הדרך אל הכוכבים: מוזיאון המדע ירושלים בשבוע החלל הישראלי 2018
החלל הוא אינסופי אבל זה מעולם לא מנע מאיתנו לנסות לחוות ולחקור אותו.
מוזיאון המדע ירושלים בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, מזמינים אתכם לגלות את הדרך אל הכוכבים באמצעות תצפיות בטלסקופים משוכללים בליווי הדרכה מקצועית, להכיר את תנועת השמים באמצעות פלנטריום שהובא במיוחד לאירוע, לסייר במוזיאון ועוד.
"גן הגבישים" - סדנה לשחזור הניסוי שערך האסטרונאוט הישראלי אילן רמון במעבורת החלל קולומביה.
להכיר את שמי הלילה בעזרת אפליקציה חינמית במכשיר הסמארטפון וכן בעזרת תצפיות שמיים בטלסקופי ענק.
"טיל-כו לראות!" ו"החיים בתחנת החלל" –הדגמות מדעיות מרתקות ומשעשות לכל בני המשפחה.
פלנטריום מתנפח להיכרות ראשונית עם גרמי השמים ועם הסיפורים המיתולוגיים שנבנו סביבם.
מנועים יונים – מהנדסים ממרכז תעשיות חלל של התעשיה האווירית יספרו להורים ולילדים כיצד מייצרים מנועים יונים, הינע חללי חשמלי שאינו תלוי בבעירה.
נפתלי חללי – סיור פעיל ומשעשע, בהדרכת שחקן, בין מוצגים במוזיאון המדע המתייחסים לנושא החלל.
"זריחה במאדים" – מופע מרגש ומחויך, לכל המשפחה, בו נפגשים קרל סאגן, אסטרונום וחוקר חלל בנאס"א לבין רפי, הילד מישראל (בשעות: 16:30, 17:30 , 18:30).
"תחפושות חלליות" – סדנה לבנייה, עיצוב של תחפושת חייזרית אותה תוכלו לקחת הביתה מתנה.
"מנחיתים חללית ראשונה על הירח" – הרצאתו של אלכס פיאסיק מSpaceIL
"הדרך אל הירח – סיפור המסע המופלא" הרצאתו של רני אלינב
בנוסף לכל זאת, יתקיימו מופעים והרצאות על המסע אל הירח, העתיד של מסעות החלל ועוד.
למבקרי האירוע יחולק (עד גמר המלאי) גיליון חלל של כתב העת גלילאו צעיר, בחסות סוכנות החלל הישראלית. בגיליון המיוחד תוכלו לקרוא על פיתוח ישראלי שעשוי להגן על אסטרונאוטים מפני קרינה בדרכם למאדים, ללמוד כיצד חוקרים באוניברסיטת תל אביב מייצרים כוכבי שביט קטנים במעבדה, ולגלות איזה ניסוים של תלמידי בית הספר הגיעו עד תחנת החלל הבינלאומית.
פרטים נוספים:
למי: לכל המשפחה
איפה: מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, שדרות המוזיאונים 3, ירושלים
הצטרפו למסע חווייתי במדעטק בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ועם מיטב המורים והמדריכים. במסגרת הפעילות נשגר טילים, נבנה דגם של שמש-ארץ-ירח, נבקר בכוכבי הלכת בעזרת הפלנטריום, נצפה בכוכבים שמעבר לגבולות מערכת השמש באמצעות טלסקופים ועוד.
בנוסף, נכיר גם את פעילותה הענפה של ישראל בחלל (יותר ממה שרובנו יודעים) ונלמד דברים רבים נוספים שיוצגו על ידי סוכנות החלל, תעשיות החלל ומוסדות אקדמאים. בהרצאה מלאת השראה תלמדו על מבנה חליפת החלל וכיצד היא מגנה על האסטרונאוטים.
במקביל, תוכלו לבקר בתערוכות המוזיאון הוותיקות והחדשות. בתערוכת האסטרונומיה נכיר את מערכת השמש, נדע מדוע מתחלפות עונות השנה, מדוע הירח משנה פניו ונבין תופעות מוכרות נוספות. בתערוכה הנטריקס האינטראקטיבית החדשה נפיח חיים בציורים שנצבע ונתמזג עם החלל בתערוכת הגרוויטי.
למבקרי האירוע יחולק (עד גמר המלאי) גיליון חלל של כתב העת גלילאו צעיר, בחסות סוכנות החלל הישראלית. בגיליון המיוחד תוכלו לקרוא על פיתוח ישראלי שעשוי להגן על אסטרונאוטים מפני קרינה בדרכם למאדים, ללמוד כיצד חוקרים באוניברסיטת תל אביב מייצרים כוכבי שביט קטנים במעבדה, ולגלות איזה ניסוים של תלמידי בית הספר הגיעו עד תחנת החלל הבינלאומית.
פרטים נוספים:
עבור מי: בני 4 - 12 והוריהם
איפה: מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל | בלפור 12, חיפה
מביטים למעלה: מכללת אלקאסמי בשבוע החלל הישראלי 2018
הירח: הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ, מאז ותמיד ריגש את האדם. דמיינו שניתנת לכם את האפשרות להסתכל מקרוב על הירח, ולהבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו, ולהסתכל על הימות – האיזורים והמישורים הכהים שניתן להבחין בהם על פני הירח אפילו בעין בלתי מזוינת. דמיינו שאתם מביטים בירח דרך טלסקופ מתקדם ולומדים עליו בצורה הכי כיפית וחווייתית!
במסגרת שבוע החלל הישראלי 2018, מכללת אלקאסמי בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, מזמינים אתכם לצפות בירח וגרמי שמיים נוספים. בנוסף בואו להשתתף בסדנאות בניית דגמים שונים (וכמובן, גם לקחת אותם אתכם הביתה).
למבקרי האירוע יחולק (עד גמר המלאי) גיליון חלל של כתב העת גלילאו צעיר, בחסות סוכנות החלל הישראלית. בגיליון המיוחד תוכלו לקרוא על פיתוח ישראלי שעשוי להגן על אסטרונאוטים מפני קרינה בדרכם למאדים, ללמוד כיצד חוקרים באוניברסיטת תל אביב מייצרים כוכבי שביט קטנים במעבדה, ולגלות איזה ניסוים של תלמידי בית הספר הגיעו עד תחנת החלל הבינלאומית.
פרטים נוספים:
עבור מי: לכל המשפחה; הפעילות תועבר בשפה הערבית
מתי:
28.1.18, 17:00 - 22:00
29.1.18, 18:00 - 21:00
איפה: רחוב אלקאסמי, באקה אל-גרבייה
דרכי הגעה: תחבורה ציבורית: קו 113 (מטרופולין) מתחנה מרכזית כפר סבא דרך בית ברל, טירה, טייבה, קלנסווה, זימר, גת; קו 64 (קווים) מתחנה מרכזית חדרה דרך גן שמואל, כרכור, עין שמר, שער מנשה, צ. מיצר. כמו כן, חברת קווים מפעילה מיניבוסים בבאקה אל גרבייה בתדירות של חצי שעה.
הרשמה: אין צורך בהרשמה מראש; הכניסה חופשית וללא עלות
פארק קרסו למדע בשיתוף סוכנות החלל הישראלית מזמינים אתכם לזנק לעולמות רחוקים עם תצפיות בשמי הלילה, פלנטריום משוכלל, וסדנת סטלריום המדמה את תנועת גרמי השמיים. נכיר גם מיזמים ופיתוחים ישראליים לחקר החלל וטכנולוגיות חדשות ביצור לוויינים. נכיר סוגי טלסקופים השונים ומה הייחודיות שלהם. יחד עם זאת נכיר האם קיימת אפשרות לקיום החיים מחוץ לכדור הארץ ואיך היו נראים תושבים מקוריים במידה והיו כאלה.
במקביל תוכלו להתרשם מפרויקטים בתחומי הפיזיקה ומארגון הנוער הארצי "מנהיגות מדעית".
למבקרי האירוע יחולק (עד גמר המלאי) גיליון חלל של כתב העת גלילאו צעיר, בחסות סוכנות החלל הישראלית. בגיליון המיוחד תוכלו לקרוא על פיתוח ישראלי שעשוי להגן על אסטרונאוטים מפני קרינה בדרכם למאדים, ללמוד כיצד חוקרים באוניברסיטת תל אביב מייצרים כוכבי שביט קטנים במעבדה, ולגלות איזה ניסוים של תלמידי בית הספר הגיעו עד תחנת החלל הבינלאומית.
ניל ארמסטרונג מיד לאחר הנחיתה על הירח | צילום: NASA / Edwin E. Aldrin, Jr
ב-21 ביולי, 1969, האסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג היה לאדם הראשון שדרך על פני עצם שמימי אחר – האדם הראשון לא רק על הירח אלא על כל אדמה שהיא בחלל. כדי להגיע לירח הושקעו מאמצים אדירים ועבודת צוות של אלפי אנשים. אך חשוב גם להסתכל על המסלול שעשה ארמסטרונג שהוביל אותו להיות האדם הראשון על הירח ולהבין כיצד מגיעים מעיר קטנה אי שם באוהיו אל החלל החיצון.
מבית הקברות לשיעורי טיסה
ניל ארמסטרונג נולד וגדל באוהיו, ארצות הברית, ב-5 באוגוסט 1930. הוא עבר עם משפחתו בין עשרים עיירות שונות בשנות ילדותו בגלל עבודתו של אביו בשירות המדינה. הוא נדבק בחיידק התעופה בגיל צעיר – הוא ביקר עם אביו ביריד תעופה כשהיה בן שנתיים וטס במטוס בפעם הראשונה בגיל 6.
כמו רבים מבני דורו, ארמסטרונג החל לעבוד בגיל צעיר כדי להרוויח דמי כיס – במקרה שלו המטרה הייתה, כבר מגיל מוקדם, הרצון העז להשתתף בשיעורי טיסה. אין פלא שהוא קיבל את רישיון הטייס שלו בגיל 15, עוד לפני שהוציא רישיון נהיגה על מכונית.
ניל ארמסטרונג: טייס מיומן שהטיס מאות מטוסים
הספר והסייף
לאחר שסיים את התיכון, ארמסטרונג החל ללמוד הנדסת אווירונאוטיקה באוניברסיטה; במשפחתו, רק אדם אחד אחר הלך לפניו לאוניברסיטה. הלימודים מומנו על ידי מלגה שבתמורה לה היה עליו לשרת חמש שנים כטייס בצי ארצות הברית. לימודיו נקטעו כשגויס לשרת כטייס במלחמת קוריאה, בה ביצע 78 גיחות מבצעיות, הפיל מטוס אויב אחד, וזכה בשלושה עיטורים.
לאחר המלחמה חזר ארמסטרונג ללמוד וקיבל תואר ראשון בהנדסה. מאוחר יותר, לאחר הנחיתה על הירח, השלים גם תואר שני. הוא קיבל גם תארי דוקטור של כבוד ממספר אוניברסיטאות ואף לימד הנדסת אווירונאוטיקה במשך שמונה שנים לאחר שפרש מנאס"א.
המהנדס שידע להטיס 200 מטוסים
במהלך שירותו בצי ארמסטרונג החל ללמוד להטיס מטוסים שונים ועד סוף הקריירה שלו הוא ידע להטיס, וכמובן גם הטיס, יותר ממאתיים כלי תעופה שונים. מגלשנים ועד דאונים, ממטוסי בוכנה עד מטוסי סילון וגם מטוסים מונעי רקטות – ארמסטרונג הטיס את כולם.
לאחר שסיים את לימודיו, ארמסטרונג היה לטייס ניסוי עבור ממשלת ארצות הברית. הוא הטיס מספר רב של מטוסים חדישים ואבות טיפוס שונים. לטייסי ניסוי ישנה הילה של גבורה וגבריות אך ארמסטרונג תיאר את עצמו ואת עבודתו כטייס ניסוי בדרך שונה לחלוטין:
"אני תמיד אהיה, וכך הייתי תמיד, מהנדס חנון... שנולד תחת החוק השני של התרמודינאמיקה, ספוג בטבלאות קיטור, מאוהב בדיאגראמות תלת-ממדיות, מותמר על ידי לפלס ומונע באמצעות זרם דחיסה."
אם אתם רוצים להיות אסטרונאוטים יום אחד, כדאי שתלמדו על מה הוא מדבר.
התמונה היחידה של ניל ארמסטרונג על הירח
להתרסק בדרך למשרד
ארמסטרונג היה ידוע בקור הרוח שלו ואף כונה "המפקד הקפוא" או "מפקד הקרח״. היכולת הטכנית שלו, שעות הטיסה הרבות, הכישורים הרבים שלו היו כנראה הסיבות הישירות לכך שנבחר להשתתף בתוכנית להכשרת אסטרונאוטים של נאס"א ואין ספק שקור רוחו תרם רבות לכך שהוא היה אחד מאלה שסיימו את ההכשרה ונבחרו לשרת כאסטרונאוטים במשימות החלל הראשונות של נאס"א.
במהלך ההכנות למסע אל הירח, ארמסטרונג הטיס כלי תעופה שהפסיק לתפקד במהלך הטיסה. הוא הצליח להיחלץ ממנו רגע לפני שכלי התעופה התרסק על הקרקע. מספרים שלאחר ההתרסקות, ארמסטרונג התרומם מהקרקע, ניער את האבק מסרבל הטיסה ועשה את דרכו אל המשרד לשארית יום העבודה כדי לסיים את עבודת הניירת שחיכתה לו שם.
הטיסה אל הירח והנחיתה עליו תוכננו לפרטי פרטים. למעשה, התכנית הייתה להותיר מעט ככל האפשר בידיהם של האסטרונאוטים על מנת להימנע מטעויות אנוש. אלא שברגע האמת הסתבר שדווקא המכונה הכזיבה – אז גם התברר שהבחירה בארמסטרונג הייתה הבחירה הנכונה.
הנחיתה על הירח הייתה אמורה להיות מנוהלת ומוצאת לפועל על ידי מחשב ההנחייה של רכב הנחיתה. אלא שתקלת תכנון פגעה בתפקוד שלו והוא התחיל "להשתולל". ארמסטרונג, קר רוח ונועז כתמיד לא היסס לרגע, נטל מהמחשב את ההיגוי והנחית את רכב החלל בשלום על הירח.
להיות ניל ארמסטרונג: מה צריך כדי להיות אסטרונאוט?
אפשר לומר שארמסטרונג נבחר להיות אסטרונאוט בגלל שילוב בין מגוון רחב של מיומנויות מקצועיות ותכונות אישיותיות: טייס מצטיין שידע להטיס כלי טיס רבים, קר רוח ונועז בעל אופי צנוע וידידותי. טיסות לחלל מחייבות שהות ארוכה של מספר אנשים בחלל צפוף ובתנאים קשים. לכן היה צורך באנשים בעלי אופי מתאים שיכולים לתפקד היטב בתנאים הללו ושניתן לתפקד בסביבתם. ארמסטרונג הוא דוגמה מעולה לאופי המתאים לטייסי החלל. הוא שמר על צניעותו גם לאחר שהפך לאסטרונאוט המפורסם ביותר בעולם.
ניל ארמסטרונג נפטר בגיל 82, ב-25 באוגוסט 2012.
שיר מרגש וסרטון מחווה שנאס"א הכינה לכבודו של ניל ארמסטרונג
חבר מכוכב אחר: אילוסטרציה של אומואמואה | ESO/M. Kornmesser
היוזמה הבינלאומית החדשה לחיפוש אחר חיים תבוניים בחלל, "Breakthrough Listen", מדווחת שהניסיונות להאזין לתדרי רדיו מהאסטרואיד הבין-כוכבי הראשון שהתגלה – 1I/2017 U1, או אומואמואה (בהוואית: "שליח מהעבר הרחוק המושיט יד אלינו") – לא העלו דבר.
באוקטובר האחרון מצפה הכוכבים של אוניברסיטת הוואי זיהה עצם שחלף סמוך מאוד לכדור הארץ, במרחק של פי 85 ממרחק הארץ לירח. למרות שלפי הערכות ישנם אסטרואידים רבים כאלה, אומואמואה הוא העצם הראשון שזוהה בוודאות כמי שבא מחוץ למערכת השמש שלנו, מאזור קבוצת הכוכבים נבל.
הרבה גבות התרוממו בעקבות האורח הלא צפוי הזה, ולא בגלל שזו הפעם הראשונה שתועד אורח שבא ממרחקים כה עצומים (לשם המחשה, מערכת אלפא קנטאורי הקרובה ביותר אלינו, נמצאת במרחק 4.37 שנות אור וכלל לא בטוח שזה מקור העצם). אומואמואה נראה שונה מאוד מהאסטרואידים המוכרים לנו ממערכת השמש שלנו. אורכו כ-400 מטרים, אבל עוביו רק כעשירית מזה – מה שמעניק לעצם צורת סיגר, שאין כדוגמתה בכל האסטרואידים שאנחנו מכירים ממערכת השמש שלנו. מאחר שצורה מוארכת כזו נחשבת לעיצוב המועדף לחללית בין-כוכבית, שכן היא מצמצמת את החיכוך עם אבק וגז, ומאחר שהעצם עבר בקרבה מחשידה לכדור הארץ – הוחלט לכוון אליו את טלסקופ הרדיו Green Bank, הגדול מסוגו בעולם, ולהאזין לתדרי תקשורת שאולי בוקעים ממנו.
צילום של הטלסקופ ויליאם הרשל. אומואמואה הוא נקודת האור
כאמור, Breakthrough Listen פרסמו כעת את הממצאים הראשוניים שלהם, ונראה שהעצם דומם לגמרי. זאת לא חללית בין-כוכבית, אלא עצם ממקור טבעי. ובכל זאת, אומואמואה ממשיך להפתיע. מניתוח ספקטרוגרפי של אומואמואה, כלומר מניתוח האופן שבו האור משתקף מפני השטח שלו, עולה שהסיגר המוזר מכוסה בשכבה אורגנית, שמבודדת את מי הקרח בליבתו. מסיבה זו, עוד לא ידוע אם מדובר באסטרואיד או בכוכב שביט – כי העצם לא ייצר "זנב" בהתקרבו לשמש כפי שעושים שביטים.
העצם עצמו אדמדם, כפי שניתן לצפות מתרכובות אורגניות שנחשפו לקרינה חללית במשך מיליוני שנים, והוא מסתחרר סביב עצמו באופן מהיר ובלתי סדיר. הסיכוי שאומואמואה פגע במשהו במהלך ביקורו במערכת השמש שלנו אפסי, וככל הנראה הוא מסתחרר כך מאז שעזב את מערכת השמש שבה נוצר.
אנימציה המראה את מסלולו האליפטי של העצם המשונה. קרדיט: נאס
אסטרונומים היו שמחים אם אומואמואה היה נשאר עוד קצת זמן, אבל המבקר שלנו עוזב אותנו – ומהר. אומואמואה נע במהירות 26 קילומטר לשנייה ביחס לשמש, ובקרוב גם הטלסקופים החזקים ביותר שלנו לא יוכלו לאתר אותו. האסטרואיד, או כוכב השביט, יעבור את מסלולו של צדק במאי 2018, את מסלולו של שבתאי בינואר 2019 ואת מסלולו של נפטון ב-2022. משם, אומואמואה יעזוב את מערכת השמש וימשיך לכיוון הכללי של קבוצת הכוכבים פגסוס.
על אף שזהו העצם הבין-כוכבי הראשון שזוהה במערכת השמש, חוקרים מעריכים שאלה דווקא נפוצים מאוד. לפי הערכות, בכל רגע נתון ישנם כ-30,000 אסטרואידים במערכת השמש שלנו שמקורם במערכות שמש אחרות. ככל שהיכולת שלנו לזהות אסטרואידים משתפרת – בעיקר כתוצאה מהצורך לזהות אסטרואידים שעלולים להימצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ – אנחנו אמורים לזהות יותר ויותר מבקרים בין-כוכביים כמו אמואמואה.
תעשיה ומחקר
ORMADD - גלאי למדידת עמידות חומרים בחלל
לוויינים וחלליות חשופים במהלך פעילותם בחלל לתנאי סביבה מיוחדים במינם: הבדלי טמפרטורות קיצוניים, קרינה מסוגים שונים, פסולת מסלולית מהירה ביותר ושטף של אטומי חמצן. כל אלה עלולים לגרום נזק בלוויינים ויש לפתח אמצעים שיסייעו בהגנה על החומרים והרכיבים השונים בלוויינים.
הלוויינים בחלל חשופים לסכנות כגון קרינה, שטף אטומי חמצן ועוד. ORMADD יאפשר ניטור גורמי סיכון בזמן אמת |אילוסטרציה: NOAA
מבַצעים:
סוכנות החלל הצרפתית, סוכנות החלל הישראלית באמצעות המרכז למחקר גרעיני שורק
לוויינים וחלליות חשופים במהלך פעילותם בחלל לתנאי סביבה מיוחדים במינם: הבדלי טמפרטורות קיצוניים, קרינה מסוגים שונים, פסולת מסלולית מהירה ביותר ושטף של אטומי חמצן. כל אלה עלולים לגרום נזק בלוויינים ויש לפתח אמצעים שיסייעו בהגנה על החומרים והרכיבים השונים בלוויינים.
המרכז למחקר גרעיני שורק, במימון סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, פיתח גלאי מיוחד הנקרא ORMADD - ראשי תיבות של On Orbit Material Degradation Detector. גלאי זה מאפשר למדוד בזמן אמת הן את עמידות החומרים הנבדקים, והן את עוצמת השטף של הגורמים הפוגעים בהם – לרבות סוגים שונים של קרינה וחמצן אטומי (אטומים של חמצן המצויים בסביבת הפעולה של לוויינים במסלולים נמוכים סביב כדור הארץ, והם בעלי יכולת פגיעה בחומרים ורכיבים שונים).
הפיתוח הוא חלק מהסכם שיתוף פעולה שנחתם באוקטובר 2015 בין סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית (CNES) במטרה לשלב את הגלאי הישראלי ביחד עם גלאי צרפתי (THERME) ולשגר את שניהם לחלל על גבי לוויין שישמש לבדיקות העמידות ושיפור הבנת הגורמים המשפיעים על עמידות החומרים הנמצאים בחלל. שני הגלאים משלימים זה את זה: הגלאי הצרפתי מאפשר מעקב אחר שינוי בתכונות התרמו-אופטיות של ציפויים המגנים על הלוויין, כמו המעטה הזהוב העשוי קפטון שמגן מפני הבדלי טמפרטורות. הגלאי הישראלי קולט מידע על מרכיבים הגורמים לאיכול (פירוק כימי) של אותם ציפויים.
מדידת הגורמים המסכנים בזמן אמת
החוקרות והחוקרים במרכז למחקר גרעיני שורק בחרו לבחון את התופעות המזיקות בחלל באמצעות ציפוי חומר שקוף למחצה על התאים הסולריים הממירים אור שמש לחשמל ומצויים בכל לוויין. ככל שציפוי התאים הסולריים נחשף להשפעותיו של החמצן האטומי או הקרינה הפוגעת בו, הוא משתנה: עוביו קטן ופני השטח של הציפוי הופכים מחוספסים. תופעות אלה גורמות לשינוי בעוצמת הספק התאים הסולריים וכך ניתן לבצע מעקב בזמן אמת אחר ההשפעה השלילית של סביבת החלל על חומרי הלוויין.
העמידות והרגישות של החומרים המצפים את גלאי ה- ORMADD נבדקו זה מכבר במעבדה לדימוי סביבת החלל והם ידועים. הציפוי המיוחד מכסה חלק מהתאים הסולאריים על גבי ה ORMADD, בעוד שחלק אחר אינו מכוסה – וכך ניתן להשוות את קריאת שני סוגי התאים ולמדוד את שטף הקרינה והחמצן האטומי.
לאחר ביצוע בדיקות בגלאי הישראלי הוא ישולב עם הגלאי הצרפתי ושניהם יעלו לחלל במשימת חלל עתידית של סוכנות החלל הצרפתית. לכשיעלה הגלאי המשותף לחלל, הנתונים שייאספו על ידו יספקו לתעשיות החלל הישראלית והצרפתית יכולת אמינה וזולה למדידת תנאי סביבת החלל ובדיקה של עמידות חומרים בסביבה זו. המידע שיתקבל במסגרת פרויקט זה ינותח במשותף על ידי מדעני CNES ומדעני המרכז למחקר גרעיני בשורק.
הגלאי החדשני יתרום תרומה של ממש לייצור חומרים חדשים לשימוש בחלל, יאריך את חיי הלוויינים והחלליות ויתרום להבנה טובה יותר של סביבת החלל הקרובה לכדור הארץ.
שיגור הלוויין אופק 11 | צילום: מנהלת החלל במפא"ת, משרד הביטחון
הלוויין אופק 11 הוא לוויין תצפית אשר נועד לספק מידע מבצעי למערכת הביטחון הישראלית. הלוויין פותח על בסיס ניסיון פיתוח לוויינים קודמים מהסדרה, ששוגרו לחלל מאז 1988. המצלמה שנושא הלווייןמהווה שדרוג למצלמות בלוויינים הקודמים מסדרת אופק.
אופק 11 שוגר בתאריך ה-13 בספטמבר, 2016. לאחר השיגור התקבלו התראות שונות שהעלו חשש שמערכות שונות בלוויין אינן מתפקדות כנדרש והיה אף חשש שהוא לא יתפקד. תשעה ימים לאחר השיגור, ולאחר מאמצים של מפעילי הלוויין, התקבלו תמונות ראשונות ממנו וממשרד הביטחון נמסר ש"הלוויין אופק 11 ייתן תפוקות מבצעיות".
את פיתוח וייצור הלוויין ומשגר הלוויינים שביט הוביל משרד הביטחון, באמצעות מינהל החלל במפא''ת. התעשייה האווירית לישראל הינה הקבלן הראשי של הפרויקט, באמצעות מפעלי מבת חלל, מל''מ, אלתא, תמ''מ ואחרים. כמו כן שותפות בפרויקט אלביט מערכות, תעש מערכות, רפאל וחברות רבות נוספות. בפיתוח מעורבים באופן עמוק גם גורמי צה"ל שונים, בעיקר מחיל המודיעין וחיל האוויר והחלל.
ככל שאמצעי עיבוד הנתונים ישתפרו, יותר ויותר כוכבי לכת צפויים להתגלות | צילום: NASA/JPL-Caltech
מאז שיגורו במרץ 2009, טלסקופ החלל קפלר גילה אלפי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. עם זאת, רוב העולמות הללו התגלו במערכות שמש המונות כוכב לכת אחד בלבד ומקצתם במערכות שמש המונות שניים עד שישה כוכבי לכת. מערכת השמש המסקרנת TRAPPIST-1 מונה שבעה כוכבי לכת ואילו מערכת השמש שלנו נחשבה לשיאנית עם שמונה כוכבי לכת.
כעת, באמצעות הבינה המלאכותית של גוגל, נאס"א אישרה שמצאה כוכב לכת חדש, Kepler-90i, שמעלה את מספר כוכבי הלכת במערכת Kepler-90 לשמונה כוכבי לכת – שיא חדש בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו.
כשגוגל עשתה בית ספר לנאס"א
כשלעצמו, העולם החדש Kepler-90i הוא לא מקום נחמד לבקר בו. כוכב הלכת מקיף את השמש Kepler-90, המרוחקת מאתנו 2,545 שנות אור, כל 14.4 יום. פירושו של דבר שכוכב הלכת הסלעי דמוי כדור הארץ אמור להיות חם כמו כוכב חמה, עם טמפרטורה ממוצעת של 420 מעלות צלזיוס על פני השטח.
מה שמעניין בתגלית החדשה הוא שיתוף הפעולה עם הבינה המלאכותית של גוגל. טלסקופ החלל קפלר מזהה את המעבר של כוכבי הלכת על פני כוכבי השבת, מעבר שגורם להתעמעמות מחזורית של האור. בארבע שנות מעקב אחר 200,000 כוכבים, קפלר זיהה 35,000 התעמעמויות כאלה, כאשר אלגוריתמים מאשרים שאכן מדובר בהתעמעמות מחזורית שנגרמת ממעבר של כוכב לכת.
אלא ששני חוקרים מקבוצת הבינה המלאכותית של גוגל, כריסטופר שאלו ואנדרו וונדרבורג, האמינו שיש כוכבי לכת נוספים במסד הנתונים, שהאלגוריתמים המתוכנתים-מראש של נאס"א פשוט פספסו. החוקרים הזינו את הנתונים של קפלר לתוכנת בינה מלאכותית בשם Neural Network, שלמדה את דפוסי הגילוי של כוכבי הלכת שקיומם אושר וכך הצליחה למצוא שני כוכבי לכת נוספים, שגרמו להתעמעמות חלשה במיוחד: את כוכב הלכת השמיני Kepler-90i, כאמור, וכוכב לכת נוסף, במערכת שמש אחרת, בשם Kepler-80g.
קרדיט: NASA/Ames Research Center
עידן ה-big data באסטרונומיה
כמובן, אין להסיק ממספר כוכבי הלכת במערכות השמש שנמצאו, שמערכת השמש שלנו ייחודית. למעשה, גם סביב Kepler-90 החוקרים מעריכים שישנם כוכבי לכת נוספים, קל וחומר לגבי במערכות השמש אחרות שכבר התגלו.
טלסקופ החלל קפלר עשה היסטוריה כשגילה אלפי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, אבל שיטת ההתעמעמות המחזורית מאפשרת לו לזהות כוכבי לכת גדולים יחסית, בגודל כדור הארץ ויותר, שמקיפים את השמשות שלהם ממרחקים קרובים מאוד. כוכב לכת בגודל ובמסלול מאדים, למשל, לא היה מטיל מספיק צל על השמש כדי שטלסקופ חלל כמו קפלר יגלה אותו.
שיתוף הפעולה המוצלח בין נאס"א לגוגל מראה שניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות אותות חלשים כאלה, וסביר להניח שבעתיד נראה שימוש נרחב יותר בבינה מלאכותית באסטרונומיה – ככל שמדע האסטרונומיה מתקדם לכיוון של big data וככל שתחום הבינה המלאכותית מתפתח בזכות עצמו.
ובכלל שווה להמשיך לעקוב אחר הנעשה בעולמות רחוקים. טלסקופ קפלר אמנם מסיים את תפקידו אך ב-2018 נאס"א תשגר את טלסקופ החלל Transiting Exoplanet Survey Satellite (TESS). TESS, הדור הבא בציד כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, יעקוב אחר התעמעמותם המחזורית של 500,000 כוכבים, בשדה ראייה שיהיה גדול פי 400 משדה הראייה של קפלר. עם כל כך הרבה כוכבים בשדה הראייה, TESS צפוי לייצר כמויות אסטרונומיות של מידע, כך שמדענים יצטרכו להסתמך יותר ויותר על מכונות למידה אוטונומיות על מנת להפריד את המוץ מהבר.
השוואה בין שתי שיאניות העולמות (נכון להיום): מערכת השמש שלנו ומערכת Kepler-90 | איור: NASA/Ames Research Center/Wendy Stenzel
לקראת שיא מטר הג'מינידים ומעבר קרוב של האסטרואיד שיצר אותם
יום רביעי 13.12.17
בת-שבע וגון-גלמידי
היכונו למסיבת המטאורים הלוהטת של השנה, מטר הג'מינידים, שיתרחש בלילה שבין ה- 13 ל- 14 בדצמבר.
-
היכונו למסיבת המטאורים הלוהטת של השנה, מטר הג'מינידים, שיתרחש בלילה שבין ה- 13 ל- 14 בדצמבר. ואם זה לא מספיק, אז יומיים לאחר מכן מפיק האירוע בכבודו ובעצמו, האסטרואיד פאת'ון 3200 שממנו נבעו כל המטאורים שיבזיקו בשמים, יחלוף בקרבה יחסית גדולה לכדור הארץ: כ-10.5 מיליון ק"מ בלבד.
לג'מינידים, שנקודת המוצא שלהם בשמים היא קבוצת תאומים (ג'מיני), יש כל מה שנחוץ בכדי להצדיק את מעמדם ככוכבי-העל של מעריצי המטאורים: מדובר במטר הבולט ביותר והפורה ביותר מכל המטרות השנתיים. בשיאו, ובתנאי צפייה אופטימליים אתם צפויים לחזות בכ- 120 מטאורים בשעה!
לא רק שהג'מינידים אינם תופעה חולפת, אלא שמחקרים מראים כי זהו מטר שהולך ומתחזק בכל שנה. ואם לא די בזאת, הג'מינידים דחוסים פי כמה מגרגר אבק של מטאור טיפוסי - צפיפותם היא כ 2 גרמים לסמ"ק בממוצע, ובשל כך הם בוערים באטיות יחסית. הוסיפו לכך את כניסתם הנונשלנתית לאטמוספירה – במהירות נמוכה של כ 35 קילומטרים לשנייה בלבד, (כמחצית ממהירות של הליאונידים, למשל) – וקיבלתם מטאורים בעלי נוכחות שנראים לעיתים גם במשך שניות ארוכות. מטר הג'מינדים עשיר במטאורים בהירים ויפים המגיעים לעיתים בצורה של כדורי אש. רבים מהג'מינידים מגיעים בצבע צהבהב, וכמה מהם מציגים מסלולים מפוצלים. אין ספק, הג'מינידים קורצו מאבק של כוכבים, גם במובן המטפורי של המלה.
אולם לכל ההופעה הזו, מתווסף סיפור חיים ייחודי שאף מעצים את מעמדם ה"סופרסטארי": המקור של אותם מטאורים הוא מוזר ושונה ממה שאנחנו מכירים בדרך כלל: האסטרואיד פאת'ון 3200, שהפעם גם יחלוף יחסית קרוב לכדור הארץ.
מטאורים מאזור הדמדומים
כשכוכב שביט עובר בקרבת השמש, הוא מתחמם ומשאיר אחריו זנב. הקרח שבזנבו הופך לגז ושאריות האבק והגז מתפזרים אחריו, באותו מסלול בחלל. כשכדור הארץ עובר דרך שובל "שאריות שביט" שכזה, נכנסים החלקיקים לאטמוספרה, מתחממים מאוד וקורנים, ובנוסף לכך מייננים לאורך מסלולם את חלקיקי האטמוספרה, כך שגם אלו פולטים אור כחלחל.
המקור של מטר הג'מינידים, לעומת זאת, הוא עצם מוזר מאוד הקרוי 3200 Phaethon. הוא התגלה ב-1983 באמצעות לווין תצפית באינפרה-אדום של נאס"א. גודלו, העומד על 5 ק"מ ומסלולו האליפטי, מתאימים למאפייניו של כוכב שביט, אולם פאת'ון נראה יותר כמו אסטרואיד ואף עובר במסעו סביב השמש בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק. אבל משהו מוזר קורה כאשר מתקרב למרחק של 21 מיליון ק"מ מהשמש: הוא מתחיל לפתח זנב, ולפלוט משהו שנראה כמו חיקוי מוזר של כוכב שביט.
צוות האסטרונומים בראשותו של דייב ג'וויט מ-UCLA, סבורים כי התפרצויות שמש חזקות חיממו את פני השטח שלו וגרמו לו לפלוט חלקיקים, בערך כמו שגחלים לוחשות יורקות גיצים במדורה גדולה. חלקיקים אלו, הם הג'מינידים שידלקו באטמוספרה. המקור שלהם כה חריג, עד שביל קוק ממרכז החלל מארשל של נאס"א, מכנה את הג'מינדים "המטאורים מאזור הדמדומים". לדבריו, פאת'ון הוא מעין יצור ביניים בין שביט לאסטרואיד, אשר היה בעבר שביט פעיל, אך לפני כאלף שנה איבד את אחרון חלקיקי הקרח שלו ומה שנשאר ממנו הוא הגרעין הסלעי.
ביקור האסטרואיד פאת'ון
בבוקרו של יום ה-14 בדצמבר תעבור הפלנטה שלנו באזור הצפוף ביותר של ענן הג'מינידים, ויחול שיאו של מטר הג'מינידים. שיא המטר צפוי לשעה 8:30 בבוקר ולכן לא ייראה מישראל, אולם מטר מכובד דיו יראה בלילה שבין ה-13 ל-14 בדצמבר, לקראת השעות הקטנות של הלילה. גם שכננו, הירח, אינו מתכוון להפריע למסיבת המטאורים הלוהטת, ויימצא סמוך למולדו. מי שדווקא עלול לשבש את החגיגה אלו העננים. אז כל מה שנותר לנו הוא למצוא מקום חשוך הרחק מאורות העיר, לפרוס מחצלת, לקוות שהשמים יהיו בהירים ולתת את הבימה לכוכבים האמתיים.
בנוסף לכל זאת, כאמור, ב-16 לדצמבר, יומיים בדיוק לאחר שיא המטר, יכבד אותנו בנוכחותו מפיק האירוע בכבודו ובעצמו, פאת'ון, ויחלוף בקרבה גדולה לכדור הארץ: כ-10.5 מילון ק"מ בלבד. בימים אלו ניתן יהיה לצפות בו גם בטלסקופ חובבים קטן, בדמות ככוכב חיוור הנע באטיות בין כוכבי השבת. פאת'ון ימשיך במסלולו בחלל עד למפגש קרוב נוסף עם כדור הארץ בעוד כ-80 שנים, בשנת 2093, אז הוא יחלוף במרחק של 2.9 מיליון ק"מ בלבד מכדור הארץ.
התפרצויות שמש חזקות חיממו את פני השטח וגרמו לאסטרואיד לפלוט חלקיקים | צילום (אילוסטרציה): NASA/JPL-Caltech/UMD
עד כמה שמעלית חלל נשמעת כמו רעיון מופרך, היא אפשרית מבחינה פיזיקלית. הרעיון הוא להציב משקולת במרחק אלפי קילומטרים מכדור הארץ, ולחבר את המשקולת לכבלים חזקים על הקרקע. המעלית עצמה תטפס על הכבלים באמצעות אנרגיה חשמלית או מגנטית, מה שיאפשר עלייה לחלל וירידה חזרה במהירויות מתונות. כך לא יהיה צורך בבידוד מפני החום הרב שנוצר כתוצאה מהחיכוך עם האטמוספרה ובנוסף, גם לא תהיה מגבלה על צורת ונפח המטענים. פשוט נכנסים למעלית ולוחצים על כפתור.
הבעיה העיקרית עם רעיון מעלית החלל: הכבלים יצטרכו לעמוד בעומסים אדירים. כיום יש חומר שניתן לייצר ממנו כבלים חזקים דיים, חומר חדשני שנקרא ננו-צינוריות פחמן – אבל אין מספיק ננו-צינוריות פחמן כדי לבנות כבלים באורך אלפי קילומטרים. למעשה, אין מספיק ננו-צינוריות פחמן כדי לייצר כבלים באורך קילומטרים ספורים. אבל לפחות תאורטית, מעלית החלל יכולה לעבוד, והיא אף נושא חם בכנסים מדעיים ומקצועיים המתקיימים בתעשיית החלל.
חללית מאוישת המשוגרת ממנהרה בה שורר ריק – ומואצת למהירות בריחה מכדור הארץ באמצעות ריחוף מגנטי | איור: NASA
רעיון נוסף שזוכה לעדנה בשנים האחרונות הוא רעיון רכבת החלל. ב-1961, קצה נפשו של הפיזיקאי הצעיר ג'יימס פאוול בפקקים, והוא חשב על פטנט מהפכני: להשתמש במגנטים כדי להרים ולשנע קרונות נוסעים. פאוול פיתח את טכנולוגיית ה-Maglev (Magnetic Levitation): המסילה ממוגנטת ותחתית הקרון ממוגנטת – בקטבים הופכיים. בהיעדר חיכוך, רכבות Maglev יכולות להגיע למהירויות של 450 קמ"ש ויותר. למעשה, רכבות אלו פועלות היום בערים רבות בעולם.
ב-2001 ייסד פאוול את StarTrem, חברת הזנק ששואפת ליישם את טכנולוגיית הריחוף המגנטי כדי להאיץ קרונות למהירויות בריחה מכוח המשיכה של כדור הארץ. שלא כמו רקטות, רכבת חלל אינה מושלכת לאשפה אחרי שימוש אחד, ולטווח הארוך היא תחזיר את ההשקעה הראשונית בבניית המסילה. עם זאת, כוחות התאוצה האדירים יהפכו כלי כזה לבלתי ישים לשיגור אסטרונאוטים – אלא רק לוויינים, אספקה וציוד מדעי, למשל לתחנת החלל הבינלאומית.
מה שמחזיר אותנו בינתיים להנעה רקטית, פטנט מדהים שהסינים הקדומים חשבו עליו כבר במאה ה-13 לפנה"ס – כשהם שיגרו זיקוק דינור. ככל שנלמד להשתמש במשגרים ממוחזרים וזולים יותר, כך נוכל להוזיל את המסעות לחלל ואז, מי יודע, אולי גם לכם או לילדיכם תהיה כבר הזדמנות לחצות את מחסום השמים ולהיות אסטרונאוטים.
בני אדם מאז ומתמיד הוקדמו מכיפת השמים הלילית ותהו, מה יש שם בחלל וכיצד ניתן להגיע אליו | צייר: פדריקו בלטרן מאסס (1916)
מסעות מאוישים ובלתי מאוישים לחלל הם תופעה חדשה יחסית, בת כמה עשרות שנים, אך בני אדם דמיינו כיצד הם מבקרים כוכבים אחרים הרבה לפני המאה העשרים. למעשה, לפני כמעט 2,000 שנה הרטוריקן היווני, לוקיאנוס מסאמוסטאטה, יווני ממוצא אשורי הנחשב לאבי המדע הבדיוני, תיאר בכתביו מסעות אל הירח ואל כוכב הלכת נוגה וגם חיים בחלל ומלחמות בין כוכבים. השאלה היא, איך מגיעים כל כך רחוק?
לאחר שכשגלילאו גליליי האיטלקי ותומס האריוט האנגלי הפנו את הטלסקופים שלהם לירח בתחילת המאה ה- 17 הרבה לסתות נשמטו בתדהמה. הרישומים של גלילאו בפרט חשפו עולם שונה עם מכתשים והרים שניתן ממש למפות. במשך מאות שנים לאחר מכן הוגים וסופרים ניסו לשער כיצד זה יהיה אפשרי בעתיד להגיע מעלה והלאה, לחלל, לעולמות חדשים.
בספר "הפילוסוף היומרני" משנת 1775, למשל, מכונת שיגור מיוחדת מייצרת חשמל ססטי כדי לדחוף את עצמה מעלה. עוד קודם לכן, בשנת 1638, ספרו של פרנסיס גודווין תיאר זן מיוחד של ברבורים שיכולים לשאת משקל רב ואז בטעות, נושא את הגיבור אל הירח.
מסע לירח מתוך ספרו של פרנסיס גודווין | באדיבות ספריית הקונגרס האמריקאי
בשנת 1835, בעקבות סדרת כתבות שהתפרסמה בניו-יורק סאן על גילויים של יצורים על הירח (פייק ניוז! לא היה ולא נברא), האמן האיטלקי סלבטורה פרגוֹלה הגה מעלית החלל, בדמות סירה עם גלגלי שיניים שטיפסו במעלה שרשראות עד לירח.
איור מעלית החלל של סלבטורה פרגוֹלה, משנת 1835 | באדיבות ספריית הקונגרס האמריקאי
ובשנת 1889 אסטרונום אמריקאי בשם גארט סרוויס כתב ספר המשך לספרו הנודע של ה.ג. ולס, מלחמת העולמות, ובו הגיבור ממציא הנעה אנטי כבידתית.
אבל האמת היא שרק המצאה אחת הכי התקרבה לשיגור טילים שאנו מכירים כיום, ואיש לא חשב עליה אז בתור אמצעי תעופה לבני אדם, אלא בתור כלי נשק וגם מופע של פיצוצים ואורות. אנחנו כמובן מדברים על המצאת זיקוקי דינור, שעדויות ראשונות להם אפשר לזהות כבר מסין העתיקה מהמאה ה- 13 לספירה.
Image
איור מתוך "מסע לירח" מאת מונסייר קייראנו דה ברג'ראק (1899).
קל להתייחס לכל שאר הרעיונות בגיחוך אבל היו רעיונות שלמרות שנחשבו מופרכים לגמרי, כמו למשל מעלית החלל, הציגו רעיון מקורי שכיום נידון ברצינות. מה שמעלה את השאלה: