הבוקר (9:30 שעון ישראל) שוגרה משימת אקסיום-4 ממרכז החלל קנדי של נאס"א, כשהיא נושאת על כנפיה חלום של שלוש מדינות וניסוי ישראלי אחד. לאחר מספר דחיות, המרקיע פלקון-9 של ספייס אקס נשא לתחנת החלל הבינלאומית צוות שמייצג בפעם הראשונה את הודו, הונגריה ופולין. המשימה צפויה להגיע לתחנת החלל הבינלאומית מחר (חמישי) בשעה 14:00 שעון ישראל. הצוות בחר לכנות את החללית החדשה "גרייס" (חסד), שם שנחשף רק לאחר שהגיעו למסלול.
על המשימה מפקדת פגי ויטסון, אסטרונאוטית נאס"א לשעבר ומנהלת הטיסות המאוישות של אקסיום ספייס, שמחזיקה בשיא אמריקני מרשים של 675 ימים מצטברים בחלל. לצידה שלושה אסטרונאוטים המבצעים את טיסתם הראשונה: שובנשו שוקלה (Shukla), טייס בחיל האוויר ההודי שנבחר למשימה המאוישת הראשונה של הודו, גאגאניאן, המתוכננת ל-2027; סוואבוש אוזננסקי-וישנייבסקי (Uznański-Wiśniewski) מפולין, שהוא אסטרונאוט סוכנות החלל האירופית ומהנדס במאיץ החלקיקים הגדול בשוויץ; וטיבור קאפו (Kapu) מהונגריה, המהנדס הצעיר ביותר בצוות.
עקבו אחר משימת אקסיום-4 בשידור חי:
60 ניסויים ושת"פ עם משימת רקיע
החללית נושאת עמה יותר מ-60 ניסויים מדעיים ואירועי חינוך במדעים, הטכנולוגיה והמתמטיקה - המספר הגבוה ביותר בכל משימת אקסיום עד כה. בין הניסויים כלול ניסוי ישראלי למדידת תופעות אטמוספריות, פרי שיתוף פעולה עם איתן סטיבה, האסטרונאוט הישראלי שביצע את הניסוי במסגרת משימת AX-1 בשנת 2022.
מתוך 60 הניסויים המתוכננים, 17 מתבצעים בתמיכת סוכנות החלל האירופית ופולין, ו-25 נוספים במסגרת התוכנית ההונגרית HUNOR. זו הפעם השנייה שמשימת אקסיום מתבצעת בחסות חלקית של ממשלות או סוכנות החלל האירופית. חזרת המשימה מתוכננת לשבוע השני של יולי.
הדרך לשיגור המשימה לא הייתה חלקה. המשימה נדחתה פעמיים - בהתחלה בשל רוחות גובה, ולאחר מכן בשל דליפה ברקטת השיגור. הדחייה הארוכה ביותר נבעה מדליפה במודול זבזדה של תחנת החלל, בעיה מתמשכת מזה יותר מחמש שנים. נאס"א החליטה לנטר את המצב לפני שאישרה את השיגור.
כעת, לאחר השיגור המוצלח, הצוות צפוי להגיע לתחנת החלל הבינלאומית מחר (חמישי, 26 ביוני) בסביבות השעה 14:00 שעון ישראל, ולבלות שם כשבועיים. האסטרונאוטים יצטרפו לשבעת האסטרונאוטים של משימה 73 של תחנת החלל, ביניהם אסטרונאוטים אמריקנים, יפנים ורוסים.
רעמים וברקים: הניסוי שהחל באילן רמון
במשימה כלול כאמור גם רכיב ישראלי מרתק. איתן סטיבה, האסטרונאוט הפרטי הישראלי שטס במשימת אקסיום-1 ב-2022, ממשיך להיות שותף פעיל במשימות אקסיום באמצעות "משימת רקיע" - שהיא כיום חברה לתועלת הציבור בתחום המדע ותעשיית החלל.
במשימת אקסיום-4, הצוות יבצע המשך למחקר פורץ דרך על תופעות אטמוספריות הנצפות מעל העננים בזמן סופות ברקים. את המחקר מוביל פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, שמספק לאסטרונאוטים הנחיות מדויקות היכן לצלם את התופעות הנדירות האלה, הנמשכות רק שברירי שניות.
הניסוי ILAN-ES החל כבר בשנת 2003 במשימתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ונמשך ב-2022 במשימת אקסיום-1 עם איתן סטיבה עצמו. מאז הוא ממשיך להיות חלק מהמשימות הפרטיות של אקסיום בתיווכה של "משימת רקיע". השאיפה להבין את התהליכים האטמוספריים הללו עשויה לסייע בהבנת תופעות מזג האוויר הקיצוניות ולשפר את היכולת לחזות אותן.
שיתוף פעולה חינוכי עם הודו
הזווית הישראלית במשימה מתרחבת גם לתחום החינוכי. סטיבה ושוקלה פגשו במפגש השנתי של אסטרונאוטים ביוסטון, שם נולד הרעיון ליצור שיתוף פעולה חינוכי. יחד, בשיתוף "משימת רקיע", הם מקימים מרכז בקרה מקביל למשימת אקסיום-4 בבית הספר "סיטי מונטסורי" בלוקנאו, שבו למד שוקלה בילדותו.
"יש לנו הרבה מה ללמוד זה מזה", אמר סטיבה בראיון שפורסם ב-NDTV World, "החל במערכת החינוכית, דרך המשימות לחלל ועד המדע שנעשה בהן. אנחנו עוקבים מקרוב אחר תוכנית החלל של הודו ומקווים לשיתופי פעולה נוספים".
בדומה לאופן שבו הוקם בישראל מרכז בקרה מקביל למשימת אקסיום-1 ששימש גם כמרכז מבקרים חינוכי, התוכנית כעת תאפשר לתלמידים הודים לעקוב אחר המשימה בזמן אמת, לצפות בשידורים חיים מהתחנה ולהשתתף בפעילויות חינוכיות אינטראקטיביות. "אנחנו רוצים שילדים ישאלו שאלות, שיהיו סקרנים", הסביר סטיבה. "במהלך המשימה הם יוכלו לעקוב אחר עבודתו של שוקלה בתחנת החלל, ולא רק באמצעות ראיונות רשמיים".
משימת אקסיום-4 מסמלת את ההתפתחות המתמשכת של תעשיית החלל הפרטית ואת הרחבת הגישה לחלל למדינות שאינן מעצמות חלל מסורתיות. באופן ספציפי, שיתוף הפעולה בין ישראל להודו במשימה זו משקף את הקשרים החמים בין שתי המדינות.
