האסטרונאוט הדני אנדראס מוגנסן הקדיש בימים האחרונים שלוש משמרות לפרוייקט THOR העוקב אחר תופעות אטמוספריות העולות לאטמוספרה העליונה מסופות הברקים, אותו יזם פרופ' יואב יאיר, ראש ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. זאת כהמשך לניסוי מיידקס במעבורת החלל קולומביה שבוצע ע"י אילן רמון ז"ל וניסוי דומה שביצע אסטרונאוט יפני לפני מספר שנים מתחנת החלל.
בהודעה של סוכנות החלל הדנית הפועלת במכון הטכנולוגי של דנמרק (DTU Space) נמסר כי מוגנסן הצליח לצלם מתחנת החלל הבינלאומית "שדונים אדומים" וסילונים כחולים וכן ברקים בסופות רעמים.
מוגנסן צילם סופה מעל הודו מתוך מודול קופולה – פעמון זכוכית הנמצא מתחת לתחנת החלל ומשמש לתצפיות על כדור הארץ. צילומיו של מוגנסן הם חלק מפרויקט THOR שמובילה האוניברסיטה הטכנית של דנמרק (DTU) בשיתוף השירות המטאורולוגי הדני.
"שני המוסדות מרוצים מאוד מהתמונות, אומר היועץ הראשי של האוניברסיטה הטכנולוגית של דנמרק טורסטן נויברט: "ציפינו לראות תמונות טובות של סופות רעמים מתנת החלל וביקשנו לבחון את ההליכים וזרימת העבודה של ניסוי THOR. ואולם בשל קוצר המשימה לא ציפינו להגיע להשיגים מדעיים. טעינו, הוא הצליח לצלם סילונים כחולים – שהם ברקים היוצאים מעננים בגובה 50 קילומטרים. אך לא רק זאת, לראשונה גם ראינו פעימות של קרניים כחולות – הבזקים של אור בזה אחר זה, כמו שאנו רואים סופות ברקים נורמליות בגובה נמוך."
מי ששימש כיועץ חישה מרחוק בפרויקט, פרופ' יואב יאיר, ראש ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה הוא זה שסיפק את תחזיות מזג האוויר: "מדהים לראות את סופות הרעמים האלימות הללו בלילה. הצלחנו לחזות את הסופות נכונה, ואנדראס צילם אותם."
פרוייקט ת'ור הוא חלק מפרויקט גדול יותר של סוכנות החלל האירופית לניטור קשרי הגומלין בין האטמוספירה והחלל Atmosphere-Space Interactions Monitor (ASIM), שבהם סוכנות החלל הדנית אחראית לניהול המדעי ולחלק מפיתוח המכשירים, וחברת תרמה הובילה את המאגד הטכני. ASIM יהיה הפרויקט הדני הגדול ביותר שיותקן בתחנת החלל הבינלאומית בשנת 2017. ASIM מורכב משתי מצלמות ושלושה פוטומטרים שימדדו את אורכי הגל השונים באור הנראה וכן גלאי קרני X גדול. בעוד ASIM יצפה בסופות רעמים באמעצות מכשירים הצופים ישירות ללמטה אל הקרקע במהלך ניסוי ת'ור, יצלמו האסטרונאוטים את האופק. המטרה היא לפתח אסטרונאוטים מומחים לת'ור שיבואו בעקבות מוגנסן ויבצעו מדידות עם מערכות THOR.
בראיון לאתר הידען מקופנהגן, אומר פרופ' יאיר שלמוגנסן היו שלוש משמרות בימים שלישי-חמישי השבוע. ביום הראשון הוא צילם כ-150 תמונות של סופות ברקים במקסיקו ובפנמה, ולמחרת צילם ברקים לאורך מסלול שעבר מאיזור תאילנד, ויאטנם ועד ליפן, שם השתולל השבוע ההוריקן קילו, ובו ציפינו ללכוד שדונים.
"הניסוי עובד מצויין לפי התכנון. אני עובד פה עם מדענים מהואניברסיטה הטכנית של קופנהגן DTU SPACE שזה המכון החלל הלאומי, ומהשירות המטאורולוגי של דנמרק. כל בוקר הכנו את רשימת המטרות, אותן העברנו למרכז הבקרה המבצעית בבריסל שם ניתחו המומחים מה ניתן לצלם ביממה הקרובה ומה לא בהתאם למסלול התחנה. לאחר מכן מועברים הנתונים למרכז השליטה של סוכנות החלל האירופית ליד מינכן."
"הבחור השתלט על העניין והצליח לתפעל את המצלמה בקלילות עד כדי כך שהוא הודיע שהוא ביקש לנצל גם את זמנו הפנוי לצילומי שדונים בעת המעבר על הצד הלילי של כדור הארץ, אך כמובן מדובר היה בתצפיות אקראיות שלא במסגרת הניסוי."
המדען הראשי של האוניברסיטה שמח על עזרתי. אני מרגיש שהמקצוענות שפיתחתי בשתי הטיסות הקודמות גם בניסוי מיידקס במעבורת קולומביה וגם עם האסטרונאוט היפני בפרוייקט COSMIC SHORE עזר לי מאוד לשפר את הפרוצדורה של זיהוי המטרות כי הפעם היה להם הרבה פחות זמן. לפיכך הייתי צריך לזקק את החיזויים ולהגיע למטרות הכי טובות, אבל אחרי הכל צריך גם קצת מזל."
"בכלל", מסכם פרופ' יאיר ששב לארץ אתמול, "מוגנסן הוא אדם יוצא דופן, בחור נחמד וסופר מוכשר, ד"ר להנדסה מאוני' יוסטון. היתה לי חוויה גדולה מאוד לעבוד פה אני שמח שהבאתי כבוד למרכז הבינתחומי ולמדינת ישראל, השם של ישראל מופיע על המשימה וכמובן אקבל את כל הנתונים ואהיה שותף למחקרים של צילומים אלה".