Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3713 תוצאות
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

אימג'סאט אינטרנשיונל – ImageSat International

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
העיר האסורה בסין. קרדיט: אימג'סאט אינטרנשיונל

אימאג'סאט אינטרנשיונל (ImageSat International) היא חברה בין-לאומית המספקת תצלומי לוויין ללקוחות שונים, באמצעות שני לווייני הצילום שבבעלותה. החברה הוקמה על ידי התעשייה האווירית לישראל, אלביט מערכות ומשקיעים נוספים. לחברה משרדים ראשיים בלימסול (קפריסין) ובתל אביב. שני לווייני התצפית שהחברה מפעילה קרויים אֵרוֹס A ו-אֵרוֹס B. אֵרוֹס A שוגר לחלל בדצמבר 2000 ויצא מכלל שימוש ב-2006, כשאֵרוֹס B שוגר, שניהם באמצעות המשגר הרוסי "סטארט". בצי פעילים כעת הלוויינים EROS-B, EROS-C1 ו-EROS C2. בסוף 2022 שוגר EROS C-3 ובכך השלים להק מרובע של לווייני תצפית מהמשוכללים בעולם.

 

החברה פיתחה שירותים ייחודיים בשוק לוויינות הצילום המסחרית, ויצרה שינוי משמעותי ביכולות של אנשים וגופים פרטיים לעשות שימוש בטכנולוגיית חלל. בין היתר החברה מציעה ללקוחותיה:

  • SOP - Satellite Operating Partner: לקוחות ששילמו עבור שירות זה מקבלים למעשה שליטה על מצלמת הלוויין כשהוא מצוי מעל השטח שעבורו נרכש השירות, והפעלת המצלמות וניהוג הלוויין מתבצעים על ידי הלקוח.
  • EPOD - Exclusive Pass on Demand: לקוחות המשתמשים בשירות זה מקבלים בלעדיות על התצלומים אותם מבצע הלוויין כשהוא עובר מעל שטחים ספציפיים בכדור הארץ.
תגיות:
  • לוויין
  • חללית
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

אטלס (משגר לוויינים)

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
שיגור אטלס V | קרדיט: Zach Stern
אטלס הוא שמה של סדרת טילים ומשגרי לוויינים שפותחה בארה"ב. טיל האטלס המקורי נבנה כדי לשמש כטיל בליסטי בין-יבשתי, הנושא ראש קרב גרעיני. עם התנעת תכנית "מרקיורי" לשיגור אסטרונאוטים אמריקניים לחלל, השתמשה נאס"א בטיל אטלס כדי לשגר לחלל את החלליות והאסטרונאוטים שלה. האדם הראשון ששוגר לחלל בטיל זה היה האסטרונאוט ג'ון גלן. ברבות השנים שודרג הטיל פעמים רבות וביצועיו שופרו. הדגם המבצעי המצוי בשימוש כיום נקרא אטלס 5, והוא מוגדר כמשגר לוויינים וחלליות בינוני (מבחינת נשיאת משקל). חלק מהחלליות למאדים שוגרו בטיל זה.
 
בסך הכול שוגרו יותר מ-600 טילי אטלס – כמחציתם מנמל החלל קייפ קנוורל, והיתר מבסיס חיל האוויר ונדנברג שבקליפורניה. מנועי השלב הראשון של הטיל אטלס 5 מיוצרים ברוסיה, ובעבר שימשו את תכנית החלל של ברית המועצות. זהו מקרה ייחודי בהיסטוריה של ארה"ב, שבו נעשה שימוש במנוע רקטי מתוצרת זרה בטילים מתוצרת ארה"ב.
 
 
תגיות:
  • מאדים
  • לוויין
  • חללית
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

ווייט נייט 1, ווייט נייט 2 - White Knight One/White Knight Two

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
המטוס White Knight Two | ג'ף פאוסט
ווייט נייט 1 וווייט נייט 2 (White Knight One ו- White Knight Two) הם  מטוסים שנבנו כדי לשאת ולשגר מהאוויר את החלליות ספייסשיפ 1 וספייסשיפ 2 בהתאמה. המטוסים פותחו בשיתוף פעולה של חברת וירג'ין גלקטיק עם חברת Scaled Composites, בראשות המהנדס האווירונאוטי ברט רוטאן. פיתוחו של ווייט נייט 1 החל בשנת 2001, כחלק מתחרות על פרס האנסארי אקס. פיתוחו של ווייט נייט 2 החל בשנת 2006 במסגרת קידום ופיתוח טיסות מסחריות של תיירות חלל בחברת וירג'ין גלקטיק. ווייט נייט 1 יכול לשאת בתא הטייס שני טייסים ונוסע. בנוסף, הוא יכול לשאת את החללית ספייסשיפ 1 בצמוד לחלק התחתון של הגוף המרכזי של המטוס. תא הטייס של ווייט נייט 1 זהה בכל היבט אפשרי לתא הטייס של החלליות ספייסשיפ 1, כדי לאפשר לטייסים העתידיים של החללית להתאמן על הטיסות בה באמצעות שימוש במטוס. 
 
שני המטוסים עשויים בעיקר מחומרים מרוכבים – סיבי פחמן – כדי לאפשר למטוס הגדול להיות חזק וקל. White Knight Two משמש גם את סוכנות החלל של ארה"ב לניסויי הטלה שונים של כלי טיס מחקריים.
תגיות:
  • לוויין
  • חללית
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

ULTRASAT

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image

ULTRASAT הוא לוויין מדעי, פרי פיתוח של צוות חוקרים מישראל וארה"ב, המוצע כמשימה עתידית לחלל. מטרתו העיקרית של הלוויין היא גילוי מוקדם של התפוצצויות כוכבים אדירות – סופר-נובה. הגילוי המוקדם, בהשוואה לחיישנים המוצבים על פני כדור הארץ, מתאפשר בשל העובדה שהאטמוספירה בולעת קרינה רבה. מטרת הגילוי המוקדם היא להכווין טלסקופים על הקרקע כך שיצליחו לקלוט את מירב הנתונים מהקרינה שתגיע לכדור הארץ מהסופר-נובה. מטרה נוספת של הלוויין היא לחקור את החומר שנופל לתוך חורים שחורים, אשר מלווה בפליטת קרינה רבת עוצמה בתחום האולטרא-סגול.

הלוויין יצויד בטלסקופ ומצלמה המיועדים לתצפית בשדה ראייה רחב מאד באורך גל בתחום האולטרה-סגול. הוא אמור לחוג בגובה של כ- 36,000 ק”מ מעל פני הקרקע ומשקלו 160 קילוגרם – משקל נמוך מאוד ביחס ללווייני מחקר דומים בעולם.

הפרויקט הוא שיתוף פעולה של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל של ארה"ב – נאס"א. גופי תעשייה השותפים בפרויקט הם התעשייה האווירית וחברת אלביט (מפעל אל-אופ), ובאקדמיה שותפים מכון ויצמן למדע והמכון הטכנולוגי של קליפורניה (CALTECH).
לכשיזכה הלוויין למימון וייבחר לשימוש על ידי נאס"א, הוא ישוגר ככל הנראה לקראת 2021.

תגיות:
  • כדור הארץ
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

ספייסשיפ 1 וספייסשיפ 2 (SpaceShipOne/SpaceShipTwo)

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
תמונת מבט תחתונה ל- Wite Knight Two ו- SpaceShipTwo | צילום: Jeff Foust
ספייסשיפ 1 וספייסשיפ 2 (SpaceShipOne ו- SpaceShipTwo) הן חלליות שפותחו למטרת שיגור אנשים לחלל בטיסה תת מסלולית, ללא הקפה של כדור הארץ. החלליות פותחו בשיתוף פעולה של חברת וירג'ין גלקטיק עם חברת Scaled Composites, ובהנהגת המהנדס האווירונאוטי ברט רוטאן. פיתוחה של ספייסשיפ 1 החל ב-2001 כחלק מתחרות על פרס האנסארי אקס. פיתוחה של ספייסשיפ 2 החל ב-2006, במסגרת קידום ופיתוח טיסות מסחריות של תיירות חלל בחברת וירג'ין גלקטיק, בנייתה הושלמה בשנת 2009 והיא החלה בטיסות ניסוי. 
 
ספייסשיפ 1 יכולה להכיל טייס אחד ושני נוסעים, ואילו ספייסשיפ 2 תוכל להכיל שני טייסים ושישה נוסעים. הטיסה הראשונה של ספייסשיפ 1 במאי 2003 הייתה לא מאוישת ונשלטה מרחוק. בשתי הטיסות שנערכו בספטמבר ובאוקטובר 2004, ביצעה החללית גיחות לחלל שזיכו את החברה המפתחת בפרס האנסארי אקס.
 

בטיסת ניסוי שנערכה ב-2014, הספייסשיפ 2 הראשונה, האנטרפרייז, התרסקה בעקבות תקלה קריטית. בתאונה נהרג טייס אחד וטייס שני נפצע אנושות. ב-2018 הצליחה החברה להגיע לגבול החלל בפעם הראשונה, כשהמטוס הרקטי ספייסשיפ 2 מדגם יוניטי טיפס לגובה של 82 ק"מ מעל גובה פני הים (ארה"ב מגדירה את קו החלל כ-80 ק"מ מעל פני הים, שעה שהפדרציה הבינלאומית לאווירונאטיקה משתמשת בקו קרמן של 100 ק"מ). ב-2019 מטוס היוניטי נסק לגובה של כמעט 90 ק"מ, הפעם עם נוסע שלישי בנוסף לשני הטייסים – שריחף להנאתו בתא החללית.

 

שתי החלליות מיועדות לשימוש חוזר, לאחר פרק זמן קצר לתחזוקה. הן תוכננו ככלי טיס הנישאים במטוסים ווייט נייט 1 וווייט נייט 2 בהתאמה, ומוטלים מהם. בסיום הטיסה, החלליות נוחתות על הקרקע כמו מטוסים רגילים, אך ללא מנוע. החלליות מונעות במנוע רקטי היברידי, הפועל באמצעות דלק מוצק וחמצן נוזלי. היבט ייחודי בטכנולוגיה של שתי החלליות הוא שקצות הכנפיים שלהן יכולות להתקפל כלפי מעלה. הקיפול מאפשר לחללית להגדיל את החיכוך גם בשכבות דלילות של האטמוספרה, וכך להגביל את מהירות הכניסה לאטמוספרה ולהימנע מיצירת חום גבוה מדי – שיצריך בנייה של החלליות מחומרים כבדים.

תגיות:
  • לוויין
  • חללית
  • אסטרונאוט
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

SpaceShipOne/SpaceShipTwo.

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
המטוס White Knight נוחת אחרי טיסת מבחן מוצלחת | NASA

SpaceShipOne وكذلك SpaceShipTwo هما مكوكان فضائيان تم تطويرهما بهدف إرسال البشر إلى الفضاء في رحلة تتكون من ثلاث مراحل، دون الدوران حول الكرة الأرضية. تم تطوير المركبتين من خلال التعاون بين شركة فيرجين جلاكتيك وشركة Scaled Composites، بقيادة مهندس الطيران بيرت روتان. بدأ تطويرSpaceShipOne عام 2001 كجزء من المنافسة على جائزة أنصاري اكس. تطوير SpaceShipTwo بدأ عام 2006، من خلال تعزيز وتطوير رحلات تجارية للسياحة إلى الفضاء لدى شركة فيرجين جلاكتيك، تم الانتهاء من بنائها عام 2009 وبدأت بتنفيذ رحلات تجريبية. تستطيع SpaceShipOne أن تحمل طياراً واحداً ومسافرين، في حين أن SpaceShipTwo تستطيع أن تحمل طيارين وستة مسافرين. حتى الآن نفذت SpaceShipOne 17 رحلة. الرحلة الأولى، كانت في أيار 2003، لم تكن مأهولة وتم التحكم بها عن بعد. خلال الرحلتين الأخيرتين، اللتين أجريتا في أيلول وتشرين الأول 2004، قامت سفينة الفضاء بتنفيذ طلعات إلى الفضاء حصلت من خلالها على جائزة أنصاري اكس. صممت المركبتان للاستخدام المتكرر، بعد استراحة قصيرة لإجراء الصيانة. تم تصميم سفينتي الفضاء كمركبات يتم حملها بطائرات White Knight One وكذلك White Knight Two على التوالي. في نهاية الرحلة، تهبط المركبات الفضائية على الأرض كالطائرات العادية، ولكن بدون محرك. تندفع هذه المركبات بمحركات صاروخية مهجنة، تعمل باستخدام الوقود الصلب والأوكسجين السائل. ميزة فريدة في تكنولوجيا الطائرتين هو أنه يمكن طي أطراف أجنحتها إلى الأعلى. حركة الطي هذه تسمح لمركبة الفضاء بزيادة الاحتكاك كذلك في الطبقات الخفيفة من الغلاف الجوي، وبذلك تحديد سرعة الدخول إلى الغلاف الجوي ومنع ارتفاع الحرارة الشديد – والذي بسببه يتم بناء السفن الفضائية من مواد ثقيلة.

תגיות:
  • לוויין
  • חללית
  • אסטרונאוט
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

מערכת שיגור לחלל (משגר): SLS – Space Launch System

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
בתוך מכל הדלק של SLS | צילום: NASA/Michoud/Steve Seipel
SLS – Space Launch System   (מערכת שיגור לחלל) הוא משגר חלליות כבד המפותח בנאס"א, ונועד לאפשר לארה"ב לשגר בני אדם לחלל בעידן שלאחר השבתת מעבורות החלל. המשגר החדש, המצוי בפיתוח, יוכל לשגר לחלל מגוון מטענים – לרבות חלליות מאוישות מסוג "אוריון", וצוות של עד שבעה אסטרונאוטים. משגר ה-SLS  יוכל לשגר לחלל עד כ- 130 טון ולשפר את יכולת השיגור של הטיל הענק סטורן 5, ששימש בתכנית אפולו.
 
בפיתוח המשגר נעשה שימוש נרחב בטכנולוגיות שפותחו עבור מעבורות החלל של ארה"ב. כך למשל, מותקנות משני צדי הגוף של הטיל רקטות האצה גדולות, המיוצרות בטכנולוגיה זהה לזו ששימשה בתכנית מעבורות החלל. גם המנועים הראשיים של הטיל, הפועלים באמצעות דלק נוזלי, מבוססים על מנועיה של מעבורת החלל. שיגור הבכורה של הטיל תוכנן לדצמבר 2017: הטיל אמור לשאת עמו חללית אוריון בלתי מאוישת אל מסלול סביב הירח במסגרת משימת ארטמיס 1. אך שיגור בכורה זה נדחה מספר פעמים עד ל-2022.
 

1200px-Saturn_V-Shuttle-Ares_I-Ares_V-Ares_IV-SLS_Block_I&II.png

השוואה בין מערכות השיגור השונות | NASA
השוואה בין מערכות שיגור (מימין לשמאל): SaturnV, Shuttle, Ares I, Ares V, Ares IV, SLS | איור: SchuminWeb, Craigboy, וויקימדיה
 

520px-Orange_tank_SLS_-_Post-CDR.jpg

הדמייה של מערכת השיגור החדשה | NASA
הדמייה של מערכת השיגור החדשה | NASA
תגיות:
  • חללית
  • תוכנית ארטמיס
  • לוויין
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

SLS – Space Launch System

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
השוואה בין מערכות השיגור השונות | NASA

SLS – Space Launch System (نظام الإطلاق إلى الفضاء) هو مطلق المركبات الفضائية الأضخم الذي طورته ناسا، وهو يساعد الولايات المتحدة على إرسال البشر إلى الفضاء في العصر الذي سيلي إيقاف تشغيل مكوك الفضاء. صاروخ الحمل الجديد، الذي يتم تطويره الآن، يستطيع إطلاق تشكيلة مختلفة من الحمولات إلى الفضاء – بما في ذلك سفن فضاء مأهولة من طراز "اوريون"، مع طاقم يصل إلى سبعة رواد فضاء. صاروخ SLS يستطيع حمل حتى 130 طناً إلى الفضاء ويمكن من تحسين مقدرة الإطلاق للصاروخ الضخم ساتورن 5، الذي استخدم في برنامج ابولو. خلال تطوير الصاروخ تم استخدام تقنيات عديدة تم تطويرها خصيصا لمكوك الفضاء في الولايات المتحدة. على سبيل المثال، تم على جانبي جسم الصاروخ تركيب صواريخ دفع كبيرة، تم إنتاجها بتكنولوجيا تشبه تلك التي تستعمل في برنامج مكوك الفضاء. المحركات الرئيسية للصاروخ، التي تعمل بواسطة الوقود السائل، تعتمد على محركات مكوك الفضاء. الإطلاق الأول للصاروخ مخطط في شهر كانون الأول 2017. من المتوقع أن يحمل الصاروخ معه سفينة الفضاء اوريون غير المأهولة إلى مدار حول القمر.

תגיות:
  • חללית
  • תוכנית ארטמיס
  • לוויין
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

R-7 סמיורקה

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
סמיורקה R7 | סרגיי ארסנב

R-7 סמיורקה היה הטיל הבליסטי הבין-יבשתי הראשון בעולם, והוא הונע בדלק נוזלי (קרוסין וחמצן נוזלי). בהמשך פותחה גרסה מיוחדת שלו כמשגר חללי, שהכניס את הלוויין ספוטניק-1 למסלולו וכך הפך למשגר הלוויינים הראשון בעולם. הטיל היה מתוצרת ברית-המועצות, אשר החלה בפיתוחו ב-1953. גרסאות נוספות של המשגר שימשו להטסת בני אדם לחלל, וקרוב לשישים שנה לאחר טיסתו הראשונה, דגמים מתקדמים שלו עדיין מצויים בשימוש. השיגור הניסיוני הראשון של הטיל החדש, בעל שם הקוד 8K71, נערך ב-1957 מקוסמודרום (נמל החלל) בייקונור שבקזחסטן.

בתכנית שיפורים מקיפה ומתמשכת נוצרו דגמי המשך רבים לטיל זה, שחלקם מצויים בשימוש עד היום. המתכנן הראשי של המשגר היה סרגיי קורוליוב, מחלוצי החלל בברית המועצות. קורוליוב היה הכוח הפעיל מאחורי כניסתה של ברית המועצות לתחום החלל ותרם רבות להפיכתה למדינה הראשונה שהצליחה לשגר לחלל לוויינים, בעלי חיים, בני אדם וחלליות מחקר לירח, לנוגה ולמאדים.

תגיות:
  • לוויין
  • חללית
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

R-7 سميوركا

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
סמיורקה R7 | סרגיי ארסנב

R-7 سميوركا كان الصاروخ البالستي الأول العابر للقارات في العالم، إندفع بالوقود السائل (الكيروسين والأكسجين السائل). لاحقا تم تطوير طراز خاص منه لإطلاق السفن الفضائية، حيث حمل القمر سبوتنيك -1 إلى مداره وبذلك أصبح صاروخ الحمل الأول للمركبات الفضائية في العالم. كان الصاروخ من إنتاج الاتحاد السوفيتي، شرعت في تطويره عام 1953. طرازات أخرى من هذه الصواريخ استعملت لحمل الإنسان إلى الفضاء، ورغم مرور حوالي ستين عاما منذ إطلاقه لأول مرة، لا تزال طرازات متقدمة منه في الاستخدام. الإطلاق التجريبي الأول للصاروخ الجديد، الذي أطلق عليه الرمز k718، اجري عام 1957 من محطة إطلاق المركبات الفضائية كوسمودروم في قاعدة بيكونور في كازاخستان. من خلال برنامج تطوير شامل ومتواصل تم إنتاج طرازات جديدة وعديدة من هذا الصاروخ، قسم منها ما زال يستعمل. المصمم الرئيسي لصاروخ الحمل كان سيرجي كوروليوف، وهو رائد فضاء سوفييتي. كان كوروليوف العقل المدبر لاقتحام الاتحاد السوفيتي مجال الفضاء وساعد كثيراً في جعلها الدولة الأولى التي تمكنت من إطلاق المركبات الفضائية إلى الفضاء، كذلك الحيوانات، والبشر، مركبات فضاء لدراسة القمر، والزهرة والمريخ.

תגיות:
  • לוויין
  • חללית
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

תוכנית אפולו

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
תמונה נדירה של אלן בין ממשימת אפולו 12, חוקר את אוקיינוס הסערות, הים הירחי הגדול ביותר | NASA
תוכנית אפולו היא אחת מתכניות החלל המפורסמות ביותר, "תוכנית כיבוש הירח" של ארצות הברית. במהלכה נחת לראשונה בהיסטוריה אדם על אדמת הירח. התוכנית כללה משימות מאוישות ובלתי מאוישות. ב-6 מהן הלכו האסטרונאוטים על אדמת הירח, צילמו אותו ואספו דגימות קרקע. התוכנית יצאה לפועל בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים.
 

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח

המשימות הראשונות בתוכנית בחנו בהדרגה את האפשרות לצאת ממסלול סביב כדור הארץ, להיכנס למסלול טיסה סביב הירח ולנחות על פניו. במשימת אפולו 11, ביולי 1969, נחתה לראשונה חללית מאוישת על הירח. האסטרונאוט ניל ארמסטרונג היה הראשון להציב רגל על אדמת הירח, ולאחר מכן הצטרף אליו באז אולדרין. ארמסטרונג הנציח את הרגע באמרתו המפורסמת "זהו צעד קטן לאדם, אך זינוק אדיר לאנושות". הצוות השאיר על הירח לוחית ובה הכיתוב "כאן לראשונה הניחו אנשים מכדור הארץ את כף רגלם על הירח. יולי 1969 לספירה. באנו לשלום, בשם כל המין האנושי."

 

האסון שנמנע בזכות תושיית האסטרונאוטים

רוב משימות תוכנית אפולו הוכתרו בהצלחה, למעט שתיים. ב-1967 נספו שלושה אסטרונאוטים במהלך תרגיל חזרה לשיגור אפולו 1, שהייתה אמורה להיות המשימה המאויישת הראשונה בתוכנית. האסון אירע בשל שריפה שפרצה בתא הפיקוד של החללית. משימת אפולו 13, באפריל 1970, השתבשה לאחר שמיכל חמצן התפוצץ על סיפון החללית בדרכה לירח. בעקבות כך בוטלה נחיתת החללית על הירח. האסטרונאוטים אמנם לא השלימו את משימתם המקורית, אבל רשמו לזכותם הישג אדיר כאשר הצליחו, בתנאי לחץ, לבצע תמרונים מורכבים ולשוב בשלום לכדור הארץ. 
 
במשימות אפולו 15, 16 ו-17 סיירו האסטרונאוטים על פני הירח ב"רכב ירחי" (המכונה גם "לונר-רובר"). כלי הרכב סייע להם לאסוף דגימות קרקע ולערוך מדידות שונות שנועדו להרחיב את הידע האנושי על הירח. אפולו 17, שנחתה על הירח ב-1972, הייתה המשימה המאוישת האחרונה לירח עד כה. 
 
המשימה האחרונה בתוכנית אפולו הייתה פרויקט אפולו-סויוז. ביולי 1975 שוגרו שתי חלליות – אפולו האמריקנית וסויוז הרוסית – אשר נפגשו בחלל וביצעו עגינה מוצלחת זו לזו. צוותי החלליות ערכו ניסויים משותפים, החליפו מתנות ואף סעדו יחד. כך הגיע לסופו "המירוץ לחלל", שבמהלכו התחרו ארצות הברית וברית המועצות זו בזו באמצעות שכלול נמרץ של חקר החלל שלהן. המירוץ לחלל הוא בין הסיבות הבולטות גם למימושה של תוכנית אפולו עצמה. פרויקט אפולו-סויוז היה שיתוף הפעולה הראשון בין שתי המעצמות ולכן הוא בעל ערך סימבולי וחשיבות פוליטית. הוא סימן את סופה של תוכנית אפולו, ואת תחילתו של שיתוף פעולה בינלאומי פורה בתחום החלל.
 

Astronaut Alan Bean taking his first step on the lunar surface, EVA 1, Apollo 12, November 1969.jpg

האסטרונאוט אלן בין בצעדיו הראשונים על הירח, משימת אפולו 12, נובמבר 1969 | NASA
האסטרונאוט אלן בין בצעדיו הראשונים על הירח, משימת אפולו 12, נובמבר 1969 | NASA
 
 

640px-Apollo_15_Lunar_Rover_and_Irwin.jpg

ג'ים ארווין לצד רכב הירח במשימת אפולו 15 | NASA
ג'ים ארווין לצד רכב הירח במשימת אפולו 15 | NASA
 

900px-Aldrin_Apollo_11.jpg

התמונה האיקונית שצילם ניל ארמסטרונג את באז אלדרין במשימה הראשונה לירח, אפולו 11 | NASA
התמונה האיקונית שצילם ניל ארמסטרונג את באז אלדרין במשימה הראשונה לירח, אפולו 11 | NASA
תגיות:
  • אסטרונאוט
  • הנחיתה על הירח ומשימת אפולו 11
  • הירח
סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

برنامج أبولو

whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
news Image
صورة نادرة لـ"ألان بين" من مهمة ابولو 12، يدرس "محيط العواصف"، أكبر بحر قمري | NASA

برنامج أبولو هو أحد أشهر برامج الفضاء، وهو برنامج أطلقته الولايات المتحدة لـ "احتلال القمر". خلال هذا البرنامج هبط البشر على سطح القمر للمرة الأولى في التاريخ. شمل البرنامج مهمات مأهولة وغير مأهولة. في 6 منها مشى رواد الفضاء على سطح القمر، والتقطوا صوراً وجمعوا عينات من التربة. انطلق البرنامج في ستينيات وسبعينات القرن العشرين.

 

أبولو 11: أول هبوط مأهول على القمر

فحصت المهمات الأولى في البرنامج بالتدريج إمكانية الخروج من المسار حول الكرة الأرضية، والدخول في مسار دوران حول القمر ثم الهبوط على سطحه. في مهمة ابولو 11، وفي تموز 1969، هبطت لأول مرة مركبة فضائية مأهولة على القمر. رائد الفضاء "نيل ارمسترونغ" كان أول إنسان وضع قدمه على سطح القمر، وبعد ذلك انضم إليه "باز الدرين". وقد خلد "أرمسترونغ" هذه اللحظة بجملته الشهيرة "إنها خطوة صغيرة لإنسان، خطوة عظيمة للإنسانية". ترك الطاقم على القمر لوحات كتب عليها "هنا لأول مرة وضع أشخاص من الكرة الأرضية أقدامهم على القمر. تموز 1969 للميلاد. أتينا بسلام، باسم الإنسانية جمعاء."

 

ابولو 13: الكارثة التي مُنعت بفضل ذكاء رواد الفضاء

تكللت معظم مهمات برنامج ابولو بالنجاح، باستثناء اثنتين. في 1967 توفي ثلاثة رواد فضاء خلال التدريب على إطلاق ابولو 1، والتي كان من المفترض أن تكون المهمة المأهولة الأولى في البرنامج. حدثت الكارثة بسبب حريق شب في حجرة المراقبة في المركبة الفضائية. وفي نيسان 1970، فشلت المهمة أبولو 13 بعد أن انفجر خزان الأكسجين على متن المركبة الفضائية في طريقها إلى القمر. في أعقاب ذلك الغي هبوط المركبة على القمر. وعلى الرغم من أن رواد الفضاء لم يستكملوا مهمتهم الأصلية، إلا أنهم سجلوا لصالحهم انجازاً رائعاً عندما نجحوا، في تلك الظروف القاسية، بإجراء مناورات معقدة والعودة بسلام إلى الكرة الأرضية.

 

في مهمات ابولو 15 و 16 و17 تجول رواد الفضاء على سطح القمر في "مركبة قمرية" (والمعروفة أيضاً بإسم "لونار روفر") وقد ساعدتهم المركبة في جمع عينات من التربة وإجراء قياسات مختلفة زادت من معرفة الإنسان حول القمر. أما أبولو 17 التي هبطت على القمر في 1972، فقد كانت المهمة المأهولة الأخيرة حتى الآن.

 

المهمة الأخيرة في برنامج أبولو كانت مشروع أبولو سيوز. في تموز 1975 انطلقت مركبتا ابولو الأمريكية وسيوز الروسية – ثم التقتا والتحمتا بنجاح في الفضاء. أجرى طاقما المركبتين تجارب مشتركة، وتبادلوا الهدايا وتجولوا معاً. وهكذا وصل "السباق نحو الفضاء" إلى نهايته، حيث تنافست خلاله كل من الولايات المتحدة والاتحاد السوفييتي لتكون السباقة في تطوير أبحاثها الفضائية. كان "السباق نحو الفضاء" هو من أبرز أسباب إطلاق برنامج أبولو نفسه. وكان مشروع ابولو سيوز هو التعاون الأول بين الدولتين العظميين، ولذلك كانت له قيمة رمزية وأهمية سياسية. حيث رمز إلى نهاية برنامج أبولو، وبداية شراكة دولية مثمرة في مجال الفضاء.

 

الرائد "ألان بين" يخطو خطواته الأولى على القمر، مهمة ابولو 12، تشرين الثاني 1969 | NASA

 

 

 

"جيم اوروين" إلى جانب المركبة القمرية في مهمة ابولو 15 | NASA

 

 

الصورة الأسطورية التي التقطها "نيل ارمسترونغ" لـ "باز الدرين" في المهمة الأولى إلى القمر، أبولو 11 | NASA
 
תגיות:
  • אסטרונאוט
  • הנחיתה על הירח ומשימת אפולו 11
  • הירח

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 299
  • 300
  • 301
  • 302
  • 303
  • 304
  • 305
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית