קומנדר מוניקין קמפוס על גשר הפיקוד: סוכנות החלל האמריקנית סיימה להתקין את הבובה שתטוס לירח. אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, בין ה-29 באוגוסט ל-5 בספטמבר האנושות תעשה צעד ענק לכיוון הירח עם שיגור משימת ארטמיס 1. השיגור יהיה למעשה טיסת הבכורה של המשגר הסופר-כבד מערכת שיגור לחלל (SLS) של נאס"א, את טיסת הבכורה של החללית אוריון של נאס"א ואת טיסת הבכורה של הבובה הישראלית "זוהר" לירח.
ה-SLS הוא משגר הדלק המוצק הגדול והעוצמתי ביותר שנבנה אי פעם. הוא מתנשא לגובה של 32 קומות ושורף שש טונות דלק מדי שנייה. כל אחד משני הבוסטרים שלו מייצר יותר כוח דחף מאשר 14 מטוסי ג'מבו אזרחיים. ה-SLS, שהעבודה עליו החלה ב-2011 והוא עלה למשלם המיסים האמריקני 23 מיליארד דולר, נועד לשמש את סוכנות החלל האמריקנית לחקר מאויש של החלל העמוק בעשור הנוכחי ובזה שאחריו.
ה-SLS הוא המשגר היחיד בעולם (כרגע, עד שספייס אקס תגמור לבנות את הסטארשיפ, והסינים – את הלונג מארץ' 9) שמסוגל לשגר גם אסטרונאוטים וגם מטען כבד במשימה אחת לירח. על ראש ה-SLS מוצבת החללית אוריון, שמסוגלת לתמוך בשישה אנשי צוות מעבר למסלול לווייני נמוך – לתקופות של עד 21 יום ללא עגינה.
ה-SLS והאוריון תוכננו במקור כדי להנחית את האסטרונאוטים הראשונים על מאדים בתחילת העשור הבא. אלא שב-11 בדצמבר 2019 חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו נשיאותי המורה לנאס"א להנחית את האישה הראשונה ואת האדם הבא על אדמת הירח עד שנת 2024. ראש נאס"א דאז ג'ים בריידנסטין הודיע כי לתוכנית החדשה יקראו ארטמיס, אחותו של אפולו ואלת הירח במיתולוגיה היוונית. למרבה ההפתעה, ממשלו של ג'ו ביידן לא ביטל את התוכנית, כמנהגם של ממשלים לאורך שנים, אלא הגדיל את התקציב לארטמיס והורה לסוכנות החלל להנחית גם את האפרו-אמריקני הראשון על הירח.
slsatthepad.jpg
עושים כבוד למהנדס שהציל את אפולו 13
ארטמיס 1 שתשוגר בעוד חודש תהיה הגשמת כל החלומות הללו: ה-SLS, האוריון וארטמיס. המשגר ישגר את החללית למשימה בת 26 עד 42 ימים, מהם לפחות שישה ימים במסלול סביב הירח. מאחר שמדובר בשיגור הבכורה של המשגר ושל החללית, משימה זו לא תהיה מאוישת. במקום אסטרונאוטים בשר ודם ישבו באוריון שלוש בובות ראווה: מפקד המשימה קומנדר מוניקין (Moonikin – משחק מילים על "בובת ראווה" ו"ירח") קמפוס ושתי הבובות הנשיות – הלגה וזוהר.
בשבוע שעבר הודיעה נאס"א שהתקינה בהצלחה את מוניקין קמפוס, שנקרא כך על שם מהנדס החשמל ארתורו קמפוס – מהנדס חשמל שעבד בנאס"א. ב-13 באפריל 1970 העירו את קמפוס משנתו בעקבות פיצוץ מיכל החמצן בחללית אפולו 13. האסטרונאוטים ג'ים לוול, ג'ק סוויגרט ופרד הייז נתקעו ללא חשמל במרחק 320,000 ק"מ מכדור הארץ. ארתורו קמפוס היה זה שכתב את תוכנית החירום להסטת הכוח מרכב הנחיתה הירחי לרכב הפיקוד – ואפשר לאסטרונאוטים לחמם, להאיר ולהניע את החללית חזרה הביתה.
12045698_10204938177433913_5215400186510672927_o.jpg
ואילו המוניקין קמפוס היא בובת ראווה שיושבת בכיסא מפקד המשימה בחללית אוריון. הבובה לובשת את הדור החדש של חליפות החלל, שישמשו בעתיד את האסטרונאוטים שינחתו על הירח (ואולי גם על מאדים). לאורך הטיסה, בנאס"א ימדדו את כוח התאוצה ואת הוויברציות שיופעלו על קמפוס.
זוהר הישראלית והלגה הגרמנית
אבל ה"מפקד" לא יהיה לבד כמובן: יצטרפו אליו שתי בובות האסטרונאוטיות הלגה הגרמנית וזוהר הישראלית. שעה שהמוניקין קמפוס נועד לבדוק את חליפת החלל ואת הלחצים שיופעלו על האסטרונאוטים בשר ודם בעת השיגור, הלגה וזוהר נועדו לבדוק את אפוד הקרינה המיוחד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הלגה לא תלבש את האפוד – וזוהר כן. אם החיישנים של סוכנות החלל הגרמנית יראו כי זוהר אכן ספגה פחות קרינה מהלגה בזמן המסע, ייתכן שכל האסטרונאוטים והאסטרונאוטיות של משימות ארטמיס המאוישות יצוידו בחליפות מסוג אסטרו-ראד, והן יגנו עליהם במקרה של התפרצות סולארית.
mare_2.jpg
בשבועות הקרובים יתקינו בנאס"א את הלגה וזוהר לצד קומנדר מוניקין קמפוס, שלוש הבובות האמיצות צפויות להשתגר בקול שאגה אדיר – שלא נשמע כמותו לפחות מאז תוכנית מעבורות החלל – מנמל החלל קנדי שבפלורידה.
אם הכול ילך כשורה, ב-2024 תמריא טיסת הבכורה המאוישת של ה-SLS, האוריון וארטמיס בכלל: ארבעה אסטרונאוטים בשר ודם ישוגרו למסע סביב הירח. ואילו ב-2025 (שנה אחרי היעד המקורי שקבע ממשל טראמפ) יגיע זמנה של משימת ארטמיס 3 – המשימה שתחזיר את האנושות לירח.
astrorad_image_1652164635437.jpg
