טלסקופ החלל קפלר גילה 219 עולמות חדשים

העולמות החדשים מתווספים ל-4,034 גילויים אפשריים של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. 2,335 אושרו סופית וכ-30 עשויים להיות דומים לכדה"א
שתף: 
  • מזל טוב: נאס"א מצאה עוד כמאתיים עולמות מחוץ למערכת השמש, מהם עשרה בגודל ובמסלול הדומים לכדור הארץ | NASA/JPL-Caltech
 
צוות טלסקופ החלל קפלר של נאס"א פרסם קטלוג מעודכן של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, כשהוא מוסיף לרשימה 219 מועמדים חדשים, מתוכם 10 כוכבי לכת בגודל כדור הארץ ו"באזור הישיב", כלומר במרחק הנכון מכוכבי השבת שלהם כדי לאפשר את קיומם של מים נוזלים על פני השטח. בכך משימת קפלר חותמת ארבע שנים של גילויים מדעיים חסרי תקדים, במהלכם זוהו 4,034 עולמות פוטנציאליים ו-2,335 עולמות מאושרים, כ-30 מהם עשויים להיות דומים לכדור הארץ.
 
טלסקופ החלל קפלר שוגר במרץ 2009, ומאז הוא עוקב אחר 200,000 כוכבים מהסדרה הראשית, כלומר כוכבים בעלי מסה דומה לשמש שלנו. באמצעות מד אור רגיש במיוחד, קפלר מזהה את המעבר של כוכבי לכת על פני כוכבי השבת, מה שגורם להתעמעמות המחזורית של האור. שעה שמשימות קודמות לזיהוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש הצליחו לזהות רק ענקי גז בגודל צדק או יותר, שמקיפים את השמש שלהם במסלול קרוב מאוד ועל ידי כך גורמים להתעמעמות מחזורית משמעותית מאוד, קפלר הרגיש יותר הצליח למצוא בשיטה זו עולמות קטנים – אפילו בגודל כדור הארץ שלנו.
 

חבר חדש במשפחת העולמות: "מיני-נפטון"

 
במקביל לפרסום הקטלוג החדש, חוקרים מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה פרסמו ניתוח מקיף של כל כוכבי הלכת החוץ-שמשיים – ומצאו שהגלקסיה שלנו, שביל החלב, נוטה חסד לשני סוגים עיקריים של עולמות: עולמות סלעיים בגודל של עד 1.75 פעמים מגודל כדור הארץ, ועולמות גזיים בגודל של פי שניים עד פי שלושה וחצי מגודל כדור הארץ, המכונים "מיני-נפטונים".
 
שכיחות פלנטות. שימו לב לצניחה בין עולמות סלעיים גדולים מעט מכדה"א לעולמות גזיים קטנים מעט מנפטון|B.J. FULTON/UNIV OF HAWAII/CALTECH/AMES/NASA
 
 
לפי המחקר, שהתבסס על קטלוג קפלר, סביב כמעט כל כוכב בשמי הלילה אמור להימצא כוכב לכת גזי מסוג מיני-נפטון. נראה שהטבע מייצר הרבה מאוד כוכבי לכת סלעיים הגדולים מעט מכדור הארץ, והרבה מאוד כוכבי לכת גזיים הקטנים מעט מנפטון, וכמעט שאינו מייצר כוכבי לכת בגדלי הביניים.
 
אבל אלוהים, כידוע, אינו משחק בקוביות. החוקרים, שהשתמשו במצפה הכוכבים קאק בהוואי כדי לדייק בהערכת גודלם של 1,300 שמשות בקטלוג קפלר, מצאו שההבחנה הקטגורית קשורה לתהליך היווצרות העולמות ביחס לשמשות שלהם. כוכבי לכת מתגבשים בתחילה מגרעין סלעי וקשה. בשלב שני, הגרעין הזה מושך אליו את הגזים מימן והליום. אם הגרעין הראשוני מושך אליו יותר מדי מימן והליום, העולם מתנפח לכדי מיני-נפטון. ואילו עולמות "באמצע", הקרובים מדי לשמש שלהם, עלולים לאבד את האטמוספרה שלהם כתוצאה מחלקיקים טעונים הנקראים רוח סולרית. חלקיקים אלו מפרקים את האטמוספרה חזרה למימן והליום – וחזרה לחלל – בדומה למה שקרה, למשל, לאטמוספרה של מאדים.
 
 
מחט בערימת שחט: שדה הראייה הקטן (יחסית) של טלסקופ החלל קפלר, בגלקסיית שביל החלב | איור: Jon Lomberg/NASA
 
 
מסיבת העיתונאים של נאס"א במרכז המחקר איימס בעמק הסיליקון חתמה למעשה את משימת קפלר, שאחראית לגילויים של כ-80% מכלל כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש הידועים למדע. ב-2018 נאס"א תשגר את טלסקופ החלל TESS (ראשי תיבות של Transiting Exoplanet Survey Satellite), שיעקוב אחר התעמעמותם המחזורית של 500,000 כוכבים, באזור של השמיים שיהיה גדול פי 400 מאזור התצפית של קפלר, שכיסה, בסך הכול, 0.25% מהשמיים, אי-שם בין קבוצות הכוכבים נבל, דרקון וברבור.
 
 
 
 
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}