אבן דרך במסע הישראלי לירח: החלו הניסויים באפוד של חברת סטמראד בתחנת החלל

האפוד המגן מפני קרינה במסעות ממושכים לחלל העמוק צפוי להיבחן גם במשימת ארטמיס-1 בסוף 2021
שתף: 
  • stemrad.jpg

    חליפת סטמראד בקופולה שבתחנת החלל הבינלאומית. צילמה: ג'סיקה מאייר, באדיבות NASA

 

המעבדה הלאומית האמריקאית בתחנת החלל הבינלאומית הודיעה כי אסטרונאוטים החלו לערוך ניסויים על האפוד שפיתחה להגנה מפני קרינה בחלל. הניסויים, שהחלו החודש ויימשכו בחודשים הקרובים, הם אבן דרך חשובה בתוכנית ארטמיס של נאס"א להחזיר אסטרונאוטים לירח ובהמשך למאדים. 
 
התפרצויות סולאריות עם מינון קרינה גבוה במיוחד הן אחת הסכנות הגדולות הנשקפות לאסטרונאוטים במשימות לחלל העמוק. במשימות ממושכות, קרינה כזו עלולה לפגוע בתפקודם ובטווח הארוך אף להיות קטלניות. אפודי אסטרו-ראד (AstroRad) מספקים הגנה על אסטרונאוטים מפני קרינה מסכנת חיים בחלל העמוק. האפודים פותחו על ידי חברת סטמראד הישראלית בשיתוף פעולה עם ענקית התעופה והחלל לוקהיד מרטין, ובמימון וסיוע סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה והרשות לחדשנות.
 
לאחר שאפוד ניסוי שוגר בנובמבר 2019 היתה זו הפעם הראשונה שהתנוסס דגל ישראל בתחנת החלל. האפוד הראשון מותאם לנשים ועתה, עם הגעתה של האסטרונאוטית שאנון ווקר לתחנת החלל על סיפון החללית דראגון של ספייס-אקס, החלו בדיקות מקיפות שמטרתן לאמוד את הנוחות והארגונומיה של האפוד בתנאי חוסר כבידה במהלך שורה של משימות מורכבות הכוללות פריקת מטען מחלליות עוגנות, עריכת ניסויים מדעיים, שימוש בזרוע הרובוטית על מנת ללכוד קפסולה ועוד. בנוסף, האפוד ילבש במהלך תחזוקה שוטפת ואף יבחן במהלך שינה. הנוחות והארגונומיה של האפוד הן בעלות חשיבות יתרה שכן התפרצות סולארית עלולה להימשך מספר ימים ואף שבועות.
 

כרטיס טיסה למאדים

עד היום כל המשימות המאוישות לחקר החלל, מלבד טיסות אפולו לירח, הוגבלו למסלול קרוב לכדור הארץ (עד למרחק של כאלפיים קילומטרים). במרחק זה האסטרונאוטים מוגנים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ מפני מרבית איומי הקרינה, לרבות התפרצויות סולאריות קטלניות וקרינה קוסמית גלקטית. כחמישים  שנה לאחר שביקרו בני אדם בירח בפעם האחרונה, תוכנית ארטמיס מתכוונת להחזיר אותם לשם. אולם הפעם, הכוונה היא לחזור לירח למשימות ארוכות ואף להגיע למאדים. לכן, כחלק מתכנון משימות מאוישות ממושכות בחלל העמוק, נאס"א  חיפשה פתרונות הגנה מפני איום החשיפה לקרינה מסוכנת. ההבטחה המגולמת בטכנולוגיה הישראלית שפיתחה סטמראד,המבוססת על הגנה סלקטיבית של האיברים הרגישים ביותר, עשויה בסופו של דבר לספק לה ולמדינת ישראל כרטיס לירח והלאה, למאדים.
 
 
בנובמבר 2021, במסגרת הסכם עם נאס"א ובשיתוף סוכנות החלל הגרמנית (DLR), האפוד ישוגר על גבי החללית אוריון של נאס"א במשימת ארטמיס 1 למסלול סביב הירח על מנת לבחון את האפקטיביות שלה כנגד הקרינה בחלל העמוק. טיסה זו תהיה בלתי מאוישת אך תישא שתי בובות בדמות אישה: האחת, "זוהר", תלבש את האפוד, והשניה, "הלגה", שלא תלבש אותו. לאחר חזרתן של שתי הבובות עמוסות חיישני הקרינה, ניתן יהיה להשוות ביניהן ולבדוק האפקטיביות של האפוד.
 
קראו עוד:
 

בדרך לירח, עוצרים בתחנת החלל

משימת ארטמיס 1 תשמש למעשה בתור המבחן האמיתי ליעילות האפוד אסטרו-ראד. כיצד ניתן יהיה לבחון זאת אם במקרה במהלך המסע לא תהיה כל התפרצות סולארית מסוכנת? "במהלך המשימה החללית צפויה לחצות את חגורות ואן אלן במשך 4 שעות בכל כיוון", מסביר ד''ר אורן מילשטיין, מנכ''ל סטמראד. "בחגורות ואן אלן מרוכזים חלקיקים טעונים מהשמש, הנהדפים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ. המעבר באזור הזה יאפשר לנו לקבל אומדן של ספיגת קרינת שמש עוצמתית ומרוכזת, כאילו החללית ספגה קרינה מסופת שמש אמיתית". 
 
"הניסוי באסטרו-ראד במסגרת משימת ארטמיס 1 נועד להבטיח את ההגנה על אסטרונאוטים בטיסות מאוישות בעתיד", מוסיף אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. "לאחר חזרת החללית לכדור הארץ מדענים ישוו את ספיגת הקרינה בין שתי בובות אדם: הבובה זוהר, שתלבש את אפוד אסטרו-ראד, והבובה הלגה, שתטוס ללא האפוד". 
 
אם תוצאות הניסויים יהיו משביעות רצון, החליפה עשויה להיות משוגרת גם במשימת ארטמיס 2 בשנת 2023. תהיה זו הטיסה המאוישת הראשונה לירח מאז 1972.
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}