במדור כוכבים בחוץ אנחנו מגישים לכם בדרך כלל חטיפים ויזואליים מהחלל ושאר הפתעות. אז ברור שמזה לא יכלנו להתעלם: קבלו את ספריית התמונות והווידאו של נאס"א שהתפרסמה השבוע. מאחורי השם הצנוע הזה איחדה נאס"א כשישים אוספים, בבחירה מוקפדת של יותר מ- 140 אלף תמונות, סרטונים וקבצי אודיו תחת אתר אחד עם שורת חיפוש. 

 

אפשר לנבור בהיסטוריה של מסע האדם בחלל ומדעי כדור הארץ, לרפרף בין האייטמים החדשים או הפופולאריים ביותר, וליהנות מאיכות קבצים מקסימלית. הנה כמה בחירות שיעידו על הגיוון:

 

 

ניסוי לבדיקת מערכת הגנה תרמית של חללית אוריון שתישא אסטרונאוטים למשימות חלל, ככל הנראה גם למאדים. התמונה שוחרר על ידי NASA Ames Thermo-Physics Facilities Branch עבור השער של מגזין התעופה האמריקאי לגיליון אפריל 2007.

 

 

 

 

 

עננים באטמוספרה העליונה של כדור הארץ (Noctilucent clouds)

 

 

 

 

הקוסמונאוט ואלרי פוליאקוב מביט מחלון תחנת החלל מיר ב- 1994

 

 

 

 

זריחת ירח מעבר למעבורת החלל אנדבור לקראת שיגור משימה STS-126 ב- 14 בנובמבר 2008

 

 

 

 

ערפילית אוריון, מפעל לייצור כוכבים הקרוב אלינו ביותר, במרחק של 1,450 שנות אור "בלבד"

 

 

 

 

 

ספריית התמונות והווידאו של נאס"א 

 

פורסם: 30.3.2017

מזל שהיום כבר לא האחד באפריל, אחרת הדיאלוג בסרטון היה עלול להישמע מופרך. "פגי, אין לי מגן", אמר בחמישי האחרון מפקד תחנת החלל הבינלאומית שיין קימברו לאסטרונאוטית פגי וויטסון, תוך שהוא מתכוון למתקן שאמור היה להיות מותקן בחלקה החיצוני של התחנה ולהגן מפני פסולת חלל. "מה?!" היא שואלת בקשר, "איפה הוא?"

 

את התשובה לשאלתה אפשר היה לזהות בשידור חי של מצלמות תחנת החלל. התברר כי מגן הפסולת השתחרר וריחף מחוץ להישג ידם של האסטרונאוטים ובכך הפך לפסולת בעצמו. 

 

וויטסון, 57, וקימברו, 49, הם שניהם אסטרונאוטים מנוסים. וויטסון עצמה היא שיאנית הליכות החלל בהיסטוריה של הליכות חלל. השניים היו באמצע משימת תחזוקה והתקנה בת 6.5 שעות מחוץ לתחנת החלל, במטרה להכין נמל עגינה לטיסות מסחריות. זו אינה הפעם הראשונה שאסטרונאוטים מאבדים חפצים במהלך הליכות חלל, אך נדיר יותר שאובדים אובייקטים גדולים יחסית (המגן היה בקוטר מטר וחצי ובמשקל 8 ק"ג). 

 

דו"ח סוכנות החלל האירופית שפורסם לאחרונה מעריך כי פסולת החלל הסובבת את כדור הארץ מונה 166 מיליון עצמים במשקל כולל של 7,500 טון. עד שהמגן האבוד יכנס לאטמוספרה ויישרף בה, הוא יצטרף לאוסף הולך וגדל של חלקי טילים, שברי חלליות וציוד אישי של אסטרונאוטים. 

 

 

פורסם: 2.4.17

נאס"א שחררה את מפת כדור הארץ הלילי, הראשונה מאז 2012. המבט הלילי חושף את הפעילות האנושית באמצעות האורות הדלוקים. כך חוקרים יכולים ללמוד כיצד ערים מתפשטות, לעקוב אחר עצמת התאורה וניצול אנרגיה, ועוד. בסרטון שהתפרסם השבוע, שהוא מעין "המיטב" מאותה מפה מפורטת, נחשף היופי שבדפוסי התיישבות גאומטריים לעומת דפוסים התיישבות הנצמדים לתופעות טבע כמו נהרות, ואפשר אפילו לזהות את אורותיהן של ספינות בים. גם ישראל מהחלל מפציעה לקראת אמצע הסרטון. 

 

 

 

 

 

פורסם ב- 13.4.2017

לראשונה בתולדות השיגורים בקייפ קנוורל, נאס"א תשדר את השיגור של אטלס V, שיישא בין השאר את לוויין התלמידים הישראלי דוכיפת 2, בשידור ישיר ב- 360 מעלות ובכך תספק פרספקטיבה חסרת תקדים שתגרום לצופים להרגיש כאילו הם עומדים על כן השיגור עצמו. השיגור מתוכנן ליום שלישי, 18.4.17, בשעה 18:11 (שעון ישראל). 

 

 

עדכון: צפו בסרטון הערוך:

 

 

פורסם: 18.4.17

במעקב אחר גרמי שמים אין הרבה הפתעות. את תנועתם של אסטרואידים, כוכבים ואף גלקסיות שלמות ניתן ניתן לחשב על בסיס תצפיות וכך גם לחזות בדיוק את המשך מסלולם לעוד שנה, שנתיים או מיליון שנה. 

 

את ההדמיה העוקבת אחר תנועתם של 2,057,050 כוכבי גלקסיית שביל החלב למשך 5 מיליון שנה אל תוך העתיד אפשר כמובן לתאר במילים (כפי שניתן לתאר אנימציה פשוטה של שומר מסך), אבל עדיף אולי באמצעות שירה, או שמא מוזיקה. נסו להאזין ברקע ל- Spiegel im Spiegel מאת ארבו פרט, למשל, בזמן שבתצוגת-מסך מלאה הכוכבים נעים בקצב של 20 אלף שנה בשנייה (מומלץ להעביר לתצוגת HD). למי שיצלח לפחות דקה וחצי-שתיים מובטחת חוויה רוחנית עמוקה. 

 

את הסרטון שחררה סוכנות החלל האירופית לפני שבוע בדיוק, על בסיס חישובים אסטרונומים בעקבות נתוני הלוויין היפרכוס שפעל בתחילת שנות התשעים יחד עם צילומי השמים של טלסקופ החלל גאיה מאז יולי 2014.

 

פורסם: 19.4.2017

 לקראת יום כדור הארץ ובלי קשר, לקראת צלילתה של החללית קאסיני אל בין כוכב הלכת שבתאי וטבעותיו, נאס"א שחררה בימים האחרונים "סלפי" שצילמה קאסיני תמונה מרהיבה בה ניתן לראות את כדור הארץ מבעד לטבעות הקרח שבתאי. 

 

התמונה צולמה ב- 12 באפריל (לפני שבועיים בדיוק) כאשר קאסיני היתה במרחק 1.4 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ. ברזולוציה גבוהה של הצילום ניתן אף לזהות את הירח שלנו (הפיקסל הלבן מצד שמאל לנקודה שהיא כדור הארץ). 

 

 

 

התמונה היפהפייה הזו, מהדהדת כמובן את הסלפי המפורסם שהציע קרל סייגן לצלם באמצעות החללית וויאג'ר 1, ב- 14 בפברואר, 1990, ממרחק 6.5 מיליארד קילומטרים.

 

 

 

"הביטו שוב בנקודה הזו", כתב סייגן ב- 1994 את המילים האלמותיות, "היא כאן. היא בית. היא אנחנו. עליה כל מי שאתם אוהבים, כל מי שאתם מכירים, כל מי שאי פעם שמעתם עליו, כל בן-אנוש שאי פעם היה וחי את חייו. הצטברות השמחה והסבל, אלפי דתות בטוחות בעצמן, אידיאולוגיות ודוקטרינות כלכליות, כל צייד ולקט, כל גיבור ופחדן, כל יוצר והורס של ציביליזציה, כל מלך ואיכר, כל זוג צעיר מאוהב, כל אם ואב, ילד מקווה, ממציאן ומגלה, כל מטיף מוסר, כל פוליטיקאי מושחת, כל "סופרסטאר", כל "מנהיג עליון", כל קדוש וחוטא בהיסטוריה של המין שלנו שחי כאן, כתם אבק המשתהה בקרן אור."

 

האזינו לטקסט המלא בקולו הנפלא של סייגן:

 

 

 

 

 

פורסם: 26.4.17

מאז שבוע שעבר השלימה החללית קאסיני כבר שתי צלילות ראשונות אל בין טבעות שבתאי והספיקה לשדר צילומים חסרי תקדים. נאס"א שחררה סרטון המורכב מרצף צילומים, המראה את מעופה של קאסיני מעבר לענני שבתאי. הרצף מתחיל ממעוף מעל המערבולת האדירה שבקוטב הצפוני של כוכב הלכת וממשיך בצלילה דרומה:

 

 

 

 

את הצלילה של קאסיני ממרחק של 72,400 קילומטרים מעל ענני שבתאי למרחק של 6,700 קילומטרים, אפשר לא רק לראות, אלא גם לשמוע. בעיבוד קולי של התנגשות אנטנות החללית עם חלקיקים חופשיים, מדענים בנאס"א הופתעו לגלות שהחלל בין הטבעות לכוכב הלכת הוא נקי מכפי שהעריכו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פורסם: 4.5.2017

 התמונות שממשיכות להגיע מהחללית ג'ונו, במסלוליה סביב כוכב הלכת צדק, ממשיכות להשתפר ולהיות מרהיבות יותר. בתחילת מרץ שיתפנו אתכם בסרטון טיים-לאפס שקבוצה בת 91 צלמי חלל הרכיבה מאלף תצלומים. באותו חודש ג'ונו צללה במהירות 208 אלף קמ"ש אל מרחק של 4,400 ק"מ מפני השטח של צדק ועתה נאס"א חושפת את יופיו הנדיר של כוכב הלכת הזה מקרוב, עם צילומים גדושי מרקמים ומערבולות. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קרדיט צילומים: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Gabriel Fiset

 

לגלריית צדק המתעדכנת של נאס"א>>

 

 

פורסם: 9.5.17

"הכוכב הכחול" - the blue planet - הוא שם נרדף לכדור הארץ שלנו בשל שפע האוקיינוסים, אך בהתחשב בעובדה שבכל רגע נתון, קרוב לשבעים אחוז מהעולם שלנו מכוסה עננים, אפשר היה גם לקרוא לו "הכוכב המעונן". בכך הם עשויים להיות מטרד עבור מדענים שמנסים לצפות בכדור הארץ באמצעות לווייני חישה מרחוק. אבל לעתים עננים הם בדיוק מה שמדענים רוצים לראות מהחלל. 

 

מצפה כדור הארץ של נאס"א שחרר לאחרונה לקט של כמה מצילומי העננים היפים והבלתי רגילים שראינו, כפי שצולמו במשך השנים האחרונות מהחלל. צפו, בין השאר, כיצד קרחונים משפיעים על זרימת האוויר תוך יצירת דפוסי עננים, רוחות מנתבות שכבות עננים לערוצים בין הרים, השפעתן של שרפות, מטוסים ועוד.

 

 

 

 

 

לסיפור המלא, "חגיגת עננים", באתר נאס"א.

 

 

 

פורסם: 11.5.17

תחרות הסרטים הקצרים, SSFX של אוניברסיטת קווין מארי בלונדון, מזמינה יוצרי סרטים מרחבי העולם לשלב קולות מהחלל בסרטיהם ולהשתתף בתחרות נושאת פרסים בשווי 2,000 ליש"ט. את הסרטים ניתן להגיש עד ה- 3 ביולי 2017. 

 

אמנם יש צדק עם הסלוגן של סדרת סרטי הנוסע השמיני: "בחלל אף אחד לא יכול לשמוע אותך צועק", כיוון שאין אוויר שיישא את גלי הקול. אבל פולסים של של קרינה אלקטרומגנטית, כמו גלי רדיו, אפשר לתרגם לוויברציות של סאונד וכך לשמוע הרבה דברים. גלי הרדיו שפולט כוכב הלכת שבתאי, או אלה שפולט כדור הארץ שלנו, מתורגמים לתבניות קול חלליות משונות. הקולות המוזרים הללו עשויים להוות השראה עבור יוצרי סרטים ועל הדרך, כך מקווים מקימי התחרות, גם להגביר את המודעות ללווייני חישה מרחוק האוספים את הנתונים הללו.

 

יוצרי הסרטים המשתתפים בתחרות צריכים לבחור מתוך אוסף דגימות קול, שעובדו מנתוני אטמוספרת כדור הארץ אשר נאספו על ידי לוויין הסביבה GOES, נתונים שבשגרה משרתים בדרך כלל מרכזים מטאורולוגים בצפון אמריקה. 

 

לעמוד התחרות הרשמי>>

 

ולמי שעוד לא מכיר את ערוך הסאונדקלאוד של נאס"א, הגיע הזמן: לא רק קולות מהחלל ניתן למצוא שם, אלא גם הקלטות של שיגורים ומנועים רבי עוצמי, הקלטות משידורים היסטוריים של אסטרונאוטים מהירח בתכנית אפולו ועוד. 

 

לערוץ הסאונדקלאוד של נאס"א>>

 

ולקינוח: הענק הגדול של מערכת השמש, כוכב הלכת צדק, משמיע קולות הנשמעים לעיתים כמו מוסיקת אמביינט מתוכננת:

 

לפני שקאסיני צללה אל המסלולים הקרובים והאחרונים סביב כוכב הלכת שבתאי, היא הספיקה לצלם כמה תקריבים חסרי תקדים של שולי הטבעות העיקריות. אחת התופעות המרהיבות של טבעות שבתאי היא הגלים שנוצרים על פניהן כתוצאה מכוח המשיכה של ירחו של שבתאי, דפניס. 

 

את דפניס, שצולם ממרחק של כשלושים אלף קילומטר, ניתן לראות כשהוא מציץ במרווח קילר (Keeler Gap). הוא אמנם ירח קטן יחסית בקוטר 8 קילומטרים, אך תוך כדי מסלול סביב שבתאי המסה שלו מספיקה כדי ליצור גלים בחלקיקי האבק והקרח המרכיבים את הטבעות.

 

 

 

 

 

 

פורסם: 5.6.2017

וסטה, הוא לא בדיוק החומר שממנו עשויים סרטים הוליוודיים ששולחים את גיבוריהם לעולמות אחרים. זה אחרי הכל, "רק" אסטרואיד אפור. ובכל זאת, וסטה הוא הגוף השני בגודלו בחגורת האסטרואידים, עם קוטר ממוצע של כ- 530 קילומטר ועם מסה של כתשעה אחוז מהמסה של חגורת האסטרואידים כולה. אפשר לסייר בו שבועות ועדיין לא לכסות את כולו. 

 

האפליקציה של נאס"א vestatrek, מאפשרת לכם לערוך סיור במבט-על בווסטה. תוכלו לנווט על פני השטח בקנה מידה של עד שני ס"מ לקילומטר בערך (אם יותר נוח לכם, אפשר גם לאמוד את המרחקים לפי גודל של מגרש כדורגל או גודל אוטובוס). תוכלו גם לחשב מרחקים, לראות איך נראה השטח בזמנים שונים של ה"יממה" ועוד. 

סיור מוצלח!

 

לאפליקציית הסיור בווסטה

 

פורסם: 15.6.2017