נמצאו 3713 תוצאות

חדשות החלל

גאווה ישראלית: בעוד שבוע "זוהר" הישראלית תמריא לירח עם ארטמיס 1

טיסת הבכורה של ה-SLS והאוריון צפויה לפתוח עידן חדש של משימות מאוישות לחלל העמוק – עם אפוד הקרינה הישראלי של אסטרו-ראד

עודד כרמלי

21.08.2022

הדמיית "צוות" הארטמיס 1, עם בובות הפנטום הלגה הגרמנייה וזוהר הישראלית. קרדיט: NASA/Lockheed Martin/DLR

ארטמיס 1 כבר עומדת על כן השיגור בקייפ קנוורל, ואם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, ב-29 באוגוסט ישוגרו להקיף את הירח שתי בובות – "הלגה" הגרמנייה ו"זוהר" הישראלית, שתלבש את אפוד המגן אסטרו-ראד של חברת סטמראד הישראלית. אם יוכח כי זוהר אכן ספגה פחות קרינה מסוכנת מהלגה בדרכן לירח, אפודי המגן אסטרו-ראד מתוצרת כחול-לבן צפויים להפוך לסטנדרט הבטיחות החדש של נאס"א – ולשמש גם את האסטרונאוטים שינחתו על הירח ב-2025.

astrorad_image_1652164635437.jpg

זוהר של סוכנות החלל הישראלית והלגה של סוכנות החלל הגרמנית. קרדיט: נאס

"סטמראד הוקמה בעקבות האסון הגרעיני בפוקושימה ב-2011", מספר ד"ר אורן מילשטיין, מייסד ומנכ"ל החברה. "נדהמתי לראות את הכבאים נכנסים למתחם הכורים ללא כל הגנה מפני קרינת גמא. אותו הדבר קרה גם באסון בצ'רנוביל, אבל ייחסתי את זה לארגון הקלוקל של הסובייטים. ברגע שהטעות חזרה על עצמה גם ביפן, הבנתי שיש צורך עולמי באפודי מגן ייעודיים לקרינה".

אפוד המגן שפיתחה סטמראד עשוי עופרת, והוא מגן במיוחד על ריכוז מח העצם באזור אגן הירכיים. "צריך להבין שהרקמה שהכי נפגעת בחשיפה לקרינה היא מח העצם", אומר ד"ר מילשטיין. "זהו בעצם המפעל לייצור תאי דם בגוף, ובלעדיו האדם שנחשף לקרינה עלול למות מאנמיה. כשנחשפים בכוונה לקרינה בבית החולים, למשל כשמנסים להרוג גידול סרטני בכימותרפיה, מח העצם נמחק – ומשתילים בגוף החולה מח עצם של תורם כדי שהמפעל יחזור לפעילות. אני הבנתי שכמו שמספיק להשתיל חלק קטן ממח העצם של התורם כדי שהמפעל בגוף החולה יחזור לפעילות, כך מספיק להגן על חלק קטן ממח העצם מפני הקרינה המייננת כדי להציל חיים: במקום לכסות את הכבאי או החייל באפוד כבד ומסורבל, מספיק לכסות את אזור אגן הירכיים. האפוד שפיתחנו, גמא 360, הוא ציוד המגן האישי היחיד בעולם שנועד להגן על מח העצם מפני קרינה מייננת – והוא כבר נמצא בשימוש בכורים ברחבי העולם וכוחות חירום והצלה".

לאור הצלחת הגמא 360, בסטמראד חברו לענקית התעופה לוקהיד מרטין במטרה לייצר אפוד מגן ייעודי גם לאסטרונאוטים: האסטרו-ראד, שפותח בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

"בשונה ממגיבים ראשונים באזורים מוכי אסון גרעיני, אסטרונאוטים אינם חשופים לקרינת גמא – אלא לחלקיקים טעונים מהשמש, שנפלטים בעת סופת שמש, או התפרצות סולארית", מספר ד"ר מילשטיין. "במקום פוטונים של גמא, חלקיקים טעונים שעפים מהשמש בזמן התפרצות סולארית פולטים קרינה על פני כל הספקטרום האלקטרומגנטי – מרדיו ועד גמא. לכן אפוד האסטרו-ראד לא עשוי מעופרת אלא מפוליאתילן בצפיפות גבוהה. מצד שני, בהיעדר כבידה יכולנו להוסיף עוד משקל לאפוד ולהגן לא רק על אגן הירכיים אלא על כל הטורסו, ובכך להפחית את הסיכון הן לאנמיה והן למחלות סרטן שונות שעלולות להתפרץ שנים אחרי החזרה לכדור הארץ".

mare_2.jpg

אפוד הקרינה אסטרו-ראד (עם דגל ישראל) בתחנת החלל הבינלאומית ב-2020. קרדיט: נאס

ב-2019 שוגר אפוד אסטרו-ראד, ועליו דגל ישראל, לתחנת החלל הבינלאומית – הפעם הראשונה שבה הוצג הדגל הכחול-לבן במעבדה החשובה בעולם. האפוד הראשון הותאם לגוף הנשי, ולבשו אותו אסטרונאוטיות של נאס"א במטרה לאמוד את הנוחות והארגונומיה של האפוד בתנאי חוסר כבידה ובמהלך שורה של משימות מורכבות, הכוללות פריקת מטען מחלליות עוגנות, עריכת ניסויים מדעיים, שימוש בזרוע הרובוטית ועוד.

"התפרצויות סולאריות יכולות להימשך עד שבועיים", אומר ד"ר מילשטיין, "כך שהאפוד המגן חייב להיות נוח לשימוש – משהו שאפשר להירדם איתו כשהולכים לישון אבל להוריד בקלות כשהולכים לשירותים. במקרה של התפרצות, אנחנו רוצים שהאסטרונאוטים ילבשו את האפוד כמה שיותר. הפידבק שקיבלנו מהבדיקות בתחנת החלל הבינלאומית עזרה לנו לשפר את עיצוב האסטרו-ראד לפי הצרכים המיוחדים של השהות במיקרו-כבידה, וזאת מבלי להפחית מההגנה".

חגורות ואן אלן, ואחריהן – הירח ומאדים

כעת מגיע המבחן האמיתי של האסטרו-ראד: ניסוי ה-Matroshka AstroRad Radiation Experiment, או MARE, בארטמיס 1. ככלל, מאז אפולו 17 ב-1972, האנושות לא שיגרה בני אדם מעבר למסלול לווייני נמוך – שם הם היו מוגנים יחסית על ידי חגורות ואן אלן המקיפות את כדור הארץ והודפות את רוב הקרינה המסוכנת מהשמש. אלא שהחגורות עצמן מורכבות מחלקיקים טעונים – והן חושפות את כל מי שעובר דרכן ברמות קרינה מסוכנות.

8969261743_1061ba86d8_c.jpg

איור של חגורות ואן אלן, המגנות עלינו מפני קרינה מסוכנת. קרדיט: NASA

זאת ועוד, כדי לחזור לירח – ולהגיע יום אחד גם למאדים – צריך לא רק לחצות את החגורות (פעמיים) אלא גם להימצא בחלל העמוק וללא הגנתן. במקרה של התפרצות סולארית, אסטרונאוטים שיימצאו על הירח, או בדרך למאדים, עלולים לחטוף רמות מסכנות חיים של קרינה. במהלך משימות אפולו, נאס"א לקחה סיכון מחושב, ויצאה מנקודת הנחה שהסיכוי להתפרצות כזאת בזמן המשימה נמוך למדי. היא צדקה, ובמהלך משימות אלה לא התרחשו התפרצויות סולאריות, אלא שהפעם, בתוכנית ארטמיס לשהות ממושכת על הירח, בסוכנות החלל האמריקנית לא לוקחים סיכונים.

אפודי אסטרו-ראד של סטמראד נועדו לשמש למעשה את כל האסטרונאוטים של נאס"א לעשור הקרוב והבא, הן במשימות לירח והן למאדים. ניסוי MARE יבדוק איך האפוד מתמודד עם הקרינה בחגורות ואן אלן – בדרך לירח. לשם כך יצרו בסוכנות החלל הגרמנית DLR שתי בובות המדמות את הגוף הנשי: הלגה וזוהר. הלגה לא תלבש את האפוד – וזוהר כן.

"אלו בובות משוכללות שמדמות את הרקמות האנושיות, לרבות איברים פנימיים כמו ריאות ועצמות", אומר ד"ר מילשטיין. "אם תפתח את הבובה תגלה שהאיברים השונים עשויים מחומרים שונים, בהתאם ליכולת בליעת הקרינה של כל איבר ואיבר. שתי הבובות הלגה וזוהר מצוידות באלפי חיישני קרינה, במטרה להבין את מידת ההגנה שהאפוד יספק לזוהר בהשוואה להלגה".

52291737656_8646072b8a_k-1024x724.jpg

משגר ה-SLS עם חללית האוריון על כן השיגור 39b בנמל החלל קנדי שבפלורידה, ב-17 באוגוסט. קרדיט: NASA/Joel Kowsky

ציוד מגן בסיסי וסטנדרטי

משימת ארטמיס 1 תארך בין 26 ל-42 ימים, מהם לפחות שישה ימים במסלול סביב הירח. משום כך, שתי בובות שעל סיפונה יחצו את חגורות ואן אלן פעמיים – בדרך לירח ובדרך חזרה לכדור הארץ. כל חצייה כזאת אורכת כארבע שעות, במהלך הבובות יהיו חשופות לקרינה. "יהיה מדהים אם במקרה תהיה התפרצות סולארית בזמן ארטמיס 1, אבל הסבירות נמוכה", צוחק ד"ר מילשטיין. "נסתפק אפוא בקרינה שבחגורות ואן אלן".

השמש שלנו פועלת במחזורים מגנטיים בני 11 שנה. המחזור הסולארי הנוכחי החל ב-2019 ויגיע לשיאו ב-2025 – ואז הסיכוי להתפרצות סולארית יהיה גבוה בהרבה. 2025 היא גם שנת היעד של נאס"א לשיגור ארטמיס 3 עם ארבעה אסטרונאוטים, ששניים מתוכם ינחתו על הירח. ובהמשך נאס"א ושותפותיה מתכוונות לבנות תחנת חלל בינלאומית חדשה, הפעם במסלול סביב הירח, הלוגר גייטוויי – שתשמש מעין מעבדת מעבר בין כדור הארץ לירח. הלונר גייטוויי תהיה מאוישת דרך קבע, וגם בה יצטרכו לאפסן אפודי אסטרו-ראד למקרה של התפרצות. וכמובן, אפודי מגן יהיו הכרחיים גם בראשית העשור הבא, אם וכאשר ישגרו אסטרונאוטים למסע בן חצי שנה, לכל כיוון, למאדים.

"בכל המסעות הללו בחלל העמוק, אפודי האסטרו-ראד שלנו יספקו הגנה לאסטרונאוטים", מסכם ד"ר מילשטיין. "אני מאמין שאפוד המגן יהפוך לציוד מגן בסיסי וסטנדרטי בשנים הקרובות, כמו חליפות החלל עצמן".

תגיות:

סטמראד (StemRad)

חדשות החלל

לחדשות החלל

ארטמיס 1: המשגר העוצמתי בהיסטוריה הועבר היום לכן השיגור, לקראת המסע לירח

על הסיפון: הבובה הישראלית "זוהר", שנועדה לבדוק מיגון מפני קרינה של חברת סטמראד

בר חיון

17.08.2022

משגר הענק, ה-SLS של נאס"א, מוכן לשגר את החללית אוריון היום (רביעי) במרכז החלל קנדי. קרדיט: NASA

הכנות אחרונות לקראת השיגור לירח במסגרת משימת ארטמיס 1: לאחר שסיימה להתקין בחללית אוריון את שלוש הבובות המדמות אסטרונאוטים, נאס"א העבירה היום בטקס חגיגי את משגר ה-SLS לכן השיגור 39B במרכז החלל קנדי שבפלורידה. אם לא יהיו הפתעות, ב-29.8.22 בשעה 15:33 לשעון ישראל, תשוגר משימת ארטמיס 1, המשימה הראשונה בתוכנית ארטמיס להחזרת האדם לירח.

שידור העברת משגר ה-SLS לכן השיגור 39B

ה-SLS הוא משגר הדלק המוצק הגדול והעוצמתי ביותר שנבנה אי פעם. הוא מתנשא לגובה של 32 קומות ושורף שש טונות דלק מדי שנייה. כל אחד משני הבוסטרים שלו מייצר יותר כוח דחף מאשר 14 מטוסי ג'מבו אזרחיים. ה-SLS, שהעבודה עליו החלה ב-2011 והוא עלה למשלם המיסים האמריקני 23 מיליארד דולר, נועד לשמש את סוכנות החלל האמריקנית לחקר מאויש של החלל העמוק בעשור הנוכחי ובזה שאחריו.

כזכור, על סיפון החללית אוריון במשימת ארטמיס 1 יהיו שלוש בובות, מפקד המשימה מוניקין קמפוס נועד לבדוק את חליפת החלל ואת הלחצים שיופעלו על האסטרונאוטים בשר ודם בעת השיגור. הבובה הישראלית "זוהר" והבובה הגרמנית "הלגה", נועדו לבדוק את אפוד הקרינה המיוחד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הלגה לא תלבש את האפוד – וזוהר כן. אם החיישנים של סוכנות החלל הגרמנית יראו כי זוהר אכן ספגה פחות קרינה מהלגה בזמן המסע, ייתכן שכל האסטרונאוטים והאסטרונאוטיות של משימות ארטמיס המאוישות יצוידו בחליפות מסוג אסטרו-ראד, והן יגנו עליהם במקרה של התפרצות סולארית.

[node:field_countdown]

חדשות החלל

לחדשות החלל

Innovative Israeli Radiation Vest on Artemis I Mission is on its way to the Moon

Ahead of Artemis I launch, NASA installed Zohar and Helga, the two identical manikins for testing a new radiation protection vest developed by the Israeli startup StemRad

16.08.2022

NASA’s Space Launch System (SLS) rocket with the Orion spacecraft aboard is seen at sunrise. Credit: NASA/Joel Kowsky

With the mounting of Zohar and Helga on board the Orion spacecraft, the preparations for an international experiment - a collaboration between the Israel Space Agency (ISA), the German Aerospace Center (DLR), and NASA have been accomplished and the experiment is ready for the planned launch at the end of August. The experiment called Matroshka AstroRad Radiation Experiment (MARE) will investigate radiation exposure throughout the flight and test the effectiveness of the new protection vest developed by Israeli StemRad, supported by Israel Space Agency within the Ministry of Innovation, Science and Technology of Israel.

Hilla Haddad Chmelnik, Director-General of the Ministry of Innovation, Science and Technology, said: “Israel is one of the very few states that has managed to introduce original technology for Artemis I. This is part of Israel’s long-standing successful space heritage that we are committed to continuously strengthen.”

Artemis I is only the first in a series of planned deep-space missions aimed at paving the way to a new generation of human explorations of the Moon and Mars. The Artemis plan will include landing the first woman and the first person of color on the Moon, establishing the first long-term presence on the Moon, and sending the first astronauts to Mars.

MARE addresses one of the greatest health hazards for crews on space missions beyond low-Earth orbit – space radiation. Until today, all manned missions to explore space, besides Apollo’s missions to the moon, were limited to low-Earth orbits where most of the harmful radiation, including those due to solar storms and cosmic galactic radiation, is shielded by the Earth magnetic field.

In lieu of a human crew, Artemis I's Orion spacecraft will be carrying two identical manikin torsos, dubbed Helga and Zohar and manufactured from materials that mimic human bone, soft tissues, and the organs of an adult female. Female forms have been chosen because women typically have greater sensitivity to the effects of space radiation. Zohar will be wearing the StemRad radiation vest, which covers the upper body, the uterus, and blood-forming organs, while Helga will not. The manikins are equipped with radiation detectors, which will enable scientists to map internal radiation doses to bodily areas containing critical organs. Identical in every other way, they will inform scientists on how well the new vest may protect crew from radiation, while also collecting data on how much radiation astronauts might experience inside Orion on a lunar mission – conditions that cannot be recreated on Earth.

The experiment is co-managed by ISA and DLR, with the assistance of Lockheed Martin, manufacturer of the Orion spacecraft, for NASA. NASA will participate in the experiment as co-principal investigator.

ISA will provide the AstroRad vest, and DLR will provide the manikins and the majority of the radiation detectors. If successful, the chances are high that the astronauts will be wearing the AstroRad vests during the space mission planned for the next decade.

Uri Oron, Director of the Israel Space Agency at the Ministry of Innovation, Science and Technology said: "Artemis I, the first in a series of missions to build long-term human presence at the Moon, is amongst the most extraordinary challenges by humanity. We are proud to be part of this tremendous effort alongside StemRad, DLR, NASA, and many other partners on the largest radiation experiment to leave Earth’s orbit."

Dr. Oren Milstein, StemRad’s founder and CEO, said: “Our team has worked extremely hard to design, tweak and improve AstroRad and we are confident that it will pass the challenges presented during the Artemis I mission with flying colors."

יומן שמיים

דייט עם ענק אדום: הערב הירח ינשק את אַנְטָרֶס

יום שבת 03.9.22
- יגאל פת-אל ועודד כרמלי

התקבצות הירח ואנטרס ב-3 בספטמבר היא הזדמנות מצוינת להכיר את המאסטר הבלתי מעורער של קבוצת עקרב

מיד לאחר השקיעה ב-3 בספטמבר, הירח שלנו – שנמצא במופע הרבע הראשון שלו – יחלוף סמוך מאוד (כ-3 קוטרי ירח) צפונית לכוכב המדהים אַנְטָרֶס, הענק האדום המסמל את לב ליבה של קבוצת עקרב. זאת הזדמנות מצוינת להכיר את אחד הכוכבים הגדולים והבהירים ביותר בשמיים – ואפילו לא צריך טלסקופ כדי ליהנות מהמפגש וללמוד על הענק.

תמונת תקריב של אנטרס כפי שצולמה על ידי המצפה האירופי הדרומי (ESO)

ביוונית אנטרס פירושו "מול מאדים". הקדמונים זיהו את אנטרס האדמדם עם כוכב הלכת מאדים (מַרְס בלטינית, אָרֶס ביוונית), אבל חוץ מצבעם אין באמת קשר בין מאדים לאנטרס: מאדים הוא כוכב לכת קטן מאוד, ואילו אנטרס הוא כוכב שבת ענקי. בעצם, "ענקי" זו לא מילה שעושה צדק עם הגודל של אנטרס. קוטרו של אנטרס הוא כ-700 פעמים קוטר השמש שלנו, כך שהוא יכול להכיל בקרבו כ-300 מיליון שמשות! למעשה, אילו העברנו במטה קסם את כל מערכת השמש שלנו לתוך אנטרס, כך שהשמש הייתה במרכז הכוכב, כל כוכבי הלכת עד מאדים היו נבלעים בו. במילים אחרות – הקוטר של אנטרס לבדו גדול מקוטר המסלול של מאדים סביב השמש.

אם אנטרס כזה עצום, הוא בטח לוהט, נכון? – ממש לא. הדליקו נר והביטו בלהבה. התחתית שלה כחולה, המרכז לבן, מעליו צהוב וכתום, והקצה אדום. האינסטינקט האנושי מזהה אדום עם חוֹם (וסכנה), וכחול – עם קור (ושלווה), אבל המדרג האמיתי הפוך: הלהבה האדומה היא הקרה ביותר והכחולה היא החמה ביותר. כך אפשר לדעת מהי בערך הטמפרטורה על פני השטח של גרמים, גם בלי טלסקופ, וממרחק אלפי שנות אור מכדור הארץ. ולפי הגוון של אנטרס אפשר להעריך שהטמפרטורה על פניו היא כ-3,500 מעלות צלזיוס – כחצי מהטמפרטורה שעל פני השמש שלנו! כמובן, מכיוון שאנטרס עצום בגודלו, הוא זוהר בערך פי 80,000 יותר מהשמש, ולראיה – הוא בהיר כל כך בשמי הלילה שלנו, אף שהוא מרוחק כ-550 שנות אור מאיתנו.

לאנטרס – ואת זה לא תגלו אפילו בטלסקופ החובבים הטוב ביותר – יש כוכב מלווה. גודלו פי 5 מגודלה של השמש שלנו, והטמפרטורה על פניו היא כ-18 אלף מעלות צלזיוס – ולכן צבעו כחול. בטלסקופים בינוניים (קוטר של 15 ס"מ ומעלה), ייראה ניגוד הצבעים בין אנטרס האדום לחברו הקטן הכחול.

Copy of Star-sizes- original- Jcpag2012.jpg

השוואת גדלים של גופים שמימיים. אנטרס הוא הכוכב השני בגודלו בשקופית 5 (השני מימין). קרדיט: Dave Jarvis

אנטרס הענק האדום. קרדיט: ESO/M. Kornmesser

יומן שמיים

אתגר תצפיתי מחר בבוקר: נוגה יתקבץ עם הכוכב רגולוס – לא רחוק מהשמש

יום ראשון 04.9.22
- 9:30

זהירות! אין להביט בשמש, בטח שלא בעזרת טלסקופ או משקפת שאין להם פילטר מתאים

התקבצויות של כוכבי לכת עם כוכבי שבת הן עניין שבשגרה – אבל ההתקבצות הבאה היא אתגר רציני: ב-5 בספטמבר יחלוף כוכב הלכת הבהיר ביותר בשמיים, נוגה, פחות ממעלת קשת אחת צפונית לכוכב רגולוס (כלומר פחות משני קוטרי ירח מלא). והאתגר: זה יקרה ב-9:30 בבוקר – ולא רחוק מהשמש המסנוורת והמעוורת.

נוגה הבהיר נראה היטב גם באור יום – אם יודעים לאן לכוון את המבט כמובן. כיום, בעזרת אפליקציות חינמיות כגון SkyView, זאת לא בעיה. ותמיד אפשר פשוט לחפש אותו בשיטה הישנה: להתאזר בסבלנות ולסרוק את השמיים בעזרת טלסקופ או משקפת שדה. הבעיה היא שהצמד המתקבץ נוגה-רגולוס יימצא קרוב למדי לשמש – רק כ-12 מעלות קשת ממנה.

אסור בתכלית האיסור להביט בשמש, בכלל – ובפרט לא בעזרת משקפת שדה או טלסקופ. צפייה ישירה בשמש בעזרת טלסקופ עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לראייה (ולטלסקופ). אסטרונומים חובבים יודעים שאפשר להשתמש בפילטר שמש לטלסקופ או למשקפת כדי לתצפת על השמש, אבל הפילטר יעלים את נוגה ואת רגולוס.

נוגה סמוך לשמש. קרדיט: Movie Vertigo

לכן השיטה הטובה ביותר היא להתמקם בנקודה שבה השמש תימצא מאחורי בניין, ומימין לה יש לחפש את נוגה. לאחר שמצאנו את נוגה, יש לכוון אליו את הטלסקופ ללא פילטר השמש. רגולוס ייראה ככוכב זעיר דרומית לנוגה (מתחתיו). רגולוס הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת אריה והוא מסמל את ליבו של האריה. זהו כוכב חם מאוד, שזוהר בעוצמה של 140 שמשות, והוא קרוב אלינו יחסית – כ-80 שנות אור בלבד מכדור הארץ.

שימו לב! תצפית זו מיועדת לצופים מנוסים בלבד. אין לכם ניסיון בתצפיות יום? לא מצאתם נקודת תצפית שמסתירה את השמש כליל? אל תסכנו את בריאותכם. שמי הלילה המופלאים מחכים לעיניכם!

נוגה באור יום מבעד לטלסקופ. מתוך סרטון יוטיוב של Star Hunter

חדשות החלל

לחדשות החלל

צפו: מחשב-על אוסטרלי שחזר פיצוץ מדהים של סופרנובה

מערכי טלסקופים מתקדמים כמו SKA מחייבים עיבוד של מחשבי-על. העיבוד שלפניכם נוצר תוך 24 שעות בלבד

עודד כרמלי

14.08.2022

שארית הסופרנובה. קרדיט: CSIRO ASKAP Science Data Processing/Pawsey Supercomputing Research Centre

24 שעות בלבד אחרי שהופעל לראשונה, מחשב-העל החדש של אוסטרליה, סטוניקס, עיבד נתוני עתק ממערך הרדיו-טלסקופ Australian Square Kilometre Array Pathfinder, או ASKAP – ומצא שארית סופרנובה מהממת ביופייה.

שאריות סופרנובה הן השיירים מפיצוצים אדירים של כוכבים מסיביים. שארית הסופרנובה G261.9+5.5, המרוחקת מאיתנו כ-15,000 שנות אור, התפוצצה כנראה לפני כמיליון שנה – ובתמונה אנו רואים את החומר שהועף מהתפוצצות העוצמתית וממשיך להתפשט בחלל במהירות של אלפי קמ"ש. נחשול החומר המתפשט סוחף עמו גז וכל חומר אחר בנמצא, דוחס ומחמם אותו. הנחשול דוחס גם את השדות המגנטיים של כוכבים שנקרו בדרכו – מה שמאפשר לנו לקלוט את שארית הסופרנובה באמצעות טלסקופי רדיו. למעשה, בתמונה אנו רואים את האלקטרונים הלכודים מהקווים המגנטיים הללו.

את התמונה שלפנינו צילם מערך הרדיו-טלסקופ ASKAP, המורכב מ-36 אנטנות פרבוליות (אנטנות "צלחת"), כל אחת בקוטר 12 מטרים, העובדות יחד באינטרפרומטריה: כלומר, כל הטלסקופים מסתנכרנים ביניהם בהתמקדות על נקודה אחת וכך, מתפקדים כמו טלסקופ אחד שהקוטר שלו הוא המרחק ביניהם. במקרה של ASKAP, שטח איסוף אותות הרדיו מהחלל הוא של 4,000 מטרים מרובעים.

640px-CSIRO_ScienceImage_2161_Close_up_of_a_radio_astronomy_telescope_with_several_more_in_the_background.jpg

האנטנות הפרבוליות של ASKAP. קרדיט: CSIRO

ו-ASKAP הוא רק ההתחלה. המערך הוא חלק ממערך עתידי ובינלאומי בשם Square Kilometer Array, או SKA, שיכלול מערכים דומים בדרום אפריקה – ויגיע לשטח איסוף של אותות רדיו מהחלל כמו של צלחת אנטנה בקוטר קילומטר רבוע. כשתושלם בנייתו ב-2027, SKA יהיה טלסקופ הרדיו העוצמתי ביותר שנבנה אי פעם. אלא שטלסקופים ענקיים מייצרים כמויות ענקיות של מידע. לצורך ההמחשה, נפח המידע שייצר מערך SKA מדי שנה יספיק למלא מיליון לפטופים של 500 ג'יגה-בייט.

לשם כך הושק לאחרונה מחשב-על בשם סטוניקס, על שם Setonix brachyurus – שמה המדעי של יונקת הכיס האוסטרלית החביבה קווקה. סטוניקס מהווה את השלב הראשון בהקמת מערך מחשבי-העל האוסטרליים שינסו להתמודד עם נתוני העתק מ-SKA. בתוך 24 שעות בלבד מהפעלתו הצליח המחשב לעבד סדרה של תצפיות רדיו ב-ASKAP, לשלב מידע ממאות תדרי קרינה אלקטרומגנטית ולייצר את התמונה המפורטת והנהדרת של שארית הסופרנובה.

רואים כוכבים – היום החמישי

עדכון [7.8.2022]: אירועי "רואים כוכבים" יקיימו כסדרם ברוב המוקדים ברחבי הארץ. לאור הנחיות פיקוד העורף תושבי עוטף עזה שמקום מגוריהם עד 30 ק"מ מהגבול מוזמנים להשתתף ללא עלות, בהרשמה מראש (קוד קופון: OTEF100) ובהצגת ת.ז עם ספח הכולל כתובת מגורים. מספר המקומות מוגבל.

***

כוכבי משולש הקיץ המרשימים, כוכבי הלכת הקרובים ואולי גם כמה כוכבים נופלים...

סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה והחברה להגנת הטבע מזמינות אתכם לשבוע אסטרונומיה לכל המשפחה! והיום: 8 מוקדים באזורי אזור ירושלים, צפון הארץ והדרום, שם תגלו את סודות השמיים עם סדנאות ופעילויות מרתקות ממיטב המדריכים והמומחים.

שימו לב: על מנת להשתתף יש להירשם מראש בעלות סמלית של 10 שקלים. כאמור, לאור הנחיות פיקוד העורף תושבי עוטף עזה שמקום מגוריהם עד 30 ק"מ מהגבול מוזמנים להשתתף ללא עלות, בהרשמה מראש (קוד קופון: OTEF100) ובהצגת ת.ז עם ספח הכולל כתובת מגורים. מספר המקומות מוגבל.

מדי שעה עגולה, החל מ-20:00 ועד 23:00, יתקיים אירוע במוקדים הבאים:

צפון הארץ
- רמת הגולן: תל א סאקי. הירשמו כאן>>
- גליל: חוף אכזיב. הירשמו כאן>>
- פרדס חנה: האלון הבודד. הירשמו כאן>>
דרום הארץ
- אגם ניצנים. הירשמו כאן>> [לאור הנחיות פיקוד העורף, נעדכן כאן בהמשך אם האירוע מתקיים]
- בית ספר שדה עין גדי. הירשמו כאן>>
- נגב: שדה בוקר, חניון הרועה. הירשמו כאן>>
- איזור אילת: סמוך לקיבוץ אליפז (מיקום מדויק ישלח לנרשמים). הירשמו כאן>>
איזור ירושלים
- הר איתן, סטף. הירשמו כאן>> [לאור הנחיות פיקוד העורף, נעדכן כאן בהמשך אם האירוע מתקיים]

פרטים נוספים:

מתי: יום חמישי, 11.8.22, בין השעות 20:00– 23:00 (יש להירשם לשעה הרצויה)
למי: משפחות, מבוגרים, מטיילים בהליכה קלה. מתאים מגיל 5 ומעלה.
מה להביא: ביגוד חם לשעות הערב, מים, נעלים נוחות להליכה, נשנושים
משך זמן הפעילות: כשעה. יש להירשם מראש לאתר הרצוי.
ניתן ליצור קשר לבירורים נוספים באמצעות מייל או טלפון: 053-358-7061

לכל אירועי "רואים כוכבים", המתקיימים גם במוקדים נוספים בארץ ובשאר ימות השבוע.

לאירועי מטר הפרסאידים

מביטים למעלה לכוכבים. קרדיט: Seragz via wikimedia

חדשות החלל

לחדשות החלל

לקראת בסיס מאויש בירח: נאס"א תשגר רובוט מנתח ל-ISS

הרובוט MIRA קטן, אוטונומי ונייד – וב-2024 הוא ינסה "לנתח" גומיות המדמות עור אנושי על תחנת החלל הבינלאומית

עודד כרמלי

10.08.2022

שיין פריטור עם MIRA (על שולחן הניתוחים) והקונסולה (מימין). קרדיט: Craig Chandler/UNL

אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, ב-29 באוגוסט תשגר נאס"א את משימת ארטמיס 1 – השלב הראשון בתוכנית ארטמיס להקמת בסיס מאויש בקוטב הדרומי של הירח. בהמשך, אסטרונאוטים יישלחו למסעות שיארכו חודשים למאדים. במקרה של מצב חירום רפואי, לא יהיה ניתן לפנות בזמן את האסטרונאוטים לבתי חולים כאן בכדור הארץ – והם יצטרכו לעבור ניתוחים מצילי חיים ללא מנתחים מוסמכים. בנאס"א חושבים קדימה, ולכן כבר ב-2024 הם ישגרו רובוט מנתח ראשון מסוגו לתחנת החלל הבינלאומית.

צנתור על הירח, במיקרו-כבידה, וללא נוכחות מנתח

ניתוח באמצעות רובוט (robotic-assisted surgery, או RAS) היא פרוצדורה שהתרגלנו אליה מהר למדי פה על הקרקע. במרכזים רפואיים בישראל, מערכות RAS כבר מבצעות היום פעולות כירורגיות פולשניות – כשהרופאים האנושיים שולטים בדיוק מרבי ב"ידיים" הרובוטיות באמצעות קונסולות שליטה.

הרובוט מירה (Miniaturized In-vivo Robotic Assistant, MIRA) הוא גרסה זעירה וניידת של המערכות הקיימות. למירה שני יתרונות על שאר הקולגות הרובוטיות: המערכת הממוזערת מסוגלת לערוך ניתוחים מדויקים יותר ופולשניים פחות – והיא מאפשרת לרופא המנתח לערוך ניתוחים מרחוק.

סרטון המדגים את MIRA בפעולה. קרדיט: Virtual Incision

את מירה פיתח פרופ' שיין פריטור מאוניברסיטת נברסקה-לינקולן. פריטור, בוגר מחלקת הרובוטיקה של MIT, עבד בעבר במרכז החלל קנדי, במרכז החלל גודארד ובמעבדה להנעה סילונית של נאס"א. בין היתר, הוא היה בין מפתחי תנועת הרוברים קיוריוסיטי ופרסווירנס שפועלים היום על מאדים.

ב-2006 חבר פריטור לפרופ' דמיטרי אולייניקוב, לשעבר מנתח במרכז הרפואי של אוניברסיטת נברסקה-לינקולין, והשניים ייסדו את חברת הסטרטאפ Virtual Incision. מאז, השניים מפתחים את מערכת MIRA, והחברה אף גייסה לשם כך כ-100 מיליון דולר. MIRA כבר שימשה בהצלחה לניתוח רחוק כאן בכדור הארץ כשהסירה בהצלחה חלק מהמעי הגס של פציינט ללא נוכחות פיזית של מנתח. בפועל, היא יכולה לסייע בהנגשת טיפול רפואי באזורים של העולם שאין בהם חדרי ניתוח מודרניים. בניסוי אחר, אסטרונאוט נאס"א לשעבר קלייטון אנדרסון הפעיל את MIRA במרכז החלל ג'ונסון – כשהוא עצמו ישב באוניברסיטת נברסקה – מרחק של כ-1,450 ק"מ.

אבל האתגר הגדול יהיה לסמוך על MIRA מספיק כדי לתת למערכת הרובוטית לנתח אסטרונאוטים שנמצאים על כוכב לכת אחר ללא כל השגחה, אפילו רחוקה, של רופא מנתח. צריך לזכור שזמן שליחת המסרים בין מאדים לכדור הארץ יכול להתארך גם עד כדי 20 דקות לכל כיוון, ובניתוחי חירום הרובוט יצטרך לקבל החלטות לבד. בנוסף, אורך הפס במשימות למאדים ולירח יהיה מוגבל יחסית, והתקשורת החיונית עלולה להתחלק בתעבורה עם מידע חיוני אחר בשעת חירום.

כעת, Virtual Incision זכתה במענק של 100 אלף דולר מטעם משרד האנרגיה האמריקני כדי להכין את MIRA לניסוי אוטונומי ראשון על סיפון תחנת החלל הבינלאומי. לצורך ההדגמה, MIRA "תנתח" גומיות מתוחות המדמות עור אנושי ותשחיל טבעות מתכת לאורך חוט תיל – במטרה לדמות כירורגיה עדינה. לדברי פריטור ואולייניקוב, האתגר האמיתי לא יהיה לבדוק את מידת האוטונומיה של MIRA אלא את תפקודה במיקרו-כבידה, שאינו שונה בהרבה מכוח הכבידה החלש של הירח.

ה"אסטרונאוטית" הישראלית זוהר כבר מוכנה לשיגור

ב-2019 חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו נשיאותי המורה לנאס"א להנחית את האישה הראשונה ואת האדם הבא על אדמת הירח עד שנת 2024. ראש נאס"א דאז ג'ים בריידנסטין הודיע כי לתוכנית החדשה יקראו ארטמיס, אחותו של אפולו ואלת הירח במיתולוגיה היוונית. ממשלו של ג'ו ביידן תומך גם כן בתוכנית, והורה לסוכנות החלל להנחית במסגרתה גם את האפרו-אמריקני הראשון על הירח.

slsatthepad_0.jpg

ה-SLS עם האוריון על כן השיגור. קרדיט: נאס

ארטמיס 1 תשוגר בסוף החודש למשימה בת 26 עד 42 ימים, מהם לפחות שישה ימים במסלול סביב הירח. מאחר שמדובר בשיגור הבכורה של המשגר SLS ושל החללית אוריון, משימה זו לא תהיה מאוישת. במקום אסטרונאוטים בשר ודם ישבו באוריון שלוש בובות: מפקד המשימה קומנדר מוניקין (Moonikin – משחק מילים על "בובת ראווה" ו"ירח") קמפוס ושתי הבובות הנשיות – הלגה וזוהר.

שעה שהמוניקין קמפוס נועד לבדוק את חליפת החלל, הלגה וזוהר נועדו לבדוק את אפוד הקרינה המיוחד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הלגה לא תלבש את האפוד – וזוהר כן. אם החיישנים של סוכנות החלל הגרמנית יראו כי זוהר אכן ספגה פחות קרינה מהלגה בזמן המסע, ייתכן שבעתיד כל האסטרונאוטים והאסטרונאוטיות של משימות ארטמיס המאוישות יצוידו בחליפות מסוג אסטרו-ראד, והן ישמשו אותם למקרה של התפרצות סולארית.

בימים אלה מתקינים בנאס"א את הלגה ואת זוהר לצד קומנדר מוניקין קמפוס. שלוש הבובות האמיצות ישתגרו בקול שאגה אדיר – שלא נשמע כמותו לפחות מאז תוכנית מעבורות החלל – מנמל החלל קנדי שבפלורידה לירח. ואם הכול ילך כשורה, ב-2024 תמריא טיסת הבכורה המאוישת של ה-SLS, של האוריון ושל ארטמיס: ארבעה אסטרונאוטים בשר ודם ישוגרו למסע סביב הירח. ואילו ב-2025 (שנה אחרי היעד המקורי שקבע ממשל טראמפ) יגיע זמנה של משימת ארטמיס 3 – המשימה שתחזיר את האנושות לפני ירח.

astrorad_image_1652164635437.jpg

תגיות:

תוכנית ארטמיס

רואים כוכבים – היום הרביעי

***

כוכבי משולש הקיץ המרשימים, כוכבי הלכת הקרובים ואולי גם כמה כוכבים נופלים...

מדי שעה עגולה, החל מ-20:00 ועד 23:00, יתקיים אירוע במוקדים הבאים:

צפון הארץ
- רמת הגולן: בית ספר שדה חרמון. הירשמו כאן>>
- גליל: קרני חיטין. הירשמו כאן>>
- איזור חוף הכרמל: חניון יער היערנים. הירשמו כאן>>
דרום הארץ
- אשדוד: גבעת יונה. הירשמו כאן>>
- ערד: מצפה גורני. הירשמו כאן>>
- מצפה רמון, בית ספר שדה הר הנגב. [האירוע בוטל]
- [חדש] באר שבע: גבעת המאגורות. הירשמו כאן>>
- אילת: חניון הר יהורם.הירשמו כאן>>
איזור ירושלים
- מטה בנימין: חאן ענבלים.הירשמו כאן>>
- [חדש] ירושלים וסביבותיה: סטף. הירשמו כאן>>

פרטים נוספים:

מתי: יום רביעי, 10.8.22, בין השעות 20:00– 23:00 (יש להירשם לשעה הרצויה)
למי: משפחות, מבוגרים, מטיילים בהליכה קלה. מתאים מגיל 5 ומעלה.
מה להביא: ביגוד חם לשעות הערב, מים, נעלים נוחות להליכה, נשנושים
משך זמן הפעילות: כשעה. יש להירשם מראש לאתר הרצוי.
ניתן ליצור קשר לבירורים נוספים באמצעות מייל או טלפון: 053-358-7061

לכל אירועי "רואים כוכבים", המתקיימים גם במוקדים נוספים בארץ ובשאר ימות השבוע.

לאירועי מטר הפרסאידים

צופים לכוכבים. קרדיט: Martin Hieslmair via flickr

רואים כוכבים – היום השלישי

***

כוכבי משולש הקיץ המרשימים, כוכבי הלכת הקרובים ואולי גם כמה כוכבים נופלים...

מדי שעה עגולה, החל מ-20:00 ועד 23:00, יתקיים אירוע במוקדים הבאים:

צפון הארץ
- רמת הגולן: בית ספר שדה חרמון. הירשמו כאן>>
- גליל: מעלה קיש, ליד כפר קיש (מיקום מדויק ימסר לנרשמים). הירשמו כאן>>
- אזור חוף הכרמל: חניון יער היערנים. הירשמו כאן>>
דרום הארץ
- אשדוד, הדיונה הגדולה. הירשמו כאן>> [לאור הנחיות פיקוד העורף, נעדכן כאן בהמשך אם האירוע מתקיים]
- ערד: מצפה גורני. הירשמו כאן>>
- מצפה רמון: בית ספר שדה הר הנגב. הירשמו כאן>>
- אילת: חניון הר יהורם. הירשמו כאן>>
איזור ירושלים
- הר איתן, סטף. הירשמו כאן>> [לאור הנחיות פיקוד העורף, נעדכן כאן בהמשך אם האירוע מתקיים]

פרטים נוספים:

מתי: יום שלישי, 9.8.22, בין השעות 20:00– 23:00 (יש להירשם לשעה הרצויה)
למי: משפחות, מבוגרים, מטיילים בהליכה קלה. מתאים מגיל 5 ומעלה.
מה להביא: ביגוד חם לשעות הערב, מים, נעלים נוחות להליכה, נשנושים
משך זמן הפעילות: כשעה. יש להירשם מראש לאתר הרצוי.
ניתן ליצור קשר לבירורים נוספים באמצעות מייל או טלפון: 053-358-7061

לכל אירועי "רואים כוכבים", המתקיימים גם במוקדים נוספים בארץ ובשאר ימות השבוע.

לאירועי מטר הפרסאידים

כוכבים בכף ידכם. קרדיט: Rakicevic Nenad

חדשות החלל

לחדשות החלל

הפנטגון אישר: בקרקעית האוקיינוס שוכן עצם ממערכת כוכבים אחרת

חוקרים מהרווארד מתכוונים לדוג את האוצר המדעי ולקבל הצצה ראשונית למערכת כוכבים רחוקה

עודד כרמלי

8.08.2022

מדי שנה, כ-5,200 טונות אבק חללי נופלים על כדור הארץ ונשרפים באטמוספרה כ"כוכבים נופלים", ועוד כ-9 טונות מטאורים נשרפים באטמוספרה כבולידים – כדורי אש בשמיים – ומתרסקים על הקרקע כמטאוריטים. כעת, משרד ההגנה האמריקני מאשר שמטאור אחד שפגע בכדור הארץ ב-2014 הגיע ממערכת כוכבים אחרת, והאסטרונום האמריקני-ישראלי פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, מציע לארגן משלחת שתמשה אותו מקרקעית האוקיינוס השקט.

הפנטגון בהודעה רשמית: מסלול העצם היה בינכוכבי

העצם המדובר, CNEOS 2014-01-08, התרסק לא הרחק מחופי פפואה גינאה החדשה. במשך חמש שנים העצם ישב באנונימיות גמורה מתחת לגלים. איש לא חשב שיש משהו מיוחד בסלע החלל הספציפי הזה. בינתיים התגלו שני העצמים הבינכוכביים הראשונים בהיסטוריה: אומואמואה ב-2017 והשביט בוריסוב ב-2019. לאור התגליות החדשות, לייב ותלמיד המחקר שלו אמיר סיראג' תהו אם אפשר למצוא מבקרים בינכוכביים נוספים במאגרי המידע הקיימים. ואכן הוא היה שם: עצם בגודל כחצי מטר, שהמהירות היחסית שבה פגע בכדור הארץ מעידה על כך שהמטאור, בשונה מכל שאר העצמים במערכת השמש, לא היה כבול לכבידת השמש. CNEOS 2014-01-08 הגיע אלינו ממקור רחוק בהרבה – ממערכת כוכבים אחרת.

6636691469_a178b8d85f_c.jpg

המטאוריט התרסק לא הרחק מחופי פפואה גינאה החדשה ובמשך חמש שנים מתחת לגלים. צילום אילוסטרציה: Luis Argerich

הבעיה הייתה שלייב וסיראג' ביססו את מחקרם על נתונים שאסף לוויין ריגול של מחלקת ההגנה האמריקנית, שמשמש למעקב אחר מסלולים ממקור ארצי יותר – דוגמת שיגורים של טילים בליסטיים. משום כך, מידת הרגישות של הלוויין שעקב אחר המטאוריט היא סוד צבאי שמור היטב. הצבא האמריקני לא רוצה לחשוף את יכולות לווייניו, ואילו הקהילה המדעית לא תקבל מחקר שלא מציין את מרווחי הטעות של מכשיר המדידה. לכן המאמר של לייב וסיראג' לא עבר ביקורת עמיתים – והמטאוריט CNEOS 2014-01-08 נשאר בגדר מועמד לעצם בינכוכבי.

תפנית בעלילה הגיעה באפריל השנה, כשהמדען הראשי במחלקת המבצעים של חיל החלל ד"ר ג'ואל מוזר, בחן את הנתונים המסווגים ואישר לעולם כי "הערכת המהירות שדווחה לנאס"א מספיק מדויקת כדי להצביע על מסלול בינכוכבי".

טכנולוגיה חייזרית באוקיינוס השקט?

מאז האישור הרשמי, המחקר של לייב וסיראג' נמצא בפלונטר: ברור לכולם שהעצם הגיע ממערכת כוכבים אחרת – אך המאמר על העצם לא יכול לעבור ביקורת עמיתים ללא המספרים המסווגים. החוקרים לא מחכים לפרסום, ועם האישור ביד הם עוברים לשלב הבא: לארגן משלחת חיפוש שתאתר את המטאוריט במסגרת פרויקט גלילאו.

לפי הערכות, CNEOS 2014-01-08 נשרף ברובו כשחדר לאטמוספרה – ומה שנותר הם שרידים מזעריים, שפוזרו על פני האוקיינוס השקט. מצד שני, נתוני המעקב מהלוויין, יחד עם נתונים על משטר הרוחות וזרמי המים ביום הפגיעה, מצליחים לצמצם את אזור הפיזור לטווח סביר יחסית של 100 קמ"ר בלבד. זאת ועוד, השרידים הבינכוכביים הם כפי הנראה מתכתיים, כלומר מגנטיים. האסטרונומים, בשיתוף פעולה עם חברה המתמחה בפעולות חילוץ ואיתור ימיות, מתכוונים לשלוח ספינה שתגרור מגנט על פני הקרקעית – ותנסה לדוג את הפרגמנטים יקרי הערך. יחסית למשימת החזרת דוגמיות מעצם בחלל, שעלותה כמיליארד דולר, עלות המבצע הימי הזה נמוכה מאוד מן הסתם: 100,000 דולר בלבד להערכת לייב וסיראג'.

960px-Avi_Loeb.jpg

פרופ' אבי לייב מרצה בתל אביב ב-2016. קרדיט: A.R.~hewiki

בשנים האחרונות טוען פרופ' לייב, שקיים סיכוי סביר שחלק מהעצמים הבינכוכביים כמו אומואמואה הם מלאכותיים בטבעם – כלומר גשושיות מחקר וריגול שנשלחו על ידי ציוויליזציות אחרות. לייב ושותפיו מציינים בהצעתם כי אין סיבה לחשוד שגם האסטרואיד הבינכוכבי הראשון CNEOS 2014-01-08 הוא גשושית בטכנולוגיה חייזרית. ובכל זאת, לא יזיק לבדוק את העניין.

וגם אם יתגלה שהעצם הוא סתם סלע טבעי לחלוטין, CNEOS 2014-01-08 יכול לשפוך אור על הרכב השכונה הגלקטית שלנו. כל החומר במערכת השמש – לרבות השמש, כוכבי הלכת, הירחים, האסטרואידים, השביטים, האבק והגז – נוצר מאותה ערפילית, ולכן הרכבו דומה. ייתכן שחתיכת סלע ממערכת אחרת, שנוצרה מערפילית אחרת, תהיה שונה בתכלית.

רואים כוכבים – היום השני

***

כוכבי משולש הקיץ המרשימים, כוכבי הלכת הקרובים ואולי גם כמה כוכבים נופלים...

שימו לב: על מנת להשתתף יש להירשם מראש בעלות סמלית של 10 שקלים. כאמור, לאור הנחיות פיקוד העורף תושבי עוטף עזה שמקום מגוריהם עד 30 ק"מ מהגבול מוזמנים להשתתף ללא עלות, בהרשמה מראש (קוד קופון: OTEF100) ובהצגת ת.ז עם ספח הכולל כתובת מגורים. מספר המקומות מוגבל.

מדי שעה עגולה, החל מ-20:00 ועד 23:00, יתקיים אירוע במוקדים הבאים:

צפון הארץ
- רמת הגולן: בית ספר שדה גולן. הירשמו כאן>>
- גליל: מעלה קיש, ליד כפר קיש (מיקום מדויק ימסר לנרשמים). הירשמו כאן>>
- אזור חוף הכרמל: חאן יותם. הירשמו כאן>>
דרום הארץ
- בדיונה הגדולה, גבעת יונה ואגם ניצנים. הירשמו כאן>> [לאור הנחיות פיקוד העורף, נעדכן כאן בהמשך אם האירוע מתקיים]
- באר שבע, גבעת המאגורות. הירשמו כאן>> [לאור הנחיות פיקוד העורף, נעדכן כאן בהמשך אם האירוע מתקיים]
- אילת: חניון הר יהורם. הירשמו כאן>>
- שימו לב: התצפית בבית ספר שדה חצבה, שבמושב חצבה בוטלה.
איזור ירושלים
- אנדרטת הבקעה, פצאל. הירשמו כאן>>
- הרי ירושלים: סטף. הירשמו כאן>> [לאור הנחיות פיקוד העורף, נעדכן כאן בהמשך אם האירוע מתקיים]

פרטים נוספים:

מתי: יום שני, 8.8.22, בין השעות 20:00– 23:00 (יש להירשם לשעה הרצויה)
למי: משפחות, מבוגרים, מטיילים בהליכה קלה. מתאים מגיל 5 ומעלה.
מה להביא: ביגוד חם לשעות הערב, מים, נעלים נוחות להליכה, נשנושים
משך זמן הפעילות: כשעה. יש להירשם מראש לאתר הרצוי.
ניתן ליצור קשר לבירורים נוספים באמצעות מייל או טלפון: 053-358-7061

לכל אירועי "רואים כוכבים", המתקיימים גם במוקדים נוספים בארץ ובשאר ימות השבוע.

לאירועי מטר הפרסאידים

מביטים למעלה לכוכבים. קרדיט: Vladimir Pustovit via flickr

חיפוש

גאווה ישראלית: בעוד שבוע "זוהר" הישראלית תמריא לירח עם ארטמיס 1

טיסת הבכורה של ה-SLS והאוריון צפויה לפתוח עידן חדש של משימות מאוישות לחלל העמוק – עם אפוד הקרינה הישראלי של אסטרו-ראד

חגורות ואן אלן, ואחריהן – הירח ומאדים

ציוד מגן בסיסי וסטנדרטי

ארטמיס 1: המשגר העוצמתי בהיסטוריה הועבר היום לכן השיגור, לקראת המסע לירח

על הסיפון: הבובה הישראלית "זוהר", שנועדה לבדוק מיגון מפני קרינה של חברת סטמראד

Innovative Israeli Radiation Vest on Artemis I Mission is on its way to the Moon

Ahead of Artemis I launch, NASA installed Zohar and Helga, the two identical manikins for testing a new radiation protection vest developed by the Israeli startup StemRad

דייט עם ענק אדום: הערב הירח ינשק את אַנְטָרֶס

יום שבת 03.9.22 - יגאל פת-אל ועודד כרמלי

אתגר תצפיתי מחר בבוקר: נוגה יתקבץ עם הכוכב רגולוס – לא רחוק מהשמש

יום ראשון 04.9.22 - 9:30

צפו: מחשב-על אוסטרלי שחזר פיצוץ מדהים של סופרנובה

מערכי טלסקופים מתקדמים כמו SKA מחייבים עיבוד של מחשבי-על. העיבוד שלפניכם נוצר תוך 24 שעות בלבד

רואים כוכבים – היום החמישי

לקראת בסיס מאויש בירח: נאס"א תשגר רובוט מנתח ל-ISS

הרובוט MIRA קטן, אוטונומי ונייד – וב-2024 הוא ינסה "לנתח" גומיות המדמות עור אנושי על תחנת החלל הבינלאומית

צנתור על הירח, במיקרו-כבידה, וללא נוכחות מנתח

ה"אסטרונאוטית" הישראלית זוהר כבר מוכנה לשיגור

רואים כוכבים – היום הרביעי

רואים כוכבים – היום השלישי

הפנטגון אישר: בקרקעית האוקיינוס שוכן עצם ממערכת כוכבים אחרת

חוקרים מהרווארד מתכוונים לדוג את האוצר המדעי ולקבל הצצה ראשונית למערכת כוכבים רחוקה

הפנטגון בהודעה רשמית: מסלול העצם היה בינכוכבי

טכנולוגיה חייזרית באוקיינוס השקט?

רואים כוכבים – היום השני

יום שבת 03.9.22
- יגאל פת-אל ועודד כרמלי

יום ראשון 04.9.22
- 9:30