חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

יפן מצטרפת לתוכנית ארטמיס לירח וחברות אמריקאיות פרטיות חוברות לייצר רכב נחיתה ירחי

עודד כרמלי
24.10.2019
הדמיה של תוכנית ארטמיס שתשמש בסיס למשימות לירח ובסופו של דבר, למאדים. קרדיט: NASA
הדמיה של תוכנית ארטמיס שתשמש בסיס למשימות לירח ובסופו של דבר, למאדים. קרדיט: NASA

רגע לפני קונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי (IAC), שנפתח ביום שלישי, 22.10, בוושינגטון, הודיעה ממשלת יפן כי היא תצטרף לתוכנית ארטמיס של נאס"א להנחתת אסטרונאוטיות ואסטרונאוטים על הירח עד 2024. יפן היא מעצמת החלל השנייה בעולם שמצטרפת לתוכנית, אחרי שראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו הודיע בפברואר כי ארצו תשקיע 1.56 מיליארד דולר בבנייתה של זרוע רובוטית לתחנת החלל הירחית מונגייט.

 

"סוף סוף, גם יפן תהפוך דף חדש שיוביל לחקר הירח והחלל", מסר באנגלית ראש הממשלה שינזו אבה. "היום החלטנו על מדיניות של השתתפות בהרפתקה החדשה והמאתגרת של ארצות הברית". ואילו משרד ראש ממשלת יפן צייץ בטוויטר כי ארצו מקווה לראות גם אסטרונאוטים יפנים על הירח. למרות שעוד לא ברור כיצד שיתוף פעולה זה יבוא לידי ביטוי בפועל, ממשלת יפן ציינה בהודעה כי תציע טכנולוגיות שיעזרו לבנות את שלביה הראשונים של תחנת החלל הירחית, את מעבורות האספקה המתקדמות שלה HTV-X וכן נתונים שאספה על אתרי נחיתה פוטנציאליים בירח.

 

צוות לאומי-אמריקאי לירח

התפתחות חיובית נוספת מבחינתה של נאס"א פורסמה ביומו הראשון של הקונגרס: בלו אוריג'ן, חברת החלל של האדם העשיר בעולם, ג'ף בזוס, הודיעה על הקמת "צוות לאומי" לבניית רכב הנחיתה הירחי עבור נאס"א. בזוס אמר שבכוונתו לעבוד יחד עם החברות לוקהיד מרטין, נורת'רופ גראמן ודרייפר לבניית נחתת לא-מאוישת – שאותה יגישו למכרז נאס"א לנחיתה המאוישת. "אני מתרגש להודיע שהרכבנו צוות לאומי שיחזיר אותנו לירח", אמר בזוס בוושינגטון. "לא יכולתי לבקש שותפים טובים יותר מאלה".

 

בתחילת השנה הוציאה נאס"א מכרז לבניית רכב הנחיתה הירחי החדש, שעתיד לשאת את האסטרונאוטית הראשונה לפני השטח של הירח. לפי תנאי המכרז, על המתחרות הפרטיות להגיש את התוכניות עד לאחד בנובמבר. לאחר בדיקת ההיתכנות הראשונית, נאס"א תבחר נחתת (או שתיים) לפיתוח מלא – ותשקיע את הכסף הנדרש לכך. בשלב השלישי, נאס"א תקנה את זכויות השימוש בנחתות – במקום את הנחתות עצמן, כמו בתוכנית אפולו. יצוין כי גורמים בקונגרס הביעו חשש כי מדובר בבזבוז של כספי ציבור, שמטרתו להגדיל את רווחיהם של הקבלנים הפרטיים על חשבון המשימה.

 

לפחות לגבי רכב הנחיתה הירחי, התאגדות המתחרות במכרז מבטלת למעשה את ניסיון הממשל לפתיחת החלל לתחרות מסחרית. לפי ההסכם בין המתחרות במכרז, בלו אוריג'ן תשמש כקבלן העיקרי לפרויקט ותספק את רקטת הנחיתה שפותחה לנחתת שלה – בלו מון, שנחשפה במאי השנה. לוקהיד מרטין תהיה אחראית על ההמראה, ולשם כך תעשה שימוש במערכות שפיתחו לחללית אוריון (גם כן במימון נאס"א). ואילו נורת'רופ גראמן, שבנתה את רכב הנחיתה הירחי בתוכנית אפולו, תהיה אחראית על שלב המעבר מתחנת החלל הירחית למסלול לווייני נמוך סביב הירח, שלב שיתבסס על מעבורות האספקה סיגנוס מתוצרתה. חברת דרייפר תספק את מערכות הניווט.

 

"כולנו התכנסנו והחלטנו שהשימוש הנכון ביותר בכספי הציבור האמריקני הוא להשתמש במערכות הקיימות, שהממשלה כבר מושקעת בהן", הסבירה ליסה קלהאן, סגנית נשיא לוקהיד מרטין. קלהאן הוסיפה שרכב הנחיתה מתוכנן לעשות "שימוש אופטימלי ביכולות" של המשגר הכבד של בלו אוריג'ן, ניו גלן, אבל שהוא יוכל לעבוד גם על משגרים אחרים.

 

blueorigin-bluemoon-lander-reveal.jpg

בזוס, האיש העשיר בעולם, מציג דגם (בקנה מידה אמיתי) של החללית החדשה בלו מון. קרדיט: Blue Origin
בזוס, האיש העשיר בעולם, מציג דגם (בקנה מידה אמיתי) של החללית החדשה בלו מון. קרדיט: Blue Origin

 

תוכנית החזרה לירח

אז איך קרה שנאס"א חוזרת לירח, ואיך היא מתכוונת לעשות את זה? בדצמבר 2017, טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה לנאס"א לחזור לירח – עד שנת 2024. בפועל, נאס"א המשיכה להתקדם בתוכנית ממשל אובמה לבניית תחנת חלל בינלאומית סמוך לירח, שתאפשר שינוע ושיגור קלים יותר של מסעות מאוישים למאדים בעשור השלישי של המאה ה-21. 

 

לפי התוכנית לפחות, החלק הראשון של התחנה הראשונה, שיכלול את מערכות ההנעה והחשמל, ישוגר ב-2022, ומעבורת החלל המאוישת הראשונה, שתהיה אמריקנית, תצטרף אליו ב-2024. התחנה תקיף את הירח במסלול אליפטי מאוד סביב נקודת לגראנז' 2 – נקודה יציבה יחסית בין מסות הארץ והירח – כשהוא נע, במשך שישה ימים, במרחק של בין 70,000 ק"מ ל-1,500 ק"מ מפני השטח של הירח. משימות מאוישות ובלתי-מאוישות יעגנו בתחנה בדרכן לירח, למאדים וליעדים רחוקים יותר, כאשר בשנות ה-30 של המאה ה-21 צפויה המשימה המאוישת הראשונה למאדים להשתגר מהתחנה.

 

היתרון הגדול ביותר של התוכנית, לדעת חסידיה, נעוץ באפשרות לבנות מחדש – ובבטחה יחסית – את יכולות האסטרונאוטים וסוכנויות החלל בחלל העמוק, לפני הנחיתה על הירח ועל מאדים. מאז סיום תכנית מעבורות החלל ב-2011, הנוכחות האנושית בחלל הוגבלה לשיגורים של חלליות רוסיות מסוג סויוז לתחנת החלל הבינלאומית, שמקיפה את כדור הארץ במסלול לווייני נמוך מאוד של כ-400 ק"מ מפני הים. תחנת החלל הירחית תאפשר לבדוק בחלל העמוק  את הכלים החדשים, כמו את מעבורת החלל אוריון ואת רכב הנחיתה הירחי החדש שיבנו בלו אוריג'ן והשותפות שלה, מבלי לסכן את אנשי הצוות במשימה ישירה לירח – בטח ובטח שלא במשימה בת שנה ויותר למאדים.

תגיות: