הימים הכי ארוכים בשנה מזכירים עד כמה השמש שלנו היא תופעה מרהיבה. אמנם אי אפשר להתבונן בה בעין בלתי מזוינת אבל מבט מקרוב באמצעות חללית Solar Dynamics Observatory חושף תמונה דרמטית של פני שטח מבעבעים ומרצדים, או פלזמה אלימה שפורצת לגבהים שכדור הארץ יכול היה להיכנס בהם כמה וכמה פעמים.
בסרטון שלפניכם, שהנו לקט מתוך צילומים שצולמו בין 2011 ל-2015, הדרמה הזו מועצמת באמצעות שימוש יצירתי במוזיקה. צפו בפניה הבלתי צפויים של השמש:
לא, זו אינה ביצת עין, אלא אחד הכוכבים הגדולים הידועים לנו- ביתאלג'וז. ולראשונה, הצליח טלסקופ הרדיו ALMA של המצפה הדרומי האירופאי שבמדבר אטקמה, צ'ילה, למפות את פני השטח של של הענק האדום הזה.
מדובר באתגר לא פשוט, שכן עד היום רק את השמש שלנו יכולנו לראות בפירוט. כל יתר הכוכבים נראים לנו לא יותר מאשר נקודות אור בשל מרחקם העצום מאיתנו. ואולם, בשל קרבתו היחסית ("רק" 600 שנות אור) וגודלו העצום של ביתאלג'וז, המציין את בית שחיו של הצייד הענק אוריון, אפשר בכל זאת לראותו כדיסקה קטנה. התמונה האחרונה שהושגה במערך הרדיו הענק היא מפורטת מאוד, המפורטת ביותר עד כה של כוכב מחוץ למערכת השמש.
הכתם הבהיר בתמונה הוא בועת גז ענקית, חמה, הנפלטת מפניו של הכוכב הענק אל החלל. אמנם, גם השמש פולטת מדי פעם פרצי חומר אל החלל, אולם בועת הגז החם שנפלטת מביתאלג'וז גדולה עשרות מיליוני מונים מהשמש שלנו כולה. הדמיה באיכות גבוהה כל כך של כוכב מסוגו של ביתאלגו'ז עשויה ללמד אותנו על מאפייניהם של כוכבים ענקים נוספים מסוגו.
ביתאלג'וז הוא על-ענק אדום - כוכב המצוי בשלהי חייו. מסתו מוערכת בכ-15 מסות שמש וקוטרו בכ-900 קוטרי שמש. הוא כה גדול שלו היה ממוקם במערכת השמש, היו כוכבי הלכת - כוכב חמה, נוגה, הארץ שלנו, מאדים ואפילו צדק, חגים בתוכו כאשר שבתאי חג ממש בשוליו של הכוכב הענק. ביתאלג'וז מצוי בקבוצת אוריון, אותה אנו רואים בחודשי החורף, כאשר ביתאלג'וז בולט בגונו הכתמתם-אדום. למרות גילו הקטן יחסית - פחות מ-10 מיליון שנים, הוא צועד במהירות אל סופו הבלתי נמנע - התפוצצות סופרנובה אלימה, שבשל מרחקו הקטן תיראה מכדור הארץ בעצמה כזו שאורה יתחרה באורו של הירח!
מפולות שלגים הן אירועים שמתרחשים לפרק זמן מאוד קצר – דרמה כאוטית ורעשנית שנמשכת שניות עד דקות ולכן נדיר מאוד שהן נקלטות בדיוק בזמן שלוויין עובר בדיוק מעליהן. אבל זה בדיוק מה שמיוחד בתמונות שצולמו על ידי לווין לאנדסט 5 של נאס"א, שתפקידו לצפות על כדור הארץ שלנו מלמעלה.
המפולת ארעה בהרי קורקורם שבפקיסטן, בדיוק כאשר הלווין חלף מעליהם. את צילום המפולת גילה בצילומים ובסרטון הגיאופיזיקאי ג'ייקוב שטיינר מאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד.
המפולת התרחשה בהר שגובהו כ-6 ק"מ, כאשר גוש שלג ענק ניתק וגלש לאורך המדרון לעומק של 750 מטר עד שנבלם בקרחון חורדרופין.
למרות שנאס"א הודיעה על האירוע ב-7 ביולי 2017, הרי שהמפולת התרחשה לפני זמן רב, ב-17 באפריל 1996. רק כעת, היא התגלתה לאחר בדיקות חוזרות של צילומים ישנים מלוויינים על ידי שטיינר ועמיתיו בתקווה לגלות אירועים נוספים דוגמת המפולת בפקיסטן, שאולי חמקו מתחת לאפם.
הוא ידוע בתור אחת התעלומות הגדולות במערכת השמש ועכשיו קיבלנו הצצה קרובה מתמיד, עם תמונות חסרות תקדים שצלמה החללית ג'ונו. קבלו את הכתם האדום הגדול בכוכב הלכת צדק- מקסימום זום:
הכתם האדום הגדול בצדק ובמקסימום זום | קרדיט: נאס"א/danielcorttez
הכתם הגדול האדום של כוכב הלכת צדק נצפה לראשונה על ידי גליליאו, בשנת 1601 ומאז הוא נצפה בקביעות. אלא שלא מדובר בעוד תוואי נוף על כוכב לכת, אלא בסופה עצומה, שאת גודלה קשה לתפוס אפילו: הכתם הגדול האדום משתרע על פני שטח שיכול להכיל את כדור הארץ פי שלושה!
הכתם הגדול האדום הוא מערבולת מפלצתית, שבדומה לסופת הוריקאן על כדור הארץ מתערבל סביב עצמו כאשר הרוחות מגיעות למהירות של למעלה מ- 430 קמ"ש. צבעו האדום נובע מתרכובות הגזים המצויות בו, שיתכן שמכילות תרכובות אורגניות. למעשה, האטמוספרה של כוכב הלכת הגזי מלאה במערבולות, אך הכתם האדום הגדול עולה על כולן, ניזון מהאנרגיה הפנימית של צדק המבעבעת החוצה.
בניגוד לחלליות קודמות שצילמו את הכתם, ג'ונו נעה במסלול קוטבי - העובר מעל הקטבים, כאשר הכתם מצוי על חגורת העננים הדרומית למשווה של צדק. אלה התמונות המפורטות ביותר של הכתם הגדול האדום שצולמו עד כה ובהחלט מספקות הצצה נדירה למעמקי המסתורין שלו.
להלן כמה תמונות נוספים בעיבודים שונים, שנאס"א שיחררה:
היום (16.7) לפני 48 שנה בדיוק שוגרה אפולו 11, החללית שנישאה על גבי הטיל סטורן 5 ונשאה שלושה אסטרונאוטים לירח. בשנים האחרונות, המירוץ לירח מתחמם מחדש וסוכנות החלל האירופית (ESA) החלה לקיים לאחרונה ניסויים בעומק הים, בהם בוחנים שיטות לחילוץ אסטרונאוטים פצועים – למשל מישהו ששבר רגל – על הירח. למה בים? תחושת הציפה החלקית (האנשים המתאמנים לובשים חליפות המדמות חליפות חלל ומשקולות שונות) נותנת תחושה של כבידה נמוכה יותר – הרי על הירח הכבידה היא שישית בלבד מזו של כדור הארץ.
כאמור, מעבר לניסויים המעניינים כשלעצמם, אפשר ללמוד משהו "מאחורי הקלעים" – אירופה מכוונת לירח – בעתיד הלא מאוד רחוק. אמנם לא הוכרזה משימה מאוישת של אסטרונאוטיות ואסטרונאוטים מאירופה, אבל תחום זה מלהיב את הדמיון כבר כמה שנים, וההכנות השונות, שנערכות כיום, יסייעו לאירופים בדרכם לשכננו הקרוב.
אז קדימה – נשימה ארוכה... וצוללים אל הירח!
אסטרונאוט נאס"א Kjell Lindgren פורס מתקן חילוץ בעוד האסטרונאוט האירופי Pedro Duque שוכב על הקרקעית ומדמה פצוע | צילום: ESA
ארכיון התמונות של תכנית אפולו מכיל כמה צילומים מיוחדים שמספרים את הסיפור מאחורי אחת מהתכניות השאפתניות ביותר בהיסטוריה: שיגור אדם לירח והחזרתו בשלום. לרגל יום השנה לנחיתה על הירח, קבלו כמה תמונות פחות מוכרות:
(קרדיט לכל התמונות: NASA Photo)
ימים לפני השיגור לירח, ניל ארמסטרונג, לבוש בחליפת החלל שלו, מתאמן בירידה וטיפוס חזרה מנחתת הירח. כאשר בוצעה הנחיתה בפועל, ארמסטרונג הנחית את רכב הנחיתה של אפולו 11 בעדינות כה רבה עד שבולמי הזעזועים ברגלי הכלי לא התכווצו, כפי שתוכנן. לכן, הצעד האחרון שעשה אל פני השטח, ברדתו מהסולם, היה די גדול – למעלה ממטר. צעד גדול לאנושות, צעד לא קטן לניל ארמסטרונג. קראו עוד עובדות מעניינות על הנחיתה על הירח כאן.
אופנוע חשמלי בעת ניסוי בתוך מטוס מיוחד המדמה כבידה ירחית (שישית מזו של כדור הארץ). בסופו של דבר פותחה עבור האסטרונאוטים מכונית חשמלית, ששלושה מדגמיה הגיעו לירח – במבצעי אפולו 15, 6 ו – 17. אגב – מכוניות אלה הושארו על הירח. לכל המעוניין ימסרו נקודות הציון שלהם- המפתחות בפנים!
זו מרגרט המילטון, מנהלת הנדסת התכנה של משימת אפולו 11. מגדל הספרים שהיא עומדת לידה היא עמודי הקוד של תכנת המחשב של החללית.
לקראת השיגור לירח נבחנו כל מיני חליפות לחץ ונערכו סימולציות שאמורות לדמות הליכה על הירח. הסימולטור הזה נועד לגבדוק כיצד הגוף מגיב להליכה, קפיצה או ריצה בתנאים אלה.
דימוי אמן של נאס"א המדמה את שלב ההמראה מהירח
צוות אפולו יצא את גבולות ארה"ב לירח ובאופן מילולי, אפשר לומר שהוא טס לחוץ-לארץ. כששלושת האסטרונאוטים חזרו, הם היו צריכים למלא טפסי מכס כמו כל אדם ששב מחול. זו לא בדיחה: בטופס לעיל מפורט המטען שהם חוזרים איתו, הכולל "אבני ירח, אבק ירח ושאר דגימות ירחיות".
ניל ארמסטרונג ניצב ליד מדמה (סימולטור) של חללית הנחיתה של מבצע אפולו. באחת מטיסותיו בכלי זה, חווה אבדן שליטה על הכלי, ונטש אותו באמצעות כיסא מפלט בגובה נמוך. אירוע זה כמעט עלה לו בחייו.
האסטרונאוט באז אולדרין נושא בשתי ידיו ניסויים שונים לקראת הצבתם על פני הירח. המשקל על הירח הוא שישית מאשר על פני כדור הארץ. כך כאבי גב לא צפויים בעקבות המשא. תרמיל הגב של אולדרין לא רק מספק לו חמצן לנשימה, אלא כולל גם מערכות קירור לחליפת החלל.
האסטרונאוט מייקל קולינס, טייס תא הפיקוד של משימת אפולו 11, וחבר הצוות שלא נחת על הירח, באימונים בתוך סימולטור של חלליתו. הוא התאמן גם בהטסת החללית לבדו אל כדור הארץ, למקרה של תאונה או תקלה שתמנע מניל ארמסטרונג ובאז אולדרין לשוב לכדור הארץ.
תא הפיקוד של החללית אפולו 11 לאחר הנחיתה באוקיינוס. החללית נחתה במהופך, לכן ניפחו האסטרונאוטים שלושה בלוני אוויר שהפכו בחזרה את החללית. צוותי חילוץ ניפחו סירת הצלה, וסייעו לאסטרונאוטים לצאת החוצה מהחללית. הם לבושים ביגוד מבודד – מחשש שהביאו עמם מהירח חיידקים שונים.
שיטוט במסדרונות תחנת החלל הבינלאומית שמור בדרך כלל לאסטרונאוטים המרחפים בה ב- 16 השנים האחרונות. אבל עכשיו זה משהו שגם אתם יכולים לעשות באמצעות התוספת של גוגל מהימים האחרונים לגוגל סטריט וויו (Google Street View) וגם לקרוא קצת על הפינות השונות, האוכל, הניסויים המדעיים וכו'.
זו הפעם הראשונה שהממשק של גוגל לרחובות העיר יוצא לחלל בכלל ולמסדרונות תחנת החלל בפרט. לשם כך גוגל שיתפה פעולה עם נאס"א ולפי האסטרונאוט שסייע בצילומים בפועל, תומא פסקה (Pesquet) מסוכנות החלל האירופית, היה זה אתגר לא פשוט ללכוד את המרחב המבולגן הזה בחוסר משקל.
חליפות חלל לפעילות מחוץ לתחנת החלל | צילום מסך מתוך גוגל סטריט וויו
צפיה ב- ISS בשמים
תחנת החלל הבינלאומית היא העצם המלאכותי הגדול ביותר הנמצא מעל פני האדמה. זו תחנת מחקר, לוויין מאויש המקיף את כדור הארץ, שרוחבה כמגרש פוטבול בערך (109 מטר). למי שבכל זאת רוצה לצפות בתחנת החלל הבינלאומית באמת, ולא דרך המסך- יש לכם הזדמנות לעשות זאת הערב בין 21:11 ל- 21:18 בדיוק.
שימו לכם תזכורת כי גם אם אתם בעיר, התנאים הערב יהיו אופטימליים. שאו עיניכם לאופק בכיוון דרום מערב. הנקודה הבהירה בשמים שתלויה שם היא כוכב צדק. ב- 21:11 תפציע נקודה נוספת ותטפס מעלה בכיפת השמים מעל ראשכם עד שהיא תיעלם באופק הנגדי, בצפון מזרח. הנקודה הזו, המרחפת בחלל בגובה 400 קילומטר, היא תחנת החלל הבינלאומית בכבודה ובעצמה, שנראית בשמים בגלל האור שהיא מחזירה אלינו מהשמש. בתוך הנקודה הזו חיים בני אדם! הם עובדים, ישנים והולכים לשירותים, רק בחלל.
לרגל חגיגות השנתיים למעבר של חללית ניו הוריזונס (New Horizons) ליד כוכב הלכת הננסי פלוטו, נאס"א שחררה לאחרונה סרטון מרשים המשחזר את המעבר הזה ממרחק 12,550 קילומטרים מפני השטח.
אם זה פתח לכם את התיאבון, אנחנו ממליצים לכם לבדוק את אפליקציית התלת ממד של הניו-יורק טיימס שמציעה לכם, בין השאר, טיסה בתלת ממד אל פלוטו. יופיו של פלוטו נגלה לכם מקרוב, תוך שאתם יכולים להסתובב ולהתבונן מסביב. הצטיידו במשקפי תלת-ממד לסמארטפון (כמו Google Cardboard) או בחרו באפשרות הדו-ממדית וצאו למסע.
לרגל 40 שנה לשיגור חלליות הוויאג'ר, נאס"א מזמינה את כולם (כן, גם אתכם) לתחרות שמסגרתה ניתן לשלוח מסר לחלליות הרחוקות ביותר בתבל. אתם מוזמנים לחבר מסר של עד 60 תווים באנגלית תחת ההאשטאג MessageToVoyager# (בטוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, גוגל פלוס או טאמבלר), ולהעלות אותו עד ל-15.8.17. סוכנות החלל האמריקאית תבחר את המסרים שיגיעו לגמר ותאפשר לכלל הציבור להצביע ולבחור. ב-5.9, תאריך השיגור של וויאג'ר 1, המסר הנבחר יישלח אליה, ויגיע אליה ביום למחרת.
וויאג'ר 1 ו-2 הן חלליות בלתי מאוישות שמטרתן המקורית היתה לצלם את כוכבי הלכת צדק ושבתאי ואת ירחיהם. החלליות המשיכו לעבר גבולותיה החיצוניים של מערכת השמש, וכיום וויאג'ר 1 היא האובייקט מעשי ידי אדם שהגיע הכי רחוק ביקום, וככל הנראה חצה את מערכת השמש שלנו וממוקם כ-21 מיליארד ק"מ מאיתנו. ניתן לעקוב אחר המרחק של וויאג'ר מכדור הארץ כאן.
ההשראה לתחרות היא תקליט הזהב הנישא על גבי שתי החלליות. זהו פרויקט שיזם קרל סייגן והוא כולל ברכות שלום ב-55 שפות, קולות טבע, נגינת פסנתר של גלן גולד ועוד- הקלטות שנועדו לשמש מעין "מדריך לכדור הארץ והאנושות" במקרה בו חלליות וויאג'ר 1 ו-2 יפגשו חיים תבוניים. אגב, אם תהיתם איך נשמע תקליט הזהב, תוכלו להאזין לו, או אפילו לקנות עותק מהודר משל עצמכם.
התקנת תקליט הזהב על חללית הוויאג'ר 1 | צילום: NASA
המסע הארוך מכולם
וויאג'ר 1 צפויה להמשיך לשדר נתונים עד שנת 2025 וויאג'ר 2 עד 2020. שתי החלליות ימשיכו במסע הארוך מכולם ועם תחילת המאה ה-25 הן צפויות להיכנס אל עננת אורט, בה ישייטו במשך 30 אלף שנה. למעשה לשתי החלליות צפוי הרבה מאוד ריק בדרך- טיסה במרחבים אדירים בלי שום כוכב באופק. רק בעוד 40 אלף שנה, וויאג'ר 1 תחלוף לראשונה במרחק 1.6 שנות אור ליד ננס אדום בשם גליזה 445. אז תנו כמה מילים טובות לדרך; הולך להיות בודד וקר.
הסיכוי שחוצנים תבוניים יפגשו את וויאג'ר 1 או 2 ויקשיבו לתקליט הזהב די קטנה. החלל הוא גדול, אתם יודעים. אבל ייתכן שהמסרים שאנחנו שולחים אליהם הם בעצם תזכורת עבורנו, לעולם הייחודי שבו אנו חיים, שמאפשר לנו להסתכל עליו מקצה מערכת השמש, לחשוב עליו גם ממרחבי הגלקסיה האדירים.
ליקוי החמה הנדיר שנצפה אתמול מארצות הברית הסעיר מיליונים שחוו לילה באמצע היום. אך איש לא יכול היה לראות כיצד המאורע נראה מהחלל. נאס"א השתמשה ב- EPIC, המצלמה הפוליכרומטית המצלמת את כדור הארץ מדי יום, כדי להראות כיצד זה נראה ממרחק של 1.5 קילומטרים מכדור הארץ.
במשך 13 שנים שבהם החללית קאסיני מקיפה את שבתאי, היא הספיקה לשלוח כבר מאות אלפי תמונות הכוללות את כוכב הלכת, ירחיו וכמובן, הטבעות המלכותיות שלו. בנובמבר אשתקד החלה החללית בסדרה של צלילות קרובות יותר, שזכו בנאס"א לשם "גראנד פינאלה", כל זאת, לקראת הצלילה האחרונה בהחלט, והאבדנית ללא ספק, אל תוך שבתאי עצמו.
לקראת הצלילה האחרונה אל שבתאי ב- 15 בספטמבר, קאסיני ממשיכה לשדר תמונות מרהיבות של כוכב הלכת היפה במערכת השמש. סדרת חמש הצלילות האחרונות, אותן החלה החללית לפני שבועיים, יספקו למדענים להתקרב לאטמוספרה של שבתאי באופן חסר תקדים, אטמוספרה שעשויה 75% מימן והשאר, בעיקר, הליום.
ענני שבתאי, מ-1.2 מיליון ק"מ, נראים כמריחות מברשת בגלל האינטראקציה עם גלי הנוזלים מתחת |NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
טבעות שבתאי | צילום: NASA/JPL-Caltech/SSI/Kevin M. Gill
ירחו של שבתאי, פרומיתאוס, תלוי בתוך טבעת F של שבתאי | צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
טבעות שבתאי | צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
ב-11 בספט' קאסיני תיעזר בכוח המשיכה של טיטן כדי לנתב עצמה אל תוך שבתאי | צילום טיטאן: NASA/JPL-Caltech/Space Science Instituteענני שבתאי, מ-1.2 מיליון ק
כתבנו רבות על החללית קאסיני וגילוייה המסעירים במהלך אחת המשימות הכי מעוררות השראה בחקר מערכת השמש. התמונות הגולמיות של שבתאי שקאסיני שלחה חזרה לכדור הארץ יכולות למלא אלבום עצום ממדים. ובכל זאת, בחרנו כאן כמה מצילומים היפים ביותר לטעמינו.
טבעות שבתאי הופכות אותו לאחד מכוכבי הלכת היפים ביותר במערכת השמש שלנו | צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
הקוטב הדרומי של שבתאי בכחול שליו, שאולי היה הולם את אורנוס או נפטון. צולם ע"י קאסיני ב-2005 | צילום: NASA
המערבולת האדירה בכותב הצפוני של שבתאי, כפי שצולמה ממרחק של אלפיים ק"מ | צילום: NASA/JPL-Caltech/SSI
הירח הגדול של שבתאי, טיטאן, כפי שצולם ב-6 במאי 2012 ממרחק 483 אלף ק"מ | צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
פאן הוא אחד הירחים המוזרים ביותר בצורה של צלחת מעופפת. ייתכן כי הוא נוצר מחתיכות קרח שהיו חלק מהטבעות עצמן | צילום: NASA
ירח הקרח, אנקלדוס, שקאסיני גילתה כי הוא מקיים תנאים שעשויים לאפשר חיים | צילום: NASA/JPL/Space Science Institute
סערה עצומה באטמוספרה של שבתאי, המזכירה מעט את הסערות על צדק | צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
מבנה גלי בטבעות שבתאי | NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute
לאורך 1,200 ק"מ משולי טבעת B של שבתאי- מבני קרח בגובה 2.5 ק"מ | צילום: NASAטבעות שבתאי הופכות אותו לאחד מכוכבי הלכת היפים ביותר במערכת השמש שלנו | צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute