DIDO-3: המשימה המדעית של מעבדת המחקר של ישראל ואיטליה

תאריך פרסום: 
04.02.2020
לקראת שיגור מיקרו המעבדה קראו על ארבעה ניסויים חשובים שמובילים חוקרים ישראלים ואיטלקים במסגרת שיתוף פעולה מיוחד
שתף: 
  • lab.jpg

    המעבדה החללית שיוצרה בחברת ספייס פארמה. קרדיט: ספייס פארמה
מבַצעים: 
הטכניון, בית החולים תל השומר, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת "פדריקו II" בנפולי, אוניברסיטת רומא טרי, אוניברסיטת בולוניה

המעבדה הזעירה, דידו-3 (DIDO-3) המורכבת על ננו-לוויין ישראלי, היא פרי שיתוף פעולה של סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע וסוכנות החלל האיטלקית. השיגור שמתוכנן ליום שלישי, 23.6.20 לפנות בוקר (שעות ישראל) על גבי משגר מסוג של וגה, יבוצע מבסיס החלל האירופי קורו שבגינאה הצרפתית. 

 

ככלל, החלל הוא סביבה מושלמת לעריכת ניסויים ביולוגיים וכימיים, בין היתר על מנת לפתח תרופות חדשות. למשל, חיידקים בחלל החיצון מפתחים עמידות מהירה לתרופות בשל תנאי העקה המיוחדים – ותרופה שהוכחה כיעילה נגד חיידקי החלל הללו צפויה לגבור בקלות על חיידקים ארציים מאותו הזן.

 

DIDO-3 היא מעבדה שיוצרה בחברת ספייס פאמרה בגודל קופסת נעליים ובמשקל 2.3 קילו בלבד. המעבדה מאפשרת לערוך ניסויים כאלה בזול, בקטן וללא מגע יד אדם. כל מעבדה שמשוגרת יוצאת עם מספר ניסויים המתנהלים במקביל. ממקום מושבם בכדור הארץ, החוקרים השונים יכולים להתעדכן בנתונים ולהתערב בניסויים בזמן אמת.

 

השיגור של מעבדת DIDO-3 כולל ארבעה ניסויים בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכימיה: שני ניסויים של הטכניון, אחד של בית החולים תל השומר ואחד של האוניברסיטה העברית בירושלים. 

 

הניסויים שיבוצעו בדידו-3:

 

ARGTM - חקר גנים עמידים בפני אנטיביוטיקה בתנאי מיקרו-כבידה

חוקרים בכירים:

  • רפאל זארילי (Raffaele Zarrilli), אוניברסיטת "פדריקו II" בנפולי, איטליה.

  • אוהד גל-מור, מרכז רפואי שיבא.

המחקר

בקטריות עמידות בפני אנטיביוטיקה מהוות בעיה רפואית חמורה ברחבי העולם, היות שאלה יכולות לגרום למחלות קשות ולמוות. כדי להתגבר על עמידות הבקטריות, חיוני להבין כיצד עמידותן מתפתחת. מחקרים קודמים הראו, כי תנאי מיקרו-כבידה בחלל יכול לשנות את התכונות האופייניות של הבקטריות ולהשפיע על תגובתן לאנטיביוטיקה. מטרת פרויקט זה היא לחקור את ההתנגדות לאנטיביוטיקה שמפתחות בקטריות שונות. התוצאות עשויות להוביל לפיתוח אמצעים חדשים למניעה ולטיפול בדלקות עמידות בפני אנטיביוטיקה.


 

MAMBO - השפעות תנאי מיקרו-כבידה על תכונות ההתקשרות של אלבומין אנושי

חוקרים בכירים:

  • אלסנדרו די מאסי (Alessandra di Masi) אוניברסיטת רומא טרי, מחלקת המדעים
  • דניאל קורניצר, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

המחקר:

אלבומין אנושי הוא חלבון חשוב במערכת הדם שלנו. אלבומין קושר לא רק בין תרכובות המיוצרות על ידי הגוף, אלא גם בין תרכובות אלה לבין תרופות. בחלל, תכונות האלבומין עשויות להשתנות ולגרום שינוי ביעילות התרופות הניתנות לאסטרונאוטים. מטרת פרויקט זה היא לחקור כיצד אלבומין נקשר בחלל לרכיב בחלבון המוגלובין בשם "heme". הבנת ההשפעה הזו בתנאי מיקרו-כבידה יכולה לסייע בעתיד בתכנון מערכות החדרת תרופה באסטרונאוטים ובתיירי חלל.  


 

NOGQUAD - שינוי תצורת מבני דנ"א (DNA) ותפקידם בחלל

החוקרים הבכירים: 

  • אלסנדרו דזידרי (Alessandro Desideri), אוניברסיטת רומא טור ורגאטה
  • איתמר וילנר, האוניברסיטה העברית ירושלים

המחקר:

חלבוני G4 מעורבים בתפקודים עיקריים של הגנום האנושי. ברבות השנים מדענים הבינו את חשיבותם בתהליכי הזדקנות ומחלות נוירולוגיות. השפעות תנאי מיקרו-כבידה על חלבוני G4, הממוקמים בטלומרים, קצוותיהם של הכרומוזומים בדנ"א האנושי, הן מעניינות במיוחד. זאת מפני ששהות ממושכת בחלל נקשרה להזדקנות מואצת ומחלות שונות. 

הניסויים בפרויקט זה צפויים לספק מידע על השפעות המיקרו-כבידה על המבנה ותכונות התפקוד של חלבוני G4 וחשיבות הקשר שלהם לתהליכים ביולוגיים. 


 

SpaceLysis - ריאקציות אנזימטיות עם בקטריות במיקרו-כבידה

החוקרים הבכירים: 

  • פרופ' ג'יוזפה פאליני (Giuseppe Falini), - אוניברסיטת בולוניה
  • פרופ' בועז פוקרוי, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

 

המחקר:

כיצד גורמים אנטי-מיקרוביאליים במערכת החיסונית שלנו משפיעים על חיידקים מזיקים? הם עושים, בין השאר, באמצעות אנזים מיוחד שמפרק את הדפנות בחיידקים מסוימים (גראם-חיוביים). מטרת המחקר היא לחקור את פעולת האנזים הזה בתנאי מיקרו-כבידה בחלל כדי להבינו טוב יותר את פעולתו בתנאי כבידה רגילים שבהם אנו חיים.

 

אולי תאהבו גם

{{research.img.alt}}
{{research.start}}
{{research.body}}