בשבת (28 ביוני) שוגר בהצלחה לוויין יפני לחקר כדור הארץ על גבי מרקיע מסוג H-2A. זוהי הטיסה ה-50 – והאחרונה – של המרקיע העיקרי של יפן, והיא מסמנת נקודת מפנה בתוכנית החלל של ארץ השמש העולה.
המרקיע המריא ממרכז החלל טנגשימה בשעה 19:33 לשעון ישראל, כשהוא נושא את לווין הניטור הסביבתי Global Observing Satellite for Greenhouse Gases and Water Cycle, או GOSAT-GW. את הלוויין, שמשקלו 2,600 ק"ג, בנה תאגיד מיצובישי עבור סוכנות החלל היפנית (JAXA), והוא נועד למדוד גזי חממה, ובעיקר אדי מים.
לחתוך את המחיר בחצי – כדי להתחרות בספייס אקס
השיגור המוצלח היה השיגור ה-50 של המרקיע הדו-שלבי H-2A, ששוגר לראשונה ב-2001 והפך למערכת השיגור הביטחונית, המסחרית והמדעית העיקרית של יפן. למעט שני לווייני תצפית צבאיים שנהרסו כשאחת הרקטות לא נפרדה מהמרקיע, כל 49 השיגורים של H-2A הוכתרו בהצלחה – לרבות כמה משימות מפורסמות, כמו הגשושית היאבוסה 2 ב-2014, שהביאה דוגמיות קרקע מהאסטרואיד ריוּגוּ, והמקפת האמירתית למאדים ששוגרה ב-2020.
הבעיה העיקרית של H-2A הייתה העלויות הגבוהות שלו וקצב הטיסה הנמוך, שהפכו אותו לבלתי אטרקטיבי לשיגורים מסחריים – בטח בעידן המרקיעים הרב-פעמיים. למעט קומץ לוויינים מסחריים, H-2A התמקד בשוק הממשלתי, שמתעדף אמינות על מחיר.
כבר בעשור הקודם הודיעה ממשלת יפן על כוונתה להחליף את H-2A במרקיע החדיש H3, שיציע שיגור בפחות מ-50 מיליון דולר – בהשוואה ל-90 עד 100 מיליון דולר במרקיע הישן. זאת ועוד, ה-H3 החדש מתוכנן להפוך לרב-שימושי בדגמיו הבאים, מהלך שצפוי להוביל להוזלה דרמטית נוספת של עלות השיגור. ביפן – כמו בכל העולם למעשה – מחפשים דרכים להתחרות במרקיעים של חברות "החלל החדש", ובראשם בפאלקון 9 של ספייס אקס.
כמו קודמו, גם ה-H3 פותח בשיתוף פעולה של סוכנות החלל היפנית עם מיצובישי. שיגור הבכורה של המרקיע החדש נערך ב-2023, אלא שהשלב השני לא ניצת – והמרקיע לא הגיע למסלול סביב כדור הארץ. טיסת ניסוי נוספת נערכה בשנה שעברה, והסתיימה בהצלחה, ומאז טס המרקיע בהצלחה שלוש פעמים לחלל – כשהטיסה האחרונה נערכה בפברואר השנה. ב-2024 הודיעה סוכנות החלל של איחוד האמירויות כי היא בחרה ב-H3 למשימה הערבית הראשונה לחגורת האסטרואידים, שתשוגר ב-2028. מעניינת עוד יותר היא הבחירה של ענקית התקשורת הצרפתית Eutelsat לשגר כמה מלווייניה על גבי מרקיעי H3 החל מ-2027, עדות לתחרותיות הפוטנציאלית של המרקיע בזירה המסחרית.
בשנים האחרונות הולך וגובר הרעב מצד המגזר הפרטי לשיגורים זולים ומהירים. שירת הברבור של H-2A עצמו היתה באופן סמלי שיגור החלל הרביעי בפחות מ-13 שעות! כמה שעות קודם לכן שוגר מרקיע קל מסוג אלקטרון של חברת החלל החדש רוקט לב, כשהוא נושא לוויין מסחרי שמפעיליו בחרו לשמור על חשאיות. לפני ואחרי השיגורים של סוכנות החלל היפנית ושל רוקט לב נערכו שני שיגורים של ספייס אקס, אחד מפלורידה והאחר מקליפורניה, שניהם של משגרי פאלקון 9 שנשאו לווייני סטארלינק.
מחויבות יפנית לירח ולמאדים
ומה צופן העתיד ליפן? מעצמת החלל במזרח הרחוק הודיעה כי היא נשארת מחויבת לפרויקט ארטמיס, למרות הקיצוצים שמתכנן ממשל טראמפ בתוכנית – וההתמקדות החדשה במאדים. יצוין כי יפן חתמה בשנה שעברה על הסכם עם נאס"א לשיגור שני אסטרונאוטים יפנים, ורכב נדידה ירחי מתוצרת מיצובישי, אל פני הירח. עוד לא ברור אם יפן תשקיע מחדש את הכסף שהיא תכננה להוציא על תחנת החלל הירחית הבינלאומית, הלונר גייטוויי, שכנראה כבר לא תצא לפועל בשל הקיצוצים. יפן עתידה הייתה לבנות מודול מגורים יחד עם סוכנות החלל האירופית, וכן לבנות מעגן לחלליות אספקה בתחנה החדשה. חלק מהרכיבים כבר נבנו, ושני הפרויקטים נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים.
באשר לתוכניות שלה, יפן מתכננת לשגר בשנה הבאה משימת איסוף דוגמיות ראשונה לירח של מאדים – פובוס. בשל הקושי להביא דוגמיות קרקע מאדמת מאדים חזרה לכדור הארץ, משימת Martian Moons eXploration, או MMX, תנסה להביא כמה עשרות גרמים מאדמת הירח הקטן פובוס לניתוח כאן במעבדות כדור הארץ. אם פובוס ואחיו הזעיר דימוס הם אסטרואידים תועים שמאדים לכד במרוצת השנים, דוגמיות הקרקע יוכיחו זאת. ואם יתברר שהאדמה בפובוס דומה לזו שרוברים ונחתות מדדו על מאדים – כלומר שהירחים הם בשר מבשרו של מאדים, והם ניתקו ממנו כתוצאה מהתנגשות עוצמתית, כמו הירח שלנו, ניתוח הדוגמיות עשוי לפתור את אחת השאלות הפתוחות הגדולות במדעים פלנטריים: האם התקיימו חיים במאדים?
במקביל, יפן מתכננת להשתמש ב-H3 החדיש שלה גם כדי להגיע לירח. לאחר מכן, יחד עם סוכנות החלל ההודית (ISRO), יפן תשגר ב-2028 את Lunar Polar Exploration Mission, או LUPEX. המשימה תכלול נחתת ורובר לחקר הקוטב הדרומי של הירח, במטרה לאמוד את כמויות מי הקרח האגורות במכתשים המוצללים תמידית. יפן תספק את המרקיע, הודו תבנה את הנחתת ושתי מעצמות החלל האסייתיות יבנו יחד את הרובר.
