ספייסלאב מסדרים לכם בינג' שיעיף אתכם לחלל והכל בליל יום שני, 13.4.20:
מה בתוכנית:
מה צריך להכין:
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם בשבוע שעבר על צו נשיאותי שמכיר רשמית בזכויות של אנשים פרטיים לטעון לבעלות על מחצבים בחלל – כמו כריית מחצבים באסטרואידים, על הירח ועל מאדים. הצו החדש מפרש מחדש את אמנת החלל החיצון – ובא על רקע תוכנית ארטמיס להקמת בסיס קבע בקוטב הדרומי של הירח עד שנת 2028.
אמנת החלל החיצון, שנחתמה ב-1967 על ידי רוב מדינות העולם, מהווה את הבסיס החוקי לשימוש בחלל ובמשאביו. אלא שהאמנה נוסחה בשיא המלחמה הקרה, ולכן היא מתמקדת בשימוש של מדינות לאום בחלל למטרות שלום. כך, למשל, האמנה אוסרת על הצבתם בחלל של כלי נשק להשמדה המונית.
הקושי העיקרי שנובע מאמנת החלל החיצון נוגע לבעלות פרטית על גופים שמימיים. האמנה אוסרת מפורשות על טענות לריבונות מדינית, כך שארה"ב לדוגמא אינה יכולה לטעון שהירח הוא שטח אמריקני מאחר שאסטרונאוטים אמריקנים הגיעו אליו ראשונים.
אלא שהאמנה עמומה בכל הקשור לרכוש פרטי בחלל. במצב החוקי הקיים, כל היקום שמחוץ לכדור הארץ הוא בבחינת מים בינלאומיים: ספינות החלל והציוד עליהן הן רכוש פרטי, אבל כל מה שסביבן חופשי לשימוש על ידי כל מי שחפץ בכך.
העמימות הזאת היא משוכה משמעותית לתעשייה החדשה והגדלה של כריית מחצבים בחלל. אם חברה פרטית תיכרה מתכות יקרות מאסטרואיד, כלל לא ברור אם המתכות הללו יהיו רכושה הפרטי בכדור הארץ. יתרה מכך, לא ברור אם אדם פרטי, או חברה פרטית, יכולים לטעון לבעלות על שטח הכרייה. אפשר לדמיין, למשל, מצב שבו חללית פרטית דוגמת אסטרואיד ומגלה שהוא מכיל מתכות כמו פלטינה וטיטניום – ואז חברה אחרת משתמשת בגילוי הזה וכורה את המחצבים בעצמה.
הצו הנשיאותי של טראמפ ממשיך פרשנות ארוכת שנים בבית הלבן, לפיה אמנת החלל אינה אוסרת על כריית מחצבים. כבר ב-1977 סירבה ארה"ב – כמו שאר מעצמות החלל – לחתום על אמנת הירח המגדירה את משאבי החלל כמורשת משותפת של האנושות. ואילו ב-2015 העביר הקונגרס חוק שמאפשר לחברות אמריקניות ולאזרחים אמריקניים למכור מחצבים שניכרו בחלל. הצו הנשיאותי החדש מרחיב את הפרשנות הזאת עוד יותר, ומאפשר לטעון לבעלות גם על שטח הכרייה עצמו.
הצו החדש בא על רקע תוכנית ארטמיס של נאס"א, להנחתת אדם על הירח עד 2024 ולביסוס יישוב קבע בקוטב הדרומי של הירח עד 2028. כדי לממש את השאיפות הללו, נאס"א תצטרך להנדס ליישוב גישה למאגרי מי הקרח המפוזרים במכתשים המוצללים של הירח. תחת החוק הבינלאומי הקיים, מדינות אחרות יכולות לבקש גישה חופשית למים שנאס"א – או כל חברה פרטית שתעבוד איתה, כמו ספייס אקס למשל – תשאב מהירח. תחת הצו החדש, המים, החמצן וכל שאר המשאבים שיימצאו בירח יישארו בבעלות בלעדית של המוצא הראשון.
עיתוי פרסום הצו הנשיאותי, שלפי מקורות בבית הלבן הוכן במשך שנה שלמה, אינו מקרי. האמריקנים פרסמו את הצו יחד עם הפרסום ב-2 באפריל של התוכניות ליישוב הירח במסגרת ארטמיס – ויחד עם דחיית הכינוס הבא של ועדת האו"ם לשימוש בחלל לצרכי שלום (COPUOS), הגוף הבינלאומי שאחראי על יישום אמנת החלל החיצון, שחברה בו גם ישראל. תת-הוועדה החוקית, שהייתה עתידה להתכנס בסוף מארס, דחתה את ישיבתה הבאה לאוגוסט בשל מגפת הקורונה.
בזמן הזה, הבית הלבן מתכוון לנסות ולהגיע להסכמים דו-צדדים ורב-צדדיים עם מעצמות חלל נוספות על בסיס תוכנית ארטמיס והצו הנשיאותי – וכך לעקוף את האו"ם.
"לאמריקנים צריכה לעמוד הזכות לחקר מסחרי, להשבה ולשימוש במשאבי החלל החיצון", נכתב בצו הנשיאותי. "מבחינה חוקית ופיזית, החלל החיצון הוא מרחב ייחודי לפעילות אנושית, וארה"ב לא רואה בו שטח בינלאומי נייטרלי".
Horizon - קהילת מחנכי ומובילי החלל של סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה, שמחה להזמינכם לכנס חלל מקוון ראשון בישראל!
במהלך הכנס נשדר 18 הרצאות מרתקות בנושאים מגוונים, החל מהאופן שבו המבט מהחלל על כדור הארץ משנה את הפרספקטיבה האנושית, דרך המסעות העתידיים למאדים, ועד חיפוש תרבויות חוצניות.
מומלץ להירשם מראש כאן ולהבטיח את מקומכם!
כל ההרצאות ישודרו בשידור חי לקבוצות גילאים שונים:
Horizon - קהילת מחנכי ומובילי החלל של סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה, שמחה להזמינכם לכנס חלל מקוון ראשון בישראל!
את הכנס תפתח בשעה 16:00 הרצאתה של ד"ר עדי ניניו גרינברג: המסע בעקבות אלבום הזהב:
בשנת 1977 שוגרו חלליות וויאג'ר לחקר מערכת השמש ועימן רכיב בעל מסר ייחודי: חיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. בהרצאה נדבר על תקליט הזהב שהפך לסמל על-זמני ועל האתגר בחיפוש חיים ברחבי היקום, על המסע המופלא של החלליות והמחקר המרתק שביצעו במסגרת משימתן.
ההרצאה תשודר בקישור הזה ביום ראשון, 14.4.20 בשעה 16:00
מגוון הרצאות נוספות יתקיימו בשידור חי:
Horizon - קהילת מחנכי ומובילי החלל של סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה, שמחה להזמינכם לכנס חלל מקוון ראשון בישראל!
להלן ההרצאות שיועברו בשידור חי היום, ראשון, 12.4.20, לתיכוניסטים והקהל הרחב:
16:30 - 17:00
17:00 - 17:30
17:30 - 18:00
מגוון הרצאות נוספות יתקיימו בשידור חי:
Horizon - קהילת מחנכי ומובילי החלל של סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה, שמחה להזמינכם לכנס חלל מקוון ראשון בישראל!
להלן ההרצאות שיועברו בשידור חי היום, ראשון, 12.4.20, לילדי חטיבות הביניים:
16:30 - 17:00
17:00 - 17:30
17:30 - 18:00
מגוון הרצאות נוספות יתקיימו בשידור חי:
Horizon - קהילת מחנכי ומובילי החלל של סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה, שמחה להזמינכם לכנס חלל מקוון ראשון בישראל!
להלן ההרצאות שיועברו בשידור חי היום, ראשון, 12.4.20, לילדי בית הספר היסודי:
16:30 - 17:00
17:00 - 17:30
מגוון הרצאות נוספות יתקיימו בשידור חי:
Horizon - קהילת מחנכי ומובילי החלל של סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה, שמחה להזמינכם לכנס חלל מקוון ראשון בישראל!
להלן ההרצאות שיועברו בשידור חי היום, ראשון, 12.4.20 לילדי הגן ולכל המשפחה:
16:30 - 17:00
17:00 - 17:30
מגוון הרצאות נוספות יתקיימו בשידור חי:
שנה אחרי שטלסקופ אופק האירועים פרסם תמונה ראשונה של חור שחור, הפרויקט מפרסם את התמונות המדויקות הראשונות בהיסטוריה של הסילונים האנרגטיים הנפלטים מקוואזר במהירויות שנושקות למהירות האור. תוצאות ניתוח התמונות פורצות הדרך מתפרסמות בכתב העת Astronomy & Astrophysics.
בתמונות שפורסמו אנו רואים את הקוואזר 3C 279, המיוחס לחור שחור על-מסיבי שמסתו כמיליון מסות שמש. החור השחור אורב במרכזה הגלקסיה האליפטית הענקית M87, המרוחקת כ-55 מיליון שנות אור משביל החלב, בקבוצת הכוכבים בתולה.
אלו התמונות החדות ביותר שצולמו עד כה של קוואזרים, עם רזולוציה מקסימלית של פחות מחצי שנת אור. מניתוח התמונה עולה שהסילונים אינם נפלטים בקו ישר, אלא הם מעוותים בבסיסם. יתרה מכך, השוואה של התמונות לאורך מספר ימים מראה שהסילונים משנים את צורתם – שינויים שעד כה נראו רק בסימולציות ממוחשבות. צורת הסילונים, והשינויים המהירים בתנועתם, הפתיעו את המדענים – והם רומזים לכך שהסילונים אינם יציבים, וייתכן שהם מסתובבים סביב עצמם.
קוואזר הוא קיצור של quasi-stellar radio source ("מקור רדיו מעין-כוכבי"), שכן הקוואזרים זוהו לראשונה בשנות ה-50 כקרינת גלי רדיו ממקור לא ידוע.
היום אנחנו יודעים שקוואזרים נוצרים כתוצאה מפעילות של חורים שחורים על-מסיביים, שמסתם פי מאות אלפים עד מיליונים ממסת השמש שלנו, הנמצאים במרכזן של גלקסיות. כאשר החור השחור האימתני מפרק גז כוכבים הנופלים ברשתו, החומר הזה מתחמם לכד פלזמה ומואץ למהירויות המתקרבות למהירות האור בדיסקת ההאצה המקיפה את החור השחור. אפקט הקוואזר נוצר כאשר חלק מהפלזמה נפלט משני קטבי הדיסקה בשני סילונים אדירים ומאירים במיוחד. עד כמה מאירים? קוואזרים הם מהאירועים האנרגטיים ביותר ביקום, כאשר קוואזרים עוצמתיים במיוחד מאירים בבהירות העולה פי אלפי מונים על אור כל הכוכבים מגלקסיה שלמה.
פרויקט אופק האירועים הוא שיתוף פעולה בינלאומי חסר תקדים שרותם כ-30 מצפי כוכבים ברחבי העולם והופך אותם למעין טלסקופ-רדיו אחד בשיטת האינטרפרומטריה (Interferometry): על ידי חישוב הפרשי הזמנים המדויקים בהגעת גלי הרדיו לכל טלסקופ, אפשר לחשב את המרחק והתכונות של האובייקטים – ולהשתמש בקוטר כדור הארץ כולו כטלסקופ.
ב-2017 הצליח טלסקופ אופק האירועים לספק את ההוכחה המצולמת הראשונה לחור שחור על-מסיבי, כשצילם את צללית החור השחור העל-מסיבי במרכז הגלקסיה M87. בתמונה אנו רואים את אור הכוכבים הסמוכים שמתעוותים סביבו ויוצרים מעין טבעת אור – ובמרכזה שטח שחור לגמרי. זהו אופק האירועים: מעטפת דמיונית המקיפה את החור השחור ומהווה את הגבול האחרון שאחריו, דבר לא יכול לחמוק מכוח הכבידה של החור השחור, אפילו לא אור במהירות של 300 אלף קילומטר בשנייה.
בימים אלה עובדים בטלסקופ אופק האירועים על ניתוח הנתונים ופרסום התמונות מתצפיות על החור השחור העל-מסיבי Sgr A* שבמרכז הגלקסיה שלנו, וכן של חורים שחורים עול מאסיביים בגלקסיות אחרות כמו Centaurus A, OJ 287 ו-NGC 1052. סבב התצפיות הבא של טלסקופ אופק האירועים, שתוכנן למרץ-אפריל 2020, נדחה עקב התפרצות מגפת הקורונה למרץ 2021.
בסדנה נלמד לבנות טיל גומיות של החללית בראשית, נשחק משחק ״שיגור לירח״ ונגלה את ההבדל בין התנועה על כדור הארץ לשליטה בתנועה בחלל.
פרטים נוספים:
בהרצאה זו נביט אל הכוכבים מכדור הארץ ואז נמריא אליהם בדמיון, כדי לגלות מה אפשר ללמוד מן השהייה בחלל החיצון על חוויית הבידוד בימי מגפת הקורונה.
באמצעות ציטוטים מאסטרונאוטים וממומחים לעולם הנפש, נשחק עם המילה 'שיעמום' ונפענח את אחד הסודות הפסיכולוגיים הגדולים: מתי אנחנו מצליחים להיות לבד מבלי להרגיש בודדים?
פרטים נוספים:
התנאים בחלל הם שונים מאוד מאלה שכאן בכדור הארץ ולכן גם החיים בחלל שונים כמעט מכל מה שאתם מכירים. איך אפשר להבין את זה בלי לצאת לחלל החיצון? בעזרת ניסויים כמובן!
בסדנה המרתקת של ד"ר מרינה חץ, נערוך ניסויים המדמים את החיים מחוץ לכדור הארץ: האם בן אדם יכול לשרוד בחלל ללא חליפה? האם ניתן לדבר על הירח? מהו כוח המשיכה ומדוע בעצם אנחנו לא עפים אל השמש או שהירח נופל עלינו?
פרטים נוספים:
