חברת Creation-Space ממשיכה להרחיב את פעילותה במצפה רמון ומשיקה בוטקמפ חלל ראשון מסוגו בישראל, בדרך להקמת קמפוס למחקר ופיתוח פתרונות טכנולוגיים בעלי ערך דואלי, כלומר, עם יישומים גם בחלל וגם על פני כדור הארץ. המהלך הוא חלק מחזון רחב להקים מרכז חדשנות, ניסוי ופיתוח הפועל במצפה רמון ומחבר בין תעשיות ישראליות ובינלאומיות. בבוטקמפ לוקחים חלק סטארטאפים שנבחרו להשתתף בתוכנית האקסלרציה של Creation-Space, אשר מתקיימת פעמיים בשנה.
השקעה אסטרטגית בחדשנות חוצת גבולות
תחום המחקר והפיתוח לחלל העמוק שייך באופן מסורתי לסוכנויות ממשלתיות, בדרך כלל של מעצמות-על. באופן מסורתי, הן השחקניות בעלות המשאבים להשקיע בטכנולוגיות ללא החזר נראה לעין על ההשקעה. ואולם, בשנים האחרונות ניתן לראות חברות הזנק שמפתחות טכנולוגיות חלל מבלי לוותר על מודל עסקי שהולם גם את הצרכים בכדור הארץ. חלקן מקוות להשתלב בתוכניות לחלל העמוק של סוכנויות החלל המובילות (כמו תוכנית ארטמיס של נאס"א) ובד בבד, חותרות לשלב את הטכנולוגיות שלהן כאן, בכדור הארץ. זהו למעשה הערך הדואלי שמעניין את Creation-Space, חברת חדשנות והשקעות המקדמת סטארטאפים בעלי טכנולוגיות מעולמות התשתיות, אנרגיה, רובוטיקה, רפואה, חקלאות, וחומרים, אשר מחברים בין כדור הארץ למרחבי החלל.
חלק מהמשתתפים בבוטקמפ הנוכחי הם יזמים שכבר עברו כברת דרך עם Creation-Space במהלך השנה האחרונה. מדובר בחברות שגייסו השקעות בסיוע החברה, פיתחו אבטיפוס, ומוכנות להשתלב בשווקים ארציים וכן בתעשיית החלל הישראלית והבינלאומית. לצדן, משתתפים בבוטקמפ גם יזמים חדשים – מתוכם ייבחרו כאלה שיקבלו השקעה ראשונית של רבע מיליון דולר מקרן ההון סיכון האמריקאית CreationsVC , שהוקמה על ידי המשקיעים של Creation-Space.
תנאי קיצון בחלל – פוטנציאל כלכלי בכדור הארץ
חלק מהחברות המשתתפות בבוטקמפ שמות דגש על פתרונות טכנולוגיים עבור לוויינות וחלליות. Arbel Energy, לדוגמה, מפתחת יריעות סולאריות דקות, גמישות, קלות וחצי שקופות, אשר מבוססות על ננו-חלקיקי קוונטום. היריעות יכולות לשמש כמפרשים סולאריים קלי-משקל עבור כלים חלליים, וכן מיועדות למגוון רחב של משטחים בכדור הארץ – מזכוכית ועד גגות רכבים. Filo Systems מפתחת מערכת אחסון ותקשורת מבוזרת מבוססת בינה מלאכותית עם פטנט דחיסה לצפיפות נתונים מרבית. הטכנולוגיה נועדה לחסוך בעלויות, לשפר את חוויית המשתמש, ולתמוך בגידול מהיר בכמות נתונים ללא צורך בהחלפת חומרה – על כדור הארץ, במסלול סביבו, ובעתיד גם על הירח.
הנוכחות האנושית על גרמי שמיים אחרים – הירח, מאדים – תצריך כמובן תשתית חדשה בתכלית. הפיתוחים של רוב החברות המשתתפות בבוטקמפ, מאמצים ראייה חדשנית שעשויה לשרת תשתיות אלה, כמו גם צרכים ארציים. Elssway, למשל, מציעה פלטפורמת טעינה אלחוטית חכמה וחדשנית, המאפשרת טעינה של מאות רכבים חשמליים מכל סוג בפריסה רחבה על פני שטחים גדולים. הפתרון תוכנן להתאים הן לתשתיות ערים חכמות, והן לתשתיות עבור רכבי חלל. 3DSil מפתחת מערכת חדשנית להדפסת תלת-ממד של חלקים מסיליקון וחומרים מתקדמים נוספים. בכדור הארץ, הטכנולוגיה תאפשר ייצור שתלים רפואיים מותאמים אישית ועוד מגוון מוצרים רפואיים. במשימות ארוכות לחלל העמוק, תוכל המדפסת לשמש לבניית מבנים מחומרים מקומיים.
למעשה, ניתן לומר כי המכנה המשותף הרחב ביותר של כל המיזמים שנבחרו, הוא רעיונות פורצי דרך המאפשרים ייצור וניצול משאבים ביעילות אנרגטית חסרת תקדים. וכך, בין אם מדובר בהפקת מינרלים מבוססת-ננו-רובוטיקה (NWPT), תכנון תאי דלק עם הכפלת צפיפות האנרגיה (Grafenika), כיפות חקלאיות מבוקרות אקלים (Tclimate), ייצור רכיבי אלומיניום (Alumentry), מערכת אגירת אנרגיה תרמית (Oasix Energy), או מערכת בטוחה לחיטוי משטחים (Inhayle) – כל הפתרונות מדגימים את העיקרון לפיו התמודדות עם תנאי קיצון בחלל היא בעלת ערך פוטנציאלי לשימושים בכדור הארץ.
מצפה רמון – שער ישראלי לעידן החלל
התוכנית – בליווי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובתמיכת מנהלת הצמיחה שבמשרד הכלכלה והתעשייה – פועלת ממצפה רמון, "עיר החלל של ישראל". מצפה רמון הוא כיום היישוב בעל היחס הגבוה ביותר בין מספר המוסדות בעלי זיקה לתחום החלל לבין גודל האוכלוסייה. עצם היותה מבודדת מספק הצדקה להרצת פיילוטים "אוף-גריד" המדמים אזורים מנותקים בחלל. סמיכות היישוב למכתש רמון משמש כפלטפורמה להרצת פיילוטים והדמיות, שכן המכתש עצמו מהווה אנלוגיה מובהקת לתנאים צחיחים ולתופעות גיאולוגיות הדומות לגרמי שמיים אחרים, מאדים בעיקר. במכתש התקיימו כבר מחקרים שעשו שימוש באנלוגיה זו כדי לנסות וללמוד על סביבות פלנטריות שאין גישה פיזית אליהן, והוא שימש בשנים האחרונות כאתר לניסויי שטח והדמיות של משימות חלל עתידיות, בהובלת סוכנויות חלל ועמותות מדעיות וחינוכיות, כחלק מהיערכות לקראת משימות מאוישות למאדים ולירח.
הבוטקמפ נמשך מספר ימים ובמהלכו נפגשו הסטארטאפים עם בכירים מתעשיות החלל, האנרגיה, התשתיות והביטחון. החברות עברו סדנאות מעשיות, סיורים בשטח, וליווי צמוד של מנטורים ויועצים עסקיים.
במסגרת התוכנית, הנמשכת שלושה חודשים, החברות יהנו מגישה לתשתיות מדעיות, חיבורים למשקיעים ושותפים אסטרטגיים, סיוע בהגשות למענקי מדינה ולמענקים מסוכנויות חלל בינלאומיות, והכנה לגיוסי המשך. כמו כן, Creation-Space מתכננת לקיים שני מחזורי אקסלרציה נוספים מדי שנה, עם סכומי השקעה דומים (כרבע מיליון דולר למיזמים הנבחרים), ובכך להמשיך לבסס את מצפה רמון כמרכז בינלאומי לפיתוח טכנולוגיות חלל בעלות ערך דואלי.
"המרוץ לחלל העמוק כבר כאן, והוא לא רק של מדינות – אלא של תעשיות וטכנולוגיות", אומר ד"ר רואי נאור, מנכ"ל Creation-Space. "ישראל יכולה וצריכה להיות חלק מזה, לא רק ממניעי חיזוק מעמדה כ Startup Nation, אלא מכיון שזה שוק שנמצא בצמיחה אקספוננציאלית. טכנולוגיות שיפותחו כדי לאפשר חיים ועבודה מחוץ לכדור הארץ – יהיו קריטיות גם עבור ההתמודדות עם משבר האקלים, אספקת אנרגיה, ביטחון תזונתי ותקשורת באזורים שונים בכדור הארץ. מצפה רמון היא המקום לבנות בו את היתרון היחסי של ישראל במשימה הזו".
ג'ונתן מיראז' הוסיף כי "קרן מיראז' גאה לתמוך בקידום תעשיית החלל הישראלית ולסייע בהפיכת מצפה רמון למוקד הידע המרכזי בתחום זה במזרח התיכון. הפוטנציאל הוא אינסופי. המוחות המבריקים כבר כאן, ויחד עם השקעות אסטרטגיות, מצפה רמון ותחום החלל הישראלי יגיעו לגבהים חדשים".
המשקיעים ב-Creation-Space הם CreationsVC ולתוכנית שהוקמה שותפים גם JNF-USA, קרן מיראז' ישראל, מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב, אור חוף – עריכת דין, 8200Architects, מיתר – פטנטים, AWS- Amazon Web Services, מו"פ מדבר וים המלח ו־המועצה המקומית מצפה רמון.