כתמי שמש

השמש שלנו בנויה שכבות, ממש כמו בצל, והשכבה החיצונית שאנו רואים נקראת הפוטוספרה. איננו יכולים להביט ישירות אל השמש שכן אורה בוהק מדי, אך אם נביט על הפוטוספרה בעזרת אמצעי התצפית המתאימים נוכל לראות שפני השמש נראים כמו סיר תבשיל רותח ומבעבע. כתמי שמש הם מעין כתמים כהים המופיעים ונעלמים על  פני התבשיל המבעבע הזה כאשר ישנה פעילות רבה יותר על פני השמש. כתמים אלו הם אזורים בהם פועלים שדות מגנטיים חזקים, והטמפרטורה בהם נמוכה משמעותית מסביבתם, על כן הם נראים כהים. מסביבתם של כתמי השמש מתפרצים לעיתים קרובות זרמים של רוח השמש, וכן ניתן לזהות בקרבתם תופעות נוספות כמו התפרצויות שמש. גודלם של כתמי השמש נע בין עשרות קילומטרים, ועד עשרות אלפי קילומטרים – חלקם גדולים יותר מכדור הארץ עצמו!
 
כאשר השמש פעילה יותר יופיעו כתמי שמש רבים, ובהתאם כאשר ישנה פעילות שמש נמוכה יותר יופיעו פחות כתמי שמש. לכאורה נראה שהדבר מתרחש באופן אקראי, אולם מעקב אחרי הופעתם של כתמי השמש לאורך זמן הראה שכמותם משתנה לרוב במחזורים קבועים כל 11 שנה לערך. אולם אין זה כך תמיד, ודוגמא טובה לכך היא תקופה אשר זכתה לשם "המינימום של מאונדר".

bigspot20140107_sdo_earth_0.jpg

ה: הדמייה הממחישה את גודל כדור הארץ לצד כתמי שמש | צילום: NASA
ה: הדמייה הממחישה את גודל כדור הארץ לצד כתמי שמש | צילום: NASA
 
 
כתמי השמש היו תופעה מוכרת עבור אסטרונומים מזה מאות בשנים, ולכן יש בידינו כיום מידע מתצפיות על פעילות השמש לאורך ההיסטוריה. נראה כי במהלך תקופה של עשרות שנים בסוף המאה ה-17 חלה ירידה חדה במספר כתמי השמש שנצפו. במקביל באותה התקופה הורגשו בצפון כדור הארץ חורפים קרים במיוחד עד כי התקופה זכתה לשם "עידן הקרח הקטן". כיום אנו יודעים לומר כי לא היה זה מקרי כלל, וכי לפעילות השמש המתבטאת בין השאר בכתמי שמש ישנה השפעה רבה על האקלים בכדור הארץ. תקופה זו בה נמצאה השמש במינימום ארוך של כתמי שמש נקראת כאמור "המינימום של מאונדר" וזאת על שם האסטרונום הבריטי אדוארד מאונדר שתרם רבות לידיעותינו על הנושא. 
 
 
 

 

 

 

אולי תאהבו גם