תמונה אחת של כדור הארץ מהחלל מספיקה כדי לעורר בנו השראה. דמיינו מה חווה אסטרונאוט שרואה זאת במציאות.
הרצאתו של רני אלינב תדון בשינוי הקיצוני של נקודת המבט שמאפשרת היציאה לחלל והאופן שבו נקודת המבט החדשה הזו משפיעה על תודעתינו ומרחיבה את אופקינו.
פרטים נוספים:
גם אם לא נגעתם במכחול בחיים שלכם, הצטרפו לקסם שבו כולנו נצייר ציורים של כיפת השמיים ומערכות הכוכבים באמצעות טכניקות שונות בהדרכה צמודה.
אפרת חפץ תיקח אתכם שלב אחר שלב ומהתוצאה שלכם - הבטחה שלנו - גם אתם תתרשמו.
פרטים נוספים:
הקסדה של יורי גגארין, האדם הראשון שחצה את גבול השמיים ויצא לחלל החיצון, היא אייקון תרבותי בינלאומי. בסדנת מחווה מיוחדת ניצור יחד קסדת קוסמונאוט כמו של יורי, והכל על בסיס חומרים ממוחזרים שניתן למצוא בבית.
פרטים נוספים:
כבכל שנה, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מקיימת את אירועי ליל יורי, והשנה בחגיגות "מיורי לבראשית"
ליל יורי נחגג בכל העולם כמחווה ליורי גגארין, האדם הראשון בהיסטוריה שהגיע לחלל. בסמוך ליום זה הגיעה החללית הישראלית הראשונה בראשית לירח. שני אירועים אלו מסמלים יצירתיות, חדשנות ופריצת גבולות.
לרגל המאורע אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בסדנאות ומפגשים מקוונים שחוגגים את האנושות בחלל. בסדנאות תוכלו לבנות קסדת קוסמונאוט, לכתוב שירים מעוררי השראה, לערוך ניסויים כמו בחלל, וללמוד לצייר חלל.
נשמע גם הרצאות מרתקות: על האנשים מאחורי הקלעים שהביאו את האנושות לירח, חוויות ממייסד החללית בראשית, נלמד איך מתמודדים עם בידוד על הארץ ובחלל, ואפילו פורפסור אהרון צ'חנובר זוכה פרס נובל יספר לנו איך יצירתיות ופריצת גבולות יכולות להגשים חלומות.
תמיד רציתם לדעת כיצד נוצרים ברקים? הצטרפו אל נמרוד שגב למעבדה להדגמה מרתקת של היווצרות ברקים.
הסדנה המקוונת תשודר במסגרת סדרת השידוריים החיים של קהילת מחנכי החלל "הורייזון" של סוכנות החלל הישראלית.
פרטים נוספים:
האם החיים על פני כדור הארץ מיוחדים? האם יש חיים חוצניים? איך ניתן לתקשר איתם אם בכלל ומה יקרה אם ניפגש? ההרצאה דנה בשאלה מבחינה מדעית ופילוסופית. במפגש נציג הרבה שאלות, נקבל מעט תשובות ונשאר עם הרבה חומר למחשבה.
ההרצאה המקוונת תשודר במסגרת סדרת השידוריים החיים של קהילת מחנכי החלל "הורייזון" של סוכנות החלל הישראלית.
פרטים נוספים:
במסגרת סדרת השידוריים החיים של קהילת מחנכי החלל "הורייזון" של סוכנות החלל הישראלית, רופא החלל ד"ר ערן שנקר יספר על החיים בחלל - מבידוד חברתי למושבת בריאות בחלל.
פרטים נוספים:
בימים כתיקונם, חברת ספייס פארמה הישראלית משגרת לחלל מעבדות ממוזערות ואוטונומיות, שמאפשרות לערוך ניסויים ביולוגיים בתנאי מיקרו-כבידה ללא מגע יד אדם. כעת, אחרי שמעבדת דידו 3 (DIDO-3) של החברה, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, קורקעה ברגע האחרון שבוע שעבר, עקב התפרצות הקורונה. במסגרת המשך שיתוף הפעולה המחקרי של ספייס פארמה עם בתי החולים, שיבא ואסותא יקבלו תוך מספר חודשים את המעבדות הממוזערות. היותן של מעבדות אלה מערכות אוטונומיות סגורות, יאפשר מחקר של פתוגניים כמו וירוס הקורונה.
"המעבדה הזעירה שלנו מאפשרת לערוך ניסויים שלא קיימים היום בשוק, לא בחלל ולא על הקרקע", אומר יוסי ימין, מנכ"ל ספייס פארמה. "היתרון היחסי כאן הוא האפשרות להגן על הרופא-החוקר, עם יתרון נוסף של חדשנות רפואית דיגיטלית. צריך להבין שלא מדובר בכלי דיאגנוסטיקה, אלא בכלי מחקרי. אפשר להכניס תרביות תאים ומיקרואורגניזמים לתוך צ'יפ סיליקון, שבו יהיה ניתן לבדוק את תגובתם לחיסונים ותרופות – וכל זה במערכת קטנה הנשלטת מרחוק. מערכת זו עשויה ליצור תחליף למערכות ניסוייות פתוחות, תוך כדי הגנה מקסימלית על החוקרים".
המעבדה החמישית של ספייס פארמה לחלל, DIDO-3, הייתה אמורה להשתגר השבוע, ב-24 במארס. במעבדת DIDO-3 של החברה, שפותחה בתמיכת סוכנויות החלל הישראלית והאיטלקית, עתידים היו להמריא ארבעה ניסויים ישראליים ואיטלקיים. כך, למשל, פרופ' רפאל זארילי מאוניברסיטת נאפולי ופרופ' אוהד גל-מור משיבא בודק את השפעת כוח הכבידה על התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים.
אלא שב-16 במארס, בזמן שהמעבדה של ספייס פארמה כבר עמדה מוכנה על כן השיגור בנמל החלל קורו שבגיאנה הצרפתית, הודיעו חברת אריאנה ספייס וסוכנות החלל הצרפתית על השהיית כל השיגורים מהבסיס – בהתאם להנחיות החדשות של ממשלת צרפת.
"זאת הייתה המשימה החמישית שלנו", מספר ימין. "חבל, כי הטיל היה מוכן, המנועים עברו בדיקת העמסה, וכל 44 הלוויינים, כולל הלוויין שלנו, היו מוכנים. חיכינו לשיגור".
בעקבות ביקור שנערך בחברה מטעם הצוות הבכיר של בתי החולים שיבא ואסותא אשדוד, רואים הללו פוטנציאל משמעותי בשימוש קרקעי למעבדות. הצורך במיגון הצוותים, לצד חיסכון בשטח מעבדה יקר, יאפשר להצטייד במערכות כאלה במקביל למציאת מימון מתאים להמשך הפיתוח.
החברה הציגה השבוע לאיחוד האירופאי דגם של המעבדות של ספייס פארמה שיכול להיפרש בבתי חולים ומעבדות בעוד כחודשיים-שלושה ועשוי לשמש ככלי מחקרי נוסף במחקרים בתחום הקורונה.
"אנחנו נשגר אחרי שוך הקורונה", מבטיח ימין, "אבל בינתיים יש לנו ביקושים מכיוונים בלתי צפויים. כיום ישנן 13 מולקולות שזוהו כבעלות פוטנציאל לחיסון לקורונה. לצערי יש לנו רק שתי מעבדות כאלה, שמיועדות לשיבא ולאסותא, אבל כבר הגשנו בקשה לאיחוד האירופי למימון מעבדות נוספות כדי לחקור את הנגיף. במקביל, אנחנו עובדים עם רשות החדשנות במטרה לספק מעבדות נוספות לישראל בתוך מספר חודשים".
שר המדע והטכנולוגיה ח"כ אופיר אקוניס אמר כי "המחקר המדעי הישראלי פורץ גבולות ועכשיו מתגייס כולו לטובת המשבר העולמי. אני מאמין שבישראל יושגו כמה מפריצות הדרך המשמעותיות במאבק הבינלאומי בקורונה ואני גאה בהתגייסות המהירה של מכוני מחקר, בתי חולים וחברות טכנולוגיות לשיתופי פעולה מקומיים וגלובליים בניסיון למצוא חיסון ותרופה לווירוס שמשתק את העולם. נכון, המעבדות הממוזערות שהיו צריכות לייצג את ישראל בחלל לא שוגרו, אבל כנראה שיש להן תפקיד חשוב יותר ומשמעותי יותר כאן ועכשיו. אין לי ספק שהניסוי החשוב הזה עוד ייצא אל החלל, אחרי שיתרום את חלקו לניצחון".
גם אם את ליל הסדר לא תחגגו השנה בחברת המשפחה המורחבת, ובמקום ארבע כוסות יין תתפשרו על בקבוק אלכוג'ל – הנה היקום שולח לנו פרס תנחומים קטן, ובדיוק בזמן: נוכחות מרשימה של ירח מלא, ירח-על ("סופרמון"), אשר יקשט לנו את שמי הערב של ט"ו בניסן. וכן, לאורו הבוהק של הסופרמון הזה אולי אפילו תצליחו לקרוא את ההגדה.
גם אם את ליל הסדר לא תחגגו השנה בחברת המשפחה המורחבת, ובמקום ארבע כוסות יין תתפשרו על בקבוק אלכוג'ל – הנה היקום שולח לנו פרס תנחומים קטן, ובדיוק בזמן: נוכחות מרשימה של ירח מלא, ירח-על ("סופרמון"), אשר יקשט לנו את שמי הערב של ט"ו בניסן. וכן, לאורו הבוהק של הסופרמון הזה אולי אפילו תצליחו לקרוא את ההגדה.
כמו מסלוליהם הטבעיים של גרמי השמיים, גם מסלולו של הירח סביב כדור הארץ איננו מעגל מושלם, אלא צורתו אליפסה, ועל כן מרחקו של הירח מאיתנו אינו קבוע. שכננו הנאמן מתקרב אלינו עד כ-356 אלף ק"מ, ואז הולך ומתרחק עד כ-406 אלף ק"מ בנקודה המקסימלית. הפער בין נקודות הקיצון האלו הוא בערך 13 אחוז ממרחקנו לירח, כלומר הוא פער ניכר, וניתן להבחין בו. על אחת כמה וכמה בהירותו של הירח: זו גדֵלה בעשרות אחוזים, ומהמאור המרשים הזורח לו בשיא קרבתו קשה מאוד להתעלם.
מחזור הירח אינו מסוכרן עם מסלול ההקפה שלו סביב כדור הארץ, ולכן הירח יכול להיראות במילואו בכל נקודה במסלול. צירוף מקרים שבו הירח זורח כשהוא במילוא ובו בזמן חולף בקרבה מקסימלית לכדור הארץ מתרחש רק פעמים אחדות בשנה – ואז מקשט את שמי הלילה עיגול מושלם, גדול ובהיר במיוחד, בעל נוכחות מרשימה. תופעה זו זכתה לכינוי הדרמטי במקצת – "סופרמון".
הפעם יגיע הירח למילוא בבוקר שאחרי ליל הסדר, בשעה 7:35 שעון ישראל, כ-8 שעות לאחר שיעבור בנקודה הקרובה ביותר. הפרש זמנים זה קטן דיו להבטיח לנו סופרמון קסום ומרשים לכבוד ערב החג. הירח יהיה בשיא גודלו וזוהרו גם ב-7 באפריל, יממה לפני ליל הסדר, וגם אז הוא יזרח כשהוא כמעט בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ.
מי שיתפוס את הירח בדיוק בזריחתו או בשקיעתו, כשהוא באופק, יוכל להבחין בירח שקוטרו גדול ב-7 אחוזים בערך מן הממוצע. כאשר הירח יעלה לו מעלה לכיוון הזנית, יהיה קשה יותר להבחין בכך ללא צמרות העצים או גגות הבניינים, שיספקו פרספקטיבה, אולם בהירותו עדיין תבלוט לעין.
מה משותף לאלף כוכבים הנעים יחד ולחברת סובארו?
ב-3 וב-4 באפריל, נוגה יחלוף על פני אחד מצבירי הכוכבים המפורסמים ביותר – הפליאדות.
כל מי שמביט מיד לאחר השקיעה לכיוון מערב, אינו יכול שלא להבחין בנוגה, גרם השמיים הבהיר ביותר לאחר הירח והשמש. למעשה, נוגה כה זוהר שאפשר לראותו גם באור יום מלא, אם יודעים לאן להביט. בימים אלה נוגה מצוי במצב של כוכב ערב. הוא נראה לאחר שקיעת החמה בכיוון מזרח, ומי שיביט בו בטלסקופ יוכל להבחין שהוא נראה כמו הירח ברבע הראשון של החודש: מפנה אלינו רק חצי מפניו המוארות.
ב-3 וב-4 באפריל יחלוף נוגה על פני הפליאדות. צביר זה, שבעין אפשר למנות בו שבעה כוכבים, מונה למעשה מאות כוכבים, שאת רובם ניתן לראות גם בטלסקופ חובבים קטן. הצביר קרוי על שם הפליאדות, בנותיו של אטלס במיתולוגיה היוונית. בימי קדם נקרא הצביר "שבע האחיות", כנראה בשל שבעת הכוכבים הנראים בו לעין. הפליאדות אפילו מוזכרות במקורותינו – בספר איוב (ט 9, לח 31) ובספר עמוס (ה 8) – בשמן העברי: כִּימָה. ואנו מכירים את הצביר גם בשמו היפני – סובארו. כוכבי הצביר הבולטים מיוצגים בלוגו של יצרנית המכוניות.
הפליאדות הן צביר כוכבים פתוח. צבירי כוכבים פתוחים הם כוכבים שנוצרו מאותו ענן מולקולרי, ולפיכך הם פחות או יותר בני אותו גיל. הכוכבים בצביר מקיפים יחד את מרכז הגלקסיה במבנה רופף, שכן הם קרובים ומשפיעים זה על זה מבחינת הכבידה. היום אנחנו יודעים על כ-1,100 צבירי כוכבים פתוחים בגלקסיית שביל החלב, וההנחה היא שצבירים רבים אחרים מסתובבים להם יחד איתנו בספירלה הגלקטית. צבירים פתוחים הם מושא התעניינות קבוע של מדענים המבקשים להבין את תהליך היווצרותם של כוכבים. מאחר שהרכבם הכימי דומה, הם מאפשרים לנו לבודד את המשתנים האחרים שקובעים את תכונותיו של כוכב, כמו המהירות והגיל.
הפליאדות הן הצביר הקרוב אלינו ביותר, והבולט מכולם. הצביר מצוי במרחק של כ-400 שנות אור מאיתנו, והכוכב הבהיר בצביר, פליאונה, זוהר בעוצמה של 1,000 שמשות. צביר הפליאדות הוא אחד הצבירים הצעירים המוכרים לנו, וגילו מוערך בכמה מיליוני שנים "בלבד". אפשר להתחיל לצפות בנוגה מתקרב לצביר בתחילת חודש אפריל, כשהוא חולף דרומית למרכז הצביר, ממערב למזרח.
רוצים לתרום לחקר החלל מהבית? זו ההזדמנות שלכם לבחור מבין למעלה מעשרים פרויקטי חקר אמיתיים, הזקוקים לעזרתכם מרחוק גם אם אין לכם שום רקע מדעי בתחומי החלל או בכלל.
ארגון "זוניברס" (zooniverse), מרכז פרויקטים מדעיים למיקור המונים, במטרה לרתום את היכולות של הציבור הרחב במחקרים מתחומים שונים, ביניהם חלל. מדובר במחקרים מדעיים אמיתיים, עם כמות דאטה אדירה, מסוג שקשה ואף בלתי אפשרי לניתוח באופן אוטומטי על ידי מחשבים. במילים אחרות, מדובר במידע שהניתוח שלו מצריך עין אנושית. ולא של אדם אחד, שהיה צריך להשקיע כמה זמני חיים כדי לעבור על כל המידע, אלא של המון אנשים. כמה אנשים? התשובה היא כמה שיותר. לדברי הארגון כשני מיליון מתנדבים כבר סייעו לנתח ולסווג למעלה מ-470 מיליון פרטי מידע במחקרים מדעיים שונים.
כמות הדאטה האדירה מגיעה מטלסקופים בעיקר, המופעלים באופן רובוטי. משמעות הדבר היא שחלק מתמונות החלל שתיחשפו אליהן, טרם נראו על ידי אדם מעולם. כך, לדוגמה, בפרויקט "גן חיות גלקטי" המבקש מהציבור לסייע בסיווג גלקסיות לפי גודלן, או לחילופין אזורים שבהם נולדים כוכבים חדשים, חלק גדול מהפינות הנידחות ביקום שצולמו מעולם לא נחשפו לעין אנושית. אתם עשויים להיות הראשונים.
בפרויקט "כוכב הלכת 4", תוכלו לסייע לחקור את תנאי השטח ומזג האוויר בקוטב הדרומי של מאדים. האתר יחשוף אתכם לצילומי קרקע מאדימיים - גם כאן, רבים מהתצלומים לא נראו על ידי איש מעולם - ועליכם לזהות ולסמן סממנים שבהמשך יעזרו למדענים לקבוע מהירות וכיווני רוחות, למשל, במסגרת חקר מזג האוויר במאדים.
רמת הקושי של המשימות משתנה, ומתנדבים שצוברים ניסיון בדרך כלל גם לוקחים חלק בדיונים עם מתנדנבים אחרים במשימות סיווג מאתגרות. חלק מהמחקרים מהווים משימה בלשית-חללית של ממש וההשתתפות בהן לא פחות ממלהיבה. מי לא היה רוצה לקחת חלק בגילוי עולמות מחוץ למערכת השמש, למשל, חלקם אולי אפילו כוכבי לכת דמויי ארץ. פרויקט ציידי כוכבי הלכת, המסתמך על דאטה מטלסקופ החלל TESS מאפשר בדיוק את זה. הרעיון הוא שכל אחד שרוצה לעזור - יכול.
להלן עוד שישה פרויקטים מעניינים:
מחפשים פעילויות חלל לילדים ולמבוגרים? בדקו את עמוד ימי קורנה בחלל שהכנו עבורכם.
הרצאתו של זוכה פרס נובל, פרופ' אהרן צ'חנובר, היא לא רק סיפור חיים מרתק שמשתרע ממחיפה של קום המדינה ועד להבנת מנגנוני מחלת הסרטן, אלא גם מחווה לסיפורו מעורר ההשראה של האדם הראשון בחלל, יורי גגרין. אתם מוזמנים למצוא את הדומה והשונה בין סיפורי ההצלחה הללו ולקבל השראה סביב יצירתיות ופריצת גבולות.
פרטים נוספים:
