אילו היינו יכולים לטוס במהירות האור לירח, הייתה זו רק קפיצה קטנה עברנו, בסך הכל קצת יותר משנייה והיינו מגיעים. אפילו מסע במרחבי מערכת השמש הענקית שלנו היה מתקצר לו היינו יכולים לטוס אפילו קרוב למהירות האור. מסע אל מאדים למשל, שבחלליות המהירות ביותר כיום צפוי לארוך כחצי שנה, ייקח דקות ספורות בלבד. לצערנו, טיסה במהירות האור היא לא אפשרות סבירה מחוץ לסרטי מדע בדיוני, אז כדי להתנחם בכך שעלינו לטוס זמן ארוך כל כך כדי להגיע לכל מקום, אנו מזמינים אתכם לניסוי טעים במיוחד, שיעזור לנו למדוד את מהירות האור בעזרת… שוקולד!

מה עושים:

1. הוציאו את הצלחת המסתובבת מהמיקרוגל. 
2. פתחו את חפיסת השוקולד, והניחו אותה בשלמותה במרכז הצלחת כאשר היא הפוכה, ללא אריזת אלומיניום או נייר.
3. הכניסו למיקרוגל, כאשר חפיסת שוקולד מונחת על הצלחת בצורה ישרה במקביל לדלת. 
4. חממו את השוקולד ל20-30 שניות בעוצמה מלאה.
5. הוציאו את הצלחת עם השוקולד בזהירות(!) ושימו על משטח ישר.
6. בדקו: האם יש מקומות שבהם השוקולד נמס?
7. לצורך מדידה - עלינו למצוא לפחות שתי נקודות המסה. אם קיבלתם נקודה אחת בלבד - עניין של מעט מזל - סמנו את הנקודה שנמסה באופן ברור, למשל על ידי חתיכת נייר קטנה, מקמו את השוקולד מחדש במיקרו - במקום או זווית שונים מהאופן בו הטבלה הונחה במיקרו בפעם הראשונה - והפעילו שוב למשך 20-30 שניות.
8. בעזרת סרגל, מדדו מהו מרחק בין מרכז הנקודות בהן השוקולד נמס. 
9. המרחק המתקבל שווה לאורכו של חצי מגל המיקרוגל. לכן - יש להכפיל את תוצאת המדידה ב-2 כדי לקבל את אורך הגל המלא. 
10. המירו את אורך הגל שחישבתם בסנטימטרים - למטרים. עשו זו על ידי חלוקת התוצאה ב 100. למשל - אם אורך הגל שמדדתם הוא 10 סנטימטרים - לאחר ההמרה נקבל 0.1 מטרים. 
11. בצד האחורי של המיקרוגל שלכם, תמצאו מדבקה עם פרטים טכניים על המכשיר. בין היתר - יהיה כתוב שם התדר בו פועל המכשיר ביחידות של MHz. הרץ (Hz) הוא מספר התנודות בשנייה. M נמצא שם כדי לציין את המספר מיליון. מה הכוונה? שאם כתוב לכם שהמיקרוגל שלכם עובד ב 2100 MHz, הוא בעצם בתדר של2,100X1,000,000 או במילים אחרות -  2,100,000,000 תנודות גל בשניה! מאוד מהר. 
12. רשמו לכם את התדר של המיקרוגל שלכם. כן, כן - את המספר הגדול והמפחיד הזה. 
13. כעת לחישוב: אורך הגל X תדר המיקרוגל = מהירות האור במטרים לשנייה.
14. מהי התוצאה שקיבלתם? האם אתם יודעים מהי מהירות האור? גגלו כדי להשוות לתוצאה שקיבלתם. 
15. צלמו את עצמכם עם טבלת השוקולד הנמסה, והעלו לאינסטגרם תחת התיוג: #שבועהחללהישראלי 

התיישבות על מאדים מזמנת אתגרים רבים. אחד האתגרים הבולטים הוא המחסור בחמצן לנשימה. למזלנו הרב - מה שכן קיים בשפע על מאדים הוא קרח מים, הנמצא הן בקטבים של מאדים, והן בקרקע הקפואה שלו. מים כידוע - עשויים משני חומרים, מימן וחמצן, וכעת כל שנותר לכם הוא ללמוד איך לפרק את המים למרכיבים הללו. אז איך עושים זאת? בעזרת חשמל, איזו שאלה. נזרים חשמל בתוך כוס מים, ונוכל לראות בועות קטנות שנוצאות במים - בועות של חמצן ומימן. התהליך זה, אגב, נקרא אלקטרוליזה. מחשמל!

הנחיות בטיחות: יש לבצע את הניסוי בליווי הורה בלבד. לא לגעת בסוללה עם ידיים רטובות וחשופות.

מהלך הפעילות:

1. ממלאים את הכוס השקופה שלנו במים עד החצי.
2. מוסיפים את המלח ומערבבים
3. לוקחים את מלבן הקרטון ועושים בו שני חורים עם מרחק של 3 סנטימטרים אחד מהשני
4. מניחים את הקרטון עם החורים על כוס המים. 
5. לתוך החורים מכניסים את העפרונות המחודדים משני הצדדים, כך שצד אחד של כל עפרון טובל במים, ואילו הצד השני בולט מעל הקרטון ומחוץ לכוס.
6. אנחנו רוצים לחבר את החוד של כל עפרון - לקוטב אחר של הבטריה. כך שחוד עפרון אחד יהיה מחובר לפלוס, ואילו השני למינוס.
7. לצורך חיבור העפרונות לבטריה - ניתן להיעזר בפקק סוללת 9V ייעודי, או פשוט בנייר הכסף כמו בתמונה הבאה:

   

    

8. המים בכוס יתחילו להעלות בועות לאט. בועות של חמצן בצמוד לעפרון אחד, ומימן בצמוד לשני.

איך כוכבי הלכת סובבים סביב השמש והירח סביב כדור הארץ? איך לוויינים לא נופלים לכדור הארץ?

גרמי שמיים רבים נעים בתנועה סיבובית. במערכת השמש שלנו כוכבי הלכת מקיפים את השמש, הירח שלנו מקיף את כדור הארץ וירחים נוספים מקיפים כוכבי לכת אחרים. גרמי שמים רבים גם נעים סביב צירם, בדומה לסיבוב כדור הארץ סביב צירו. תנועה סיבובית יוצרת כוח מעניין המכונה כוח צנטריפוגלי. כוח זה מצוי גם ממש לידינו במכונת הכביסה ובמייבש, הוא נמצא כשהכלבה מתנערת ומתיזה עליכם את כל המים מהפרווה שלה ואפילו בגן השעשועים בקרסולה. מוכנים להתנסות בו?
מומלץ לבצע את הניסוי בנוכחות מבוגר/ת.

אז מה עושים?

1. בתנועת סיבוב של העט צרו שני חורים קטנים בחלק העליון של הכוס. החורים צריכים להיות אחד מול השני משיני צדי הכוס. 
2. קישרו כל קצה של החוט לחור אחר בכוס. 
3. מיזגו כרבע כוס מים (ואם אתם באמת נועזים, מזגו כוס שלמה) 
4. צאו למרפסת, לחצר או למקום עם מרחב פתוח שיכול להירטב.
5. החזיקו באמצע החוט שמחובר לכוס והתחילו לנדנד את הכוס בעדינות מעלה ומטה, מצד לצד. כשאתם מוכנים- הגבירו בהדרגה את התנועה וסובבו סיבוב שלם! 

האם המים נשפכו? אם עשיתם את הניסוי נכון- הם לא נשפכו למרות שהם היו "תלויים" מעליכם. 

מה קורה כאן?
תנועה סיבובית יוצרת כוח הפועל מהמרכז כלפי חוץ. אנחנו מרגישים את הכוח הזה כשהרכב פונה בחדות ימינה או שמאלה ואנחנו 'נזרקים' לצד הנגדי, או כשאנחנו מסתובבים במהירות בקרוסלה ונדחפים החוצה. זה הכוח הצנטריפוגלי. כוח זה פועל גם על המים בכוס בעת התנועה הסיבובית. המים נדחפים לכיוון תחתית הכוס וכך אינם נופלים למטה ונשפכים מהכוס. האיזון בין הכוח שמושך למרכז הסיבוב, המיוצג על ידי החוט, לכוח הצנטריפוגלי הדוחף הרחק מהמרכז, מייצב גופים במסלול מעגלי בחלל, כך שהגוף המסתובב לא ייפול לכיוון הכוכב, אבל גם לא יעוף הרחק ממנו.
 

בטילים המשוגרים לחלל מתרחש תהליך כימי המייצר את הכוח המניע שלהם. האם אפשר ללמוד מ...גזר על האופן בו טילים נעים? הצטרפו אלינו לניסוי פשוט עם חומרים מהמטבח הביתי וגלו את כוחו של הגזר!

יש לבצע את הניסוי בנוכחות מבוגר/ת כמו כן, הניסוי עלול להרטיב את משטח העבודה.

מה עושים?

1. מזגו 250 מ"ל (בערך כוס אחת) חומץ לתוך הבקבוק.
2. חתכו את אחד מקצוות הגזר כך שיהיה בצורה של חוד, נסו לאטום את פיית הבקבוק עם הגזר. אם צריך, התאימו את גודל הגזר עם הסכין לפיית הבקבוק. 
3. התאמנו על סגירת פיית הבקבוק עם הגזר עוד לפני תחילת הניסוי והתגובה הכימית. לחצו את הגזר בחוזקה ובתנועה סיבובית לתוך פיית הבקבוק כדי שיאטום את הבקבוק. שימו לב שהגזר לא גדול וכבד מדי. הוציאו את הגזר מהפייה. 
4. הניחו שתי כפיות סודה לשתיה במרכז ריבוע נייר טואלט, גלגלו את הנייר לכדי שקיק קטן. 
5. הגיע רגע האמת – בזריזות הכניסו את הנייר המגולגל עם האבקה לתוך החומץ, אטמו את הבקבוק בחוזקה בעזרת הגזר, הניחו את הבקבוק וברחו למקום רחוק. שימו לב, במידה וניתן לשמוע גז יוצא מהבקבוק זה מרמז על כך שהגזר לא אוטם מספיק טוב את הבקבוק ויש לבצע את הניסוי מההתחלה ולהתאמן על האטימה.

מה קורה כאן?
בבקבוק מתחילה תסיסה ונוצרות בועות. זו תגובה כימית המתקיימת בין החומץ לסודה לשתייה, מהלכה נוצר גז הנקרא פחמן דו חמצני, המוכר לכם ממשקאות מוגזים כמו קולה וספרייט. הגז מתפשט בתוך הבקבוק, אך מכיוון שהבקבוק אטום היטב, אין לגז עוד הרבה מקום להתפשט אליו והוא נדחס ומתחיל ללחוץ על דפנות הבקבוק. דפנות הבקבוק עמידות, אך הלחץ הולך וגדל. נקודת החולשה היא פקק הגזר שמשוגר כלפי מעלה בלחץ הגז.

קיבלנו טיל ביתי, טיל גזר! למעשה, הגזר נע יותר כמו כדור שמשוגר מתותח מאשר כמו טיל. שלא כמו הגזר הנע בעקבות לחץ הגז שנשאר בבקבוק, טילים המשוגרים לחלל נושאים עימם את הדלק שלהם.
כמה גבוה עף הגזר? תוכלו לנסות עם כמויות שונות של חומץ ואבקת סודה לשתייה ולהבחין בהבדלים.
 

מה לדעתכם תיראו בחלל אם תהיו שם? איך נראים כוכבי הלכת מקרוב? באיזה כוכב לכת דמיוני תרצו לגור? איך מגיעים לחלל מהר? השתמשו בדימיונכם וציירו לנו כל העולה על דעתכם בנושא חלל ואסטרונומיה.

מה עושים?

1. ציירו ציורי חלל. אינכם צריכים להמציא דבר. אם אין לכם רעיון הסתכלו בתמונות מנושאי חלל וציירו מה שראיתם.
2. שלחו לנו את הציור שלכם באמצעות טופס זה וחלק מהציורים יוצגו במשדר הערב של המדעטק, ביום שלישי 26.1.21. 
3. העלו לאינסטגרם ותייגו: #שבועהחללהישראלי

כולנו יודעים שהירח מתמלא במהלך חציו הראשון של החודש ואז הולך ומתרוקן בחצי החודש הבא. אבל למה בדיוק ואיך זה קשור לחגים שלנו? ואיך זה שלפעמים רואים את הירח באור היום?

כדי להבין למה הירח מתמלא במשך חצי חודש ואז מתרוקן בחצי החודש הבא צריך שמש. גדולה חזקה ומאירה באור יקרות, כדור ארץ אחד שאותו מקיף לווין עגול ונאמן, ומדריך אחד מצויין שיסביר איך כל המערכת הזאת עובדת.

מה עושים?

1. קחו כדור כלשהו שיש לכם בבית (לא גולה, היא קטנה מדי) והציבו אותו מול הפנס חדר חשוך במקצת.
2. עמדו מול הפנס ממרחק כמה צעדים והחזיקו את הכדור בינכם לבין הפנס. דמיינו שאתם כדור הארץ, הפנס הוא השמש והכדור הוא הירח שביניהם. איזה חלק של הכדור אתם רואים? החשוך כמובן.
3. המשיכו להחזיק את הכדור באותו מקום מול הפנס והתחילו להסתובבו סביבו (אמנם הירח הוא זה שמסתובב סביב כדור הארץ, אבל בשביל ההדגמה של מופעי הירח, לא משנה מי מסתובב סביב מי). איזה חלק של הכדור אתם רואים עכשיו? הוא הולך ונעשה מואר יותר, נכון? אם תעמדו בין הפנס (השמש) לבין הכדור מבלי לחסום את האור, תראו ירח מלא. 

להסבר המלא, צפו בסרטון.
 

כל אחד יכול לבנות מנוע רקטי פשוט, ואין סיבה שגם אנחנו לא נוכל. אז קדימה, תתכוננו, הכינו את החומרים שהם באמת מאוד פשוטים ונמצאים בכל בית, והצטרפו אלינו לבניית המנוע הרקטי שלכם! תוך כדי העשיה נלמד כיצד מנוע רקטי פועל ומדוע הוא נדחף קדימה? 

בפעילות זו כל המשפחה תהפוך לסוכנות חלל והבית למפעל טילים ובסיס שיגור. נבנה יחד טיל שיטוס ברחבי הבית ובלי להפיל כלום (מבטיחים!). נראה יחד, שאותם חוקים פיזיקליים המאפשרים שיגור של טילים גדולים, תקפים גם לטילים הצנועים שלנו.

מה עושים:

1. קחו חוט דיג או חוט תפירה חזק וקישרו אותו לאחת הידיות בבית. 
2. גיזרו מקשית השתייה חלק של כ-2 ס"מ והשחילו אותו על החוט 
3. נפחו בלון ככל האפשר, אטמו את פיית הבלון באצבעותיכם בלי לקשור. בעזרת שותפכם הדביקו את הבלון המנופח לקשית הקטנה עם נייר דבק. הפייה צריכה להיות מופנית כלפי מטה (לא לעזוב אותה עדיין).
4. בקשו משותפכם למתוח את החוט או לקשור את קצהו השני למקום גבוה בבית. לאחר מכן עזבו את הפיה והנה יצרתם טיל לכל דבר.

כשאנו נושאים משאות כבדים או עולים בעלייה, אנו מרגישים מאמץ בשרירים. זו בדיוק הסיבה בגללה הם בריאים וחזקים. הפעילות כנגד כוח המשיכה בונה אותם ומחזקת אותם. בחלל, ללא הרגשת הכבידה, השרירים נחלשים, דבר שפוגע מאוד בבריאות האסטרונאוטים ויקשה עליהם מאוד לתפקד לאחר החזרה לכבידה של כדור הארץ. לשם כך הם חייבים לעשות כושר בחלל.

אבל אם כוח המשיכה הוא זה שמצמיד אותנו לקרקע, איך אפשר לרוץ בחלל? ואיך אפשר לדווש על אופניי כושר אם אי אפשר לשבת מבלי לרחף?

בפעילות שבסרטון נפרוש מזרון ובאמצעות כמה תרגילים נמחיש מה נדרש מהאסטרונאוטים החיים בחלל על מנת לשמור על כושר. 
 

[[{"fid":"5745","view_mode":"medium","fields":{"alt":"מדעטק","class":"media-element file-default media-wysiwyg-align-center cke_widget_element","data-delta":"1","format":"medium","alignment":"center","field_file_image_alt_text[he][0][value]":"מדעטק","field_file_image_title_text[he][0][value]":false,"external_url":"","form_build_id":"form-_QaLcnSuNpJvpGm7J7wwQFSCMrMIJXEwurG4Vq0z-g8","form_token":"iUiZtlP5BN4HitbDpjSrEL9TOamA3GIPZQjhempPBI0","form_id":"media_wysiwyg_format_form"},"type":"media","field_deltas":{"1":{"alt":"מדעטק","class":"media-element file-default media-wysiwyg-align-center cke_widget_element","data-delta":"1","format":"medium","alignment":"center","field_file_image_alt_text[he][0][value]":"מדעטק","field_file_image_title_text[he][0][value]":false,"external_url":"","form_build_id":"form-_QaLcnSuNpJvpGm7J7wwQFSCMrMIJXEwurG4Vq0z-g8","form_token":"iUiZtlP5BN4HitbDpjSrEL9TOamA3GIPZQjhempPBI0","form_id":"media_wysiwyg_format_form"}},"link_text":null,"attributes":{"alt":"מדעטק","class":"media-element file-medium media-wysiwyg-align-center","data-delta":"1"}}]]

ישראל שיגרה לחלל לוויינים רבים כמו "עמוס" ו"אופק" העוברים מעלינו. ישראל הינה בין המדינות הבודדות בעולם שיש להן את היכולת לשגר לוויינים בכוחות עצמה. לכל לוויין תפקיד ומסלול שונים. מדוע "עמוס" שהוא לוויין תקשורת, מסלולו גבוה יותר מ"אופק"? ואיך תלמידי תיכון בנו לוויין? בעצם שלושה לוויינים, שעדיין מרחפים בחלל. 

בפעילות זו נחפש יחד היכן נמצאים הלוויינים הישראלים ונסביר מדוע מסלולם סביב כדור הארץ כה שונה. בעזרת תוכנת Orbitron נמצא היכן הלוויינים ברגע השידור, ונבין כיצד אפשר לדעת היכן הם יהיו כל רגע בעתיד. תוכנה זו ניתן להוריד חינם למחשב, ובקלות למצוא את מיקומו של כל לוויין שנמצא בשמיים. הסבר כמובן ינתן במהלך ההדגמה שבסרטון שיעלה כאן.

להתקנת התוכנה:

• ראו שבצד ימין כתובה המילה TLE. יש ללחוץ עליה ולהוריד את מה שמופיע בחלון שנפתח ואז לחפש את הלוויינים הישראלים. 
• ישנן תוכנות מקוונות פשוטות יותר או אפליקציות שאפשר להוריד לטלפון, ואיתן אפשר לחפש את תחנת החלל (ISS), למשל, או את טלסקופ החלל האבל. לא בכולן ניתן לאתר את הלוויינים הישראלים. אפשרויות נוספות לדוגמה: התוכנה AMOS 17 ואפליקציות שונות לנייד כנסו לחנות האפליקציות וחפשוSatellite Tracker).