נמצאו 3713 תוצאות

סקרני חלל

תיירות חלל

פרט מפוסטר רטרו-עתידני המציג רכבל להר הגבוה ביותר במערכת השמש: אולימפוס מונס במאדים | SpaceX

המבוגרים שבינינו זוכרים שבילדותנו חשבנו שעד גיל 21 נגיע לירח. זה לא קרה – טיסות לחלל הן עדיין לא עניין שבשגרה, כמו טיסות לחו"ל. אבל תיירות חלל כבר קיימת, והיא מתפתחת מהר! באפריל 2001 טס לחלל התייר הראשון: איש עסקים ומיליונר אמריקאי בשם דניס טיטו. לפני כן רק אסטרונאוטים זכו לטוס לחלל, במשימות שמומנו ובוצעו מטעם מדינות וסוכנויות חלל רשמיות, ולא באופן פרטי. אחרי טיטו ביקרו בחלל עוד כמה תיירים, התארחו בתחנת החלל הבינלאומית והקיפו בה את כדור הארץ. טיסה כזו כרוכה באימונים והכשרות, ובתשלום של מיליוני דולרים, כך שכיום היא נחלתם של עשירים בלבד. אבל חברות פרטיות כבר עובדות במרץ על פיתוח התיירות, במטרה להנגיש אותה בעתיד לציבור. למשל, חברת "גלקטיק סוויט" ("סוויטה גלקטית") מקימה את המלון הראשון בחלל. המלון הוא תחנת חלל המקיפה את כדור הארץ מדי 90 דקות. היא נועדה לארח תיירים למשך 4 עד 6 ימים מדי פעם, לאפשר להם לחוות שהות במיקרו-גרביטציה ולראות את כדור הארץ מלמעלה.

בכמה מדינות ברחבי העולם, בהן שוודיה, סינגפור וארה"ב, נבנים כיום נמלי חלל, שמטרתם לאפשר בעתיד שיגור של טיסות מסחריות לחלל. במקביל עמלים מהנדסים על פיתוח של חלליות מסחריות זולות יחסית, שאותן אפשר לשגר בהתראה קצרה. הפיתוחים האלה צפויים בעתיד להרחיב את טווח האפשרויות של אנשים מהשורה לביקור בחלל, וגם להוזיל את העלויות. בינתיים, אם אין ברשותכם מיליונים אבל תוכלו לגייס 200,000 דולר "בלבד", אולי תוכלו להתנסות בטיסת חלל תת מסלולית. הכוונה לטיסה קצרה, בת כשעה, בגובה של מעט יותר מ-100 ק"מ מעל פני הקרקע. בטיסה כזו כלי הרכב לא נכנס למסלול סביב כדור הארץ, אבל אפשר לשהות במיקרו-גרביטציה, ולחזות בנוף מרהיב של כדור הארץ מלמעלה. כמה חברות מפתחות כיום חלליות לטיסות תת מסלוליות מסחריות.

Greg-Maletic.png

פוסטר תיירות חלל — קפיצה קטנה לחלל ובחזרה | פוסטר מאת Greg Maletic

כרגע יש כל מיני תכניות להקמה של מלונות חלל – אחד מהם יורכב מיחידות מתנפחות הדומות לבלון. ומה אפשר לעשות במלון חלל שכזה? קודם כול, מתבוננים בכדור הארץ ורואים כמה זריחות ושקיעות מדי יום, בהתאם למהירות שבה מקיף המלון את כדור הארץ. פעילויות נופש יצטרכו לעבור התאמה לתנאי החלל – במקום טיפול ספא, למשל, אפשר לשחק בבועות מים מרחפות. כדי לנוח או לישון רצוי להירתם לכיסא נוח או למיטה, כדי לא "לשוטט" ולהתנגש זה בזה...

איך תיראה תיירות החלל בעתיד? סביר להניח שהאפשרות לטוס לחלל אכן תיעשה נפוצה וזולה יותר. אם בני האדם יקימו מושבות מחוץ לכדור הארץ, יכול להיות שבהמשך יווסדו שם גם מתקני נופש, ואולי אפילו מסלולי טיול. ואולי במקום לטוס לחופשה בחו"ל, נבלה כמה חודשים בבית מלון מפנק במאדים...

סקרני חלל

מושגי חלל

السياحة في الفضاء

جزء من بوستر قديم عن المستقبل - يظهر عربة تنطلق نحو الجبل الأعلى في النظام الشمسي: اولمبوس مونس على المريخ | SpaceX

اعتقد بعض كبار السن منا في طفولتهم بأنهم عندما يبلغون سن 21 سيصلون إلى القمر. هذا لم يحدث – فالرحلات إلى الفضاء ما زالت غير منتشرة كما الرحلات إلى خارج البلاد. ولكن السياحة في الفضاء موجودة فعلاً، وهي تتطور بشكل سريع! في نيسان 2001 سافر أول سائح في الفضاء: وهو رجل أعمال ومليونير أمريكي باسم "دنيس تيتو". قبل ذلك كان السفر إلى الفضاء متاحاً لرواد الفضاء فقط، وذلك في مهمات تم تمويلها وتنفيذها على يد دول ووكالات فضاء رسمية، وليس بشكل شخصي. بعد "تيتو" زار الفضاء سياح آخرون، ممن استضافتهم محطة الفضاء الدولية ودارت بهم حول الكرة الأرضية. رحلة كهذه تحتاج إلى تأهيل وتمرين، ودفع ملايين من الدولارات، مما يجعلها اليوم في متناول الأغنياء فقط. ولكن هناك شركات خاصة تعمل حالياً وبشكل متسارع على تطوير هذه السياحة، من أجل إتاحتها للجمهور الواسع في المستقبل. فمثلاً، تعمل شركة "جلاكتيك سويت" ("سويتا جلاكتيكا") على إقامة الفندق الأول في الفضاء. والفندق هو عبارة عن محطة فضائية تدور حول الكرة الأرضية مرة كل 90 دقيقة. وهي مخصصة لاستضافة السياح لمدة 4 حتى 6 أيام في كل مرة، والسماح لهم بتجربة المكوث في ظروف انعدام الجاذبية ومشاهدة الكرة الأرضية من الفضاء.

كما تقوم عدة دول في أنحاء العالم اليوم، ومنها السويد، وسنغافورة والولايات المتحدة، ببناء موانئ فضائية ستسهل في المستقبل إطلاق رحلات تجارية إلى الفضاء. في المقابل يعمل المهندسون على تطوير مركبات تجارية رخيصة نسبياً، والتي يمكن إطلاقها بعد القليل من التحضيرات. ومن المتوقع أن تتيح هذه التطويرات للأشخاص العاديين في المستقبل زيارة الفضاء، وكذلك تخفيض التكاليف. في الوقت الحالي، إن لم يكن بحوزتكم الملايين ولكنكم تمكنتم جمع 200,000 دولار "فقط"، ربما يمكنكم تجربة السفر إلى الفضاء على ارتفاعات منخفضة. والمقصود هو رحلات قصيرة، لمدة ساعة تقريباً، على ارتفاع يزيد قليلاً عن 100كم فوق سطح الأرض. في رحلات كهذه لا تدخل المركبة في مسار حول الكرة الأرضية، ولكن يمكن للركاب تجربة ظروف انعدام الجاذبية، والتمتع بمشهد رائع للكرة الأرضية من الأعلى. تطور العديد من الشركات اليوم مركبات قادرة على القيام برحلات تجارية على ارتفاعات منخفضة.

Greg-Maletic.png

حالياً هناك عدة مخططات لإقامة فنادق في الفضاء – أحد هذه المخططات يشمل تركيب الفندق من وحدات منفوخة تشبه البالون. وما الذي يمكنكم فعله في فندق فضائي كهذا؟ أولاً، مشاهدة الكرة الأرضية ورؤية الشروق والغروب عدة مرات كل يوم، وفقاً للسرعة التي يدور فيها الفندق حول الكرة الأرضية. تحتاج النشاطات الترفيهية ملائمة لظروف الفضاء – فبدلاً من الجلسات العلاجية، يمكنكم مثلاً اللعب بفقاعات الماء المتطايرة. ومن أجل الراحة أو النوم يفضل أن تربطوا أنفسكم بالأحزمة في كرسي مريح أو سرير، كي لا تطيروا في الأرجاء ويصطدم أحدكم بالآخر.

كيف ستبدو السياحة الفضائية في المستقبل؟ على الأغلب ستصبح إمكانية السفر إلى الفضاء أكثر توفراً وأقل تكلفة. إذا أقام البشر مستوطنات خارج الكرة الأرضية، فيمكنهم في المستقبل إنشاء مرافق ترفيهية هناك أيضاً، وربما حتى مسارات تنزه. وربما بدل السفر في إجازة إلى خارج البلاد، يمكنكم قضاء عدة أشهر في فندق فاخر على المريخ...

סקרני חלל

מושגי חלל

תחנת חלל

מעבורת החלל האמריקאית אטלנטיס עוגנת ב'מיר', תחנת החלל הרוסית | NASA

תחנת חלל היא מבנה מלאכותי הנמצא בחלל ומאכלס בני אדם, בעיקר לצורכי מחקר. תחנת החלל היא לוויין, מעין מעבדה משוכללת המקיפה את כדור הארץ. אסטרונאוטים שוהים לעתים במשך חודשים ארוכים בתחנת חלל, וכך הם יכולים לספק תובנות על החיים בחלל, למשל על השפעת תנאי החיים בחלל על גופו ונפשו של האדם. הם גם עורכים בתחנת החלל ניסויים מדעיים וכן מדידות ותצפיות שונות. רוב תחנות החלל הן בסיסים קבועים, שאליהם מגיעות מדי כמה חודשים חלליות הנושאות ציוד, אספקה וכוח אדם. החלליות מתחברות לתחנת החלל כדי שיהיה אפשר לפרוק מהן את מה שדרוש, ולאפשר את חילופי האסטרונאוטים. במקרה הצורך, האסטרונאוטים יוצאים מן התחנה ל"הליכת חלל" – למשל לצורך תיקונים בחלק החיצוני של התחנה, או כדי לחבר בין חלקים שונים של התחנה, ששוגרו לחלל בנפרד. התחנה הפעילה ביותר כיום היא תחנת החלל הבינלאומית, שבה שוהים ועובדים אסטרונאוטים ממדינות שונות.

תחנת חלל מורכבת בדרך כלל מכמה אגפים. באזור אחד נמצאים השירותים והמגורים – תאי השינה של אנשי הצוות, שבהם שק שינה המחובר לקיר, כדי שלא ירחפו בשנתם... באגף אחר נמצא אזור השליטה והפיקוד, הכולל מחשבים ולוחות בקרה, שבאמצעותם אפשר למשל לעזור בעגינת חלליות שמובילות אספקה. אגף נוסף מאכלס את המעבדות שבהם נערכים הניסויים המדעיים. בתחנת החלל יש כמובן גם מטבח, ובו המזונות ארוזים ומקוטלגים, ואזור שבו מאוחסן ציוד נוסף, כמו בגדים, כלי עבודה וחליפות חלל. כמעט כל הציוד והחפצים בתחנת החלל מקובעים לקירות המבנה, כדי שלא ירחפו, לדוגמה בעזרת סקוץ'.

השהייה בחלל בתנאים של מיקרו-גרביטציה, כלומר כשכוח המשיכה מאוד מאוד חלש, משפיעה רבות על גוף האדם. אי לכך האסטרונאוטים בתחנות החלל מקפידים להתעמל באמצעות מכשירי כושר מיוחדים, כדי להתמודד עם חלק מן ההשפעות, כמו ההיחלשות של השרירים והעצמות. חוץ מזה בזמנם הפנוי הם קוראים, צופים בסרטים, מדברים עם בני משפחתם בטלפון, ורובם אוהבים לצפות בכדור הארץ מלמעלה, ולזהות את היבשת או האזור שמעליו הם נמצאים.

תחנת החלל הראשונה הייתה סקיילאב האמריקנית ששוגרה ב-1973. היא פעלה עד 1979, ובזמן זה ביקרו בה שלוש משלחות של אסטרונאוטים שערכו בה ניסויים מדעיים שונים. אחת מתחנות החלל המפורסמות היא התחנה הרוסית מיר, שהייתה פעילה בין 1984 ל-2001. זו הייתה תחנת החלל הראשונה שהייתה מאוכלסת באופן קבוע למשך פרקי זמן ארוכים. ב-2011 שוגרה לחלל התחנה הסינית טיאנגונג, שפירוש שמה הוא "הארמון השמיימי". טיאנגונג, שאינה מאוישת באופן רציף, משמשת בעיקר לבחינה של דרכי עגינה בחלל ולעריכת ניסויים בטכנולוגיות שונות שבהן רוצים הסינים להשתמש בתחנות חלל גדולות ומורכבות יותר, שישוגרו במהלך העשור הקרוב.

תגיות:

סקרני חלל

מושגי חלל

محطة الفضاء

مكوك الفضاء الأمريكي اطلانطس يلتحم مع محطة الفضاء الروسية "مير" | NASA

محطة الفضاء هي مبنى صناعي موجود في الفضاء ومأهول بالبشر، ومخصص لأغراض البحث. محطة الفضاء هي نوع من القمر الصناعي أو المختبر المتطور الذي يدور حول الكرة الأرضية. يمكث رواد الفضاء لأشهر طويلة أحياناً في محطة الفضاء، وهكذا يمكنهم تزويدنا بفكرة حول الحياة في الفضاء، مثلاً حول تأثير ظروف الحياة في الفضاء على جسم الإنسان ونفسيته. كما يتم في المحطة إجراء تجارب علمية وتسجيل قياسات ومشاهدات مختلفة. معظم محطات الفضاء هي قواعد ثابتة، تصل إليها كل عدة أشهر مركبات فضاء تحمل معدات ومؤن أو رواد فضاء. تلتحم مركبة الفضاء بمحطة الفضاء كي تتمكن من تفريغ حمولتها، والسماح بتبادل رواد الفضاء. عند الحاجة يخرج رواد الفضاء من المحطة للمشي في الفضاء – من أجل إجراء تصليحات في القسم الخارجي من المحطة مثلاً، أو من أجل توصيل قطع مختلفة بالمحطة، والتي تكون قد أطلقت إلى الفضاء بشكل منفصل. المحطة الأكثر نشاطاً اليوم هي محطة الفضاء الدولية، والتي يمكث ويعمل فيها رواد فضاء من دول مختلفة.

محطة الفضاء مكونة في العادة من عدة أقسام. يشمل قسم منها الحمامات وغرف المعيشة – تحتوي حجرات نوم أفراد الطاقم على أكياس نوم متصلة بالجدران، كي لا تطير خلال النوم. في قسم آخر توجد منطقة التحكم والرقابة، والتي تشمل الحواسيب ولوحات التحكم، والتي يمكن بواسطتها مثلاً المساعدة في توجيه المركبات التي تصل لتزويد المؤن. قسم آخر يضم المختبرات التي تجرى فيها التجارب العلمية. في محطة الفضاء هناك بالطبع مطبخ أيضاً، وفيه الطعام مغلف ومصنف، ومنطقة يتم فيها تخزين المعدات الأخرى، مثل الملابس، وأدوات العمل وبذلات الفضاء. جميع المعدات والأغراض في محطة الفضاء تقريباً مثبتة بالجدران كي لا تطير في الأرجاء، ويتم ذلك بواسطة أشرطة لاصقة على سبيل المثال.

المكوث في الفضاء وفي ظروف انعدام الجاذبية، أي الحالة التي تكون فيها قوة الجاذبية ضعيفة جداً، يؤثر كثيراً على جسم الإنسان. ولذلك يشدد رواد الفضاء في محطات الفضاء على التمرن باستخدام أجهزة تمرين خاصة، وذلك لتجنب بعض هذه التأثيرات، ومنها وهن العضلات والعظام. كما أنهم يقضون أوقات فراغهم في القراءة، ومشاهدة الأفلام، والتحدث مع عائلاتهم عبر الهاتف، ويفضل معظمهم مشاهدة الكرة الأرضية من الأعلى، والتعرف على القارات أو المناطق التي يتواجدون فوقها.

محطة الفضاء الأولى كانت "سكايلاب" الأمريكية التي أطلقت في العام 1973. وعملت حتى عام 1979، وفي هذه الفترة زارتها ثلاث بعثات من رواد الفضاء اجروا فيها تجارب علمية مختلفة. إحدى محطات الفضاء المشهورة الأخرى هي محطة الفضاء الروسية "مير"، والتي عملت بين السنوات 1984 وحتى 2001. وكانت محطة الفضاء الأولى التي كانت مأهولة طوال الوقت ولفترات طويلة. في عام 2011 أطلقت إلى الفضاء المحطة الصينية "تيانجونغ"، والتي يعني اسمها "قصر السماء". محطة "تيانجونغ" ليست مأهولة دائماً، وتستخدم في الأساس لاختبار طرق الالتحام في الفضاء وإجراء تجارب تكنولوجية مختلفة يحاول فيها الصينيون الاستعداد لاستخدام محطات فضائية أكبر وأكثر تعقيداً، والتي سيتم إطلاقها إلى الفضاء في العقود القريبة القادمة.

תגיות:

סקרני חלל

מושגי חלל

תחנת החלל הבינלאומית - ISS

אסטרונאוטים אמריקנים עובדים על בניית תחנת החלל | NASA

תחנת החלל הבינלאומית היא העצם המלאכותי, מעשי ידי אדם, הגדול ביותר הנמצא בשמים. היא רחבה כמגרש פוטבול בערך (109 מטר), ועלותה מיליארדים רבים של דולרים. לא לשווא היא נחשבת אחד המבנים היקרים ביותר שנבנו אי פעם! התחנה היא תוצר של שיתוף פעולה בינלאומי בין סוכנויות החלל של ארצות הברית, רוסיה, יפן, קנדה וסוכנות החלל האירופית. כל אלה אחראיות יחד למימון, תפעול ותחזוק התחנה. זוהי תחנת מחקר, לוויין מאויש המקיף את כדור הארץ, ועד כה ביקרו בה אסטרונאוטים מ-15 מדינות שונות. משנת 2000 התחנה מאוישת באופן קבוע וצוותי האסטרונאוטים שוהים בה למשך כמה חודשים לפני שהם מתחלפים. עד היום התחלפו בה עשרות צוותים. הם עורכים בה ניסויים מדעיים שונים, למשל בביולוגיה, כימיה, רפואה, פיזיולוגיה ועוד, וכן תצפיות מטאורולוגיות.

מעבר לפיתוח הידע המדעי בתחום החלל, טיסות החלל ושהות האדם בחלל, לתחנת החלל הבינלאומית יש גם מטרה חברתית וחינוכית: שיתוף פעולה בינלאומי וקידום המדע בחינוך. צוות התחנה מוציא לפועל ניסויים מדעיים שתכננו סטודנטים ממדינות שונות. בינואר 2014 עגנה בתחנה החללית "סיגנוס" שהובילה ציוד ואספקה. בין היתר הביאה החללית אל התחנה ציוד לשני ניסויים עבור מחקרים שהגו ותכננו תלמידי תיכון מישראל. תחנת החלל מורכבת מיחידות שונות, ששוגרו לחלל בשלבים והורכבו זו לזו באופן ידני, על ידי אסטרונאוטים ביותר מ-150 משימות "הליכת חלל". היחידה הראשונה שוגרה בשנת 1998. בתחנת החלל הבינלאומית משתמשים באנרגיה שמופקת ממשטחים סולאריים (קולטי שמש) המחוברים אליה. התחנה היתה צפויה לפעול עד 2024 אך בינתיים פעילותה הוארכה.

סקרני חלל

מושגי חלל

רובונאוט

רובוט משוכלל דמוי אדם, המבצע מגוון משימות בחלל | NASA

אסטרונאוטים עובדים בתנאים מורכבים וקשים מאין כמוהם. כדי להפחית את הסיכונים עבור האסטרונאוטים ולהקל עליהם בסביבת חלל או על הירח וכוכבי לכת אחרים, פיתחה נאס"א את הרובונאוט – רובוט משוכלל דמוי אדם, המבצע מגוון משימות בחלל. הרובונאוט תוכנן לעבוד בצמוד לאסטרונאוטים ולהרחיב את יכולות הבנייה והמחקר בתנאי חלל. פיתחו וייצרו אותו מדענים ממרכז ג'ונסון בנאס"א, בשיתוף עם חברת ג'נרל מוטורס. עד כה יוצרו רובונאוטים בודדים בלבד, אך מגוון של רובונאוטים נוספים נמצאים בתכנון. מטרתם לשכלל שיטות שונות של עבודה ושליטה בכלים ובחומרים בחלל וכן לשפר את התנועה והניידות. הרובונאוט כבר נוסה בתנאי מיקרו-גרביטציה בתחנת החלל הבינלאומית. בעתיד הוא צפוי להיות חלק בלתי נפרד מהצוות בתחנה, שם יהיה לו כן קבוע.

תגיות:

סקרני חלל

מושגי חלל

קרל סייגן

קרל סייגן | NASA

חיפוש חיים בחלל החיצון הוא נושא שמרתק ילדים ומבוגרים כאחד. קרל סייגן, יהודי-אמריקאי, אשר עבד כמדען, חוקר, סופר ומרצה ידע לשלב בין הדמיון ובין המדע באופן מפוקח ומעשי ובעצם הביא אותנו למחוזות חדשים בכל הנוגע לתפיסת החיים ולחיפוש חיים בחלל החיצון. משפטו על הדמיון ממחיש את תפיסתו באופן מובהק:

"Imagination will often carry us to worlds that never were. But without it we go nowhere." ובתרגום חופשי: "הדמיון לא אחת לוקח אותנו לעולמות שאינם קיימים אך בלעדיו לא היינו מגיעים רחוק!"

פועלו המפורסם ביותר הוא סדרת הטלוויזיה "קוסמוס", שאותה כתב והגיש. היא הוקרנה במדינות רבות, כולל בישראל, והביאה לתודעת הקהל הרחב את נושא היקום ואפשרות קיומם של חיים אחרים בו. בנוסף היה מעורב סייגן בפרויקטים מדעיים רבים, בהם שליחת גשושיות לחלל, פרויקט SETI ועוד. קרל סייגן למד תחילה פיזיקה, השלים דוקטורט באסטרונומיה ובאסטרו-פיזיקה ולאחר מכן הרצה בתחומים אלה באוניברסיטת הרווארד. בהמשך, בשנות ה-50 של המאה ה-20, עבד כיועץ עבור סוכנות החלל של ארה"ב, נאס"א. הוא היה מעורב בפרויקטים רבים בתחום חקר החלל, בהם שיגור הגשושית מארינר לכוכב הלכת נוגה, תכנית ווייקינג לכוכב הלכת מאדים ושיגור גשושיות וויאג'ר, שיצאו אל מחוץ למערכת השמש. סייגן גם כתב את הספר "קונטקט", שעובד בהמשך לסרט קולנוע בכיכובה של השחקנית ג'ודי פוסטר.

תגיות:

מערכת השמש

סקרני חלל

מושגי חלל

פסולת חלל

הדמיה של פסולת חלל | דרך Flickr: Hopeful in NJ

"פסולת חלל" היא שם כולל לעצמים שונים הנמצאים בעיקר במסלול סביב כדור הארץ ואינם עוד בשימוש. דוגמה לפסולת חלל היא ציוד שמאבדים אסטרונאוטים, פיסות של צבע וחומרים שונים הנפלטים מחלליות. עם זאת, פסולת החלל המשמעותית והבעייתית ביותר היא עצמים גדולים, למשל מבנים וכלים כמו תחנות חלל ולוויינים ישנים. אלה עשויים להתפרק או להישבר וכך מתרבים מספר העצמים של פסולת החלל.

התנגשויות בין לוויינים שמתרחשות לעתים מייצרות פסולת חלל גדולה יחסית, שעלולה בעתיד לפגוע בעצמים אחרים. למשל, בפברואר 2009 אירעה בחלל התנגשות חמורה בין לוויין רוסי ולוויין אמריקני. ההתנגשות יצרה לפחות 600 שברים גדולים יחסית ועוד רבים קטנים. פסולת החלל מתרבה עם השנים, והחלה להוות בעיה של ממש. אסטרונאוט שיוצא להליכת חלל לצורך תיקון, למשל, עלול להיפגע מפסולת חלל, שמכילה גם שברי כלים וחפצים חדים. אלה עלולים לפגוע באסטרונאוט במהירות עצומה ולפגום בחליפת החלל שלו.

פסולת החלל עשויה לסכן כלי רכב ועצמים שנמצאים במסלול סביב כדור הארץ. מסיבה זו תחנת החלל הבינלאומית, למשל, מכוסה בשכבת מגן מיוחדת שנועדה לשמור עליה במקרה של התנגשות עם פסולת חלל. בכל זאת קשה להימנע מפגיעות: ב-2003 נפגעה היחידה הרוסית של תחנת החלל הבינלאומית מרסיס פסולת חלל. למרבה המזל במקרה הזה, כמו במקרים של פגיעות דומות במעבורות חלל בעבר, לא נפגעו בני אדם.

גופים שונים כמו נאס"א, סוכנות החלל של ארה"ב, עוסקים בניטור העצמים הגדולים של פסולת החלל. קרוב ל-20 אלף עצמים כאלה מוכרים לגופים העוקבים אחר מסלולם. זה מאפשר, בין היתר, להתריע מפני התנגשות אפשרית של כלי רכב חללי בפסולת חלל. במקרים מסוימים כלי רכב כזה נאלץ לשנות את מסלולו ולתמרן את טיסתו כדי להימנע מהתנגשות. שני לוויינים אמריקניים, למשל, נאלצו לשנות את מסלולם כדי להימנע מהתנגשות בפסולת חלל. גם תחנת החלל הבינלאומית נאלצה בעבר לשנות את מסלולה מאותה סיבה.

איך מנקים את פסולת החלל

בשנים האחרונות הועלו כמה רעיונות לניקוי של פסולת החלל הקיימת ולמזעור של פסולת חלל בעתיד. בין הרעיונות גם תכנית לפיתוח מערכת רובוטית שתשייט במסלול סביב כדור הארץ. המערכת תלכוד פיסות פסולת חלל ותשלח אותן מטה, להישרף בכניסה לאטמוספרה. אחת החברות המנסות ליישם רעיון זה היא חברת אסטרוסקייל היפנית.

כרגע ההשפעה של פסולת החלל על החיים על פני כדור הארץ היא מזערית. למרות זאת, פסולת חלל שמתנגשת בלוויינים, למשל, עלולה לפגוע בפעולתם של מכשירי ניווט או אמצעי חיזוי מזג אוויר וכך לשבש את שגרת חיינו. לרוב פסולת החלל אינה מהווה סכנה של ממש על פני כדור הארץ. גם במקרה שבו עצמים מסוימים סוטים ממסלולם ונופלים אל כדור הארץ, לרוב הם יישרפו עם כניסתם לאטמוספרה. עם זאת, עצם גדול מאוד לא תמיד יישרף עד תום, וחלקים ממנו עשויים לנחות על פני כדור הארץ. עד כה רוב פסולת החלל שהגיעה לקרקע נחתה בלב ים או באזורים לא מיושבים. במקרים בודדים אנשים נפגעו קלות משברי פסולת חלל, כמו במקרה של אישה מאוקלהומה שבארצות הברית, שב-1997 נפגעה קלות מפיסה קטנה של פסולת חלל שנחתה עליה משמים.

סקרני חלל

מושגי חלל

נוסחת דרייק

נוסחת דרייק | צילום: Kevin Gill

"נוסחת דרייק" היא משוואה שניסח האסטרונום האמריקני ד"ר פרנק דרייק בשנות ה-60 של המאה העשרים. מטרתה לאפשר חישוב של המספר האפשרי של תרבויות תבוניות שאולי קיימות בגלקסיית שביל החלב ויוכלו ליצור קשר עם האנושות. למרות ביקורת רבה על הנוסחה, נהוג לראות בעבודתו של דרייק אבן דרך בתחום המחקר התאורטי. היא מצביעה על כיווני המחקר האפשריים לחיפוש אחר השאלה הגדולה שמעסיקה את האנושות – האם אנחנו לבד ביקום? עבודתו של ד"ר דרייק גם שימשה כבסיס ליוזמות מדעיות ממשיות לאיתור תרבויות תבוניות מחוץ לכדור הארץ, כמו פרויקט SETI. בשנים האחרונות התרבו מאוד נתונים על כוכבי לכת בגלקסיה שלנו, בעיקר בזכות תצפיות שנאספו מטלסקופ החלל קפלר. אחת ממטרותיו של קפלר הייתה לאמוד את אחד הגורמים החשובים במשוואה: כמה כוכבי לכת בגודל כדור הארץ יש בגלקסיה. בעקבות הממצאים חוקרים נוטים להאמין שיש הרבה יותר כוכבי לכת המתאימים לקיום חיים משסברו פעם – אולי אפילו מיליארדים.

המשוואה כוללת משתנים שמבטאים את ההסתברות לקיומן של תרבויות שהן לא רק תבוניות אלא גם מפותחות דיין להשתמש בטכנולוגיית גלי רדיו כדי לנסות ליצור קשר עם תרבויות אחרות. בין המשתנים בנוסחה נמצאים, למשל, מספר הכוכבים בגלקסיית שביל החלב, ההסתברות שסובבים אותם כוכבי לכת, קיומם של כוכבי לכת שבהם תנאים המאפשרים התפתחות חיים, משך קיומם של כוכבי הלכת ועוד. לאורך השנים ספגה נוסחת דרייק ביקורת רבה. בין היתר נטען כי מרכיבים רבים מדי בנוסחה אינם ידועים, בעיקר אלה הנוגעים להתפתחות של תרבות תבונית, מעבר לאפשרות של היווצרות צורות חים פשוטות. מכיוון שאין לנו נתונים כמותיים ממשיים הנוגעים לחלק גדול מהמשתנים, התוצאה תתבסס על השערות והערכות ותהיה לא מדויקת ולא אמינה. היא יכולה לנוע בין מספר בודד של כוכבי לכת אפשריים למיליארדים.

צילום: Kevin Gill/NASA/JPL/TED STRYK

תגיות:

חייזר

סקרני חלל

מושגי חלל

מעלית חלל

מעלית חלל. מדמיון למציאות? | איור: Marty, Flickr

אם תיכנסו לבניין בן 100 קומות ותרצו להגיע לקומה העליונה, מה תעשו? נכון, תשתמשו במעלית. ואם תרצו להגיע לגובה של 100 אלף קילומטר מעל פני האדמה? היכנסו למעלית חלל... עד שלהי המאה העשרים הייתה מעלית החלל בגדר מדע בדיוני מוחלט. אבל התפתחויות טכנולוגיות שונות הפכו אותה לאפשרית, והיום כבר ייתכן שסופה להתממש בעשורים הקרובים. מעלית חלל תורכב מכבל ארוך מאוד, שיימתח מפני האדמה ועד לגובה של כ-100 אלף ק"מ. בקצה הכבל יהיה עצם כלשהו, כמו תחנה, אשר ישמש כמשקל נגד, ויאפשר לסיבוב של כדור הארץ להשאיר את הכבל מתוח. לאורך הכבל ינועו קרוניות שיישאו אנשים ומטען אל החלל. הקרוניות יונעו כנראה באנרגיה סולארית או מגנטית, וללא צורך בכוח הנעה רקטי, כמו השיגור הנדרש כיום לחלליות. הקמתה של מעלית חלל תהיה פרויקט בקנה מידה אדיר והיא מוערכת בעלות שבין 10 ל- 30 מיליארד דולרים. אבל מעלית כזו גם תוזיל משמעותית את עלויות המסע לחלל, ולכן יכולה לקדם את חקר החלל וגם את תיירות החלל. היא תאפשר מעבר פשוט מכדור הארץ לתחנות חלל, וגם שיגור קל יותר של חלליות ליעדים רחוקים יותר, כמו כוכב הלכת מאדים.

מבנה עצום ומורכב כזה יהיה חשוף כמובן לפגיעות מצד עצמים שונים כמו מטאורואידים, אסטרואידים ופסולת חלל, ויהיה צורך למגן אותו ככל האפשר ולתחזק אותו באופן שוטף. את רוב המרכיבים של מעלית חלל אפשר לבנות כבר היום, אולם אתגר אחד עדיין לא פתור: הכבל. כבל כזה צריך לעמוד בעומסים אדירים, ועד התפתחות הננו-טכנולוגיה, לא היה אפשר לייצר חומר מספיק חזק לבניית כבל כזה. כיום אפשר להנדס סיב פחם שאם נטמיע אותו בפלדה, נקבל חומר כל כך חזק, שהוא אמור להיות מסוגל לשאת את העומס הנדרש.

תגיות:

סקרני חלל

מושגי חלל

כריית אסטרואידים ומחצבים בחלל

הדמייה הממחישה כרייה של מחצבים בחלל | NASA

נהוג לחשוב שעומדת לרשותנו כמות מוגבלת של משאבים טבעיים – כמו מתכות, מים ונפט. זה אמנם נכון על פני כדור הארץ, אבל מה עם החלל? מחוץ לכדור הארץ יש הרבה משאבים שאפשר לנצל לטובת האנושות – למשל על פני אסטרואידים. אסטרואידים רבים מכילים מתכות, חלקן יקרות, כמו פלטינה וטיטניום, שנדרשות כיום לייצור מגוון מוצרי אלקטרוניקה. ייתכן גם שאפשר להפיק מאסטרואידים מים, שיכולים לשמש למשימות חלל, בעיקר באמצעות פירוק לחמצן ומימן לצורך הפקת דלק לחלליות. הפקה של מים בחלל תוביל לחיסכון אדיר בעלויות של משימות החלל, מכיוון שהובלת מים מכדור הארץ היא כיום חיונית, אך כרוכה בעלויות גדולות. על פני הירח יש ככל הנראה כמויות גדולות של גז הליום 3, שכמותו על פני כדור הארץ קטנה הרבה יותר. להליום 3 יש פוטנציאל גדול מאוד להפקת אנרגיה. זו אחת הסיבות שמדינות שונות רוצות לחדש את המשימות לירח: כדי לנסות להשתמש בהליום 3 לצורך הפקת דלק למשימות חלל, ואולי גם כמקור אנרגיה על פני כדור הארץ, כתחליף לנפט.

כריית מחצבים וניצול משאבים מחוץ לכדור הארץ הם גם צעד חיוני בניסיון להתיישב מחוץ לכדור הארץ. אם נרצה יום אחד להקים מושבות על פני הירח או כוכבי לכת אחרים, נצטרך למצוא דרך להפיק, למשל, מים. כיום מתוכננות כמה משימות לא מאוישות לירח ולמאדים שבהן ינסו למצוא דרך להפיק מים מהמשאבים הטבעיים המצויים בהם. כלי רכב רובוטי יסנן דגימות מהקרקע על פני הירח, וינסה למצוא בה שרידי מימן וחמצן באמצעות חימום. בהמשך מקווים החוקרים כי יצליחו להפיק מהגזים מים. בניסוי אחר, רוצים לנסות להשתמש בפחמן דו-חמצני מהאסטמוספירה של מאדים כדי להפיק ממנו חמצן. ניסויים כאלה הם הצעד הראשון לקראת פיתוח מערכות שבעתיד יוכלו אולי להמיר משאבים מקומיים של כוכבי לכת אחרים לגזים וחומרים החיוניים לקיומם של בני אדם ולמשימות חלל.

ומה אומר החוק?

כאן על הקרקע, מספר מדינות ברחבי העולם כבר חוקקו חוקים מיוחדים לכריית האסטרואידים, שמפרשים מחדש את אמנת החלל החיצון. האמנה, שנחתמה ב-1967 ואושררה על ידי רוב מדינות העולם, מהווה את הבסיס החוקי לשימוש בחלל ובמשאביו. אלא שהאמנה נוסחה בשיא המלחמה הקרה, ולכן היא מתמקדת בשימוש של מדינות לאום בחלל למטרות שלום. כך, למשל, האמנה אוסרת על הצבתם בחלל של כלי נשק להשמדה המונית. אלא שהאמנה עמומה בכל הקשור לרכוש פרטי בחלל. במצב החוקי הקיים, כל היקום שמחוץ לכדור הארץ הוא בבחינת מים בינלאומיים: ספינות החלל והציוד עליהן הן רכוש פרטי, אבל כל מה שסביבן חופשי לשימוש על ידי כל מי שחפץ בכך.

העמימות הזאת היא משוכה משמעותית לתעשייה החדשה והגדלה של כריית מחצבים בחלל. אם חברה פרטית תכרה מתכות יקרות מאסטרואיד, כלל לא ברור אם המתכות הללו יהיו רכושה הפרטי בכדור הארץ. יתרה מכך, לא ברור אם אדם פרטי, או חברה פרטית, יכולים לטעון לבעלות על שטח הכרייה. אפשר לדמיין, למשל, מצב שבו חללית פרטית דוגמת אסטרואיד ומגלה שהוא מכיל מתכות כמו פלטינה וטיטניום – ואז חברה אחרת משתמשת בגילוי הזה וכורה את המחצבים בעצמה.

ב-2017 חוקקה לוקסמבורג חוק שמאפשר כריית אסטרואידים באופן פרטי. בעקבות החוק, חברות הזנק רבות של כריית אסטרואידים עברו לתחומה, והמדינה אף חתמה על הסכמים מסחריים עם מדינות כמו יפן, פורטוגל ואיחוד האמירויות הערביות. שנתיים קודם לכן, ב-2015, ארצות הברית העבירה חוק דומה, הקובע כי כריית אסטרואידים אינה סותרת את אמנת החלל, וב-2020 חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי שמרחיב את הפרשנות הזאת עוד יותר ומאפשר לטעון לבעלות גם על שטח הכרייה עצמו.

קראו עוד:

תגיות:

סקרני חלל

מושגי חלל

מזון בחלל: לאכול בתנאי מיקרו כבידה

קוסמונאוט רוסי מגיע לתחנת החלל הבין לאומית, ומביא איתו אספקה טרייה של תפוחים! | NASA

תארו לכם שאסטרונאוט יתחיל לפרוס לחם בחללית: הפירורים ירחפו לכל עבר, ואולי אפילו יפגעו במכשירים! זו רק דוגמה אחת לדרישות המיוחדות שבהן צריך לעמוד המזון שאוכלים אסטרונאוטים בחלל. חוץ מצורת ההגשה של המזון, שצריכה להיות מותאמת לתנאים בחלל, חשוב גם שהמזון יהיה עמיד. הוא צריך גם להיות מזין ולעזור לגוף האסטרונאוט להתמודד עם התנאים המיוחדים של חיים בחלל. זה חשוב במיוחד במשימות ארוכות טווח, של יותר מכמה שבועות. ואם אפשר – כדאי שהאוכל גם יהיה טעים.

כיום בטיסות לחלל יש לפעמים פירות וירקות טריים, שהגיעו עם החללית האחרונה ששוגרה מכדור הארץ, ואותם יש לאכול בתוך כמה ימים. רוב המזון מוקפא ומיובש, ויש להוסיף לו מים לפני שאוכלים אותו. חלק מהמזון משומר או ארוז ומוכן לאכילה, כמו חטיפי אנרגיה. בדרך כלל האסטרונאוטים משתמשים בעת הארוחה במגש, המחובר לרגליהם או לקיר החללית. המזונות הארוזים וכלי האוכל מוצמדים למגש באמצעות רצועות סקוץ', כדי שלא ירחפו. יש כלי אוכל ומגשים חד פעמיים, המושלכים לאשפה בתום השימוש, ויש רב פעמיים, שאותם מנקים בתום הארוחה בעזרת מטליות לחות המכילות חומר חיטוי.

האוכל שמיוצר לטיסות חלל השתכלל והשתפר רבות מאז המשימות הראשונות לחלל. בטיסות הראשונות לחלל נאלצו האסטרונאוטים להסתפק במזון בצורת אבקה מיובשת ונוזל צמיגי משפופרת, שעל פי העדויות לא היה טעים במיוחד. כיום הארוחות של האסטרונאוטים ארוזות ומקוטלגות – לכל אחד יש ארוחות אישיות ומוכנות מראש.

החיים בתנאים של מיקרו-גרביטציה משפיעים מאוד על הגוף וגורמים, בין היתר, להידלדלות של השרירים ולהיחלשות של העצמות. לכן חשוב שהתזונה תהיה עשירה בסידן ובחלבון, שיעזרו לפצות על כך. זו גם הסיבה שהתזונה לטיסות החלל מתוכננת בקפידה וזמן רב מראש, ובשיתוף עם דיאטנים ורופאים שמפקחים על הרכב המזון כדי לוודא שהוא מכיל את כל הערכים התזונתיים החשובים.

חוקרים עמלים כיום על מציאת דרכים ושיטות להזנה של אסטרונאוטים בטיסות חלל ארוכות טווח ואף התיישבות בכוכב לכת זר, כמו מאדים. בין היתר נבחנת האפשרות לגדל מזון טרי בחממות שיוקמו על פני החללית. גידול של ירקות, פירות ואולי אפילו קטניות ודגנים יכול לספק לאסטרונאוטים מזון מזין, טרי וטעים לאורך זמן. כמו כן, נבחנות שיטות שונות להארכת "חיי המדף" של מזונות מיובשים, מוקפאים ומשומרים, שכיום התוקף המקסימלי שלהם הוא כשנה וחצי.

בנאס"א בוחנים גם את האפשרות להדפיס מזון! לא מדובר במכונת שכפול שמפיקה מזון יש מאין, כמו בסרטי מדע בדיוני, אלא בפיתוח של מדפסת תלת מימדית המיועדת לטיסות חלל. מדפסת כזו תשתמש בחומרי גלם כמו שמן, מים ואבקות חלבון, ו"תדפיס" מהן מאכלים ומנות גמורות. המדפסת תשתמש כל פעם בכמות החומר הדרושה למנה מסוימת, ושאר חומרי הגלם יישמרו באחסון במצב של וואקום, ויוכלו להחזיק כך מעמד שנים רבות.

קראו עוד: