זרחן – הנדיר בששת היסודות שמרכיבים את החיים כפי שאנו מכירים אותם – נמצא לראשונה באנקלדוס, ירחו של כוכב הלכת שבתאי. את הזרחן מצאו מדענים בנתונים של הגשושית קאסיני של נאס"א, שדגמה לפני כ-15 שנה את הגייזרים שמתפרצים דרך קבע מהאוקיינוס התת-קרקעי של אנקלדוס לחלל החיצון. לפי הממצאים, שהתפרסמו בכתב העת נייצ'ר, ריכוז הזרחן באוקיינוס של אנקלדוס הוא לפחות פי 100 יותר מריכוזו באוקיינוסים של כדור הארץ.
המועמד המוביל בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ
פוספטים, או תרכובות המכילות זרחן, חיוניים לצורות החיים על פני כדור הארץ, והם משמשים אותם לבניית אבני בניין כמו רנ"א, דנ"א וקרומי תאים. מבין ששת היסודות הדרושים לחיים – פחמן, מימן, חנקן, חמצן, זרחן וגופרית – הזרחן הוא ללא ספק היסוד הנדיר ביותר. מציאת כל השישה באוקיינוס התת-קרקעי של אנקלדוס הופכת אותו למועמד המוביל בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ – אם כי הממצאים מרמזים על קיומם של ריכוזי פוספטים גם בעולמות קרח אחרים, דוגמת אירופה ירחו של צדק וטיטאן ירחו הגדול של שבתאי.
אנקלדוס הוא הירח השישי בגודלו של שבתאי. הירח הקטן, שקוטרו כשביעית מקוטר הירח של כדור הארץ, מכוסה כולו בשכבת קרח נקייה – מה שהופך אותו לאחד העולמות בעלי האלבדו (מידת החזריות האור) הגבוה ביותר במערכת השמש. מתחת לשכבת הקרח, שעובייה מוערך ב-20 עד 25 ק"מ, ישנו אוקיינוס של מים נוזלים המחומם על ידי כוחות הגאות והשפל מהענק שבתאי. מהקוטב הדרומי של הירח פורצים גייזרים עוצמתיים – שרובם נופלים חזרה על פני השטח של הירח כשלג ומיעוטם ממשיך לחלל כקרח ומייצר את טבעת E של שבתאי. החל מ-2004 דגמה הגשושית קאסיני 345 גרגרי קרח כאלה בטבעת E שמקורם בגייזרים של אנקלדוס.
כעת, צוות החוקרים הבינלאומי בהובלת פרנק פוסטברג מהאוניברסיטה החופשית בברלין, מצא ראיות ישירות וחד משמעיות לקו בליעה של פוספטים בגרגרי הקרח. עד כה, מדענים היו חלוקים בשאלת קיומו של זרחן באנקלדוס, ולא מעט מודלים ממוחשבים הצביעו על כך שהפוספטים בירח אמורים להיות לכודים בליבה הסלעית של הירח. למעשה, היעדרו של הזרחן נחשב על ידי רבים לצוואר הבקבוק של חיים מחוץ לכדור הארץ – באנקלדוס, בירחי הקרח האחרים במערכת השמש ובכלל ביקום.
"עולמות סודה"
זרחן הוא חומר נדיר למדי במים טבעיים, וזאת משום שהוא מתחבר בקלות לאטומים בעלי מטען חיובי כמו סידן – וכך נוצר מלח קשה בשם סידן פוספט. הסידן הפוספט בלתי שמיש לצורות חיים, והוא "נועל" את הזרחן. לדברי החוקרים, אנקלדוס עשיר בזרחן מומס בגלל שהאוקיינוס שלו הוא "אוקיינוס סודה".
בדומה למשקאות מוגזים, מי סודה הם מים עשירים בקרבונטים – מינרלים המכילים פחמן דו-חמצני ונוצרים בקלות במים. הקרבונטים נקשרים עם הסידן ומשאירים את הזרחן חופשי. תהליך זה מוכר גם בכדור הארץ, למשל באגם מונו בקליפורניה ובאגם נקורו שבקניה. לטענת החוקרים, עולמות אוקיינוס הנמצאים מעבר ל"קו השלג" – הנקודה במערכת השמש שאחריה מים מתגבשים לקרח – יהיו בהכרח עולמות עם אוקיינוס סודה.
למרות שהמחקר החדש מעורר תקווה למציאת חיים באנקלדוס – ובעולמות קרח כמו אירופה, טריטון ואפילו בכוכב הלכת הננסי פלוטו – החוקרים מדגישים שהפוספטים שנמצאו נמצאו בתשעה גרגרי קרח מתוך 345 הגרגרים שנבדקו, והם אינם יכולים להתחייב לכך שהזרחן אכן נפוץ במידה כזו בכל אנקלדוס. מכאן שגם לא ניתן להסיק לגבי תפוצתו בשאר מערכת השמש החיצונית.