החללית רוזטה ששוגרה בשנת 2004 ונכנסה למסלול סביב השביט צ'ריומוב-גרסימנקו ב- 6 באוגוסט 2014, היא אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של סוכנות החלל האירופית ובהיסטוריה של חקר החלל בכלל. ב- 12 בנובמבר נרשם הישג נוסף במסגרת הפרויקט, כאשר הנחתת פילאה ניתקה מרוזטה ועגנה על פני השטח של השביט.
אחד מצוותי המדענים שציפו בקוצר רוח לנתונים שיגיעו מרוזטה, הוא צוות בראשות פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג לגיאופיזיקה ולמדעים אטמוספיריים ופלנטריים באוניברסיטת תל אביב, חוקר שגם היה חבר בקבוצה שהגתה לפני 25 שנה את הרעיון לטוס עם רוזטה לשביט על מנת לבדוק את חוזק הקרח שממנו הוא עשוי ואת הרכבו.
הצוות של פרופ' בר-נון עוסק מזה 30 שנה במחקר שביטים ובשנים האחרונות, מאז 2011, מקבל מחקרם סיוע מסוכנות החלל הישראלית. חברי הקבוצה הם המובילים בעולם במחקר הגזים וגרגרי הקרח והאבק המשתחררים מהשביטים בהתקרבם לשמש, אלו היוצרים את ההילה והזנב של השביטים. במעבדת סימולציה ניסיונית של קרח שביטים, אותה מנהלים החוקרים, נערכו מחקרים רבים שעל תוצאותיהם מתבססות כיום חלק מהמדידות על השביט צ'ריומוב-גרסימנקו. בשנה הקרובה, במהלך 2015, עתיד צוות המעבדה לנתח את תוצאות המדידות שיגיעו מרוזטה.