Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3714 תוצאות
חינוך לחלל
arrow-left
עשו זאת בעצמכם
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconbuild

קבוצות כוכבים: איפה אנחנו נמצאים?

תחום
 - 
מערכת השמש והיקום
עבור מי
 - 
תלמידי יסודי
חטיבת ביניים
משך פעילות
 - 
15 דקות
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
activity Image
היקום הוא עצום. האם אפשר לעשות סדר בכל הכוכבים שבשמיים?

קשה לדמיין עד כמה היקום שלנו רחב וגדול. אמנם יש בו גלקסיות אדירות וכוכבים לרוב אבל היקום גדול עד כדי כך, שרובו הוא חלל ריק.

 

אנחנו חיים על כוכב הלכת ארץ, אחד משמונה כוכבי לכת במערכת השמש. השמש היא כוכב אחד מבין כמאתיים מיליארד כוכבים בגלקסית שביל החלב. כדי לדבר על הגודל והממדים של היקום, האסטרונומים משתמשים ביחידה מרחק הנקראת "שנת אור". זהו המרחק שהאור עובר במשך שנה אחת. מהירות האור היא 300,000 ק"מ בשנייה ולכן המרחק שהוא עובר בשנה אחת הוא 9.5 טריליון קילומטר! אם היינו יכולים לנוע בכזו מהירות היינו מקיפים את כדור הארץ שבע פעמים וחצי בשניה אחת.

 

אחת הדרכים שבאמצעותן בני האדם התמצאו במפת השמיים, לחבר את נקודות הכוכבים לכדי צורות שונות כמו "עקרב" או "הדובה הגדולה". ואלה בדיוק קבוצות כוכבים שנקרין היום על הקיר בחדר. מוכנים?

 

אז מה עושים?

  1. להלן שני קבצים להורדה: קבוצת כוכבים 1, וקבוצת כוכבים 2. הדפיסו את כרטיסי הכוכבים. 
  2. אם אין לכם מדפסת, קחו גליל נייר טואלט, הצמידו אותו לנייר וציירו עיגולים על הדף באמצעות הגליל. לאחר מכן, העתיקו את קבוצות הכוכבים בעצמכם לתוך העיגולים שציירתם.  
  3. הניחו את ההדפס על גבי חתיכת קלקר, קרטון או נייר קשיח, כדי להגן על משטח העבודה שלכם. לאחר מכן, באמצעות סיכה או קיסם שיניים, נקבו חורים בכל נקודה בתצורות הכוכבים.
  4. גזרו את העיגולים והדביקו אותם עם סרט ההדבקה לראש גליל נייר הטואלט.
  5. לבסוף, הדביקו את גליל נייר הטואלט למקור האור (הפנס). החשיכו את החדר והקרינו את תצורות הכוכבים שלכם על הקיר. עדיף בחדר בו יש קירות כהים.
חינוך לחלל
arrow-left
עשו זאת בעצמכם
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconbuild

ענקי קרח במערכת השמש - אצלכם בבית

תחום
 - 
מערכת השמש והיקום
עבור מי
 - 
תלמידי יסודי
חטיבת ביניים
משך פעילות
 - 
10 דקות
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
activity Image
ענק קרח

בחלקה החיצוני של מערכת השמש שלנו נמצאים 4 ענקים. ענקי הגז וענקי הקרח. ארבעת הענקים הם כוכבי לכת גדולים במיוחד. ענקי הגז הם צדק ושבתאי וענקי הקרח הם אורנוס ונפטון. כוכבי הלכת נקראים כך בשל גודלם ומסתם. כח הכבידה של הענקים גדול ולכן יש להם ירחים רבים (בשונה מכדור הארץ שלו ירח אחד). 

 

ענקי הגז: צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש ושבתאי הוא השני בגודלו. לשניהם שכבת אטמוספרה עבה וצפופה מאוד. לשבתאי מערכת טבעות מרהיבה והוא מכונה "שר הטבעות". הטבעות עשויות חלקיקי אבק וגרגרי קרח והן סובבות סביבו. גם לצדק ולשאר הענקים ישנן טבעות. 

 

ענקי הקרח: אורנוס ונפטון הם ענקי הקרח ואת שמם הם קיבלו בשל שכבת הקרח והמים על פניהם. צבעם הכחלחל של נפטון ואורנוס נובע מגז המתאן אשר נמצא באטמוספירה ובשכבת הקרח בכוכבי הלכת. 

 

ישנם עוד גופי קרח במערכת השמש- ובחלקם אף ייתכן וישנם חיים, שכן כל אחד מהם ככל הנראה מכיל אוקיינוס של מים במצב נוזלי מתחת לפני הקרקע. אלו הם הירח אנקלדוס של שבתאי, והירח אירופה של צדק. בגלל תהליכים פנימיים- בשניהם נשמרת שכבה תת קרקעית שבה הטמפרטורה מאפשרת למים להישאר נוזליים, כשכבה מתחת לפני הקרקע.

 

בואו נעשה ניסוי קטן להדגים כיצד מים נוזליים יכולים להתקיים תחת שכבה עבה של קרח, ונייצר לעצמינו ירח קרח עם אוקיינוס נוזלי מתחת לפני הקרח.

 

אז מה עושים:

  1. לשם יצירת השכבות, ניקח 2 בלונים לא מנופחים.
  2. נכניס אותם אחד לתוך השני.
  3. בבלון הפנימי נשים כפית מלח, ואז נמלא אותו במים- כמה שאפשר, על ידי הלבשת הפיה של הבלון על קצה הברז, פתיחת זרם עדין בברז, והצמדת הפיה עם היד לברז כך שלא ישפריצו מים החוצה.
  4. נשתדל להוציא את כל מעט האוויר שבבלון הפנימי ונקשור אותו.
  5. כעת נמלא בצורה דומה במים את הבלון החיצוני, ונקשור גם אותו.
  6. נכניס את הכל למקפיא לכמה שעות. נדרשות כמה וכמה שעות כדי שכל המערכת תיקפא (4-8 שעות, כתלות במקפיא). הכי בטוח זה להשאיר הכל במקפיא למשך הלילה. 
  7. לאחר ההקפאה, נוציא ונשים בקערה, ואז נחתוך ונסיר את הבלון החיצוני, ואם ניתן להגיע אליו- גם את הבלון הפנימי. 
  8. מה קיבלנו? כדור קרח קפוא, שבתוכו מים נוזליים! דומה למבנה של אנקלדוס של שבתאי, ואירופה של צדק .

 

 

מוזמנות ומוזמנים לצלם את הניסוי שלכם לאינסטרגרם ולתייג: 
#שבועהחללהישראלי
#planetanya2021

 

 

פלנתניה

 

חינוך לחלל
arrow-left
עשו זאת בעצמכם
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconbuild

מה צריך בשביל למצוא חיים?

תחום
 - 
משימות חלל
עבור מי
 - 
תלמידי יסודי
חטיבת ביניים
משך פעילות
 - 
15 דקות
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
activity Image
איפה ניתן למצוא כוכב לכת לא חם מדי ולא קר מדי?

כדור הארץ הוא הבית שלנו והחיים עליו נראים לנו טבעיים. כדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד שאנו יודעים בוודאות שיש עליו חיים. הסיבה להיווצרות חיים נובעת ממיקומו הייחודי במערכת השמש, באזור המכונה: האזור הישיב. באזור זה, בו לא חם מדי ולא קר מדי, בו מים נמצאים גם במצב נוזלי, ושכבת אוויר המגנה עלינו מפני קרינת השמש המזיקה ומאפשרת לנו לנשום - היא האטמוספרה. מעבר לאלה, כדי לקיים חיים אנו זקוקים גם למקורות אנרגיה ולמזון. לעת עתה, אין עדויות לחיים במקומות אחרים במערכת השמש אך החיפוש אחר סימני חיים נמשך ומתבצע באמצעות חלליות ולוויינים. חיפוש חיים מחוץ למערכת השמש מתבצע גם כן, וזאת באמצעות תצפיות אל עבר מערכות שמש סמוכות למערכת שלנו, בגלקסיית שביל החלב.

 

 

הניסוי:

בניסוי זה נצייר את האזור הישיב של כוכב על דף, ונייצר דוגמא למה שיקרה לצמח אם נשים אותו באיזור הקרוב מדיי לכוכב (חם!) באיזור הרחוק מהכוכב (קפוא!) או בדיוק באמצע- באיזור הישיב (נעים!)

בניסוי זה נשתמש בתנור אפיה רגיל. התנור יחומם לחום של 110-120 מעלות, אמנם לא חום גבוה, אך כדי להכין ניסוי זה יש להעזר רק באדם מבוגר על מנת לתפעל את התנור וגם להכניס או להוציא אליו את המוצרים. יש לתת לצמח שבכוס להתקרר לטמפרטורת החדר לפני הוצאתו מהתנור.

  1. ניקח 3 כוסות קטנות (לא מפלסטיק)
  2. נשים קצת אדמה, וצמח קטן עם שורש. אפשר שיהיה אפילו עשב שוטה מהגינה, כל עוד הוא עם השורש
  3. נשתול את שלושת הצמחים שלנו - אחד בכל כוס.
  4. נוסיף מים לכוסות. 
  5. ואז: צמח אחד נניח בשמש בחוץ, צמח אחד נשים במקפיא לשעה, וצמח אחד נניח בתנור בחום של 110 מעלות לשעה.
  6. בזמן שהצמחים שלנו "מבלים" כל אחד באיזור שלו, נקח דף רגיל, נצייר באמצע שלו כוכב, וסביבו 3 איזורים (טבעות סביב הכוכב): האיזור הקרוב והחם, האיזור הקר והרחוק, והאזור הישיב שביניהם.
  7. לאחר שעה, נאסוף את הצמחים שלנו, ונניח כל אחד על המיקום המתאים בציור שלנו:
    • הצמח שהתייבש עקב הקור הרב- באיזור הרחוק מהכוכב
    • הצמח שהתייבש עקב החום הרב- באיזור הקרוב לכוכב
    • והצמח ששמח להיות בשמש הנעימה- באיזור שביניהם.

 

כך קיבלנו הדגמה למה קורה לחיים בתוך האיזור הישיב ומחוצה לו סביב כוכב כלשהו.

 

פלנתניה

 

חינוך לחלל
arrow-left
עשו זאת בעצמכם
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconbuild

בחן את עצמך: אילו אסטרונאוטים אתם?

תחום
 - 
האדם בחלל
עבור מי
 - 
חטיבת ביניים
תיכון
כל המשפחה
משך פעילות
 - 
12 דקות
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
activity Image
הליכת חלל. קרדיט: NASA

ענו על השאלות להלן בכנות ובחנו את עצמכם: לאיזה אסטרונאוט/ית אתם הכי דומים?

 

1. מקום המגורים המועדף עליך הוא:
א. קריבו, מיין, ארצות הברית.
ב. סארינה, אונטריו, קנדה
ג. מסלניקובו, רוסיה
ד. אוהיו, ארצות הברית.

 

2. תחביבייך בילדות:
א. פעילות ספורטיבית- ריצה, אופניים, כדורגל, סקי וטיפוס הרים.
ב. לנגן בגיטרה ולשיר.
ג. צניחה חופשית.
ד. בניית דגמים של כלי תעופה וניסויים מדעיים פשוטים העוסקים בתעופה.

 

3. פרט מידע מעניין שהיית רוצה שיהיה עלייך:
א. השתתפתי בהליכה הראשונה בחלל אליה יצאו נשים בלבד.
ב. פרסמתי ספר בשם "מדריך האסטרונאוט לחיים על כדור הארץ".
ג. יש מכתש על הירח ואסטרואיד על שמי.
ד. הוצאתי את רשיון הטיס שלי בגיל 15, עוד לפני שהיה לי רשיון נהיגה.
 

4. מה היית רוצה לחקור?
א. השפעת הטיסה הממושכת על גוף האדם.
ב. ביצוע מגוון ניסויים בתנאי חוסר כבידה בחלל.
ג. הנדסת חלל.
ד. הנדסת אוירונאוטיקה, איסוף דגימות וססמוגרפיה.

 

5. לאיזה ציטוט את/ה הכי מתחבר/ת?
א. "בעודי מסתכלת על העיר שבה גדל אבי, אני נוצרת בליבי את דבריו- 'גם זה יעבור'. לילה טוב תל אביב"
ב. "אף פעם לא הפסקתי להתכונן, רק במקרה ש..."
ג. "שלום שמיים, הסירו את הכובע! אני באה לראות אתכם"
ד. "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות"

 

 

אז למי אתה הכי דומה?

 

 

אם רוב התשובות שלך היו א
ג'סיקה מאייר- ידועה כאסטרונאוטית היהודיה בחלל, למדה ביולוגיה ימית וזה הנושא שהיא מאוד מתעניינת בו. חקרה בעלי חיים שונים במים וטסה כמהנדסת טיסה לתחנת החלל הבין- לאומית. שהתה בחלל 204 ימים, 15 שעות ו-19 דקות. בפעילות חוץ רכבית שהתה 7 שעות ו-17 דקות. 

ג'סיקה מאייר

 

 

 

אם רוב התשובות שלך היו ב
כריס הדפילד- מגיל 9 חלם להיות אסטרונאוט, והוא הקנדי הראשון שעשה זאת. הייתה לו קריירה צבאית עניפה. האסטרונאוט הכי מפורסם ומתוקשר ברשת, במשך שהותו הואשיתף ברשתות החברתיות את כל חוייתיו ותחושותיו בחלל. ביצע קאבר לשיר של דיוויד בואי Space Oddity, שהה בחלל במשך 166 ימים ביצע הליכות חלל ושהה בפעילות חוץ רכבית.

 

s74e5002-sts-074-astronaut-chris-hadfield-at-rms-controls-713c86.jpg

כריס הדפילד

 

 

אם רוב התשובות שלך היו ג
ולנטינה טרשקובה –האישה הראשונה שטסה לחלל, בעלת דוקטורט בהנדסה. על אף שלא הייתה טייסת, התמודדה עם משימה מאוד מורכבת בחלל , עליה שמרה בסוד כמעט 30 שנה. נשואה לקוסמונאוט. שהתה בחלל 2 ימים 22 שעות ו 50 דקות.

 

450px-RIAN_archive_612748_Valentina_Tereshkova_(3-4_crop).jpg

כיתוב: ולנטינה טרשקובה. קרדיט: Alexander Mokletsov / Александр Моклецов

 

 

אם רוב התשובות שלך היו ד
ניל ארמסטרונג – בגיל 6 כבר טס במטוס. ביצע עשרות משימות חלל וגם משימות מורכבות ומסובכות כטייס. מוכר כאדם האמריקאי הראשון על הירח.
שהה 8 ימים, 14 שעות 12 דק' ו 31 שניות בחלל. זמן שהייה בפעילות חוץ- רכבית- 2 שע' ו- 31 דק'.

 

as11-37-5528-apollo-11-apollo-11-mission-image-neil-a-armstrong-inside-the-eb19c3.jpg

כיתוב: ניל ארמסטרונג

 

 

שתפו אותנו בתשובות: צלמו את עצמכם, העלות לאינסטגרם וכתבו לנו לאיזה אטסרונאוט/ית אתם הכי דומים. אל תשכחו לתייג: #שבועהחללהישראלי

 

 

פלנתניה

 

חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

רכיבי על: מערך פעילות חווייתי בנושא רכיבי לוויין

נושא
לוויינים ומשימות
תחום הלימוד
מדע וטכנולוגיה
משך פעילות
45 דקות
קהל יעד
כיתות א-ד
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
לוויין: סוג של גיבור על

שבוע החלל הישראלי 2021 עוסק בנושא שהוא חוד החנית של תעשיית החלל הישראלית: לוויינים! 

 

כדי להבין את חשיבותו של הלוויין לחקר כדור הארץ והחלל ולהבין את תפקודו בשמיים, פיתחנו את מערך הפעילות הזה, המסביר את נושא הלוויינים בצורה קלילה ומאפשר לתלמידים להתייחס אליהם בכבוד הראוי להם – כאל גיבורי-על!  

 

תחילה נציג הסבר קצר על החלל ועל מה שיש בו. לאחר מכן נלמד על הלוויין באמצעות המחשה ויזואלית: הלוויין כגיבור-על. בהמשך נשחק משחק "דאבל" כיפי, כדי להכיר את יכולותיהם המופלאות של הלוויינים השונים. לבסוף, מחומרים ממוחזרים נבנה לוויין שממחיש את גודלו של לוויין אמיתי. 

 

למקרה שיהיו פערי ידע, הוספנו לכם סרטונים והסברים על החלל ועל לוויינים. 

 

מטרות הפעילות: 

  1. התלמידים יגדירו מהו לוויין ומהם תפקידיו השונים.  
  2. התלמידים ימנו את רכיבי הלוויין השונים, באמצעות משחק קלפים. 
  3. התלמידים יבנו דגם של לוויין. 
קבצים מצורפים:
60 קלפים רכיבי על
מצגת לשיעור
מערך הפעילות
פורסם בתאריך:
13.01.2021
חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

חידון הלוויינים הגדול

נושא
לוויינים ומשימות
תחום הלימוד
מדע וטכנולוגיה
משך פעילות
45 דקות
קהל יעד
כיתות ד-ו
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
איור אפולו 8, מעל אתר הנחיתה המתוכנן. קרדיט: NASA

להלן משחק טריוויה בממשק ”טריוונטי“ בנושא חלל ולוויינים. יש בו שלושה שלבים המדמים את שלושת מסלולי הלוויינים המרכזיים בחלל. לכל מסלול דרגת קושי משלו: נמוכה, בינונית, גבוהה. בכל סבב יש 6 שאלות, בתמהיל הבא:

  • 50% שאלות המסבוססות על ידע מקדים/כללי ושאלות היגיון.
  • 30% שאלות ידע מוקנה (צפייה בסרט, הקניית ידע, ולאחר מכן שאלה).
  • 20% שאלות ניחוש.
 
קבצים מצורפים:
כרטיסיות למורה
מערך פעילות
חידון הלוויינים הגדול מצגת
פורסם בתאריך:
13.01.2021
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מדענים: כדור הארץ מסתובב מהר יותר – ואנחנו לא יודעים למה

2020 הייתה השנה הקצרה ביותר זה חמישה עשורים

עודד כרמלי
11.01.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
כוכבי השבת בחשיפה ארוכה מעל מצפה הכוכבים לה סילה שבצ'ילה חגים סביב ציר כדור הארץ בקוטב הדרומי. קרדיט: ESO/A.Santerne
כוכבי השבת בחשיפה ארוכה מעל מצפה הכוכבים לה סילה שבצ'ילה חגים סביב ציר כדור הארץ בקוטב הדרומי. קרדיט: ESO/A.Santerne

לא מאמינים שכבר עברה שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה? אתם לא טועים: מספר מדענים ברחבי העולם מדווחים שכדור הארץ הסתובב מהר יותר על צירו ב-2020 – כאשר כמה ימים שברו שיאים היסטוריים. פיטר וויברליי מהמעבדה הלאומית לפיזיקה באנגליה מסר ל'לטלגרף' הבריטי כי כוכב הלכת שלנו מסתובב כעת מהר יותר מאשר בכל רגע אחר בחמישים השנים האחרונות.

 

האם ב-2021 נגרע שנייה?

מחזור היום והלילה, הנשלט על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו, נראה לנו קבוע – קבוע עד כדי כך שהוא הפך לאמת המידה העיקרית שלנו למדידת זמן: ביממה שמשית, הנמדדת משחר ההיסטוריה האנושית לפי זריחות ושקיעות, יש 24 שעות, שמחולקות ל-84,000 שניות. אלא שעם פיתוחם של שעונים אטומיים בשנות השישים, התברר שהמחזוריות הזאת אינה קבועה. מהירות סיבוב כדור הארץ משתנה ללא הרף, ואין יום אחד שזהה באורכו למשנהו.

 

מעבדות לאומיות לפיזיקה, כמו המעבדה הלאומית לפיזיקה של משרד הכלכלה והתעשייה באוניברסיטה העברית בירושלים, מחזיקות בשעונים אטומים מדויקים, שמאפשרים לנו למדוד את השינויים הדקים האלה, עד כדי מילישניות.

 

מאז החלו המדידות, כדור הארץ נמצא במגמת האטה מובהקת. ההאטה הזאת לא משפיעה על חיי היומיום שלנו, אבל יש לה משמעות ללוויינים כמו GPS ולמסחר בינלאומי. כדי לפצות על ההאטה ולתאם בין הזמן האטומי הבינלאומי לזמן האוניברסלי המתואם (UTC), השירות הבינלאומי למערכות ייחוס וסיבוב ארצי (IERS) הציג את רעיון הדקה המעוברת: דקה שהתווספה לה שנייה אחת.

 

 

אחת לכמה שנים מוסיפים ב-IERS שנייה לדקה האחרונה ב-30 ביוני או ב-31 בדצמבר, כך שהשעה UTC 23:59:59 תתחלף לא ב-00:00:00 של היום הבא אלא בשעה 23:59:60. בשנות השבעים, השמונים והתשעים התווספה שנייה כמעט לכל שנה. השנייה האחרונה שהתווספה לשעוננו הייתה ב-2016.

 

אך כאמור, מגמה זו התהפכה ב-2020. לפי אתר TimeandDate, עשרים ושמונה ימים בשנה החולפת היו הימים הקצרים ביותר מאז 1960. ה-19 ביולי 2020 היה היום הקצר ביותר שנמדד, כשהוא אורך 1.4602 מילישניות פחות מהממוצע. מדענים במעבדות לאומיות לפיזיקה כבר מאמינים שלראשונה בהיסטוריה, ב-2021 נצטרך כבר לגרוע שנייה מהשנה.

קראו עוד:

  • למה כדור הארץ מסתובב?
  • האם הירח מאט את סיבוב כדור הארץ ומאריך את משך היממה?
  • מה היה קורה אילו כדור הארץ היה מפסיק להסתובב סביב עצמו?
  • מה היה קורה אילו כדור הארץ היה מסתובב בכיוון ההפוך?
 

8earth-1388003_1280.jpg

כוח הכבידה של הירח מושך את כדור הארץ ולהפך
כוח הכבידה של הירח מושך את כדור הארץ ולהפך
 

הירח כנראה לא אשם. וגם אנחנו לא

גורמים רבים משפיעים על מהירות הסיבוב של כוכב הלכת שלנו, אבל שני גורמים בולטים במיוחד: המרחק לירח וההתחממות הגלובלית.

 

מדי סיבוב של כדור הארץ, הצד שפונה אל הירח נמשך אליו חזק יותר מהצד שפונה באותו זמן לעבר השני. כך נוצרת על פני כדור הארץ מעין בליטה הפונה תמיד אל הירח הסובב סביבנו. אך מכיוון שהארץ סובב סביב עצמו מהר יותר מכפי שהירח סובב סביב הארץ, אותה בליטה מתקדמת מהר יותר מהירח ובכך מאיצה מעט את התקדמות הירח במסלול. האצה זו של הירח באה על חשבון מהירות סיבוב כדור הארץ. התוצאה היא שהירח מתרחק מאיתנו ב-3.8 ס"מ בשנה ומאט את מהירותינו. בעוד 140 מיליון שנה, יהיו 25 שעות בכל יממה ארצית. 

 

גורם משמעותי נוסף הוא ההתחממות הגלובלית. כאשר מסה גדולה (קרח) עוברת מציר כדור הארץ בקטבים לאזורי קו המשווה (מים באוקיינוסים), כדור הארץ מאט – כמו מחליק על הקרח שמסתובב סביב עצמו ופושט את זרועותיו. אלא ששני גורמים אלה יכולים להסביר את מגמת ההאטה, לא את מגמת ההאצה החדשה בזמן קצר כל כך כמו שנה אחת.  

 

כך או כך, מגמת ההאצה החדשה לא אמורה להדאיג מדענים פלנטריים, אבל היא בהחלט מדאיגה מדעני מחשב – שכן טכנולוגיות רבות חדשות מבוססות על "זמן אמיתי", כמו מערכות ניווט ומסחר. הוספת וגריעת שניות עלולה לשבש את המערכות הללו. כך, לדוגמה, השנייה שנוספה ל-2012 הפילה אתרים פופולריים כמו אמזון, בשל היעדר סינכרון בין מערכת קיצוב זמן הפנימית של לינוקס לזמן של שאר המחשבים שניסו לתקשר עם מחשבי אמזון. בשנים האחרונות נשמעת דרישה להפסיק להשתמש ביממה שמשית כסטנדרט למדידת זמן ולעבור ליממה אטומית, שאינה תלויה בגורמים חיצוניים.

תגיות:
  • כדור הארץ
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

Save the date: The 16th Ilan Ramon International Space Conference

The conference, will take place on Jan 26-27, 2020. 

3.01.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
the 16th Ilan Ramon International Space Conference
the 16th Ilan Ramon International Space Conference

The Israeli Space Agency will be hosting the 16th Ilan Ramon International Space Conference as part of the 2021 Israel Space Week events on Jan 26-27, 2021. 

With confirmed attendance of heads of space agencies, leading space industries, space entrepreneurs, investors and space professionals, the Ilan Ramon conference has always been a vibrant meeting point in the great city of Tel Aviv. This year, due to the COVID-19 pandemic and the need to maintain social distancing, the conference will be held in a digital format.

The 2021 Conference's title is Pivoting to Space: New opportunities for Industries and Governments.

 

We believe that in every tough situation there is also an opportunity and that the first digital Ilan Ramon Conference will open up new opportunities for the entire space community around the world.


The conference will include key speakers and panels and will offer, in addition, a virtual exhibition that will allow you to meet with leading and promising companies in the space industry and a possibility to schedule meetings with the conference's participants in B2B meetings.

 

For more information and registration

חינוך לחלל
arrow-left
תוכניות חינוך
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconpen

תחרות עיצוב חללי בבתי ספר

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
ילדים בכיתת חלל. אילוסטרציה: Ars Electronica / Robert Bauernhansl via flickr

סוכנות החלל הישראלית, התעשיה האווירית, וקרן רמון מזמינות אתכם לקחת חלק בתחרות עיצוב החלל במסגרת שבוע החלל הישראלי. 

אנו מזמינים אתכם, בתי ספר מכל רחבי הארץ, לשלוח לנו את עיצובי החלל היצירתיים והמרשימים ביותר הקיימים בבית הספר שלכם! ניתן לשלוח לנו כיתה/אזור/מעבדה/ בבית הספר המעוצבים בסגנון חלל!
מבין כל השולחים נבחר 3 עיצובים מנצחים

הפרסים למנצחים:

  • מקום 1 - דגם של ננו לווין מהתעשיה האווירית
  • מקום 2 - סיור בתעשיה אווירית (הסיור הוא לכיתה, מכיתות ט' ומעלה לאחר שיוסרו המגבלות)
  • מקום 3 - הרצאה מיוחדת: הישראלי השני בחלל


על מנת להשתתף בתחרות, יש למלא את הטופס הזה במלואו עד לתאריך 18.1.2021

תייגו #שבועהחללהישראלי ברשתות החברתיות ותמונותיכם/ן יוצגו באתר סוכנות החלל הישראלית.

קריטריונים לבחירת העיצוב המנצח:

  • 30% יצירתיות
  • 30% חדשנות
  • 10% נוכחות במרחב הבית ספרי
  • 30% עד כמה העיצוב מעשיר ונותן ידע


לפרטים נוספים ושאלות ניתן לפנות לדנה באמצעות דוא"ל

תגיות:
  • ירח מלא
דוכיפת 2: ננו-לוויין התלמידים
דוכיפת 2 אינו עוד פרויקט חינוכי לתלמידים חובבי חלל, אלא משימה מדעית ראשונה מסוגה המשתלבת בפרויקט מחקר של האיחוד האירופי, QB50
24.10.2021 - 26.10.2021
צוות החדר הנקי, תלמידי מרכז המדעים הרצליה
צוות החדר הנקי, תלמידי מרכז המדעים הרצליה

סוכנות החלל הישראלית, התעשיה האווירית, וקרן רמון מזמינות אתכם לקחת חלק בתחרות עיצוב החלל במסגרת שבוע החלל הישראלי.  אנו מזמינים אתכם, בתי ספר מכל רחבי הארץ, לשלוח לנו…

אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

מפגש חשיפה: עיצוב תכנית לימודים חדשה העוסקת בחלל

-

במסגרת יוזמה של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והפיקוח על הוראת הפיזיקה במשרד החינוך, אוניברסיטת תל אביב מפתחת כיום תכנית לימודים חדשה העוסקת בחלל. תכנית הלימודים כוללת מגוון נושאים הקשורים לאסטרונומיה, חקר החלל והיקום, לוויינים ופיתוח משימות חלליות.

 

בימים אלו אנחנו מגבשים קבוצת התנסות של מורים בעלי ניסיון בהוראת מדע וטכנולוגיה בתיכון או בחטיבות ביניים בעלי זיקה לתחום החלל, במטרה להעריך, לבחון ולספק משוב עבור חומרי הלמידה המפותחים. משך תקופת ההתנסות שלושה חודשים ומורים שישתתפו בה יקבלו גמול כספי עבור הזמן שהשקיעו.

עבור מי נועדה התוכנית:

  • הערכה חלופית בהוראת 30% מתכנית הלימודים ל-5 יח"ל לבגרות.
  • תלמידי עתודה מדעית- טכנולוגית בחטיבות הביניים.
  • בסיס לעבודות מחקר ופרויקטים בהיקף 5 יח"ל במגמות טכנולוגיות.

 

מורים המלמדים במגמות מדעיות וטכנולוגיות בתיכון או בחטיבת ביניים – התכנית מיועדת עבורכם! אנחנו מזמינים אתכם למפגש חשיפה מיוחד, שבמהלכו תוצג התוכנית ויוסבר לעומק מה נדרש מהמורים. 

 

פרטים נוספים על מפגש החשיפה:

  • עבור מי: מורים המעוניינים להכיר ולהשפיע על תכנית הלימודים שנכתבת בימים אלו
  • מתי: יום ראשון, 17.1.2021 בשעה 16:30
  • איפה: המפגש יתקיים במתכונת מקוונת. לנרשמים ישלח לינק.
  • הרשמה: יש להירשם מראש כאן. 
  • פרטים נוספים: לשאלות נוספות ניתן לפנות לשרון משאל באמצעות מייל 
Event Image
עיצוב תכנית לימודים חדשה העוסקת בחלל. אילוסטרציה: pixabay
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

אבן דרך במסע הישראלי לירח: החלו הניסויים באפוד של חברת סטמראד בתחנת החלל

האפוד המגן מפני קרינה במסעות ממושכים לחלל העמוק צפוי להיבחן גם במשימת ארטמיס-1 בסוף 2021

בר חיון
10.01.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
חליפת סטמראד בקופולה שבתחנת החלל הבינלאומית. צילמה: ג'סיקה מאייר, באדיבות NASA
חליפת סטמראד בקופולה שבתחנת החלל הבינלאומית. צילמה: ג'סיקה מאייר, באדיבות NASA

המעבדה הלאומית האמריקאית בתחנת החלל הבינלאומית הודיעה כי אסטרונאוטים החלו לערוך ניסויים על האפוד שפיתחה להגנה מפני קרינה בחלל. הניסויים, שהחלו החודש ויימשכו בחודשים הקרובים, הם אבן דרך חשובה בתוכנית ארטמיס של נאס"א להחזיר אסטרונאוטים לירח ובהמשך למאדים. 

 
התפרצויות סולאריות עם מינון קרינה גבוה במיוחד הן אחת הסכנות הגדולות הנשקפות לאסטרונאוטים במשימות לחלל העמוק. במשימות ממושכות, קרינה כזו עלולה לפגוע בתפקודם ובטווח הארוך אף להיות קטלניות. אפודי אסטרו-ראד (AstroRad) מספקים הגנה על אסטרונאוטים מפני קרינה מסכנת חיים בחלל העמוק. האפודים פותחו על ידי חברת סטמראד הישראלית בשיתוף פעולה עם ענקית התעופה והחלל לוקהיד מרטין, ובמימון וסיוע סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה והרשות לחדשנות.
 
לאחר שאפוד ניסוי שוגר בנובמבר 2019 היתה זו הפעם הראשונה שהתנוסס דגל ישראל בתחנת החלל. האפוד הראשון מותאם לנשים ועתה, עם הגעתה של האסטרונאוטית שאנון ווקר לתחנת החלל על סיפון החללית דראגון של ספייס-אקס, החלו בדיקות מקיפות שמטרתן לאמוד את הנוחות והארגונומיה של האפוד בתנאי חוסר כבידה במהלך שורה של משימות מורכבות הכוללות פריקת מטען מחלליות עוגנות, עריכת ניסויים מדעיים, שימוש בזרוע הרובוטית על מנת ללכוד קפסולה ועוד. בנוסף, האפוד ילבש במהלך תחזוקה שוטפת ואף יבחן במהלך שינה. הנוחות והארגונומיה של האפוד הן בעלות חשיבות יתרה שכן התפרצות סולארית עלולה להימשך מספר ימים ואף שבועות.
 

כרטיס טיסה למאדים

עד היום כל המשימות המאוישות לחקר החלל, מלבד טיסות אפולו לירח, הוגבלו למסלול קרוב לכדור הארץ (עד למרחק של כאלפיים קילומטרים). במרחק זה האסטרונאוטים מוגנים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ מפני מרבית איומי הקרינה, לרבות התפרצויות סולאריות קטלניות וקרינה קוסמית גלקטית. כחמישים  שנה לאחר שביקרו בני אדם בירח בפעם האחרונה, תוכנית ארטמיס מתכוונת להחזיר אותם לשם. אולם הפעם, הכוונה היא לחזור לירח למשימות ארוכות ואף להגיע למאדים. לכן, כחלק מתכנון משימות מאוישות ממושכות בחלל העמוק, נאס"א  חיפשה פתרונות הגנה מפני איום החשיפה לקרינה מסוכנת. ההבטחה המגולמת בטכנולוגיה הישראלית שפיתחה סטמראד,המבוססת על הגנה סלקטיבית של האיברים הרגישים ביותר, עשויה בסופו של דבר לספק לה ולמדינת ישראל כרטיס לירח והלאה, למאדים.
 
 
בנובמבר 2021, במסגרת הסכם עם נאס"א ובשיתוף סוכנות החלל הגרמנית (DLR), האפוד ישוגר על גבי החללית אוריון של נאס"א במשימת ארטמיס 1 למסלול סביב הירח על מנת לבחון את האפקטיביות שלה כנגד הקרינה בחלל העמוק. טיסה זו תהיה בלתי מאוישת אך תישא שתי בובות בדמות אישה: האחת, "זוהר", תלבש את האפוד, והשניה, "הלגה", שלא תלבש אותו. לאחר חזרתן של שתי הבובות עמוסות חיישני הקרינה, ניתן יהיה להשוות ביניהן ולבדוק האפקטיביות של האפוד.
 
קראו עוד:
  • מסכמים את 2020 בחלל: מיקרובים בענני נוגה, סינים בירח ואילון מאסק בכל מקום
  • החללית בראשית 2: ישראל חוזרת לירח
  • סדרת מחקרים מעוררת חשש לגבי שהייה ממושכת בחלל בעתיד
  • אילו חפצים נותרו על הירח ממשימות אפולו?
  • איפה כדאי להקים מחנה על הירח?
 

בדרך לירח, עוצרים בתחנת החלל

משימת ארטמיס 1 תשמש למעשה בתור המבחן האמיתי ליעילות האפוד אסטרו-ראד. כיצד ניתן יהיה לבחון זאת אם במקרה במהלך המסע לא תהיה כל התפרצות סולארית מסוכנת? "במהלך המשימה החללית צפויה לחצות את חגורות ואן אלן במשך 4 שעות בכל כיוון", מסביר ד''ר אורן מילשטיין, מנכ''ל סטמראד. "בחגורות ואן אלן מרוכזים חלקיקים טעונים מהשמש, הנהדפים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ. המעבר באזור הזה יאפשר לנו לקבל אומדן של ספיגת קרינת שמש עוצמתית ומרוכזת, כאילו החללית ספגה קרינה מסופת שמש אמיתית". 
 
"הניסוי באסטרו-ראד במסגרת משימת ארטמיס 1 נועד להבטיח את ההגנה על אסטרונאוטים בטיסות מאוישות בעתיד", מוסיף אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. "לאחר חזרת החללית לכדור הארץ מדענים ישוו את ספיגת הקרינה בין שתי בובות אדם: הבובה זוהר, שתלבש את אפוד אסטרו-ראד, והבובה הלגה, שתטוס ללא האפוד". 
 
אם תוצאות הניסויים יהיו משביעות רצון, החליפה עשויה להיות משוגרת גם במשימת ארטמיס 2 בשנת 2023. תהיה זו הטיסה המאוישת הראשונה לירח מאז 1972.
 
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

חוקרים: מצאנו ראיות לקיומו של אסטרואיד ענק בגודל קרס

קוטר האסטרואיד, שלא נמצא עוד במערכת השמש, מוערך בין 750 ל-1,770 ק"מ

עודד כרמלי
6.01.2021
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
פיטר ג'ניסקנס, שהוביל את החיפוש מטעם מכון סט"י, מוצא מטאוריטים במדבר. קרדיט: NASA / SETI / P. Jenniskens
פיטר ג'ניסקנס, שהוביל את החיפוש מטעם מכון סט"י, מוצא מטאוריטים במדבר. קרדיט: NASA / SETI / P. Jenniskens

במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Astronomy, צוות מדענים ממכון המחקר סאות'ווסט (SwRI) טוען כי מצא ראיות לקיומו של אסטרואיד חדש וענק בגודל קרס – כאן בכדור הארץ, במטאוריט קטן שנמצא בסודן. 

 

אסטרואידים הם שאריות מהיווצרות מערכת השמש לפני 4.6 מיליארד שנה. רובם שוכנים בחגורת האסטרואידים, בין מסלוליהם של מאדים וצדק, אבל התנגשויות ואירועים אחרים שברו אותם לחתיכות ופלטו את החתיכות האלה למערכת השמש הפנימית – אלו הם המטאורים והמטאוריטים שפוגעים לעיתים קרובות בכדור הארץ.

 

להוציא מספר מועט של איסוף דוגמיות קרקע, כמו היאבוסה-2 של סוכנות החלל היפנית ואוסיריס רקס של נאס"א, למדענים אין דרך לנתח ישירות את הרכבם הכימי של האסטרואידים הגדולים. אבל על ידי ניתוח המטאוריטים שנופלים לכדור הארץ, מדענים יודעים להעריך מהם התנאים ששררו באסטרואיד המקורי – לפני הינתקות החתיכה. מטאוריטים אלה הם כרונדריטים פחמניים, מטאוריטים סלעיים, קדומים ונדירים יחסית, שנחשבים למשקפים נאמנה את האסטרואידים שמהם פוצלו, כמו בובת מטריושקה.

 

416_16_psyche_main.jpg

קוטרם של חלק מהאסטרואידים גדול מספיק כדי שמסתם תיצור מינרלים שלא יכולים להיווצר באסטרואידים קטנים. איור האסטרואיד פסיכה: ASU/Peter Rubin
קוטרם של חלק מהאסטרואידים גדול מספיק כדי שמסתם תיצור מינרלים שלא יכולים להיווצר באסטרואידים קטנים. איור האסטרואיד פסיכה: ASU/Peter Rubin

 

המפתח לתעלומה: מינרל נדיר 

ב-2008, אסטרואיד בקוטר ארבעה מטרים בשם הקטלוגי 2008 TC3 חדר לאטמוספרה של כדור הארץ, והתפוצץ לכ-600 מטאוריטים מעל צפון סודן. לפי הערכות, אירוע מסוג זה קורה פעמיים בשנה, אלא שהפעם, לראשונה בהיסטוריה האנושית, אסטרונומים ידעו על הפגיעה הצפויה, נערכו מראש והצליחו לאסוף כ-10.5 ק"ג של דוגמיות מהאסטרואיד. אחר כך, האסטרואיד זכה לשם הרשמי אלמהטה סיטה, או "תחנה שש", שכן הוא התפוצץ סמוך לתחנת הרכבת מספר 6 בדרך לבירה חרטום.

 

למדעני SwRI הוקצתה דוגמית בת 50 מ"ג מאלמהטה סיטה לצורך מחקר במיקרוסקופ תת-אדום, בניסיון לקבוע את הרכבו את האסטרואיד השלם ממנו ניתק. ניתוח ספקטרלי של הדוגמית זיהה מנעד של מינרלים שבאו במגע עם מים, כפי שמצופה מכרונדיטים פחמניים, אבל הם גילו בו גם אמפיבול – מינרל שנוצר אך ורק תחת לחצים וטמפרטורות גבוהים.

 

אמפיבול הוא מינרל נדיר באסטרואידים מסוג כונדריטים פחמניים, והוא נמצא רק פעם אחת בעבר, באסטרואיד אלנדה שהתפוצץ ב-1969 מעל מדינת צ'יוואווה שבמקסיקו, וגם אז כשיירים בלבד. מאחר שלחץ הוא תוצר של מסה, ומסה תוצר של גודל, האסטרואיד המקורי היה צריך להיות גדול מאוד – ואילו רוב האסטרואידים מסוג כרונדיט פחמני הם בקוטר של פחות מ-100 ק"מ, ולא ידוע על אף אסטרואיד שמסוגל לייצר תנאים כאלה. 

 

למעשה, החוקרים חישבו ומצאו כי האסטרואיד 2008 TC3 ניתק מאסטרואיד פחמימני ומימי גדול בהרבה, שקוטרו בין 650 ל-1,770 ק"מ. לשם השוואה, קוטרו של כוכב הלכת הננסי קרס – הגוף הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים – הוא 940 ק"מ בלבד.

 

הדמיה ממוחשבת של האסטרואיד אלמהטה סיטה מסתובב במהירות על צירו לפני שחדר לאטמוספרה של כדור הארץ. קרדיט: Astronomical Institute of the Charles University

 

ותודה לאסטרואידים

אז איפה האסטרואיד הענק הזה? אנחנו לא יודעים, אבל הוא כנראה לא מסתובב יותר במערכת השמש – אחרת היינו רואים אותו. כך או כך, אין סיבה להניח כי אסטרואיד המקורי של אלמהטה סיטה הוא יחיד במינו. נראה כי בעבר הרחוק, אסטרואידים גדולים מאוד, שנשאו הרבה מאוד מים, נוצרו ונעלמו – אולי אחרי שהתנגשו בכוכבי לכת וסיפקו להם חלק מהמים שאנו רואים היום באוקיינוסים למשל.


 

תגיות:
  • אסטרואיד
  • קרס

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 152
  • 153
  • 154
  • 155
  • 156
  • 157
  • 158
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית