילו בלי טלסקופ או משקפת, אפשר לספור מאות. ביחס לגודלה של הגלקסיה כולה, אפשר לומר שהכוכב הסמוך אלינו ביותר, פרוקסימה קנטאורי, הוא ממש כאן, מעבר לפינה. 
 
מה הכוונה ב"מעבר לפינה"? אם המרחק מכדור הארץ לשמש הוא כ- 150 מיליון קילומטר, פרוקסימה קנטאורי שמעבר לפינה, מרוחק פי 272 אלף מהמרחק הזה. השאלה מתי נגיע תלויה בכמה מהר נצליח לטוס.
 
במהירות של מטוס קרב F16, למשל, נוכל להגיע למהירות מרבית של כ- 0.7 ק"מ בשניה (2,414 קמ"ש), שזה קרוב למהירותם של קליעי אקדחים רבים. 
 
Image
מטוס קרב שובר את מהירות הקול- 1234.8 קמ
מטוס קרב שובר את מהירות הקול- 1234.8 קמ
 
 
 
אבל זה לא מספיק מהיר. מה גם, שמטוסים כלל לא יכולים לטוס בחלל. אם אנחנו באמת רוצים להגיע לאזור של פרוקסימה קנטאורי ולבדוק את התנאים בכוכב הלכת שהתגלה סביבו, כדאי לקחת דוגמה מכלי מהיר יותר, כמו החללית וויאג'ר1, הנעה בחלל במהירות מסחררת של כ- 61 ק"מ בשניה, או אולי אפילו הגשושית Helios2 שהיא האובייקט המהיר ביותר מעשה ידי אדם, הטסה במהירות של למעלה משבעים ק"מ בשניה. במהירות כזו היינו יכולים לחצות את כל מדינת ישראל ממטולה על אילת בשבע שניות בלבד! וכמה זמן מאילת הלאה, עד פרוקסימה קנטאורי? 
ובכן… 19 אלף שנה. 
 
במונחים אנושיים, זה המון זמן. לפני 19 אלף שנה האדם הקדמון ישן במערות בעידן הקרח. מגוחך לצפות שזה יהיה משך הזמן של טיסה ליעד כלשהו, אלא אם כן… נמצא דרך להקפיא עובּרים אנושיים ולהטיס אותם לעולמות אחרים. נזדקק כמובן לספינות חלל המנוהלות על ידי אינטליגנציה מלאכותית, שתדע גם לטפל בהתפתחות העוברים והילדים אבל אולי זה לא רעיון כה מופרך.  
 
עד אז, ישנם רעיונות ישימים יותר להגיע למערכת שמש זרה, אם כי לא מדובר במשימות מאוישות. באפריל 2016 הכריזו המיליארדר והיזם יורי מילנר והאסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג על תכנית שאפתנית בשם Breakthrough Starshot, במסגרתה יואצו כאלף ננו-לוויינים ל-20% ממהירות האור באמצעות מפרשי שמש (משטחים הדוחים קרינה המכוונת אליהם וכך מונעים על ידה). אם התוכנית תצא לפועל, המסע לשכנינו יארך כעשרים שנה בלבד – וחלקנו עוד יזכה לשזוף את העיניים בתמונות ממערכת שמש אחרת.
 
ואולי... כדאי שנמתין קצת, עד שתיווצר טכנולוגיה מהירה יותר. כמה מהירה? בואו נדמיין שנוכל מתישהו בעתיד לנוע קרוב למהירות הכי גבוהה שאפשר לנוע בה ביקום. 
 
1
מהירות האור: המסע המהיר ביותר ביקום

מדוע אי אפשר לנוע מהר יותר ממהירות האור?

232
 
תנועת אורות
מהירות האור קשורה לתכונה יסודית ביקום, לא לאור בהכרח. קרדיט: NASA/via Graeme Pow flickr

 

המהירות הגבוהה ביותר של תנועה בחלל היא 300 אלף קילומטר בשניה בשניה. זוהי מהירות האור אבל למעשה, השם הזה קצת מטעה כי למהירות זו אין קשר לאור עצמו שאנחנו רואים. זו המהירות של כל מה שחסר מסה: אור נראה יחד עם כל סוג אחר של קרינה אלקטרומגנטית (גלי מיקרו, למשל, או רנטגן) ואפילו גלי כבידה.
 
אבל למה דווקא 300 אלף ק"מ בשניה ולא 299 או 301? מדוע לא מיליון ק"מ בשניה? היקום אינו שוטר תנועה אז מאין באה ההגבלה השרירותית הזו? ובאמת, לפני כמה מאות שנים מדענים באמת חשבו שהאור נע במהירות אינסופית וברגע שהוא נוצר, הוא נמצא בכל מקום בו זמנית. ובכן, מתברר שחייבת להיות מגבלה כלשהי ואין לזה קשר לאור, אלא לתכונות של המרחב והזמן עצמם.
 
אחת המסקנות המדהימות ביותר שעולות מתורת היחסות של אלברט איינשטיין, היא שהמרחב והזמן אינם שני מושגים נפרדים, אלא קשורים זה בזה במרקם אחיד. מסקנה נוספת היא שככל שאנחנו נעים מהר יותר במרחב, הזמן שאנו חווים נע לאט יותר יחסית למי שנשאר במקום. זה קורה עד שבמהירות 300 אלף קילומטר בשניה, הזמן עוצר לחלוטין. ויקום ללא זמן הוא יקום ללא שינוי: שום דבר לא יכול לקרות ולהשפיע על שום דבר אחר. לכן, ללא מהירות מוגבלת כלשהי, לא יכול היה להתקיים שום חומר ביקום וגם הזמן לא היה קיים (הסבר למתקדמים). מדוע מגבלת המהירות הזו היא דווקא 300 אלף קילומטר בשניה? זו תעלומה. זוהי ככל הנראה תכונה בסיסית בטבע היקום אך איש אינו יודע מדוע דווקא זוהי המהירות.
 
אז טוב שיש מגבלה למהירות אבל איך יודעים מהי?
2
מהירות האור: המסע המהיר ביותר ביקום

איך יודעים מהי מהירות האור?

253

במאה ה- 17 גלילאו גלילאי האמין שמהירות האור היא סופית וכדי למדוד אותה, שלח את עוזרו בלילה למרחק של כקילומטר וחצי והדליק עששית. ברגע שהעוזר ראה את אור העששית, הוא התבקש להדליק את העששית שלו וגלילאי מדד את הזמן שחלף מהרגע שהדליק את העששית שלו ועד שראה את העששית של עוזרו. אבל כמובן, האור נע במהירות רבה מדי כדי למדוד אותו כך. 

 

2d612b4a2192c93c34486bb73311ce4f.gif

מדידת מהירות האור | אונ' קולורדו, המחלקה לפיסיקה
מדידת מהירות האור | אונ' קולורדו, המחלקה לפיסיקה
 
תוך כמה עשרות שנים, האסטרונום הדני אולף רומר, הגיע די קרוב לתוצאה כשהוא מדד את זמני הליקויים של ירחי צדק. כיום, גם אתם יכולים למדוד את המהירות המרבית ביקום וזאת באמצעות שוקולד (או מרשמלו) ומכשיר מיקרו ביתי. 
 
וזו בהחלט מהירות מסחררת. נניח שכביש איילון היה נסלל עד לירח. לו היינו נוסעים במהירות המותרת ללא עצירות, 24 שעות רצופות ביממה, היינו מגיעים לירח תוך למעלה מחמישה חודשים. ובמהירות האור? שניה ורבע בלבד:
 
הזמן שלוקח לאור להגיע מכדור הארץ לירח | Cantus, וויקימדיה
המהירות שלוקח לאור להגיע מכדור הארץ לירח | Cantus, וויקימדיה
 
במהירות זו, זה גם הזמן שייקח להקיף את כדור הארץ בקו המשווה כמעט תשע וחצי פעמים. 
 
אז בואו נדמיין שנוכל מתישהו להגיע קרוב למהירות הזו. לאן נוכל להגיע?
 
3
מהירות האור: המסע המהיר ביותר ביקום

לאן היינו מגיעים אילו היינו יכולים לטוס במהירות האור?

40
טיסה לירח במהירות האור היא קפיצה קטנה: שניה ורבע ואתם שם. כיוון שמדובר במהירות כל כך אדירה, נדמה לנו שגם הטיסה ברחבי מערכת השמש תימשך מספר שניות, ממש כמו בסרטים. אבל אפילו מערכת השמש המוכרת שלנו היא שכונה די גדולה. רק כדי להגיע לכוכב הלכת צדק, שנמצא במסלול מעבר למאדים הסמוך אלינו יחסית, היה לוקח להגיע לפחות 35 דקות, במקרה הטוב. אם הוא היה ממוקם מעבר לשמש, היה לוקח לנו כשעה וחצי. 
 
כמה זמן היה לוקח להגיע ממרכז מערכת השמש לשוליה במהירות האור? הסרטון הבא מדמה טיסה שכזו. הפעילו אותו וכשתסיימו לקרוא (ואולי תכינו גם קפה בדרך), תבדקו לאן הגעתם במערכת השמש. 
 
4
מהירות האור: המסע המהיר ביותר ביקום

כיצד היה נראה הנוף מספינת חלל שטסה קרוב למהירות האור?

231
בסרטי מדע בדיוני טיסה במהירות האור תמיד גורמת לנקודות הכוכבים סביב להימתח אחורנית. כך זה נראה בדרך כלל:
 

lightspeed_brad_wilson.jpg

lightspeed_brad_wilson.jpg
האם כך נראה הנוף מהשמשה הקדמית של חללית המתקרבת למהירות האור? | via Flickr Brad Wilson
 
נשמע הגיוני, במיוחד כשנזכרים בנוף הנמרח לאחור בנסיעת רכבת מהירה. אך האם זה באמת היה נראה כך? ככל הנראה, לא. טיסה תאורטית שכזו, שמהירותה קרובה למהירות האור, היתה נחווית אחרת לגמרי.  
 
אנו רואים את הכוכבים כיוון שהעין קולטת את האור הנראה הנפלט מהם. "אור נראה" הוא אור באורך גל מסוים, לא ארוך מדי (כמו אור אינפרא-אדום) ולא קצר מדי (כמו אולטרה-סגול), אלא איפשהו באמצע. ככל שהיינו מתקרבים למהירות האור, אורכי הגל הנפלטים מהכוכבים היו מתקצרים עד שהיו הופכים לקרני רנטגן, שאותם איננו יכולים לראות. למה הם היו מתקצרים? חשבו על אבן שנזרקת באגם צלול. פגיעת האבן משחררת אדוות: גלי מים דקים הנעים כלפי חוץ במעגלים. הגלים האלה פוגעים בסירה שעומדת במרחק במרווחי זמן דומים: 
 
פונג--------פונג--------פונג--------פונג--------פונג
 
אבל אם הסירה תתחיל לנוע לכיוון מרכז המעגלים, היכן שהאבן נחתה, אז הגלים יגיעו אליה במרווחים קצרים יותר:
 
פונג---פונג---פונג---פונג
 
לתופעה הזו קוראים אפקט דופלר. 
 
אבל מהר מאוד, תוך שאנחנו מאיצים למהירות האור, משהו מוזר היה קורה.
 
 

 
ככל שהיינו מאיצים, היה מתפשט ומתגבר מולנו אור אחיד ועצום, שהיה מאפיל על אורם של שאר הכוכבים, עד שרק אותו היינו רואים. זהו האור של קרינת הרקע הקוסמית. מקורה של קרינה זו הוא למעשה האנרגיה שנוצרה בתקופה הראשונה של היקום לאחר המפץ הגדול. כשמודדים אותה כיום אנחנו רואים שהיא מגיעה מכל מקום באופן זהה, אך גם שהיא מאוד חלשה ואף הולכת ונחלשת. אורך הגל של קרינת הרקע הקוסמית הוא ארוך מאוד ואי אפשר לראותו. אך בגלל אפקט דופלר, ככל שהיינו מאיצים למהירות האור אורך הגל היה מתקצר עד שהכל לפנינו היה מוצף באור קרינת הרקע הקוסמית.
הנה, כך היתה נראית טיסה על גבי חללית שמאיצה למהירות האור מכדור הארץ ומגיעה לירח. אז תחזיקו חזק את הכיסא, אנחנו ממריאים: 
 
3…
 
2…
 
1...
 
 

 

קראו עוד על שנת אור

ומה אפשר ללמוד על היקום ממהירות האור

5
מהירות האור: המסע המהיר ביותר ביקום
מקבץ הבא
המדריך לתייר בירח

International Cooperations

“Space is the bridge between countries”   
                                        Shimon Peres
 
Cooperation with foreign agencies has many advantages, especially for a small country like Israel.  For example, among these advantages are the reciprocal relations between the local and international space industries, sharing the burden of development costs, the option of using state-of-the-art systems for research missions, and the excellent opportunity to become exposed to new research methods and international standards of research and development. Consequently, Israel aims to join collaborations, in order to develop its relative advantages in the field of space study, primarily in the field of satellite miniaturization. In addition, international cooperation creates many business opportunities and improves Israel’s foreign relations with countries around the world. 
 
Israel is open to the exchange of ideas and is interested in cooperation in fields such as the development of space systems and subsystems, ground stations, space study and space sciences.  Every year, Israel aims to expand the content of the existing agreements.  We welcome any cooperation with countries engaged in space study - from countries that are leaders in the space sector to countries just taking their first steps in the field, provided that they are partners dedicated to space science and to the vision of space study through peaceful methods and for the benefit of humankind.
 
The Israel Space Agency is engaged in cooperation with many space agencies, including:  
• NASA - The National Aeronautics and Space Administration
• ESA - The European Space Agency
• ASI - The Italian Space Agency  
• CNES - The French National Center for Space Study 
• CSA - The Canadian Space Agency
• ISRO - The Indian Organization for Space Research 
• JAXA - The Japanese Space Agency
• AEM- The Mexican Space Agency 
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

ראש נאס"א בישראל- בוחנים שת"פ במאמצי המחקר להגיע למאדים

בביקורו יקבל בולדן תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן, יבחן שיתופי פעולה עם סוכנות החלל הישראלית, וייפגש עם יזמים וסטודנטים לחקר החלל.

6.06.2016
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
מימין: שר המדע, אופיר אקוניס, ראש נאסא, צ'רלס בולדן, וראש עיריית גבעתיים, רן קוניק
מימין: שר המדע, אופיר אקוניס, ראש נאסא, צ'רלס בולדן, וראש עיריית גבעתיים, רן קוניק
ראש נאס"א, צ'ארלס בולדן, הגיע לביקור רשמי בישראל ופתח את ביקורו היום (יום ב') במפגש עם שר המדע אופיר אקוניס. במהלך ביקורו בישראל, ייפגש בולדן עם יזמים וסטודנטים לחקר החלל. ביום ג' יקיים הרצאת אורח באוניברסיטת בר אילן ויקבל ממנה את התואר דוקטור לשם כבוד. 
 
אחד הנושאים המרכזיים בנאס"א כיום הוא חקר מאדים, תחום שבו נאס"א מקווה לשתף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית בעקבות הסכם המסגרת שנחתם בכינוס החלל הבינלאומי בירושלים, באוקטובר אשתקד. לקראת הגעתו לארץ, כתב בולדן בבלוגו כי "קיומם של מסעות מאוישים למאדים מצריכה שיתופי פעולה נרחבים של ממשלות, תעשיות, מכוני מחקר אקדמיים ומדענים, ואני מעוניין לבחון כיצד ישראל תוכל לקדם את מאמצי המחקר הקשורים במאדים. לנאס"א שיתוף פעולה פורה עם ממשלת ישראל וסוכנות החלל הישראלית ואנו מצפים להמשך שיתופי פעולה חדשניים". 
 
זוהי הפעם השישית שבולדן מבקר בישראל. במסגרת המפגש בגבעתיים הבוקר, בו השתתפו גם מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן, ואבי בלסברגר, ראש סוכנות החלל הישראלית, אמר שר המדע, אופיר אקוניס, כי "זהו עוד ביקור חשוב שיהדק את שיתוף הפעולה בין ישראל וארה"ב.  למחקר הישראלי בתחום החלל  חשיבות עליונה ותרומה אדירה. ישראל מוקירה את זכרו של אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון ואני מאמין בתרומתו של  אסטרונאוט ישראלי או אסטרונאוטית ישראלית, במשימות המאוישות הבאות לחלל".
 

bolden2.jpg

צ'ארלס בולדן ואופיר אקוניס
ראש נאס
 
 

 

 

שאלה פנימית לרוג'ום אחר?

40
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף גולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, ושבעגט ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה - לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.
 
מוסן מנת. להאמית קרהשק סכעיט דז מא, מנכם למטכין נשואי מנורך. ושבעגט ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה - לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.
 
נולום ארווס סאפיאן - פוסיליס קוויס, אקווזמן ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה - לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.
 
קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו וסטיבולום סוליסי טידום בעליק. סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט - לפתיעם ברשג - ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. הועניב היושבב שערש שמחויט - שלושע ותלברו חשלו שעותלשך וחאית נובש ערששף. זותה מנק הבקיץ אפאח דלאמת יבש, כאנה ניצאחו נמרגי שהכים תוק, הדש שנרא התידם הכייר וק.
 
קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי נולום ארווס סאפיאן - פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון בלרק - וענוף קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט - לפתיעם ברשג - ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט 
 
לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק. להאמית קרהשק סכעיט דז מא, מנכם למטכין נשואי מנורךגולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, ושבעגט.
4

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 262
  • 263
  • 264
  • 265
  • 266
  • 267
  • 268
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית