Skip to main content
  • En
  • عر
search-icon
  • Instagram
  • Youtube
  • Twitter
  • Facebook
Home Page
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
Home Page
search-icon
  • En
  • عر
  • חדשות
  • תעשייה ומחקר
    • מיזמים נתמכים
    • תעשיית החלל
    • מאגר החוקרים
  • סקרני חלל
    • מושגי חלל
    • סקרנות אסטרונומית
    • מסע בזמן
    • חידונים ומשחקים
    • סרטונים
  • חינוך לחלל
    • מערכי שיעור והפעלה
    • עשו זאת בעצמכם
    • תוכניות ותחרויות
    • סרטוני שיעורים והדגמות
  • אירועי חלל
  • אודות
    • מי אנחנו
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Youtube
  • Instagram

חיפוש

נמצאו 3714 תוצאות
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

סוכנות החלל כחול לבן: הפריצה של ישראל לחלל

-

יש לכם חלל בדם? עוקבים מקרוב אחרי SpaceX ושואלים מתי גם אצלנו? ד"ר עדי ניניו, מומחית למדעים פלנטריים מסוכנות החלל הישראלית, תכיר לנו את סוכנות החלל הכחולה-לבנה הפועלת תחת משרד המדע והטכנולוגיה בהרצאה מרתקת נוספת תחת מיזם Space It Up לקידום החלל בישראל.


רוצים להכיר את תחומי הפעילות של סוכנות החלל הישראלית? שוקלים ליזום שיתוף פעולה אקדמי או חברתי בתחום החלל? יש לכם רעיון לסטראטאפ מטורף הזקוק לליווי ממשלתי?


הצטרפו אלינו, גלו כל מה שיש לדעת על סוכנות החלל הישראלית והיחשפו לפרויקטים והאתגרים הטכנולוגיים, החינוכיים והמדעיים איתה מתמודדת הסוכנות.

 

פרטים נוספים:

  • איפה: אירוע מקוון באמצעות זום
  • מתי: ‏‏‏‏יום רביעי‏‏, 26.8.20, בין ‏‏19:00‏‏ – ‏‏20:00‏‏‏
  • האירוע ללא עלות ואין צורך בהרשמה מראש.
  • ראו גם: החללית בראשית- איך הכל התחיל (7.9.20); החללית בראשית- המשימה הישראלית לירח (10.9.20)
Event Image
מכוונים גבוה עם סוכנות החלל הישראלית
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

המשימה לירח - מסעה של החללית בראשית

-

איך מנהלים משימה לחלל? איך יודעים היכן נמצאת החללית בכל רגע נתון, ואיך מנחיתים חללית על הירח? בואו לשמוע על משימת החללית בראשית, שהגיעה לירח, במבט אישי מלב ההתרחשות שריגשה מדינה שלמה.


בואו לשמוע על משימת החללית בראשית, מפי יואב לנדסמן, מהנדס מערכת בכיר ב- SpaceIL וסגן מנהל משימת בראשית.

 

יואב לנדסמן הוא מהנדס חלל וגיאופיזיקאי, ובוגר אוניברסיטת החלל הבינלאומית. מאחוריו שני עשורים בתעשיית החלל הישראלית, וכיום הוא יזם בתחום החלל.

 

האירוע באירוח של ‏Space It Up קהילת אוהבי החלל בישראל‏

 

פרטים נוספים:

  • איפה: אירוע מקוון
  • מתי: ‏‏יום חמישי, 10 בספטמבר 2020‏‏ ‏בין ‏‏20:30‏‏ – ‏‏22:00‏‏‏
  • האירוע ללא עלות ואין צורך בהרשמה מראש.
Event Image
אילוסטרציה של החללית בראשית. קרדיט: SpaceIL
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

למרות ריחוק 100 שנות אור, שני גרמי שמיים מתואמים ביניהם במחזור התפרצויות גמא – ואיש אינו יודע מדוע

האם קוואזר הצליח להשפיע על ענן בין-כוכבי ממרחק כה אדיר? החוקרים מנסים למצוא תשובה

עודד כרמלי
18.08.2020
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיית אמן של החור השחור (באמצע) ועננת הגז (מימין). קרדיט: DESY, Science Communication Lab
הדמיית אמן של החור השחור (באמצע) ועננת הגז (מימין). קרדיט: DESY, Science Communication Lab
 

האם ייתכן קשר ישיר בין שני אובייקטים המרוחקים זה מזה שנות אור? לאחרונה גילו מדענים פעימות קרני גמא מסתוריות הבוקעות מענן גז בין-כוכבי. אך המסתורין התעצם כאשר התגלה שהענן התמים-למראה פועם בדיוק בקצב הסיבוב של חור שחור סביב עצמו – ממצא שמעיד על קשר כלשהו בין שני האובייקטים. במחקר, שהתפרסם אתמול בכתב העת Nature Astronomy, החוקרים מודים שאין להם הסבר להשפעת החור השחור על הענן – המרוחק ממנו כ-100 שנות אור.

 

צוות החוקרים הבינלאומי, הכולל מדענים מגרמניה, מספרד, מסין ומארה"ב, סרק בשיטתיות נתונים מעשר שנות תצפיות של טלסקופ החלל פרמי של נאס"א. פרמי, שצופה בהתפרצויות אלקטרומגנטיות בתחום הגמא, כלומר אור באורכי הגל הקצרים, עקב במשך שנים אחר מערכת כוכבים בשם SS 433, הנמצאת בקבוצת הכוכבים נשר ומרוחקת כ-15,000 שנות אור מגלקסיית שביל החלב.

 

המערכת SS 433 מפורסמת במוזרותה. היא מורכבת מכוכב ענק שמסתו כ-30 פעמים מסת השמש שלנו וחור שחור שמסתו בין 10 ל-20 ממסת השמש. הכוכב והחור השחור משלימים הקפה זה סביב זה מדי 13 יום, כאשר תוך כדי הריקוד השמיימי שלהם – החור השחור שואב חומר מהכוכב הענק, מה שהופך אותו לקוואזר. וליתר דיוק, מיקרו-קוואזר.

 

קוואזרים הם חורים שחורים על-מסיביים ופעילים, כלומר זוללים. מאחר שהחומר שנשאב לתוך החור השחור מואץ ומתחמם קודם בדיסקת ההאצה סביב החור השחור, חורים שחורים כאלה פולטים קרינה כמו קרינת גמא וקרינת רדיו. מכאן גם נובע שמם: quasi-stellar radio source, או "מקור רדיו דמוי-כוכבי".

 

ss433_art_big.jpg

איור של מערכת SS 433 (ללא הענן). קרדיט: נאס
איור של מערכת SS 433 (ללא הענן). קרדיט: נאס
 

הקוואזרים האדירים שוכנים במרכזן של גלקסיות צעירות, והם מגרמי השמיים העתיקים ביותר הידועים למדע. המסה שלהם יכולה להגיע גם ל-800 מיליון פעמים מסת השמש שלנו. במסה של 10 עד 20 פעמים המסה של השמש שלנו, SS 433 הוא גרסה מיניאטורית של אותם קוואזרים גלקטיים, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון: החומר ש-SS 433 שואב מבן לווייתו מואץ בדיסקת האצה מסביב לחור השחור, בדומה למערבולת המים שנוצרת בתחתית הכיור. כתוצאה מההאצה, חלק מהחומר לא שוקע לתוך החור השחור – אלא נפלט בשני סילונים הופכיים, משני צדי הדיסקה.

 

אלא ששני הסילונים אינם יציבים לחלוטין – הם נוקפים עם סיבוב החור השחור סביב צירו, בדומה לסיבוב ידית של סביבון שאינה נותרת ישרה, אלא מיטלטלת בעצמה במעגלים. סילוני החור השחור במערכת SS 433 משלימים מעגל וחוזרים לנקודת המוצא שלהם מדי 162 ימים, וכך אנו יודעים גם שזהו זמן הסיבוב של החור השחור עצמו סביב צירו.

 

סרטון הדמיה הממחיש את הממצאים המפתיעים ממערכת SS 433 – ומהענן הסמוך לה. קרדיט: DESY, Science Communication Lab

 

מערכת ייחודית ללא הסבר

כעת, החוקרים זיהו בנתוני טלסקופ החלל פרמי פליטה מחזורית נוספת של קרני גמא, שזכה לשם הסידורי Fermi J1913+0515. אותו ענן גז ואבק בין-כוכבי רגיל, המרוחק כ-100 שנות אור מהחור השחור אך מחזוריות פליטת הקרינה שלו תואמת במדויק את זו של החור השחור במערכת SS 433: אחת ל-162 יום. יצוין כי הענן אינו נמצא כלל בכיוון הסילונים, כך שמדובר בשתי פליטות נפרדות – כלומר הענן אינו מואר מאחור על ידי סילוני החור השחור.

 

אז מה גורם לפעימות הלב של ענן הגז להסתנכרן עם מחזור סיבוב סילוני החור השחור המרוחק כל כך? החוקרים לא בטוחים. לפי השערה אחת, פרוטונים מהירים מקצות הסילונים או מדיסקת ההאצה של החור השחור נפלטים הצידה, מתנגשים בעוצמה באטומי הגז בענן שבתגובה פולט קרינה גמא. אבל כאמור, זאת השערה בלבד. מערכת SS 433 היא מערכת ייחודית, והתגלית החדשה אינה מוסברת לפי המודלים המקובלים. בשנים הקרובות בכוונת החוקרים לערוך תצפיות נוספות על פעימות הלב המשונות הללו.

תגיות:
  • חור שחור
חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left newspaper

צפו: החללית אוסיריס-רקס מרחפת מעל אסטרואיד

אוסיריס-רקס מתכוננת לאסוף דגימות מאסטרואיד בנו המרוחק 290 מיליון ק"מ מכדור הארץ

עודד כרמלי
16.08.2020
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
הדמיית אמן של החללית אוסיריס-רקס מעל האסטרואיד בנו. קרדיט: NASA/Goddard/University of Arizona
הדמיית אמן של החללית אוסיריס-רקס מעל האסטרואיד בנו. קרדיט: NASA/Goddard/University of Arizona

ב-11 באוגוסט, החללית אוסיריס-רקס (OSIRIS-Rex) של נאס"א הגיעה עד כדי מרחק של 40 מטרים מפני האסטרואיד בנוּ (Bennu) – ובנאס"א פרסמו את סרטון "הנחיתה".

 

האסטרואיד בנו מעניין מכמה בחינות. ראשית, הוא חוצה את מסלולו של כדור הארץ – והוא עלול להתנגש בכדור הארץ בעתיד הרחוק. בנו "מככב" דרך קבע במקום השני בסולם פלרמו לעצמים מסוכנים, עם סיכון משוקלל של 1 ל-2,700 לפגוע בכדור הארץ בין השנים 2175 ל-2199. אפיון טוב יותר של האסטרואיד, הרכבו והדינמיקה שלו, יאפשר לצאצאי צאצאינו להתגונן מפניו במקרה של סכנה מוחשית.

 

במקביל, לא מן הנמנע שצאצאינו יגיעו לאסטרואיד בנו לפני שזה יגיע אליהם. בנו הוא אסטרואיד פחמימני, ופירושו של דבר שהוא מכיל מתכות רבות. לפי הערכות Asterank, שמדרג אסטרואידים לפי שווים, בנו שווה כ-670 מיליון דולר במתכות כמו ברזל וניקל. אמנם ישנם אסטרואידים ששווים הרבה יותר, אבל מסלולו הנוח של בנו מזכה אותו במקום הרביעי של אסטרואידים מועדפים לכרייה.

 

ולבסוף, אסטרואידים כמו בנו הם שהביאו לכדור הארץ הצעיר את המים לאוקיינוסים ואת תרכובות האורגניות שאפשרו את היווצרותם של חיים. לפיכך בנו הוא מעין "קופסה שחורה" שיכולה ללמד אותנו רבות על ראשית מערכת השמש והחיים.

src=

פני השטח של בנו, כפי שצולמו על ידי אוסיריס-רקס מגובה של 4.5 קילומטרים. קרדיט: NASA

 

מכל הסיבות הללו, ב-2017 שיגרה נאס"א את משימת אוסיריס-רקס. הגשושית הגיעה לקרבת האסטרואיד ב-2018, ומאז היא עורכת בדיקות שונות – עם מספר תגליות מפתיעות, כמו סילונים של גז ואבק הפורצים מהאסטרואיד. אבל המשימה העיקרית של אוסיריס-רקס עוד לפניה: לנחות על האסטרואיד, לאסוף לפחות 60 גרם אדמה ולהחזיר את הדוגמית לניתוח מדוקדק במעבדות כדור הארץ ב-2023.

 

לשם איסוף הדוגמיות, אוסיריס-רקס לא בדיוק תנחת על האסטרואיד – אלא תשאב ממנו את האבק באמצעות זרוע קפיצית. הזרוע תתחבר לאסטרואיד ותשחרר סילון עוצמתי של חנקן. סילון החנקן יעיף חלקיקים מהרגולית של בנו הישר לתוך מיכל האיסוף במעלה הזרוע. בתום חמש שניות של העפה ושאיבה, אוסיריס-רקס תנתק מגע ותתחיל את המסע הארוך הביתה.

 

אבל לפני שזה יקרה, בנאס"א רוצים לוודא שאוסיריס-רקס לא תתרסק על פני האסטרואיד בזמן ניסיון השאיבה. לכן אוסיריס-רקס ערכה ב-11 באוגוסט חזרה גנרלית. במהלך החזרה, הזרוע הגיעה עד כדי 40 מטרים מפני השטח של בנו – לא מבצע פשוט בהתחשב בעובדה שהאסטרואיד מרוחק 290 מיליון ק"מ מכדור הארץ. ממרחק כזה, להוראות מכדור הארץ לוקח 16 דקות להגיע לחללית – לכן עליה לתפקד בצורה אוטונומית לגמרי במהלך מבצע איסוף הדגימות.

 

 צפו בחללית מרחפת מעל תהום. קרדיט: NASA

 

במהלך החזרה הגנרלית שנערכה, אוסיריס-רקס יצאה ממסלולה הרגיל, בגובה של קילומטר מסביב לבנו, ולאחר כארבע שעות של נחיתה – בדקה את מערכותיה בגובה של 125 מטרים מהקרקע. לאחר שווידאה כי היא נמצאת בדיוק מעל אתר הנחיתה הנבחר, "נייטינגייל", המשיכה לנחות במשך 11 דקות נוספות, הגיעה לגובה של 40 מטרים מפני השטח והמריאה חזרה. תוך כדי הנחיתה, אוסיריס-רקס פרשה בהצלחה את זרוע השאיבה הקפיצית.

 

כעת, צוות האוסיריס-רקס לומד את הנתונים שנאספו במהלך הכמעט-נחיתה – הן מהאסטרואיד והן ממערכות הניווט וההיגוי האוטונומיות של החללית – כדי להתכונן לנחיתה ההיסטורית שמתוכננת ל-20 באוקטובר. ועד שזה יקרה, נאס"א פרסמה סרטון מרהיב המורכב מתמונות החזרה הגנרלית ב-11 באוגוסט.

תגיות:
  • אסטרואיד
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

תצפית פרסאידים בגן הוולקני

-

מרכז החלל הדרוזי בשיתוף קהילת הוריזון של סוכנות החלל הישראלית, מזמינים אתכם לתצפית והסבר על הפרסאידים יחד עם תצפית לכוכבי לכת והסבר על כיפת השמיים.

 

פרטים נוספים:

  • איפה: הזינו בווייז: פארק וולקני או חוות טורבינות
  • מתי: יום רביעי, 12.8.20, 19:30 - 21:30
  • שפות: עברית/ערבית
  • שאלות ומידע נוסף: 0525867190  | majdspace@gmail.com
Event Image
מטאור בשמיים. קרדיט: Navicore
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

תצפית פרסאידים בגן לאומי כוכב הירדן

-

מדי שנה חולף כדור הארץ במסלולו סביב השמש דרך שאריות אבק ובוץ, שהותיר אחריו שביט טמפל-טוטל. גרגרי אבק שהותיר השביט פוגעים באטמוספירה ונמשכים אל כדור הארץ. התוצאה עשויה להיות מרהיבה – ממטר מטאוריטים.  מקורו של קילוח המטאוריטים נראה סמוך לקבוצת פרסאוס ולכן מטאוריטים אלה נקראים פרסואידים.

 

המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת מזמין אתכם לתצפית מיוחדת בפרסואידים באזור חשוך בגן הלאומי כוכב הירדן.  נתכנס בשעה 19:45 כדי להתארגן עם אור אחרון ונוכל להנות מהשמים ההולכים ומתכסים בכוכבים. בשעה 20:00 נתחיל בדברי הסבר כלליים ולאחר מכן נערך לצפייה במטאוריטים.

 

פרטים נוספים:

  • איפה: כתבו בוויז -  גן לאומי כוכב הירדן.
  • מתי: יום שלישי, 11.8.2020, 19:45 עד 22:00
  • מה צריך להביא- 
    • מחצלת, מזרון או מרבד כדי לפרוש על הרצפה למשך התצפית
    • קפה או תה חם
    • מעיל רוח קל – נושבות בערב רוחות חזקות
    • נוזל דוחה יתושים.
    • משהו לאכול
    • אם יש לכם משקפות טובות או טלסקופים בגדלים שונים רצוי להביא וכך נוכל לראות גם גרמי שמים נוספים פרט לפרסואידים.
  • כמה זה עולה- יש לשלם בכניסה לגן הלאומי כוכב הירדן דמי כניסה של קבוצה:  19 ₪ למבוגר ו- 8 ₪ לילד עד גיל 18.
  • איך מגיעים- כתבו בוויז -  גן לאומי כוכב הירדן.
  • למי מתאים- לכל בני המשפחה
  • הרשמה: ההשתתפות במפגש מחייבת  הרשמה בקישור הזה. כדי שנוכל להיערך בהתאם. פרטים עדכניים יישלחו לנרשמים.
Event Image
מטר הפרסאידים
חינוך לחלל
arrow-left
מערכי שיעור והפעלה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print
arrow-left iconteacher

מלמעלה למטה: סיור לווייני בהרי געש

נושא
כדור הארץ
לוויינים ומשימות
תחום הלימוד
גיאוגרפיה
משך פעילות
90 דקות
קהל יעד
כיתה ח'
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
lesson Image
צילום לווייני של הר געש. קרדיט: NASA

באמצעות לוויינים סביבתיים ניתן לחקור את הרי הגעש השונים בכדור הארץ. תוכנת Google Earth מאפשרת לנו לשוטט בעולם באמצעות תמונות לוויין ולבצע מחקר וניטור לווייני מהכיתה.  

 

בפעילות זו נחלק  את התלמידים ל 3 קבוצות, כל קבוצה היא לוויין סביבתי אשר אוסף מידע על הרי געש שונים ביבשות שונות. במהלך הפעילות התלמידים יאספו מידע, יחקרו, ויבנו פרוייקט מחקרי וויזואלי באמצעות תוכנת Goolge Earth, בנושא הרי הגעש השונים באזור סריקתם.

 

פרטים נוספים:

  • למי: מותאם לתוכנית הלימודים בגיאוגרפיה- כיתה ח'. נושא מספר 3: תהליכים מחזוריים בכדור הארץ - פנימיים וחיצוניים בדגש על רעידות אדמה והתפרצויות געשיות.
  • זמן: 90 דקות
  • עזרים: לכל קבוצה מחשב עם אינטרנט, כרטיסיית משימה וכרטיסיית מאפייני לוויין והר געש.
קבצים מצורפים:
כרטיסיית מאפיינים
מערך פעילות להורדה
כרטיסיות משימה להורדה
מצגת למורה
פורסם בתאריך:
10.08.2020
אירועי חלל
whatsappשיתוף בוואטסאפ facebookשיתוף בפייסבוק twitterשיתוף בטוויטר copyהעתק קישור mailשיתוף במייל printלגרסת הדפסה
share
whatsapp facebook twitter copy mail print

קייטנת החלל המקוונת לילדים 2020 (עברית וערבית)

-

לקייטנת החלל 2021 לחצו כאן

 

*

החופש הגדול לוהט מתמיד, הקורונה עדיין איתנו, אז למה שלא תצטרפו אלינו לסיבוב בחלל עם קייטנת החלל המקוונת הראשונה בישראל?


בכל יום יועברו 4 פעילויות שונות באורך של כחצי שעה כל אחת והקייטנה תועבר בשידור חי בפלטפורמת יוטיוב. 


הפעילויות יועברו על ידי אנשי ונשות תעשיית החלל ומובילי ומובילות הארגונים (התכנית מפורסמת כאן).

 

קייטנת החלל המקוונת היא שיתוף פעולה של קהילת הוריזון - קהילת מובילי ומחנכי החלל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, עמותת SpaceIL וקרן רמון.

 

להלן לינקים ישירים לשידורים:
  1. לינק לפעילויות הקייטנה ביום ראשון
  2. לינק לפעילויות הקייטנה ביום שני
  3. לינק לפעילויות הקייטנה ביום שלישי
  4. לינק לפעילויות הקייטנה ביום רביעי
    • תצפית כוכבים מקונת והסבר על מטר המטאורים. 
  5. לינק לפעילויות הקייטנה ביום חמישי
וקייטנת החלל המקוונת גם לדוברי השפה הערבית!
مخيم الفضاء باللغة العربية!
نحن متشوقين/ات لعرض فعاليات المخيم ... انتم معزومين للمشاركة معنا لمدة خمسة أيام ممتعة

לינקים לימי השידור בערבית:
יום א' الأحد
יום ב' الإثنين
יום ג' الثلاثاء
יום ד' الاربعاء
יום ה' الخميس
 

פרטים נוספים:

  • מתי: בין התאריכים 9.8-13.8, ראשון-חמישי, בין השעות 9:45-12:00.
  • איפה: כל הפעילויות יועברו באופן מקוון באמצעות פלטפורמת יוטיוב. 
  • למי: הקייטנה חינמית ומיועדת לילדי כיתות ג'-ו'.
  • עלות: ההשתתפות בחינם.
  • לאתר הקייטנה: תוכנייה, חומרים ופעילויות


 

Event Image
קייטנת החלל המקוונת הראשונה בישראל. צילום אילוסטרציה: Ars Electronica / Robert Bauernhansl

כיצד ניתן להתאמן לקראת משימה במאדים באמצעות הדמיית מאדים כאן, בכדור הארץ?

109

ההתיישבות הראשונה במאדים נוסדה מזמן, בשנת 2000 – באי דבון. שם, בצפון קנדה, בנתה אגודת מאדים את הבסיס FMARS – ראשי תיבות של Flashline Mars Arctic Research Station. האתר נבחר בשל היובש והקור הקיצוני שלו, שדומים לתנאי הסביבה במאדים. מדי שנה בקיץ, צוות המונה שישה עד שבעה מתנדבים מגיע לאייש את התחנה, ושוהה בה כמה חודשים. חברי הצוות יוצאים ממבנה התחנה אך ורק בחליפות חלל (לא אמיתיות), מתקשרים עם "כדור הארץ" בעיכוב מלאכותי של 20 דקות (פרק הזמן הממוצע למעבר התקשורת בין כדור הארץ למאדים) ועורכים ניסויים מדעיים שונים במטרה ליצור גוף ידע שישמש את החוקרים והמתיישבים בכוכב הלכת האדום. כך, למשל, הצוותים ב-FMARS בוחנים שיטות למציאת מאגרי מים תת-קרקעיים באדמת הטרשים של דבון.

 

640px-FMARS_2009_panorama.jpg

ההתיישבות הראשונה: FMARS של אגודת מאדים בצפון קנדה. קרדיט: Brian Shiro
ההתיישבות הראשונה: FMARS של אגודת מאדים בצפון קנדה. קרדיט: Brian Shiro

 

אגודת מאדים מפעילה עוד בסיס הדמיית מאדים, בשם MDRS, ביוטה, ארצות הברית. הדמיות אחרות הן MARS-500 במוסקבה, שנועד לבדוק את העמידות הפסיכולוגית לתנאי הבדידות של משימה מאוישת למאדים, ו-HI-SEAS במאונה לואה שבהוואי.

 

dmars.jpg

הדמיית D-MARS במצפה רמון ב-2018. קרדיט: Dr. Günther Kletetschka and Prof. Oded Aharonson, D-MARS
הדמיית D-MARS במצפה רמון ב-2018. קרדיט: Dr. Günther Kletetschka and Prof. Oded Aharonson, D-MARS

 

ב-2018 נערכה הדמיית מאדים הראשונה בישראל, D-MARS, ראשי תיבות שלDesert Mars Analog Ramon Station, של סוכנות החלל הישראלית. שישה "רמונאוטים" אספו דוגמיות קרקע ומדדו את הקרינה הקוסמית במכתש רמון. עד כה נערכו כמה הדמיות מאדים בנגב, לרבות כאלה של בני נוער, במסגרת תוכניות חקר.

 

במהלך אוקטובר 2021 ישראל מארחת את הדמיית המאדים הבינלאומית AMADEE של פורום החלל האוסטרי וסוכנות החלל הישראלית. שישה אסטרונאוטים אנלוגיים ינסו לשרוד באקלים הצחיח ובסביבה המבודדת של מכתש רמון, ויבצעו מספר רב של מחקרים אקדמיים וניסויים בטכנולוגית חלל חדישה, בניסיון לשפר את סיכויי ההישרדות של משימה מאוישת עתידית למאדים.

 

ועם כל זאת, תהום ברוחב 50 מיליון ק"מ פעורה בין הדמיות מאדים במצפה רמון לבסיס במאדים עצמו. כל משימה מאוישת למאדים, קצרה כארוכה, למטרות מחקר או למטרות התיישבות, תהיה ההרפתקה הגדולה והמסוכנת ביותר של האנושות. במקרה של דלקת בתוספתן, איש הצוות מהדמיית מאדים בנגב יפונה לבית החולים סורוקה בבאר שבע, ואסטרונאוט אנלוגי מצוות הגיבוי יחליף אותו. במאדים לא יהיו צוותי גיבוי או צוותי רפואה. לא יהיה לאן להתפנות. האסטרונאוטים הראשונים יצטרכו להסתדר בכוחות עצמם, בבידוד שאין ולא הייתה לו מקבילה בכל כדור הארץ. 

8
הארצת מאדים: איך להפוך את הכוכב האדום לביתנו החדש
מערכת השמש
ישראל בחלל

האם אפשר להשתמש בגז פריאון כדי לחמם את מאדים?

110

 

perfume-4777464_1920.jpg

אז לקחת ספריי עם גז פריאון למדבריות מאדים ולהתחיל לרסס? קרדיט: pixabay
אז לקחת ספריי עם גז פריאון למדבריות מאדים ולהתחיל לרסס? קרדיט: pixabay

 

הצעה מעניינת שעשויה לסייע להפוך את מאדים לביתנו היא להשתמש בתרכובות כלורופלואורו-פחמן, הידועות בשמן המסחרי – גז פריאון. גז פריאון מורכב מאטום פחמן, שני אטומי כלור ושני אטומי פלואור. כאן בכדור הארץ היה הפריאון נפוץ בעיקר במקררים, מזגנים ותרסיסים – עד שנאסר השימוש בו ב-1987, בשל הפגיעה בשכבת האוזון. אבל במאדים הגז המזיק הזה יכול לחולל פלאים.

 

ג'יימס לאבלוק, בספרו The Greening of Mars ("הורקת מאדים", כלומר הפיכתו לירוק), ורוברט זוברין, מייסד אגודת מאדים, הציעו שניהם שימוש בגז פריאון כאמצעי לחימום מאדים לטווח ארוך. תרכובות כלורופלואורו-פחמן נחשבות גז חממה חזק בהרבה מפחמן דו-חמצני. לפי חישוב אחד, יידרשו לא יותר מ-170,000 טון פריאון מדי שנה כדי לחמם את מאדים ב-70 מעלות צלזיוס – לא רחוק מכמויות הפריאון שהאנושות ייצרה לפני 1992, שאז נכנס לתוקף פרוטוקול מונטריאול שאסר את השימוש בגז.

 

אפשרות אחת, אם כן, היא לחזור לייצר גז פריאון ולהפציץ את מאדים בטילי פריאון דחוס. זאת הייתה הצעתו של לאבלוק בספרו. אלא שפרויקט שינוע כזה יהיה יקר להפליא, יותר מפרויקט יישוב מאדים בבני אדם (כולל הציוד שבני אדם זקוקים לו).

 

אפשרות ריאלית יותר היא לייצר פריאון במאדים, לפי הצעתו של זוברין. למרבה המזל, הרכיבים כולם שם: יסוד הפלואור נפוץ מאוד במאדים (32 חלקיקים למיליון לעומת 19.4 חלקיקים למיליון בכדור הארץ), וניתן יהיה לכרות אותו מהמינרל פלואוריט, הקרוי על שמו. גם לכלור אין מה לדאוג – גם הוא נמצא בשפע במאדים. והפחמן מהווה את רוב האטמוספירה הדלילה של כוכב הלכת.

 

640px-Terraforming_of_Mars.jpg

הדמיה של מתיישב מאדימי על רקע תחנת כוח ויישוב ראשוני. קרדיט: D Mitriy
הדמיה של מתיישב מאדימי על רקע תחנת כוח ויישוב ראשוני. קרדיט: D Mitriy

 

כמובן, ייצור של גז פריאון במאדים ברמה שתתקרב לשיא ייצור הפריאון בכדור הארץ תצריך תשתית חומרית שלא תעמוד לרשות המתיישבים הראשונים: תחנות כוח, כוח אדם, מפעלים, כבישים. 

 

נראה שלפחות בעתיד הנראה לעין, לאנושות חסרה הטכנולוגיה ובמאדים חסרים המשאבים כדי לחולל הארצה שלמה של כוכב הלכת האדום. כמובן, אין פירושו של דבר שלא ניתן לחיות במאדים. תחנת החלל הבינלאומית מיושבת ברציפות מאז שנת 2000, והיא מסתובבת סביב כדור הארץ בוואקום הקפוא של החלל. הדורות הראשונים של המתיישבים במאדים פשוט יצטרכו להסתמך על טכנולוגיה להישרדותם.

 

לשם כך נערכות הדמיות מאדים ברחבי העולם – ובאוקטובר 2020 תיערך הדמיית מאדים בינלאומית גם בישראל.

7
הארצת מאדים: איך להפוך את הכוכב האדום לביתנו החדש

האם למאדים הייתה פעם אטמוספירה והאם ייתכן שתהיה לו בעתיד?

111

 

oldmars.jpg

האם כך נראה מאדים העתיק? הדמיה: NASA Goddard
האם כך נראה מאדים העתיק? הדמיה: NASA Goddard

 

לפני ארבעה וחצי מיליארד שנה, זמן קצר לאחר שנוצר, מאדים היה ככל הנראה כוכב לכת חמים ומימי בעל אטמוספירה עבה בהרבה מזו שיש לו כיום. אלא שמאדים מסיבי פחות מהארץ, ורחוק יותר מהשמש. אחרי תקופה של כחצי מיליארד שנה, ליבת כוכב הלכת התקררה והמתכות בגלעין הפכו מנוזל למוצק. התוצאה הייתה הרת אסון למאדים. 

 

השדה המגנטי שנוצר מאפקט הדינמו של המתכות בליבת כדור הארץ הודף את הרוח הסולארית המסוכנת של השמש, ומסייע לשמור על האטמוספירה שלנו. במאדים, לאחר שהמתכות בליבה שלו התמצקו, השדה המגנטי נעלם וכוכב הלכת נותר חסר הגנה מול הרוח הסולארית. חלקיקי השמש המהירים החלו להעיף גזים מהאטמוספירה העליונה לחלל, בהם גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ואדי מים. כעבור מיליארד שנה הפך מאדים לעולם יבש וקר. לפי נתונים שהתקבלו מהמקפת MAVEN של נאס"א, מאדים עדיין "מדמם" כ-100 גרם של חלקיקים מהאטמוספירה מדי שנה.

 

הדמיה של נאס"א המראה את מאדים הקדום, הנעים והרטוב:

 

 

את מה שאבד אין להשיב. אם לא מביאים בחשבון מרבצים של פחמן דו-חמצני ומי קרח שאולי מסתתרים עמוק מתחת לפני השטח, למאדים היום פשוט אין מספיק גזי חממה כדי לעבות את האטמוספירה ולחמם את העולם באופן משמעותי.

 

אילו היינו רוצים ליישב את מאדים, האם היינו יכולים לייבא אליו גזי חממה? אפשרות אחת שהוצעה בעבר היא לייבא אליו מתאן מהאטמוספירה של טיטאן, ירחו של שבתאי, או אמוניה מאחד מכוכבי הלכת הננסיים. מתאן ואמוניה הם גזי חממה מצוינים, אבל הם גם גזים קלים מאוד. אפילו אם נצליח לייבא אותם בכמויות הנדרשות כדי לעבות ולחמם את האוויר המאדימי, הם צפויים להתנדף לחלל בקצב מהיר עוד יותר מהפחמן הדו-חמצני שמילא את האטמוספירה העתיקה של מאדים. למעשה, אפילו אם נצליח לחולל שדה מגנטי מלאכותי למאדים (וגם לכך יש כמה תוכניות מגירה), גז כמו מתאן מתפרק באופן טבעי באור השמש כעבור שנים אחדות, ואילו האמוניה תתפרק כעבור שעות אחדות.

 

אבל מה לגבי גזים מלאכותיים?

6
הארצת מאדים: איך להפוך את הכוכב האדום לביתנו החדש

האם יש מספיק גזי חממה במאדים כדי לחולל הארצה?

112

643px-Mars_atmosphere.jpg

אטמופירת מאדים כפי שהיא היום לא מסוגלת לשמור על אנרגיית השמש באפקט החממה, כפי שקורה בכדור הארץ. קרדיט: NASA
אטמופירת מאדים כפי שהיא היום לא מסוגלת לשמור על אנרגיית השמש באפקט החממה, כפי שקורה בכדור הארץ. קרדיט: NASA

 

הארצת מאדים היא תהליך היפותטי של הנדסת אקלים בקנה מידה החורג מכל פרויקט אחר בהיסטוריה של האנושות. לשם השוואה, כל הפעילות התעשייתית האנושית מאז המאה ה-19 חיממה את הארץ במעלה וחצי בממוצע – והרי כאן הכוונה לחמם את מאדים בכ-70 מעלות. לקבוצה של מתיישבים במאדים יידרשו עידן ועידנים כדי לשחרר את כל גזי החממה הכלואים בכל הסלעים בכוכב הלכת. פתרונות מהירים יותר להארצת מאדים הם הפצצת הקטבים בנשק גרעיני (כפי שהציע, למשל, אילון מאסק) והצבת מראות בחלל, מעל הקטבים, שימקדו את אור השמש ויאדו את הקרח.

 

אבל אפילו אם נתעלם מהשאלה הטכנית, נשארת השאלה העקרונית: האם יש מספיק גזי חממה בכוכב הלכת מאדים כדי לעבות ולחמם את האטמוספירה שלו?

 

6_MAVEN_Infographic_Digital_FINAL_web.jpg

כל משאבי הפחמן הדו-חמצני והמים האצורים במאדים. שילוב כל המשאבים יביא לכל היותר ל-7% מהלחץ האטמוספרי של כדור הארץ. קרדיט: NASA Goddard Space Flight Center
כל משאבי הפחמן הדו-חמצני והמים האצורים במאדים. שילוב כל המשאבים יביא לכל היותר ל-7% מהלחץ האטמוספרי של כדור הארץ. קרדיט: NASA Goddard Space Flight Center

 

לפי מחקר שנערך בראשות ברוס ג'ייקוסקי מאוניברסיטת בולדר, קולורדו, במימון נאס"א, התשובה שלילית. ג'ייקוסקי וצוותו אספו נתונים ממקפות נאס"א השונות שמיפו את פני השטח של מאדים, ומצאו כי גם אם נמצא דרך לשחרר לאטמוספירה כל מולקולה של פחמן דו-חמצני ומים מהקטבים, מהסלעים ומפני השטח, נצליח לכל היותר לעבות את האטמוספירה של כוכב הלכת האדום ללחץ אטמוספירי של כ-7% מזה של כדור הארץ. לשם השוואה, על פסגת האוורסט הלחץ האטמוספירי הוא כ-30% מהלחץ האטמוספירי בגובה פני הים – וגם על האוורסט בני אדם מתקשים לנשום.

 

באשר לטמפרטורה, גם אילו יכולנו פשוט "להלביש" את כל האטמוספירה של כדור הארץ על מאדים, הוא היה מתחמם רק לטמפרטורה ממוצעת של 40 מעלות מתחת לאפס. כי כאמור, המרחק בין מאדים לשמש הוא פי אחד וחצי מהמרחק בין כדור הארץ לשמש. 

 

אבל חוקרים משערים שפעם, בעבר הרחוק, הייתה למאדים אטמוספירה. אז איך נראה מאדים לפני 4.5 מיליארד שנה ומה קרה לו שהוא פשט מעליו את האטמוספירה שלו? 

5
הארצת מאדים: איך להפוך את הכוכב האדום לביתנו החדש

Pagination

  • ‹‹ First page
  • ‹ Previous page
  • …
  • 162
  • 163
  • 164
  • 165
  • 166
  • 167
  • 168
  • …
  • › Next page
  • ›› Last page

הירשמו לקבלת עדכונים

מילוי הטופס ושליחתו מהווים אישור לקבלת דיוורים

לחדשות, עדכונים וטריוויית חלל

כנסו לעמוד הפייסבוק

Facebook

לעדכונים ותמונות

כנסו לאינסטגרם

Instagram
logo hebrew
  • חלל פופולארי
    • אילן רמון
    • מערכת השמש
    • כדור הארץ
    • הירח
    • מאדים
    • מהירות האור
  • חלל פופולארי
    • ליקוי ירח
    • מטר הפרסאידים
    • שבוע החלל הישראלי
    • שבוע החלל העולמי
    • החללית בראשית 2
    • לילות יורי
  • כלים שימושיים
    • יצירת קשר
    • מכרזים וקולות קוראים
    • יומן שמיים
    • נגישות לבעלי מוגבלויות
    • תעשיית החלל הישראלית