נכון לכתיבת שורות אלו, כל אדם שלישי בכדור הארץ נמצא בהסגר חלקי או מלא. אבל יש אנשים שהמקצוע שלהם מחייב בידוד – אסטרונאוטים.

 

כל אסטרונאוט שטס לחלל מחויב בבידוד כדי לוודא שאין נגיפים הדוגרים בגופו. ההיסטוריה של הבידוד בנאס"א החלה עם שיגור אפולו 7 ב-1968. וולטר שירה, וולטר קניניגהאם ודון אייסל הקיפו את הירח – אלא שאז שירה הצטנן. האסטרונאוט המקורר היה עייף ועצבני במהלך המשימה. בסוכנויות החלל הפיקו את הלקחים והחלו לחייב אסטרונאוטים בבידוד בן עשרה ימים לפני הטיסה לחלל.

 

גם במהלך המשימות עצמן אסטרונאוטים נמצאים במעין בידוד. סקוט קלי, האסטרונאוט שמחזיק בשיא האמריקני לשהייה בחלל (340 יום בתחנת החלל הבינלאומית ב-2016), פרסם בשבת כתבה בניו יורק טיימס עם עצות למבודדים. "זה מאתגר להיות תקוע בבית", כתב קלי. "זה לא היה קל לחיות קרוב לשנה על סיפון תחנת החלל הבינלאומית. כשהלכתי לישון, הייתי בעבודה. כשהתעוררתי, עדיין הייתי בעבודה. טיסת חלל היא העבודה היחידה שפשוט אין שום אפשרות לעזוב".

 

עצות למתבודדים

אז לסקוט קלי יש חמש עצות חשובות בשבילכם. הן אולי נדמות פשוטות אך מקלות על חוויית הבידוד באופן מובהק:

 

• נהלו לוח זמנים. "אתם תראו שעמידה בתוכנית תעזור לכם ולמשפחותיכם להסתגל לסביבת עבודה והמגורים השונה", מבטיח קלי. "כשאני חזרתי לכדור הארץ, היה לי קשה לחיות בלי הלו"ז הצפוף והמבנה שהוא העניק". האסטרונאוט כריס האדפילד מוסיף שעוד לפני לוחות זמנים חייבים בראש ובראשונה לתכנן- מה היעדים שלכם? כיצד תוכלו לתעדף אותם לאור הקשיים והאתגרים שעומדים בפניכם. זו ההזדמנות לעשות משהו שונה, שלא עשיתם לפני תקופת הבידוד. 
• תרגיעו את הקצב. בשגרה, המעבר הפיזי בין מקומות שונים לביצוע מטלות שונות (עבודה, בית, פעילות גופנית וכו') מאפשר גיוון בקצב החיים. כשתקועים בבית המצב הזה משתנה. "כשאתה חי ועובד באותו המקום במשך ימים, העבודה עלולה להשתלט על הכול אם ניתן לה", מסביר האסטרונאוט. "פנו זמן לפעילויות כיפיות: אני נפגשתי עם חברי הצוות לערבי צפייה בסרטים, כולל חטיפים, ודפקנו בינג' של כל 'משחקי הכס' – פעמיים".
• ניהול יומן: "היומן יעזור לכם לקבל פרספקטיבה על החוויות, ובעתיד יאפשר לכם להביט אחורה על המשמעות על התקופה הייחודית הזאת בהיסטוריה".
• קשר טכנולוגי עם בני משפחה וחברים: אנחנו יצורים חברתיים וקלי מדגיש כי למרות שהיא אינה תחליף למגע אנושי, "הטכנולוגיה מקלה עלינו יותר מאי פעם לשמור על קשר, אז כדאי לפנות זמן לדבר עם מישהו מדי יום".
• ניגון קולות ומראות של הטבע: "הקולגות שלי היו שולחים לי הקלטות של קולות מכדור הארץ, כמו ציוץ הציפורים ורחש העצים". העצה הזו של קלי אולי מפתיעה אך מחקרים הצביעו בעבר על האפקט המיטיב של הטבע, גם כאשר מתבוננים בו דרך תמונות. אם אתם בבידוד בעיר, כדאי לפנות קצת זמן להאזין ולראות טבע. 

אבל אולי העצה החשובה ביותר של האסטרונאוט נוגעת לשמירה על הכללים. "רוב הבעיות אינן מדע טילים, אבל כשהן כן מדע טילים – כדאי להתייעץ עם מדען טילים", כותב קלי. "החיים בחלל לימדו אותי לסמוך על העצות של אנשים שידעו יותר ממני על הנושאים שלהם, בין אם מדע, הנדסה, רפואה או המבנה המורכב להפליא של תחנת החלל ששמרה עלי בחיים".

"במיוחד ברגעים מאתגרים כמו הרגע הזה שאנו חיים בו, עלינו לבקש את הידע מאלה שיודעים הכי הרבה על הנושא ולהקשיב להם. רשתות חברתיות, ומקורות מידע אחרים שאינם עושים עבודה טובה בסינון מידע, יכולים להעביר מידע כוזב כמו שלחיצות יד מעבירות נגיפים. אה, ותשטפו ידיים – לעיתים קרובות", סיכם קלי.

 

אולדרין "שוכב על התחת"

ומה לגבי הנחיתה על עולמות אחרים? מסתבר שגם היא מחייבת בידוד. לפני שנותחו דוגמיות הקרקע שהביאו עמם האסטרונאוטים במשימות אפולו, והוכח סופית שהירח שלנו משולל חיים, היה חשש ממשי שהאסטרונאוטים עלולים להידבק בנגיפי ירח – ולהדביק בהם את תושבי כדור הארץ. לכן צוותי אפולו 11, 12 ו-14 הוכנסו לבידוד של עשרה ימים לפני הטיסה לירח – ולבידוד בן 21 יום עם שובם לכדור הארץ. ניל ארמסטרונג אפילו חגג את יום הולדתו ה-39 במתקן הבידוד.

 

 

כתב המגזין הטכנולוגי ARS Technica יצר לאחרונה קשר עם אסטרונאוט אפולו 11 באז אולדרין ושאל אותו כיצד הוא מתגונן מפני נגיף הקורונה החדש. "שוכב על התחת ונועל את הדלת", השיב האגדה.

 

כשנשאל לגבי עצות לשוהים בבידוד, אולדרין סיפר שהוא ניצל את תקופת הבידוד לשתי פעולות: ספורט וניירת. "מייק קולינס [חבר הצוות השלישי באפולו 11 – ע.כ.] נהגנו להתעמל ולרוץ קצת מסביב למסדרון", סיפר אולדרין. כשהם לא רצו במעגלים, השלושה מילאו טפסים שונים לגבי המשימה. בין היתר, אולדרין מילא טופס טיולים ממשלתי שזיכה אותו ב-33.31 דולר עבור הטיול לירח. משועממים? אולי זה הזמן לעבור על הביטוחים.

 

מחפשים מה לעשות בימי הבידוד? למגוון פעילויות, משחקים והרצאות חלל בימי קורונה

 

הצעד הקריטי מבחינת סוכנות החלל האמריקנית יגיע בחודש מאי, אז אמורים להשתגר לתחנת החלל הבינלאומית האסטרונאוטים בוב בנקן ודאג הארלי. השיגור הזה צפוי להיות היסטורי: לראשונה מאז סוף תכנית מעבורות החלל של נאס"א ב-2011, אסטרונאוטים אמריקנים ישוגרו מאדמת ארה"ב. יתרה מכך, תהיה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שאסטרונאוטים ישוגרו לחלל על ידי חברה פרטית – ספייס אקס של אילון מאסק. מאסק הנחוש לא מראה בינתיים שום נכונות לעצור את השיגור. באימייל ששלח לעובדי ספייס אקס טען המנכ"ל כי הסיכוי למות בתאונת דרכים גדול יותר מאשר הסיכוי למות מקורונה.

 

כך או כך, אם ייסגר נמל החלל של נאס"א בקייפ קנוורל כפי שנסגר, למשל, נמל החלל של סוכנות החלל האירופית, האמריקנים יצרכו לבחור בין שתי אפשרויות גרועות מבחינתם: לשגר מקזחסטן, בחלליות תוצרת רוסיה, כפי שהתחייבו שלא ימשיכו לעשות, או להשהות את השיגור הבא לתחנת החלל הבינלאומית.

 

השלכות על המסע המחודש לירח

אולי המכה הקשה ביותר מבחינת נאס"א היא הקפאת פיתוח ה-SLS, המשגר הכבד החדש, ומעבורת החלל המאוישת אוריון, המורכבת על גבי המשגר. חלקי ה-SLS והאוריון מיוצרים במרכז ההרכבה מיצ'האוד ומרכז החלל סטניס – ששניהם נסגרו עקב מקרי הדבקה של העובדים.

 

 

הפסקת ייצור חלקי המשגר הכבד ומעבורת החלל לא צפויה להשפיע על שיגור הכלים שקיימים כבר, דוגמת טיסת הבכורה הלא-מאוישת ארטמיס 1, שמיועדת לשיגור ב-2021. לעומת זאת, כל עיכוב כזה בקו הייצור פוגע בתוכנית ארטמיס להנחתת אסטרונאוטים על הירח עד לשנת 2024.

 

התוכנית, שממילא הייתה שאפתנית מבחינת לוחות הזמנים, נסמכת על תפוקה ללא הפסקה מצד מרכזי הייצור מיצ'האוד וסטניס. בקצב הזה, ספק רב אם נראה נחיתה על הירח בשנים הקרובות.

 

טלסקופ החלל ג'יימס ווב

נאס"א הודיעה כי העבודה על יורשו המדעי של טלסקופ החלל האבל, שמיועד לשיגור במארס 2021, מוקפאת עד להודעה חדשה. הטלסקופ המשוכלל, ג'יימס ווב, נמצא כעת בחדר נקי במעבדה להנעה סילונית (JPL) בקליפורניה – מדינה שהחל מיום שישי שעבר נמצאת בסגר דומה לזה הישראלי.

 

השיגורים למאדים

חלון ההזדמנויות לשיגור משימות למאדים נפתח אחת לשנתיים, כששני כוכבי הלכת מתקרבים זה לזה. החלון הבא ייפתח ביולי 2020, אז האנושות הייתה עתידה לשגר למאדים לא פחות מארבעה רכבי חלל, שלוש מקפות, שתי נחתות ומסוק: מארס 2020 של נאס"א, אקסומארס 2020 של סוכנויות החלל האירופית והרוסית, HX-1 של מינהל החלל הסיני והופ מארס – מקפת ראשונה של איחוד האמירויות הערביות.

 

לפי הערכת המצב שנערכה ב-20 במארס, נאס"א מתעדפת את מארס 2020 על פני משימות אחרות – ובכוונתה לעמוד בלוח הזמנים, גם במחיר דחייה של שיגורים אחרים. המשימה הכוללת את הרובר Perseverance ("התמדה", בתרגום ישיר) ומסוק ראשון מסוגו בשם מארס הליקופטר.

 

לעומת זאת, כבר ב-12 במארס הודיעו סוכנויות החלל האירופית והרוסית שמשימת אקסומארס 2020 תידחה לאוגוסט 2022, לאחר שהמצב האפידמיולוגי באירופה לא אפשר למומחי המשימה השונים לנסוע למרכזי הפיתוח והבנייה המפוזרים על פני היבשת. המשימה כוללת מקפת ואת הרובר רוזלינד פרנקלין.

 

 

איחוד האמירויות הערביות ממשיכים לפי שעה במשימת הופ מארס, שצפויה להשתגר ביולי מיפן, ככל הנראה כדי שהמקפת תגיע למאדים ב-2021 – שנת היובל לעצמאות המדינה.

 

ואילו במוקד ההתפרצות סין כבר חוזרים בהדרגה לשיגור משימות חלל. ב-19 בפברואר שיגרה המעצמה ארבעה לווייני תקשורת חדשים על גבי משגר ממשפחת הלונג מארץ', ונראה שתעמוד בלוח הזמנים לשיגור ה-HX-1 למאדים בקיץ – המשימה הסינית הראשונה לכוכב הלכת האדום, הכוללת מקפת, נחתת ורובר.

 

מחפשים מה לעשות בימי הבידוד? למגוון פעילויות, משחקים והרצאות חלל בימי קורונה

 

האדמה נפערה

החוקרים הגיעו לממצאים המפתיעים דרך בחינה של השטח הכאוטי (Chaos Terrain) של כוכב חמה. חלק זה של כוכב חמה מתאפיין בשילוב לא סדיר של רכסים, בקיעים ומישורים, והוא נוצר כתוצאה כנראה מהתנדפות של כמויות אדירות של חומרים מהקרום העליון של כוכב הלכת.

 

אבל אם מחזירים את השעון אחורה, פירושו של דבר שאותם עמקים עמוקים והרים נישאים שמאפיינים את כוכב חמה היו בעבר חלק ממשקעים גיאולוגיים בעומק של כמה קילומטרים. אז מה קרה? לפי הסברה המקובלת, הקרום העליון כיום נחשף בעקבות התנדפות חומרים וזאת, כתוצאה מרעידת אדמה שאירעה בעקבות התנגשות אסטרואיד או שביט. 

 

 

אמנם התנגשות האסטרואיד יצרה את מכתש קלוריס בצד השני של כוכב הלכת אך גלי ההדף התפשטו ונפגשו בנקודה הנגדית מסביב לכוכב הלכת. רעש האדמה חשף חומרים נדיפים לסביבה הקיצונית של מרקורי – ואלה התאדו לגז ואבדו לחלל. בסך הכול, שטח הקרום שנחשף גדול יותר משטחה של מדינת קליפורניה, בערך 500,000 קמ"ר.

 

 

אלא שהממצאים מצביעים על כך שקרום כוכב הלכת כולו מורכב מחומרים נדיפים, שכן שטחים כאוטיים קטנים יותר מפוזרים על פני כל כוכב חמה. כמובן, לא כל חומר נדיף מתאים לקיומם של חיים, אבל יש חומר נדיף אחד שבהחלט הכרחי להם: מים. מתחת לפני השטח, ועם חימום מתמיד מהפעילות הגעשית בכוכב חמה העתיק, היו יכולים להיווצר תנאים מתאימים לכימיה פרוביוטית, אפילו להיווצרותם של צורות חיים פשוטות. במילים אחרות, ייתכן שהשטחים הכאוטיים מספקים לנו הצצה לכימיה של קרום כוכב חמה העתיק – כימיה שהיתה נוחה לקיומם של חיידקים.

 

אם זה אכן קרה, הראיות עשויות היו להשתמר בעמקים העמוקים של כוכב חמה – לרבות מאובנים. החוקרים מקווים שנאס"א וסוכנויות חלל אחרות ישתמשו בממצאים החדשים כדי לבחור אתרי נחיתה עתידיים למשימות אסטרוביולוגיות בשטח הכאוטי. נחתות אלה עשויות לפתור את חידת התנאים התת-קרקעיים בעולם ההפכפך.

2,400 מעלות ביום

כוכב הלכת המדובר הוא WASP-76b, כוכב לכת מסוג "סופר-צדק", כלומר מסיבי מצדק, המרוחק כ- 460 שנות אור מאיתנו, בקבוצת הכוכבים דגים. העולם WASP-76b שרוי בנעילת גאות ביחס לכוכב שלו: הזמן שלוקח לו להשלים סיבוב סביב עצמו דומה לזמן שלוקח לו להקיף את הכוכב. כך יוצא שצדו אחד של WASP-76b מואר תמידית – שעה שצדו האחר נמצא בלילה נצחי.

מאחר שכוכב הלכת המסיבי קרוב מאוד לכוכב שלו, שהוא כוכב דמוי-שמש, הקרינה השוטפת אותו חזקה אלפי מונים מהקרינה הנופלת על כדור הארץ. WASP-76b חם כל כך, שהחום בצדו המואר מספיק כדי לפרק מולקולות לאטומים – וגם לאדות מתכות, שמשתחררות לאטמוספרה. 

 

באמצעות "הטלסקופ הגדול מאוד" (Very Large Telescope) במצפה האירופי הדרומי (European Southern Observatory), האסטרונומים בחנו את התנאים בכוכב הלכת ומצאו שהטמפרטורות בצדו המואר מגיעות ליותר מ-2,400 מעלות צלזיוס – חם מספיק כדי לאדות מתכות כמו ברזל. לשם השוואה, הטמפרטורה של השמש שלנו היא כ-5,500 מעלות.

 

לעומת זאת, צדו החושך של כוכב הלכת "קר" בהרבה – רק כ-1,500 מעלות צלזיוס. הפרש הטמפרטורות יוצר רוחות מהירות במיוחד שיכולות לשאת את אדי הברזל מצד היום של העולם לצד הלילה, שם הם מתעבים ונופלים חזרה כטיפות ברזל. ככלל, ברזל הופך לגז בטמפרטורה של 2,862 מעלות ולנוזל ב-1,538 מעלות. לפיכך, סביר שברזל נוזלי נופל משמי WASP-76b.

 

 

גם במכתש רמון נכנסים לבידוד, אך מסיבות אחרות לגמרי: הדמיית תנאי המחייה של אסטרונאוטים במאדים. פורום החלל האוסטרי הכריז היום (חמישי) על 9 אסטרונאוטים אנלוגיים שיובילו את משימת אמאדי  AMADEE 2020 שתיערך במכתש רמון. הצוות הבינלאומי מורכב מנציגים מפורטוגל, גרמניה, ספרד, הולנד אוסטריה, יוון ולראשונה גם ישראל. 

 

מכתש רמון נחשב לאחד המקומות המדמים תנאים הקרובים יחסית לאלה השוררים במאדים: מבנה הקרקע, הצחיחות, הבידוד והנוף. מדובר בשילוב אידיאלי המספק הזדמנות לערוך הדמיית העבודה, המחקר והמחיה על פני מאדים. הדמיות מאדים נערכות במקומות ספורים בעולם. ב-2017 נציג סוכנות החלל הישראלית, רואי נאור, השתתף בהדמיה גדולה ביוטה וב-2018 הקימה עמותת D-MARS את ההדמיה הראשונה בישראל. 

 

האסטרונאוטים האנלוגיים נבחרו מתוך עשרות מועמדים בינלאומיים שהגיעו לפורום החלל האוסטרי, שהוא כיום הגוף הבינלאומי המוביל בעולם למשימות אנלוגיות המדמות חיים על מאדים. הצוות הנבחר יחל כעת אימונים מיוחדים במרכז פורום החלל האוסטרי באינסברוק לקראת המשימה האמיתית ב-9 באוקטובר השנה. האסטרונאוטים האנלוגיים יתחלו לצוות המשימה יכלול 6 אסטרונאוטים אנלוגיים ועוד 3 נוספים שיהיו בצוות הגיבוי. 2 הצוותים יעברו את אותם האימונים בדיוק ויהיו מוכנים למשימה. במידה ואחד מאנשי הצוות לא יוכל להשתתף או לעמוד במשימה עד סופה, אחד מצוות הגיבוי ימלא את מקומו. 

 

המשימה במכתש רמון בנגב, היא שיתוף פעולה ראשון מסוגו בישראל, בין פורום החלל האוסטרי וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, במהלכו' במהלך חודש שלם (אוקטובר-נובמבר 2020), יערכו 6 אסטרונאוטים אנלוגיים ניסויים ומחקרים מדעיים, כשהם חיים ועובדים במבנה מיוחד שיוקם עבורם המדמה את החיים במאדים. במהלך כל התקופה, האסטרונאוטים האנלוגיים יחיו בבידוד ובניתוק מ"כדור הארץ" ויצאו לניסויים כשהם לבושים בחליפות חלל מיוחדות. הקשר היחיד שלהם עם כדור הארץ ובני האדם, יהיה דרך מרכז בקרה מיוחד שיוקם גם הוא במכתש רמון ויעקוב 24 שעות ביממה אחר הפעילות שלהם במהלך כל התקופה. את המשימה של בניית ההביטט המאדימי (מבנה המחיה) וחדר הבקרה תבצע עמותת D-MARS, שלה ניסיון רב בבניית הדמיות מהסוג הזה. 

 

.

אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה: "שיתוף הפעולה שלנו עם הפורום האוסטרי ואירוח משימת AMADEE 20  בישראל הינה חלק מהמדיניות שלנו לתמוך במדע, להשתתף במאמצים הבין לאומיים של חקר החלל בעזרת משימות מאוישות כמו גם הפעילות הענפה אותה אנו מבצעים בתחום החינוך והנגשת פעילות החלל לקהל הרחב.  אנו גאים לטול חלק במשימה זאת ונשקיע את כל המאמצים הנדרשים להבטחת הצלחתה".

 

ד"ר גרנוט גרומר (Dr. Gernot Grömer), מנהל פורום החלל האוסטרי, מדגיש את האופי הבינלאומי של המשימה: "80 מדענים מ -12 מדינות פיתחו ציוד, נהלים וניסויים שייבחנו על ידי האסטרונאוטים האנלוגיים שלנו במהלך שהותם בת 4 שבועות בישראל. המוסדות המשתתפים מגיעים מצרפת, גרמניה, ישראל, איטליה, פורטוגל, שוודיה, בריטניה, ארה"ב ואוסטריה. "

 

 

בעל תואר ראשון במדעים, במתמטיקה, מדעי המחשב ומדעי תעופה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני בנוירו-ביולוגיה במכון ויצמן למדע.  שירת בחיל האוויר, שם שימש בין היתר בתפקידים של מפתח תוכנה וראש צוות. עבד כחוקר וכמדען נתונים במכון ויצמן למדע. עובד כרגע כמהנדס AI בכיר בסינגפור ובונה פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לחברות שונות. הוא צולל מתקדמים במים פתוחים ועם רשיון צניחה חופשית. הוא דובר עברית, אנגלית, צרפתית וסינית.

 

 

נולד בפורטוגל בשנת 1989. למד הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בליסבון, וסיים את עבודת התואר שלו באוניברסיטת ויקטוריה, קנדה, בנושא קביעת ושליטה של לווינים. הוא עבד בשילוב, הרכבה ובדיקה של לוויינים וכיום עובד כמבקר טיסות של STRATOS וכמהנדס מערכות הקולומבוס של ISS במרכז ההפעלה הגרמני במינכן, גרמניה. כיום הוא הרכז האזורי של SGAC לאירופה, לאחר שניהל מספר פרויקטים טכניים וסייע בארגון אירועי חלל מרובים עבור הדור הצעיר. לוסאדה הוא צנחן מוסמך וצולל הצלה. הוא דובר אנגלית, ספרדית, פורטוגזית, גרמנית וצרפתית.

 

 

 

נולדה בשנת 1981 בגרמניה. למדה ביולוגיה עם מיקוד במיקרוביולוגיה באוניברסיטה החופשית של ברלין, כמו גם הנדסה לטכנולוגיה סביבתית ומחזור באוניברסיטת מדעים יישומיים זוויקאו. כיום מסיימת את לימודי הדוקטורט בבריאות הציבור באוניברסיטת בילפלד ועובדת כראש צוות בתחום "הגנת זיהום הסביבה ורפואה סביבתית" במחלקת הבריאות פלואן, גרמניה. היא אם לשלוש בנות. היא בעלת רישיון צלילה במים פתוחים, דוברת גרמנית ואנגלית ובעלת ידע בסיסי בצרפתית, ספרדית ולטינית.

 

 

נולד בספרד בשנת 1979. הוא למד כלכלה ב- DHBW בגרמניה, והנדסת אווירונאוטיקה וחלל באוניברסיטת UPM במדריד, ספרד, שם עבד על דחפי האול hall אפקט חזקים לוויינים. בנוסף, הוא למד אסטרונומיה ואסטרופיזקה באוניברסיטה הבינלאומית ולנסיה, בספרד. לאורך כל הקריירה שלו הוא היה קשור לפעולות, אוויריות וקשורות בחלל, לדוגמא כמהנדס תפעול ב- E-USOC, מדריד, שם היה אחראי על ההכנה והפעלה בזמן אמת של מספר ניסויים על מודול קולומבוס (ISS), או כמדריך אסטרונאוט במרכז האסטרונאוט האירופי (ESA EAC) בקלן. היום הוא מנהל ההדרכה במרכז הבקרה לגלילאו בגרמניה. הוא דובר ספרדית, גרמנית, אנגלית ואיטלקית. הוא צנחן מוסמך, טייס מצנח רחיפה וצוללן. 

 

נולד בהולנד בשנת 1986. למד מתמטיקה, פיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת אוטרכט. את הדוקטורט שלו בתחום האסטרופיזיקה עשה באוניברסיטת דה ואלפאריסו, צ'ילה. שירת כסרן בחיל האוויר המלכותית של הולנד. כיום הוא עובד באוניברסיטה בדלפט בתחום של מעקב לוויינים. הוא בעל רישיון צלילה ורשיון מצנח. דובר הולנדית, באנגלית, ספרדית, צרפתית וגרמנית. 

 

נולד בשנת 1982 בוינה. בעל תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת אריזונה ודוקטורט בפיזיקה מאוניברסיטת קולורדו. נושאי המחקר שלו כללו פיזור גלים של חומר, מכניקת הקוונטים של אטומי אולטרה-קולד וגילוי גז. כיום עושה פוסט דוקטורט במחקרי מעבדה של יונים בין-כוכביים באוניברסיטת אינסברוק. צולל מים פתוחים. דובר שוטף אנגלית, גרמנית וספרדית.

 

 

 

בעל תואר ראשון במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. הוא שירת בחיל האוויר (פרויקט תלפיות) והשתחרר בדרגת סרן. בשנת 2018 הוא השתתף בתוכנית לימודי החלל של ISU. השתתף במשימה אנלוגית של מאדים בישראל כאסטרונאוט אנלוגי כחלק מארגון DMars וכעת הוא לומד בינה מלאכותית בתוכנית לימודים בישראל. דובר עברית, אנגלית וספרדית.

 

 

נולדה בברלין, גרמניה, בשנת 1980. למדה מתמטיקה ומטאורולוגיה באוניברסיטה החופשית של ברלין, וסיימה את הדוקטורט בלימודי פיזיקה. היא מייסדת ומנכ"לית P3R GmbH, חברה העובדת בתחומי תכנות AI ופוטו-וולטאי. היא דוברת גרמנית, אנגלית, איטלקית, צרפתית וספרדית.

 

 

יליד 1987, גר בגרמניה, במקור מיוון. סיים את לימודי רפואה באוניברסיטת אריסטו בסלוניקי, יוון. תואר שני בלימודי חלל באוניברסיטת החלל הבינלאומית בצרפת, וקורסי יסוד קצרים ב- EASA בנושא רפואת תעופה, קינגס קולג 'בלונדון. השתת, בתכנית של 14 חודשים של מחקר רפואי במחקרים אנלוגיים אנטרקטיים מבודדים (IPEV / ESA). מועסק כיום כמנתח טיסה, ומפקח על בריאות האסטרונאוטים בזמן טיסה בחלל. הוא דובר יוונית, אנגלית, צרפתית, בגרמנית ואיטלקית.