כל ישראלי שמשתמש בגוגל-Map או גוגל-Earth מכיר את הבעיה: בעוד שערים כמו ניו יורק ופריז מוצגות לפרטי פרטים, עד כדי צבע המכונית שחונה בשאנז אליזה, התמונות מירושלים ותל אביב מטושטשות להפליא והבניינים מפוקסלים. הסיבה לכך היא חוק אמריקני מ-1997 בשם תיקון קייל-בינגמן, שאוסר על מכירה של תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה של ישראל ושל השטחים שישראל מחזיקה. כעת, אחרי שני עשורים, ארה"ב צפויה לשנות את המדיניות ולהתיר ללווייני תצפית מסחריים למכור תמונות ברזולוציה גבוהה של ישראל – משני מטרים היום ל-0.4 מטרים.

מדינה מפוקסלת

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שזכתה ל"חסינות" מפני תמונות לוויין מדויקות. תיקון קייל-בינגמן, על שם הסנטורים ג'ון קייל וג'ף בינגמן, הוא תיקון לחוק לתקציב הביטחון הפדרלי, שאושר ב-1996 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן. התיקון קובע כי הממשל האמריקני לא יעניק רישיון לחברה מסחרית שמצלמת או מפיצה תמונות לוויין של ישראל ברזולוציה גבוהה מזו הזמינה מחברות לווייני תצפית מחוץ לארה"ב. מאז 1998, מינהל האטמוספרה והאוקיינוסים הלאומי (NOAA), שאחראי בין היתר על הנפקת הרישיונות, פירש את החוק כאוסר על צילום או הפצת תמונות לוויין של ישראל ברזולוציה גבוהה מ-2 מטרים, במובן שכל פיקסל בתמונה מייצג שני מ"ר על פני השטח.

מטרת תיקון קייל-בינגמן הייתה למנוע שימוש של מדינות יריבות וקבוצות טרור בלוויינים המסחריים כלווייני ריגול אחר ישראל, אלא שעלייתן של חברות לוויינים מסחריות מחוץ לארה"ב, שאינן כפופות לחוק ולרישיונות האמריקניים, משנה את התמונה.

kikar_hamedina.jpg

 

coloseum_small.jpg

 

לפי נייר עמדה שפרסמה NOAA, יש מספר הולך וגובר של לווייני תצפית מסחריים לא-אמריקניים שמציעים כבר היום תמונות של ישראל ברזולוציה גבוהה מ-2 מטרים – כך שאין עוד טעם להגביל חברות מסחריות אמריקניות, כמו Google Earth. לפי אתר חדשות החלל SpaceNews, מדובר ב-12 חברות מ-8 מדינות זרות (כלומר מחוץ לארה"ב) המסוגלות לצלם ברזולוציה גבוהה, וכן 13 מדינות זרות המפעילות יחד לווייני תצפית. בימים אלה מפותחות 20 מערכות לוויין נוספות ב-12 מדינות.

 

עם זאת, ב-NOAA לא מצאו חברות זרות שמסוגלות לצלם ברזולוציה גבוהה מ-0.4 מטרים – ומכאן ההגדרה החדשה של הטשטוש הנדרש ממפעילים בארה"ב. יצוין כי בשנים האחרונות, חברות אמריקניות כמו DigitalGlobe מוכרות תמונות לוויין ברזולוציה של 0.3 מטרים. NOAA צפויה לפרסם את המלצותיה היום (שלישי, 21 ביולי).

 

מהפכה בשימוש בתמונות לוויין בישראל?

אם תעודכן הפרשנות לתיקון קייל-בינגמן, צפויה מהפכה של ממש בשימוש בלווייני תצפית מסחריים בישראל. לצד החשש מפני צילום מתקנים ביטחוניים על ידי גורמים עוינים, העלאת הרזולוציה ל-0.4 מטרים פירושה, בין השאר, שירותי Google Earth ו-Google Maps טובים יותר, סקרים סביבתיים לחקלאים ולחברות מחצבים כמו הנתונים שמספק לוויין הסביבה הישראלי-צרפתי ונוס, מחקרים ארכיאולוגיים מבוססי-לוויין, תצפיות לוויין של חברות חקירות ועוד יישומים רבים.

במסגרת ביקור שר החוץ ההונגרי בישראל, פטר סיירטו (Szijjártó) נחתמה היום (שני, 20.7) הצהרת כוונות לקידום שת"פ לחקר החלל לצרכי שלום. בהצהרה נכתב כי שתי המדינות יקדמו בעתיד הקרוב הסכם בילטרלי לשיתוף פעולה בתחומי חקר ושימוש בחלל החיצון לצרכי שלום. 

בין הנושאים שבהם ניתן יהיה לשתף פעולה: לוויינים, מחקרים משותפים בתחומי תצפיות כדה"א, משימות חלל ושיטות לחקר החלל כגון רובוטיקה, רכבי חלל, שיטות אופטיות, טכנולוגיות חלל ועוד. 

בין המדינות קיים הסכם מסגרת בתחום החינוך, התרבות והמדע מאז שנת 1991 וההצהרה לשיתוף פעולה שנחתמה היום, באה מתוך רצון של הצדדים להדק ולחזק את שיתוף הפעולה ביניהן. מטרת ההצהרה היא לספק תשתית לשיתוף פעולה בין המדינות וממנה יגזרו בהמשך גם הסכמים לשיתוף פעולה בתוכניות ספציפיות שעליהן יחליטו הצדדים.

שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי אמר כי "תעשיית החלל הישראלית, שזכתה למוניטין בינלאומי, היא נכס אסטרטגי. שיתופי פעולה, כמו זה שנחתם עם הונגריה, מביאים עימם הזדמנויות להעמקת היחסים שלנו עם מדינות העולם וליצירת הזדמנויות כלכליות משמעותיות, במיוחד לאור פריחתה של תעשיית החלל האזרחית. דווקא עכשיו, בעת משבר, נכון להשקיע בפיתוח התעשיות שבהן לישראל יתרון יחסי ושביכולתן לייצר מנופים כלכליים ומנועי צמיחה". 

אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, הוסיף כי "סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה רואה בשיתוף הפעולה עם מדינות המקדמות חלל, הזדמנות מצוינת לאקדמיה ולתעשייה הישראלית. כבר היום יש בישראל טכנולוגיות מתקדמות מאד בתחום ושיתוף פעולה בינלאומי כזה יתרום לשתי המדינות. החתימה היום היא דוגמא נוספת לחשיבותה המיוחדת של הונגריה כידידה של מדינת ישראל".

משימת "תקווה" (אל-אמל) של איחוד האמירויות הערביות יוצאת לדרך: באחת בלילה (שעון ישראל) שבין ראשון לשני (20.7), גשושית המחקר הערבית שוגרה למאדים ממרכז החלל טנגשימה שביפן על גבי משגר H-2A של תעשיות מיצובישי. הגשושית הופרדה מן המשגר בהצלחה כשעה לאחר השיגור ובכך החלה את מסעה בן השבעה חודשים לכוכב האדום.

לאחר מספר דחיות בעקבות תנאי מזג אוויר לא הולמים, סוכנות החלל של איחוד האמירויות היא עתה השישית בעולם ששיגרה משימה למאדים, אחרי בריה"מ, ארה"ב (NASA), אירופה (ESA) והודו. הגשושית "תקווה" עתידה להיכנס למסלול סביב כוכב הלכת ב-2021 ולחקור את האטמוספרה שלו. 

2021 היא גם השנה שבה איחוד האמירויות תציין 50 שנה לעצמאותה ושחרורה מהשלטון הבריטי. עיתוי זה אינו מקרה. משימת "תקווה", בה הושקעו 200 מיליון דולר, מהווה עבור איחוד האמירויות אבן דרך למודל כלכלי חדש, עם דגש חזק יותר על תחומי מדע וטכנולוגיה, בשאיפה להפחית את התלות במשאבי הנפט המדלדלים. 

זו הסיבה המרכזית שבאיחוד האמירויות לא קנו את המקפת, אלא התעקשו לבנות את כל מערכות החללית במדינה. זהו ללא ספק מהלך נועז אך גם כזה שנועד להכשיר את הדור הצעיר למקצועות המדע, ההנדסה והטכנולוגיה. בעזרתן של סוכנויות החלל האמריקנית והיפנית, יחד עם כמה אוניברסיטאות בארה"ב, מרכז החלל מוחמד בין ראשיד בדובאי הצליח להעמיד את החללית על כן השיגור שבמרכז החלל טנגשימה בזמן שיא של חמש שנים.

צפו בשיגור המלא של שיגור "תקווה":

תקווה לעידן חדש

הגשושית הערבית הראשונה למאדים היא למעשה המשימה הערבית הראשונה לחלל העמוק בכלל. זוהי למעשה מקפת מחקר, חללית שתקיף את מאדים ובמשך שנתיים שלמות תמפה את קשרי הגומלין בין האטמוספירה לבין הרוח הסולארית ואירועי מזג אוויר על הקרקע, כמו סופות חול. על ידי מדידת בריחת המימן והחמצן היום, באיחוד הנסיכויות מקווים לשפוך אור חדש על התנאים ששררו במאדים הקדום ועל הסיבות לאובדן האטמוספרה של מאדים. בסוכנות החלל של המדינה (UAESA) מתכוונים לשתף את ממצאיהם בזמן אמת עם כ-200 מכוני מחקר ברחבי העולם, לרבות נאס"א.

עיתוי שיגור החללית הערבית סונכרן עם התקרבותו של מאדים אלינו. מדי 26 חודשים נפתח חלון הזדמנויות של כשלושה שבועות, שבו מסלולי כוכבי הלכת מביא את כדור הארץ ומאדים לקראת קרבה מקסימלית. זו הסיבה שאיחוד האמירויות אינה היחידה שמשגרת בתקופה זו משימה לכוכב האדום. ביום חמישי, 23.7, סין צפויה לשגר אף היא את משימת טאינוון-1 (Tainwen-1), על מנת לחקור את הגיאולוגיה של כוכב הלכת, ואילו נאס"א תשגר את רכב המאדים החדש, מארס-2020, ב-30 ביולי. המשימה האמריקאית תכלול גם מסוק זעיר, כלי התעופה הראשון בהיסטוריה שיעוף בשמי כוכב לכת אחר. 

כוכב מסוג ננס לבן התפוצץ בסופרנובה חלקית, העיף את עצמו ממסלול וכעת הוא טס ברחבי הגלקסיה – כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת וורוויק שמתפרסם היום ב-Monthly Notices of the Royal Astronomical Society. המחקר החדש מעלה את האפשרות שיש ביקום "ניצולי סופרנובה" רבים, שעד כה לא התגלו.

פיצוץ תרמו-גרעיני – שנעצר

ננס לבן הוא השלב האחרון במחזור החיים של כוכבים בעלי מסה בינונית. השמש שלנו תהפוך בערוב ימיה לננס לבן, אחרי שתתנפח לכדי ענק אדום שיגיע עד לשולי כדור הארץ. השכבות החיצוניות האלה יהפכו לערפילית פלנטרית, ואולי מתוכן ייוולדו יום אחד כוכבים חדשים, ואילו הליבה תהפוך לננס לבן. ננסים לבנים הם מהגופים הדחוסים ביותר ביקום – שניים רק לכוכבי הנויטרונים ולחורים שחורים. רוב הננסים הלבנים הידועים למדע הם במסה של כמחצית מהשמש שלנו, אבל עם רדיוס של כאחוז-שניים בלבד מרדיוס השמש – כלומר בערך כמו רדיוס כדור הארץ.

בדרך כלל, לננסים לבנים יש אטמוספרות המורכבות אך ורק ממימן או מהליום, עם שיירי פחמן או חמצן שמבעבעים מדי פעם מפנים הננס. אלא שהננס הלבן SDSS J1240+6710, שהתגלה ב-2015, אינו מכיל לא מימן ולא הליום, אלא הוא מורכב מתערובת מוזרה של חמצן, ניאון, מגנזיום וצורן (סיליקון).

באמצעות טלסקופ החלל האבל, החוקרים מאוניברסיטת וורוויק זיהו גם כמויות משמעותיות של פחמן, נתרן ואלומיניום בפני הכוכב – יסודות שנוצרים בשלבים הראשונים של סופרנובה. עם זאת, לכוכב אין את מה שנקרא "קבוצת הברזל" של יסודות – ברזל, ניקל, כרום ומנגן – יסודות כבדים יותר שנוצרים מהיסודות הקלים במהלך הפיצוץ התרמו-גרעיני של סופרנובות. היעדרם של יסודות אלה מצביע על כך שהננס הלבן SDSS J1240+6710 עבר סופרנובה חלקית לפני שההתכה הגרעינית פסקה.

האסטרונומים הצליחו גם למדוד את מהירות הננס הלבן, ומצאו כי הוא עף במהירות מסחררת של 900,000 קמ"ש ביחס למרכז הגלקסיה. לכוכב יש גם מסה נמוכה להפתיע ביחס לננס לבן – רק כ-40% ממסת השמש שלנו. אובדן המסה מעיד על פיצוץ סופרנובה חלקי, שהעיף כמחצית מחומר הננס הלבן לחלל, ויחד עם החומר העיף גם את הכוכב עצמו.

להערכת המדענים, פיצוץ הסופרנובה שיבש את מסלולו של הננס הלבן. עד אז, הננס היה חלק ממערכת כוכבים כפולה: שני כוכבים שמקיפים מרכז מסה משותף. הפיצוץ העיף את שני השותפים לשעבר לשני כיוונים נגדיים בגלקסיה.

סופרנובה חדשה?

ככלל, סופרנובות מסוג פיצוצים תרמו-גרעיניים עשויות לקרות כאשר ננס לבן סופח אליו חומר מכוכב שכן, או כאשר שני ננסים לבנים מתנגשים. המסה שמתווספת מומרת לחום ומתחילה להתיך יחד יסודות כבדים יותר ויותר. אך מאחר שאין איזון בין התגובות הגרעיניות בליבה לכוח הכבידה של הננס הלבן, הוא מתפוצץ באנרגיה אדירה ושופך את תוכנו היקר לחלל, המורכב מיסודות כבדים כמו מתכות נדירות.

אך מה קורה כאשר תהליך התכת היסודות הכבדים מברזל נעצר מבלי להמשיך ולהתיך יסודות כבדים יותר? היסודות שנצפו בננס הלבן בו צפו החוקרים היו כבדים דיים כדי להסיק שהתרחשה סופרנובה, אך היעדרם של ניקל והיסודות הכבדים ממנו מעיד ככל הנראה על סופרנובה מסוג חדש – סופרנובה חלקית: מקורה אמנם בננס הלבן SDSSJ1240+6710 אך כיוון שלא הושלמה, היא הטיסה אותו במהירות אדירה הלאה ממקור הפיצוץ.

SN1994D (1).jpg

 

בימים אלו צוות המדענים, כמו צוותי אסטרונומים אחרים מרחבי העולם, מחפשים ניצולים נוספים בגלקסיית שביל החלב, במטרה לנתח את הרכבם ואת מהירותם – ובתקווה להסיק מכך מהו סוג הסופרנובה ש"מייצר" ננסים לבנים עם מסה מעטה (באופן יחסי, כמובן) שעברו שריפת פחמן ליסודות כבדים יותר. לפי הערכות, המפתח לתעלומה נמצא דווקא במסלולים המקוריים של אותם כוכבים, דהיינו בעובדה שהם ינקו קודם לכן חומר מהכוכבים שעמם נמצאו במערכת הבינארית. לפי הערכת החוקרים מאוניברסיטת וורוויק, יכול להיות שבנסיבות מסוימות, הקרבה הכבידתית לכוכב אחר שיוצרת סופרנובות תרמו-גרעיניות גם משבשת את הפיצוץ – והופכת את הסופרנובה לכן שיגור.

 

 

כוכב שביט החל להופיע בשמי הבוקר המוקדמים – תופעה נדירה המספקת מחזה מרהיב לאסטרונומים חובבים ברחבי העולם. השביט הוא אחד הבהירים שנצפו בשמי כדור הארץ מזה עשורים, ובימים אלה הוא בהיר מספיק כדי לראותו ללא עזרים אופטיים כמו טלסקופ או משקפת שדה. למעשה אפשר אפילו לצפות בזנב השביט המפורסם.

תופעת זנב השביט תועדה כבר באינספור צילומים ועבודות אמנות היסטוריות. הוא נוצר כתוצאה מחום השמש הממיס שכבות קרח וגורם להם ולאבק הכלוא בהם להתפרק, ובתוך כך להשאיר שובל ארוך. 

Comet_on_3_February_2015_NavCam (1).jpg

 

כוכב השביט NEOWISE, שנקרא על שם טלסקופ החלל שגילה אותו ב-27 במארס השנה, סובב סביב השמש כבר יותר מ-3,000 שנה. ב-3 ביולי השביט חלף במרחק של 44 מיליון ק"מ מהשמש (קרוב יותר ממסלולו של כוכב חמה). הקרבה לשמש אידתה את הקרח בשביט – והתוצאה היא שני זנבות גדולים ובהירים שיוצאים מהשביט והופכים אותו לאחד העצמים הבהירים בשמיים. 
 

כוכב שביט בשמי ישראל

בימים האחרונים אסטרונומים חובבים וצלמים מרחבי העולם כבר לכדו את כוכב השביט בתמונות עוצרות נשימה. עד ה-14 ביולי, NEOWISE יפציע בשמי הבוקר בישראל, כשעה ו-50 לפני הזריחה, דהיינו בסביבות השעה ארבע לפנות בוקר לשעון ישראל, כשהשמיים כבר מתחילים להתבהר. מאחר שהוא קרוב מאוד לשמש, השביט יופיע סמוך מאוד לקו האופק – בגובה של כ-3 מעלות בלבד בכיוון צפון-מזרח. כדי למצוא אותו יש להתמקם בשטח חשוך ופתוח ככל האפשר, עם אופק נמוך לכיוון צפון-מזרח. משקפת שדה פשוטה תעזור להבחין בין חלקי השביט השונים, כמו ההילה והגרעין.

 

Comet_NEOWISE_over_Odessa,_Ukraine_01 (1).jpg

 

Comet_C2020_F3_(NEOWISE)_over_Klis_fortress,_Croatia.jpg

 

החל מה-14 ביולי, הזמן הטוב ביותר לצפות בשביט יהיה דווקא בשעות הערב המוקדמות. יהיה פשוט יותר "לתפוס" את NEOWISE אחרי תאריך זה, אבל לשם כך יהיה לצאת לאזור ללא זיהום אור. כשעה אחרי השקיעה, כלומר קצת לפני השעה תשע בערב לשעון ישראל, יש לחפש את השביט נמוך מאוד מעל קו האופק הצפון-מערבי.

 

בכל יום אחרי ה-14 ביולי, כוכב השביט יטפס מעלה-מעלה ברקיע. מצד אחד, השביט מתקרב לכדור הארץ – ויגיע לנקודה הקרובה ביותר שלו אלינו, כ-100 מיליון ק"מ, ב-23 ביולי. אלא שבמקביל, NEOWISE מתרחק מהשמש ולכן הופך פחות ופחות בהיר – ויידרשו משקפת שדה או טלסקופ כדי לצפות בו.

 

צפו בכוכב השביט כפי שצולם מהחלל על ידי תחנת החלל הבינלאומית (דרך ערוץ היוטיוב: VideoFromSpace של האתר space.com):

 

Augsburger_Wunderzeichenbuch,_Folio_65.jpg

 

התעשייה האווירית שיגרה ביום שני לפנות בוקר את לוויין התצפית אופק 16. הלוויין שוגר בהצלחה לחלל באמצעות משגר הלוויינים הישראלי, שביט, מבסיס פלמחים. 

סדרת לווייני אופק היא לווייני חישה מרחוק המשמשת את מערכת הביטחון. אופק 1 שוגר ב-1988 והיה הלוויין הישראלי הראשון, שהכניס למעשה את ישראל ל"מועדון החלל", קבוצת המדינות המצומצמת בעלות יכולת עצמאית לבניית ושיגור לוויינים. אופק 16 הוא לוויין תצפית אלקטרואופטי בעל יכולות מתקדמות. 

התעשייה האווירית שיגרה הלילה (שני) את לוויין התצפית "אופק 16" לחלל. לפי הודעה התעשייה האווירית, הלוויין שוגר בהצלחה בשעה 4:00 לפנות בוקר באמצעות משגר לוויינים מסוג "שביט" משדה ניסויים במרכז הארץ. עוד נמסר כי מדובר בלוויין תצפית אלקטרואופטי בעל יכולות מתקדמות. עם כניסתו למסלול סביב כדור הארץ, יעבור הלוויין סדרת בדיקות שיוודאו את תקינותו ואת רמת ביצועיו.עם כניסתו למסלול סביב כדור הארץ, יעבור הלוויין סדרת בדיקות המיועדות לאימות תקינותו ורמת ביצועיו. אם הכל יילך כשורה וללא תקלות, הלוויין ישדר לישראל תמונות ראשונות תוך מספר ימים. 

צפו בשיגור הלוויין אופק 16:

צילום: התעשייה האווירית/מפא"ת

קראו עוד:

• אופק: סדרת לוויינים ישראלית
• מדוע משגרים טילים לחלל בדרך כלל לכיוון מזרח, ולמה ישראל משגרת דווקא לכיוון ההפוך?
• שביט, משגר הלוויינים הישראלי
• לעבוד בתעשיית החלל: המדריך למעוניינים להשתלב בתחום