התפתחות היקום והיווצרות הכוכבים: הרצאה מקוונת לבתי ספר (ערבית)
ההרצאה עוסקת בנושא מערכת השמש והגלקסיה. נבין איך מנקודה מרוכזת קטנה דרך המפץ הגדול נוצר תהליך של היווצרות האלמנטים של הכוכבים הראשונים, הערפיליות (נבולות) הגלקסיות עד ההגעה לכוכב הארץ.
אקדמיה ברשת במשרד החינוך בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מזמינים מורים ומורות לרשום את כיתתם ולהשתתף בהרצאה מקוונת לכבוד שבוע החלל הישראלי.
הפלנטה האדומה סקרנה את האדם מלפני מאות שנים והפכה להשראה עבורו. מאדים נחשב לפלנטה התאומה לכדור הארץ מבחינת התנאים הפיזיקליים. אורך היממה דומה לכדור הארץ, יש אטמוספרה, פלנטה סלעית, ויש הרבה עדויות להימצאות מים נוזליים על פני הפלנטה בעבר.
אחרי הנחיתה על הירח מאדים הפך ליעד השני לנחיתת האדם על פניו. לכן החוקרים שולחים הרבה רכבי חלל וגשושיות למאדים על מנת ללמוד את תכונות הפלנטה לפני שליחת אדם למאדים. בהרצאה מרתקת זו נלמד על כוכב הלכת מאדים ועל התגליות העיקריות והעדכניות ביותר, ונבין ביחד אם ניתן לקיים שם בעתיד מושבה אנושית, ואם כן - כיצד. ההרצאה כוללת קטעי סרטונים והדמיות מציאותיות שיסייעו לשומע לטייל בין הכוכבים ולהבין מהי התחושה המתקבלת כאשר מסיירים בכוכב הלכת.
אקדמיה ברשת במשרד החינוך בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מזמינים מורים ומורות לרשום את כיתתם ולהשתתף בהרצאה מקוונת לכבוד שבוע החלל הישראלי.
סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מזמינה את הציבור לאירועי שבוע החלל הישראלי בסימן 70 שנות חדשנות ישראלית. בין הפעילויות ברחבי הארץ: חדר בריחה בסימן עתיד החלל, תצפיות, תערוכת הישגי החלל של ישראל, פלנטריום, בניית טלסקופים אישיים ורקטות ועוד.
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: "בשנים האחרונות רשמה ישראל הצלחות גדולות בתחום החלל האזרחי שהפכו אותה לשחקנית מרכזית בתחום. הפעילויות הפתוחות חינם לקהל הרחב תורמות להכשרת הדור הצעיר לתחומי מדע, הנדסה וחלל, חושפות את הציבור הרחב לעשייה הישראלית בתחום ולגילויים החדשים בתחום, מציתות את הדמיון ואת הסקרנות".
בין אורחי השבוע: אסטרונאוטים מנאס"א ומסוכנות החלל הצרפתית וראשי סוכנויות חלל העולם: נאס"א, סוכנות החלל האירופית וכן מסוכנויות החלל הצרפתית, הפולנית, הווייטנאמית והאיטלקית.
שכונת מערכת השמש: הרצאה בטכנודע בשבוע החלל הישראלי 2018
מערכת השמש שלנו היא נכון להיום המקום המרתק ביותר ביקום המוכר לנו. ייתכן שזה בגלל שגרמי השמים בה קרובים אלינו באופן יחסי אבל באמת, איפה עוד אפשר לצפות במראות שומטי לסתות כמו טבעות שבתאי, גשם מתאן בירחו של שבתאי טיטאן, הכתם הגדול האדום של צדק, התפרצויות אדי מים מהאוקינוס התת קרקעי של ירחו אירופה, הר בגובה 21 ק"מ במאדים ועוד.
הגשושיות שחקרו עד היום את שכונת מערכת השמש שלנו יהיו במוקד הרצאה שתיערך בטכנודע. בואו לשמוע על תגליותיהן האחרונות של קיוריוסיטי, גלילאו, קאסיני, ניו הורייזונס, וג'ונו.
פרטים נוספים:
עבור מי: מגיל 10 ועד 100
איפה: טכנודע, רחוב הרב ניסים 2 גבעת אולגה חדרה
מתי: יום ג 30.1.18 שעה 20:00 - 21:30 (נא להגיע בזמן)
סמנתה כריסטופורטי בהרצאה במצפה הכוכבים גבעתיים בשבוע החלל הישראלי 2016
הנה הם באים, טייסי החלל שיתארחו לרגל שבוע החלל הישראלי 2018, שיתקיים ב- 28.1 - 1.2. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הזמינה ארבעה אסטרונאוטים, אורחי כבוד שישתתפו בפאנל אסטרונאוטים מיוחד בכנס רמון הבינלאומי ה- 13, ויסיירו במרכזים הקהילתיים והמצפים ברחבי הארץ המשתתפים בשבוע החלל.
מייקל באראט: ד"ר חלל – הרופא שמכין את הקרקע למאדים
כאשר יגיע האדם הראשון למאדים הוא ימצא סביבה עוינת לגוף האנושי. עם השאלה איך יתמודדו התושבים הראשונים של מאדים עם התנאים הקיצוניים בכוכב מתמודד ד"ר מייקל באראט, אסטרונאוט ורופא מומחה לרפואת חלל בנאס"א. הרופא, שהפך לאסטרונאוט, בילה מעל לחצי שנה מחוץ לכדור הארץ בשתי משלחות טיסה לחלל – סך הכל 211 יום.
בימים אלו, לוקח ד"ר באראט חלק בהיערכות לקראת הטיסה הראשונה למאדים המתוכננת לשנת 2020 ובגיבוש דרכי התמודדות עם האתגרים בכוכב מאדים. בפרט, מתעסק ד"ר באראט עם אחת הסכנות המרכזיות העומדות בפני אסטרונאוטים בחלל – קרינה קוסמית, אשר מפאת האטמוספרה הדלילה שבמאדים והשדה המגנטי החלש שבו אין מספיק הגנה מפניה. בנוסף, ד"ר באראט הוא מומחה לפציעות אסטרונאוטים בחלל ועוסק בניתוח הפציעות האפשריות במשך המסע הארוך ודרכי הטיפול עמן.
ד"ר באראט הוא בעל תואר ד"ר למדעי הרפואה והחלל בהצטיינות, מהתכנית המשותפת לאוניברסיטת רייט ונאס"א ומחזיק ברישיון טייס פרטי. את דרכו בנאס"א החל בשנת 1991 כקצין הרפואה של מרכז החלל ג'ונסון. בין היתר, עסק בפיתוח תכניות החלל רפואיות של נאס"א טרם בחירתו לאסטרונאוט בשנת 1998.
בטיסה הראשונה שלו לחלל בשנת 2009 היה מהנדס טיסה במשימה ארוכה לתחנת החלל הבינלאומית, אשר נועדה לשדרג את מערכות תחנת החלל, מהלך שהושלם ב-202 מסלולים סביב כדור הארץ. ב-2011 השלים את טיסתו השנייה לחלל בתור מומחה משימה במהלך הטיסה האחרונה של מעבורת החלל דיסקברי (STS-133), ומאז מנהל בנאס"א תכנית מחקר שמטרתה להקטין את הסיכונים הבריאותיים של אסטרונאוטים בחלל.
מייקל באראט יקיים הרצאות וישתתף באירועי שבוע החלל במקומות הבאים:
גם בחלל אפשר לעשות סלפי. כך מתגלה בחשבון הטוויטר של האסטרונאוט תומאס מרשבורן, שבו 42 אלף עוקבים אותם מקפיד מרשבורן לעדכן בתמונות וסרטונים בעת שהוא בחלל, מקיף את כדור הארץ.
בחשבון הטוויטר של מרשבורן (AstroMarshburn) תוכלו למצוא הכל: החל מתיעוד האימונים וההתארגנויות לקראת הטיסה לחלל ועד תמונה של ארוחת בוקר במזרק. כמו כן, מפרסם מרשבורן מגוון סרטוני שיעורים בנושאי כבידה גם ביוטיוב.
בין היתר, באופן לא שגרתי, בזמן שהותו על סיפון תחנת החלל שוחח מרשבורן עם להקת הרוק "30 שניות למאדים" והשיק את אלבומה החדש בהשקת בכורה בחלל.
מרשבורן, ד"ר לרפואה ובעל תואר שני בפיזיקה הנדסית הוא גם טייס מסחרי מוסמך. מרשבורן הצטרף לנאס"א בשנת 1994 ומאז הספיק לשמש בתור יו"ר משותף של הפעילויות הרפואיות של תכנית "מיר" ומעבורות החלל המשותפות לרוסיה ולארצות הברית ואף כיהן כנציג נאס"א בהרווארד. כמו כן, כיהן מרשבורן בתור מנהל תפעול רפואי לתחנת החלל הבינלאומית. פעילותו כללה את פיתוח תכנית ההכשרה הביו-רפואית לקציני הרפואה של צוות האסטרונאוטים.
את דרכו כאסטרונאוט החל בשנת 2004 במשימה STS-127 של מעבורת החלל אנדוור להרכבת תחנת החלל הבינלאומית כמומחה משימה. בטיסתו השנייה לחלל, השתתף מרשבורן בשתי משלחות לתחנת החלל הבינלאומית ששוגרו בשנת 2012. מרשבורן שהה בחלל חמישה חודשים, מתוכם 146 ימים במצב חירום, כשהיה בין האסטרונאוטים שנדרשו לתקן את דליפת האמוניה בתחנת החלל הבינלאומית.
תומאס מרשבורן יקיים הרצאות וישתתף באירועי שבוע החלל במקומות הבאים:
5 במאי 1961. באולם הספורט של בית ספר בקליבלנד, אוהיו, כל הילדים רכונים סביב מקלט טלוויזיה קטן. על המסך, בשחור לבן, אפשר לראות את השיגור של האמריקאי הראשון לחלל. באותו רגע התגבשה בליבו של דונלד תומאס בן ה-6 ההחלטה שגם הוא יום אחד יטוס לחלל.
החלום לטוס לחלל התגבש בדונלד תומאס בגיל 6, כאשר צפה בשיגור האמריקאי הראשון לחלל, ב- 5 במאי, 1961. לאחר שסיים תיכון נאס"א התחילו לגייס אסטרונאוטים עם רקע מדעי, ותומאס החליט ללכת ללמוד פיזיקה באוניברסיטה. כשסיים תואר דוקטור בפיזיקה הגיש תומאס מועמדות לתכנית ההכשרה לאסטרונאוטים של נאס"א. תומאס לא התקבל, אבל על חלום של שנים לא מוותרים. לאחר שנתיים הוא הגיש את מועמדותו שוב, אך נדחה שנית.
הדחייה בפעם השנייה הלחיצה את תומאס. הוא עבר על קורות החיים של האסטרונאוטים הנבחרים, ומצא כי יש שלושה דברים שיכולים להגביר את סיכויי בחירתו: שיעורי טיסה, צניחה חופשית וללמד קורס באוניברסיטה. תומאס הלך ועשה את שלושתם.
כשהגיש מועמדות בפעם השלישית, תומאס התקדם עד לשלב במיונים שבו היו רק מאה מועמדים. הוא עשה ראיון, עבר את כל הבדיקות הרפואיות, וכשהגיע הטלפון מנאס"א התשובה הייתה לא. פעם נוספת. אך גם הפעם תומאס לא הרים ידיים, והחליט שהוא צריך להיות קרוב יותר למקום שבו הכל מתרחש. הוא עבר ליוסטון, והתחיל לעבוד כמהנדס במרכז ג'ונסון של נאס"א. לאחר כמה שנים נאס"א שוב חיפשו אסטרונאוטים, ותומאס שוב הגיש את מועמדותו. הפעם, כשהגיע הטלפון המיוחל, התשובה הייתה חיובית. תומאס היה בן 35, והוא היה בדרך להגשים את חלום חייו.
לאחר 4 שנים של אימונים ולימודים, תומאס טס לראשונה לחלל במעבורת החלל קולומביה, ששברה שיא בזמן השהות של מעבורת בחלל: 15 יום. בטיסה זו ביצעו חברי הצוות מעל 80 ניסויים בחומרים, צמחים ובעלי חיים, על מנת להבין התנהגויות בסביבה חסרת כח כבידה.
הטיסה השנייה של תומאס לחלל, בשנת 1995, נדחתה בכמה ימים בשל אירוע מפתיע: נקר חולה אהבה תקף את מעבורת החלל דיסקוברי, וניקר בה 250 חורים. בעקבות כך השיגור התעכב עד שנאס"א תיקנו את המעבורת וסתמו את כל החורים. טיסה זו התפרסמה גם בשל העובדה ש-4 מתוך 5 מחברי הצוות היו תושבי מדינת אוהיו. כדי להשלים את הסדרה, מושל אוהיו נתן תואר "תושב אוהיו לשם כבוד" לאסטרונאוט החמישי, וכך נולדה משימת החלל שכל חבריה היו תושבי אוהיו.
המשימה השלישית של תומאס בחלל הופסקה בטרם עת משום שהייתה תקלה באחד מתאי הדלק של המעבורת קולומביה. המעבורת חזרה לכדור הארץ לאחר שהות של 4 ימים בלבד בחלל. לאחר שהמעבורת תוקנה, חברי הצוות חזרו לחלל לשבעה-עשר יום נוספים על מנת להשלים את המשימה. כך קרה שתומאס הגשים את חלומו 4 פעמים במהלך חייו.
בשנת 2007 תומאס פרש מנאס"א בשל סיבות רפואיות, ומאז הוא מסתובב בעולם ומעביר הרצאות. "צריך המון התמדה, מסירות ועבודה קשה", הוא אומר לתלמידים שהוא פוגש, "וגם אתם תוכלו להגשים את החלומות שלכם".
ביולי האחרון הגיע תומאס לביקור בישראל כדי לקדם את חקר החלל בקרב בני נוער וב-29 בינואר, 2018, הוא יגיע לביקור נוסף בארץ, לרגל שבוע החלל הישראלי.
דון תומאס יקיים הרצאות וישתתף באירועי שבוע החלל במקומות הבאים:
ז'אן ז'אק פביאר היה בן 12 כשיורי גגארין היה לאדם הראשון בהסטוריה ששהה בחלל ושהקיף את כדור הארץ. ביום למחרת טיסתו של גגארין, הוריו של פביאר קנו לו את הספר "מסביב לעולם בשמונים יום" של ז'ול ורן וכתבו לו הקדשה: "אתה תהיה חלק מהדור שיקיף את העולם בשמונים דקות". 35 שנה לאחר מכן, פביאר המריא לחלל בעצמו.
פביאר מספר כי טיסתו של גגארין לחלל ליוותה אותו כל חייו, ובאותם זמנים בהם רק טייסים היו אסטרונאוטים – הוא חלם להיות טייס. אולם הקריירה שלו הובילה אותו לתחום המדעי, והוא עשה תארי דוקטור בהנדסה, בפיזיקה ובהנדסת חומרים. במשך שנים שימש פביאר כיועץ במרכז הצרפתי לחקר אנרגיות אלטרנטיביות ואנרגיות אטום. הוא פיתח תכניות מחקר רבות שביצעה צרפת עם ארה"ב ונאס"א, ותכנן ניסויים לאסטרונאוטים. פביאר מספר כי הוא היה מתוסכל מכך שהוא מתכנן ניסויים לחלל, אך לא יכול לבצע אותם בעצמו. פביאר לא היה טייס, והחלום לטוס לחלל נראה כמעט בלתי אפשרי.
אולם בשנת 1985 סוכנות החלל הצרפתית (CNES) פרסמה כי לראשונה מחפשים אסטרונאוטים שאינם טייסים, אלא אנשים מתחומי ההנדסה והמדע. פביאר מיהר להגיש את מועמדותו ולמרבה השמחה הוא נבחר.
פביאר הצטרף לכיתת האסטרונאוטים ועבר הכשרה אינטנסיבית ובדיקות רפואיות רבות. בשל בעיות טכניות נבצר ממנו לטוס מעבורת החלל הרוסית שטסה באותה תקופה לחלל. לאחר הכשרתו חיכה פביאר 11 שנים(!) עד שטס לחלל בפעם הראשונה. לדבריו, "עקשנות צריכה להיות התכונה הראשונה של אסטרונאוט".
משום שלא יכול היה לטוס במעבורת הרוסית, פביאר חזר לעבודתו כמדען וחוקר. אמנם הוא שמח בכך כי הוא מילא את ימיו בעבודה שעניינה אותו, אולם הוא היה רחוק מתהליך ההקצאה של האסטרונאוטים והיה עלול לפספס הזדמנות לטוס לחלל. לכן בשנת 1992 החליט פביאר לקחת שנת שבתון מעבודתו, ולשהות מספר חודשים במרכז מרשל, מרכז טיסות החלל של נאס"א בהאנטסוויל. במרכז מרשל קיבל פביאר תפקיד חשוב: הוא היה אחראי על התקשורת בין מרכז החלל לבין האסטרונאוטים ששהו בתחנת החלל הבינלאומית. פביאר היה האדם הראשון שאינו אמריקאי שמילא את התפקיד הזה, והוא מתאר זאת כחוויה יוצאת דופן. בשנת 1996 טס פביאר לתחנת החלל הבינלאומית במעבורת החלל קולומביה ושהה בה 17 יום.
כשחזר מהחלל הוא נשאר בארה"ב עד סוף שנת 1996, ואז החליט לחזור לצרפת, לאשתו וארבעת ילדיו. בדיעבד החלטה זו התבררה כהחלטה שהצילה את חייו: אם היה נשאר בארה"ב, פביאר היה משתתף במשימה STS-107, שהסתיימה באסון: מעבורת החלל קולומביה התפרקה וכל שבעת חברי הצוות שלה נהרגו, ביניהם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל.
דון תומאס יקיים הרצאות וישתתף באירועי שבוע החלל במקומות הבאים:
ברוכים הבאים ל"משחקי הירח", תכנית העשרה ייחודית וחד פעמית לתלמידים, לקראת שיגור החללית הישראלית הראשונה לירח.
התכנית, המיועדת לתלמידי כיתות ה' – ו', עושה שימוש מרתק בידע הייחודי שנצבר בתכנון ובניית החללית כדי לעורר בתלמידות ותלמידים השראה, תחושת מסוגלות, ומוטיבציה לחלום הכי רחוק שניתן.
התכנית ביוזמת עמותת SpaceIL וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, בשיתוף משרד החינוך, הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה - אגף מדעים, במזכירות הפדגוגית. המיזם יוצא לדרך במהלך שנת הלימודים תשע"ח ומוצע ל-100 כיתות ברחבי הארץ ללא עלות. ההרשמה לתכנית נפתחה ב- 21.1.18.
מטרת עמותת SpaceIL היא להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח ולעורר ההשראה בקרב הדור הבא של אנשי המדע והמהנדסים בישראל – עליהם נשענת "אומת הסטראט אפ". העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים שנענו לאתגר התחרות העולמית Google Lunar XPRIZE: מרוץ בינלאומי מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. SpaceIL צפויה להנחית את החללית במהלך 2018 ובכך להפוך את ישראל ל'מעצמה' הרביעית שנוחתת על הירח!
סרטון סיכום משחקי הירח
-
נפתחה ההרשמה לתכנית משחקי הירח
-
אנו מזמינים אתכם לרשום את כיתתכם ולהשתתף בסדרה של 5 מפגשים, בני שעה וחצי למפגש, אשר יועברו על ידי מדריכים מוסמכים מטעמינו.
שימו לב: מספר המקומות מוגבל. רק מאה כיתות ברחבי הארץ יוכלו להשתתף בתכנית. מהרו להגיש מועמדות בטופס ההרשמה. הפעילות תחל במהלך חודש פברואר 2018.
המיזם הוא פרי שיתוף פעולה בין עמותת SpaceIL וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, בשיתוף עם הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה - אגף מדעים, במזכירות הפדגוגית.
פרטים נוספים
למי: התכנית מיועדת לכיתות ה' ו-ו' בלבד. ניתן לרשום מספר כיתות בשכבת גיל אחת מאותו בית ספר לתכנית.
מתי: המפגשים יחלו במהלך חודש פברואר 2018 ויתקיימו בכיתות במהלך 5 שבועות רצופים. תאריכי המפגשים יתואמו ישירות מול בתי הספר שייבחרו לתכנית.
איפה: הפעילות תתקיים בשטח בית הספר בשעות הלימודים.
הציוד הנדרש לכל המפגשים: מחשב, מקרן, מסך, רמקולים, אינטרנט.
הגשת מועמדות: נא מלאו את הפרטים בטופס ההרשמה עד ה- 5.2.18 לכל המאוחר. תשובות יוחזרו לפונים עד לתאריך 8.2.18.
נוכחות מורה מטעם בית הספר- חובה.
קריטריונים לבחירה:
תינתן עדיפות לבתי ספר מקדמי חלל ולבתי ספר שנגשו לחידון חקר החלל והאסטרונומיה ביסודי בשנת הלימודים תשע"ח
יוקצה מספר כיתות לכל בהלימה לגודל המחוז ועל פי הפירוט: מחוז דרום 15, מחוז צפון 15, מחוז מרכז 15, מחוז תל אביב 12, מחוז חיפה 10, ירושלים מנחי" 13, ערבי 10, דרוזי צ'רקסי 5, בדואי, 5.
פעילות הבוקר "אקדמיית החלל הישראלית" במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי 2018, מנגישה את נושאי טכנולוגיות חקר החלל ומערכת השמש לתלמידי בית הספר היסודי, והשנה בדגש על 70 שנות חדשנות ישראלית. המערכים שלפניכם מהווים הכנה לפעילות זו, שתתקיים במתחם מוזיאון א"י, בימים ראשון עד חמישי 28.1.2018 - 1.2.201, אך מוצעים לשימוש באופן בלתי תלוי גם לאחר תום שבוע החלל הישראלי.
באמצעות הקבצים המצורפים מטה - המערך למורה, דף עבודה לתלמיד והמצגת - ניתן לחבר רגשית את הכיתות לפעילות שתיערך במוזיאון באמצעות עיצוב סמל משימה.
שימו לב: מצורפים גם מערך, דף לתלמיד ומצגת לשיעור סיכום.
פרטים נוספים:
מטרה הפעילות והמערכים: חשיפת המורים והתלמידים העוסקים בקידום החינוך המדעי והטכנולוגי ולימודי כדור הארץ והיקום לפעילויות מגוונות ומרתקות בנושא החלל.
אוכלוסיית היעד: תלמידי כיתות ד' – ה'
ידע מוקדם בסיסי מומלץ בתחומים הבאים: מערכת השמש; לוויינים ותרומתם לאדם; משימות חלל.
על הפעילות במוזיאון: התלמידים יחשפו לערך הדרוש לחוקר/ מדען/ אסטרונאוט, לצד פעילות אינטראקטיבית הכוללת: סרטים, חידונים, מתחם לוויינים, ניסויים ותערוכות. בנוסף, במהלך הפעילות ייערך מפגש בהשתתפות דמויות מתחום החלל. למידע נוסף>>
*הפעילות והמערכים הם ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ובשיתוף משרד החינוך, אגף מדעים, הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה.
נערים במכללת אלקאסמי צופים בשמת באמצעות טלסקופ ייעודי
השמש היא מקור האור, החום והאנרגיה על כדור הארץ. חוקרים רבים התעניינו במבנה השמש, כתמיה ורוחות השמש המגיעות למרחקים גדולים. בפרויקט המתקיים במכללת אלקאסמי במסגרת תוכנית דו-שנתית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע, התלמידים חוקרים את השמש ומתנסים במושגים מדעיים מורכבים הקשורים בפעילותה. הפרויקט כולל ניתוח של תצפיות אסטרונומיות וניסויים פיזיקליים והסקת מסקנות.
בתוכנית שנועדה לתלמידי כיתה י' במגמה מדעית או טכנולוגית בהמגזר הערבי, התלמידים חוקרים את מיקום כתמי השמש, ותנועתם המחזורית הקבועה על פני השמש, שהיא כ- 11 שנים, ואת האזור והמיקום של כתמי שמש, ואת האסימטריה שעל פני השמש מדרום לצפון. מחקר זה מסייע לתלמידים לשחזר את התכונות הפיזיקאליות של סיבוב השמש על צירה, ולבצע מחקר על אודות הסיבוב הדיפרנציאלי בין הקטבים של השמש לקו המשווה.
בתוכנית המתקיימת במכללת אלקאסמי שבבאקה אלגרביה, התלמידים חוקרים את הקשר בין התפרצות שמש ופעילות כתמי השמש, היחס בין טופולוגיית כתמי השמש לבין רמת התפרצות שמש, חיפוש טרום התפרצות בשכבת הכרומוספירה באמצעות טלסקופים ייעודיים ונתונים על קרינת רנטגן מ- HEOS.
בשנה הראשונה של התוכנית התלמידים עורכים הירכות עם תופעות פיזיקליות בסיסיות הקשורות בפעילות השמש, לרבות בתחום החשמל, תורת הגלים, ומגנטיות. בהמשך התלמידים מגבשים את נושאי המחקר ושאלות המחקר. בשנה השנייה התלמידים אוספים נתונים ומנתחים אותם ולבסוף, כותבים את עבודת הגמר, שמזכה אותם ב 5 יחידות לימוד לבגרות בפיזיקה או במקצוע מדעי או הנדסי דומה.
הירח אירופה – אחד המועמדים הטובים ביותר במערכת השמש לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ | איור: NASA/JPL-Caltech
אחד היעדים המסקרנים ביותר במערכת השמש הוא הירח הקפוא של צדק, אירופה. משימות עתידיות מתוכננות לחפש חיים מתחת לפני השטח הקפואים, אבל איפה כדאי לחפש? היכן מעטה הקרח דק יותר ואיפה הוא בלתי-חדיר לטכנולוגיות הנוכחיות שלנו? מחקר ישראלי חדש עשוי לשפוך אור ולסייע למשימות עתידיות לכוון את המבט למקום הנכון.
ייתכן שמעטה הקרח באירופה נודד לאיטו מהקטבים לקו המשווה – כך עולה ממודל חדש שבנו החוקרים הישראלים פרופ' יוסי אשכנזי וד"ר רועי סייג מהמכונים לחקר המדבר בשדה בוקר ופרופ' אלי ציפרמן מאוניברסיטת הרווארד. תוצאות המחקר החדש התפרסמו בכתב העת Nature Astronomy.
חום פנימי שעשוי לאפשר חיים
אירופה, הירח של צדק, הוא כמעט בגודל הירח של כדור הארץ, והוא נחשב לאחד המועמדים הטובים ביותר במערכת השמש לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ. אירופה הוא ירח קרח, כלומר ירח בעל אוקיינוס גלובלי (שעומקו לפי הערכות כ-100 ק"מ, לעומת האוקיינוסים של כדור הארץ שעומקם הממוצע הוא כארבעה ק"מ בלבד) שמעטהו החיצוני קפוא (ככל הנראה עד עומקים של עשרה ק"מ ויותר). לאחרונה אף התגלו עדויות לפרצי אדי מים המגיעים מתחת לפני השטח.
כוח המשיכה מהענק הגזי צדק מחמם ומזין את החלק הפנימי של אירופה, מה שיכול לאפשר את קיומם של חיים מתחת לפני השטח הקפואים – בדומה לחיים שאנו מוצאים בקרקעיות האוקיינוסים החשוכות והקרות כאן בכדור הארץ.
"החום הפנימי באירופה נובע משני מקורות עיקריים", אומר פרופ' אשכנזי, "הראשון הוא ראקציות גרעיניות בתוך הליבה הסלעית של הירח, והוא מהווה כ-10% מסך כל האנרגיה באירופה, והמקור האחר הוא כוחות הגאות והשפל שפועלים על הליבה, שמשתרעת כל פני כ-1,500 ק"מ. שני מקורות אנרגיה אילו מייצרים חום מלמטה למעלה, מסדר גודל של 0.05 וואט למטר בריבוע. זה זניח לעומת כדור הארץ, שבו קרינת השמש המחממת את האוקיינוס היא מסדר גודל של 350 וואט למטר בריבוע. חימום קטן זה באירופה מספיק כדי לשמור על האוקיינוס שלא יקפא, וראקציות כימיות יכולות, עקרונית, לתמוך בחיים בקרקעית האוקיינוס".
עד כה, מדענים התמקדו בזרימה אנכית של הקרח בתהליך הדומה לעליית אוויר חם. כעת, החוקרים הישראלים בנו מודל חדש, שמטרתו לבחון תופעה אחרת: זרימה אופקית של קרח מהקטבים לקו המשווה, כתוצאה מהמסה של קרח בקווי רוחב הנמוכים וקפיאה של מים בקווי הרוחב הגבוהים.
לצמצם את אי הוודאות בירח הקרח אירופה
"הקרח באירופה עבה יותר בקטבים, כי בקטבים קר יותר", מסביר פרופ' ציפרמן. "ההבדלים האלה יכולים לגרום לזרימות אופקיות של קרח מהקטבים, תנועה איטית הנמשכת מיליוני שנים. הופתענו לגלות שבמצבים מסוימים בהם הקרח גם זורם אנכית, מעטה הקרח בקטבים יכול להיות רדוד יותר מאשר בקו המשווה. אין דרך לדעת מכדור הארץ במדויק מה עובי הקרח באירופה ומה עומק האוקיינוס מתחתיו, אבל המודל שלנו מצמצם את אי הוודאות הזאת. במאמר אנחנו מציעים מספר נקודות שבהן המשימות המתוכננות לאירופה ימדדו את עובי הקרח. בשילוב עם המודל יהיה ניתן לצמצם את אי הוודאות הקשורה למאפיינים של הקרח והים של אירופה".
נכון להיום מתוכננות שתי משימות לאירופה: ה-Europa Clipper של נאס"א, שעתידה לדגום את סילוני המים החמים שפורצים מהקוטב הדרומי של הירח ולחפש סימני חיים בדגימות, ו-JUICE של סוכנות החלל האירופית (אשר ישראל אחראית לפיתוח כמה מהניסויים שתערוך החללית), שתגיע למערכת צדק ובין השאר, תחפש סימני חיים בשלושת ירחי הקרח – אירופה, גנימד וקליסטו.
פרופ' אלי ציפרמן: אנו מציעים מספר נקודות שבהן המשימות המתוכננות לאירופה ימדדו את עובי הקרח | התמונה באדיבות החוקר
מנהל קהילתי אשכולות בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מזמין את הציבור החרדי לערב של תצפיות על גרמי שמים הכוללות הדרכה מונחית בפלנטריום.
נקיים גם הרצאות בנושאי אסטרונומיה וחלל וסדנאות שבהן תוכלו ללמוד על טכנולוגיות חלל, ליצור דגם של כדור הארץ, השמש והירח, ולצפות בסרטי חלל המותאמים לקהל היעד.
למבקרי האירוע יחולק (עד גמר המלאי) גיליון חלל של כתב העת גלילאו צעיר, בחסות סוכנות החלל הישראלית. בגיליון המיוחד תוכלו לקרוא על פיתוח ישראלי שעשוי להגן על אסטרונאוטים מפני קרינה בדרכם למאדים, ללמוד כיצד חוקרים באוניברסיטת תל אביב מייצרים כוכבי שביט קטנים במעבדה, ולגלות איזה ניסוים של תלמידי בית הספר הגיעו עד תחנת החלל הבינלאומית.
ציור כוכב שביט מעשה ידיה של רומינה לודנה (בת 11) במסגרת סדרת עבודות בערוץ הפליקר Hubble ESA | ציור: Romina Ludena
כוכבי שביט הם גרמי השמיים מלכותיים ומיוחדים במערכת השמש שלנו: המסלול שהם עושים סביב השמש אינו כשל שאר כוכבי הלכת, הזנב שהם משאירים אחריהם עם התקרבותם לשמש הוא כמו שובל גלימה בלתי נגמר, והם אחראיים לגשמי המטאורים מעת לעת, בכל פעם שחלקיקי זנב השביט נכנסים לאטמוספרה של כדור הארץ ומתלהטים בשמים כ"כוכבים נופלים". אבל זה לא הכל. הם גם מחזיקים באחד המפתחות החשובים להבנת מערכת השמש בכלל והתפתחות החיים כאן בכדור הארץ בפרט. זו אחת הסיבות שבאוניברסיטת תל אביב מייצרים במעבדה כוכבי שביט מלאכותיים קטנים.
כוכבי שביט הוא גוף קטן יחסית (עד מאה ק"מ קוֹטרוֹ) הסובב סביב השמש, כאמור- יש שביטים שחוזרים אלינו פעם בכמה עשרות שנים, ויש שחוזרים פעם בכמה מאות או אפילו אלפי שנים. רוב השביטים אינם נראים לעין שאינה מצוידת בטֵלֶסקוֹפּ. לעיתים אפשר להבחין בשביט חולף בשמי הלילה ממקום חשוך. כיום מוּכּרים למדענים כמה אלפי שביטים הסובבים סביב השמש, אך ככל הנראֶה יש הרבה יותר.
מקור השביטים
באוניברסיטת תל אביב קיימת מעבדה מיוחדת שחוקרת את השביטים לעומק. את המעבדה הֵקים פרופסור עקיבא בר־נון, מדען ישראלי חשוב, שנפטר לפני כשנה. בר־נון היה חוקר שביטים וכוכבי לכת והמנהל השלישי של סוכנות החלל הישראלית בשנים 1993 - 1989. כיום הד"ר דיאנה לאופר מנהלת את מעבֶּדֶת השביטים.
"יש שלושה אזורים שמהם מַגיעים שביטים במערכת השמש", מסבירה עדי ניניו־גרינברג, דוקטורנטית חוקרת במעבדה לחקר שביטים. "יש שביטים באזור הסמוך לצדק, כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. רחוק יותר, מֵעבר למסלול של נֶפּטוּן (רהב), נמצאת חגורת קוִיפֶּר המַקיפה את מערכת השמש שיש בה עשרות אלפי שביטים וגם כמה כוכבי לכת ננסיים כמו פלוטו. עוד יותר רחוק, סביב כל מערכת השמש, נמצא 'ענן' של שביטים המכוּנה ענן אוּרט".
לפעמים, כוח כְּבידה של גרמי שמיים מנתק שביט או כמה שביטים מהחגורה או מהענן, והם מתחילים את מסעם לכיוון השמש. כאשר השביטים מתחממים מעט בגלל הקִרבה לשמש, הקרח שלהם "ממריא", כלומר הופך ישירות לגז. גם גזים אחרים שכלואים בין מולקולות הקרח משתחררים. גזים אלה, בליווי אבק, הופכים לזנבו היפה של השביט.
ההפצצה הגדולה
לכאורה, אין משהו מעניין במיוחד בשביטים. הרי מלבד המראה המרשים שלהם כשהם מתקרבים לשמש, אלה בסך הכול גושים של קרח "מלוכלך", אבנים, אבק וגזים שמסתובבים להם מיליוני שנים בין הכוכבים.
"השביטים הם כמו אתר ארכֵאולוגי של מערכת השמש. אם נבין את התהליכים שבהם נוצרו השביטים לפני מיליארדי שנים, נבין טוב יותר את התנאים שהיו פה זמן קצר לאחר שנוצרה מערכת השמש", אומרת ניניו־גרינברג.
"הממצאים מראים כי לאחר היווצרותו של כדור הארץ, במאות מיליוני השנים הראשונות לקיומו, הוא ממש 'הופצץ' בשביטים ובאסטרואידים מהחלל – ולכן התקופה הזאת נקראת 'ההפצצה הגדולה'. התברר כי חלק מהמים של האוקיינוסים על פני כדור הארץ הִגיע בתקופה זוֹ משביטים, וגם חומרים אחרים – כמה מהם אורגניים. לכן אנחנו סבורים שייתכן כי השביטים שפגעו בכדור הארץ תרמו ליצירת החיים עלי אדמות".
הגשושית רוֹזֶטה חוקרת
עכשיו אנחנו מְבינים מדוע נהיו השביטים מוקד מחקר חשוב. עד כדי כך שלפני כשלושים שנה ישבה חבורה בינלאומית של מדענים, ובהם פרופ' עקיבא בר־נון, ותכננה משימה שאפתנית – שליחת גָּשׁושית (חללית זעירה ולא מאוישת) לשביט כדי לחקור אותו בדקדקנות.
לאחר שנים רבות של עבודה ותכנון יצאה התוכנית אל הפועל – הגשושית רוזטה שוגרה לחלל על משגר הלוויינים הצרפתי האדיר אריאן 5. כעשר שנים ניווטה רוזטה בחלל עד שהִגיעה לבסוף אל השביט צ'וריומוב-גרסימנקו והחלה לחקור אותו בשנת 2014.
הגשושית הִקיפה אותו, צילמה אותו ואף שיגרה אליו נחתת בשם פַילֵיי. הנחתת – רובוט קטן ומתוחכם - הייתה אמורה לרדת אל פני השביט, להיאחז בו (מכיוון שלגוף כה קטן אין כמעט כוח משיכה) ואז לקדוח בו ולבדוק את מִבנהו, את הֶרכּבו ותכונות נוספות שלו.
"השביט הזה נראֶה כמו ברווז או כמו איש שלג בגובה ארבעה קילומטרים", מתארת ניניו־גרינברג. "ייתכן שהוא עשוי משני שביטים שהתחברו זה לזה". אבל פיליי לא הִצליחה להיאחז בשביט. היא קיפצה על פניו, ולבסוף צנחה לתוך נקיק, והִפסיקה לעבוד אחרי מעט יותר מיומיים... אלה דברים שקורים לפעמים במשימות מחקר מורכבות שאליהן נשלחים רובוטים. אבל בזמן הקצר שפעלה הנחתת, היא ביצעה חלק ניכר מהמשימות שלה.
הגשושית רוזטה, לעומת זאת, הֵביאה לגילוי ממצאים מעניינים מאוד. "רוזטה גילתה חנקן בקרח של השביט", מספרת ניניו־גרינברג. "מִמצא זה מֵעיד שהשביטים נוצרו בטמפרטורות נמוכות מאוד, מינוס 240 מעלות צלזיוס".
עוד מצאה רוזטה בשביט חומרים אורגניים, חמצן, גזים אצילים וחומצת אמינו אחת בשם גליצין. אפשר להסיק מכך שייתכן כי שביטים מסוגו של שביט צ'וריומוב-גרסימנקו תרמו כמה מהחומרים האורגניים והמים לכדור הארץ.
רוזטה סיימה את משימתהּ סביב השביט לאחר שנתיים, ובזמן הזה היא שלחה לכדור הארץ תצלומים רבים מאוד ומידע חשוב. בעזרת מידע זה נערכים ניסויים ומחקרי שביטים ברחבי העולם, וגם במעבֶּדת השביטים של אוניברסיטת תל אביב.
צילום השביט Lovejoy משנת 2014 | קרדיט: John Vermette
מייצרים שביט במעבדה
כפי שוודאי הבנתם ממשימתהּ של רוזטה, לא פשוט לחקור שביטים. איננו יכולים פשוט לשלוח חלליות ורובוטים לכל שביט שמסתובב במערכת השמש – יש רבים כאלה, והתקציב שיידרש לכך יהיה אסטרונומי.
הפִּתרון הוא לחקור היטב את הֶרכב השביטים, ולאחר מכן לחקות במעבדה, באופן מבוקר, הרכבים דומים. "במעבדה שלנו באוניברסיטת תל אביב אנחנו מייצרים את דוגמת הקרח האופיינית לשביט – קרח שבתוכו כלואים גזים. ה'שביט' שלנו נמצא בלחצים נמוכים מאוד ובטמפרטורה נמוכה מאוד", מסבירה ניניו־גרינברג.
"אנחנו מחממים את הקרח של ה'שביט' שיצרנו, וכאשר מולקולות המים מתחממות, הן מתחילות להסתדר בכל מיני צורות גבישיות, והגז הכלוא ביניהן משתחרר. כך אנחנו מייצרים שביט מלאכותי ויכולים לעשות עליו ניסויים ולבדוק את ה'חיים' שלו במסלולו האֵליפטי סביב השמש".
אז האם השביטים, שהם למעשה מֵעין אתר ארכאולוגי בין־כוכבי המאפשר לנו לגלות מה קרה בתקופה הקדוּמה שנוצרה בה מערכת השמש, באמת אחראים במידה מסוימת להיווצרות החיים על כדור הארץ? ייתכן שהמחקרים של פרופ' בר־נון וצוותו יטילו אור נוסף על השאלה המרתקת הזאת, ויעזרו לנו להבין טוב יותר את מקור החיים על כוכב הלכת הקטן שלנו.
