Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3713 תוצאות
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

שבוע קשה לנאס"א: נחיתת חירום לחללית סויוז; האבל וצ'נדרה מושבתים

שני הטלסקופים הוותיקים, האבל וצ'נדרה, נכנסו ל"מצב בטוח" בעקבות תקלות בגירוסקופים, והתקלה בסויוז מותירה למעשה את ארה"ב ללא כל יכולת לשגר אסטרונאוטים לחלל

עודד כרמלי
16.10.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הקוסמונאוט הרוסי אלכסנדר אובצ'ינין והאסטרונאוט האמריקני ניק הייג בקפסולת החללית סויוז ונחתו בשלום. קרדיט: NASA
הקוסמונאוט הרוסי אלכסנדר אובצ'ינין והאסטרונאוט האמריקני ניק הייג בקפסולת החללית סויוז ונחתו בשלום. קרדיט: NASA
 
הימים האחרונים לא היו קלים לסוכנות החלל האמריקנית, בלשון המעטה. ב-9 באוקטובר הודיעה נאס"א שטלסקופ החלל המפורסם האבל מושבת עקב תקלה באחד הגירוסקופים. ב-10 באוקטובר נודע שם טלסקופ החלל צ'נדרה נכנס ל"מצב בטוח". ויממה אחר כך, ב-11 באוקטובר, ארעה תקלה בשיגור החללית הוותיקה סויוז, וקוסמונאוט רוסי ואסטרונאוט אמריקני נאלצו לבצע נחיתת חירום בקפסולת החללית. 
 

סוף עידן

 
ובכן, קודם כל צריך להבין שמדובר בכלים ישנים מאוד: טלסקופ החלל האבל חגג לאחרונה 28 שנים. ואילו טלסקופ החלל צ'נדרה, המצלם בקרינת רנטגן, יחגוג 20 בשנה הבאה. שני הטלסקופים, יחד עם טלסקופ החלל שפיצר וטלסקופ החלל קומפטון, שוגרו בין 1990 ל-2003 במסגרת תכנית ארבעת "המצפים הגדולים" של נאס"א – ולמעט קומפטון, ששוגר ב-1991 ויצא מכלל שימוש בשנת 2000 עקב תקלה בגירוסקופים, שלושה מהם עדיין פעילים.
 
תוכנית "המצפים הגדולים" של נאס"א היא אחת ההצלחות הגדולות אך זה לא דבר של מה בכך. גם בחלל דברים נשברים לפעמים. למעשה, צ'נדרה תוכננה כמשימה בת חמש שנים, ואילו אסטרונאוטים נשלחו לתקן את האבל לא פעם מארבע פעמים מאז שנכנס למסלולו. וטלסקופים ישנים אלה הם עוללים ממש ביחס לסויוז, סדרה חלליות שיוצרה בברה"מ בשנות ה-60. הייתם עולים על מטוס נוסעים סובייטי משנות ה-60? כנראה שלא.
 
 
האבל כפי שצולם ממעבורת החלל דיסקברי. מהכלים המדעיים היקרים בהיסטוריה. קרדיט: NASA

 

העידן החדש – בדרך

 
אלא שמאז השבתת תוכנית מעבורות החלל האמריקנית ב-2011, האמריקנים – וכל העולם למעשה – תלויים בסויוזים הישנים כדי לשנע אסטרונאוטים ואספקה מכדור הארץ לתחנת החלל הבינלאומית (שגם היא כבר בת 20).
 
הסויוז נחשבת ל"סוס עבודה", וחלליות הסויוז משוגרות לחלל דרך קבע. עוד לא ברור מה גרם לתקלה באחד הבוסטרים, או רקטות ההאצה, של הסויוז MS-10, שהביא לכך שהחללית לא תצבור מספיק מהירות כדי להשתחרר מכוח הכבידה של כדור הארץ. 
 
סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס כבר הודיעה על ועדת חקירה לבירור הנושא, והוסיפה שלשלושת האסטרונאוטים הנמצאים כעת בתחנת החלל הבינלאומית יש מספיק דלק, אוכל, חמצן ומים כדי להחזיק מעמד למשך חצי שנה בלי אספקה נוספת. מן הסתם, כמו אחרי אסונות צ'לנג'ר וקולומביה, הרוסים הקפיאו את כל משימות הסויוז – וכך נוצר מצב שאין כרגע אף מדינה בעולם, לרבות ארה"ב, שיכולה לשגר אסטרונאוטים לחלל או להחזיר אותם לארץ.
 
אם מצב זה יימשך, תחנת החלל הבינלאומית, שמאוישת בקביעות כבר כמעט 18 שנה, עלולה להינטש. אוריון, מעבורת החלל החדשה של נאס"א, לא צפויה להיכנס לשירות לפני 2021, ואילו מעבורת החלל דרגון 2.0 של חברת ספייס-אקס צפויה לערוך את טיסת הבכורה המאוישת שלה רק ביוני 2019 – וגם זה בתסריט האופטימי ביותר.
 
 

וקצת חדשות טובות לסיום

 
כעת נראה שפער זמנים דומה בין כניסתם לשירות של כלים חדשים ליציאתם מכלל שימוש של הישנים הולך ונפער גם בתחום הטלסקופים בחלל. האבל, טלסקופ החלל הפעיל העוצמתי ביותר של נאס"א בתחום האור הנראה, נכנס ל"מצב בטוח" אחרי שאחד הגירוסקופים שלו הפסיק לעבוד ב-5 באוקטובר. צוות הטלסקופ ניסה להפעיל גירוסקופ רזרבי, אלא שהוא הראה ערכים גבוהים בהרבה מתנועתו האמתית של האבל.
 
דגם בקנה מידה מלא של טלסקופ החלל ג'יימס ווב – לעת עתה עדיין בכדור הארץ. קרדיט: NASA/Chris Gunn
האבל כפי שצולם ממעבורת החלל דיסקברי. מהכלים המדעיים היקרים בהיסטוריה. קרדיט: NASA
 
 
ככלל, גירוסקופים, מכשירים המודדים את תנועת הכלי, הם נשמת אפם של טלסקופים, וכשאלה מפסיקים לעבוד – גם הטלסקופ נופח את נשמתו. כדי להתמקד בנקודות אור חלשות ורחוקות כל כך, על מחשב הטלסקופ לדעת בדיוק איפה הטלסקופ נמצא, כלומר מה היו תנועותיו המדויקות מאז התצפית האחרונה. האבל משתמש בשלושה גירוסקופים כדי "להינעל" על מטרותיו. כעת, אחרי שאחד הגירוסקופים שבק והאחר לא מצליח להתכייל על תנועת הטלסקופ, נותרו לו שני גירוסקופים עובדים.
 
בנאס"א אומרים שגם אם לא יצליחו לתקן את התקלה בגירוסקופ הרזרבי, ובכך לחזור לתפקוד מלא עם שלושה גירוסקופים, טלסקופ החלל אמור להמשיך לספק מדע פורץ-דרך באמצעות גירוסקופ אחד בלבד גם בעשור הבא – ולתפקד לצד יורשו המדעי, טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שישוגר ב-2021.
 
ויש עוד חדשות טובות: טלסקופ החלל צ'נדרה כבר חזר לתפקוד מלא אתמול (שני). צ'נדרה נכנס ל"מצב בטוח" ב-10 באוקטובר גם כן בעקבות תקלה באחד הגירוסקופים, ששידר נתונים שגויים במשך שלוש שניות. אותן שלוש שניות הספיקו כדי לפספס את המטרה שעליה התביית, פספוס שזוהה על ידי המחשב והביא להשבתה אוטומטית של הטלסקופ. צוות הצ'נדרה זיהה את מקור הפספוס, איפס את הגירוסקופ הסורר – והשיב את צ'נדרה לתפקוד מלא. וטוב שכך, שכן היורשים של צ'נדרה עוד נמצאים על שולחן השרטוטים.
 
תגיות:
  • טלסקופ
  • חללית
  • אסטרונאוט
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

הכירו את זוהר: הבובה שתטוס לירח לבושה בפיתוח ישראלי

14.10.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
החליפה של חברת סטמראד | צילום: אורן מילשטיין
החליפה של חברת סטמראד | צילום: אורן מילשטיין
 
זוהר - זה השם שנבחר מבין מאות הצעות של גולשי דף הפייסבוק של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, לבובה שתלבש חליפת הגנה מפני קרינה שפותחה בישראל – כך הודיעה היום סוכנות החלל הישראלית לרגל אירועי שבוע החלל העולמי. זוהר תשוגר על גבי החללית של נאס"א "אוריון" שתקיף את הירח במשימת ארטמיס 1, כחלק מהניסויים וההכנות למסע המאויש לירח, כשהיא לבושה בחליפה נושאת דגל ישראל של חברת סטמראד (StemRad) הישראלית. זוהר תשוגר לחלל לצד בובה גרמנית ששמה "הלגה". 
 
גולדה, שושנה הזוהרת, ארד, הוקינג, רמונה, קארינה, אילנה ואפילו ציונה היו רק חלק מבין מאות הצעות שהציעו הגולשים. בסופו של דבר בחר צוות מחברת סטמראד וסוכנות החלל הישראלית את השם זוהר.  "השם זוהר משמעותו משהו מרשים ביופיו ובולט במרחב הראייה ומקורו בתנ"ך בספר יחזקאל" , מסביר ד"ר אורן מילשטיין מייסד חברת סטמראד את הבחירה. "זהו גם שם הספר העיקרי והידוע של חכמת הקבלה ובנוסף, פירוש המילה זוהר באנגלית הוא 'Radiance' וזה מתחבר יפה לנושא ההגנה מפני קרינה".  השם "הלגה" שבחרו בסוכנות החלל הגרמנית לבובה ללא הווסט, משמעותו - קדוש ומבורך. 
 
לדברי מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר: "היזמים הישראלים ידועים בכל העולם בחדשנות שלהם ובחשיבה מחוץ לקופסה. מדובר בטכנולוגיה ישראלית ראשונה מסוגה באחד הניסויים המרתקים ביותר בשנים האחרונות שנעשה כחלק מההכנות למסע לירח והלאה משם למאדים". 
 
חליפת ההגנה מפני קרינה שפותחה על ידי החברה הישראלית סטמראד מבוססת על עקרון ההגנה הסלקטיבית של מח העצם ושל הריאות, החזה, הקיבה, המעי הגס והשחלות – איברים  הרגישים במיוחד להיווצרות סרטן עקב חשיפה לקרינה. החליפה, אשר הותאמה בשלב הראשון לנשים עקב רגישותן לקרינה, עשויה מחומרים עתירי מימן והיא מולבשת על פלג הגוף העליון בדומה לווסט.
 
במסגרת שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל הגרמנית תיבחן מידת היעילות של החליפה שפיתחה סטמראד להגנה מפני קרינה על גבי שתי הבובות המכילות אלפי גלאי קרינה שישוגרו בטיסת הניסוי של נאס"א. כחודש לאחר מכן, כשהחללית תחזור לכדור הארץ, יוכל הצוות לבחון את רמת הקרינה שנספגה ב"זוהר" בהשוואה לבובה "הלגה", ולבצע התאמות בחליפה כנדרש.
 
בכך, מקווים בחברה, לא יסתיים מסעה של החליפה ברחבי היקום.  הטיסה מסביב לירח נחשבת הכנה קריטית לקראת הטיסות הבאות של אוריון שיהיו מאוישות. השאיפה היא כי החליפה תיכלל במסע המאויש Exploration Mission 2 המתוכנן לשנת 2021 וכן במסע העתידי לירח ומאדים.
 
 
תגיות:
  • סטמראד (StemRad)
חינוך לחלל
arrow-left
סרטוני שיעורים והדגמות
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

אקדמיה ברשת: שיגורים וטילים עם דן כהן

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
 
בשידור זה נצא למסע בזמן, ובו נתוודע להתפתחויות בתחום שיגורי הטילים בתעשיית החלל, מהעבר עד היום, ונבחן אילו חידושים משמעותיים צופן לנו העתיד.
דן כהן הוא פיזיקאי עם התמחות בפיזיקה גרעינית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
השידור התקיים לרגל שבוע החלל העולמי 2018 ונעשה בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. 
תגיות:
  • חללית
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

סוכנות החלל הישראלית תתמוך במיזם החללית הישראלית לירח של SpaceIL בסכום של עד 7.25 מיליון ש"ח

10.10.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מודיעה היום (ד') על אישור תמיכה בגובה של עד 7.25 מיליון ש"ח במגוון פרויקטים טכנולוגים פורצי דרך של עמותת SpaceIL - פרויקט הדגל של הנחתת החללית הישראלית הראשונה על הירח, שצפויה להיות משוגרת בחודשים הקרובים. סכום זה מצטרף לכ-2 מיליון ש"ח שכבר הושקעו בפיתוחים שסייעו לעמותה בתחילת דרכה. התמיכה תינתן למגוון פרויקטים של העמותה כגון: המחקר המדעי על הירח, פעילויות חינוכיות בבתי ספר ותחרויות בנושא החלל.
 
בתוך כך, עמותת SpaceIL מעדכנת היום כי בימים אלו נמצאת החללית בשלבים מתקדמים של ניסויים, הבוחנים את עמידתה בתנאי הסביבה המאתגרים בחלל. הניסויים מתבצעים במעבדות מפעל החלל של התעשייה האווירית. עד לשלב זה כל הניסויים שבוצעו הושלמו בהצלחה. כמו כן, לאחרונה הודיעה ספייס-אקס, חברת השיגור ל-SpaceIL, על דחיית השיגור במספר שבועות, לתחילת 2019. עם הנחיתה על אדמת הירח, תצטרף ישראל למועדון המצומצם של המדינות שהגיעו להישג זה- שלוש סך הכל, המעצמות ארה"ב, רוסיה וסין. במסגרת המשימה המדעית, תמפה החללית את המגנטיות של אזורים שונים בירח כדי להעמיק את ההבנה בכל מה שידוע לנו על היכולת של עולמות קטנים לקיים שדה מגנטי.
 
"מיזם פיתוח ושיגור החללית של SpaceIL  לירח יקנה למדינת ישראל יתרון בחקר החלל ובפיתוח טכנולוגיות חלל" אמר היום שר המדע אופיר אקוניס. "עם כניסתי לתפקיד התחייבתי למצוא דרך שהפרויקט המדהים הזה ימשיך להתקיים וכעת מימשנו את ההבטחה. הפרויקט צפוי לקדם את החינוך של ילדים ונוער למדעים ולטכנולוגיה ולקדם את המחקר המדעי על הירח והוא מעורר גאווה לאומית רחבה". 
 
התמיכה בעמותה תכלול לדוגמא מימון הניסוי המדעי שבמסגרתו תמדוד החללית את השדה המגנטי על הירח, הרצאות בבתי ספר, פעילויות חינוכיות כגון "השמים הם לא הגבול", אליפות סייבר, תוכניות העשרה במרכזים מדעיים והאקתון ירח. 
 
 
 
 
תגיות:
  • SpaceIL
  • החללית בראשית: חללית ישראלית לירח
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מיזם D-MARS הישראלי להדמיית מאדים זכה במקום ראשון בתחרות החממה הטכנולוגית של סוכנות החלל האירופית

21.10.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
תלמידי תיכון מבית הספר לאסטרונאוטים צעירים מבית מכון דוידסון למדע | צילום: ניר לנגר
תלמידי תיכון מבית הספר לאסטרונאוטים צעירים מבית מכון דוידסון למדע | צילום: ניר לנגר
 
D-MARS המיזם החינוכי-מדעי להקמת מרכז ישראל להדמיית מאדים, זכה במקום הראשון בתחרות הסטרטאפים של החממה הטכנולוגית של סוכנות החלל האירופית.
 
החודש התקיימה התחרות בה הוצגו סטארטאפים מכל העולם עם מגוון רעיונות חדשניים בתחום החלל. האדריכלים משה צגאי ואלון שיקאר, מייסדים שותפים בעמותת D-MARS היו חלק מ-12 פיינליסטים והציגו את המיזם למרכז שיוקם במצפה רמון, שיאפשר לדמות ולחקור אספקטים שונים של חיים על מאדים תוך כדי התנסות במגוון רחב של נושאים מדעיים. 
 
המרכז מתוכנן להקמה בשנת 2020 על ידי צוות רב-תחומי ובינלאומי בהובלת D-MARS ובשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ופורום החלל האוסטרי. הוא יהיה הראשון מסוגו בישראל וחלק ממספר מצומצם של מרכזים דומים בעולם המשמשים כמרכזים אנלוגיים בינלאומיים למחקר פלנטרי. ייחודו בעולם, הוא שמעבר לפלטפורמה גמישה לניסויים מדעיים, הוא ישמש כפלטפורמה חינוכית לבני נוער, תוך שילוב ערכי קיימות בתכנים חינוכיים ובתכנון העיצוב, תוך ניצול משאבי הסביבה המדברית.
 
השופטים נימקו את בחירתם בצוות D-MARS במקום ראשון, בכך שיש במיזם פוטנציאל להשפעה חברתית אדירה ובעל פלטפורמה חינוכית ייחודית. "אנחנו מאד מתרגשים מהזכייה, ומההכרה של גופים מובילים בעולם ביכולות ופוטנציאל של המיזם", אמרו צגאי ושיקאר. "נמשיך ליצור שיתופי פעולה בינלאומיים כדי לפתח בישראל מרכז הדמיות חלל מתקדם וחדשני". 
 
 
צלחת הקליטה של D-MARS | צילום: שמעון בוקשטיין
צלחת הקליטה של D-MARS | צילום: שמעון בוקשטיין
 
 

רמונאוטים- האסטרונאוטים שבמצפה רמון

 
בפברואר השנה הקימה עמותת D-MARS את האבטיפוס של ההביטט. היה זה מתקן אירעי באזור מצפה רמון, שבו ששת ה"רמונאוטים" – הלחם של "רמון" ו"אסטרונאוטים" – מדדו קרינה קוסמית וערכו ניסויים גיאו-ביולוגיים. בהביטט המקורי התקיימו כבר משימות חינוכית, אשר שתיים מהן כללו תלמידי תיכון מבית הספר לאסטרונאוטים צעירים מבית מכון דוידסון למדע. מתקן הקבע ב-2020, שישמש רמונאוטים נוספים באזור מצפה רמון, עתיד להיות גרסה משודרגת במגוון היבטים ויכלול תמיכה בניסויים מדעיים מגוונים, חליפות חלל מתקדמות יותר, חממה לגידול צמחים שתדמה חקלאות בכוכב האדום ועוד. 
 
עמותת D-MARS מורכבת מאקדמאיים, חוקרי חלל, מהנדסים מחברות היי-טק, אדריכלים ואנשי חינוך, שחלקם קיבלו מלגת לימודים באוניברסיטת החלל הבינלאומית מטעם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. מלגות אלו מוענקות למשתלמים בעלי הכשרה אקדמית ו\או בעלי זיקה לתחומי החלל, במטרה להגביר את החשיפה להיבטים רב תחומיים בחלל, לפעילות החלל הבינלאומית ולעוסקים בה; זאת על מנת לעודד את פעילותם והשתלבותם העתידית של המלגאים בתעשיית החלל בישראל, במחקר אקדמי ובקידום הפעילות החינוכית בתחום.
 
 
יומן שמיים
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
arrow-left
יומן שמיים
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left skycalendar

כוכבים נופלים: מטרות מטאורים של תחילת אוקטובר

יום שלישי 09.10.18
בת-שבע וגון-גלמידי וד"ר יגאל פת-אל

היכונו למטר מטאורים - שלושה ימים ברצף
-
אם אתם מתכננים כמה לילות של קמפינג סתווי בחיק הטבע, הרחק מאורות הכרך, אין מועד מתאים יותר מה-9 עד ה-11 באוקטובר. ומדוע? בשלושת הלילות הסמוכים הללו יחול שיאם של שלושה מִטרות מטאורים שונים! אל תצפו למופע זיקוקים מסעיר, שכן שלושת המְטָרות הם בהיקף בינוני ומטה, אולם שלישייה רצופה שכזו מתקיימת רק פעם בשנה, וזה כשלעצמו עניין מסעיר לא פחות. בשלושת הלילות הללו יימצא הירח סמוך למולדו ולכן אורו לא יפריע לתצפית. כדאי להתחיל להכין רשימת משאלות.
 
המטאורים הם חלקיקי אבק מהחלל הקרויים מטאורידים, שנלכדו בכוח הכבידה של כוכב הלכת שלנו. הם נכנסים לאטמוספרה במהירויות גבוהות, של עשרות ק"מ לשנייה, והחיכוך עם האטמוספרה מחמם אותם לטמפרטורות גבוהות ביותר. בעקבות זאת הם פולטים קרינה, ממש כמו ברזל מלובן. זהו בדיוק השלב שבו אורם מבזיק בשמיים, ואנו מכנים אותם מטאורים. במסלולם הם מלהיטים גם את מולקולות האטמוספרה שלידם, עד שאלה מאבדות אלקטרונים בתהליך הנקרא יינון. לאחר שבריר שנייה, כשהמולקולות מתקררות מעט וסופחות בחזרה את האלקטרונים, משתחררת אנרגיה בצורת אור כחלחל־סגלגל המאפיין פלזמה. שובל כחלחל שכזה מלווה את מסלולם של המטאורים עד להתפוגגותם הסופית, ומעניק להם את המראה הרומנטי של "הכוכב הנופל". 
 
מטאורידים אבודים נכנסים לאטמוספרה כל הזמן, אולם אנו זוכים למִטרות מטאורים מכיוון שמסלולו של כדור הארץ סביב השמש חוצה דרך קבע שובלים צפופים ביותר של מטאורידים, שאריות אבק וגזים מזנבו של כוכב שביט.
 
מטר הדרקונידים, ששיאו צפוי להתרחש לפנות בוקרו של ה-9 באוקטובר, הוא מטר שמקורו באבק שהותיר אחריו השביט המחזורי מספר 21, ג'יאקוביני־צינר. זהו מטר בינוני, שבשיאו אמור להניב כמה עשרות מטאורים בשעה, אבל הקצב עשוי להשתנות. המטאורים יכנסו לאטמוספרה במהירות של 20 ק"מ לשנייה, וזו מהירות נמוכה יחסית. הם ייראו מבליחים מקבוצת דרקון, ומכאן קיבלו את שמם. קבוצת דרקון מצויה סמוך לקוטב השמימי הצפוני, בין שתי הדובות – הגדולה והקטנה. 
 
קבוצת דרקון – ממוקמת בין שתי הדובות
קבוצת דרקון – ממוקמת בין שתי הדובות | קרדיט: Till Credner
 
לא יהיה לכם זמן רב למנוחה, שכן לילה לאחר מכן, ב-10 באוקטובר, יחול שיאו של מטר הטאורידים. זהו מטר דל, שבשעת השיא אמור להניב רק כמה מטאורים בודדים, שיחדרו לאטמוספרה במהירות של 27 ק"מ לשנייה. המטאורים יראו מבליחים מקבוצת שור (טאורוס), ומקורם בשביט המחזורי אנקה, המחזיק בשיא מכובד מאוד: הוא השביט בעל זמן המחזור הקצר ביותר, ומגיע לפנים מערכת השמש מדי 3.3 שנים.
 
 
המטר השלישי בסדרה הוא מטר הדלתא אוריגידים, ושיאו צפוי ב-11 באוקטובר. הוא קרוי כך מפני שהוא נראה נובע מכיוונו של הכוכב דלתא בקבוצת אוריגה, עגלון, המצויה צפונית לקבוצת שור. מטר זה הוא דל ביותר ובשיאו יניב מטאורים אחדים בלבד, אולם כל אחד מהם ייכנס לאטמוספרה במהירות אדירה של כ-64 ק"מ לשנייה, מהירות שהיא מהגבוהות ביותר במטרי מטאורים. 
 
תגיות:
  • מטר מטאורים
sky calendar Image
המטאורים של ליל ה-13-14 בנובמבר, 1868 | אייר: Etienne Leopold Trouvelot
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

المذنبات: رحالة متميزون في النظام الشمسي

في مختبر دراسة المذنبات في جامعة تل أبيب يصنعون مذنباً صناعيًا لدراسة خصائصه وتأثيراته على نشأة الحياة على الكرة الأرضية

اريال كرس، غاليليو الصغير
2.01.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
رسم لمذنب من صنع رومينا لوندا (11 عاماً) من مجموعة أعمال في قناة فليكر Hubble ESA | رسم Romina Ludena
رسم لمذنب من صنع رومينا لوندا (11 عاماً) من مجموعة أعمال في قناة فليكر Hubble ESA | رسم Romina Ludena
 

المذنبات هي الأجرام السماوية الأكثر تميزاً في مجموعتنا الشمسية: المسار الذي تسلكه حول الشمس يختلف عن مسار بقية الكواكب، والذيل الذي تتركه خلفها عند اقترابها من الشمس يبدو كعباءة ممتدة لا تنتهي، وهي مسؤولة عن أمطار الشهب التي تتساقط من حين لآخر، حين تدخل جزيئات ذيل المذنب إلى الغلاف الجوي للكرة الأرضية وتشتعل في السماء كـ"نجوم متساقطة". وهذا ليس كل شيء. فهي العنصر الأهم في عملية فهم النظام الشمسي ككل وتطور الحياة هنا على الكرة الأرضية بشكل خاص. وهذا احد الأسباب الذي يدفع العلماء في جامعة تل أبيب لصناعة مذنبات صناعية صغيرة في المختبرات.

 

المذنبات هي أجسام صغيرة نسبياً (قطرها حتى 100 كيلومتر) تدور حول الشمس، أي أن هناك مذنبات تعود إلينا مرة كل عدة عقود، وهناك مذنبات تعود مرة كل بضع مئات أو آلاف من السنين. معظم المذنبات لا يمكن رؤيتها دون تلسكوب. بينما يمكن أحياناً ملاحظة مذنب يمر في سماء الليل من مكان مظلم. يعرف العلماء اليوم عن وجود آلاف المذنبات التي تدور حول الشمس، ولكن كما يبدو فعددها أكبر بكثير.

 
صورة المذنب Lovejoy من عام 2014 | حقوق الصورة: John Vermette
 

 

مصدر المذنبات

 

يوجد في جامعة تل أبيب مختبر خاص لدراسة المذنبات بشكل معمق. أقيم المختبر على يد البروفيسور عكيفا بار نون، وهو عالم إسرائيلي مهم، توفي قبل سنة تقريباً. بار نون كان باحثاً في المذنبات والكواكب وكان المدير الثالث لوكالة الفضاء الإسرائيلية بين السنوات 1989-1993. اليوم تدير مختبر المذنبات الدكتورة ديانا لاوبر.

"هناك ثلاث مناطق تأتي منها المذنبات في النظام الشمسي"، كما توضح عدي نينيو غرينيرغ، طالبة دكتوراه وباحثة في مختبر دراسة المذنبات. "هناك مذنبات في المنطقة المحاذية للمشتري، الكوكب الأكبر في النظام الشمسي. وفي مكان أبعد ما بعد مسار نبتون، يقع حزام كايبر الذي يحيط بالنظام الشمسي وفيه عشرات آلاف المذنبات، وفيه أيضاً بعض الكواكب القزمة مثل بلوتو. وفي مكان أبعد من ذلك، حول النظام الشمسي بأكمله، هناك غيمة من المذنبات تدعى غيمة أورط".

أحيانا تفصل قوة الجذب للأجرام السماوية مذنباً أو عدة مذنبات عن الحزام أو عن الغيمة، لتبدأ مسارها باتجاه الشمس. عندما ترتفع حرارة المذنبات قليلاً بسبب اقترابها من الشمس، يتسامى الجليد فيها، أي انه يتحول إلى غاز مباشرة. كما تتحرر أيضاً غازات أخرى محجوزة بين جزيئات الجليد. تشكل هذه الغازات المرفقة بالغبار ذيل المذنب الجميل.

 
 
رسم لمذنب من عام 1552 | رسام غير معروف
 
 
رسم لمذنب من عام 1552 | رسام غير معروف
 

 

القصف الكبير

ظاهرياً، لا يوجد شيء مثير في المذنبات. باستثناء شكلها المميز عندما تقترب من الشمس، فهي في النهاية مجرد أجسام من الجليد الملوث والحجارة والغبار والغازات تدور بين النجوم منذ ملايين السنين.

"المذنبات هي مثل الموقع الأثري للنظام الشمسي. إذا فهمنا العمليات التي أنشأت المذنبات قبل مليارات السنين، سنفهم بشكل أفضل الظروف التي سادت هنا بعد وقت قصير من نشأة النظام الشمسي"، كما تقول نينيو – غرينبرغ.

"تظهر الاكتشافات انه لفترة بضع ملايين من السنوات بعد نشأة الكرة الأرضية، تعرضت الأرض لقصف بالمذنبات والكويكبات القادمة من الفضاء – ولذلك تسمى هذه الفترة "القصف الكبير".

تبين أن قسماً من الماء في المحيطات على سطح الأرض جاء خلال هذه الفترة من المذنبات، إضافة إلى مواد أخرى بعضها عضوي. لذلك نعتقد بأن المذنبات التي اصطدمت بالكرة الأرضية ربما ساهمت في خلق الحياة على الأرض.

 
الكرة الأرضية كانت في الماضي مكاناً عنيفاً وعاصفاً ولكن هكذا توفرت الظروف لتطور الحياة على سطحها
 
 

 

المسبار روزيتا يقوم بالأبحاث

نفهم الآن سبب التركيز على دراسة المذنبات. ولهذا السبب التقت مجموعة صغيرة من العلماء من أنحاء العالم قبل ثلاثين عاماً ومنهم البروفيسور عكيفا بار نون، وخططت لمهمة طموحة – وهي إرسال مسبار (مركبة فضائية صغيرة غير مأهولة) إلى أحد المذنبات من أجل دراسته عن قرب.

بعد سنوات طويلة من العمل والتخطيط بدأ تنفيذ الخطة – وأطلق المسبار روزيتا نحو الفضاء من منصة إطلاق الأقمار الصناعية العملاقة أريان 5. ولمدة عشر سنوات حام المسبار روزيتا في الفضاء حتى وصل في النهاية إلى المذنب تشوريوموف- جيراسيمنكو وبدأ بدراسته في عام 2014.

حام روزيتا حول المذنب والتقط له صوراً ثم أنزل نحوه مسبار هبوط يدعى "فيله". وهو عبارة عن روبوت صغير وذكي – كان من المفترض أن ينزل على سطح المذنب ويتشبث فيه (لان جسماً بهذا الحجم لا يمتلك ما يكفي من قوة الجاذبية)، ثم الحفر فيه وفحص تركيبته وخصائصه الأخرى.

"يشبه هذا المذنب أوزة أو رجل ثلج بطول أربعة كيلومترات". هكذا تصفه نينيو غرينبرغ. "قد يكون مصنوعاً من مذنبين اندمجا معاً". ولكن "فيله" لم تنجح في التشبث بالمذنب. قفزت على سطحه وسقطت في النهاية داخل شق فيه، وتوقفت عن العمل بعد ما يزيد عن اليومين بقليل... تحدث هذه الأمور أحياناً في مهمات البحث المعقدة التي يتم إرسال الروبوتات لتنفيذها. ولكن خلال الفترة القصيرة التي عملت فيها المركبة تمكنت من إنجاز من مهمتها.

في المقابل اكتشف المسبار روزيتا أموراً مثيرة جداً. "اكتشف روزيتا وجود النيتروجين في الجليد على المذنب"، تقول نينيو غرينبرغ. "يشير هذا الاكتشاف إلى أن المذنبات تكونت في درجات حرارة منخفضة جداً، بلغت 240 درجة مئوية تحت الصفر.

اكتشف روزيتا في المذنب أيضاً مواد عضوية، وأكسجين، وغازات نبيلة وحمض أميني أحادي يدعى غليتسين. يمكن أن نستنتج من ذلك بأن مذنبات من نوع تشوريوموف- جيراسيمنكو ربما قد تكون قد أوصلت بعض المواد العضوية والماء إلى الكرة الأرضية.

انهى روزيتا مهمته حول المذنب بعد سنتين، وخلال هذه المدة أرسل إلى الكرة الأرضية كثيراً من الصور والمعلومات المهمة التي تساعد في إجراء التجارب ودراسة المذنبات، في أنحاء العالم وفي مختبر المذنبات في جامعة تل أبيب.

 
المركبة الفضائية
صورة المذنب Lovejoy من عام 2014 | حقوق الصورة: John Vermette
 

 

تصنيع مذنب في المختبر

كما فهمتم بالتأكيد من مهمة روزيتا، فدراسة المذنبات ليست أمراً سهلاً. لا يمكننا ببساطة إرسال مركبة فضائية وروبوتات إلى كل مذنب يدور في النظام الشمسي – فهناك الكثير منها، والميزانية المطلوبة للقيام بذلك ستكون فلكية.

الحل هو دراسة مكونات المذنبات بشكل جيد، ثم تقليد مكوناتها بشكل مدروس في المختبر. "في مختبرنا في جامعة تل أبيب نصنع جليداً يشبه الجليد في المذنبات – جليد يحجز بداخله غازات. المذنب الذي صنعناه محفوظ في ضغط منخفض جداً وفي درجات حرارة منخفضة جداً"، كما توضح نينيو غرينبرغ.

"نقوم بتسخين الجليد في المذنب الذي صنعناه، وعندما تسخن جزيئات الماء، فإنها تبدأ بالتجمع على شكل بلورات مختلفة، ويتحرر الغاز المحجوز بداخلها. وهكذا نصنع مذنباً صناعياً يمكننا أن نجري عليه التجارب وندرس خصائصه ضمن مساره البيضاوي حول الشمس".

إذا هل المذنبات - التي هي في الواقع نوع من الموقع الأثري بين النجوم يسمح لنا باكتشاف ما حصل في الأزمان الماضية التي نشأت فيها المجموعة الشمسية - مسؤولة حقاً إلى حد ما عن تكون الحياة على الكرة الأرضية؟ ربما تلقي أبحاث البروفيسور بار نون وطاقمه المزيد من الضوء على هذه التساؤلات المثيرة، وتساعدنا على فهم أفضل لمصدر الحياة على كوكبنا الصغير.

 

חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

المذنبات: رحالة متميزون في النظام الشمسي

في مختبر دراسة المذنبات في جامعة تل أبيب يصنعون مذنباً صناعيًا لدراسة خصائصه وتأثيراته على نشأة الحياة على الكرة الأرضية

اريال كرس، غاليليو الصغير
2.01.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
رسم لمذنب من صنع رومينا لوندا (11 عاماً) من مجموعة أعمال في قناة فليكر Hubble ESA | رسم Romina Ludena
رسم لمذنب من صنع رومينا لوندا (11 عاماً) من مجموعة أعمال في قناة فليكر Hubble ESA | رسم Romina Ludena
 

المذنبات هي الأجرام السماوية الأكثر تميزاً في مجموعتنا الشمسية: المسار الذي تسلكه حول الشمس يختلف عن مسار بقية الكواكب، والذيل الذي تتركه خلفها عند اقترابها من الشمس يبدو كعباءة ممتدة لا تنتهي، وهي مسؤولة عن أمطار الشهب التي تتساقط من حين لآخر، حين تدخل جزيئات ذيل المذنب إلى الغلاف الجوي للكرة الأرضية وتشتعل في السماء كـ"نجوم متساقطة". وهذا ليس كل شيء. فهي العنصر الأهم في عملية فهم النظام الشمسي ككل وتطور الحياة هنا على الكرة الأرضية بشكل خاص. وهذا احد الأسباب الذي يدفع العلماء في جامعة تل أبيب لصناعة مذنبات صناعية صغيرة في المختبرات.

 

المذنبات هي أجسام صغيرة نسبياً (قطرها حتى 100 كيلومتر) تدور حول الشمس، أي أن هناك مذنبات تعود إلينا مرة كل عدة عقود، وهناك مذنبات تعود مرة كل بضع مئات أو آلاف من السنين. معظم المذنبات لا يمكن رؤيتها دون تلسكوب. بينما يمكن أحياناً ملاحظة مذنب يمر في سماء الليل من مكان مظلم. يعرف العلماء اليوم عن وجود آلاف المذنبات التي تدور حول الشمس، ولكن كما يبدو فعددها أكبر بكثير.

 
صورة المذنب Lovejoy من عام 2014 | حقوق الصورة: John Vermette
 

 

مصدر المذنبات

 

يوجد في جامعة تل أبيب مختبر خاص لدراسة المذنبات بشكل معمق. أقيم المختبر على يد البروفيسور عكيفا بار نون، وهو عالم إسرائيلي مهم، توفي قبل سنة تقريباً. بار نون كان باحثاً في المذنبات والكواكب وكان المدير الثالث لوكالة الفضاء الإسرائيلية بين السنوات 1989-1993. اليوم تدير مختبر المذنبات الدكتورة ديانا لاوبر.

"هناك ثلاث مناطق تأتي منها المذنبات في النظام الشمسي"، كما توضح عدي نينيو غرينيرغ، طالبة دكتوراه وباحثة في مختبر دراسة المذنبات. "هناك مذنبات في المنطقة المحاذية للمشتري، الكوكب الأكبر في النظام الشمسي. وفي مكان أبعد ما بعد مسار نبتون، يقع حزام كايبر الذي يحيط بالنظام الشمسي وفيه عشرات آلاف المذنبات، وفيه أيضاً بعض الكواكب القزمة مثل بلوتو. وفي مكان أبعد من ذلك، حول النظام الشمسي بأكمله، هناك غيمة من المذنبات تدعى غيمة أورط".

أحيانا تفصل قوة الجذب للأجرام السماوية مذنباً أو عدة مذنبات عن الحزام أو عن الغيمة، لتبدأ مسارها باتجاه الشمس. عندما ترتفع حرارة المذنبات قليلاً بسبب اقترابها من الشمس، يتسامى الجليد فيها، أي انه يتحول إلى غاز مباشرة. كما تتحرر أيضاً غازات أخرى محجوزة بين جزيئات الجليد. تشكل هذه الغازات المرفقة بالغبار ذيل المذنب الجميل.

 
 
رسم لمذنب من عام 1552 | رسام غير معروف
 
 
رسم لمذنب من عام 1552 | رسام غير معروف
 

 

القصف الكبير

ظاهرياً، لا يوجد شيء مثير في المذنبات. باستثناء شكلها المميز عندما تقترب من الشمس، فهي في النهاية مجرد أجسام من الجليد الملوث والحجارة والغبار والغازات تدور بين النجوم منذ ملايين السنين.

"المذنبات هي مثل الموقع الأثري للنظام الشمسي. إذا فهمنا العمليات التي أنشأت المذنبات قبل مليارات السنين، سنفهم بشكل أفضل الظروف التي سادت هنا بعد وقت قصير من نشأة النظام الشمسي"، كما تقول نينيو – غرينبرغ.

"تظهر الاكتشافات انه لفترة بضع ملايين من السنوات بعد نشأة الكرة الأرضية، تعرضت الأرض لقصف بالمذنبات والكويكبات القادمة من الفضاء – ولذلك تسمى هذه الفترة "القصف الكبير".

تبين أن قسماً من الماء في المحيطات على سطح الأرض جاء خلال هذه الفترة من المذنبات، إضافة إلى مواد أخرى بعضها عضوي. لذلك نعتقد بأن المذنبات التي اصطدمت بالكرة الأرضية ربما ساهمت في خلق الحياة على الأرض.

 
الكرة الأرضية كانت في الماضي مكاناً عنيفاً وعاصفاً ولكن هكذا توفرت الظروف لتطور الحياة على سطحها " رسم: NASA
 
 

 

المسبار روزيتا يقوم بالأبحاث

نفهم الآن سبب التركيز على دراسة المذنبات. ولهذا السبب التقت مجموعة صغيرة من العلماء من أنحاء العالم قبل ثلاثين عاماً ومنهم البروفيسور عكيفا بار نون، وخططت لمهمة طموحة – وهي إرسال مسبار (مركبة فضائية صغيرة غير مأهولة) إلى أحد المذنبات من أجل دراسته عن قرب.

بعد سنوات طويلة من العمل والتخطيط بدأ تنفيذ الخطة – وأطلق المسبار روزيتا نحو الفضاء من منصة إطلاق الأقمار الصناعية العملاقة أريان 5. ولمدة عشر سنوات حام المسبار روزيتا في الفضاء حتى وصل في النهاية إلى المذنب تشوريوموف- جيراسيمنكو وبدأ بدراسته في عام 2014.

حام روزيتا حول المذنب والتقط له صوراً ثم أنزل نحوه مسبار هبوط يدعى "فيله". وهو عبارة عن روبوت صغير وذكي – كان من المفترض أن ينزل على سطح المذنب ويتشبث فيه (لان جسماً بهذا الحجم لا يمتلك ما يكفي من قوة الجاذبية)، ثم الحفر فيه وفحص تركيبته وخصائصه الأخرى.

"يشبه هذا المذنب أوزة أو رجل ثلج بطول أربعة كيلومترات". هكذا تصفه نينيو غرينبرغ. "قد يكون مصنوعاً من مذنبين اندمجا معاً". ولكن "فيله" لم تنجح في التشبث بالمذنب. قفزت على سطحه وسقطت في النهاية داخل شق فيه، وتوقفت عن العمل بعد ما يزيد عن اليومين بقليل... تحدث هذه الأمور أحياناً في مهمات البحث المعقدة التي يتم إرسال الروبوتات لتنفيذها. ولكن خلال الفترة القصيرة التي عملت فيها المركبة تمكنت من إنجاز من مهمتها.

في المقابل اكتشف المسبار روزيتا أموراً مثيرة جداً. "اكتشف روزيتا وجود النيتروجين في الجليد على المذنب"، تقول نينيو غرينبرغ. "يشير هذا الاكتشاف إلى أن المذنبات تكونت في درجات حرارة منخفضة جداً، بلغت 240 درجة مئوية تحت الصفر.

اكتشف روزيتا في المذنب أيضاً مواد عضوية، وأكسجين، وغازات نبيلة وحمض أميني أحادي يدعى غليتسين. يمكن أن نستنتج من ذلك بأن مذنبات من نوع تشوريوموف- جيراسيمنكو ربما قد تكون قد أوصلت بعض المواد العضوية والماء إلى الكرة الأرضية.

انهى روزيتا مهمته حول المذنب بعد سنتين، وخلال هذه المدة أرسل إلى الكرة الأرضية كثيراً من الصور والمعلومات المهمة التي تساعد في إجراء التجارب ودراسة المذنبات، في أنحاء العالم وفي مختبر المذنبات في جامعة تل أبيب.

 
المركبة الفضائية "روزيتا" ومسبار الهبوط "فيله" يقتربان من المذنب | رسم: ESA
 

 

تصنيع مذنب في المختبر

كما فهمتم بالتأكيد من مهمة روزيتا، فدراسة المذنبات ليست أمراً سهلاً. لا يمكننا ببساطة إرسال مركبة فضائية وروبوتات إلى كل مذنب يدور في النظام الشمسي – فهناك الكثير منها، والميزانية المطلوبة للقيام بذلك ستكون فلكية.

الحل هو دراسة مكونات المذنبات بشكل جيد، ثم تقليد مكوناتها بشكل مدروس في المختبر. "في مختبرنا في جامعة تل أبيب نصنع جليداً يشبه الجليد في المذنبات – جليد يحجز بداخله غازات. المذنب الذي صنعناه محفوظ في ضغط منخفض جداً وفي درجات حرارة منخفضة جداً"، كما توضح نينيو غرينبرغ.

"نقوم بتسخين الجليد في المذنب الذي صنعناه، وعندما تسخن جزيئات الماء، فإنها تبدأ بالتجمع على شكل بلورات مختلفة، ويتحرر الغاز المحجوز بداخلها. وهكذا نصنع مذنباً صناعياً يمكننا أن نجري عليه التجارب وندرس خصائصه ضمن مساره البيضاوي حول الشمس".

إذا هل المذنبات - التي هي في الواقع نوع من الموقع الأثري بين النجوم يسمح لنا باكتشاف ما حصل في الأزمان الماضية التي نشأت فيها المجموعة الشمسية - مسؤولة حقاً إلى حد ما عن تكون الحياة على الكرة الأرضية؟ ربما تلقي أبحاث البروفيسور بار نون وطاقمه المزيد من الضوء على هذه التساؤلات المثيرة، وتساعدنا على فهم أفضل لمصدر الحياة على كوكبنا الصغير.

 

תגיות:
  • כוכב שביט
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

التلسكوب "هابل" يكتشف جسماً غير معروف في النظام الشمسي

كويكب أم مذنب؟ لا هذا ولا ذاك. 288P هو دوامة بين جسمين يتصرفان بشكل لم يعرف له العلم مثيلاً.

د. يغال بات ايل
26.09.2017
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
لا يزال النظام الشمسي يفاجئنا حتى بعد مئات السنين من دراسة الفلك | رسم من العام 1456 لمذنبات تمت ملاحظتها في إحدى ليالي شهر تموز
لا يزال النظام الشمسي يفاجئنا حتى بعد مئات السنين من دراسة الفلك | رسم من العام 1456 لمذنبات تمت ملاحظتها في إحدى ليالي شهر تموز
اكتشف علماء الفلك جسماً جديداً في نظامنا الشمسي لم يروا مثله من قبل: وهو يبدو ككويكبان يدور احدهما حول الآخر كالأقمار ولكنهما يطلقان خلفهما مواداً في الفضاء مثل المذنبات. هذا الزوج الذي أطلق عليه اسم 288P، هو الأول من نوعه الذي يتم اكتشافه في نظامنا الشمسي.
 
يضم نظامنا الشمسي أنواع متعددة ومختلفة من الأجسام المعروفة للعلم؛ إضافة إلى الشمس والكواكب التي تدور حوله، فهناك أجسام اصغر مثل الكواكب القزمة، والكويكبات والمذنبات، والأخيرة هي في الواقع قطع جليدية ملوثة بالغبار. وهكذا فقد أصبحت جميع أنواع الأجرام السماوية في نظامنا الشمسي معروفة. وفي الواقع، منذ اكتشاف الأجسام في حزام كايبر في الثمانينيات، لم يتم اكتشاف أية أجرام سماوية جديدة. ورغم أن علماء الفلك قد لاحظوا في السابق كويكبات لها أقمار صغيرة تدور حولها، لكن 288P هو حالة مختلفة، فهو عبارة عن زوج من الكويكبات متماثل في الحجم يدوران حول بعضهما البعض، ويتصرفان بشكل لم يلاحظ من قبل في الكويكبات. وقد أثار هذا الاكتشاف تساؤلات عديدة من بينها: لماذا لم نلاحظ أجساماً كهذه في الماضي. هل لأنها نادرة جداً. أم أنها ليست بهذه الندرة وتظهر بوتيرة أعلى نسبياً، ولكن العلماء لاحظوها صدفة في اللحظة المناسبة.
 
 
زوج من الكويكبات يدوران حول بعضهما البعض في دائرة ويتركان خلفهما ذيلاً كما تفعل المذنبات | رسم: ESA/ Hubble/ L. Calçada.
زوج من الكويكبات يدوران حول بعضهما البعض في دائرة ويتركان خلفهما ذيلاً كما تفعل المذنبات | رسم: ESA/ Hubble/ L. Calçada.
 
اكتُشف الجسم الجديد لأول مرة عام 2011 من قبل مجموعة من العلماء الألمان، بقيادة البروفيسور جسيكا اورغويل، من معهد ماكس فلانك. لاحظ الطاقم كويكباً يقع في حزام الكويكبات بين المريخ والمشتري، ويتصرف مثل المذنب. الكويكبات هي أجسام تتكون في الأساس من مواد صلبة مثل الصخور والمعادن، بعكس المذنبات التي تتكون من الجليد. لذلك عندما يقترب المذنب من الشمس، يتبخر الجليد ويطلق خلفه الغبار الذي كان محجوزاً داخل الجليد – ويظهر حينها ذيل المذنب الجميل المكون من الغبار. في المقابل تبقى الكويكبات خاملة، حتى عند اقترابها من الشمس.
 
من أجل فهم الجسم الجديد والغريب بشكل أفضل، انتظر طاقم علماء الفلك اللحظة التي تكون فيها المسافة بين الجسم والكرة الأرضية أقصر ما يكون، وفي أيلول 2016، عندما كان 288P على بعد 200 مليون كيلومتر من كوكب الأرض – وجهوا نحوه تلسكوب الفضاء هابل. صور التلسكوب هابل الجسم واكتشف أنه يتكون من جسمين: كويكبان صغيرين، يبلغ حجم كل منهما نحو كيلومتر واحد فقط، ويحومان الواحد حول الآخر على مسافة نحو 60 كيلومتراً. وقد نشر الاكتشاف الجديد في مجلة Nature.
 
 

 شاهدوا كيف يدور الكويكبان حول بعضهما البعض، بينما يطلقان ذيلاً مثل المذنبات | NASA, ESA, and J. Agarwal.

 

زواج غير مستقر

 
ماذا سيكون مستقبل هذه الزوج الغريب؟ هذا النظام الذي يتكون من كويكبان متساويان في الحجم هو أمر جديد في العلم – فنظام كهذا لن يكون مستقراً. يقدر الباحثون بأن هذان الكويكبان قد التقيا قبل عدة آلاف من السنين فقط، وربما كان ذلك نتيجة تصادم جسمين أو نتيجة تفكك جسم اكبر.  السبب الذي يدفع هذه الكويكبات لإطلاق مواد في الفضاء كما المذنبات غير واضح بما يكفي، ولكن بحسب التقديرات فإن إطلاق المواد مثل المحرك النفاث، سيقود في المستقبل إلى تباعد الجسمين عن بعضهما.
 
كل جسم سماوي يتم اكتشافه يدفع علماء الفلك في أنحاء العالم للبحث عن مزيد من هذه الأجسام، وبالفعل بدأ بعض العلماء بالبحث عن أزواج أخرى من الكويكبات في حزام الكويكبات بين المريخ والمشتري. يشكل حزام الكويكبات في العادة لغزاً علمياً مفتوحاً. فبحسب إحدى النظريات، فإن هذه الكويكبات هي شظايا عمرها من عمر النظام الشمسي ومصدرها هو نفس قرص الحطام والغازات الفلكي الذي كون بقية النظام، وأن حزام الكويكبات ما هو إلا كوكب آخر لم يتجمع بعد. أما النظرية المضادة، فتقول بأن حزام الكويكبات كان فارغاً في بدايات نشأة النظام الشمسي، ثم امتلأ بهذه الصخور مع مرور السنين، نتيجة تصادمات مختلفة. لذلك فإن تحديد عمر ومنشأ الكويكبات بشكل عام، وخصوصاً عمر ومنشأ نظام صغير ومزدوج من الكويكبات التي تتصرف كمذنبات، يمكنه أن يزودنا بإجابات مثيرة حول نشأة النظام الشمسي، وتكون الكواكب ومصدر المياه في الكرة الأرضية.
 
على أي حال، فإن الأمر الوحيد المؤكد هو أن هذا الاكتشاف الجديد يثبت لنا مرة أخرى أنه ما زال في جعبة نظامنا الشمسي الذي نعتقد بأننا نعرفه جيداً، المزيد من الأمور التي لم نكتشفها بعد.
 
 
 
فيلم كرتوني يظهر الكويكب المزدوج  288P، وكيف يبدو عن قرب مثل كويكبين، ويبدو عن بعد كمذنب واحد، حقوق الفيلم: ESA/Hubble, L. Calçada, M. Kornmesser
 
 
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

التلسكوب "هابل" يكتشف جسماً غير معروف في النظام الشمسي

كويكب أم مذنب؟ لا هذا ولا ذاك. 288P هو دوامة بين جسمين يتصرفان بشكل لم يعرف له العلم مثيلاً.

د. يغال بات ايل
26.09.2017
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
لا يزال النظام الشمسي يفاجئنا حتى بعد مئات السنين من دراسة الفلك | رسم من العام 1456 لمذنبات تمت ملاحظتها في إحدى ليالي شهر تموز.
لا يزال النظام الشمسي يفاجئنا حتى بعد مئات السنين من دراسة الفلك | رسم من العام 1456 لمذنبات تمت ملاحظتها في إحدى ليالي شهر تموز.
اكتشف علماء الفلك جسماً جديداً في نظامنا الشمسي لم يروا مثله من قبل: وهو يبدو ككويكبان يدور احدهما حول الآخر كالأقمار ولكنهما يطلقان خلفهما مواداً في الفضاء مثل المذنبات. هذا الزوج الذي أطلق عليه اسم 288P، هو الأول من نوعه الذي يتم اكتشافه في نظامنا الشمسي.
 
يضم نظامنا الشمسي أنواع متعددة ومختلفة من الأجسام المعروفة للعلم؛ إضافة إلى الشمس والكواكب التي تدور حوله، فهناك أجسام اصغر مثل الكواكب القزمة، والكويكبات والمذنبات، والأخيرة هي في الواقع قطع جليدية ملوثة بالغبار. وهكذا فقد أصبحت جميع أنواع الأجرام السماوية في نظامنا الشمسي معروفة. وفي الواقع، منذ اكتشاف الأجسام في حزام كايبر في الثمانينيات، لم يتم اكتشاف أية أجرام سماوية جديدة. ورغم أن علماء الفلك قد لاحظوا في السابق كويكبات لها أقمار صغيرة تدور حولها، لكن 288P هو حالة مختلفة، فهو عبارة عن زوج من الكويكبات متماثل في الحجم يدوران حول بعضهما البعض، ويتصرفان بشكل لم يلاحظ من قبل في الكويكبات. وقد أثار هذا الاكتشاف تساؤلات عديدة من بينها: لماذا لم نلاحظ أجساماً كهذه في الماضي. هل لأنها نادرة جداً. أم أنها ليست بهذه الندرة وتظهر بوتيرة أعلى نسبياً، ولكن العلماء لاحظوها صدفة في اللحظة المناسبة.
 
 
زوج من الكويكبات يدوران حول بعضهما البعض في دائرة ويتركان خلفهما ذيلاً كما تفعل المذنبات | رسم: ESA/ Hubble/ L. Calçada.
 
اكتُشف الجسم الجديد لأول مرة عام 2011 من قبل مجموعة من العلماء الألمان، بقيادة البروفيسور جسيكا اورغويل، من معهد ماكس فلانك. لاحظ الطاقم كويكباً يقع في حزام الكويكبات بين المريخ والمشتري، ويتصرف مثل المذنب. الكويكبات هي أجسام تتكون في الأساس من مواد صلبة مثل الصخور والمعادن، بعكس المذنبات التي تتكون من الجليد. لذلك عندما يقترب المذنب من الشمس، يتبخر الجليد ويطلق خلفه الغبار الذي كان محجوزاً داخل الجليد – ويظهر حينها ذيل المذنب الجميل المكون من الغبار. في المقابل تبقى الكويكبات خاملة، حتى عند اقترابها من الشمس.
 
من أجل فهم الجسم الجديد والغريب بشكل أفضل، انتظر طاقم علماء الفلك اللحظة التي تكون فيها المسافة بين الجسم والكرة الأرضية أقصر ما يكون، وفي أيلول 2016، عندما كان 288P على بعد 200 مليون كيلومتر من كوكب الأرض – وجهوا نحوه تلسكوب الفضاء هابل. صور التلسكوب هابل الجسم واكتشف أنه يتكون من جسمين: كويكبان صغيرين، يبلغ حجم كل منهما نحو كيلومتر واحد فقط، ويحومان الواحد حول الآخر على مسافة نحو 60 كيلومتراً. وقد نشر الاكتشاف الجديد في مجلة Nature.
 
 

 شاهدوا كيف يدور الكويكبان حول بعضهما البعض، بينما يطلقان ذيلاً مثل المذنبات | NASA, ESA, and J. Agarwal.

 

زواج غير مستقر

 
ماذا سيكون مستقبل هذه الزوج الغريب؟ هذا النظام الذي يتكون من كويكبان متساويان في الحجم هو أمر جديد في العلم – فنظام كهذا لن يكون مستقراً. يقدر الباحثون بأن هذان الكويكبان قد التقيا قبل عدة آلاف من السنين فقط، وربما كان ذلك نتيجة تصادم جسمين أو نتيجة تفكك جسم اكبر.  السبب الذي يدفع هذه الكويكبات لإطلاق مواد في الفضاء كما المذنبات غير واضح بما يكفي، ولكن بحسب التقديرات فإن إطلاق المواد مثل المحرك النفاث، سيقود في المستقبل إلى تباعد الجسمين عن بعضهما.
 
كل جسم سماوي يتم اكتشافه يدفع علماء الفلك في أنحاء العالم للبحث عن مزيد من هذه الأجسام، وبالفعل بدأ بعض العلماء بالبحث عن أزواج أخرى من الكويكبات في حزام الكويكبات بين المريخ والمشتري. يشكل حزام الكويكبات في العادة لغزاً علمياً مفتوحاً. فبحسب إحدى النظريات، فإن هذه الكويكبات هي شظايا عمرها من عمر النظام الشمسي ومصدرها هو نفس قرص الحطام والغازات الفلكي الذي كون بقية النظام، وأن حزام الكويكبات ما هو إلا كوكب آخر لم يتجمع بعد. أما النظرية المضادة، فتقول بأن حزام الكويكبات كان فارغاً في بدايات نشأة النظام الشمسي، ثم امتلأ بهذه الصخور مع مرور السنين، نتيجة تصادمات مختلفة. لذلك فإن تحديد عمر ومنشأ الكويكبات بشكل عام، وخصوصاً عمر ومنشأ نظام صغير ومزدوج من الكويكبات التي تتصرف كمذنبات، يمكنه أن يزودنا بإجابات مثيرة حول نشأة النظام الشمسي، وتكون الكواكب ومصدر المياه في الكرة الأرضية.
 
على أي حال، فإن الأمر الوحيد المؤكد هو أن هذا الاكتشاف الجديد يثبت لنا مرة أخرى أنه ما زال في جعبة نظامنا الشمسي الذي نعتقد بأننا نعرفه جيداً، المزيد من الأمور التي لم نكتشفها بعد.
 
 
 
فيلم كرتوني يظهر الكويكب المزدوج  288P، وكيف يبدو عن قرب مثل كويكبين، ويبدو عن بعد كمذنب واحد، حقوق الفيلم: ESA/Hubble, L. Calçada, M. Kornmesser
 
 
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

היאבוסה-2 הנחיתה מעבדה עם טכנולוגיה ישראלית על אסטרואיד

לאחר 3.5 שנים בחלל החללית היפנית היאבוסה-2 הנחיתה מעבדה מקפצת על אסטרואיד, שהמעבד שלה מיוצר ע"י רמון צ'יפס הישראלית

עודד כרמלי
7.10.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
החללית היפנית משחררת את מסקוט | קרדיט: JAXA
החללית היפנית משחררת את מסקוט | קרדיט: JAXA
 
החללית היפנית היאבוסה-2 (ביפנית: "בז") הנחיתה בהצלחה את המעבדה המקפצת MASCOT על פני האסטרואיד רְיוּגוּ, במרחק 280 מיליון ק"מ מכדור הארץ. המחשב המרכזי של המעבדה מיוצר על ידי חברת רמון צ'יפס הישראלית, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית. 
 
"הנחתת המקפצת מסקוט חוותה חיים קצרים ושבקה לתמיד", אומר פרופ' רן גינוסר, מנכ"ל רמון צ'יפס. "מסקוט נחתה על האסטרואיד הקטן ביום שלישי, פעלה במשך פחות מיממה וסיימה את כל משימותיה בהצלחה. הסוללה של מסקוט הספיקה לשש עשרה שעות פעולה לפני שהתרוקנה. במהלך היום ניתרה הנחתת ממקום למקום על פני האסטרואיד, צילמה את פני השטח, מדדה את הספקטרום של האור המוחזר מקרקע האסטרואיד, את הקרינה ואת המגנטיות. כל התוצאות שודרו מיד לחללית האם היאבוסה-2, המשייטת בקרבת האסטרואיד, ומידע זה ישודר לכדור הארץ בימים הקרובים".
 
 
האסטרואיד ברזולוציה חסרת תקדים. מה מסתתר בין הסלעים? מים, מתכות יקרות או סכנה לאנושות? קרדיט: JAXA
האסטרואיד ברזולוציה חסרת תקדים. מה מסתתר בין הסלעים? מים, מתכות יקרות או סכנה לאנושות? קרדיט: JAXA
 

קפיצת חלל

 
MASCOT, ראשי תיבות של Mobile Asteroid Surface Scout, נבנתה על ידי DLR, סוכנות החלל הגרמנית, בשיתוף עם CNES, סוכנות החלל הצרפתית. בנוסף לסוללה הגדולה, המעבדה כוללת חיישני מדידה, משדר רדיו ומחשב משימה. המחשב מבוסס על המעבד של רמון צ'יפס הישראלית, שנבנה במיוחד לעבודה בחלל ושרד בהצלחה את נזקי הקרינה הקשים. מסקוט נחתה על האסטרואיד שבועיים בלבד לאחר שהיאבוסה-2 הנחיתה שני רוברים מקפצים על ריוגו – הרוברים הראשונים בהיסטוריה שפעלו על אסטרואיד.
 
"גלגלים מהסוג שיש לרכבי החלל במאדים הם חסרי ערך על אדמת הטרשים של האסטרואיד", מסביר פרופ' גינוסר. "בגלל כוח הכבידה החלש, כל תזוזה גורמת לנחתת לרחף בחלל מעל פני השטח. במקום זאת, זרוע מכנית מקפיצה את הנחתת, שמסתה 10 ק"ג, בזהירות רבה, ולאחר ריחוף של מספר דקות הנחתת חוזרת לאט אל פני השטח. גודלו של האסטרואיד פחות מקילומטר, ויש סכנה שקפיצה עזה מדי תגרום לאיבוד הנחתת בחלל".
 
 
תמונות ראשונות מעולם חדש. קרדיט: JAXA
תמונות ראשונות מעולם חדש. קרדיט: JAXA
 

מים, מחצבים או סכנה לאנושות?

 
האסטרואיד ריוגו מעניין ממספר סיבות. ראשית, הוא נמנה עם קבוצת האסטרואידים אפולו, שמסלול ההקפה שלהם סביב השמש גדול מיחידה אסטרונומית אחת, כלומר ממסלול ההקפה של הארץ סביב השמש. מכיוון שכך, ריוגו עלול להתנגש יום אחד בכדור הארץ.
 
שנית, ריוגו הוא אסטרואיד מסוג C. אסטרואידים אלה, המהווים את רוב האסטרואידים המוכרים לנו, עשירים בפחמן, בסלעים ובמינרלים, וכן בתרכובות אורגניות ובמים. לפי הסברה המקובלת, אסטרואידים מסוג C שפגעו בכדור הארץ הצעיר הם המקור העיקרי לאוקיינוסים שלנו. בנוסף, ייתכן שאסטרואידים אלו הם שסיפקו את אבני הבניין לחיים – תרכובות אורגניות.
 
מאחר שאסטרואידים הם מעין "קופסה שחורה" מראשית היווצרות מערכת השמש, שלא השתנו לאורך מיליארדי שנים, החוקרים מקווים שחשיפת אוצרותיו של ריוגו תספק לנו הבנה טובה יותר של האבולוציה של מערכת השמש, של כדור הארץ ושל החיים עצמם.
 
"האסטרואיד ריוגו נמצא במסלול דומה לזה של כדור הארץ", אומר פרופ' גינוסר, "ומדענים משערים שנוצר באותו זמן ובאותו תהליך של יצירת הכוכב שלנו. למזלנו, האסטרואיד נמצא מצידה השני של השמש ואיננו צפוי להתנגש בנו בקרוב.
 
"החללית היאבוסה-2 שוגרה בדצמבר 2014. המסע הארוך נבנה כך שהחללית תתקרב אל האסטרואיד תוך כדי טיסה באותו כיוון ובאותה מהירות, כדי שתוכל לשהות לידו במשך כשנה שלמה. בשנה הקרובה תתקרב החללית לאסטרואיד, תיקח ממנו חופן אדמה, ותחזור עם הדוגמית לכדור הארץ. בעוד כשנתיים תנחת כאן קפסולה המכילה אדמה מהאסטרואיד, ותאפשר את המשך המחקר. גורמים שונים על פני כדור הארץ מקווים למצוא מחצבים נדירים ויקרים על פני אסטרואידים. אולי בעתיד נוכל להביא לכאן מחצבים כאלו. רמון צ'יפס מתכננת לספק מחשבים חלליים מתוצרת כחול-לבן לספינות החלל הרבות שבוודאי תפעלנה בקו ארץ-אסטרואידים בעתיד הקרוב".
 
 
סרטון של סוכנות החלל הגרמנית שמסביר את פעולת המעבדה הניידת MASCOT
 
תגיות:
  • אסטרואיד
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

לראשונה: נמצא ירח מחוץ למערכת השמש

הירח החוץ-שמשי, שגודלו כגודל כוכב הלכת נפטון במערכת השמש שלנו, מקיף ענק גזי במרחק 8,000 שנות אור מכדור הארץ. במקביל, אסטרונומים מצאו כוכב לכת ננסי חדש – ממש כאן, במערכת השמש

עודד כרמלי
4.10.2018
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיית אמן של מערכת Kepler-1625b. יחס הרדיוס והמסה בין שני הגופים דומה ליחס שבין הארץ לירח – רק פי 11. קרדיט: Dan Durda
הדמיית אמן של מערכת Kepler-1625b. יחס הרדיוס והמסה בין שני הגופים דומה ליחס שבין הארץ לירח – רק פי 11. קרדיט: Dan Durda
 
רוב הכוכבים שאנו רואים בשמי הלילה הם כוכבי שבת, כלומר שמשות. אולם היום אנחנו יודעים שסביב רוב השמשות הללו חגים כוכבי לכת, כפי שכוכבי לכת חגים סביב השמש שלנו. וכפי שסביב רוב כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו חגים ירחים, אין סיבה להניח שאלו לא יימצאו גם סביב כוכבי לכת במערכות שמש אחרות.
 
כעת, צמד אסטרונומים מאוניברסיטת קולומביה מצא ראיות ראשונות לקיומו של ירח במרחק 8,000 שנות אור מאיתנו. אם יתברר שאכן מדובר בירח, יהיה זה הירח הראשון בהיסטוריה שנמצא מחוץ למערכת השמש.
 

זנב של צל

 
האסטרונומים, שממצאיהם מתפרסמים היום (רביעי) בכתב העת Science Advances, גילו את הירח בנתונים שאסף טלסקופ החלל קפלר. באמצעות מד אור רגיש במיוחד, קפלר עקב אחרי כוכבי שבת רבים במשך מספר שנים וזיהה אלפי מקרים של התעמעמות מחזורית באור הכוכבים, מה שמעיד על מעבר של כוכבי לכת. על ידי בחינה מדוקדקת של הצל שאותם כוכבי לכת הטילו על השמשות שלהם, עלה בידי האסטרונומים לזהות אנומליות בהתעמעמות המחזורית שגרם כוכב לכת אחד בשם Kepler 1625b – סטיות קלות בעקומת עוצמת האור, שהצביעו על קיומו של ירח גדול, המסתיר גם הוא את אור הכוכב.
 
ממצאים אלו זיכו את הצוות ב-40 שעות שימוש בטלסקופ החלל האבל. החוקרים השתמשו בהאבל כדי לעקוב אחר מעברו בן ה-19 שעות של כוכב הלכת סביב השמש שלו. שלוש וחצי שעות אחרי סוף המעבר, האבל זיהה התעמעמות שנייה, וקטנה יותר, בבהירות הכוכב. התעמעמות זו יכולה להיות מוסברת על ידי ירח המשתרך מאחורי כוכב הלכת ומטיל גם את צלו על הכוכב. בנוסף, האבל אישר שמעבר כוכב הלכת החל 1.25 שעות לפני שהיה אמור להתחיל, נתון שמסתדר אף הוא עם היפותזת הירח.
 
"ציוויליזציה מתקדמת של חייזרים שיביטו במעבר כדור הארץ על פני השמש שלנו יבחינו באנומליות דומות, ויסיקו גם כן שלכוכב הלכת הזה יש ירח", מסר בהודעה לתקשורת האסטרונום דיוויד קיפינג מצוות החוקרים.
 

עידן האסטרונומיה הקטנה והעמומה

 
ספק אם הטכנולוגיה שלנו הייתה מצליחה לזהות ממרחק 8,000 שנות אור ירח שגודלו כגודל הירח שלנו. למעשה, במערכת השמש שלנו ישנם כמעט 200 ירחים, ואף אחד מהם אינו מתקרב לגודלו של הירח החוץ-שמשי הראשון – שאינו נופל בהיקפו מהיקף כוכב הלכת נפטון. הירח הענק מקיף עולם ענק לא פחות, שמסתו פי כמה ממסת כוכב הלכת צדק. שני הגופים, גם הירח וגם העולם שאותו הוא סובב, הם ענקים גזיים.
 
ככלל, קשה מאוד לזהות ירחים מחוץ למערכת השמש מאחר שהם קטנים יותר, ולכן גם חתימת הצל שהם מותירים בחולפם על פני הכוכב קטנה יותר. בנוסף, מאחר שירחים אינם מקיפים את הכוכבים אלא את כוכב הלכת, הם מסתירים את אור הכוכב מזוויות שונות – בהתאם למיקומם סביב עולמם. ולבסוף, כמו במערכת השמש שלנו, רוב הירחים צפויים להימצא סביב כוכבי הלכת הרחוקים יותר מהשמשות שלהם, אלא שלנו אין עדיין את האפשרות לזהות את חתימות הצל העמומות והנדירות הללו.
 
כל זה צפוי להשתנות עם שיגורו של טלסקופ החלל המתקדם ג'יימס ווב ב-2021. ג'יימס ווב יהיה מסוגל לזהות מעברים של ירחים קטנים בהרבה מהאבל ומקפלר, אפילו קטנים מהירח שלנו. 
 
הדמיה של כוכב הלכת המשוער X, עבורו מערכת השמש כולה אינה אלא נקודה חיוורת בחלל. קרדיט: Carnegie Institution for Science
הדמיה של כוכב הלכת המשוער X, עבורו מערכת השמש כולה אינה אלא נקודה חיוורת בחלל. קרדיט: Carnegie Institution for Science
 

עולמות חדשים – גם מתחת לאף

 
במקביל, השתפרות היכולות הטכנולוגיות שלנו מאפשרת לאסטרונומים לזהות גופים קטנים ועמומים יותר ויותר – גם כאן, במערכת השמש שלנו.
 
כך, במקביל להכרזה על זיהוי הירח החוץ-שמשי, צוות חוקרים בהובלת סקוט שפרד ממכון קרנגי למדעי הודיע שמצא כוכב לכת ננסי חדש בקצה מערכת השמש. כוכב הלכת הננסי, שזכה לכינוי "הגובלין", נמצא במרחק 80 יחידות אסטרונומיות, כלומר 80 פעם המרחק מכדור הארץ לשמש. לשם השוואה, כוכב הלכת הננסי פלוטו נמצא כעת במרחק 34 יחידות אסטרונומיות מאתנו. והוא גם ננסי במיוחד: קוטרו הוא 300 ק"מ בלבד.
 
הגובלין מקיף את השמש כמו שאר כוכבי הלכת, אלא שהקפה שלמה שלו אורכת 40 אלף שנה. החוקרים מעריכים שישנם אלפי כוכבי לכת ננסיים כאלה בקצה מערכת השמש, כמו הגובלין, סדנה ואחרים, וכן שהמסלולים המוארכים שלהם מצביעים על השפעתו הכבידתית של גוף גדול יותר, כוכב לכת תיאורטי בשם כוכב הלכת X, הנמצא מאות יחידות אסטרונומיות מהשמש.
 
למרבה המזל, הגובלין כעת בנקודה הקרובה ביותר לשמש, לעומת רוב ההקפה שבה הוא עמום מכדי לצפות בו | Carnegie Institution for Science
למרבה המזל, הגובלין כעת בנקודה הקרובה ביותר לשמש, לעומת רוב ההקפה שבה הוא עמום מכדי לצפות בו | Carnegie Institution for Science
 
 
תגיות:
  • מערכת השמש

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 210
  • 211
  • 212
  • 213
  • 214
  • 215
  • 216
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית