חברת רוקט לב תממן ותשגר גשושית שתחפש חיים בענני נוגה – כבר ב-2023

מהפכת החלל החדש מתחילה לחקור את מערכת השמש
שתף: 
  • eso2015a.jpg

    הדמיית אמן של הגשושית הפרטית מתקרבת לנוגה. קרדיט: רוקט לב

חברת רוקט לב (Rocket Lab) הניו זילנדית-אמריקנית הודיעה כי בכוונתה לממן ולשגר משימה אסטרוביולוגית, שתדגום את האטמוספרה של נוגה ותחפש מיקרואורגניזמים שאולי חיים בקצות העננים. בהנחה שהמשימה אכן תשוגר במאי 2023, הגשושית תיפול לנוגה כבר באוקטובר שנה הבאה – שנים לפני משימות וריטס ודה וינצ'י+ של נאס"א ו-EnVision של סוכנות החלל האירופית, שלא צפויות להמריא לפני סוף העשור.

 

יש חיים בענני נוגה?

הסיבה ל"מרוץ לנוגה" היא מאמר שפורסם ב-2020 בכתב העת נייצ'ר והציג ראיות לקיומו גז פוספין באטמוספרה של נוגה. כאן בכדור הארץ, גז פוספין נוצר על ידי חיים מיקרוביולוגיים או מיוצר באופן תעשייתי – ולדברי החוקרים אין לקיומו הסבר אחר גם בנוגה. מאז הפרסום, חוקרים רבים ערערו על ממצאי המאמר.

 

 

לכאורה, נוגה הוא המקום האחרון לחפש בו חיים. בגלל אפקט חממה בלתי נשלט, הטמפרטורה על פני השטח של נוגה עומדת – כמעט ללא שינוי – על 462 מעלות צלזיוס, חם מספיק כדי להתיך עופרת. עם זאת, בשנים האחרונות מצטברות ראיות לכך שנוגה היה עד לא מזמן (במונחים קוסמיים, כמובן) כוכב לכת דומה לכדור הארץ, עם טמפרטורות נוחות ואוקיינוסים רחבים. למעשה, המקום הדומה ביותר לכדור הארץ היום הוא ענני נוגה: בגובה של בין 48 ל-60 ק"מ מפני השטח, הטמפרטורה הממוצעת עומדת על 30 מעלות והלחץ האטמוספרי כמעט זהה לזה של עולמנו.

 

 

כבר לפני 100 שנה, כשאסטרונומים בכדור הארץ צילמו לראשונה את נוגה בעל-סגול, הם גילו להפתעתם גופיפים כהים קטנים, שמפוזרים על פני האטמוספרה וסופגים את רוב הקרינה העל-סגולה מהשמש. ב-1963 הציע האסטרונום הנודע קרל סייגן כי אותם "סופגים בלתי-ידועים" בקצות העננים של נוגה עשויים להיות חיים פשוטים, הדומים למיקרואורגניזמים החיים בעננים של כדור הארץ.

 

עם זאת, אם ישנם מיקרואורגניזמים בעננים של נוגה, הם בוודאי שונים מאוד מהחיים המוכרים לנו. כאן בכדור בארץ, מדענים מכירים חיידקים שמסוגלים להתמודד עם 5% חומצה בסביבתם – ואילו ענני נוגה הם חומצתיים כמעט לחלוטין. 

 

 

יתרה מכך, אם אכן ישנו פוספין באטמוספרה של נוגה, ואם אכן מקור הפוספין הוא באותם "סופגים בלתי-ידועים" האחראים לשינויים בספיגת הקרינה העל-סגולה של האטמוספרה, הם מתרבים ומתדלדלים במהירות – בדומה לפריחה של מיקרו-אצות בגופי מים בכדור הארץ. כך נמצא כי האלבדו, או מידת החזר האור של נוגה, נחתך בחצי והכפיל את עצמו בין השנים 2006 ו-2017 – בדיוק באורכי הגל שנספגים על ידי הגופיפים הזעירים באטמוספרה. 

 

סימני השאלה הרבים והמתרבים הללו החזירו את נוגה למרכז תשומת הלב של קהילת האסטרונומים. קצת קשה להאמין, אבל נכון לכתיבת שורות אלו ישנה משימה פעילה אחת בלבד בנוגה, המקפת היפנית אקאצוקי – בהשוואה לשמונה מקפות, חמישה רוברים, נחתת ומסוק שחוקרים בימים אלה את מאדים.


 

 

משימות קטנות, זולות וחכמות

חברת רוקט לב, מחלוצות מהפכת החלל החדש, נחשבת למעין "מיני ספייס אקס". מיני – כי החברה מתמחה בשיגור לוויינים מסחריים קטנים על גבי משגר האלקטרון הזעיר שלה. ב-28 ביוני החברה שיגרה את משימת קפסטון של נאס"א לירח על גבי האלקטרון – המשימה הראשונה שלה לחלל העמוק.

 

כעת, ברוקט לב הודיעו כי יבנו, יממנו וישגרו משימה אסטרוביולוגית עצמאית לחלוטין לנוגה. לא מדובר בהכרזה בלבד: ברוקט לב חברו למדענים פלנטריים בכירים – לרבות שרה זיגר, שעבדה בין היתר על טלסקופ החלל TESS של נאס"א – ופרסמו מאמר בכתב העת Aerospace שמשרטט את פרטי המשימה.

 

לפי ההצעה, משגר האלקטרון הקל ישגר גשושית קטנה במשקל כ-20 ק"ג למסלול סביב כדור הארץ, בגובה של 165 ק"מ מעל פני הים. בשלב שני, מרכב הלוויינים של רוקט לב, הפוטון, יאיץ בהדרגה את הגשושית למהירות בריחה מכוח הכבידה של כדור הארץ. באוקטובר 2023, הגשושית תיפול לאטמוספרה של נוגה, ובמשך חמש וחצי דקות היא תדגום את העננים ותחפש אחר תרכובות אורגניות. האתגר הגדול של המשימה יהיה לשדר לכדור הארץ את הנתונים בזמן, לפני שהטמפרטורות הגבוהות והלחץ האטמוספרי האדיר יתיכו את האלקטרוניקה וימעכו את הגשושית כמו פחית.

 

אם התוכנית תצא לפועל, היא תהיה המשימה הראשונה לענני נוגה מזה ארבעה עשורים, המשימה הפרטית הראשונה לנוגה ולמעשה, גם הפעם הראשונה שבה חברה פרטית יוזמת ומממנת משימה מדעית בחלל. הצלחתה צפויה לפתוח את הדרך ליוזמות דומות של חברות חלל חדש, דוגמת ספייס אקס ואקסיום, שישתמשו בכלים העומדים לרשותן כדי לבנות ולשגר משימות קטנות, זולות וחכמות לחקר מערכת השמש.

 

 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}