Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3713 תוצאות
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מושבות על מאדים

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
יישוב מאדים יחייב חקלאות מקומית | איור: D Mitriy
בסרט המדע הבדיוני "זיכרון גורלי" חיים אנשים על פני כוכב הלכת מאדים. כל מי שרוצה יכול לעלות על טיסה מכדור הארץ למאדים ולבקר שם. כשהסרט יצא לקולנועים, ב-1990, האפשרות הזו נראתה דמיונית לחלוטין. היום, לעומת זאת, היא כבר יותר נראית סבירה. ייתכן שמשימה מאוישת ראשונה תצא לדרך כבר בשנות העשרים של המאה ה- 21. בני אדם עוד לא ביקרו במאדים, אבל כבר אספו עליו מידע רב – על האקלים, הטמפרטורה, המחצבים, פני השטח ועוד. המידע, שנאסף בעיקר בזכות רובוטים לחקר כוכבי לכת, משמש כיום כבסיס לתכנון המשימה המאוישת הראשונה למאדים. מכיוון שהתנאים על פני מאדים לא מתאימים לבני אדם, כדי להתיישב שם, יש צורך להקים מבנים סגורים. מבנים כאלה, על פני השטח או מתחת לפני האדמה, צריכים להכיל אוויר טוב לנשימה ולווסת את הטמפרטורה, שתתאים לקיום בני אדם. חוץ מזה, יהיה צורך להקים חממות כדי לגדל מזון שיקיים את בני האדם לאורך זמן.
 
צוות של משימה מאוישת למאדים יצטרך, קודם כול, לצלוח את המסע. מסע למאדים יהיה המסע האנושי הארוך ביותר בחלל עד כה. בעזרת הטכנולוגיה הנוכחית המסע למאדים אורך לפחות חצי שנה, אם כי זמן המסע צפוי להתקצר עם התפתחות הטכנולוגיה. למשל, כדי לספק מזון לאנשי הצוות לפרק זמן כה ארוך, בוחנים כיום שיטות שונות לאספקה של מזון בחלל. בין היתר מנסים לפתח שיטות לגידול מזון בחללית עצמה. כשיגיעו אנשי הצוות למאדים, המשימה הראשונה שלהם תהיה להקים מבנה שבו יוכלו לחיות. הלחץ האטמוספירי במאדים נמוך יותר מאשר על פני כדור הארץ. מאדים קטן מכדור הארץ, וכוח הכבידה בו חלש יותר. נוסף לכל הצרות, מצד אחד במאדים קר מאוד, כמו באנטראקטיקה, ומצד שני קרינת השמש בו קטלנית. זה מפני שהאטמוספירה שלו דלילה ואין בה אוזון, שמסנן את הקרינה העל-סגולה מהשמש. לכן בני אדם לא יכולים לשרוד על פני מאדים, אלא בתנאים מלאכותיים. 
 

695px-Possible_exploration_of_the_surface_of_Mars.jpg

מה יהיה דרוש על מנת להגיע למאדים ולהישאר שם | הדמיה: NASA
מה יהיה דרוש על מנת להגיע למאדים ולהישאר שם | הדמיה: NASA
 

תכנית לטווח ארוך ולטווח קצר

 
אבל כמובן, לא מספיק להקים מבנים. צריך למצוא דרכים לייצר מזון לאורך זמן. לכן אתגר נוסף שעומד בפני החוקרים הוא להבין האם ואיך אפשר לגדל גידולים חקלאיים, כמו פירות, ירקות וקטניות, על פני מאדים. לשם כך החוקרים מחפשים תשובות להמון שאלות, למשל: האם צמחים יכולים לגדול בקרקע של מאדים, או שיש צורך להביא אדמה מכדור הארץ? איך משפיע כוח הכבידה החלש של מאדים על קצב הצמיחה של המזון ועל איכותו? ואיך אפשר לגדל מגוון רחב של גידולים, שיספקו לבני האדם את כל הצרכים התזונתיים שלהם?
 
בטווח הארוך, ייתכן שבני אדם ירצו לבצע תהליך שנקרא "הארצה", כלומר לנסות להתאים את התנאים השוררים במאדים לאלה של כדור הארץ. במקרה של מאדים, יש צורך ליצור אטמוספירה המכילה חמצן, להעלות את הטמפרטורה הממוצעת השוררת בו וגם את הלחץ האטמוספירי, אם רוצים שבני אדם יוכלו לשוטט יום אחד על פניו ללא חליפות חלל. הארצה היא כיום בגדר רעיון רחוק, אבל כבר יש מי שטוענים שהיא בעייתית מבחינה מוסרית. כלומר, גם אם תימצא הדרך לשנות את האטמוספירה של כוכב לכת אחר, אין לעשות זאת. לדעת המתנגדים מהלך כזה עשוי להיות הרסני ובלתי צפוי, ולפגוע באפשרות של התפתחות חיים עצמאית על פני כוכב הלכת. ויש גם מי שחושבים שפשוט אסור לנו להתערב בצורה כל כך עמוקה בטבע.
תגיות:
  • מאדים
  • חללית
  • מערכת השמש
  • מזון בחלל
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

אסטרונומיה: מהו החלל, מה קורה בו, ומה יהיה בסופו

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
דיסק מסתורי של כוכבים כחולים סביב חור שחור במרכז גלקסיית אנדרומדה. כיצד מדענים יכולים לשער תופעה שכזו? | NASA
כולם יודעים מהן טיסות לחלל, חלליות, חליפות חלל... אבל מהו בעצם החלל? איך מגדירים אותו? איפה הוא מתחיל? מה הוא כולל? יש הרבה דברים שעדיין איננו יודעים על החלל. ובכל זאת, אנחנו יודעים עליו לא מעט, באמצעות מדע האסטרונומיה, החוקר את ההתפתחות, התנועה והמבנה של גרמי השמיים והיקום בעיקר באמצעות ניתוח תצפיות. קוסמולוגים, למשל, חוקרים בין השאר את מבנה היקום ועל בסיס תצפיות מנסים לשער את עתידו. אסטרופיסיקאים מתמקדים בתכונות הפיסיות של גרמי שמיים שונים כמו כוכבים, כוכבי לכת, וענני גז וגם תופעות מוזרות כמו חורים שחורים וחומר אפל. 
 
מבחינתנו, יושבי כוכב הלכת ארץ, החלל הוא כל מה שנמצא מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ. נהוג להגדיר את הגבול הזה בגובה של 100 קילומטרים מעל פני הים. אבל מה יש בו, בחלל? החלל עצמו מוגדר כרִיק כמעט מוחלט, ואקום – או במילים אחרות, כלום. אנחנו נזהרים ואומרים רִיק כמעט מוחלט, כיוון שאסטרופיסיקאים המתמחים במכניקת הקוונטים, מעריכים שגם הוואקום מלא בחלקיקים המופיעים באותו "כלום" ונמוגים חליפין.
 
בן אדם לא יכול להתקיים בתנאים השוררים בחלל. אין בו אוויר (או כל גז אחר), ולכן אי אפשר לנשום שם. מכיוון שאין בו כלום, לא עובר בו קול, וגם לא נוצר בו חיכוך. זה אומר שעצם שנע בחלל, יכול להמשיך לנוע בו באותה מהירות כל הזמן. הוא לא יאט וייעצר, אלא אם כן יופעל עליו כוח – למשל אם הוא יפגע במשהו. בחלל אין כוח כבידה, שאליו אנחנו רגילים מכדור הארץ. כוח הכבידה בחלל הוא ממש אפסי. לכן בחלל מרחפים ובעצם אין בו ממש כיוונים כמו למעלה או למטה. הטמפרטורה הבסיסית השוררת בחלל היא כ-270 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, קרובה ל"אפס המוחלט". 
 
הטמפרטורה בחלל נמוכה משמעותית ממה שמוכר לנו גם באזורים הקרים ביותר על פני כדור הארץ. לעומת זאת, אם פונים או מתקרבים לגוף שפולט קרינה וחום, כמו השמש, הטמפרטורה מטפסת. בקרבת השמש הטמפרטורה יכולה להגיע גם למיליוני מעלות. זה מפני שבחלל אין שום דבר שיסנן את הקרינה, כמו האטמוספירה והשדה המגנטי של כדור הארץ. חוץ מזה כוכבים כמו השמש פולטים כל מיני חלקיקים אל החלל, כמו אלקטרונים ופרוטונים.  חלקיקים האלה נושאים קרינה ומטען חשמלי, ועלולים לפגוע בגופו של אדם שנמצא בחלל ולהזיק לו. הם עלולים לפגוע גם במכשירים שונים בחללית ולשבש את פעולתם.
 
אסטרונאוט שיוצא להליכת חלל אמנם מוגן מפני התנאים הקשים השוררים בחלל בזכות חליפת החלל שלו, אבל יכול להיפגע מכל מיני דברים. למשל, מפסולת חלל, עצמים מעשי ידי אדם שיצאו משימוש ונמצאים במסלול סביב כדור הארץ. חוץ מזה בחלל גם חולפים ועפים עצמים שונים, כמו אסטרואידים ומטאורים, במהירויות עצומות . כך שהחלל, אף על פי שהוא "כלום", אינו לחלוטין ריק.
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

חקלאות והחלל

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
הפרח הראשון בחלל בשיא פריחתו | צילום: סקוט קלי; NASA
חקר החלל שינה את חיי היום-יום שלנו במידה ניכרת, ואנחנו לא תמיד מודעים לכך (ראו "המצאות מהחלל"). אחד התחומים שהשתכללו מאוד בעקבות חקר החלל הוא החקלאות. ומה בדיוק הקשר בין חקלאות וחלל? טוב ששאלתם! בימינו קל מאוד לצפות בתצלומי לוויין באינטרנט, וכמעט כל אחד יכול למצוא תצלום של גג ביתו מהחלל. כך גם החקלאים, שיכולים להתבונן בתצלומי לוויין של השדות שלהם. הלוויינים מספקים תצלומים של שטחים נרחבים ממבט-על, וגם דימותים. למשל דימות קרינה אינפרה-אדומה, שמספק מידע מדויק על הטמפרטורה בשדה, או במקרה אחר, קרינה בתדירות אשר איתה ניתן לאמוד את  גובה הלחות של הגידולים, כך החקלאים יכולים להעריך בקלות את מצב היבול, וזה מועיל במיוחד כשהשטחים נרחבים מאוד וקשה לעקוב בעין אחרי שינויים ובעיות. הם יכולים להשתמש בנתונים האלה כדי להחליט בדיוק איך כדאי לטפל בשדות שלהם: אם במקום מסוים ניכר שיש בעיה בצמיחה, ובמקביל יש אחוזי לחות גבוהים, ייתכן שהקרקע רטובה מדי ואולי יש בעיה במערכת ההשקיה. בזכות האפשרות לזהות בעיות ולטפל בהן בדיוק רב, זכתה החקלאות המשוכללת הזו בכינוי "חקלאות מדויקת".
 
החקלאות המדויקת מאפשרת לחקלאי לזהות בעיה באזור מסוים או אפילו בעץ בודד, ולשקלל נתונים רבים שיעזרו לו למצוא את מקור הבעיה. היא גם מאפשרת לו לתכנן מראש את הזריעה ביעילות, לפי ניתוח נתוני עבר על פוריות הקרקע. זה לא רק יעיל אלא גם חסכוני: כך הוא יכול להשתמש בצורה חכמה יותר בחומרי הדברה ובמים להשקיה. היעילות והחסכנות מיתרגמות כמובן גם לצמצום הפגיעה בקרקע ובסביבה בכלל: פחות חומרי הדברה שמזיקים לסביבה, פחות בזבוז של מים. צופים שלחקלאות המדויקת תהיה השפעה נרחבת וכלל עולמית. בטווח הארוך היא תוכל לאפשר גידול של מזון רב יותר, וכך להאכיל אנשים רבים יותר ברחבי העולם. בקנה מידה נרחב, הצלבה של נתונים שמספקים לוויינים מספקת תובנות על ההשפעה של אסונות טבע על גידולים חקלאיים ועל שינויים בדפוסי האקלים במקומות שונים. אפשר למשל להשתמש בתצלום של מקור מים, כמו אגם, כדי לקבוע כמה מים הוא יוכל לספק לאזור מסוים בעונה הקרובה. זה מאפשר תכנון ארוך טווח של חקלאות המונית ושל אספקת מזון ברחבי העולם.
 

640px-ISS-05_Valery_Korzun_checks_the_Lada_plant_growth_experiment.jpg

שרידות זרעים בחלל וההצלחה לגדל צמחים היא תנאי בסיסי לקיום אנושי בחלל | NASA
שרידות זרעים בחלל וההצלחה לגדל צמחים היא תנאי בסיסי לקיום אנושי בחלל | NASA
 
 

 

לגדל עגבניות בחלל

 
אז ברור שחקר החלל השפיע עמוקות על החקלאות על פני כדור הארץ. אבל חוץ מזה יש עוד קשר מעניין בין חקלאות וחלל, והוא חקלאות בחלל. המשימות המאוישות לחלל נסמכות על מזון מוכן מכדור הארץ (ראו מזון בחלל). אבל במטרה להוזיל את העלויות ולאפשר מסעות ארוכים יותר בחלל, למשל למאדים, חוקרים את האפשרות לקיים חקלאות בחלל. בתחנת החלל הבינלאומית כבר נערכו כמה ניסויים לגידול של צמחים למאכל, כמו חסה ואפונה, בחממה. התנאים בחלל שונים מאשר על פני כדור הארץ, ולכן חקלאות בחלל מציבה כמה אתגרים מעניינים. האסטרונאוטים בוחנים, למשל, איך התנאים הללו משפיעים על אופן הצמיחה של הגידולים ועל איכותם, וגם איך אפשר לגדל צמחים בתנאים של מיקרו-גרביטציה.
 
בתחילת 2016 התבשרנו גם כי אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית הצליחו לגדל פרח ראשון בחלל. חוץ מאפשרות הנוי, מדובר בתחילת מימוש חזון נצליח בעתיד לגדל צמחים פורחים רבים במערכת אקולוגית עם אפשרות האבקתם, שהיא התנאי הבסיסי להפריית פרחים וגידול פירות וירקות רבים. כל אלה הם למעשה צעדים ראשונים לקראת חקלאות מחוץ לכדור הארץ. אם וכאשר יוקמו מושבות על מאדים, או בכל מקום אחר מחוץ לכדור הארץ, גם שם יהיה צורך בחקלאות, שתקיים את בני האדם. 
 
פרויקט "Tomato Sphere"  מאפשר לתלמידים לחקור את תחום החקלאות בחלל, ובפרט חקלאות עתידית למסע למאדים. בין היתר, במסגרת הפרויקט קיבלו תלמידים, מרחבי העולם וגם מישראל, זרעי עגבניות ששהו בחלל, או בתנאים הדומים לאלה שבחלל. הם ינסו להנביט אותם, לצד זרעים "רגילים" מאותו סוג, וכך לעמוד על ההשפעות של החלל על הזרעים וצמיחתם. 
 
 

seeds-on-ISS-lg.jpg

זרעי עגבניה על סיפון תחנת החלל הבינלאומית | NASA, Tomato Sphere
זרעי עגבניה על סיפון תחנת החלל הבינלאומית | NASA, Tomato Sphere
 
 
 

607px-Stanford_Torus_interior.jpg

טורוס סטנפורד
תגיות:
  • לוויין
  • תחנת החלל הבינלאומית
  • כדור הארץ
  • אסטרונאוט
  • חללית
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

חליפת חלל

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
הדמיית חליפת חלל
חליפת חלל היא המעטה החיצוני שמגן על אסטרונאוטים מפני התנאים הקיצוניים השוררים בחלל. החליפה מתפקדת כמו חללית קטנה, שמספקת לאסטרונאוט את התנאים והציוד הדרושים לו לשהייה בחלל. החליפה משמשת את האסטרונאוטים בעת "הליכת חלל", כלומר כשהם שוהים מחוץ לחללית, למשל לצורך תיקון. כדי ללבוש את החליפה ולהתקין את כל הציוד הנלווה נדרשים לאסטרונאוט כ-45 דקות. על פני כדור הארץ חליפת החלל שוקלת יותר מ-125 ק"ג; מזל שבחלל היא כמעט נטולת משקל...
 
מתחת למעטה החיצוני של החליפה, האסטרונאוט לובש בגד תחתון מיוחד, שבתוכו מותקנים צינורות המובילים מים ומקררים את גופו. החליפה עצמה מורכבת משכבות רבות, ועשויה מבדים וחומרים עמידים במיוחד. היא מאפשרת לאסטרונאוט לשמור על חום הגוף שלו, ומגינה עליו מפני פגיעות של עצמים קטנים שמתעופפים בחלל. החליפה כוללת יחידה הנלבשת על הגב, כמו תרמיל. יש בה מיכלי חמצן לנשימה, מערכת לסינון של פחמן דו חמצני שנפלט מפי האסטרונאוט בעת הנשיפה, סוללה המספקת חשמל ומערכת רדיו, לתקשורת עם הצוות בחללית ועם צוות הבקרה על פני כדור הארץ. האוזניות והמיקרופון של מערכת התקשורת מותקנים בכובע שחובשים האסטרונאוטים לראשם מתחת לקסדה. הקסדה עצמה מגנה על האסטרונאוט מפני פגיעות, ולתוכה מוזרם החמצן מהמיכל הנישא על הגב. למִשְׁקַף הקסדה יש שכבת מגן, המסננת את קרינת השמש.
 
ישנו סוג נוסף של חליפת חלל: החליפה הכתומה, שמכונה "חליפת דלעת" בשל צבעה. זו החליפה שלובשים אסטרונאוטים בתוך החללית בעת השיגור והנחיתה. היא שוקלת הרבה פחות מחליפת החלל הלבנה, ולא יכולה להגן על האסטרונאוט מחוץ לחללית. יחד עם זאת, היא מווסתת את לחץ האוויר ומספקת חמצן לנשימה. בתוך החליפה הכתומה מותקנים עזרים לנחיתת חירום, כמו מצנח, מים לשתייה וסירה מתנפחת, למקרה שהאסטרונאוט ינחת בים.
חליפות החלל עברו גלגולים שונים והשתכללו עם השנים. בעבר, למשל, הייתה לכל אסטרונאוט חליפה אחת, ששימשה גם לשיגור ונחיתה וגם להליכות חלל. חליפות מדגמים חדשים יותר הן מודולריות, כלומר עשויות מחלקים נפרדים במידות שונות. כך אפשר להרכיב עבור כל אסטרונאוט חליפה המותאמת למידותיו. זה חשוב במיוחד בימינו, כשיש גם הרבה אסטרונאוטיות, שמידותיהן לרוב קטנות יותר משל האסטרונאוטים הגברים.  
 

רוצים לדעת עוד על חליפת חלל? 

קראו מה היה קורה אילו אסטרונאוט היה נפלט מחללית ללא חליפת חלל, 
איך שותים, אוכלים ועושים צרכים בתוך חליפת חלל, 
מדוע חליפות החלל בסרטים אינן דומות לאלה במציאות,
ואיך זה מרגיש להיות שם, מחוץ לחללית, בחלל הפתוח?
 
איך נראית חליפת חלל מבפנים? צילומי רנטגן נפלאים שהוצגו בתערוכה National Air and Space Museum (אוצרת: Cathy Lewis) הם הזדמנות נפלאה להתבונן במורכבות של חליפה שנראית סך הכל פשוטה מבחוץ:
 

space-suitEX1-A-Mark Avino-Smithsonian Institution.jpg

חליפת חלל ניסיונית EX1-A | צילום: Mark Avino-Smithsonian Institution
חליפת חלל ניסיונית EX1-A | צילום: Mark Avino-Smithsonian Institution
 
 
 

Alan-Shepard-Apollo-Extravehicular-Suit-Photo-Mark Avino-Smithsonian-Institution.jpg

lan-Shepard-Apollo-Extravehicular-Suit-Photo-Mark Avino-Smithsonian-Institution.jpg
חליפת החלל של אלן שפרד במשימת אפולו לירח | צילום: Mark Avino/Smithsonian Institution
 
 

space-helmet-mark-avino.jpg

קסדת החליפה | צילום: Mark Avino/Smithsonian Institution
קסדת החליפה | צילום: Mark Avino/Smithsonian Institution
 
 
 

space-helmetapollo-mark-avino.jpg

קסדת החליפה | צילום: Mark Avino/Smithsonian Institution
קסדת החליפה | צילום: Mark Avino/Smithsonian Institution
 
 
 

Harrison-Schmitt-glove-apollo-17.jpg

כפפת החליפה של הריסון שמידט ממשימת אפולו 17 לירח | צילום: Mark Avino/Smithsonian Institution
כפפת החליפה של הריסון שמידט ממשימת אפולו 17 לירח | צילום: Mark Avino/Smithsonian Institution
 
 
מקור לצילומים
תגיות:
  • אסטרונאוט
  • הנחיתה על הירח ומשימת אפולו 11
  • חללית
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

بذلة الفضاء

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
تجسيد لبذلات فضاء

بذلة الفضاء هي الغلاف الخارجي الذي يحمي رواد الفضاء من الظروف القاسية التي تسود الفضاء. تعمل البذلة كنوع من مركبة الفضاء الصغيرة، حيث تزود رواد الفضاء بالبيئة والمعدات المطلوبة للمكوث في الفضاء. كما تساعد البذلة رواد الفضاء خلال "المشي في الفضاء"، أي عندما يتجولون خارج المركبة الفضائية لإجراء التصليحات مثلاً. من أجل ارتداء البذلة وتركيب المعدات المرفقة يحتاج رائد الفضاء إلى نحو 45 دقيقة. على سطح الأرض تزن بذلة الفضاء أكثر من 125 كغم، ولحسن الحظ فهي لا تزن شيئاً تقريباً في الفضاء..

 

تحت الغلاف الخارجي للبذلة، يرتدي رائد الفضاء ملابس داخلية خاصة، تحتوي على أنابيب لتزويد الماء وتبريد الجسم. البذلة نفسها مكونة من العديد من الطبقات، ومصنوعة من أقمشة ومواد شديدة المتانة. وهي تسمح لرائد الفضاء بالمحافظة على حرارة جسده، وتحميه من الإصابة بالأجسام الصغيرة المتطايرة في الفضاء. تشمل البذلة أيضاً وحدة يتم ارتدائها على الظهر، مثل حقيبة الظهر. فيها خزان أكسجين للتنفس، ونظام لترشيح ثاني أكسيد الكربون الذي ينفثه رائد الفضاء خلال التنفس، وبطارية لتزويد الكهرباء وجهاز لاسلكي للتواصل مع طاقم المركبة ومع طاقم المراقبة على سطح الأرض. سماعات نظام الاتصال والميكروفون موجودة في القبعة التي يرتديها رواد الفضاء على الرأس تحت الخوذة. الخوذة نفسها تحمي رائد الفضاء من الإصابات، وعبرها يتم تزويد الأكسجين من الخزان المحمول على الظهر. واجهة الخوذة الشفافة تحتوي على طبقة واقية، تصفي أشعة الشمس.

 

هناك نوع آخر من بذلات الفضاء، وهي البذلة البرتقالية، والتي تدعى "بذلة اليقطين" بسبب لونها. وهي بذلة يرتديها رواد الفضاء داخل المركبة الفضائية خلال الانطلاق والهبوط. وهي تزن اقل بكثير من بذلة الفضاء البيضاء، ولكن لا يمكنها حماية الرواد خارج المركبة الفضائية. مع هذا، فهي تعادل ضغط الهواء وتزود الأكسجين للتنفس. تحتوي البذلة البرتقالية على معدات للطوارئ، مثل مظلة للهبوط، ماء للشرب، وقارب منتفخ في حال هبط الرواد في البحر. مرت بذلة الفضاء بتعديلات وتحسينات مختلفة مع مرور السنين. في الماضي على سبيل المثال، كانت لكل رائد فضاء بذلة واحدة، استخدمها للانطلاق والهبوط وكذلك للمشي في الفضاء. البذلات الأحدث أصبحت أكثر معيارية، أي أنها مصنوعة من قطع منفصلة وبقياسات مختلفة. بحث يمكن ملائمة البذلة لقياسات كل رائد فضاء. وهذا مهم جداً في أيامنا، فقد صار هناك الكثير من رائدات الفضاء اللواتي تكون قياساتهن في الغالب أصغر من قياسات رواد الفضاء الرجال.

 

 كيف تبدو بذلة الفضاء من الداخل؟ صور الأشعة الرائعة التي عرضت في معرض National Air and Space Museum (أمينة المعرض: Cathy Lewis) هي فرصة رائعة للتعرف على تعقيدات البذلة التي تبدو بسيطة من الخارج.

 

 بذلة الفضاء التجريبية EX1-A | تصوير: Mark Avino-Smithsonian Institution

 

 

 

 

بذلة الفضاء التي ارتداها "ألان شيبرد" في مهمة أبولو إلى القمر | تصوير: Mark Avino/Smithsonian Institution

 

 

 

 خوذة البذلة | تصوير: Mark Avino/Smithsonian Institution

 

 

 

 

 خوذة البذلة | تصوير: Mark Avino/Smithsonian Institution

 

 

 

 

כפפת החליפה של הריסון שמידט ממשימת אפולו 17 לירח | צילום: Mark Avino/Smithsonian Institution

 

 

 

مصادر الصور

 

תגיות:
  • אסטרונאוט
  • הנחיתה על הירח ומשימת אפולו 11
  • חללית
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
ייצוג גרפי להודעת ארסיבו, אחד הניסיונות לתקשר עם ציוויליזציות חוצניות
מדענים מעריכים כי בכוכבי לכת מסוימים שוררים תנאים שיכולים לאפשר קיום של יצורים חיים. הם מנסים למצוא עדות לקיומם של חיים, באמצעות איסוף וניתוח של נתונים מתצפיות או מדגימות שאספו רובוטים על פני כוכבי לכת אחרים, כמו מאדים. בני האדם ישמחו לגלות חייזרים מפותחים וחכמים כמותם, אך בשלב הראשון מסתפקים בחיפוש אחר חיים ביולוגיים פשוטים, כגון אצות, חזזיות או מיקרו-אורגניזמים (כמו חיידקים). עד כה לא התגלו סימני חיים מחוץ לכדור הארץ. עם זאת, יש מדענים הגורסים כי קיימת אפשרות להתפתחות של צורות חיים פשוטות לדוגמה באוקיאנוס תחת מעטה הקרח של אירופה, ירחו של צדק, או באגמי מתאן על פני טיטאן, ירחו של שבתאי. מעניין כי על פני כדור הארץ יש קבוצה של יצורים המסוגלים להתקיים בתנאים קיצוניים כמו בחלל (ראו גם "דובוני מים"). זה מעודד, מכיוון שזה מעיד כי אולי ייתכנו חיים מחוץ לכדור הארץ, גם במקומות שבהם שוררים תנאים שנדמים לנו עוינים.
 
מאז המאה העשרים מחפשים בני האדם באופן פעיל סימנים ועדויות לקיומם של יצורים בעלי תודעה מפותחת ותרבות מתקדמת. בגלל המרחקים האדירים בין כוכבים שונים, הרעיון של סיור בספינת חלל לאיתור חיים על כוכבי לכת אחרים עדיין אינו סביר בימינו. לכן כיום המדענים ממקדים את עיקר המאמצים בתחום בניסיונות לאיתור אותות רדיו. מאז שגילו בני האדם את גלי הרדיו, הם משתמשים בהם לתקשורת ולהעברת מסרים למרחקים גדולים, ולכן ההנחה היא שאם קיימת תרבות מתקדמת על כוכבי לכת אחרים, גם היא משתמשת בגלי רדיו. מכיוון שגלי רדיו יכולים לחצות את מרחבי החלל במהירות האור, אפשר לקלוט גלי רדיו ממקורות מרוחקים מאוד. הפרויקט הגדול ביותר לאיתור חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ הוא פרויקט SETI. במסגרת הפרויקט, מוצבים מתקני רדיו-טלסקופ במקומות שונים על פני כדור הארץ, שנועדו לקלוט אותות רדיו סדורים, שהמקור שלהם הוא ככל הנראה בתרבות תבונית, שמפיקה אותם. עד כה לא נקלטו אותות כאלה. בנוסף, מארסיבו, הרדיו-טלסקופ הגדול ביותר מכדור הארץ נשלח שידור רדיו אקטיבי המנסה לספר על החיים בכדור הארץ.
 
הניסיון לחקור כוכבי לכת מרוחקים מוגבל בעיקר לנתונים מתצפיות. במסגרת תכנית פיוניר ותכנית וויאג'ר נשלחו לחלל גשושיות בלתי מאוישות, שנשאו בין היתר חפצים הכוללים מידע על כדור הארץ ועל המין האנושי, מתוך תקווה קלושה שביום מין הימים יפגשו יצורים תבוניים מכוכב אחר בגשושיות. "דיסקית פיוניר", למשל, היא לוח אלומיניום שעליו חרוטים שרטוט של גוף גבר ואישה ומסלולה של הגשושית עצמה במערכת השמש. "תקליט הזהב", שצורף לגשושיות וויאג'ר 1 וווייאג'ר 2, כלל בין היתר הקלטות של רחשים מן הטבע וברכות שלום בעשרות שפות. ואולם, בהתחשב בסיכוי האפסי שחוצנים תבוניים יפגשו בגשושיות אלה אי פעם ואף יפענחו את המסרים הוא אפסי. אפשר לומר, אם כן, שכל המסרים האלה נועדו בעיקר לנו, בני האדם, כמעין סימון השאלה "האם אנחנו לבד?" בתור מטרה קיומית ומדעית חשובה. 
תגיות:
  • חייזר
  • חללית
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

חייזר/חוצן

news Image
חייזר טיפוסי בתרבות הפופולארית הוא בד"כ וריאציה על גוף אנושי (דמות מתוך הסרט: צעצוע של סיפור)
חייזר הוא צורת חיים שאינה מכדור הארץ: יצור מעולם אחר. עד כה לא נתגלו הוכחות מדעיות לקיומם של חייזרים, אולם מדענים לא שוללים את האפשרות שהם אכן קיימים. יש אפילו פרויקטים שמנסים לאתר עדויות או סימנים לקיומן של תרבויות מפותחות ויצורים תבוניים, כמו פרויקט SETI. מילה נרדפת למילה חייזר, שהייתה בשימוש בעבר, היא "חוצן", תרגום מאנגלית של המונח Extra-Terrestrial, או בראשי תיבות: E.T.. מונח זה היה בשימוש רווח בעקבות הסרט הנודע משנות השמונים "אי.טי. חבר מכוכב אחר". הסרט מתאר את מפגשו של ילד עם חוצן טוב לב שנשאר על כורחו על פני כדור הארץ.
 

האם החייזרים כבר ביקרו אותנו?

התרבות האנושית עוסקת רבות במפגשים בין בני אדם לבין חייזרים, על פני כדור הארץ או מחוץ לו. אינספור סרטים, סדרות טלוויזיה, ספרים וסיפורים בדיוניים תיארו מפגשים כאלה, חלקם מתארים חוויה מופלאה, ובאחרים החייזרים לא בדיוק ידידותיים. אמנם אין כל הוכחה מדעית לקיומם של חייזרים, אבל יש בני אדם המאמינים באדיקות לא רק בקיומם של חייזרים, אלא גם בכך שחייזרים ביקרו כבר בכדור הארץ. על פני כדור הארץ קיימות צורות חיים המסוגלות להתקיים בתנאים קיצוניים, כמו חיידקים מסוימים. יצורים כאלה, ובפרט דובוני המים, שהוכח כי הם מסוגלים לשרוד אפילו בחלל ממש, משמשים גם הם כטענה בזכות האפשרות לקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, בתנאים שונים ומשונים.
 
ישנם גם מקרים שבהם אנשים זייפו "עדויות" לביקורי חייזרים בכדור הארץ (ראו עוד על זייפני עב"מים). אחד המקרים המפורסמים הוא של מעגלי התבואה, שהחלו להופיע בשדות שונים, בעיקר באנגליה, בשנות השבעים. מדובר בגבעולים ששוטחו בצורות ותבניות משוכללות ומתוכננות בקפידה, ויצרו תמונה גדולת מימדים, הנראית היטב במבט על. כשהחלו מעגלי התבואה להתרבות, נטען שהם מעשי ידי חייזרים. בהמשך התוודו אנשים שהם האחראים ליצירת הסימנים, ואפילו הסבירו בדיוק כיצד עשו זאת. ובכל זאת, יש מאמינים אדוקים, שדבקים באמונה שמעגלי התבואה הם סימנים מישויות מכוכב לכת  אחר.
 
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

משרד האו"ם לענייני החלל החיצון UNOOSA- אמנות וחוקים בחלל

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
United Nations Office for Outer Space Affairs
לכל מדינה יש חוקים משלה. אבל אילו חוקים חלים בחלל? כדי להסדיר את הפעילות האנושית בחלל וליצור בסיס טוב לשיתוף פעולה בינלאומי, נוסחו כמה אמנות בינלאומיות, שעליהן חתומות עשרות מדינות. כיום, משרד האו"ם לענייני החלל החיצון, UNOOSA, מנסה לגבש ולרכז את הטיפול בנושא החוק בחלל. האמנות בימינו מבוססות על כמה עקרונות כלליים. למשל על ההסכמה כי חקר החלל והשימוש בחלל פתוחים לכל המדינות, וכי עליהם לשרת את טובתה של האנושות כולה. הבנה נוספת היא שיש לנהל את חקר החלל באופן אחראי ושקול, ולנסות להימנע מפגיעה בבני האדם או בסביבה.
 
יש חמש אמנות בסיסיות בתחום החוק בחלל. האמנה המרכזית, שעליה חתומות כ-100 מדינות, היא "אמנת החלל החיצון". בין היתר, האמנה אוסרת שימוש בירח או בגופים שמימיים למטרות צבאיות, כמו ניסויי נשק. היא אוסרת הצבת נשק גרעיני, או כל נשק המיועד להשמדה המונית, במסלול סביב כדור הארץ או על גופים שמימיים. היא גם אוסרת על ממשלות להכריז בעלות על גופים שמימיים או כוכבי לכת. המדינות החתומות על האמנה מחויבות לפקח על כל ארגון או גוף בתחומן שעוסק בפעילות חלל, למשל חברה פרטית או מסחרית.
 
מדינות החתומות על "אמנת החילוץ" מחויבות לספק עזרה לאסטרונאוטים שנקלעים למצוקה. אמנה זו רלוונטית בעיקר במקרים שבהם אסטרונאוטים נוחתים נחיתת חירום בשטחה של מדינה מסוימת וזקוקים לחילוץ ולהצלה. אמנה אחרת מחייבת כל מדינה למסור לאו"ם פרטים מדויקים על כל עצם המשוגר לחלל ועל מסלולו. מטרתה לאפשר שיתוף פעולה מוצלח ושוטף, ולהיערך כהלכה למקרי חירום. אמנה נוספת מגדירה את האחריות לעצמים המשוגרים לחלל, כמו חללית או לווין. כל מדינה החתומה על האמנה אחראית לנזקים שעלולים להיגרם מעצם ששוגר משטחה. פסולת חלל היא אחד הנושאים ה"בוערים" בתחום החוק בחלל. ישנם ניסיונות שונים להסדיר כללים בינלאומיים שיפתרו בעיות שונות שנוצרות מפסולת חלל. למשל – מי אחראי להיפטר מעצמים שכבר אינם בשימוש, כמו לוויינים ישנים? מי אחראי לנזק שנגרם לאדם או לרכוש מפסולת חלל? אילו תקנות יכולות לצמצם את פסולת החלל בעתיד? ועוד. 
 
בנוסף לאמנות השונות, UNOOSA מחוייב באופן כללי להגדיל את המודעות לשימושי חלל למטרות שלום, והוא עושה זאת באמצעות פרויקטים שנועדו לפתוח דלתות למגזרים שבאופן מסורתי היו פחות מעורבים בתחום. Space4Women, למשל, הוא פרויקט המקדם העצמת נשים בתחום החלל. בפרויקט חברות גם החונכות הישראליות, ד"ר שמרית ממן, ד"ר עדי ניניו-גרינברג וורד ברזילי, המשמשות כמנטוריות. 
 
15 המדינות המשתתפות בפרויקט תחנת החלל הבינלאומית חתומות גם הן על הסכם חוקי, משנת 1998. בין היתר, ההסכם מגדיר כללי התנהגות נאותים בין חברי הצוות. ההסכם קובע כי כל אחת מסוכנויות החלל החברות בפרויקט אחראית לאנשי הצוות שנשלחו מטעמה. הוא גם מגדיר את הבעלות על היחידות השונות המרכיבות את התחנה: כל גורם אחראי ליחידה שנשלחה מטעמו ונרשמה על שמו. 
תגיות:
  • אסטרונאוט
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

עב"מ

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
מעגלי תבואה

עב"ם הוא ראשי תיבות של המילים "עצם בלתי מזוהה" והכוונה היא לכל גוף הנצפה בשמים או בחלל ואינו מזוהה כעצם המוכר לבני האדם, כמו מטוס. לפעמים לאחר שאנשים מדווחים על עב"ם, בדיקה מעמיקה מגלה שמדובר למעשה בעצם מוכר או בתופעת טבע.

לאורך ההיסטוריה דיווחו אנשים על עב"מים, שהתגלו בדיעבד כמו תופעות אסטרונומיות או מטאורולוגיות, המוכרות כיום למדע. במקרים מסוימים נותרו העב"מים בגדר תעלומה, מה שהסעיר את דמיונם של מיליוני אנשים והוביל להתפתחות של סיפורים ותיאוריות. בין היתר נפוצו שמועות כי עב"מים מסוימים, המכונים גם "צלחות מעופפות" בשל צורתם המעוגלת והשטוחה, הם למעשה כלי רכב חללי של חייזרים. אמנם השמועות לא בוססו מעולם, אבל הן היו מקור השראה לאינספור סרטים, סדרות טלוויזיה וסיפורים שעסקו בביקורי חייזרים בכדור הארץ.

יש מי שמאמינים שחייזרים כבר ביקרו בכדור הארץ. אין לכך סימוכים מדעיים, ותיאוריות על ביקורי חייזרים נשענות הרבה פעמים על תופעות בלתי מוסברות, כמו דיווחים על עב"מים, ועל הסברי קונספירציה שונים. ויש גם מי שדואגים להזין את השמועות ולהגביר את המיסתורין. אלה הם זייפני עב"מים.

תצפיות עב"מים אמיתיות - או עב"מ מזויף?

במקרים רבים, דיווח על עב"ם מתברר כהטעיה מכוונת. באינטרנט אפשר למצוא תמונות וסרטונים רבים שבהם זויפה נוכחות של עב"ם באמצעים טכנולוגיים וויזואליים שונים. חלק מן ה"ממצאים" האלה חובבניים מאוד, אחרים עשוים באיכות גבוהה יותר. יש אפילו מדריכים שמסבירים איך אפשר לזייף תמונת עב"ם או סרטון, ומדריכים אחרים שמסבירים איך אפשר לזהות זיופים. אחד המקרים המפורסמים של זיוף הוא של סרטון "נתיחת החייזר", שהופץ ב-1990. הסרטון מציג, לכאורה, נתיחת גופת חייזר שלפי הטענות חולץ מ"צלחת מעופפת", כלומר כלי רכב חייזרי שהתרסק ברוזוול שבניו מקסיקו ב-1947. הסרטון בוים ונערך כך שייראה אותנטי – כלומר ישן ובאיכות ירודה.

ב-2006 הודה היוצר, בחור אנגלי בשם ריי סנטילי, שהסרטון הוא זיוף. אחד המקרים המפורסמים ביותר של זייפנות שעוררה מיסתורין ושמועות על ביקור חייזרים הוא זה של מעגלי התבואה. בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו להתגלות באנגליה תצורות מורכבות בשדות תבואה. התצורות, הנראות במבט מלמעלה כיצירות אמנות מורכבות ומוקפדות, היו תוצאה של השטחת הגבעולים בשדה באופן מכוון ומתוכנן. בשל צורתם היה ברור כי הם לא פרי המקרה וכי יצור תבוני אחראי לתכנונם וליצירתם. מעגלי התבואה המורכבים והמרהיבים התרבו, והובילו לשמועות כי חייזרים הם האחראים ליצירתם, וכי אולי הצורות אף טומנות בחובם מסרים מעולם אחר. ב-1991 הצהירו שני אמנים אנגלים כי הם אחראים לתופעה. הם סיפרו שיצרו את הצורות כהלצה, והסבירו מה הטכניקות והכלים שבהם השתמשו – ומסתבר שזה לא עסק מורכב כפי שנדמה.

שני דברים מעניינים קרו בעקבות ההודאה הזו. הראשון הוא שמאמינים רבים בחייזרים סירבו לקבל את ההסבר, ואפילו האשימו את האמנים שהם חלק ממנגנון שנועד להסתיר את האמת על ביקורי חייזרים. זה מעיד, יותר מכול, על הרצון האנושי להאמין בחיים מחוץ לכדור הארץ. הדבר השני הוא שהתופעה התפשטה. נראה שעוד אנשים רצו לקחת חלק ביצירת מעגלי תבואה. בהמשך אפילו נוסד זרם של אמנים שיוצרים מעגלי תבואה כאלה מתוך דיאלוג עם המאמינים בחייזרים, ומנסים, כדבריהם, "להפוך את העולם למקום מעניין יותר". ישנם דיווחים על עב"מים גם בחלל, אם כי לא בכוונת זדון לזיוף.

ב-1972, לפני שעזבו את הירח כדי לחזור לכדור הארץ, קלטו חברי הצוות של משימת אפולו 16 בסרטון וידאו עב"ם הנראה ממש כמו צלחת מעופפת "מהסרטים", קרוב לפני הירח. העצם נקלט במצלמה במקרה והופיע בסרטון לשניות בודדות בלבד. בשנים האחרונות בחנו את הסרטון מומחים שונים באמצעים דיגיטליים חדשים. הם הגיעו למסקנה כי העב"ם הוא ככל הנראה השתקפות של ציוד התאורה מ"הליכת החלל" האחרונה שביצעו אנשי הצוות לפני החזרה לכדור הארץ.

תגיות:
  • כדור הארץ
  • חייזר
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

הגנת הסביבה מהחלל

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
לוויין מחקר מעל סופת ציקלון בכדור הארץ| צייר: אנדריי סוקולוב, Fine Art, Moscow, 1985
איכות הסביבה היא אחד הנושאים "הבוערים" ביותר בעשורים האחרונים. דובר רבות על ההידרדרות באיכות הסביבה ועל הפגיעה שהאדם גורם לסביבה בדרכים שונות. מעבר לציון "יום כדור הארץ" פעם בשנה, יש הרבה הצעות לתיקון ולמניעה של נזקים, והרבה אנשים וארגונים שמנסים לקדם את הנושא. כמו בתחומים רבים – גם כאן החלל משחק תפקיד משמעותי.
 
פרויקט קופרניקוס, של סוכנות החלל האירופית, לדוגמה, מבקש לרתום את השימוש בלוויינים לטובת מאמצי שמירה על הסביבה. במסגרת הפרויקט, שנמצא בשלבי מימוש מתקדמים, עשרות לוויינים יספקו מגוון של נתונים שיאפשרו מעקב אחרי מצב הסביבה, למשל – זיהום האוויר והים, שינויי אקלים, אסונות טבע ועוד. ניתוח של הנתונים האלה יכול לעזור בכמה דרכים. בעזרתו אפשר לחזות אסונות טבע ולהתריע מפניהם, או לקבל התרעה על אסונות מעשי ידי אדם, כמו דליפת נפט באוקיאנוס, ולהיערך בהתאם. חוץ מזה, כשיש בידינו נתונים מדויקים ועדכניים על מצב הסביבה, אפשר לבנות תכנית יעילה וארוכת טווח להתמודדות עם הפגיעה בסביבה. אפשר ללמוד מכך, למשל, על תהליכים כמו מִדְבּוּר או התגברות זיהום אוויר באזורים מסוימים, לזהות את הגורמים להם ולנסות לתקן את המצב. 
 
לאורך השנים הניב חקר החלל תועלת גדולה לניסיונות השמירה על הסביבה, בדרכים עקיפות וישירות. הרבה פעמים בתחום חקר החלל חוקרים מנסים למצוא פתרונות לאתגרים מסוימים, וכתוצאה מכך נולדות המצאות שונות ומשונות שתורמות לאנושות (ראו "המצאות מהחלל"). כך נכנסו לחיינו כל מיני שכלולים, כמו חומרי בידוד יעילים לבתים. ההמצאות האלה הן דוגמה מצוינת לחיסכון משמעותי באנרגיה – בידוד טוב מאפשר פחות שימוש בחשמל לצורך חימום או קירור. דוד שמש חוסך שימוש בדוד חשמלי, והוא יעיל במיוחד במדינה חמה כמו ישראל. גם חקלאות מדויקת, שמתאפשרת באמצעות לוויינים, תורמת לסביבה. היא מאפשרת חיסכון במים ושימוש מצומצם ויעיל יותר ובחומרי הדברה, המזיקים לקרקע.
 
בשנים האחרונות מושקעים מאמצים רבים בתחום חקר החלל במציאת דרכים חדשות להפקת אנרגיה "נקייה". הכוונה להפקת אנרגיה ממקורות בלתי מתכלים, למשל באמצעות אנרגיית השמש או הרוח, ובתהליך בלתי מזהם. דרכים כאלה ישמשו גם להנעת כלי רכב למסעות בחלל, וגם להפקת אנרגיה על פני כדור הארץ. זה יעיל וחסכוני יותר – וידידותי יותר לסביבה. חקר החלל סייע רבות בשכלול האפשרות להפיק חשמל ביעילות מאנרגיית השמש. החוקרים מחפשים דרכים נוספות להפקת אנרגיה – באמצעות הרוח וממקורות ביולוגיים, כמו אצות!
 
 

Orbital power plant-Source-postcard-by-Fine-Art-Moscow-1985.jpg

חזון לתחנת כוח סולארית חללית שצייר הקוסמונאוט אלכסיי לאונוב והצייר אנדריי סוקולוב | Fine Art Moscow
חזון לתחנת כוח סולארית חללית שצייר הקוסמונאוט אלכסיי לאונוב והצייר אנדריי סוקולוב | Fine Art Moscow
תגיות:
  • כדור הארץ
  • לוויין
  • יום כדור הארץ
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

המצאות מהחלל

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
טכנולוגיה שפותחה עבור מעבדה ניידת למחקר על פני מאדים, משמשת גם למחקרים בכדה"א | NASA
נהוג לחשוב שהחלל רחוק ומנותק מחיי היום-יום על פני כדור הארץ. אמנם רק מעט אנשים זוכים להגיע לחלל ממש, אבל למעשה החלל קשור באופן הדוק לחיים שלנו. קחו לדוגמה את מערכת הניווט הלוויינית (GPS). היא מאפשרת לנו לנווט כמעט בכל מקום באמצעות נתונים זמינים המגיעים מלוויינים בזמן אמת. יש אפילו שעונים שמתקשרים עם לוויינים. זה מאפשר למי שעונד אותם לשדר אות שמסייע לאחרים לאתר את מיקומו. טייסים, למשל, משתמשים בו למקרה שיזדקקו לחילוץ והצלה.
 
אם תעיפו מבט סביבכם, תראו אינספור מכשירים והמצאות שפותחו במשך עשרות שנים של חקר החלל. רובם תוצאה של חידושים טכנולוגיים שהתפתחו בשביל להתגבר על אתגרים בתחום החלל. אם אתם מרכיבים משקפי שמש עם ציפוי נגד שריטות או מסנני קרינה, או אם אתם נועלים נעלי ספורט עם סוליות בולמות זעזועים – יש סיכוי סביר שאתם נהנים מהפירות של המחקר הטכנולוגי והמדעי בתחום החלל. גם אם אתם צופים בטלוויזיה בלוויין, משתמשים בטלפון סלולרי או מסתמכים על תחזית מזג האוויר. כך גם כבאים שעוטים ציוד המגן מפני חום, צוללנים שלובשים חליפת צלילה מבודדת וחולי סוכרת שמשתמשים במשאבת אינסולין. 
 
הרבה פעמים חוקרים ניסו להתמודד עם בעיה מסוימת או אתגר כלשהו שהציבו בפניהם המסעות לחלל. לאחר שהם מצאו את הדרך להתגבר על האתגר, ההמצאות שלהם חדרו גם לחיים האזרחיים והשתלבו במתקנים ובמכשירים שונים. כשתכננו את מעבורות החלל, למשל, חיפשו דרכים להגן עליהן מפני ההתחממות העזה בעת הכניסה חזרה לאטמוספרה ומפני שינויי טמפרטורה קיצוניים בחלל. מדענים פיתחו חומרי ציפוי למעבורת, כמו שמיכות תרמיות ואריחים קרמיים מבודדים. המחקר הזה הוליד מגוון של מוצרים, מציוד הגנה לדודי חימום וחומרי בידוד לבניית בתים, ועד אביזרים להגנה מפני אש ולהישרדות בטמפרטורה נמוכה במיוחד. גם גלאֵי שריפות פותחו במקור כחלק ממערכות ההגנה של מעבורות החלל. כאשר עלה הצורך לשפר ולחדד תצלומים שהתקבלו מהמסע לירח, פותחו אמצעים לעיבוד דיגיטלי של תמונות. אלה שיחקו בהמשך תפקיד חשוב בפיתוח ושכלול טכנולוגיות בתחום הרפואה. הם תרמו בין היתר לשכלול מכשירי דימות רפואיים – כמו צילום CT וסריקת MRI. המכשירים האלה משמשים כיום כאמצעי חשוב לאבחון של מחלות ומצבים רפואיים, כולל גידולים סרטניים.
 
הנה עוד כמה דוגמאות לפריטים שהתפתחו בזכות חקר החלל. מדחום למדידת טמפרטורה באוזן, שמשמש בעיקר לבדיקת תינוקות. הוא פועל באמצעות חיישני קרינה אינפרא-אדומה, שמשמשים גם למדידת טמפרטורות של כוכבים וכוכבי לכת. בנעלי ספורט רבות יש כיום סוליות בולמות זעזועים, ולפעמים גם פטנט מיוחד שמעניק כושר ניתור טוב יותר למי שנועל אותן. הטכנולוגיה הזו היא גלגול מאוחר של המגפיים שפותחו במיוחד עבור המסעות הראשונים לירח. המגפיים נועדו לעזור לאסטרונאוטים בהליכת ירח ולהקל עליהם ללכת ולנתר עליו.
 
 

תגיות:
  • לוויין
  • אסטרונאוט
  • חללית
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

המטאוריט ממאדים

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
המטאוריט הידוע בכינויו ALH 84001 | NASA
בדצמבר 1984 נמצא באנטארקטיקה עצם הנראה כמו אבן חסרת ייחוד. אבל לאחר 12 שנים אותו עצם סלעי, שמשקלו פחות משני ק"ג, עורר סערה בעולם. עוד לפני כן הגיעו חוקרים למסקנה כי מדובר במטאוריט שמקורו במאדים. הגילוי הזה כשלעצמו אמנם מרגש אך לא מאוד מסעיר – אין זה המטאוריט הראשון שמגיע אלינו מכוכב הלכת האדום. אבל באוגוסט 1996 הצהירו חוקרים מטעם נאס"א, סוכנות החלל של ארה"ב, כי המטאוריט מכיל מאובן שיכול להיות שרידו של חיידק. או במילים אחרות: הוא עשוי להכיל עדות לקיומם של חיים על פני מאדים, לפני יותר מ-3.5 מיליארד שנה. המטאוריט, שזכה לשם היבשושי ALH 84001, הגיע לכותרות. אפילו נשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון, הכריז על הגילוי המסעיר בהופעה רשמית בטלוויזיה. הוויכוח בשאלה האם מקורו של אותו חיידק במאדים לא הוכרע. לפי סברה מסוימת, מדובר בחיידק שחדר אל המטאוריט על פני כדור הארץ. עם זאת, התיאוריה שלפיה מקור החיידק במאדים לא הופרכה, ויש הרואים בה את הראיה הראשונה לקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ.
 
על פי התיאוריה המקובלת, ALH 84001 הוא חלק מסלע שנוצר על פני מאדים לפני כ-4.5 מיליארד שנה. הוא התנתק ממאדים לפני כ-16 מיליון שנה, בעקבות התנגשות של עצם כלשהו בכוכב הלכת. לאחר מכן "שוטט" בחלל במשך מיליוני שנים, עד שנחת אצלנו לפני כ-13,000 שנה. המאובן ושרידי החיידק עוררו התרגשות גדולה והרבה שאלות. למשל: האם מטאוריטים מסוגלים להעביר צורת חיים זרה מכוכבי לכת אחרים אל כדור הארץ? האם ייתכן שצורת חיים כזו תשרוד את המסע בחלל? האם היא תוכל להתקיים ואולי אף להתרבות על פני כדור הארץ, בתנאים שונים מאלה שבהם התפתחה? בהתחשב בכך שגם על פני כדור הארץ ישנם יצורים ששורדים בתנאים קיצוניים, ואפילו כאלה שמסוגלים לשרוד בחלל עצמו (ראו "דובוני מים") – אולי זה לא מופרך לקוות שהתשובה לשאלות האלה היא כן.
 
כאמור,  ALH 84001 לא לבד. עד כה נאספו על פני כדור הארץ עשרות רבות של מטאוריטים שמקורם במאדים. חלקם "טריים", כלומר נאספו ונבחנו מיד לאחד נחיתתם – כמו המטאוריט שנמצא במרוקו בשנת 2011. עם זאת, ALH 84001 נחשב מיוחד. מעבר לכך שהוא מכיל כאמור עדות אפשרית לקיומם של חיים, הוא גם נחשב לעצם קדום ביותר. משערים כי ייתכן שבעת היווצרותו היו מים נוזליים על פני מאדים. בתנאים כאלה סביר יותר שיתפתחו חיים, שכן מים הם חיוניים להתפתחותם של חיים כפי שהם מוכרים לנו.
תגיות:
  • כדור הארץ
  • חייזר
  • מאדים

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 301
  • 302
  • 303
  • 304
  • 305
  • 306
  • 307
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית