שמעתם פעם רעידת אדמה על מאדים? הנחתת אינסייט (InSight) של נאס"א, שנחתה באזור קו המשווה של מאדים בנובמבר 2018, הצליחה למדוד – ולהקליט – את רעידת האדמה המאדימית (Marsquake) הראשונה בהיסטוריה ב-6 באפריל.
כאן בכדור הארץ, רעידות אדמה נגרמות בעיקר על ידי תנועת הלוחות הטקטוניים. במאדים אין פעילות כזו, אולם מדענים חשדו במשך זמן רב שייתכנו רעידות אדמה חלשות ופזורות על כוכב הלכת האדום כתוצאה מההתקררות האיטית של ליבתו – בדומה לרחשים שאנו שומעים במזג אוויר קר במיוחד, כשחומרים שונים בבית מתכווצים ומתחככים זה בזה.
וכך זה נשמע. כמו בטן מקרקרת ברוח.
אינסייט נשלחה להציב תחנת ניתור נייחת על מאדים, המצוידת בשלושה חיישנים מדעיים: סיסמוגרף שינתר רעידות אדמה, "חפרפרת" שתחפור באדמת מאדים לעומק של חמישה מטרים כדי לבדוק את הטמפרטורה מתחת לפני השטח ומכשיר שימדוד את מהירות הסיבוב של כוכב הלכת על צירו. יחד, חיישנים אלו עתידים לספק לנו הצצה ראשונה לקרביים של כוכב לכת זר – לגודל ולהרכב הגלעין, המעטפת והקרום – ולאפשר למדענים להשוות את אלו לפנים כדור הארץ. בנאס"א מקווים שההצצה תספק תובנות חדשות לגבי ראשית מערכת השמש והיווצרות כוכבי הלכת הסלעיים.
21444_PIA22232_1280.jpg
ב-6 באפריל, הסיסמוגרף הרגיש של אינסייט, שמכוסה במגן מיוחד מפני הרוח, מדד תזוזה זעירה מפנים כוכב הלכת. תזוזות משניות נמדדו ב-14 במרץ, ב-10 באפריל וב-11 באפריל, אולם בנאס"א לא יודעים לומר בוודאות מה מקורן – וייתכן שמדובר בוויברציות כתוצאה מפגיעות מטאוריטים או בוויברציות שגרמה החפרפרת של אינסייט, החופרת בסמוך לסיסמוגרף. אולם הרעידה העיקרית ב-6 באפריל הייתה כפי הנראה (או הנשמע) רעידת אדמה מאדימית.
העולם הרועד השלישי
יצוין שכבר משימות ויקינג ב-1976, הראשונות שנחתו על מאדים, צוידו בסיסמוגרפים, אבל מאחר שהם לא נגעו באדמה עצמה אלא היו חלק מהנחתת – המכשירים לא הצליחו למדוד פעילות תת-קרקעית. אינסייט הצליחה להציב את הסיסמוגרף על פני השטח, ובכך להצטרף לארבעת הסיסמוגרפים שהוצבו על אדמת הירח בתוכנית אפולו והוכיחו את קיומן של רעידות אדמה חלושות וארוכות בירח (Moonquake).
ככלל, כל כוכבי הלכת הסלעיים במערכת השמש, קל וחומר כל כוכבי הלכת הסלעיים ביקום, נוצרים בתהליך שנקרא דיפרנציאציה פלנטרית (planetary differentiation). בתהליך זה מופרדים החומרים השונים לפי תכונותיהם הפיזיות והכימיות, כך שחומרים צפופים יותר שוקעים פנימה למרכז וחומרים צפופים פחות נשארים קרובים לפני השטח. מסיבה זו גלעין כדור הארץ מורכב מיסודות מתכתיים כמו ברזל וניקל, ואילו יסודות קלים יותר, כמו חמצן, סיליקון ואלומיניום, מרכבים את קרום כדור הארץ – עליו כולנו חיים. אלא שדיפרנציאציה פלנטרית היא תהליך שאנו יודעים מעט מאוד לגביו, שכן יש בידינו מידע רק על דוגמא אחת שלו – כדור הארץ. על ידי השוואת תוצאות התהליך בכדור הארץ לאלו של מאדים, אינסייט עתידה לספק הסבר טוב יותר לאבולוציה של כוכבי לכת סלעיים.
למרות ההתרגשות, רעידת האדמה המאדימית הראשונה הייתה חלשה מדי, כך שלא ניתן לחלץ ממנה מידע על פנים כוכב הלכת. כך, למשל, בנאס"א קיוו שניתוח התהודה של רעידה כזאת יצליח לאשש או להפריך את השערת קיומם של כיסי מים מתחת לפני השטח – ונראה שבשביל זה נצטרך לחכות לרעידה הבאה, במה שהוא רשמית ענף מדעי חדש: סיסמולוגיה מאדימית.